האם זאת ההזדמנות האחרונה של אייל גולסה להראות מה הוא יודע? (דעה)

מילד מבטיח שמראה ניצוצות במדי אלופת המדינה ולוקח אותה עד ליגת האלופות, לעוד שחקן בקישור המעובה של מכבי חיפה שנמצא בצומת דרכים בקריירה. כך הגיע אייל גולסה למצב החדש והלא מוכר לו – שחקן ספסל.

ב26.05.01 התקיים מחזור המשחקים האחרון של עונת 2000/1 של ליגת העל. בקריית אליעזר נפגשו מכבי חיפה ומכבי ת"א. המשחק היה לפרוטוקול בלבד, שכן חיפה הבטיחה את האליפות מספר מחזורים קודם. המשחק זכור בעיקר בגלל אוהדי מכבי חיפה שנמחצו על הגדרות בסוף המשחק, כשרצו לפרוץ למגרש ולחגוג את האליפות. הצל הכבד הזה העיב על האליפות של הירוקים וגם על עוד היסטוריה קטנה שנעשתה באותו היום.

בדקה ה67 יצא ראובן עטר, האליל של  יציע ג' ודמות כמעט מיתית בקרב אוהדי מכבי חיפה, ונכנס במקומו יוסי בניון, הסופרסטאר החדש של הכדורגל הישראלי ומי שזה עתה נכנס לנעליי עטר ככוכב החדש ביציעים. בניון עוד הספיק להיות מעורב בשער השלישי של מכבי חיפה במשחק שנגמר ב3-2 לטובת המארחים. על תואר האליפות, שהגיע אחרי 7 שנים שחונות, חתום יותר מכולם הקשר הצעיר עם 13 שערים ו13 בישולים, כשהוא גם נבחר לשחקן העונה של הליגה. כשהגיע גולסה לחיפה וקיבל את מספר 15 של בניון ההשוואות לא איחרו לבוא.

מתחילת הקריירה שלו, דיברו על אייל גולסה כבניון הבא. הוא נחשב לכשרון הכי גדול של השנתונים שלו, ולא היה ספק שהוא בדרך הבטוחה להיות כוכב. במשחק הראשון שלו בהרכב, נגד מ.ס אשדוד הוא כבש שער יפהפה ונבחר לשחקן המחזור, נראה היה שההבטחה מתחילה להתממש, אך גולסה מיעט לשחק בהרכב בשנה הראשונה שלו בקבוצה וסיים את העונה עם גול אחד.

 שנה מאוחר יותר כבר אי אפשר היה להתעלם ממנו, כשתרם רבות לעלייתה של מכבי חיפה לליגת האלופות עם שערים חשובים נגד אקטובה הקזחית ורד בול זלצבורג מאוסטריה בשלב המוקדמות. אחר כך הגיע הפרשה עם לאציו, וקפיצת המדרגה ממעמד של שחקן מבטיח לכוכב מוכח לא הגיעה. מאז גולסה עומד במקום ומעמיד ממוצעים  דלים של שני שערים ושני בישולים לעונה, למעט עונת 2009/10 בה כבש חמישה שערים. המספרים והסטטיסטיקה האישית של גולסה הם לא של שחקן שמיועד להוביל את מכבי חיפה, והוא יודע את זה גם.

gols1

אחת הביקורות הבולטות נגד מכבי חיפה בשנים האחרונות היא התלות המוחלטת שלה ביניב קטן. גולסה היה אמור להיות האיש שיישא איתו בנטל של ניהול המשחק והובלת הכדור. לפרקים היה נראה שגולסה עומד לממש את ההבטחה, אך זה נשאר בגדר ניצוצות והברקות חד פעמיים. דווקא בנבחרת הצעירה, גולסה היה יציב והציג יכולת גבוהה במשחקי הידידות שקדמו ליורו הצעירות, כשבשני המשחקים נגד הולנד וגרמניה היה המצטיין במגרש.

ואז הגיע טורניר היורו וגולסה היה חלש. לקינוח, הוא גם הורחק במשחק נגד איטליה ובכך סיים למעשה את השתתפותו בטורניר. ובכל זאת היה נראה שגולסה על סף מעבר לחו"ל. בתקשורת נכתב על התעניינות מצד מספר קבוצות  וביניהן סטנדרד ליאז', שמינתה את גיא לוזון למאמנה. במכבי חיפה החלו בגיבוש הסגל עם ההבנה שגולסה לא ימשיך בקבוצה ויימכר לאירופה. על המשבצת שלו הגיע הרכש החדש מספרד, רובן ראיוס.

