תגית: יניב קטן

מילד מבטיח שמראה ניצוצות במדי אלופת המדינה ולוקח אותה עד ליגת האלופות, לעוד שחקן בקישור המעובה של מכבי חיפה שנמצא בצומת דרכים בקריירה. כך הגיע אייל גולסה למצב החדש והלא מוכר לו – שחקן ספסל.

ב26.05.01 התקיים מחזור המשחקים האחרון של עונת 2000/1 של ליגת העל. בקריית אליעזר נפגשו מכבי חיפה ומכבי ת"א. המשחק היה לפרוטוקול בלבד, שכן חיפה הבטיחה את האליפות מספר מחזורים קודם. המשחק זכור בעיקר בגלל אוהדי מכבי חיפה שנמחצו על הגדרות בסוף המשחק, כשרצו לפרוץ למגרש ולחגוג את האליפות. הצל הכבד הזה העיב על האליפות של הירוקים וגם על עוד היסטוריה קטנה שנעשתה באותו היום.

בדקה ה67 יצא ראובן עטר, האליל של  יציע ג' ודמות כמעט מיתית בקרב אוהדי מכבי חיפה, ונכנס במקומו יוסי בניון, הסופרסטאר החדש של הכדורגל הישראלי ומי שזה עתה נכנס לנעליי עטר ככוכב החדש ביציעים. בניון עוד הספיק להיות מעורב בשער השלישי של מכבי חיפה במשחק שנגמר ב3-2 לטובת המארחים. על תואר האליפות, שהגיע אחרי 7 שנים שחונות, חתום יותר מכולם הקשר הצעיר עם 13 שערים ו13 בישולים, כשהוא גם נבחר לשחקן העונה של הליגה. כשהגיע גולסה לחיפה וקיבל את מספר 15 של בניון ההשוואות לא איחרו לבוא.

מתחילת הקריירה שלו, דיברו על אייל גולסה כבניון הבא. הוא נחשב לכשרון הכי גדול של השנתונים שלו, ולא היה ספק שהוא בדרך הבטוחה להיות כוכב. במשחק הראשון שלו בהרכב, נגד מ.ס אשדוד הוא כבש שער יפהפה ונבחר לשחקן המחזור, נראה היה שההבטחה מתחילה להתממש, אך גולסה מיעט לשחק בהרכב בשנה הראשונה שלו בקבוצה וסיים את העונה עם גול אחד.

 שנה מאוחר יותר כבר אי אפשר היה להתעלם ממנו, כשתרם רבות לעלייתה של מכבי חיפה לליגת האלופות עם שערים חשובים נגד אקטובה הקזחית ורד בול זלצבורג מאוסטריה בשלב המוקדמות. אחר כך הגיע הפרשה עם לאציו, וקפיצת המדרגה ממעמד של שחקן מבטיח לכוכב מוכח לא הגיעה. מאז גולסה עומד במקום ומעמיד ממוצעים  דלים של שני שערים ושני בישולים לעונה, למעט עונת 2009/10 בה כבש חמישה שערים. המספרים והסטטיסטיקה האישית של גולסה הם לא של שחקן שמיועד להוביל את מכבי חיפה, והוא יודע את זה גם.

אחת הביקורות הבולטות נגד מכבי חיפה בשנים האחרונות היא התלות המוחלטת שלה ביניב קטן. גולסה היה אמור להיות האיש שיישא איתו בנטל של ניהול המשחק והובלת הכדור. לפרקים היה נראה שגולסה עומד לממש את ההבטחה, אך זה נשאר בגדר ניצוצות והברקות חד פעמיים. דווקא בנבחרת הצעירה, גולסה היה יציב והציג יכולת גבוהה במשחקי הידידות שקדמו ליורו הצעירות, כשבשני המשחקים נגד הולנד וגרמניה היה המצטיין במגרש.

ואז הגיע טורניר היורו וגולסה היה חלש. לקינוח, הוא גם הורחק במשחק נגד איטליה ובכך סיים למעשה את השתתפותו בטורניר. ובכל זאת היה נראה שגולסה על סף מעבר לחו"ל. בתקשורת נכתב על התעניינות מצד מספר קבוצות  וביניהן סטנדרד ליאז', שמינתה את גיא לוזון למאמנה. במכבי חיפה החלו בגיבוש הסגל עם ההבנה שגולסה לא ימשיך בקבוצה ויימכר לאירופה. על המשבצת שלו הגיע הרכש החדש מספרד, רובן ראיוס.

ראיוס הגיע וסיבך את גולסה בפלונטר. מצד אחד, הוא לא עבר לקבוצה מחו"ל, ומהצד השני המקום שלו בהרכב נלקח על ידי הספרדי החדש. ההתחלה של הספרדי במכבי חיפה לא בישרה טובות לגולסה. הוא לא הפסיק להפציץ שערים והשתלט לחלוטין על התפקיד של יניב קטן כמוביל הכדור העיקרי של הקבוצה.

גולסה החליט לא לחדש את חוזהו בחיפה וההנהלה החליטה להשעות אותו ולתת לו להתאמן עם עמאשה ועזריאל המנודים. הקשר כנראה הבין שהוא חייב לשחק , וזה לא משנה כרגע אם זה בארץ או בחו"ל  והגיע לסיכום עם הקבוצה על המשך דרכו.

בינתיים הקבוצה החלה לקרטע, ואיתה צלל ביחד ראיוס. השילוב של המומנטום השלילי שהקבוצה נקלעה אליו עם הקמפיין בליגה האירופית מאלצת את בנאדו להשתמש ברוטציה, וכך אחרי שחזר לסגל מוצא את עצמו גולסה בפתחה של עוד הזדמנות להוכיח מה הוא שווה, רק שעכשיו נקודת הפתיחה שלו שונה. אם בעבר, למרות יכולת בינונית, גולסה ידע שהוא באנקר בהרכב, היום הוא צריך להילחם על דקות משחק. הסיטואציה החדשה יכולה להוציא ממנו רעב ואסרטיביות שלא ראינו ממנו בעבר, ההבנה שהוא לא מוגן יכולה לתת לו את קריאת ההשכמה שהוא היה צריך. אולי דווקא מהמקום הזה הוא יצמח ויתפתח להיות השחקן שכולם ציפו שיהיה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אריק בנאדו היקר שלום!

בלי שום קשר לשני ההפסדים האחרונים ועם קשר לשני ההפסדים האחרונים, די! אני שותק לגבי הסוגיה הזאת הרבה זמן אבל הנה הגיע הרגע הנכון לומר את זה. יענקל'ה שחר משקיע את מיטב כספו במחלקת הנוער הטובה בארץ, הגיע הזמן שהיא תניב פירות.

נכון, יש ימים רעים במשרד, יש גם שבוע רע במשרד, יש גם חודש רע במשרד, אבל, יש משרד שחלק מעובדיו לא מתאימים! אני לא שוכח לך את השמינייה באזרבייג'אן, אני לא שוכח לך את סיום העונה הקודמת שבה הרמת אותנו מהקרשים, הצלחת במה שאחרים אולי לא היו מצליחים, כל הכבוד לך, אבל הגיע הזמן לשינוי.

בואו נודה על האמת, למכבי חיפה יש דור מוכה טראומה, דור שאיבד את הילת האימים שהייתה סביבה, דור שהיה פעם סיוט לכל ההגנות בארץ, ובצדק, תשאלו את אוהדי ליברפול שראו את בוקולי מפתיע אותם באנפילד. היום אחרי אובדן האליפות להפועל תל אביב, אובדן הגביע בעונה שעברה ושיא ה0-0-0 בליגת האלופות הוא הפך מסרט אימה טוב לפארודיה אמריקאית קלילה, הדור הזה איבד כוח, אבל במיוחד איבד את כוח הנעורים שלו.

פעם שיחקו בקריות שחקנים גדולים, ולא, אני לא מדברים על החלוצים, אני מדבר על הקשרים. בוקולי בעבר היה אחד מהשחקנים החמים ביותר בליגה וליניב קטן הייתה בעיטה מהמפחידות שנראו. היום קטן ובוקולי (ובעיקר בוקולי) לא מצליחים לבעוט למסגרת, אני לא מדבר על כוח, חדות, מסוכנות, אני מדבר על המסגרת! שלושה עמודים לבנים ממתכת שקובעים את גבולות השער! ומשומר? אין בכלל מה לדבר, למשומר יש רגעים מעטים בתור מגן טוב – שתי בעיטות משוגעות לחיבורים בהפרש של שבועיים לפני בערך חמש שנים. בהתרשמות זריזה לגבי עמדה זו ראיתי הרבה מאוד תקווה דווקא מאלעד גבאי המהיר.

