גילי ורמוט מבשל כדור אדיר לעומר דמארי שמבקיע מול רמת השרון

הפועל תל אביב עברה שבוע לא קל עם שמועות המעבר של עומר דמארי שבסוף נשאר עם האדומים, אך במקומו איתי שכטר עזב לצרפת והצטרף לשורות נאנט.

אתמול הפועל קיבלה יריבה קלה למדי בדמותה של רמת השרון, וניצחה אותה 0-3, כשאת השער השני מבקיע עומר דמארי עם שערו ה – 14 העונה.

את השער עשה גילי ורמוט עם בישול אדיר כששלח כדור מכ 50 מטרים מעל כל הגנת רמת השרון ישר לרגל של דמארי שלא התקשה להבקיע.

צפו בשער ובבישול האדיר של גילי ורמוט:

שחר אדום: חידה ושמה הפועל תל אביב (דעה)

הפועל תל אביב היא חידה, לפרקים היא נראית קטלנית ומהירה, ויש רגעים בעונה הזאת שהם נראים כמו קבוצת תחתית, מה שבטוח זה שכיוונו גבוה במועדון בתחילת העונה אבל דברים השתבשו.

הבעיה העיקרית של הפועל תל אביב התחילה בחוד, בדיוק כמו אצל יריבתה מהכרמל גם לאדומים יש שם גדול שמשהו לא מסתדר לו, אני מדבר כמובן על החלוץ איתי שכטר, החלוץ שעד לפני שנתיים היה אימת הליגה, מהיר, חזק, טכני, התמקם נהדר ובעיקר כבש. החלוץ שחזר לבלומפילד העונה לא דומה לזה שיצא לחו״ל, וקבוצה ברמתה של הפועל לא יכולה להרשות לעצמה מצב כזה.

בעיה נוספת היא כמובן מצד ההנהלה, אם יש כסף כל מה שצריך זה ניהול טוב או אפילו סביר , בהפועל תל אביב אין כל כך משניהם, ואם אין כסף, יש דאגות. אנשי ההנהלה של הפועל לא יכולים להרשות לעצמם במצב הנוכחי את עלות משכורתו של השחקן הכי חשוב להם בסגל – עומר דמארי. מילא למכור שחקן שרוצה להשתחרר לחו״ל, כמו זהבי שכטר ו-ורמוט של אז, ולעשות עליו קופה, אבל למכור כוכב ליריבה ישירה בליגת העל בגלל בעיות כלכליות? הדבר הזה ממקם את הפועל במיקום נחות מול כל החלק העליון של הטבלה, רק חסר שלא ישלמו משכורות והפועל תראה כמו קבוצת תחתית.

בנוסף לכל זה יש להפועל גם יריבה קשה בצד השני של הכביש, אין ספק שדרבי זה אחד האירועים המרכזיים בעונה של שתי התל אביביות, אבל כשאין תחרות, ויש הבדלי רמות כאלה גדולים, הפחד ממכבי תל אביב הופך לעוד משקולת על הקבוצה. אסור לשכוח, ניצחון בדרבי עבור שני הצדדים הוא אירוע שממלא במוטיבציה חדשה ויכול ליצור מומנטום, אבל האדומים לא יכולים להוות יריב לצהובים, והדבר יוצר להם חור בכל סיבוב.

מעל לכל החושך יש גם אור, להפועל יש את רב״ש ואת עבדולרחימי שהתברר כשחקן בעל יכולות. את הראשון(רב״ש) התקשורת אוהבת לקטול וחבל שכך, רן מנסה לבנות הפועל טיפה שונה, אבל לדעתי הוא חייב להתנתק מהמודל של גוטמן, כל ניסיון לחזור אחורה לסטייל של גוטמן יצעיד את המאמן לכישלון, שכטר השתנה וגם ורמוט, צריך להתאים את המצב לרמה שנוכחית של השחקנים. מה לגבי השני(עבדולרחימי)? אסור להתלהב, אחרי הרבה זמן שעלה פצוע הכשרון הצעיר עלה ונתן הכל כדי למחוק את הפציעה, אין ספק שיש כשרון ברגליים של הקרואטי, אבל אי אפשר לשפוט שחקן אחרי משחק אחד, אל תשכחו את הקרקס שעשו סביבו בגלל הפציעה שהיה בה, פתאום הוא גיבור הקבוצה?