ראיוס הגיע וסיבך את גולסה בפלונטר. מצד אחד, הוא לא עבר לקבוצה מחו"ל, ומהצד השני המקום שלו בהרכב נלקח על ידי הספרדי החדש. ההתחלה של הספרדי במכבי חיפה לא בישרה טובות לגולסה. הוא לא הפסיק להפציץ שערים והשתלט לחלוטין על התפקיד של יניב קטן כמוביל הכדור העיקרי של הקבוצה.

גולסה החליט לא לחדש את חוזהו בחיפה וההנהלה החליטה להשעות אותו ולתת לו להתאמן עם עמאשה ועזריאל המנודים. הקשר כנראה הבין שהוא חייב לשחק , וזה לא משנה כרגע אם זה בארץ או בחו"ל  והגיע לסיכום עם הקבוצה על המשך דרכו.

בינתיים הקבוצה החלה לקרטע, ואיתה צלל ביחד ראיוס. השילוב של המומנטום השלילי שהקבוצה נקלעה אליו עם הקמפיין בליגה האירופית מאלצת את בנאדו להשתמש ברוטציה, וכך אחרי שחזר לסגל מוצא את עצמו גולסה בפתחה של עוד הזדמנות להוכיח מה הוא שווה, רק שעכשיו נקודת הפתיחה שלו שונה. אם בעבר, למרות יכולת בינונית, גולסה ידע שהוא באנקר בהרכב, היום הוא צריך להילחם על דקות משחק. הסיטואציה החדשה יכולה להוציא ממנו רעב ואסרטיביות שלא ראינו ממנו בעבר, ההבנה שהוא לא מוגן יכולה לתת לו את קריאת ההשכמה שהוא היה צריך. אולי דווקא מהמקום הזה הוא יצמח ויתפתח להיות השחקן שכולם ציפו שיהיה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

גולאסו! דובב גבאי מבקיע שער אדיר לזכות הפועל באר שבע נגד מכבי נתניה (וידאו)

מכבי נתניה והפועל באר שבע נפגשו אתמול כאשר מכבי נתניה חייבת ניצחון על מנת להשאיר לעצמה סיכוי להישאר בליגת העל. אבל נתניה לא עמדה במשימה, והושפלה 3-0 על ידי הקבוצה הדרומית.

את השער השלישי שסגר את הסיפור של נתניה בליגת העל הבקיע דובב גבאי, ואיזה שער זה היה.

בדקה ה – 65 גבאי קיבל את הכדור כ – 60 מטרים מהשער של נתניה, החל בדהירה, עבר שחקן אחד, הטעה עוד שני שחקנים ושיגר טיל מ – 18 מטרים לחיבורים של השער.

צפו בגולאסו של דובב גבאי:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



האם מכבי נתניה כבר מזמן הייתה יכולה להבטיח את הישארותה בליגה? (וידאו)

האם מכבי נתניה כבר מזמן הייתה יכולה להבטיח את הישארותה בליגה? סרטון חדש מראה שכן.

משתמש היוטיוב MaorAlfasi העלה סרטון בו הוא מראה טעויות שיפוט רבות וקשות שנשרקו נגד מכבי נתניה במהלך העונה.

שריקות לפנדלים שלא היו, שערים שהובקעו נגד הקבוצה מעמדות נבדל ועוד.

הסרטון הזה מוכיח דבר אחד – שיש להשתמש במצלמות במשחקי הכדורגל. הסרטון הזה מראה את טעויות השיפוט נגד מכבי נתניה, אבל אני בטוח שכל קבוצה הייתה יכולה להכין סרטון כזה. שופטים לא יכולים לראות את כל מה שקורה, הקוונים לא תמיד עוזרים להם, אבל מצלמות הטלוויזיה כן יעזרו.

אז אנשי מכבי נתניה אולי ירגישו מקופחים לאחר שהם יראו את הסרטון הזה, אבל הם לא היחידים שסבלו מטעויות שיפוט העונה.

צפו בסרטון שמראה את טעויות השיפוט הקשות כנגד מכבי נתניה:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


*תודה לטל חדידה על הלינקוק

יותר מדי טלטלות: על חוסר הכבוד לאנשי המקצוע בישראל (דעה)

כמה שאנחנו אוהבים להתעלל באנשים כאן, להעלות אותם על הגל בזמן שאנחנו מחכים בפינה, אורבים להם, מחכים לרגע שייפלו או ייכשלו, כדי שנוכל לבקר אותם ולהשפיל אותם.

ככה כנראה אנחנו מרגישים טוב יותר בסוף היום, חזקים יותר וגדולים יותר מכל האנשים הטובים שם בחוץ, בזמן שאנחנו הרבה יותר קטנים.

ראובן עטר עבר השנה מסע של השפלות שלא היה מבייש את צליבתו של ישו, וכולם רק מחכים לרגע שבו נתניה תרד ליגה והצליבה תתחיל. אי אפשר לשכוח למאמן שנים טובות ולהפוך אותו בשנה אחת לאפסנאי, צריך לדעת להעריך על כל דבר שעשה ולהבין שיש רגעים קשים בקריירה, גם כשחקן וגם כמאמן.

עטר יהיו רשום על ירידת נתניה בדיוק כמו שטל בנין חתום עליה. צריך לזכור, ראובן קיבל את נתניה חצי מפורקת, בקרבות תחתית ואחרי מומנטום שלילי, יש לו רק מה להפסיד בעיר היהלומים, אבל בכל זאת הוא הגיע כדי לנסות ולחלץ את הסמל מהבלאגן. איפה ההערכה? אני לא מכיר הרבה מאמנים שאחרי פתיחת עונה כזו היו מנסים את מזלם בקרבות תחתית.

מה יקרה אם באורח פלא נתניה תיתן פייט ותישאר בליגה? אז כל הפרשנים ישתקו, וזה יהיה הזמן של האיש עם התלתלים לצלוב אותם. עטר הוא מאמן מעולה שפשוט השתבשה לו עונה שלמה, זה לא הופך אותו לאדם שלא מבין בתחומו. אחרי זה אנחנו מתפלאים למה מאמנים ושחקנים ישראלים נוסעים רחוק גם עד קזחסטן או אפילו כאן לקפריסין כדי לברוח מהעסקנות המגעילה כאן, לעבוד בראש שקט, בלי זכוכית מגדלת על כל תנועה שהם עושים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



רק אהבה תנצח: על הקשר הישיר בין תשוקה להצלחה בכדורגל (דעה)

סמכותיות, מקצוענות, טקטיקנות, הכל טוב ויפה, אבל בכדורגל מה שיותר חשוב ומשפיע זה יחסי האנוש.

החיבוק החם והחברי שקיבלו השחקנים מאריק בנאדו, הקים מחדש את מכבי חיפה על הרגליים. ככה הדברים עובדים גם מעבר לים – פפ הצעיר הפגין חברות, הוריד לחץ, ליכד את השורות והפך את ברצלונה למפלצת אימתנית, די מטאו בצ'לסי החזיר לשחקנים את החשק והם גמלו לו בגביע האלופות, קלינסמן השיב לגרמנים את החיוך ואלו הפכו למכונה משומנת במונדיאל. המסקנה: ידע זה מרכיב חשוב, אבל ברגע שמאבדים את ההנאה, הכול נשכח.

כדורגל זה לא מדע בידיוני. בסוף, אחרי כל הניתוחים הבומבסטיים והסיבוכים המילוליים מסביב, אנחנו מדברים על משחק שמטרתו אחת – הנאה. ואם מישהו שוכח את זה בדרך, התוצאות לא יאחרו להגיע. כי אין הצלחות בלי הנאה מהמשחק – ראו ערך הטוטאל פוטבול של הולנד בשנות ה-70', הישגיה של מילאן המדהימה בשנות ה-90', ביצועיה של ברצלונה הענקית בשנים האחרונות, ולהבדיל אלפי הבדלות, חיבורה של מכבי חיפה בתקופת שרף, שליטתה הבלעדית של הפועל פ"ת בתחילת ה-60' ועלייתה לגדולות של מכבי נתניה בשנות ה-70' – כל סיפורי ההצלחה הגדולים, שאינן הבלחות נקודתיות, מקורן בתשוקה עזה, והנאה צרופה מהמשחק, תלכיד חברתי מרשים וחיבור בין אנשים, לפני היותם שחקנים.

אינני מזלזל לשנייה במורכבות של משחק הכדורגל, בטח ובטח בעידן המודרני, אינני מזלזל במערכים, אינני מזלזל בתכנון, אינני מזלזל ברוטציות, אינני מזלזל באף מרכיב של המשחק. אבל אם מישהו חושב שכל אלו יחליפו את התשוקה למשחק ואת היצר שמסביב לו, הרי שהוא טועה בגדול. תסתכלו מה קורה עכשיו במכבי חיפה. הראש של כל השחקנים היה מתחת לאדמה. אף אחד לא מערער על העובדה שראובן עטר הוא איש כדורגל בחסד עליון ומאמן מצוין, אבל עובדתית, הוא איבד את חדר ההלבשה, ויצר הסוליסטיות שלו באימונים הורידו לרבים משחקני הקבוצה את החשק. כל זה מתווסף לדחיקתו של הקפטן קטן, והאווירה הקודרת שנוצרה אחרי הכניעה לנמושות הליגה. בסיטואציה שנרקמה, עטר לא יכל להוציא את העגלה מהבוץ ושחר נאלץ לגזור את גורלו אחרי לבטים קשים באמת ובתמים. חשוב להבהיר: אין דבר שרצה עטר יותר מאשר להצליח בקבוצת נעוריו, זה פשוט לא הלך – דבר שקרה לגדולים ממנו לפניו ויקרה לגדולים ממנו, יש להניח, אחריו.

ולפתע בא אריק בנאדו, עד לפני שנה שחקן מן המניין בחיפה, ועשה מה שכל שחקן בחיפה שיווע לו חודשים: חיבק, עודד, זרק מילה טובה, שיקם את אווירת הנכאים בחדר ההלבשה. צודק אייל ברקוביץ' שטוען מפורשות – שמחת החיים של שחקני חיפה חזרה, וברגע שיש שמחה, דברים מתחילים להתחבר. כמובן שאפקט הזעזוע רק מוסיף לירוקים, אבל מאחורי השינוי עומדת עובדה בולטת – החיוך חזר לפניהם של גולסה, עזרא, עמאשה ואזולאי, ושום 4-4-2, 4-3-3 או 4-5-1 לא ישכנע אותי אחרת.

רוברטו די מתאו - החזיר את התשוקה לשחקני צ'לסי

בשנה שעברה צ'לסי של וילאש בואש לא המריאה בשום אספקט של המשחק. השחקנים נראו כבויים, הפורטוגלי החביב לא התחבר אליהם מנטלית ונראה היה שהוא התעסק יותר במחברת מאשר באחדות הקבוצה – המאמן ניסה למצוא פתרונות טקטיים, דחק לספסל את למפארד וטרי וקיבל בתמורה תבוסה מרה לארסנל ותיקו מביך מול גנק. חילופי הגברי, והגעתו של רוברטו די מטאו, שינו את התמונה ב-180 מעלות – די מתאו האיטלקי, כוכב צ'לסי עד לפני עשור, איחד את השחקנים, גרם להם שוב לתיאבון אחרי דאבלים פסים מלוטשים באימונים וסגירות אלכסוניות מוצלחות, ובלי יותר מדי שינויים מקצועיים, עם אותו חומר שחקנים, קטף את גביע אירופה לאלופות. אז איך סיטואציות לא מובנות כמו זו קורות? התשובה פשוטה: בכדורגל הרבה טמון בתשוקה למשחק – ברגע שהיא נאבדת, מאלף ואחת סיבות (לא כולן תלויות או קשורות במאמן המכהן), הקבוצה חייבת לחזור כמה צעדים אחורה ולבדוק איפה הדברים התערערו.

חברים, לא יצר ההרס, המלחמה ואובדן העשתונות הוא זה ששובר שיאים בענף הכדורגל. הנכון הוא שדווקא החזרה לנקודות הבסיס, ההנאה תוך כדי המחויבות, הכיף תוך כדי היצירתיות, הם אלו שכובשים את הפסגות, למרבה הפלא, ולטעמי, גם למרבה האושר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



רן בן שמעון – האיש הנכון, כמעט בזמן הנכון (דעה)

רן בן שמעון, בהנחה שאכן יחתום במכבי חיפה, לוקח על עצמו משימה קשה בקבוצה שנמצאת בתחתית תרתי משמע.

קודם כל, הוא לא בנה את הסגל והתאים אותו לצרכיו, אלא ראובן עטר עשה זאת. הכישלון וההשלכות כולן של הסמל, אבל אחרי שהוא פוטר התלונות יגיעו למאמן שיחליפו. בן שמעון יקבל סגל חסר ביטחון, לא מגובש מקצועית ושבראשו עומד כוכב אחד קטן שמעז. הקהל חסר הסבלנות לא יעשה לו הנחות, בין אם יצליח ובין אם לא.

הבעיה הגדולה ביותר אצל הירוקים היא ההתקפה. שבעה שערים בתשעה משחקי ליגה זה הספק עלוב למועדון בסדר גודל של מכבי חיפה. מועדון שראה את עצמו בתחילת העונה מועמד לאליפות. רק היריבה העירונית, הפועל, כבשה פחות. אנדלובו לא חלוץ רע כמו שעושים ממנו. יש לו עד עכשיו ממוצע של שער כל שני משחקים. אין גם מה לצפות ממנו לגדולות ונצורות, בעונה שעברה הוא לא חורר רשתות בבני יהודה ומדובר בסך הכול בילד בן 22 שנמצא עדיין בשלבי התפתחות. מה שמקשה על מכבי חיפה לקחת נקודות זאת החוסר תרומה של שאר החלוצים בקבוצה. שלומי אזולאי, אלון תורג'מן, וויאם עמאשה וקטן כבשו רק שער ליגה אחד העונה, ביחד!

בצורה כזאת גם אם אנדלובו יכבוש כמו מסי לא בטוח שהאליפות תגיע לכרמל. בן שמעון יצטרך לתת לחלוץ נוסף לשחק באופן קבוע ליד הדרום אפריקאי. הוא ייצור כימיה עם האחרון, וכשהשניים יקבלו כדורים מעידן ורד, עזרא וגולסה גם יגיעו השערים והניצחונות. אולי גם יקרה נס ובן שמעון יצליח להחזיר את היכולות של וויאמם עמאשה שעשה את הפריצה תחת הדרכתו בקריית שמונה.

גם בשאר החוליות במגרש יש הרבה תקלות, אבל בסופו של דבר מכבי חיפה מחזיקה בסגל שיכול בקלות להתמודד על מקומות 1-3 אם מתחילים היום את העונה. בן שמעון הוא מאמן מיוחד. כזה שהשחקנים שלו אוהבים אותו ומשחקים בשבילו. ההישג הענק שלו עם האליפות בקריית שמונה הוא דבר בלתי יאומן שספק אם ישוחזר. כנראה שאף מאמן בארץ לא היה מסוגל לקטוף אליפות, ועוד בכזאת קלות עם סגל ברמה שהיה לו אשתקד.

השיטות המיוחדות שלו, שכוללות כתיבת ביטויים במחברת שהוא לוקח איתו, והשמירה שלו בראיונות על שחקנים מפני ביקורת גרמו להרבה אנשים לחבב ולהעריך אותו.

הבלאגן עם איזי שרצקי בקיץ הביא את יעקב שחר לוותר ולמנות את עטר במקומו. בן שמעון מאמן טוב מעטר עוד לפני הכישלון במכבי חיפה, אבל עכשיו הגיעה ההזדמנות. לקחת קבוצה מפורקת באמצע העונה זה סיכוי טוב ליפול, אבל אם יצליח לייצב את הספינה, בן שמעון גם יוכל לקחת אותה לחוף מבטחים.

במידה ויצליח להוביל את מכבי חיפה להמשך עונה טובה ולסיים במקומות 3-4 הוא יוכל לקבל את הקבוצה ולבנות אותה מחדש בקיץ כראות עיניו. בשקט, בלי שחקנים שהוא לא מעוניין בהם ובלי קהל עצבני שרוצה תוצאות ומיד.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מימ קורעים מצחוק של מכבי חיפה, ראובן עטר ויניב קטן (תמונות)

מכבי חיפה בעונה נוראית, זה לא סוד. ומה עושים שלא מצליחים? צוחקים עלייך. עמוד הפייסבוק המצוין מימ של ספורט ישראלי מספק לנו הומור מצוין ובריא על כל מה שקורא בספורט הישראלי, וכמובן שהוא לא פסח על הכישלונות של מכבי חיפה, וכמובן הזעזוע של אתמול – כשראובן עטר, מאמן מכבי חיפה הודיע לכוכב הגדול, וסמל הקבוצה, יניב קטן שהוא לא בתכניות שלו בעונה.

קבלו את המימ הקורעים מצחוק שעמוד הפייסבוק של מימ של ספורט ישראלי סיפק לנו על מכבי חיפה, ראובן עטר, ויניב קטן:

הכיוון של רובן עטר
הכיוון של רובן עטר
המודח הראשון של הישרדות קריית אליעזר
המודח הראשון של הישרדות קריית אליעזר
קטן מסיים את דרכו במכבי חיפה?
קטן מסיים את דרכו במכבי חיפה?
תמונה בלעדית מהפגישה של עטר וקטן אתמול
תמונה בלעדית מהפגישה של עטר וקטן אתמול
זה לא יקרה!
זה לא יקרה!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


החיידק הצהוב-ירוק‎

ניצחון ראשון לחיפה, אין מה לקפוץ, אין מה לשמוח יותר מדי, פשוט להמשיך לעבוד ולראות האם המפגש מול הפועל תל אביב בבלומפילד יסתיים גם הוא בשלוש נקודות. יש כמה נקודות חיוביות, ועדיין הרבה שליליות אבל אין ספק שבמכבי חיפה יש סגל איכותי שיכול לקום מהקרשים.

ראשית אני רוצה לציין שאביחי ידין הוא פשוט רכישה מעולה. חלילה אינני מזלזל בדמאו, צעירי או תמיר כהן, אבל אביחי ידין מראה משהו אחר, כדורים על 30-40 מטר, מחפש כדורים פנימה לתוך הרחבה כמו בשער של ורד, עושה גם הגנה וגם התקפה, ובאמת שהוא הולך להיות אחד השחקנים המשמעותיים ביותר בחיפה בשנים הבאות, וזה עוד בלי תמיר כהן הפצוע שדרך אגב פתח טוב את העונה הזאת.

עדיין לחיפה חסרה הסיומת, ולא אני לא מתכוון לחלוצים, אלא לכל הסגל, כי הזדמנויות היו גם לחן עזרא, גם לקטן, גם לורד וגם אפילו לטוואטחה, לא רק אנדולובו ואזולאי. אבל משום מה הכדורים לא נכנסים, וזאת לא בעיה שצצה רק במשחק של הפועל רמת גן, אלא כבר מהמחזור הראשון מול מכבי תל אביב ראינו קבוצה שרצה טוב בהתקפה, אבל בקושי כובשת, ובהגנה נראית לא מאוזנת.

ההסתכלות בחיפה השנה היא שונה מאוד. אם בשנים קודמות התארים והריצה לחלק העליון של הטבלה היו מטרות ברזל שאם לא עמדו בהן סימן שהעונה הייתה כישלון, העונה התחלפו מטרות אלו בבנייה לאורך זמן, ראובן קיבל חוזה ארוך בחיפה בניגוד למאמנים אחרים. הוא מקבל גיבוי מלא מיענקל'ה, גם כלכלית עם רכישת שחקנים וגם מקצועית אחרי תוצאות לא טובות, וזה חשוב, חשוב מאוד, כי חיפה נמצאת בשלב מעבר רציני במבנה שלה.

אחרי עידן רוני לוי, אברם גרנט ויצחק שום בשנות האלפיים שבו חיפה זכתה ב-5 אליפיות ב-6 שנים היא רישמית נכנסה למועדון הגדולות ביותר בארץ, כאשר עקפה את בית"ר ירושלים ומכבי נתניה, ובעצם הפכה לאחת משלוש הגדולות, ויחד עם זאת היא קיבלה הרבה יותר אחריות על כתפיה והרבה יותר ציפיות. איך היא עמדה בהן? היא זכתה בשתי אליפויות אחרי עידן גאידמק ובעצם קבעה אמירה חזקה לגבי העשור האחרון.

מכאן והלאה אחרי כל האליפויות בעשור האחרון בחיפה יש הרבה ציפיות והנגיף או החיידק שתוקף אותם כבר בשנתיים האחרונות מזכיר את החיידק הצהוב, התל אביבי שתקף את מכבי בשנת 2003, האם יכול להיות שהחיידק הצהוב הגיע לקריות עכשיו? או שראובן ימצא את התרופה?

השלב הבא במועדון הוא החשוב ביותר, מעבר מפתיחת עונה רעה שנתיים ברציפות וצורת משחק לא מרשימה במיוחד לאורך זמן, למשחק כדורגל איכותי ובניית סגל חדש ואיכותי שירוץ לא רק לאליפות אחת אלא לרצף של שנים חזקות במועדון ובשביל זה ראובן עטר הגיע לחיפה, גם אם יסיים במקום ה-7 או ה-9 העונה, הכי חשוב שיבנה סגל, שיפתח את הנוער ויבנה חיפה חדשה וחזקה יותר למען הישגים הרבה יותר גדולים מאליפות בודדת או גביע בודד, וכשאני אומר את זה, אני מתכוון גם להצלחה באירופה.

שתי הערות צדדיות קטנות. אינני יודע אם קיבל כסף על כך אבל יש לי הרגשה שישראל זגורי ניסה לקבל אדום בכוח, להזכירכם הוא בוגר מחלקת הנוער החיפאית, והאקט שלו בתאקל על צעירי פשוט היה נראה כמו מכירת נשחק, פשוט ככה. הערה שניה היא כמובן על דמאו, ראובן עטר יכול לחשוב גם על תפקודו בתור בלם, דמאו חסר טכניקה, אבל בעל מבנה גוף גדול ופיזי, הרי גם בוסקטס ומסצ'ראנו היו דיפנסיביים עד שפפ קבע אחרת.

ולסיום, בוא נקווה למשחק טוב בבלומפילד, הרי אין כמו סופר קלאסיקו ישראלי, נכון הוא פחות נוצץ ממסי ורונאלדו, ונכון שאין מיליונים מסביב לעולם שצופים, אבל זה עדיין הירוקים מול האדומים, חיפה מול תל אביב, צפון מול מרכז, בוא נקווה שזה פשוט יהיה משחק חזק.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


המרוץ למיליון – מי יזכה בכס מאמן מכבי חיפה?

בטרם אביע את דעתי בטור זה, יש לי גילוי נאות – אני אוהד מכבי חיפה כ- 20 שנה והקבוצה יקרה מאוד לליבי.

בטח שמתם לב שבחודשים האחרונים התקשורת כולה עוסקת במשרת מאמן מכבי חיפה בעונה הבאה, מי יהיה זה שיירש את כסאו של אלישע לוי. האם זה יהיה רן בן שמעון שמוביל את קריית שמונה לאליפות היסטורית (ואולי אף לטריפל?) או שמא זה יהיה ראובן עטר שעושה עבודה לא פחות טובה ומוציא מים מן הסלע מחומר השחקנים הקיים במכבי נתניה? ואולי בכלל יעקב שחר יחליט להעניק לאלישע חוזה לעונה נוספת,  אם הוא יזכה בגביע או יסיים את העונה במיקום המוביל לליגה האירופית.

לגבי האחרון – תהיה זו טעות גדולה לתת לאלישע חוזה לעונה נוספת, אחרי  הכישלון המהדהד מתחילת השנה, ואל תתנו לניצחון כזה או אחר להשלות אתכם. נכון שמכבי חיפה התחילה להיראות כמו קבוצת כדורגל במשחקים האחרונים ולא כמו אוסף שחקנים שנפגשו בשכונה ולא שיחקו אף פעם ביחד. אבל, וזה אבל גדול – אלישע נכשל כבר מהפגרה בה החליט לרכוש אחד עשר שחקנים חדשים למועדון ,שחלקם לא ראוי בכלל ללבוש את החולצה הירוקה. ואחרי העזיבה בפגרת הקיץ של מספר שחקנים שהיו עמודי תווך בקבוצה שזכתה באליפות כדוגמת ליאור רפאלוב ותומר חמד, אלישע היה חייב לרכוש בין שלושה לארבעה שחקנים טובים במקום אותם אחד עשר שחקנים, שפרט לוויאם עמאשה (ואולי אלון תורג'מן) לא פרעו את השטרות וחובת ההוכחה עדיין עליהם.

אז נכון שאלישע ניסה לעשות מקצה שיפורים בחלון ההעברות האחרון בו שיחרר מס' שחקנים מהסגל והחתים את הבלם אדין צוצאליץ' ואת החלוץ דניאל ססארץ', אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.

לעומתו, רן בן שמעון, או כפי שכולם אוהבים לקרוא לו – רב"ש, הוא מאמן מצוין ואוהב לשחק התקפי לא משנה נגד מי הוא משחק. אצלו לא משחקים שמות והקולקטיב הוא מה שחשוב, אבל בעקבות כל הסאגה המתוקשרת בינו לבין איזי שרצקי מהשבוע האחרון ,הוא יישאר ככל הנראה בקרית שמונה גם בעונה הבאה.

נותרנו עם המועמד מספר אחד של האוהדים והוא ראובן עטר. אז נכון שהוא לא זכה באליפות, אבל הוא כן  זכה עם בית"ר ירושלים בגביע המדינה (ניצח את מכבי חיפה 2-1) ,העלה את מכבי נתניה לליגת העל בשנת 2005 וסיים פעמיים עם נתניה כסגנית האלופה תוך תצוגות כדורגל נהדרות. ראובן עטר הוא המועמד הטבעי לעמדת המאמן – הוא גדל במועדון, אהוד על הקהל, משחק בצורה התקפית בדיוק כפי שקבוצה כמו מכבי חיפה צריכה לשחק ואין לי ספק שבעקבותיו עוד רבים מאוהדי מכבי חיפה יירכשו מנו , מה שיעשיר את קופת הקבוצה .

מועדון כמו מכבי חיפה חייב לחזור לימים בו הציג כדורגל גדול ואטרקטיבי, ולצערי עבר המון זמן מאותם הימים – אלישע ורוני לוי שיחקו את הכדורגל הכי משעמם ושבלוני שגרמו לחלק מהקהל לדרוש את ראשם גם כאשר הקבוצה זכתה באליפויות. החתמתו של ראובן עטר בקבוצה תעשה לאלישע לוי רק שירות טוב והוא יוכל לעבור לאמן באחת הקבוצות הגדולות כדוגמת הפועל או מכבי ת"א . במידה ואלישע יישאר לעונה חמישית, יהיה אפשר לומר שקרוב לוודאי הוא יגמור כמו רוני לוי, באימון של אחת הקבוצות הבינוניות בארץ ואחרי זה ייצא לחפש את עצמו ברומניה או קפריסין.

 אז מי יזכה לבסוף במיליון? רק אדם אחד יודע לומר את התשובה הנכונה וקוראים לו יעקב שחר…

ממזרים חסרי כבוד

בימים האחרונים אני יושב וחושב על מצבה העגום של מכבי חיפה. אני מאשים את המאמן, את הנשיא, אבל למעשה, מי שאשמים יותר מכולם, הם השחקנים בקבוצה. משחקים בלי כבוד, בלי חשק ורצון. ממזרים חסרי כבוד הוא לא רק השם של הסרט בו שיחק בראד פיט, הוא גם השם החדש של שחקני מכבי חיפה ששבוע אחר שבוע מצדיקים זאת.

בתחילת השנה אף אחד לא האמין שכך תיראה מכבי חיפה. הקיץ התחיל במסע רכש גדול שלאט לאט התחיל להתברר ככישלון. השחקנים שהגיעו לקבוצה בכלל לא יודעים איפה הם נמצאים, הם לא מסוגלים להתמודד עם הלחץ הגדול שיש במכבי חיפה וכך נראית הקבוצה. השחקנים עולים למגרש בלי רצון, בלי חשק, בלי טיפת כבוד ובלי מחויבות. הדבר שהכי מרגיז לשמוע משחקנים בקבוצה זה שהדרבי הוא בסה"כ עוד משחק ליגה. חבל שלא הייתי לידם כדי לתת להם סטירה שיתעוררו ויבינו איפה הם נמצאים. אם יש משהו בעונת הכדורגל שאסור להפסיד בו, זה משחק הדרבי. הוא חשוב לקהל יותר מהכל. הגאווה לאחר ניצחונות, השמחה והתחושה של ניצחון על היריבה העירונית אבד לאוהדי מכבי חיפה בשבוע שעבר בגלל השחקנים שהפגינו חוסר אכפתיות מהמשחק.

השחקנים מפגינים חוסר כבוד לסמל שאותו הם לובשים, הקהל לא יכול להתחבר לקבוצה ומתחיל להתעצבן. במקום שהשחקנים ישבו בבית ויחשבו טוב מה הביא למצב העגום של הקבוצה, השחקנים יוצאים בלילות וחוגגים כאילו ניצחו. זה התחיל כבר מזמן, אבל השיא הגיע אחרי המשחק מול לרנקה בקפריסין. למרות ההפסד, השחקנים פשוט החליטו לצאת ולחגוג כאילו זכו במשהו. במקום לשבת בחדר, הם חגגו, וזה אולי מסמל יותר מהכל על האופי של השחקנים. בזמן שהאוהדים מאוכזבים ומתוסכלים מעוד משחק חלש והפסד מבזה, השחקנים חוגגים, מסתובבים ברחובות ניקוסיה ושותים בירה. אלא שהסיפור לא נגמר כאן, חלק משחקני מכבי חיפה המשיכו לחגוג גם אחרי המשחק מול הפועל תל אביב שגם בו הפגינו יכולת גרועה וקיבלו בראש.

כנראה שחלק מאותם שחקנים פשוט לא מקצוענים אמיתיים. אני לא זוכר שחקנים שאחרי הפסדים יצאו לחגוג, לא זוכר תקופה שבה היו במכבי חיפה כל כך הרבה בליינים שלא אכפת להם מהקבוצה. בזמן שהקהל הירוק יושב כאוב בבית ובוכה, הם חוגגים.

אם רק הייתי יכול הייתי מעיף את אותם שחקנים מהקבוצה שיורקים על הסמל הירוק. הבליינים גורמים לי געגועים לשחקני הבית של הקבוצה שבאמת הפגינו אכפתיות לקבוצה, כל הפסד היה כואב להם והם היו מבינים את התסכול הרב של האוהדים. עכשיו אני יכול להבין את אותם אוהדים שבמשחק מול שאלקה הניפו את השלט "אתם לא מכבי חיפה". מדובר ב-12 אלף איש שכואב להם המצב של הקבוצה ,אנשים שמפגינים אכפתיות לקבוצה, אנשים שנושמים וחיים את מכבי חיפה מידי יום ויום.

לקהל התומך של מכבי חיפה והגרעין הטוב שנמצא שם לא מגיע לסבול את הזלזול הזה של השחקנים בחולצה הירוקה. בסוף השנה אני מצפה לשינוי גדול במועדון, לא רק בעמדת המאמן, אלא בעיקר אצל השחקנים. להעיף כל בליין מהקבוצה, שיבין שמה שהיה בקבוצות אחרות בליגה לא מתקבל במועדון כמו מכבי חיפה. קשה לי מאוד להבין איך מועדון גדול כמו מכבי חיפה הגיע למצב כזה אבל כנראה שדברים כאלו קורים. לא בכל שנה אפשר להצליח, למרות שחוסר אכפתיות וחוסר כבוד כזה לא היה הרבה מאוד שנים במכבי חיפה. אבל אני אופטימי ומאמין שהדברים ישתנו.

למרות הכול, את העונה הנוכחית אלישע לוי צריך לסיים במכבי חיפה ואחריו צריך להגיע ראובן עטר. האיש שכל אוהדי מכבי חיפה מחכים לו בכפר גלים. עטר יכול להחזיר את האימפריה בירוק בחזרה למסלול המלך, הוא יכול להחזיר את המלחמה, הכבוד, הנחישות והאכפתיות שאבדה לה. ראובן עטר הוא המאמן היחיד בארץ שזורם אצלו דם ירוק בגוף וקשה להאמין שהשחקנים הצעירים שגדלו על הביצועים המדהימים שלו יחזרו להיות אותם ממזרים חסרי כבוד.