באר שבע הכריעה משחק במחזור הזה ע"י שתי בעיטות מחוץ לרחבה, תשאלו את ראדי ופריצה מה הם יודעים על בעיטות מרחוק, זוכרים את גול האליפות של סולארי? תדפדפו בדפי ההיסטוריה ותבדקו מה עשו ז'וטא, פראליה, רוסו ובניון במדים הירוקים, הם בעטו! והרבה! ומעל לכל, למסגרת! בוקולי וקטן לא מסוכנים, משומר בקושי מצטרף למשחק ההתקפה ולא יודע להרים בתנועה. זה נכון שצריך הרבה הנהגה, וחשוב שיש על המגרש שחקנים שמנהיגים, אבל גם צ׳יף אינדיאני בן 70 יכול להנהיג שבט, אבל אני בספק אם הוא יכול להרים חנית.

איסמאיל ריאן כבר הוכיח שהוא קשר מהיר, מסוכן שיודע לסכן את השער, שובל גוזלן כבש בנוער יותר שערים מאשר כל החלוצים שלנו ביחד בעונה שעברה, ומה לגבי לאוטה? כוכב? בשביל מה משקיעים כל כך הרבה כסף אם בסוף אנחנו רואים שחקן כשרוני ומהיר כמו סלליך חותם בבית"ר? אני פשוט מתעצבן כל פעם מחדש כשאני רואה את סגנון המשחק שאליו נכנסים עזרא וראיוס, שני קשרים מהירים וטכניים שמובלים ע"י "המנהיגים" לשחק יותר לאט ממה שהם רגילים. זה שבוקולי או קטן מתופקדים כקשרים אחוריים לא אומר שלא צריכה להיות להם יכולת התקפית! אל תשכחו איזה ביקורת הייתה לנו כנגד סיידו יאיא וקולמה על כך שאין להם מושג בהתקפה, אז כשמדובר בבוקולי וקטן זה בסדר?

קשר מסוכן שמצליח לבעוט ולהיות מסוכן מחוץ לרחבה זה מעולה לקבוצה במיוחד כזו כמו חיפה, היא משחקת עם שני חלוצים שעם מיקום נכון יוכלו לנצל ריבאונד מכל בעיטה, תשאלו את אלון מזרחי ואת שלומי ארבייטמן בעונת ה28 שערים שלו, לחלוצי חיפה יכול להיות מיקום נהדר, אבל עד שמישהו בועט זה אפילו לא למסגרת. יש חלוצים שרק ממיקום עשו קריירה (תשאלו את אינזגי), קטן ובוקולי לא משאירים את ההזדמנות.

בקיצור אריק היקר, תן לנוער לשחק, תן להם, אתה לא תצטער, בפעם האחרונה שעשינו את זה הצלחנו לייצא לאירופה את חמד, רפאלוב, כיאל וקינן (שהספיק לחזור).

תודה מראש,
טל

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אני זוכר אי שם בתחילת העונה, בערך בתחילת חודש אוגוסט, דיברתי עם חבר קרוב על מצבה של מכבי חיפה ומה יהיו הישגיה בעונה הזו. היו כמה דברים מרכזיים שכבר אז אמרתי לו, הראשון מביניהם זה שחיפה תהיה בצמרת בסוף העונה. הדבר השני הוא שהסגל של חיפה נראה לי קצת רחב מדי, בכל זאת אנחנו לא משחקים בכל כך הרבה מפעלים גדולים בו זמנית כדי שזה יצדיק את זה. הדבר השלישי היה המשמעותי ביותר, הייתי מוכן לחתום על זה כבר אז, מה זה היה אתם שואלים? אריק בנאדו הוא המאמן הבא של מכבי חיפה, אבל האמת לא חשבתי שזה יקרה כבר באמצע העונה של ראובן עטר.

מאז חיפה הספיקה להיות מקום אחד מהתהום, וכרגע מקום אחת מהפסגה. היא הספיקה לעבור הרבה פציעות, מאמן אחד שהלך, הפסד לצהובים, ניצחון מרשים על האדומים ויענקל'ה אחד שמנצח על כל התזמורת. בסופו של דבר נוצרה כאן קבוצה לא רעה בכלל, ומגיע לה מקום בצמרת ואין על כך ויכוח בכלל.

אפשר לדבר שעות על כל היתרונות של מכבי חיפה, ויש לה הרבה כאלה. אפשר להגיד שהיתרון הראשון מחוץ למגרש הוא כמובן ההנהלה, מה שכמובן אין כרגע לאדומים מתל אביב. היתרון המרכזי ביותר על המגרש הוא כמובן ההגנה. בעונה אחת חיפה הספיקה לעבור מאחת הקבוצות הכי חלשות הגנתית בליגה, לקבוצה הכי חזקה הגנתית, הכל בעונה אחת. הדבר החשוב השני הוא כמובן הכיבושים, חיפה הפכה לאט לאט, בצעדים קטנים לקבוצה התקפית מעולה שיודעת לסיים מול השער, ואם יש לכם זכרון קצר, אני ממליץ לכם לראות תקצירים של חיפה מתחילת העונה, אני בטוח שיווצר לכם סרטון החמצות ענק שיעבור את החצי שעה בשקט.

מדובר בהחמצות פשוט משוגעות: אחד על אחד, מול שער ריק, 10 מטר, 3 מטר, קורה, משקוף, מה זה משנה? הכדור פשוט לא נכנס. רוצים עוד יתרונות? רצועת קישור מהטובות בליגה, וזה עוד כשעידן ורד פצוע, תוסיפו לכל זה את דקל קינן ואדין צוצאליץ', צמד הבלמים הטוב בליגה, ואל תשכחו כמובן את אלה שכבר הספידו, קטן ובוקולי שחוזרים בענק, ואיפה נכנס טאלב טוואטחה הכשרון המתקמבק לכל הסיפור?

עם כל החוזק ולמרות הכל, לחיפה יש כמה נקודות חולשה, והגדולה שבהן היא הסגל. לחיפה יש סגל רחב כאילו היא נמצאת ב-4 מפעלים בו זמנית, אין מקום לכל כך הרבה שחקנים בקבוצה כזאת, במיוחד לא בצמרת. בכל משחק יש לחיפה 11 על הדשא, ספסל מלא שחקנים, ועוד ספסל וחצי ביציע. גם ככה אין רוטציה גדולה, אז כשהקיץ יגיע זה יהיה זמן מושלם להיפטר מכמה שחקנים שפשוט לא מתאימים למערכת ולרמה החיפאית. אחד מהשחקנים האלה הוא דלה ימפולסקי למשל, שעם כל הכבוד לאתלטיות הבלתי נגמרת שלו, אין לו טכניקה וראיית משחק, לפחות לא לעמדות הקישור שבהן הוא מתופקד. מהירות ואתלטיות זה טוב וחשוב, אבל אם הגוף פועל יותר מהר מהמוח יש כאן בעיה.

דלה, תדבר עם טאלב על הנושא, או אולי תנסה ליצור קשר עם פיטר מסיללה, הם יסבירו לך שמנועי סילון זה מעולה, אבל בלי כנפיים המטוס לא יוכל לעוף. הרשימה של אלה שאינם מתאימים ממשיכה הלאה, בין אם זה אנדריי פילבסקי, עודד אלקיים, תמיר כהן או דניאל הבר. בשביל מה צריך כל כך הרבה רכש? אל תשכחו שיש גם כשרונות מעולים בנוער שלא יקבלו הזדמנות בגלל רוחב הסגל.

מעל לכל יש נתון מעניין מאוד, מכבי חיפה היא אחת הקבוצות הכי קבוצתיות בליגה, כמעט כל חלק במערך כובש. כך למשל יוצא מצב שבו לדקל קינן יש מספר כיבושים זהה ליניב קטן (שלושה שערים), ולחן עזרא (6 שערים) יש יותר כיבושים מהחלוצים אלון תורג'מן(3) או דינו אנדלובו (4), אין ספק שזהו יתרון על קבוצות אחרות שתלויות תמיד בשחקן אחד או שניים שכובשים, אבל כאן גם נעוץ החסרון הגדול ביותר. לחיפה אין סקורר גדול, אף אחד מארבעת החלוצים שלה הוא לא חלוץ גדול ומפחיד שמאיים לפרק את כל ההגנות בליגה. כרגע על המשבצת של החלוץ הזר יושב דינו אנדלובו שעד כה סבל מפציעה די ארוכה, אך עכשיו כשהוא כשיר ומשחק הוא יצטרך לתת עוד הרבה יכולת עד סוף העונה. אין ספק שאם הוא לא יתחיל לתת מספרים הוא ימצא את דרכו החוצה, חבל לבזבז משבצת של זר על שחקן בינוני. השחקן הכי חשוב במערך ההתקפי, כנראה גם זה שבונים עליו להיות סקורר אימתני הוא וויאם עמאשה, שכבר הוכיח שהוא יכול להיות אחד כזה, אך הפציעות החוזרות שלו מונעות ממנו להפוך לסקורר המוביל בקבוצה ואולי גם בליגה. מה לגבי אזולאי ותורג'מן? כרגע המספרים מראים שהם כובשים בערך כמו כל קשר אחר, או מגן תוקף טוב, ממש לא במספרים של חלוצים.

אחרי כל זה נשארנו עם הנקודה אולי הכי בעייתית בקריות: אפודת השוער. כרגע, בויאן שאראנוב מראה יכולת יציבה, הוא השתלב טוב מאוד בקבוצה והבטחון שלו עם קינן וצוצאליץ' מורגש. איפה מתחילה הבעיה? כשיש לחיפה עוד שני שוערים, האחד לקראת (כנראה) עונת פרישה, הלא הוא ניר "התמנון" דוידוביץ', והשני הוא כזה שכבר הוכיח בעבר שיש לו יכולות להיות שוער ליגה מעולה, הלא הוא אמיר "איש הקעקועים" אדרי. שלושה שוערים טובים על אפודת שוער אחת. תמיד בקבוצות כדורגל יש מקום לרוטציה קלה מאוד, משחקי גביע או גביע שלישי בחשיבותו, אבל גם אז הרוטציה תמיד נמצאת רק בין שני שוערים. אני לא רואה מצב שבו אדרי נשאר בקבוצה עוד עונה עם מנוי קבוע ליציע, לעומת זאת אני גם לא רואה את התמנון מתייבש על הספסל ושותק דווקא בעונת הפרישה שלו, העונה שבה הוא רוצה לסיים את הקריירה המפוארת שלו בצורה הכי יפה.

בסופו של יום יש לי רק דברים טובים להגיד לירוקים, ובמיוחד לאריק בנאדו, לא על הנצחון בגביע, וגם לא על המקום השני, אלא על רוח הלחימה, הכיף שבכדורגל, החיוך שחזר לפניהם של השחקנים שבשנתיים שלוש האחרונות ראו גם הרבה רגעים קשים, והכדורגל שלהם היה קצת חיוור. מגיעות לחיפאים הרבה מחמאות על משחק ההגנה וההתקפה שלהם, שגם בהפסד או בתיקו, הקבוצה נראית טוב. כך יוצא מצב שבו חיפה מפסידה לבני יהודה 2-0 אבל בנתונים בסוף המשחק רואים שחיפה "התאבדה" על השער של בני יהודה, אך לצערה, הכדור פשוט לא נכנס. נשאר לחיפה רק לתת הכל בעונה הזאת ולקוות שייצא ממנה משהו, בין אם זה גביע, בין אם זה אליפות או בין אם זה שניהם, וכרגע זה אפשרי, להזכירכם האליפות האחרונה שהצהובים לקחו הייתה כאשר הם סגרו פער גדול מאוד מחיפה ובסופו של דבר במחזור האחרון הם היו אלופים על הפרש שערים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מכבי חיפה בעונה נוראית, זה לא סוד. ומה עושים שלא מצליחים? צוחקים עלייך. עמוד הפייסבוק המצוין מימ של ספורט ישראלי מספק לנו הומור מצוין ובריא על כל מה שקורא בספורט הישראלי, וכמובן שהוא לא פסח על הכישלונות של מכבי חיפה, וכמובן הזעזוע של אתמול – כשראובן עטר, מאמן מכבי חיפה הודיע לכוכב הגדול, וסמל הקבוצה, יניב קטן שהוא לא בתכניות שלו בעונה.

קבלו את המימ הקורעים מצחוק שעמוד הפייסבוק של מימ של ספורט ישראלי סיפק לנו על מכבי חיפה, ראובן עטר, ויניב קטן:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אם יש עוד הוכחה לחולשת הכדורגל שלנו אז קיבלנו אותה במחזור האחרון. 3 תוצאות 0-0 משעממות נפלו במחזור ה-26 של ליגת העל בכדורגל. במקרה או שלא במקרה בכל 3 המשחקים האלו השתתפו 4 הקבוצות ה"גדולות" של ליגת העל: בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה.

4 הקבוצות ה"גדולות", עם הקהלים הגדולים ביותר ועם התקציבים הגדולים ביותר לא הצליחו לנפק אפילו שער אחד לרפואה. בשורוות הקבוצות האלו משחקים החלוצים היקרים והטובים ביותר בליגה: במכבי אלירן עטר, ברק יצחקי, רוברטו קולאוטי. בהפועל טוטו תמוז ועומר דמארי. בחיפה עמאשה, גדיר ויניב קטן, בבית"ר עמית בן שושן.
אלה שחקני נבחרת ישראל בהווה בעבר ובעתיד. חלקם מלכי שערים לשעבר. חלקם עשויים להימכר במיליוני יורו לאירופה. שער אחד! מה כבר ביקשנו?

ברק יצחקי צוטט לאחר המשחק בו שוב לא הצליח למצוא את הרשת: "אין סרט שמכבי לא תהיה בפלייאוף העליון". אז ברק ידידי, פקח את עיניך – הסרט הזה קיים ועוד איך. אלא אם כן אתה וחבריך תצליחו לשים איזה כדור במסגרת…
בהפועל תל אביב דיברו על צמצום הפער מקריית שמונה – כדאי שקודם יחשבו שם איך מגיעים למצבי הבקעה. 90 דקות של כלום ושום דבר וערימה של תירוצים – זה ההספק של הפועל מול סכנין.

ומה עם מכבי חיפה? כנראה שלבקש מהם לשחק שני משחקים טובים ברצף זה יותר מדי השנה. ובית"ר? היא בסרט מלחמה כרגע – רק שהיא לא באמת נלחמת. שילמדו מהפועל פתח תקווה – כמעט חסרת סיכוי להישרדות, בלי תקציב ובלי קהל אבל נותנים שם את הכל.

לסיכום: מסכנים האוהדים שמשלמים כסף ושקנו מנויים. אולי כדאי שלקראת השנה הבאה בעלי הקבוצות הגדולות יעשו בדק בית למה הדברים לא עובדים. אחרת האוהדים עלולים להצביע ברגליים.

שקט…דממה…הלם…אחרי משחק כזה עם 2-1 לא צפוי ומשחק די בינוני אפשר להגיד שבאמת יש דברים שאי אפשר להבין. מכבי חיפה הייתה במקום העשירי ערב המשחק, עם הראש למטה, דיבורים על עונה כל כך גרועה, רכש שלא פוגע ובעיית חלוצים שחוזרת לה מתחילת העונה, או שיש עודף חלוצים (שגם לא מבקיע יותר מדי) או חוסר. מהצד השני מכבי ת"א שלאט לאט מתחילה לחזור לעצמה, משחקת כדורגל מעט יותר יציב לאחר חילופי המאמנים, והרבה ציפיות לחזור ולהצמד לחלק העליון של הטבלה למרות העונה הבלתי צפויה שעוברת עליהם. מה בסוף? סיפתח של הצהובים אך חגיגה זריזה ב-6 דקות האחרונות של הירוקים בביתם. ניצחון ששולח את מכבי שוב הביתה עם הפסד בקריית אליעזר.

האמת? אין הרבה מה להגיד, אין מה לבקר את חיפה ולהזכיר כמה שהיא קבוצה לא עקבית שבנויה לא נכון, ואין כבר מה להגיד על מכבי שבאמת כבר עברה כל גבול עם חוסר העקביות שלה. כולם מחפשים את צוצאליץ' ומנסים לראות היכן ייפול כדי שיגידו שגם הוא פח, ואני אישית חושב אחרי הרבה זמן, שהאמת שהכל טקטיקה, ותיאום, הגנה היום זה דבר מאוד רגיש שצריך לבנות אותו ולטפל בו לאורך זמן ולא להזכיר כל טעות כאילו הייתה גורלית, אם לא היו טעויות הגנה לא היה כדורגל.

מעל לכל המשחק המוזר הזה, עולה נתון מאוד מעניין. את השער הראשון בקריירה שלו כבש טאלב טוואטחה מול…נחשו מי?כן כן, מכבי ת"א, מאז לא כבש שער ליגה, ואת השער הראשון שלו העונה מול מי כבש? יכול להיות שמכבי ת"א? בוא נקווה לפחות בשבילו וגם בשביל עתיד הנבחרת שלנו, שייתן יותר מעצמו בכל משחק, אולי מתישהו הוא יגיע לאן שכולנו מצפים ממנו. עוד נקודה מאוד מעניינת חוזרת לחיים ע"י אלירן עטר, "הילד הבעייתי", האם הוא באמת מסוגל לוותר על כל העצבים למען הקבוצה? או שרצונו עולה על כל רצון אחר גם אם זהו רצונו של המאמן.

האמת שמכבי ת"א הייתה אמורה לספוג גם היא בשלבים מוקדמים יותר אם חיפה הייתה מעט יותר מרוכזת, ולא הייתה בועטת לקורות או לשמיים, ואת זה ניר לוין חייב לקחת לתשומת ליבו, כי חדירות כאלה ותנועה כל כך חופשית של שחקני חיפה ברחבה של מכבי זה משהו שהוא פשוט לא יכול להרשות שיקרה במשחקים הבאים. ומה אם חיפה אתם שואלים? שתי נקודות מאוד חשובות חוזרות במשחק הזה, יאיא סיידו ועמדת החלוץ הזר, חיפה חייבת להחתים חלוץ טוב שישדרג את ההתקפה וימנע את כל הבעיטות ההזויות האלה, וחייבת גם קשר דיפנסיבי שידע לחלץ כדור ולקדם את ההתקפה. לא סתם עוד בלם בעמדת הקישור.

אל תקחו את המשחק הזה, ותתחילו להכתיר כוכבים או כוכבים נופלים, כל מה שקרה כאן זה צמצום טבלה קל, אם חיפה מנצחת מחזור הבא היא יכולה לעלות ל-6 המקומות הראשונים שוב, ומכבי? היא עדיין בחלק העליון, סך הכל הפערים הצטמצמו קצת, וקיבלנו אות חיים מהצפון (כי בינתיים האותות הרציניים הם מקריית שמונה). הפתרונות שחיפה מחפשת לדעתי יגיעו מהנוער, גוזלן, עטיר, סולליך שמושאל לעכו ועוד תוספת קטנה של שלומי אזולאי. כל אלה חייבים לחזור בעונה הבאה לחיפה, וחלק גדול משחקני הסגל כרגע צריכים ללכת כי הם פשוט לא מבינים מה המשמעות של מכבי חיפה ומהו הסמל.

ומכאן אני רוצה גם לפנות לכל האוהדים בארץ, הרבה מאוד זמן לא זכתה סינדרלה בליגת העל, ומי ייתן ועיר כמו קריית שמונה, שעברה יותר מדי ב-30 שנה האחרונות, בכל מלחמה או הפצצה, שיגיע לה קצת נחת.

אחרי ההפסד המתסכל לראשון לציון ואיבוד צלחת האליפות זה הזמן לבחון מה מכבי חיפה צריכה לעשות עד סוף העונה

ההפסד המפתיע לראשון לציון קבע כמעט סופית את מה שהיה באוויר בשבועות האחרונים: העונה מכבי חיפה כבר לא תהיה אלופה. כבר תקופה לא קצרה שחיפה לא נראית טוב ובעיקר  החלק ההגנתי שהגדרתו כמזעזע תהיה מחמאה.

החמור בכל הדברים האלה שמלבד היכולת הגרועה, נראה שלשחקני ההגנה פשוט לא אכפת והדברים אמורים בעיקר לגביי טאלב טוואטחה שגם כשהוא עושה טעויות בהתקפה ומאבד כדורים (את הטעויות בהגנה כבר הפסקתי לספור) הוא עושה טובה שהוא יורד להגנה. גם שאר שחקני ההגנה כמו משומר, בולייאט, פאלח, כהן, דגני ועותמאן לא יוצאים נקיים.

בהקשר הזה, נקודות האור היחידה בחלק האחורי היא השוער בויאן שארנוב שנותן עד עכשיו עונה מצוינת ופשוט לחוסר מזלו, נקלע לשנה שבה כל קבוצה מגיעה מולו לחמישה שישה מצבים בטוחים לגול במקרה הטוב ויש גבול לכמה שהוא יכול להציל. גם שאר חלקי המגרש לא נקיים מאשמה: גולסה ו-ורד לא לוקחים את המנהיגות שבחיפה ציפו שייקחו וכשקטן משחק פצוע, בוקולי מזדקן ועמאשה מזייף העסק נראה כמו שהוא נראה.

על הטעויות המקצועיות של חיפה דובר כה רבות ככה שאין טעם לחזור עליהן פעם נוספת וצריך להתרכז בעיקר במה הלאה. השאלה הגדולה ביותר היא האם אלישע לוי צריך להמשיך והתשובה היא כן. כרגע נראה שהמועמדים הבכירים למשרה הם ראובן עטר ורן בן שמעון אך אם יגיעו זה יהיה רק בקיץ ולא כרגע. אין טעם להביא מאמן אחר לחצי שנה כי אליפות עם כל מאמן אחר בשלב הזה כבר לא תהיה. לאלישע אמנם חלק גדול בכישלון אך צריך לתת לו לסיים את העונה בכבוד ולהחתים מאמן אחר בקיץ.

כל זאת מלבד שני תסריטים: במידה ואלישע לוי יתפטר גם אז אין טעם להביא מאמן שיסתום חור לחצי שנה אלא עדיף לתת למישהו שכבר נמצא בתוך המערכת (קייסי, חרזי, דרסיליה במידה ולא יעזוב יחד עם אלישע) לאמן עד סוף עונה ולהביא את רן בן שמעון או ראובן עטר בקיץ. התסריט השני הוא אם הולכים למאמן זר: אם יש מאמן זר שחיפה רוצה שיאמן אותה בשנים הקרובות  אז כמובן שעדיף להנחית אותו עכשיו כדי שילמד את השטח לקראת העונה הבאה. מבחינת שמות אני לא יודע במי חיפה מעוניינת, אם בכלל. אך אם האפשרות נשקלת אני הייתי ממליץ על אלכסנדר סטויאנוביץ' מאמן פרטיזן בלגרד שכבר הוזכר כמועמד לירוקים או ננאד לאלטוביץ' מאמנה הצעיר (בן 34) של סרם מהליגה השנייה בסרביה שבהחלט מסוגל להיות מאמן מצוין בעתיד וחיפה בהחלט יכולה לשקול אותו כאופציה למרות אלמוניותו היחסית.

בין אם יגיע מאמן זר או אלישע לוי יישאר, בחיפה צריכים לעדכן את בנק המטרות לעונה הנוכחית: הגעה למקום בליגה האירופית, בניית הקבוצה לעונה הבאה ולנסות לתת מאבק ראוי בגביע המדינה. על ההגעה לליגה האירופית ומאבק ראוי בגביע המדינה אין יותר מדי מה להרחיב כי ברור שאלו מטרות חובה למועדון כמו מכבי חיפה ומטרות בהחלט ריאליות.

