המשכיות היא מילת המפתח (טל גורן)

לערב אחד אוהדי מכבי חיפה חזרו להיות שמחים ולהיות שיכורים מניצחון.
אותם 30 אלף אוהדים נפלאים שהולכים אחרי הקבוצה לכל מקום וממלאים כל משחק בית את האצטדיון.
לערב אחד חזר סמי עופר להיות הר געש לא רק ביציעים.
את שאגות השמחה לאחר השער השלישי של עידן ורד היה אפשר לשמוע עד קרית אליעזר הנוסטלגי.
ועדיין כשאנחנו כבר כמעט 24 שעות אחרי כמעט שום בעיה בקבוצה עדיין לא נפתרה.
ההתקפה למרות 3 השערים ממשיכה להחמיץ,היכולת-בעיקר במחצית השנייה היתה בינונית מאד ורק ההגנה החלשה של הפועל ת"א גמרה למשחק להראות קל כ"כ.
אבל דבר אחד חזר במשחק הזה לקבוצה-הרעב.
השחקנים נלחמו על כל כדור,רצו ובעיקר רצו יותר.
היתה תחושה שהשיחה של יעקב שחר חלחלה להם עמוק בתוך התת מודע.
למרות זאת להמשך הדרך מלחמה בלבד לא תספיק,היכולת תצטרך להשתפר.
חזרתו של הקפטן והאליל יוסי בניון נתנה תקוות חדשות,אבל ברור שמבחינת יכולת זה לא יהיה אותו יוסי של לפני עשור.
התפקיד של יוסי בניון יהיה להשפיע יותר על הקבוצה בצד המנהיגותי-וכבר אתמול היה אפשר לראות את השקט והנסיון שהוא מקרין על השחקנים האחרים.
הוא היה הבעל בית על המגרש.
נראה שבעקבות הניצחון אולי מצא המאמן סטנוייביץ הרכב איתו ירוץ לפחות בשבוע הקרוב הקשה שמצפה לקבוצה.
אומרים שיותר קל לצאת ממשברים באמצעות רצף משחקים-על כן הבשוע הקרוב בו מצפים לקבוצה משחקים קשים ביום רביעי בנתניה וביום שבת נגד ק"ש בסמי עופר.
משחקים אלה כבר יראו אחרת ולא בטוח שיהיה להם גם אותו תסריט.
כאן מתחיל המבחן האמיתי של הקבוצה.
2 ניצחונות ואפשר יהיה לדבר על יציאה לדרך חדשה.
2 הפסדים ושוב נחזור לדבר על משברים.
יהיה מעניין…

זאת ההזדמנות האחרונה של אלכסנדר סטנוייביץ (טל גורן)

רק בשתי מילים אלה ניתן לתאר את מצב שנמצאים מועדון הכדורגל מכבי חיפה והמאמן אלכסנדר סטנוייביץ.

כבר כמה שנים שמשהו לא עובד בצורה תקינה בממלכה של יעקב שחר. הקבוצה מגמגמת ב4 השנים האחרונות ולא מצליחה להתרומם-אלא להיפך מתדרדרת מעונה לעונה.
למרות זאת הקהל הירוק ממשיך להאמין ולמרות העונה הקטסטרופלית עד עכשיו הירוקים ממשיכים להצביע ברגליים וממשיכים לבוא בהמוניהם-הם עדיין מאמנים.
יעקב שחר תמיד דיבר על תרבות ספורט והקהל הירוק בדיוק מתנהג כך-כאשר הוא מנסה להרים בעצמו את השחקנים והמועדון שכרגע נראים עובדי עצות.

נחזור למאמן סטנוייביץ-לפי הפרסומים האחרונים הוא הציע להתפטר לאחר ההפסדים האחרונים של הקבוצה אך יעקב שחר דחה אותם על הסף ואמר לו שהוא לא הבעיה של הקבוצה והוא עדיין מאמין בו. אך כמו שאומר הביטוי-לא לעולם חוסן. המצב הזה לא יימשך עוד הרבה.

סאלה{כמו שידוע בכינויו}חייב להתעשת ולהיות רגוע במשחקים ולהוריד את הלחץ מהשחקנים שלו. הוא גם חייב להבין שקבוצה שרוצה להצליח חייבת לייצב הרכב שירוץ כמה משחקים ביחד ולא לעשות בכל משחק רוטציה ולהחליף 4-5 שחקנים. כל המאמנים שעשו זאת בשנים האחרונות בסופו של דבר נכשלו-אם סאלה רוצה להיות שונה הוא חייב להפסיק עם זה.
המשחק הקרוב ביום ראשון נגד הפועל ת"א יהיה משחק מכריע גם למאמן וגם למועדון.
במקרה של הפסד ויכולת ירודה לעני 30,000 ירוקים זה יהיה משחקו האחרון של סאלה וכנראה יקבע את המועדון כקבוצת תחתית לכל דבר-סוף עידן.
במקרה של ניצחון-יהיה סיכוי אולי לעידן חדש אבל מה שבטוח זה יעצור את כדורגל השלג שעליו מתגלגלת הקבוצה.
ניצחון פירושו יציאה אולי לדרך חדשה, הפסד-כנראה סיומו של עידן.
יש תחושה של משחק קובע- יש תחושה של הזדמנות אחרונה.