המשכיות היא מילת המפתח (טל גורן)

לערב אחד אוהדי מכבי חיפה חזרו להיות שמחים ולהיות שיכורים מניצחון.
אותם 30 אלף אוהדים נפלאים שהולכים אחרי הקבוצה לכל מקום וממלאים כל משחק בית את האצטדיון.
לערב אחד חזר סמי עופר להיות הר געש לא רק ביציעים.
את שאגות השמחה לאחר השער השלישי של עידן ורד היה אפשר לשמוע עד קרית אליעזר הנוסטלגי.
ועדיין כשאנחנו כבר כמעט 24 שעות אחרי כמעט שום בעיה בקבוצה עדיין לא נפתרה.
ההתקפה למרות 3 השערים ממשיכה להחמיץ,היכולת-בעיקר במחצית השנייה היתה בינונית מאד ורק ההגנה החלשה של הפועל ת"א גמרה למשחק להראות קל כ"כ.
אבל דבר אחד חזר במשחק הזה לקבוצה-הרעב.
השחקנים נלחמו על כל כדור,רצו ובעיקר רצו יותר.
היתה תחושה שהשיחה של יעקב שחר חלחלה להם עמוק בתוך התת מודע.
למרות זאת להמשך הדרך מלחמה בלבד לא תספיק,היכולת תצטרך להשתפר.
חזרתו של הקפטן והאליל יוסי בניון נתנה תקוות חדשות,אבל ברור שמבחינת יכולת זה לא יהיה אותו יוסי של לפני עשור.
התפקיד של יוסי בניון יהיה להשפיע יותר על הקבוצה בצד המנהיגותי-וכבר אתמול היה אפשר לראות את השקט והנסיון שהוא מקרין על השחקנים האחרים.
הוא היה הבעל בית על המגרש.
נראה שבעקבות הניצחון אולי מצא המאמן סטנוייביץ הרכב איתו ירוץ לפחות בשבוע הקרוב הקשה שמצפה לקבוצה.
אומרים שיותר קל לצאת ממשברים באמצעות רצף משחקים-על כן הבשוע הקרוב בו מצפים לקבוצה משחקים קשים ביום רביעי בנתניה וביום שבת נגד ק"ש בסמי עופר.
משחקים אלה כבר יראו אחרת ולא בטוח שיהיה להם גם אותו תסריט.
כאן מתחיל המבחן האמיתי של הקבוצה.
2 ניצחונות ואפשר יהיה לדבר על יציאה לדרך חדשה.
2 הפסדים ושוב נחזור לדבר על משברים.
יהיה מעניין…