בנוגע לסגל השחקנים, צריך כבר בינואר לנסות להגיע למסקנות בנוגע לעונה הבאה אילו שחקנים רוצים שיישארו ואילו יעזבו. גם אם לא יגיעו למסקנות גורפות, לפחות שני שחקנים צריכים להיות משוחררים בינואר מהקבוצה או מושאלים כי אין צורך בסגל כה רחב. חיפה צריכה לתת את האשראי לשחקנים שהיא בונה עליהם לשנה הבאה גם על חשבון אובדן נקודות.

מכיוון שכתיבה מפורטת על ההרכב ושחקנים שצריך להביא ולהעזיב יכולה להיכתב עמודים על עמודים אתייחס לנקודות העיקריות  ובקצרה :בויאן שארנוב צריך כמובן להמשיך, סארי פאלח צריך לקבל את הקרדיט בעמדת הבלם משום שלמרות יכולתו החלשה כרגע, הוא הבלם העתידי של מכבי חיפה. עלי עותמאן צריך לקבל קביעות בעמדת המגן הימני משום שכשהוא טוב הוא לא רואה שום מגן ימני ממטר, יניב קטן צריך לנוח כמה שבועות טובים כדי להתאושש מהכאבים שיש לו משום שכשהוא משחק פצוע הוא נראה גרוע וגם חיפה. בנוגע לוולדימיר דבאלשווילי, לדעתי הוא בין השחקנים הטובים בקבוצה וחיפה צריכה לעשות הכול כדי שימשיך גם בעונה הבאה אך במידה והוא ירצה לעזוב, חיפה צריכה לחשוב על להביא את סטפן שצ'פוביץ' חלוצה המצוין של הפועל עכו שהפוטנציאל שלו עצום. גם שאלת תמיר כהן לא פתורה, אך כדאי לתת לו את הצ'אנס עד לסוף העונה כדי שתהיה אינדיקציה טובה יותר להחליט אם הוא ראוי להמשיך גם בעונה הבאה. גם לגבי מרלון דה חסוס צריכה להתקבל החלטה, ואם בכל זאת בחיפה עדיין מאמינים בבחור כדאי לתת לו הזדמנויות כבר עכשיו. בנוגע לשחרורים – צריך לשחרר או להשאיל מספר שחקנים מהרשימה הבאה: מוחמד גאדיר, חן עזריאל, איציק כהן, מרלון דה חסוס, אייל משומר וחיים מגרלשווילי.

מה שבטוח, ליענק'לה שחר יש בהחלט הרבה שאלות להכריע עליהן בנוגע לקבוצה ולעונה הנוכחית, ועדיף שיעשה זאת כמה שיותר מוקדם.

בימים האחרונים אני יושב וחושב על מצבה העגום של מכבי חיפה. אני מאשים את המאמן, את הנשיא, אבל למעשה, מי שאשמים יותר מכולם, הם השחקנים בקבוצה. משחקים בלי כבוד, בלי חשק ורצון. ממזרים חסרי כבוד הוא לא רק השם של הסרט בו שיחק בראד פיט, הוא גם השם החדש של שחקני מכבי חיפה ששבוע אחר שבוע מצדיקים זאת.

בתחילת השנה אף אחד לא האמין שכך תיראה מכבי חיפה. הקיץ התחיל במסע רכש גדול שלאט לאט התחיל להתברר ככישלון. השחקנים שהגיעו לקבוצה בכלל לא יודעים איפה הם נמצאים, הם לא מסוגלים להתמודד עם הלחץ הגדול שיש במכבי חיפה וכך נראית הקבוצה. השחקנים עולים למגרש בלי רצון, בלי חשק, בלי טיפת כבוד ובלי מחויבות. הדבר שהכי מרגיז לשמוע משחקנים בקבוצה זה שהדרבי הוא בסה"כ עוד משחק ליגה. חבל שלא הייתי לידם כדי לתת להם סטירה שיתעוררו ויבינו איפה הם נמצאים. אם יש משהו בעונת הכדורגל שאסור להפסיד בו, זה משחק הדרבי. הוא חשוב לקהל יותר מהכל. הגאווה לאחר ניצחונות, השמחה והתחושה של ניצחון על היריבה העירונית אבד לאוהדי מכבי חיפה בשבוע שעבר בגלל השחקנים שהפגינו חוסר אכפתיות מהמשחק.

השחקנים מפגינים חוסר כבוד לסמל שאותו הם לובשים, הקהל לא יכול להתחבר לקבוצה ומתחיל להתעצבן. במקום שהשחקנים ישבו בבית ויחשבו טוב מה הביא למצב העגום של הקבוצה, השחקנים יוצאים בלילות וחוגגים כאילו ניצחו. זה התחיל כבר מזמן, אבל השיא הגיע אחרי המשחק מול לרנקה בקפריסין. למרות ההפסד, השחקנים פשוט החליטו לצאת ולחגוג כאילו זכו במשהו. במקום לשבת בחדר, הם חגגו, וזה אולי מסמל יותר מהכל על האופי של השחקנים. בזמן שהאוהדים מאוכזבים ומתוסכלים מעוד משחק חלש והפסד מבזה, השחקנים חוגגים, מסתובבים ברחובות ניקוסיה ושותים בירה. אלא שהסיפור לא נגמר כאן, חלק משחקני מכבי חיפה המשיכו לחגוג גם אחרי המשחק מול הפועל תל אביב שגם בו הפגינו יכולת גרועה וקיבלו בראש.

כנראה שחלק מאותם שחקנים פשוט לא מקצוענים אמיתיים. אני לא זוכר שחקנים שאחרי הפסדים יצאו לחגוג, לא זוכר תקופה שבה היו במכבי חיפה כל כך הרבה בליינים שלא אכפת להם מהקבוצה. בזמן שהקהל הירוק יושב כאוב בבית ובוכה, הם חוגגים.

אם רק הייתי יכול הייתי מעיף את אותם שחקנים מהקבוצה שיורקים על הסמל הירוק. הבליינים גורמים לי געגועים לשחקני הבית של הקבוצה שבאמת הפגינו אכפתיות לקבוצה, כל הפסד היה כואב להם והם היו מבינים את התסכול הרב של האוהדים. עכשיו אני יכול להבין את אותם אוהדים שבמשחק מול שאלקה הניפו את השלט "אתם לא מכבי חיפה". מדובר ב-12 אלף איש שכואב להם המצב של הקבוצה ,אנשים שמפגינים אכפתיות לקבוצה, אנשים שנושמים וחיים את מכבי חיפה מידי יום ויום.

לקהל התומך של מכבי חיפה והגרעין הטוב שנמצא שם לא מגיע לסבול את הזלזול הזה של השחקנים בחולצה הירוקה. בסוף השנה אני מצפה לשינוי גדול במועדון, לא רק בעמדת המאמן, אלא בעיקר אצל השחקנים. להעיף כל בליין מהקבוצה, שיבין שמה שהיה בקבוצות אחרות בליגה לא מתקבל במועדון כמו מכבי חיפה. קשה לי מאוד להבין איך מועדון גדול כמו מכבי חיפה הגיע למצב כזה אבל כנראה שדברים כאלו קורים. לא בכל שנה אפשר להצליח, למרות שחוסר אכפתיות וחוסר כבוד כזה לא היה הרבה מאוד שנים במכבי חיפה. אבל אני אופטימי ומאמין שהדברים ישתנו.

למרות הכול, את העונה הנוכחית אלישע לוי צריך לסיים במכבי חיפה ואחריו צריך להגיע ראובן עטר. האיש שכל אוהדי מכבי חיפה מחכים לו בכפר גלים. עטר יכול להחזיר את האימפריה בירוק בחזרה למסלול המלך, הוא יכול להחזיר את המלחמה, הכבוד, הנחישות והאכפתיות שאבדה לה. ראובן עטר הוא המאמן היחיד בארץ שזורם אצלו דם ירוק בגוף וקשה להאמין שהשחקנים הצעירים שגדלו על הביצועים המדהימים שלו יחזרו להיות אותם ממזרים חסרי כבוד.

והנה זה הגיע, הפועל חיפה ניצחה בדרבי חיפאי, אלישע שוב נראה עם פרצוף קודר, מכבי פשוט לא נראית טוב, במיוחד בהגנה. מחיאות כפיים מגיעות כמובן קודם כל לטל בנין, הקבוצה שלך נראתה מעולה במחצית השניה, נלחמה, השקיעה, וניצחה.

בסופו של יום אם מסתכלים על אלישע לוי, רואים שאם לא היה את הקיזוז אז כרגע הוא היה מחזיק בשלוש אליפויות רצופות עם מכבי חיפה. יענקל'ה – אין בשביל מה לפטר את אלישע, אלישע אין לך בשביל מה ללכת הביתה. הבעיות החיפאיות קשורות לחיבור בקבוצה, וזה הגיוני לחלוטין, יש לך סגל שממנו אתה צריך לנקות 3-4 שחקנים וזהו, אפשר לרוץ איתו לאליפות אם רק מחברים אותו מנטאלית. אני מבין את אלישע, לא משנה מה הוא יעשה ההנהלה של חיפה מכרה לו את השחקנים הראשיים בסוף של כל עונה, אם זה מכירתם של דקל קינן, בירם כיאל, ליאור רפאלוב, תומר חמד, פיטר מסיללה, שלומי ארבייטמן, להמשיך? תראו איזה שחקנים יכלו עדיין להיות בחיפה, אבל נמכרו כל כך מהר ולמרבה במחיר כאילו היו לחמניות במאפייה שכונתית.

אז קדימה, מוכנים לספירת מלאי?

בויאן שאראנוב – שוער מצוין, הרבה כשרון, מה שחסר לו כרגע זה תיאום עם ההגנה שלו, אבל בכללי? אחד הצעדים הנכונים של אלישע ויענקל'ה, ומי שיבוא לי עם "הטעות של לרנקה", שיחזור מהר להילוכים החוזרים ויראה שזאת סתם המצאה. להשאיר אותו בקבוצה!

ניר דוידוביץ' – לצערי הדברים לא נראים טוב, דבר ראשון ניר לא רצה לשתוק וצעק בכל אמצעי תקשורת על כמה רע לו ובצדק, אז נכון שהיו לו טעויות, כמו לכל שוער, אבל היו לו רגעים ענקיים במכבי חיפה, הוא נתן את גופו ובריאותו למען הקבוצה. המעט שלנו נשאר בתור אוהדים זה לכבד, והמעט שנותר בשבילו זה להבין שהוא קצת, אבל קצת מעבר לשיאו.

יוריצה בוליאט – בלם טוב, פיזי מאוד, משלים את סארי בצורה מעולה, אבל מה שחסר לו זה עקביות! משחק אחד ענק ועוד שניים כל כך חלשים, ככה לא בונים יכולת, אם הייתי אלישע הייתי משאיר אותו בכל מקרה. גם ככה פילאבסקי יחזור…

סארי פלאח – מקווה שלא ימכרו אותו מהר כמו את דקל קינן. החיסרון הוא רק בפיזיות, זה הכל. פוטנציאל אדיר, גבוה, צנוע, צריך יותר מזה? להשאיר!

איציק כהן – להשאיר?

אייל משומר – מגן טוב, לא יעזור שום דבר. להשאיר!כי אלון חרזי גדל פעם בהרבה שנים…

טאלב טוואטחה – הייתי נותן לזמן לעשות את שלו, כי עם הניסיון באה גם היכולת של שחקן ההגנה, ומעבר לזה שולח אותו לאימוני איגרוף וקונג פו, אולי שם הוא יקבל את הפיזיות שהוא צריך…בסיכום, להשאיר בסגל ובהרכב!

אוראל דגני – רק כדי שניישר קו אלישע, אוראל דגני הינו מגן ולא בלם, אז קשה לי להחליט על שחקן שחצי מהזמן משחק מחוץ לעמדה שלו בכלל!

עלי עותמאן – לי אישית אין מושג איך איבדו את השחקן הזה, יש לו פיזיות ומהירות מדהימה, והוא נתן משחקים גדולים בעמדת המגן, עד שבחיפה החליטו שעלי עותמאן הוא קשר דפנסיבי, ומאז או שהוא לא משחק או שהוא משחק בעמדה שהוא לא אמור לשחק, פשוט חבל לי עליו. הייתי משאיר אותו ונותן לו לשחק כמגן!

חיים מגרלשווילי – בשביל מה הבאתם אותו? כדי שהוא יחמם את הספסל או היציע? נו באמת, הוא לא שיחק מספר דקות ראוי כדי שאני אכתוב בכלל משהו על היכולת שלו…

יאיא סיידו – תלוי מאיזה זווית מסתכלים, מהזווית של ג'ון קולמה? ברור שהוא עדיף! מהזווית של ז'וטאוטאס, דירסאו ובירם כיאל? להעיף! זאת הבעיה, הוא בינוני מאוד. שחקן מהיר עם סיבולת גבוהה, פיזי, המסירות שלו על גבול הבינוני ואין לו יותר מדי יכולות התקפיות משוגעות. אני אישית שואף תמיד לגבוה יותר, לכן הייתי מוכר אותו ומביא קשר דפסנסיבי שיחזיק את כל הקישור כמו קיר בטון. לא להשאיר!

תמיר כהן – לפי המשכורת שהוא מקבל בחיפה הביאו מקסימום את פאביו סימפליסיו, לפי היכולת החזרנו מקסימום עוד ג'ון קולמה. אבל אחרי כל זה אני אהיה עדין ואגיד שכדאי שהוא יישאר, ופשוט ינסו להכניס אותו לסגל בכל מחיר, אם כבר השקיעו כל כך הרבה כסף, אז לפחות לנסות כל כך הרבה עד שממש מתייאשים…תשאירו אותו בינתיים.

גוסטבו בוקולי – לא משנה אם הוא על הספסל או ביציע, בהרכב או בבית, תשאירו אותו. נראה לי שהוא האדם היחיד שעוד מחייך גם אם חיפה תפסיד 12-0 לרמה"ש. גם שחקן לא רע, גם איש עם מצב רוח, תשאירו אותו בקבוצה.

דלה ימפולסקי – מהיר, פיזי ומאוד טכני, רק שאין לו עקביות ויכולת סיום, שאלה גדולה? לא ממש, תשאירו אותו בקבוצה. לא כל יום רואים שחקן שגם כשהוא נכנס בדקה ה-89 הוא רץ כאילו זהו גמר ליגת האלופות, עם רצון לשחק ותשוקה לכדור אפשר להצליח ולשפר את שאר היכולות תוך כדי. ל-ה-ש-א-י-ר!

עידן ורד – אין מה להרחיב, הוא בקבוצה, נקודה! 

אייל גולסה – תנו לילד לגדול בשקט, כישרון ענק, הוא מחזיק באותו סעיף של ימפולסקי, כוח רצון! התמדה! לא רק שצריך להשאיר אותו, אלא בתור שחקן הרכב!

יניב קטן – אחד השחקנים הגדולים שהיו בחיפה בכל הזמנים, אני לא שוכח לך שום רגע גדול, שום שער, באמת הכל, אבל הפציעות עשו את שלהן ואיבדת את המהירות שהייתה לך, חבל לי לומר אבל אתה צריך לפרוש, לא בגלל שאתה לא טוב. כמו ניר דוידוביץ', הפציעות שלכם הפריעו לכם מלהגיע לאירופה. בינתיים תישאר, תהנה, תן את מה שאתה יכול.

וויאם עמאשה – בלי הרבה דיבורים, להשאיר!

ולדימיר דבאלישווילי – בהמשך לאחד הטורים הקודמים שלי, השאלה שלי הופנתה לאלישע, אני אישית הייתי משאיר אותו, הוא חלוץ רחבה טוב, המספרים מדברים בעד עצמם, השאלה היא אם אלישע ידע להבין את זה…הוא חלוץ מסוג שונה לחלוטין. להשאיר, אבל לנסות ולהבין איך להשתמש בו!

מוחמד גדיר – חבל לי לראות את גדיר הולך בגלל שהחתימו כל כך הרבה חלוצים לא מתאימים בחיפה, הוא כבר לא יישאר…

אלון תורג'מן – לא קיבל מספיק דקות, אבל עדיין, הוא לא אמור להישאר בחיפה, ביכולת הנוכחית שלו הוא פשוט לא טוב מספיק. לא להשאיר אותו!

חן עזריאל – ממתי חיפה עוזרים לבית"ר? מהרגע הראשון ראו על פניו שהוא לא רוצה לשחק בחיפה, למה להמשיך עם זה? יש לו כשרון ויכולת, אבל הוא לא רוצה ללבוש ירוק כמו שכל אוהד חיפאי לא היה לובש צהוב בטדי…לא להשאיר!

מרלון דה חסוס – מהיר ומאוד פיזי, ובדיוק כאן נגמר הסיפור, בואו נאזרח אותו ונהפוך אותו לאצן אולימפי, כי את המשבצת של שחקן זר הוא סתם מבזבז בחיפה וחבל…לא להשאיר!

ואחרון חביב:

אלישע לוי – תודה רבה על האליפויות, תודה רבה על הכל, באמת…אבל אני אישית חושב שעבר זמנך, אבל לא עכשיו, לא באמצע דצמבר, גם לא בינואר, סיים את העונה, תכין את הקבוצה לזה שבא אחרייך ולא משנה מי הוא יהיה, ושוב פעם אלישע, תודה רבה על הכל!

ועוד הערה צדדית, יש למכבי חיפה שלושה שחקנים שצריכים לחזור לקבוצה, סולליך, זגורי ואמיר אדרי. שלושתם כשרוניים במיוחד ויכולים לתת לקבוצה המון, והם בניגוד לאחרים לא יבואו ויכירו את המערכת מחדש, הם כבר היו בה.

נאמרו הרבה דברים על בניית הסגל של מכבי חיפה בקיץ, שהוציאו יותר מדי כסף, שהביאו יותר מדי שחקנים בינוניים ועוד…אבל מה שגרם למכבי חיפה להיראות כמו קבוצת שכירי חרב היא הסטייה של אלישע לוי מהדרך שלו. כל הטעויות של אלישע בבניית הסגל הובילו את מכבי חיפה להיות קבוצה בינונית, לא יציבה, ויש שיאמרו גם קבוצה אפורה, היכולת של מכבי חיפה מדאיגה מאוד את האוהדים וגם אם המרחק בצמרת הליגה לא גדול, עדיין יש תהיות אם היכולת הזאת תספיק לאליפות.

טעות ראשונה – רוטציית שוערים

אלישע לוי החליט ללכת בקיץ על רוטציית שוערים לא כל כך ברורה. היה לו את ניר דוידוביץ' בקבוצה כשוער ראשון אך הוא לא הסתפק בזה והחליט להביא את השוער הסרבי, בויאן שאראנוב. ההחלטה אומנם מובנת לכולם, אבל לבצע רוטציית שוערים היא טעות גורלית. בכל קבוצה בעולם יש היררכיה ברורה בעמדה הזו, אי אפשר לבצע החלפות מדי שבוע, זה פוגע בביטחון של שחקני ההגנה, בביטחון של השוער ויוצר חוסר תיאום בין כולם וכמובן יוצר מאבק כוחות בין שני השוערים.

אפשר לראות כבר עכשיו את הפגיעה הקשה בהגנה של מכבי חיפה שהספיקה לספוג 14 שערים ב-11 משחקי ליגה. שחקני ההגנה בעצמם לא יודעים מי יפתח בשער במשחק הקרוב, הכל נתון לבחירתו של אלישע לוי.

טעות שנייה – אי חיזוק בקישור האחורי

אלישע לוי החליט השנה להביא כמה שיותר חלוצים ולא משנה מה, כנראה שהוא חשב שכמות חלוצים גדולה תביא ליותר שערים, אלא שהדבר לא באמת קרה ומלבד וויאם עמאשה, אף אחד מהחלוצים לא פוגע. הוא התרכז יותר מדי בשחקנים כמו חן עזריאל, תורג'מן ודה חסוס ושכח לחזק את החלק האחורי שלו. הרי עוד בסיום העונה שעברה כל צופי הכדורגל הבחינו בבעיה של הירוקים בחולייה הזאת ובמחנה האימונים הוא קיבל איתות חזק אבל התעלם ממנו. סיידו יא יא וגוסטבו בוקולי אינם מספיקים לקישור האחורי, הם לא "גרזנים", הם שחקנים נחמדים אבל לא יותר מזה. אלישע לוי היה חייב להחתים "גרזן" שיחזיק מאחורה את הקישור וידחוף את הקבוצה קדימה. כנראה שעכשיו העניין ברור לו יותר והוא החליט לחפש קשר אחורי, נקווה רק שזה לא מאוחר מדי. לאלה ששואלים את עצמם למה הובא תמיר כהן אז התשובה היא ברורה, הוא קשר אמצע ולא אחורי ובואו נאמר את האמת, הוא מעולם לא היה שחקן כזה טוב.

טעות שלישית – פאניקה בעמדת הבלמים

הכל הלך טוב מבחינת מכבי חיפה עד שפיליאבסקי נפצע מול מאריבור ואלישע נכנס לפאניקה והחל לחפש נואשות אחר בלם. איציק כהן מהפועל עכו נחת בחיפה תוך מספר ימים, אבל אז הגיעה גם הפציעה של בוליאט והחתמתו של אוראל דגני לעמדת הבלם כשהרי ברור לכולנו שהוא בכלל מגן ימני. אלישע שידר פאניקה והראה שהוא לא סומך על חוליית ההגנה שלו כשהחתים שחקנים מיותרים בזה אחר זה. הוויתור על פיליאבסקי הוכיח את עצמו כטעות גדולה, מדובר בבלם טוב שיכול אפילו לשחק בתור קשר אחורי והעברתו לבית"ר ירושלים תירשם כעוד טעות גדולה של אלישע. לא היה צורך להעבירו לאף קבוצה, הוא היה חייב להישאר בחיפה, לסיים את השיקום בקבוצה ולחזור לשחק. הרי איציק כהן חייב את הקריירה שלו ללואיס פרננדז ואוראל דגני החל את הקריירה שלו בתור בלם אבל הוסב לעמדת המגן בגלל הגובה הנמוך שלו. לולא הפאניקה הזאת, אולי ההגנה של מכבי חיפה הייתה נראית טוב יותר.

טעות רביעית – כמות במקום איכות

מכבי חיפה החתימה הקיץ לא פחות מ-11 שחקנים, רובם בינוניים ולא בטוח שהם בכלל היו מגיעים לקבוצה לולא הטעויות של אלישע בבחירת השחקנים. מלבד וויאם עמאשה, אי אפשר להגיד על השחקנים הישראלים שהוחתמו שהם אכן ברמה של הקבוצה. שחקנים כמו חן עזריאל, איציק כהן, חיים מגרלישווילי וכו' מעולם לא היו כוכבים בקבוצות שלהם, הם שיחקו בקבוצות קטנות עם הרבה פחות לחץ וציפיות מאשר יש בקבוצה גדולה כמו מכבי חיפה. הפציעות בשנה שעברה גרמו לאלישע לוי לחשוב שסגל רחב יותר יעזור לו השנה אבל הוא טעה. הוחתמו יותר מדי שחקנים ,יש מלחמת אגו בין השחקנים, אלה שמשחקים מרוצים, אבל אלא שלא תמיד מקטרים. ובנוסף, מכבי חיפה הייתה זקוקה לרכש איכותי יותר, רק 3 שחקנים במכבי חיפה נחשבים כשחקנים טובים ואני מדבר כמובן על בוליאט, שאראנוב ועמאשה. שחקן כמו ימפולסקי הוא תוספת נחמדה לקבוצה אבל לא היה צורך בשחקנים האחרים שהוחתמו, הם רק הוסיפו עוד שחקן לרוטצייה אבל לא הביאו שום תועלת לקבוצה.

טעות חמישית – סגל לא מאוזן

הסגל של מכבי חיפה השנה מאוד לא ברור, קשה להבין איך אלישע לוי חשב שהסגל הזה יהיה מספיק טוב לליגת האלופות. הסגל לא מאוזן, יש יותר מדי חלוצים בקבוצה וחסרים קשרים. לקבוצה יש בסה"כ 6 חלוצים. דבר שלא זכור במכבי חיפה מעולם, ובעמדת הקשרים יש בסה"כ 4 שחקנים בעלי אופי התקפי ורק 3 בעלי אופי הגנתי. הטעות הכי גדולה של לוי הייתה החתמת חלוצים במקומם של קשרים התקפיים, אלישע לוי חשב שעזריאל וגדיר יוכלו לבצע את עבודות הקשר בצורה טוב , אבל שוב, הוא טעה. גדיר ועזריאל הם שני חלוצים ואין להם מה לחפש באגפים, אלישע תמיד היה מכניס חלוצים לעמדות הקשר ולא מקבל מהם שום תפוקה. אלישע העלה ביותר מ-50% ממשחקי הקבוצה, חלוץ אחד בהרכב, מה שאומר כי לא פחות מ-5 חלוצים נשארים או בספסל או ביציע. במשחק מול הפועל ב"ש (1:1) היה אפשר להבין את הטעות שלו, במצב של תיקו החליט אלישע להכניס למשחק את כל "התותחים" שלו בהתקפה ועבר לשחק בשיטה לא מובנת של 4-2-4 שחיסלה סופית את המשחק. הכל קרה בגלל שלאלישע היה בסה"כ שחקן קישור אחד על הספסל (ימפולסקי).

טעות שישית – בניית הסגל סביב יניב קטן

הטעות השישית היא אולי הטעות הכי קשה. אלישע החליט בפעם המי יודע כמה לבנות את הסגל סביב הקפטן יניב קטן שעסוק יותר במלחמת אגו עם ניר דוידוביץ' מאשר בכדורגל. קטן בן ה-30 סובל מבעיות גב קשות שמונעות ממנו לשחק בלא מעט משחקים. מלבד זה, קטן מעולם לא היה פליימייקר כמו שאלישע לוי עושה ממנו, הוא יודע להנהיג את הקבוצה, הוא יודע למסור טוב אבל הוא לא פליימייקר אמיתי. מגיל קטן הוא שיחק בתור חלוץ וקשר שמאלי אך מעולם לא היה פליימייקר. אי אפשר לבנות קבוצה שרצה לאליפות ורוצה להצליח בליגת האלופות סביב שחקן מבוגר ,שלא משחק בתפקיד שלו וסובל מפציעות. אלישע היה חייב להביא בקיץ שחקן בתפקיד שלו וסביבו לבנות את הקבוצה, עם כל הכבוד ליניב קטן, הוא חייב לשים את האגו שלו בצד, לפנות את מקומו בהרכב ולתת לשחקן צעיר יותר להנהיג את הקבוצה במגרש.

טעות שביעית – ויתור על שחקנים טובים

מסיבה לא ברורה החליט אלישע לוי לוותר על שלומי אזולאי. חלוץ נהדר וצעיר. אזולאי הגיע לקבוצה רק בשנה שעברה ושימש בתור תחלופה לחלוצי ההרכב. אם מסתכלים על המספרים שלו (6 שערים ו-6 בישולים) אפשר להבין מהר מאוד את התרומה שלו על המגרש במספר הדקות המעטות שקיבל. אזולאי פתח השנה במשחק הבית מול הפועל פ"ת והספיקו לו 65 דקות סבירות בשביל לבשל שער. ישנם שחקנים במכבי חיפה שגם במספר דקות כפול לא היו מצליחים לעשות את זה. אזולאי הוא שחקן יעיל מאוד ותכליתי. השאלתו רק מוכיחה עד כמה הטעויות של אלישע לוי פגעו בקבוצה.

שחקן נוסף שעליו אלישע לוי ויתר הוא סינטיהו סולליך. קשר התקפי, מהיר מאוד עם המון פוטנציאל שללא ספק יכל להשתלב ברוטציית הקשרים של אלישע, אלא שלוי החליט שדווקא בתפקיד הזה ישחקו חלוצים, ושלח את סולליך הצעיר להשאלה בהפועל עכו. שם הוא פורח כבר עם 4 שערים בליגה ועוד 2 בגביע הטוטו. 

טעות שמינית – ויתור על שחקני בית

הטעות שהכי צורמת לאוהדי מכבי חיפה היא ללא ספק הויתור על שחקני הבית. אלישע נהג לעלות לפחות 3 שחקני הנוער לקבוצה הבוגרת, uגם השנה הוא עשה את זה כשנתן לשעבאן ורוזנבאום להתאמן בבוגרים. אלא שאלישע סטה מדרכו, הוא החליט לבצע השנה רכש מאסיבי, הביא 11 שחקנים והבין כי לשני השחקנים הצעירים שהעלה לבוגרים אין מקום והחזיר אותם לנוער. מלבד שחקנים בודדים שהוחתמו, לרובם בכלל לא אכפת מהקבוצה. הם שכירי חרב שנמצאים פה רק כדי לעשות את הכסף וללכת הביתה. בשנים האחרונות אלישע לוי התגאה בכמות שחקני הבית שלו בהרכב כשבדרך כלל פתחו לפחות 5 שחקני בית, אלא שהשנה ישנם בקושי 3 בהרכב. לשחקני בית יש ערך מוסף בקבוצה, הם משחקים בשביל הסמל, אכפת להם מהקבוצה והם יודעים איפה הם נמצאים ובשביל מי הם משחקים. בדומה לבית"ר ירושלים בתקופת גאידמק שהפך את הקבוצה שלו לשכירי חרב כך קרה גם למכבי חיפה. ניתן לראות שבלא מעט משחקים הקבוצה לא רצה מספיק, לא מתאמצת, ולשחקנים פשוט לא אכפת. קבוצה של שכירי חרב כבר אמרנו?

טעות תשיעית – רוטציית שחקנים

אלישע לוי בנה סגל רחב במכבי חיפה והחליט לבצע רוטציות כדי לתת לשחקנים מנוחה אחרי תקופת משחקים קשה. אלא שאלישע לא בדיוק יודע מתי לעשות רוטצייה ואיך בדיוק עושים את זה. במשחק מול בני סכנין (2:0) אפשר היה להבחין בכמות השינויים הגדולה שנעשתה, הוא החליף לפחות 6 שחקני הרכב ושינה לעוד 2 את התפקוד שלהם על המגרש ולא סתם מכבי חיפה לא נראתה כמו קבוצה. כשצריך רוטצייה אלישע משום מה מחליט לרוץ עם אותו הרכב וכשלא צריך רוטצייה הוא משנה יותר מדי ופוגע באיזון של הקבוצה. אלישע חייב ללמוד שרוטצייה עושים כשיש עייפות וגם כשעושים אותה אסור לבצע כל כך הרבה שינויים. משמעות הרוטצייה היא החלפה של 3-4 שחקנים ולא יותר מזה.

טעות עשירית – זרים בינוניים

הטעות האחרונה של אלישע לוי הוא בחירת הזרים שלו. אומנם בוליאט ושאראנוב הם החתמות טובות מבחינת מכבי חיפה, אבל השארתם של סיידו יא יא ודבאלישווילי רק מראה שבחירת הזרים שלו שוב לא הייתה נכונה. אלישע לוי היה חייב ללחוץ על יעקב שחר לשחרר את דבאלישוילי על מנת לחזק את החלק הקדמי בחלוץ זר מהיר יותר אבל אלישע הסתפק בשחקן שלא רוצה לשחק פה והסתמך על השערים שנתן בשנתיים האחרונות. השארתו של סיידו יא יא בקישור האחורי היא טעות גדולה, כי כמו שנאמר כבר מקודם, הוא שחקן נחמד ולא יותר מזה. מכבי חיפה הייתה זקוקה לקשר אחורי "גרזן". מישהו בסגנון של חאבייר דירסאו, חומה במרכז המגרש. הזר האחרון של מכבי חיפה הקיץ היה כמובן מרלון דה חסוס שהוחתם מסיבה לא ברורה. אלישע חיפש בכלל בלם אבל פתאום ברגע אחד החליט להחתים את החלוץ מאקוודור שבכלל לא היה בתוכניות של הקבוצה והנה, מכבי חיפה קיבלה חלוץ שהוא זר לכדורגל. אם מכבי חיפה ואלישע לוי היו משקיעים קצת יותר מחשבה בסקאוטינג ומביאים זרים טובים יותר, העונה יכלה להיות שונה לחלוטין. הזרים הם אלה שמשדרגים את הקבוצה ומביאים את מה שהישראלים לא מסוגלים לתת, אלא שדווקא השנה ישנם במכבי חיפה 3 זרים שנותנים תפוקה כמו הישראלים ואולי אפילו פחות.