העונה של הפועל די גמורה לדעתי, זה ממש לא דבר רע, מאבקי אליפות היו משכיחים מהקבוצה את הבעיות האמיתיות, הרי גם ככה בסוף השכנים מהעבר השני של הכביש היו זוכים. הפועל חייבת משקיע ויפה שעה אחת קודם, ומעל לכל, היא צריכה להתנתק מהפועל של גוטמן, זאת שהייתה אולי הטובה ביותר בתולדות המועדון, להשוות את עצמה לאותה קבוצה זאת השוואה בלתי אפשרית.

יוסי גבני: שיר הדרבי – ערן זהבי פיו פיו לבכות

אוהדי הפועל תל אביב לא יאהבו את זה בכלל, אוהדי מכבי תל אביב יגידו שזה הדבר הכי טוב בעולם.

יוסי גבני, אוהד מכבי תל אביב כתב את שיר הדרבי – ערן זהבי פיו פיו לבכות

אלו המילים של השיר:

בוכים על חצי כדור, הם בוכים על כל מצב
הם בכו שטביב היה, ובוכים שטביב עזב
ואני בכלל לא מבין איך אוהד אדום אפשר להיות?
הסמל לא פטיש ומגל – זה טישיו ו2 דמעות
תבכו על כל שריקה
תבכו על כל פנדל
זה כואב, זה יכאב
להיות אוהד של הפועל
תבכו בהתאחדות, תבכו תהיו בשוק!
ערן זהבי אמר – פיו פיו עכשיו לשתוק.

וזה הביצוע של יוסי גבני לשיר הדרבי:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

סיכום הדרבי התל אביבי של משה פרימו – ציון 3

סיכום הדרבי שלי.

1. נתחיל בערן זהבי. אתמול איש הקרח עשה זאת שוב וניצח את המשחק במה שייזכר כ"דרבי האקדחים" (שם מקורי, עכשיו המצאתי), ובחר לשלוח תנועות ירי לכיוון שער 5 המאוכלס באוהדי הפועל.

אייל ברקוביץ' בחר לפתוח טור שעוסק בחגיגת השער של ערן זהבי, במקום לעסוק בגופו של עניין, המשחק. מישהו צריך להזכיר ל- "קוסם" שהוא הפנה אצבע משולשת לקהל ש-ל-ו (בסלטיק), ולאחר שחזר לארץ וכבש מול מכבי חיפה, בעונת הפרישה שלו (!) רץ לעבר הקהל הירוק בתנועת השתקה מופגנת.

תמונה: עמוד הפייסבוק 'משה פרימו - ציון 3'
תמונה: עמוד הפייסבוק 'משה פרימו – ציון 3'

ספורט זה יצרים. לפני בעיטת העונשין עומר דמארי, אוראל דגני ובוריס קליימן לחשו כמה מילים לזהבי. אני מניח שהם איחלו לו בהצלחה והחמיאו לו על העלייה לשלב הבא בליגה האירופית. בעת העלייה למגרש, "הילד-חרא" קיבל יריקה לתוך העין מכל אוהד אדום שעמד ליד המעבר. ממש כמו היריקות שרונאלדו קיבל באולד טראפורד, או איומי הסרטן שיצחקי קיבל מאוהדי בית"ר.

קליק לעמוד הפייסבוק משה פרימו – ציון 3

טוטו תמוז לא הורחק על תנועת ההשתקה, טוטו קיבל צהוב שני, והכותרות זעקו על קיפוח. דמארי לא הורחק על תנועת אקדח, דמארי עשה "זין" לאוהדי חיפה.

2. נמשיך באיתי שכטר. שחקני מכבי ת"א עלו לחימום בשעה 20:10. שחקני הפועל ת"א עלו לחימום בשעה 20:25. שחקני הפועל ת"א סיימו את החימום בשעה 20:40. שחקני מכבי סיימו את החימום בשעה 20:45. בגאומטריה קוראים לזה מ.ש.ל. הפועל יקראו לזה ש.ש.ל.

3. והיה גם כדורגל אתמול. גילי ורמוט הראה סופסוף מה שיש לו ברגליים, ועם משחק פשוט מעולה היה היחיד על המגרש שנצץ. בשתי הקבוצות. חואן פאבלו הוכיח שכמו שטראובר, לא משנה כמה שטויות הוא עושה, לדרבי הוא מגיע. ישראל זגורי המשיך להתנהג כמו פרחח, למרות כמה דקות של כדורגל לא רע, ורב"ש לא התלונן על השיפוט בפעם הראשונה העונה. שאפו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

תחת בנייה: הפועל תל אביב בדרך הנכונה (דעה)

בדרך כלל קבוצה ישראלית שנותנת קמפיין אירופי טוב מתקשה בליגה. הפציעות מצטברות, נפילת המתח אחרי משחק מול יובנטוס ואז מול הפועל עכו, וחוסר הניסיון בשילוב מאוזן בין השתיים- כל אלו גורמים לכייף בחו"ל וסבל בארץ. משהו כמו החיים עצמם. לפיכך, אולי ההדחה המוקדמות והדי מפתיעה של הפועל תל אביב מול פאנדורי עשויה להיות טובה. לרן בן שמעון תהיה רק מסגרת אחת בה הוא יצטרך להביא קבלות וככה גם לוח המשחקים יהיה פחות צפוף. על הפחמימות והאוכל הלא בריא במטוס עדיף לא לדבר. " ווין –ווין סיטואיישן", למרות שהיה זה יום לח והקבוצה הפסידה.

הפועל תל אביב של עונת 2013-2014 היא שונה לחלוטין ממה שהייתה בשנה שעברה. הסגל הכושל, שהציג יכולת רעה מאוד לאורך העונה, השתנה לחלוטין. שוער חדש, הגנה, קישור והתקפה – בכל המערכים התבצעו שינויים והדבר יותר מנדרש. גם במחלקת הנוער, למאמן הבוגרים החדש יהיו סמכויות. בשורה התחתונה, צריך לתת זמן לפני ששופטים את הפועל תל אביב. הם צריכים להכיר אחד את השני, להרגיש בנוח במגרש ומחוץ לו (כי האחד משפיע על השני) ואז לתת דין וחשבון על מה שקורה במגרש. הפוטנציאל גדול מאוד.

בן שמעון חזר אחרי עונה מוצלחת בקפריסין עם לארנקה ואליפות כבירה עם קריית שמונה. נכון לכתיבת שורות אלה הוא המאמן הישראלי הטוב בארץ. אם קפצתם עכשיו ואמרתם לעצמכם "מה עם גרנט?! " אז תחזרו לשבת כי הוא בעצמו יושב בבית כבר שנה וחצי. את הביקורות על הטעויות הגדולות שעשה השוער דני עמוס בשני הסיבובים בליגה האירופית אפשר להבין, אך גם פה צריך לזכור שהוא חדש בהפועל תל אביב וכך גם ההגנה שמלפניו, איתה הוא אמור לעבוד בצוות. הוא יודע לעמוד בין הקורות, את זה כבר ראינו כששיחק בצפון. מה שעובד שם לא אמור להעלם במרכז. אחרי הכול, ליגת העל היא לא מהמשובחות שיש.

מי שמפתיע לטובה הוא המגן הימני דגני שהגיע ממכבי חיפה אחרי שבנאדו בחר להתעלם ממנו. יש לו מהירות, טכניקה וגם שיתוף של החברים – כל התכונות שנעים לראות אצל כדורגלן. מה שכן, דגני הוא מגן, וככזה קודם כל מצופה ממנו שלא יפקיר את האגף שלו. את זה אסור לו לשכוח. עמרי קנדה אחד כבר יש. גם סאשה לוקאס הראה ניצוצות, וכשהעונה רק התחילה, פתח את התיאבון לעוד. בחלק הקדמי, משולש של דמארי-שכטר-ורמוט נשמע מבריק. כשהשניים האחרונים בריאים ובכושר, זה חוד ששווה אליפות. הם הרבה זמן לא סיפקו כדורגל טוב, ובעיקר בכו כמה שמגיע להם לשחק והם לא קיבלו הזדמנות או בילו אצל דוקטור כלשהו. עכשיו נגמרו התירוצים, הם חזרו לביצה וחובת ההוכחה שוב עליהם. או שאולי שוב הפציעות יצילו אותם.

לסיכום, הפועל תל אביב התארגנה כמו שצריך והסיקה מסקנות. נראה שיש סדר ויודעים מה עושים שם, גם אם הארנק לא מלא בשטרות ומטבעות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

דירוג: שבעת השערים הכי יפים של הפועל תל אביב במשחקי דרבי (וידאו)

הערב יערך הדרבי התל אביבי האחרון לעונה זו, וזה יופי של זמן להיזכר בגולים אדירים של משחקי דרבי מהעבר. חברנו היקר, דור רפפורט, אוהד הפועל תל אביב דירג לנו את שבעת השערים הכי יפים של הפועל תל אביב במשחקי הדרבי.

אז קבלו את הדירוג:

7. בן לוז – דרבי של 2002-2003, האמת שכל השערים במשחק היו מדהימים. השער של בן לוז מקבל את המקום השביעי והמכובד.

 

6. סלים טועמה – הדרבי התל אביבי של 2006-2007, סלים טועמה עם בעיטת טועמה ידועה מסובב את הכדור לשער של קאלה. גולאסו!

 

5. סלים טועמה – הדרבי התל אביבי של 2002-2003, כמו השער שמעליו, עוד בעיטה חופשית, עוד בעיטה גאונית, הפעם לצד השני.

 

4. אישטוון פישונט – הדרבי התל אביבי 1999-2000, ההונגרי הנפלא של הפועל תל אביב ספק רצה להגביה, ספק לבעוט לשער, בכל מקרה יצא לו שער מדהים!

 

3. יעקב הילל – קבלן האליפויות של הליגה הישראלית בפצצת טיל קרקע אוויר ישר לחיבורים של לירן שטראובר.

 

2. דימיטר טלקיסקי – הדרבי התל אביבי 2007-2008, פצצה אדירה עם הפאלש. גול שחקוק בזיכרונם של אוהדי הפועל.

 

1. פיני בלילי – הדרבי התל אביבי, 2002-2003, כל השערים מהדרבי הבלתי נשכח הזה (לפחות אצל אוהדי הפועל) מופיע במצעד, אבל את המקום הראשון לוקח ובענק פיני בלילי עם בעיטת היעף המטורפת שהרעידה את השער. גולאסו!

 

אז זה דירוג השערים הגדולים של הפועל תל אביב בדרבי. אוהדי מכבי רוצים להחזיר? שלחו לנו דירוג משלכם. אוהדי הפועל – זוכרים שערים יפים יותר? חושבים שהדירוג שלנו לא שווה כלום? ספרו לנו בתגובות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ערן זהב: על הבוגדנות וכפיות הטובה של ערן זהבי (דעה)

הבוגדנות וכפיות הטובה של ערן זהבי מאז הצטרף למכבי תל אביב שוברת שיאים. לואיס פיגו, סול קמפבל, מריו באלוטולי ורובין ואן פרסי הם סמלי מופת ונאמנות לעומתו.

צילומים עם צעיף של מכבי רגע אחרי שנחת בשדה, כאילו הוא לא גדל ביריבה השנואה. הצהרות נגד האדומים שהפכו אותו מאלמוני לשחקן בסרייה A. גם אמירות כאילו הפועל לא ניסתה באמת לרכוש אותו בחזרה מפאלרמו, לא מוסיפות לו כבוד והערכה. אולי רק אצל אוהדי מכבי תל אביב, שגם שם נשמעו קולות של חוסר רצון לקבל שחקן בית של הפועל תל אביב. ספק אם מה שזהבי טוען נכון, כי לפי התקשורת כן היו ניסיונות לגייס כספים ולרכוש את הקשר במתחם וולפסון.

הרי ברור שמה שהכריע זה הכסף. איפה שמשלמים יותר, לשם זהבי הלך. בלי לכבד את העבר, את הזמן והכסף שהושקע בו ואת הרגעים היפים שחווה שם, רק את חשבון הבנק. לכיס שלו כנראה אין מה לדאוג וגם הקריירה רחוקה מלהסתיים, ככה שכנראה לא מדובר בעניין של חיים או מוות. כבוד רק לדולרים. או יורו. 300 אלף לעונה, יותר נכון. השתנה מהמקפצה, בלי טיפה של חן.



זהבי הוא כמו גבר שהיה נשוי לאישה ובלי להיפרד ממנה הלך ובגד בה עם האישה היפה, שנואת נפשה שגרה ממול. מעשה מכוער, שאין שום תירוץ שיצדיק אותו. אם אני אוהד הפועל תל אביב, ספק גדול אם הייתי נותן לו לחזור בשלב מאוחר יותר בקריירה. לאבוקסיס זה עבד, גם לנימני, אבל אין לדעת מתי הכעס יחלוף, אם בכלל. כשתפתחו את המילון, ליד הביטוי "שכיר חרב" תקבלו תמונה של השחקן האנוכי לו מוקדש הטור הפעם. אפשר לצרף לשם גם ציטוטים שלו מהעבר נגד מכבי תל אביב, בשביל לעשות קישור ל"צביעות" או "עיוור צבעים".

בדרבי האחרון היה עוד ניצחון לחוסר הצדק בחיים. זהבי הצטיין ומכבי ניצחה 0-4. אחר כך הוא גם חגג עם השחקנים והאוהדים. רק חסר שיתחיל לאכול   ב- 206. שלא יתפלאו בצד השמח של העיר, שזהבי יעשה להם עוד כמה שנים את מה שעשה להפועל בחורף הזה. ברקים, רעמים וגשמים עוד עלולים ליפול עליהם. גם אז כל הכביסה המלוכלכת תצא החוצה וזהבי ימשיך לאסוף מצלצלים במועדון אחר.

לא ברור למה הוא בכלל חזר לארץ. שחקן בליגה השלישית הטובה בעולם, בן 25, מוכשר ועם בטחון עצמי. אז בשביל מה מהסאן סירו להגיע למשחקים ברמת השרון ועכו? גם אם לא היו הצעות טובות באירופה הוא היה צריך להמשיך להיאבק על המקום שלו בפאלרמו (שגם ככה מחליפה מאמנים כמו גרביים ונמצאת במקום האחרון) ובסוף העונה להחליט אם להישאר או להמשיך למקום אחרת ביבשת. מעט מאוד שחקנים ישראלים מקבלים הזדמנות לשחק בליגה כל כך איכותית. בשנים האחרונות הם מסתפקים בקבוצות בבלגיה, סקוטלנד ומקסימום במועדונים מתחתית הטבלה הצרפתית. זהבי מקל ראש בממתק שקיבל ומי יודע מתי יגיע הביקור הבא בבית השוקולד.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

שיר כאב: על ההתבכיינות האין סופית של קבוצות הכדורגל והכדורסל של הפועל תל אביב (דעה)

הפועל תל אביב, כדורסל וכדורגל, מתקרבת להיות הקבוצה השנואה במדינה. אפילו יותר מבית"ר ירושלים. "הישג" בהחלט מרשים, ועד לאחרונה, נראה לא מציאותי.

להתבכיינות של קבוצת הכדורגל נחשפנו לפני כמה שנים, כשאלי גוטמן אימן את הקבוצה. הוא עזב לנבחרת והעניינים נרגעו בוולפסון. אלא שעם החזרה של יוסי אבוקסיס לקבוצת נעוריו גם חזרו הדמעות. פעם זה תבריזי ואחר כך "יוסי לא יכול להמציא שחקנים" כאילו הוא מאמן את הפועל טורען. הוא ידע איזו הפועל תל אביב הוא יקבל.

בכל אופן, גם אם לא יודה בזה, יש לו סגל שיכול לקחת אליפות. בסוף השבוע שוב חזרו הקיטורים נגד תבריזי. האבסורד הוא שאבוקסיס אמר בראיון שאחרי המשחק שהוא לא צפה בהילוכים החוזרים שהובילו לפנדלים לטובת הפועל חיפה. לא ראית אז מה אתה קופץ? כל זה לא הפריע לו לדבר בזלזול אל ועל השופט. בליגות מתוקנות כשמאמן מדבר ככה על שופט הוא מורחק לכמה משחקים. פה שקט כמו במשחק של הפועל עכו.

טעויות שיפוט קורות ויקרו. פעם זה נגדך ופעם טובתך. אין מה לעשות. האנשים שנוהגים לקלל את אמא שלהם הם בני אדם. כשהם טועים לטובתו אבוקסיס לא קופץ. לזכותו ייאמר שבאימון בתחילת השבוע אמר המאמן לשחקניו שצריך להפסיק עם ההתעסקות בשיפוט, כולל אותו. עכשיו נראה אם הוא והחניכים שלו יישמו את זה בשטח.

ביום ראשון נוסף שחקן חדש לטלנובלה המתמשכת – הפועל תל אביב כדורסל. במשחק מול ברק נתניה נשרקה עבירה לחובתו של ארז אדלשטיין והקהל האדום התחיל להשתולל. חפצים נזרקו למגרש, הסל זז באורח פלא והמשחק הופסק למספר דקות וחודש אחר כך.

זה לא הסתיים בזה ונמשך בהקנטות של יושב ראש חוג האוהדים של הפועל תל אביב לשופט, קרטון לפרקט ולקינוח – התבכיינות של אדלשטיין על השופט.

אין שום סיבה שקהל יפוצץ משחק בגלל עבירה טכנית שלא לרוחו. בטענות של אדלשטיין לשיפוט, הוא מצדיק את הקהל שהתפרע. עכשיו לשירי השואה ואיחולי המוות לשמעון מזרחי התווספה סתם התנהגות ערסית. דווקא כשהיה נראה שמצבה של הקבוצה משתפר בסקרים אחרי הפנינים של פניני, בא הקטע הלא מלוטש הזה. חבל, עוד מעט בחירות וצריך להאכיל לוקשים את העם.

כל זה גורם לשכוח מטדי והיציע המזרחי. הפעם הבית"רים באמת מקופחים כמו שהם אוהבים לטעון. כמו במקרה של הירושלמים, נראה שגם בעיר ללא הפסקה ובכי ענישה לא תעזור. איומים וקנסות מגיעים, אבל השגרה שהייתה נמשכת.

המוצא האחרון הוא קבוצת הכדורגל. אם אכן תראה דוגמא, אולי, רק אולי דברים ישתנו גם באולמות הכדורסל. אנחנו מדברים בסך הכל על ספורט. שתי קבוצות שמשחקות אחת נגד השנייה ומי שקולעת או מבקיעה יותר מנצחת. זה הכל. אין צורך לעשות מזה אירועים בסגנון של הפגנה אלימה ופרובוקציות. את זה אפשר להשאיר לפוליטיקה המלוכלכת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם