תגית: רן בן שמעון

השערים הכי יפים בדרבי של חיפה. מרן בן שמעון ויוסי בניון דרך לירון בסיס ועד סרגיי קנדאורוב.

בעונה הבאה באצטדיון סמי עופר?

הפועל תל אביב היא חידה, לפרקים היא נראית קטלנית ומהירה, ויש רגעים בעונה הזאת שהם נראים כמו קבוצת תחתית, מה שבטוח זה שכיוונו גבוה במועדון בתחילת העונה אבל דברים השתבשו.

הבעיה העיקרית של הפועל תל אביב התחילה בחוד, בדיוק כמו אצל יריבתה מהכרמל גם לאדומים יש שם גדול שמשהו לא מסתדר לו, אני מדבר כמובן על החלוץ איתי שכטר, החלוץ שעד לפני שנתיים היה אימת הליגה, מהיר, חזק, טכני, התמקם נהדר ובעיקר כבש. החלוץ שחזר לבלומפילד העונה לא דומה לזה שיצא לחו״ל, וקבוצה ברמתה של הפועל לא יכולה להרשות לעצמה מצב כזה.

בעיה נוספת היא כמובן מצד ההנהלה, אם יש כסף כל מה שצריך זה ניהול טוב או אפילו סביר , בהפועל תל אביב אין כל כך משניהם, ואם אין כסף, יש דאגות. אנשי ההנהלה של הפועל לא יכולים להרשות לעצמם במצב הנוכחי את עלות משכורתו של השחקן הכי חשוב להם בסגל – עומר דמארי. מילא למכור שחקן שרוצה להשתחרר לחו״ל, כמו זהבי שכטר ו-ורמוט של אז, ולעשות עליו קופה, אבל למכור כוכב ליריבה ישירה בליגת העל בגלל בעיות כלכליות? הדבר הזה ממקם את הפועל במיקום נחות מול כל החלק העליון של הטבלה, רק חסר שלא ישלמו משכורות והפועל תראה כמו קבוצת תחתית.

בנוסף לכל זה יש להפועל גם יריבה קשה בצד השני של הכביש, אין ספק שדרבי זה אחד האירועים המרכזיים בעונה של שתי התל אביביות, אבל כשאין תחרות, ויש הבדלי רמות כאלה גדולים, הפחד ממכבי תל אביב הופך לעוד משקולת על הקבוצה. אסור לשכוח, ניצחון בדרבי עבור שני הצדדים הוא אירוע שממלא במוטיבציה חדשה ויכול ליצור מומנטום, אבל האדומים לא יכולים להוות יריב לצהובים, והדבר יוצר להם חור בכל סיבוב.

מעל לכל החושך יש גם אור, להפועל יש את רב״ש ואת עבדולרחימי שהתברר כשחקן בעל יכולות. את הראשון(רב״ש) התקשורת אוהבת לקטול וחבל שכך, רן מנסה לבנות הפועל טיפה שונה, אבל לדעתי הוא חייב להתנתק מהמודל של גוטמן, כל ניסיון לחזור אחורה לסטייל של גוטמן יצעיד את המאמן לכישלון, שכטר השתנה וגם ורמוט, צריך להתאים את המצב לרמה שנוכחית של השחקנים. מה לגבי השני(עבדולרחימי)? אסור להתלהב, אחרי הרבה זמן שעלה פצוע הכשרון הצעיר עלה ונתן הכל כדי למחוק את הפציעה, אין ספק שיש כשרון ברגליים של הקרואטי, אבל אי אפשר לשפוט שחקן אחרי משחק אחד, אל תשכחו את הקרקס שעשו סביבו בגלל הפציעה שהיה בה, פתאום הוא גיבור הקבוצה?

העונה של הפועל די גמורה לדעתי, זה ממש לא דבר רע, מאבקי אליפות היו משכיחים מהקבוצה את הבעיות האמיתיות, הרי גם ככה בסוף השכנים מהעבר השני של הכביש היו זוכים. הפועל חייבת משקיע ויפה שעה אחת קודם, ומעל לכל, היא צריכה להתנתק מהפועל של גוטמן, זאת שהייתה אולי הטובה ביותר בתולדות המועדון, להשוות את עצמה לאותה קבוצה זאת השוואה בלתי אפשרית.

היום בערב יערך הדרבי התל אביב, ואם הפועל תל אביב תוציא יותר מנקודה אחת זה יהיה נס.

מפלס המתח עולה אצל האדומים, והיה אפשר לראות זאת בסיום אימון הקבוצה אתמול כאשר המון אוהדים המון אוהדים חיכו לרן בן שמעון , ולא כדי לתת לו זר פרחים.

בן שמעון איבד את קור הרוח ותפס את אחד האוהדים בצוואר.

צפו במקרה החמור:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

יש האומרים ש"להגיע לפסגה זה קשה, אבל לשמור עליה זה קשה יותר". ואכן לאחר שהגיעה לפסגה של הכדורגל בישראל, מכבי תל אביב רוצה לשמור על תואר האליפות לו חיכתה עשר שנים ארוכות וקשות.

הדרך להגנה על התואר העונה תהיה קשה פי כמה וכמה מהעונה החולפת. מכבי חיפה לא תציג פתיחה קטסטרופלית כמו אשתקד והפועל תל אביב בונה עצמה ביעילות ובמהירות תחת רן בן שמעון.

ואיפה מכבי תל אביב בתוך כל זה אתם שואלים? אז יופי, הנה התשובה: אין לי מושג.

עוד בנושא מכבי תל אביב:

>> מכירת המנויים של מכבי תל אביב לעונת 2013/14 נפתחה עם סרטון שיווקי משעשע (וידאו)
>> חולצות מכבי תל אביב החדשות לעונת 2013/2014 (תמונות)

רבות דובר ונכתב על המקצוענות והחדשנות שנחתו בקריית שלום בקיץ שעבר. סוללת אנשי מקצוע זרים ומיומנים הגיעו לשכונה הלבנטינית כדי ללמד את אלירן עטר איך להיות שחקן ואדם בוגר יותר. וזה הצליח. אליפות גדולה בפער של 13 נקודות מהמקום השני נתנה גושפנקא להצלחה הספרדית.

אז מה הבעיה? הבעיה היא שכל המערכת הצהובה חושבת שמה שהספיק בעונה שעברה יספיק גם העונה. דיבורים על שמירת הסגל הקיים הם נכונים, אבל חיזוקים בעמדות חשובות כגון עמדת השוער והמגנים לא הגיעו, ומחליף למלך השערים שלה הליגה (עטר) עדיין אין, והשעון דופק.

בעוד 3 שבועות המשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות, אולי המשחק הכי חשוב של מכבי תל אביב מאז שמיץ' גולדהאר הגיע, והקבוצה רחוקה מלחזק את עצמה במקומות שהיא צריכה.

למרות שג'ורדי קרויף לא יודה בזה בפומבי, המטרה של הבעלים היא להגיע לליגת האלופות, היכן שהכסף והיוקרה נמצאים. גולדהאר לא מכיר מקום שני ואי העפלה לצ'מפיונס תהיה בגדר כישלון.

לטעמי, הסאגה המייגעת של מציאת מאמן פגעה במוכנות הקבוצה. אמנם פאולו סוסה נכנס למערכת שרצה בצורה אחידה וטובה אך חובת ההוכחה חלה עליו מהמשחק הראשון שלרעתו הוא גם הכי חשוב בעשר השנים האחרונות.

לסיכום, אני מקווה שהשקט התעשייתי הקיים במכבי תל אביב הקיץ הזה מסמל שהדברים נעשים בשקט ובמקצוענות כמו בעונה שחלפה, כי אם לא, נראה קבוצה אחרת חוגגת על חשבוננו בזמן שישנו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

את ברק בכר יצא לי להכיר לראשונה לפני יותר מעשר שנים, עת הצטרף לאהבתי בכחול, הפועל פתח תקווה, כמגן ימני. הוא עשה זאת אחרי קדנציה בהכח ר"ג לפני עידן האיחוד, והתקבל ע"י ניר לוין ופרדי דוד בזרועות פתוחות, היישר לקלחת ההרכב.

זוהי הייתה אחת העונות המורכבות שידענו עד אותן שנים, ובכר הצעיר התגלה כאחד מנקודות האור בקאדר המקרטע של הכחולים. ממבט ראשון הותיר עלי בכר רושם פנטסטי – לוחם בכל רמ"ח איבריו, עיקש באגף ובעל אוריינטציות נוספות מלבד הפן ההגנתי. ברור שרוברטו קרלוס הוא לא, ולראייה זימון לנבחרת הוא אף פעם לא קיבל, אבל במונחים של הליגה הישראלית ובפרספקטיבה עכשווית, לטעמי הוא אחד מהפספוסים הלא מדוברים שהכדורגל הישראלי ידע מתחילת המילניום, לפחות מזווית שחקני הקו האחורי.

בכר הוא הכדורגלן הישראלי הלא טיפוסי, משקיען ופועל שחור בשטחים הכביכול מתים על השדה. הוא האיש של המאמן על המגרש, אחד שלא מפספס כמעט אף הופעה, כזה שיודע לכוון, לדחוף, לצעוק כשצריך, להרגיע כשמתבקש. זכור במיוחד הבישול הענק שלו לטומיסלב ארצג עונה לאחר מכן, ב-0:4 הענק על מכבי נתניה באורווה עליה השלום.

בגלל התכונות שהזכרתי, לא התפלאתי בכלל מהחלטתו להמשיך בעולם הכדורגל גם אחרי פרישתו – כעוזר מאמן לרן בן שמעון. אין לי צל של ספק, שתכונותיו אלה, היוו סיוע משמעותי, באופן שלא משתמע לשתי פנים, בהשגת האליפות של קרית שמונה. בעת שחתול שחור עבר בין בן שמעון לשירצקי, הנוכחות של בכר בחדר ההלבשה, כאח גדול של השחקנים (טוב, לא אם תשאלו את סאלח חסארמה) וכדמות מייצבת ומרגיעה, הייתה אקוטית למימוש ההישג ההיסטורי. מלבד זאת, השילוב שלו עם בן שמעון היה כמעט מושלם מכל נקודת הסתכלות ועל כך יעיד האחרון גם היום.

בכר המשיך לעבוד בצוות המקצועי של הצפוניים גם אחרי עזיבתו הלא נעימה של בן שמעון, ושימש כעוזרו של לנדאו החל מהקיץ האחרון ועד לפיצוץ שהוביל לעזיבתו. לא יהיה קשה לשער כיום שלא לכולם קל להסתדר עם איזי שירצקי, לו זכויות רבות יותר מכל אחד אחר במועדון הסימפטי מאצבע הגליל, אך יחד עם זאת לא מעט ניואנסים בעייתיים שמאמן חייב להכיל עם הצטרפותו לקרית שמונה.

בכר הצליח להיכנס לנעלי הסנפיר האלה כנגד כל הסיכויים, כאשר יותר מסיבה אחת מונחת על הכף להתרחשותו של כישלון מהיר: הראשונה היא גילו הצעיר, 33 בסך הכל, וחוסר ניסיונו כמאמן ראשי (בגלל שאינו מחזיק בתעודת פרו, מונה לאחר מכן עפר מזרחי כ"מאמן" שמשמש בפועל כעוזר של בכר), בטח ובטח בבוגרים. השנייה היא הטיימינג בו קיבל בכר את הקבוצה, בתחילת אוקטובר, עם הליגה האירופית על הראש (כשגם שם, הצליחה קרית שמונה לערוך מספר הופעות מכובדות מול ליון וספרטה פארג) ושחקנים שתוהים לאן נושבת הרוח במועדון, שנודע כאחד המסודרים בישראל והפך למוקצה מחמת מיאוס, לפחות מכיוון פרשני הספורט המקומיים. שלישית ובולטת מכולן לטעמי, היא העובדה שרבים שכחו – קרית שמונה אלופת המדינה, וככזאת, המדרון התלול והחלקלק למטה מוגש לראווה – לא הרבה אנשי מקצוע ששים להוביל קבוצות אחרי השגת אורגזמה ספורטיבית כמו אליפות סנסציונית. אלא שבכר לא נבהל ולא נרתע. במסיבת העיתונאים לפני המשחק הביתי מול ליון, הוא ניצב מול המצלמות ושידר ביטחון ורוגע, כאילו אומר בפירוש: "חבר'ה, שום דבר לא קרה, אני כאן". ובכן, זה הצליח לו. בכר הלך על כל הקופה, קיבל את אמונו של שירצקי ולא התבלבל – הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, ראו ערך אריק בנאדו, והתגלה, למרות שמוקדם להכתיר מלכים בכיכר העיר, כאיש מקצוע בכל רמ"ח איבריו בדיוק כפי שהיה כשחקן.

רגע לפני הפלייאוף העליון, גם שירצקי יודע שהוא פגע בינגו וגם בכר יודע שמקומו בקרית שמונה מובטח בעונה הבאה. המרוויחה הגדולה היא עירוני קרית שמונה, שאולי לא תזכה שוב באליפות, אבל בהחלט יכולה לראות את עצמה כאחת מקבוצות הצמרת בליגה הישראלית, וכזאת שמכוונת לעוד הרפתקה אירופית. רק ימים יגידו האם הרומן של בכר עם קרית שמונה ימשיך לשחרר ניחוחות מתוקים גם בפרספקטיבה ממושכת ולקטוף מחמאות גם מחסידי הסקפטיות והציניות. בינתיים, מי אנחנו שלא נרים את הכפפה ונפרגן?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הפיטורים של יוסי אבוקסיס היו צעד נכון. כדור השלג היה חייב להיעצר. המאמן בורח מאחריות כבר זמן רב. פעם זה השופטים, פעם מאמן הכושר ופעם השחקנים והקבוצה שאותה הוא לא בנה. כולם לא בסדר, רק אבוקסיס צדיק בסדום.

הקבוצה בכושר איום ונורא והראש שלה איבד את הראש. ממצב של התמודדות על אליפות הגיעה הפועל תל אביב לסיטואציה של ספק פלייאוף עליון. מיותר לציין שהסגל שלה שווה הרבה יותר. חדר ההלבשה דווקא היה יחסית שקט הפעם ולא עשה את המוות כמו שקרה עם אלי טביב או עם ראובן עטר במכבי חיפה. כל זאת למרות שאבוקסיס לא העריך את היושבים בו, ועוד בפומבי.

בחודש וחצי האחרונים, כשהשיא היה בדרבי הכי חד צדדי שנראה מאז שהומצא הדרבי, אין שום דבר חיובי שראוי לציין במשחק שלה. הנעת כדור לא יצירתית ומדויקת, כשתוצאה מכך דמארי ותמוז כמעט בוטלו לגמרי. בהגנה יש חורים, גיל מתקדם ושוערים מתחלפים שמקשים על יצירת תיאום עם הקו האחורי. לא צריך להיות ז'וזה מוריניו בשביל לראות שמתחילת העונה האדומים לא נראים טוב ולא מחוברים. אלא שזאת בדיוק הסיבה שמאמן מחליף מקבל שכר. כי הבוס שלו מאמין שהוא יוכל להוציא יותר מהמצב הבעייתי. במקום לבכות על מה שאין אחרי משחקים ולהתעצבן על מראיינים, אבוקסיס היה צריך להחדיר אמונה ומוטיבציה בשחקנים שלו. לעבוד איתם שעות נוספות באימונים ולשפר כל מה שאפשר.

לאור האהבה שלו למועדון נעוריו, זאת לא בקשה גדולה מידי עבורו. אבוקסיס הראה שהוא יודע לאמן כשעשה עבודה מצוינת בבני יהודה, למרות המשבר שהיה שם. יחד עם אלי גוטמן בהפועל, הוא בנה את הקבוצה הכי אטרקטיבית בשנים האחרונות. הפעם כנראה שהאתגר במסגרת לחוצה ובמשבר כמו בוולפסון הייתה ממש כמו ביקור בבית חולים בשביל אבוקסיס הצעיר. הפיטורים לא היו קלים, אבל הוא לקח אותם בצורה יפה מבלי להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת. יש לו עדיין עבודה, כעוזר מאמן הנבחרת. עכשיו הוא יוכל להתרכז רק בה ולמלא אותה על הצד הטוב ביותר.  היות והנבחרת משחק רק אחת לחודש וחצי בממוצע, הלחץ שם לא רציף כמו בקבוצת צמרת בארץ. יהיה לו זמן להסיק מסקנות וליישם אותן בנבחרת ובקבוצה הבאה שייאמן. אבוקסיס לא הראה מאחורי הקווים את המנהיגות שהראה כשחקן. יש לו את התכונות האלו, הפעם הוא ברח מאחריות. אם אבוקסיס השחקן יהיה אבוקסיס המאמן דברים טובים יצאו, ונזכר למה הוא קיבל (בצדק) את התפקיד היוקרתי בהפועל תל אביב.

מי שנהנה מההפקר הוא פרדי דוד שמונה להיות המאמן החדש. בתחילת העונה אין סיכוי שהיה מקבל את התפקיד. דוד אימן במהלך הקריירה הקצרה שלו  קבוצות בינוניות מינוס, לא תמיד בהצלחה. הוא גם זכה לכבוד של להיות הבוס בהפועל תל אביב אחרי שמוטי איווניר סירב ורן בן שמעון נמצא בחו"ל. הוא קיבל מתנה גדולה, די דומה לזאת שקיבל ניצן שירזי באמצע העונה הקודמת אחרי הפיטורים של דרור קשטן. יהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד עם אימון ראשון של קבוצה שאפתנית ואם הוא יצליח לגרום לקישור לחזור להניע כדור מהר וטוב, להגנה להסתדר ולחוד להבקיע כמו שמצופה ממנו. אין לו הרבה זמן אבל יש לדוד ידע. הוא מסוגל לעמוד במשימה ואז הקריירה שלו צפויה לקבל זינוק אדיר ולא צפוי.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

רן בן שמעון, בהנחה שאכן יחתום במכבי חיפה, לוקח על עצמו משימה קשה בקבוצה שנמצאת בתחתית תרתי משמע.

קודם כל, הוא לא בנה את הסגל והתאים אותו לצרכיו, אלא ראובן עטר עשה זאת. הכישלון וההשלכות כולן של הסמל, אבל אחרי שהוא פוטר התלונות יגיעו למאמן שיחליפו. בן שמעון יקבל סגל חסר ביטחון, לא מגובש מקצועית ושבראשו עומד כוכב אחד קטן שמעז. הקהל חסר הסבלנות לא יעשה לו הנחות, בין אם יצליח ובין אם לא.

הבעיה הגדולה ביותר אצל הירוקים היא ההתקפה. שבעה שערים בתשעה משחקי ליגה זה הספק עלוב למועדון בסדר גודל של מכבי חיפה. מועדון שראה את עצמו בתחילת העונה מועמד לאליפות. רק היריבה העירונית, הפועל, כבשה פחות. אנדלובו לא חלוץ רע כמו שעושים ממנו. יש לו עד עכשיו ממוצע של שער כל שני משחקים. אין גם מה לצפות ממנו לגדולות ונצורות, בעונה שעברה הוא לא חורר רשתות בבני יהודה ומדובר בסך הכול בילד בן 22 שנמצא עדיין בשלבי התפתחות. מה שמקשה על מכבי חיפה לקחת נקודות זאת החוסר תרומה של שאר החלוצים בקבוצה. שלומי אזולאי, אלון תורג'מן, וויאם עמאשה וקטן כבשו רק שער ליגה אחד העונה, ביחד!

בצורה כזאת גם אם אנדלובו יכבוש כמו מסי לא בטוח שהאליפות תגיע לכרמל. בן שמעון יצטרך לתת לחלוץ נוסף לשחק באופן קבוע ליד הדרום אפריקאי. הוא ייצור כימיה עם האחרון, וכשהשניים יקבלו כדורים מעידן ורד, עזרא וגולסה גם יגיעו השערים והניצחונות. אולי גם יקרה נס ובן שמעון יצליח להחזיר את היכולות של וויאמם עמאשה שעשה את הפריצה תחת הדרכתו בקריית שמונה.

גם בשאר החוליות במגרש יש הרבה תקלות, אבל בסופו של דבר מכבי חיפה מחזיקה בסגל שיכול בקלות להתמודד על מקומות 1-3 אם מתחילים היום את העונה. בן שמעון הוא מאמן מיוחד. כזה שהשחקנים שלו אוהבים אותו ומשחקים בשבילו. ההישג הענק שלו עם האליפות בקריית שמונה הוא דבר בלתי יאומן שספק אם ישוחזר. כנראה שאף מאמן בארץ לא היה מסוגל לקטוף אליפות, ועוד בכזאת קלות עם סגל ברמה שהיה לו אשתקד.

השיטות המיוחדות שלו, שכוללות כתיבת ביטויים במחברת שהוא לוקח איתו, והשמירה שלו בראיונות על שחקנים מפני ביקורת גרמו להרבה אנשים לחבב ולהעריך אותו.

הבלאגן עם איזי שרצקי בקיץ הביא את יעקב שחר לוותר ולמנות את עטר במקומו. בן שמעון מאמן טוב מעטר עוד לפני הכישלון במכבי חיפה, אבל עכשיו הגיעה ההזדמנות. לקחת קבוצה מפורקת באמצע העונה זה סיכוי טוב ליפול, אבל אם יצליח לייצב את הספינה, בן שמעון גם יוכל לקחת אותה לחוף מבטחים.

במידה ויצליח להוביל את מכבי חיפה להמשך עונה טובה ולסיים במקומות 3-4 הוא יוכל לקבל את הקבוצה ולבנות אותה מחדש בקיץ כראות עיניו. בשקט, בלי שחקנים שהוא לא מעוניין בהם ובלי קהל עצבני שרוצה תוצאות ומיד.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם