תגית: ליגת העל

לערב אחד אוהדי מכבי חיפה חזרו להיות שמחים ולהיות שיכורים מניצחון.
אותם 30 אלף אוהדים נפלאים שהולכים אחרי הקבוצה לכל מקום וממלאים כל משחק בית את האצטדיון.
לערב אחד חזר סמי עופר להיות הר געש לא רק ביציעים.
את שאגות השמחה לאחר השער השלישי של עידן ורד היה אפשר לשמוע עד קרית אליעזר הנוסטלגי.
ועדיין כשאנחנו כבר כמעט 24 שעות אחרי כמעט שום בעיה בקבוצה עדיין לא נפתרה.
ההתקפה למרות 3 השערים ממשיכה להחמיץ,היכולת-בעיקר במחצית השנייה היתה בינונית מאד ורק ההגנה החלשה של הפועל ת"א גמרה למשחק להראות קל כ"כ.
אבל דבר אחד חזר במשחק הזה לקבוצה-הרעב.
השחקנים נלחמו על כל כדור,רצו ובעיקר רצו יותר.
היתה תחושה שהשיחה של יעקב שחר חלחלה להם עמוק בתוך התת מודע.
למרות זאת להמשך הדרך מלחמה בלבד לא תספיק,היכולת תצטרך להשתפר.
חזרתו של הקפטן והאליל יוסי בניון נתנה תקוות חדשות,אבל ברור שמבחינת יכולת זה לא יהיה אותו יוסי של לפני עשור.
התפקיד של יוסי בניון יהיה להשפיע יותר על הקבוצה בצד המנהיגותי-וכבר אתמול היה אפשר לראות את השקט והנסיון שהוא מקרין על השחקנים האחרים.
הוא היה הבעל בית על המגרש.
נראה שבעקבות הניצחון אולי מצא המאמן סטנוייביץ הרכב איתו ירוץ לפחות בשבוע הקרוב הקשה שמצפה לקבוצה.
אומרים שיותר קל לצאת ממשברים באמצעות רצף משחקים-על כן הבשוע הקרוב בו מצפים לקבוצה משחקים קשים ביום רביעי בנתניה וביום שבת נגד ק"ש בסמי עופר.
משחקים אלה כבר יראו אחרת ולא בטוח שיהיה להם גם אותו תסריט.
כאן מתחיל המבחן האמיתי של הקבוצה.
2 ניצחונות ואפשר יהיה לדבר על יציאה לדרך חדשה.
2 הפסדים ושוב נחזור לדבר על משברים.
יהיה מעניין…

אחרי הטרגדיה שלשום, החלטתי להתייחס לנקודה אחרת במשחק, נקודה שלדעתי מסכמת הכל, אומרת הכל וחושפת הכל, הנקודה היא אוהד קדוסי והתיקול החריף שלו בתחילת המשחק, תיקול שלדעתי היה גורם מרכזי למשחק די עצבני או אלים באופן כללי.

הכניסה של קדוסי בראיוס בדקות הראשונות עוררה משחק עצבני, הכניסה הזאת היא שיחזור הכניסה של ראיוס בדהן, ההבדל העיקרי הוא שאם תוכלו לראות בהילוך החוזר, ראיוס ראה את כניסה קצת לפני וניסה לקפוץ מעליה, זה מה שהציל לו את הרגל.

אז מה ההבדל האמיתי בין הכניסות? התוצאה, אם ראיוס לא היה מנסה להתחמק מהכניסה הזאת אני מאמין שזה היה נגמר אחרת, הכניסות היו בדיוק אותו הדבר, קדוסי לא חיפש כדור, קדוסי לא חיפש חטיפה, גם כאשר רואים בבירור בהילוך החוזר שאין לו סיכוי לזכות בכדור, הוא המשיך עם תנופה מלאה אל תוך השוקית של ראיוס, אותו הגליץ' בדיוק.

שאף אחד לא ינסה אפילו לצייר לי את הכניסה הזו אחרת, באותו הרגע האמנתי שהכניסה הזו שווה אדום, וגם עכשיו, בלי קשר בכלל לטרגדיה שקרתה בסוף, אוהד קדוסי היה צריך לקבל אדום, הכניסה הייתה מדויקת לתוך הרגל, רוצים תיאור מדויק יותר? ממש מעל לקרסול ומתחת לברך, אל תוך הרגל ללא כוונה לזכות בכדור.

אני לא מבקש להעניש את אוהד קדוסי, לא זה מה שייתן לי תחושה טובה בחיים, זה לא יעזור לרפי דהן עם הרגל ובטח שלא יעזור לבני יהודה במאבקי התחתית, אבל אני כן מבקש פרופורציות. מזה פרופורציות? הפרופורציה במקרה הזה היא להבין שלא התוצאה תקבע את חומרת העבירה או צבע הכרטיס, אלא הדרך. המסר שמתפרש מהמשחק הזה שאם אתה גולש לרגל שחקן אבל לא "גומר" אותו, אתה תצא עם צהוב, אבל אם גרמת לנזק אתה תצא עם אדום, להפשיט לכם את זה? אז ככה… שברת? שילמת, מסר מאוד פשוט.

ממש בשבועיים האחרונים חזינו במשחק אלים בספרד, מולדתו של ראיוס. לאחר המשחק נפתחו דיונים בספרד ובכל העולם על אופן השיפוט הסלחני ועל חסרונותיו ויתרונותיו, רוב השחקנים טענו "תן לשחק", רוב הפרשנים אמרו "תוציא כרטיסים", השופטים חלוקים בתוך עצמם. בתוך אחד מהדיונים שהיו בערוצי הספורט בארץ שמעתי את שופט לשעבר טוען שחלק מהשחקנים יפרשו שיפוט סלחני בצורה חיובית, כלומר שהמשחק זורם, וחלק מהשחקנים יפרשו את זה כ"יאללה בוא נכסח". לצערי הרב המשחק בחיפה הוא דוגמא די טובה לנושא, במקום שהשופט יוציא כרטיסים, אחד אחרי השני, לפי החוקה, הוא לקח עמדה סלחנית שעוררה עצבים על המגרש.

לא, השופט לא אשם בעצביו של ראיוס, אבל השופט מנהל את המשחק, וכאשר אתה רואה שהמשחק לא משוחק, ובמקומו אנחנו רואים זירת איגרוף, אתה חייב להגיב, הגישה הסלחנית לא מתאימה למדינת ישראל, הקהל חם, השחקנים עצבניים וגם הפרשנים כועסים על כל טעות, אין מקום לסלחנות שיפוטית בזמן המשחק, אחריו אפשר לדבר בלי סוף, תוך כדי משחק השופט חייב להגיב.

לסיכום, אל תלבו את האש, תנסו לכבות אותה, אל תבזו אדם, תבקרו אותו, הכי קל זה פשוט לשפוך עוד דלק פנימה, המשחק הזה, לצערנו, נגמר בטעם רע, במקום לדבר על הבעיטה החופשית האדירה בדקות הראשונות, דיברנו על אלימות.

מילד מבטיח שמראה ניצוצות במדי אלופת המדינה ולוקח אותה עד ליגת האלופות, לעוד שחקן בקישור המעובה של מכבי חיפה שנמצא בצומת דרכים בקריירה. כך הגיע אייל גולסה למצב החדש והלא מוכר לו – שחקן ספסל.

ב26.05.01 התקיים מחזור המשחקים האחרון של עונת 2000/1 של ליגת העל. בקריית אליעזר נפגשו מכבי חיפה ומכבי ת"א. המשחק היה לפרוטוקול בלבד, שכן חיפה הבטיחה את האליפות מספר מחזורים קודם. המשחק זכור בעיקר בגלל אוהדי מכבי חיפה שנמחצו על הגדרות בסוף המשחק, כשרצו לפרוץ למגרש ולחגוג את האליפות. הצל הכבד הזה העיב על האליפות של הירוקים וגם על עוד היסטוריה קטנה שנעשתה באותו היום.

בדקה ה67 יצא ראובן עטר, האליל של  יציע ג' ודמות כמעט מיתית בקרב אוהדי מכבי חיפה, ונכנס במקומו יוסי בניון, הסופרסטאר החדש של הכדורגל הישראלי ומי שזה עתה נכנס לנעליי עטר ככוכב החדש ביציעים. בניון עוד הספיק להיות מעורב בשער השלישי של מכבי חיפה במשחק שנגמר ב3-2 לטובת המארחים. על תואר האליפות, שהגיע אחרי 7 שנים שחונות, חתום יותר מכולם הקשר הצעיר עם 13 שערים ו13 בישולים, כשהוא גם נבחר לשחקן העונה של הליגה. כשהגיע גולסה לחיפה וקיבל את מספר 15 של בניון ההשוואות לא איחרו לבוא.

מתחילת הקריירה שלו, דיברו על אייל גולסה כבניון הבא. הוא נחשב לכשרון הכי גדול של השנתונים שלו, ולא היה ספק שהוא בדרך הבטוחה להיות כוכב. במשחק הראשון שלו בהרכב, נגד מ.ס אשדוד הוא כבש שער יפהפה ונבחר לשחקן המחזור, נראה היה שההבטחה מתחילה להתממש, אך גולסה מיעט לשחק בהרכב בשנה הראשונה שלו בקבוצה וסיים את העונה עם גול אחד.

 שנה מאוחר יותר כבר אי אפשר היה להתעלם ממנו, כשתרם רבות לעלייתה של מכבי חיפה לליגת האלופות עם שערים חשובים נגד אקטובה הקזחית ורד בול זלצבורג מאוסטריה בשלב המוקדמות. אחר כך הגיע הפרשה עם לאציו, וקפיצת המדרגה ממעמד של שחקן מבטיח לכוכב מוכח לא הגיעה. מאז גולסה עומד במקום ומעמיד ממוצעים  דלים של שני שערים ושני בישולים לעונה, למעט עונת 2009/10 בה כבש חמישה שערים. המספרים והסטטיסטיקה האישית של גולסה הם לא של שחקן שמיועד להוביל את מכבי חיפה, והוא יודע את זה גם.

אחת הביקורות הבולטות נגד מכבי חיפה בשנים האחרונות היא התלות המוחלטת שלה ביניב קטן. גולסה היה אמור להיות האיש שיישא איתו בנטל של ניהול המשחק והובלת הכדור. לפרקים היה נראה שגולסה עומד לממש את ההבטחה, אך זה נשאר בגדר ניצוצות והברקות חד פעמיים. דווקא בנבחרת הצעירה, גולסה היה יציב והציג יכולת גבוהה במשחקי הידידות שקדמו ליורו הצעירות, כשבשני המשחקים נגד הולנד וגרמניה היה המצטיין במגרש.

ואז הגיע טורניר היורו וגולסה היה חלש. לקינוח, הוא גם הורחק במשחק נגד איטליה ובכך סיים למעשה את השתתפותו בטורניר. ובכל זאת היה נראה שגולסה על סף מעבר לחו"ל. בתקשורת נכתב על התעניינות מצד מספר קבוצות  וביניהן סטנדרד ליאז', שמינתה את גיא לוזון למאמנה. במכבי חיפה החלו בגיבוש הסגל עם ההבנה שגולסה לא ימשיך בקבוצה ויימכר לאירופה. על המשבצת שלו הגיע הרכש החדש מספרד, רובן ראיוס.

ראיוס הגיע וסיבך את גולסה בפלונטר. מצד אחד, הוא לא עבר לקבוצה מחו"ל, ומהצד השני המקום שלו בהרכב נלקח על ידי הספרדי החדש. ההתחלה של הספרדי במכבי חיפה לא בישרה טובות לגולסה. הוא לא הפסיק להפציץ שערים והשתלט לחלוטין על התפקיד של יניב קטן כמוביל הכדור העיקרי של הקבוצה.

גולסה החליט לא לחדש את חוזהו בחיפה וההנהלה החליטה להשעות אותו ולתת לו להתאמן עם עמאשה ועזריאל המנודים. הקשר כנראה הבין שהוא חייב לשחק , וזה לא משנה כרגע אם זה בארץ או בחו"ל  והגיע לסיכום עם הקבוצה על המשך דרכו.

בינתיים הקבוצה החלה לקרטע, ואיתה צלל ביחד ראיוס. השילוב של המומנטום השלילי שהקבוצה נקלעה אליו עם הקמפיין בליגה האירופית מאלצת את בנאדו להשתמש ברוטציה, וכך אחרי שחזר לסגל מוצא את עצמו גולסה בפתחה של עוד הזדמנות להוכיח מה הוא שווה, רק שעכשיו נקודת הפתיחה שלו שונה. אם בעבר, למרות יכולת בינונית, גולסה ידע שהוא באנקר בהרכב, היום הוא צריך להילחם על דקות משחק. הסיטואציה החדשה יכולה להוציא ממנו רעב ואסרטיביות שלא ראינו ממנו בעבר, ההבנה שהוא לא מוגן יכולה לתת לו את קריאת ההשכמה שהוא היה צריך. אולי דווקא מהמקום הזה הוא יצמח ויתפתח להיות השחקן שכולם ציפו שיהיה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מכבי נתניה והפועל באר שבע נפגשו אתמול כאשר מכבי נתניה חייבת ניצחון על מנת להשאיר לעצמה סיכוי להישאר בליגת העל. אבל נתניה לא עמדה במשימה, והושפלה 3-0 על ידי הקבוצה הדרומית.

את השער השלישי שסגר את הסיפור של נתניה בליגת העל הבקיע דובב גבאי, ואיזה שער זה היה.

בדקה ה – 65 גבאי קיבל את הכדור כ – 60 מטרים מהשער של נתניה, החל בדהירה, עבר שחקן אחד, הטעה עוד שני שחקנים ושיגר טיל מ – 18 מטרים לחיבורים של השער.

צפו בגולאסו של דובב גבאי:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם