תגית: התאחדות לכדורגל בישראל

מאז דו"ח זליכה והלחץ שהופעל על ההתאחדות לכדורגל, בין היתר, מצד שרת הספורט והתרבות, המועצה להסדר ההימורים וחברי כנסת נוספים, בוצעו מספר שינויים בתקנוני ההתאחדות. בראש ובראשונה, נועדו השינויים לתת תוקף משפטי להקפאת המצב הקיים, ועל כן נדרשו.

כך, הסמכות ל"בחירת מאמנים לנבחרות ישראל ע"פ נוהל בחירת מאמנים" הועברה כעת, בנוסף לסמכויות רבות אחרות, לידי מזכירות ההתאחדות. לרגע, ניתן לחשוב שמדובר בהפקת לקחים ממקרה אלי גוטמן שמונה על ידי המזכירות ולא על ידי ההנהלה, בניגוד לתקנון הקודם. אבל, נראה כי הדבר נועד על מנת להקל על העברת המינוי הבא, לצמצם ביקורת פנימית, אם קיימת בכלל.

במקביל, הוארכה תקופת כהונתו של יו"ר איגוד השופטים. זאת, "מתוך מגמה לאפשר למר סלמן בן ציון להשלים את תהליכי רפורמה באיגוד, קביעה ויישום של תהליכי עבודה ובקרה, תהליכי גיוס כוח אדם לאיגוד, הכשרת מערך המבקרים ומתן משוב…". כלומר, עזבו מכרז, בחירות חופשיות, מתן הזדמנות שווה, ותנו לסלמן לנצח. ומדוע כל אותם "תהליכי עבודה" לא נעשו בזמן כהונתו? מדוע היה צריך לחכות לדוחות זליכה וכהן על מנת להבין שאיגוד השופטים צריך רפורמה? ומדוע אותו אדם שעומד בראשות האיגוד הוא זה שאמור לעשות את הרפורמה?

כהונת היועץ המשפטי אף היא הוארכה עד ל 1.8.2014. זאת במקביל, לתהליך הבחירה ליועץ המשפטי שמתקיים, על מנת למצוא מחליף הולם. אך, מכיוון שלא מצאו מועמד ראוי (קיימים כ 50,000 עורכי דין בישראל), הוחלט להאריך את כהונתו. שוב, ללא מכרז וללא הסבר רציני, בחרה ההתאחדות להמשיך בהתקשרות.

גם יו"ר הרשות לבקרה תקציבית זכה להארכת כהונה עד ל 31.5.2016. רק להזכיר את סאגת אום אל פאחם, עיכוב משכורות ברמת השרון, בית"ר ירושלים ומקרים תמוהים נוספים שהתרחשו בתקופה האחרונה. אבל בטח בכהונה הבאה הכל יסתדר. אם לא, נאריך עוד טיפה.

והחשוב מכל, ההודעה כי הבחירות ליו"ר ההתאחדות נדחו ל 29.7.2014. נחשו מי ימשיך לכהן עד אז? ככה, בגמישות מחשבתית, עוקפים את ההתחייבות (אם באמת ניתנה) כי אבי לוזון לא יתמודד לתפקיד. פשוט מאריכים את הקדנציה. שינוי זה הוא המטריד ביותר. במשך זמן רב הובטח, בעיקר בתקשורת, לציבור כי היו"ר הנוכחי לא יתמודד בבחירות. כמו גם, הובטח שינוי בשיטת הבחירות להנהלת ההתאחדות ולתפקיד יושב הראש. הבטחות אלה, שהיה ברור כי אינן יתגשמו, אכן "הוחלקו" בעדינות החוצה.

נראה כי ההתאחדות מבצרת עצמה באנשי שלומה, עד לסיבוב הבא מול מועצת ההימורים. כך, היועץ המשפטי, הרשות לבקרה תקציבית והיו"ר ממשיכים לסיבוב נוסף. לא בהכרח קצר מקודמיו. ואנחנו נשארים עם אותה כוורת של מומחים עליה זליכה העביר ביקורת נוקבת. שוב, ללא אופציה אחרת.

בקטנה

"נציג הבעלים" – הביטוי הכי "הוצא מהקשרו" בכדורגל הישראלי.

איך אברהם גרנט לא היה מיועד לתפקיד היועץ המשפטי, איגוד השופטים, הבקרה התקציבית? מחדל, כנראה של התקשורת.

העובדה שפרוספר אזגי הוא היחיד שהתנגד להסכם השיווק…

האם לוזון וחלובה סיימו כבר קריאה מעמיקה בדו"ח המסכם (4 עמודים. לפי התקשורת), שהגיש גוטמן?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

על פי הפרסומים בתקשורת, מאמן נבחרת ישראל הגיש דו"ח המסכם את קמפיין מוקדמות אליפות העולם. כפי שכולם יודעים, הנבחרת לא העפילה למונדיאל. כרגיל.

בשלב זה נראה כי מדובר בדו"ח תמציתי (3-4 עמודים), שהוגש לעיון יו"ר ההתאחדות. בעתיד, ישמש את ועדת האיתור בבואה לבחור את מאמן הנבחרת. עד כאן, נראה כי מדובר בחידוש מבורך. מאמן הנבחרת ביחד עם ראשי ההתאחדות מתחקרים ומפיקים לקחים מהקמפיין שחמק לנו. מרתק לגלות כי מאמן הנבחרת הוא גם תמציתן בחסד. במומחיות רבה, הצליח לסקר קמפיין שלם (כשנתיים), לתת ביקורת כנה, הפקת לקחים, וראייה לעתיד (בתקווה) וכל זאת על גבי מספר מצומצם של עמודים.

לצערי, חסד מופלא זה אינו מוצג לציבור. לפחות בשלב זה. הפנייה לדוברות ההתאחדות נתקלה בחומה בצורה:

"מדובר בדו״ח פנימי אשר הגיש המאמן לרגל סיום קמפיין מוקדמות גביע העולם – כפי שהתחייב שיעשה כן עם מינויו לתפקיד. מטרת הדו״ח, מעבר לדיווח השוטף על אופן ההתנהלות בקמפיין, היא גם לאפשר למאמן להיות כן ופתוח בדבר הנושאים והגורמים שלדעתו מנעו את ההעפלה של ישראל לטורניר. אין כאן ׳הסתרה׳ של ׳סודות מדינה׳ אלא, רצון לאפשר למאמן לפרוש את דעותיו באופן כן ומלא".

ניסיון נוסף לקבל העתק, מהטעם שצוין "אין כן הסתרה של סודות מדינה", כשל אף הוא. הצעתי כי ההתאחדות רשאית ל"השחיר" טקסטים רלוונטים בדו"ח לא התקבלה.

ראוי להזכיר כי דו"חות חקירה בעניין רצח רבין, מערת המכפלה, מלחמת יום הכיפורים, פורסמו והינם גלויים לעיון ציבורי. אך שוב, בחיוך, מדובר בדו"ח "כן ופתוח" ועל כן ההתאחדות בוחרת שלא לפרסמו.

ועדת האיתור

ההתאחדות לכדורגל החליטה (על פי פרסומים בתקשורת) כי תוקם ועדת איתור לבחירת מאמן הנבחרת. על פי המלצת "הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל" ("ועדת דודי כהן"), הוועדה תבחן שלושה מועמדים פוטנציאליים. לאחר מכן, תבחר שני מועמדים סופיים ותגיש המלצתה לאישור המזכירות. שוב, כמו במקרה גוטמן, ההתאחדות מפספסת את הסעיף ב"תקנון נבחרת ישראל" הקובע כי הסמכות בידי ההנהלה ולא בידי המזכירות.

על מנת להיזהר בלשוני, בחרתי להפנות לדברי ועדת דודי כהן, בעניין הנהלים הקיימים:"נראה כי נהלים אלה מאפשרים להנהלת ההתאחדות לערוך מינויים על פי שיקול דעתה בלבד, שכן ועדת האיתור מורכבת מאנשים מטעמה, ואלה אינם בהכרח בעלי הידע המקצועי הדרוש לבחירת מאמן ראוי" (עמוד 38 בדו"ח הוועדה).

במקביל, פרסומים מלמדים כי חברי ועדת האיתור כבר הכריעו כי מאמן הנבחרת יקבל הזדמנות נוספת. לטעמי, ראוי שאותם חברי ועדה, שכבר גיבשו דעה, בטרם שמעו את המועמדים, יודיעו על התפטרות מהוועדה. כך, נכון ציבורית. ונכון משפטית.

מחליפים את לוזון

הגדלת כוחו, בדרך של לחיצת "לייק", של דף הפייסבוק "מחליפים את לוזון", נראית כאופציה היחידה להבראת הכדורגל בישראל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בעבר, כבר כתבתי על שיטת ההתאחדות להחליט על זהות המועמד. ורק אז, לקיים "הליך תקין" לבחירתו. כך, נהגה ההתאחדות בעניין מינוי גוטמן.

מדובר בשיטה פשוטה לתפעול. שני מצביאי העל  לוזון – חלובה מחליטים. לאחר מכן, מודיעים למועמד כי המשרה שלו. אחר כך, קובעים ישיבת מזכירות/הנהלה. מכריזים, לעיתים בהפתעה, כי נבחר המועמד הראוי ביותר, ועכשיו צריך לאשר. השיטה עבדה היטב במינוי מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן. למעשה, השיטה שוכללה משום שלא התקיימה הצבעה. ולמעשה המינוי אושר רק כמה חודשים לאחר תחילת התפקיד.

קשה לעיכול? אז לשמחתי, אגף הדוברות של ההתאחדות החל לשתף פעולה (מזל טוב) ומשחרר פרסומים רשמיים. אבל מה, מרוב התרגשות, מישהו נרדם בשמירה.

לדוגמא:  "…בתחילת מרץ גם אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל פה אחד את מינויו של אלי גוטמן למאמן נבחרת ישראל".  לראשונה, וידוי של ההתאחדות כי אישור למינוי המאמן ניתן רק בחלוף מספר חודשים מיום המינוי.

עכשיו, תודות ל"מחליפים את לוזון" מתגלה, שלא בהפתעה, כי מינוי רותם קמר (לשעבר סמנכ"ל ההתאחדות) אף הוא מעלה ניחוח משונה:

"רתם קמר הוא המנכ"ל בפועל. כאשר יוחלט אם הוא המנכ"ל הקבוע יוחלט גם באיזה הליך הדבר יבוצע". זוהי לשון התגובה שקיבלנו מההתאחדות לכדורגל כששאלנו מתי אמור להתפרסם המכרז לתפקיד המנכ"ל, בדיוק חודש אחרי שהקודם עזב.

ורצינו לדבר אתכם על התגובה הזו. כי התגובה הזו מלמדת שני דברים – קודם כל לא ברור אם בכלל יהיה מכרז למרות שהובטח, וחמור מכך – המכרז, או כל הליך אחר (לא ברור איזה), יתקיים רק לאחר (!!) קבלת ההחלטה בנושא. מה שכמובן מייתר אותו בכל מקרה. באותה מידה היו יכולים לשלוח לנו את התגובה הבאה: אבי יבחן את הנושא, לוזון יראה אם זה מתאים לו והיושב ראש כבר ידאג שההחלטה שתתקבל תעבור. היינו מעריכים את הכנות.

למה זה קורה? כי אין עליהם שום לחץ אמתי. כי רק לחץ ציבורי יביא שינוי (נלקח מדף הפייסבוק "מחליפים את לוזון").

בהקשר חובת קיום מכרז, כבר כתבתי כי: "עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993"

כלומר, כל מחלוקת לגבי צורת המינוי (קיומו של מכרז) מובאת לפתחו של בית המשפט. כך, בין היתר, בעניין גוטמן, גיא לוזון, אייל ברקוביץ, סיעת בית"ר, זכויות שידור. לעיתים בית המשפט מכריע לזכות ולעיתים לחובה. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק גורמים בעלי יכולת כלכלית ורצון לחייב את ההתאחדות באכיפת החוק.

גילוי נאות: לא טרחתי לבדוק בתקנוני ההתאחדות לעניין חובת מכרז בשאלת זהות המנכ"ל. גם לא בדקתי בידי מי הסמכות למנותו. זאת משום, שההתאחדות אינה מקפידה, באופן שיטתי, על תקנוניה. כמו כן, מכיוון שנכתב כי הובטח שמינוי המנכ"ל יהיה בדרך של מכרז… הרי כלל ידוע הוא שהבטחות יש לקיים.

טיפ יומי: תנו לייק ושיתוף ל"מחליפים את לוזון". לדעתי תוכנית התחקירים הטובה ביותר ברשת.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אתמול, במהלכו של יום החג הלאומי שיזכה מעתה לכינוי "יום השקת דו"ח זליכה" חזר ועלה שמו של כתב ספורט "הארץ" משה בוקר. בחודשים האחרונים פרסם עיתון "הארץ" מספר טורי דעה בהם "החמיא" בוקר להתאחדות לכדורגל, ולעומד בראשה. כך, במסגרת הבעת דעה, שאין חולק כי לגיטימית היא.

ביום 1.7.2013, פרסם הכתב שלמה מן (בטורו "עומד בשער", במגזין האינטרנט "העין השביעית") את התרשמותו המקצועית מבוקר, שזכה לכינויים המפרגנים כתב חצר וכתב מטעם. כך, במסגרת הבעת דעה על טוריו של בוקר. מכיוון שאני מחשיב את שלמה מן כאחד הכותבים הטובים ביותר בתקשורת הספורט, שמחתי עד מאוד על העובדה ששרת הספורט, לימור לבנת, חזרה ופרסמה את קיומו של שלמה מן והמגזין בו הוא כותב. הלוואי ופרסום זה יחזיר את שלמה מן לקדמת הבמה, בתקווה שבכך הוא חפץ.

פחות שמחתי מהעובדה ששרת הספורט בחרה שלא להשיב לשאלותיו של משה בוקר לעניין ניגוד עניינים בין חברי הוועדה לבין הגוף המבוקר, ובין השרה לבין אבנר קופל. הרי לשם כך נועדה מסיבת העיתונאים, ובשים לב שבפתחה הודיעה השרה כי תשיב לשאלות העיתונאים.

בסופו של יום, ניתן היה להשיב לשאלת בוקר כי יו"ר הוועדה, פרופ' זליכה לא נטל חלק בדיון או בהחלטה לעניין הבקרה התקציבית (עמ' 24 בדו"ח). לעניין תרומתו של אבנר קופל (לשעבר יו"ר מנהלת הכדורסל, ויו"ר איגוד הכדורסל), הרי קיומה של תרומה בסך 7,500 ₪ (מיום 27.11.2008) מופיעה (כמו יתר התרומות) באתר משרד מבקר המדינה. עניינו של יצחק שום אף הוא ידוע וגלוי לכל. וכך גם לגבי יתר הדברים שהעלה בוקר, במהלך מסיבת העיתונאים. כמו כן, התרוצצותו של ראש מטה משרד הספורט, ומתן פתקאות לשרה, כאילו הגיע מידע מודיעיני איכותי בדבר כוונתו של בוקר לגרום לפרובוקציה, היו טיפה מוגזמות. כמו גם, האיומים המשפטיים שהושמעו על ידי ראש המטה במהלך תוכנית "יציע העיתונות" היו מופרכים, וחסרי בסיס משפטי. ולא רק מהטעם שטרם נבדקו על ידי עורך דין, המתמחה בדיני "לשון הרע". נראה היה כי נועדו הם על מנת להשתיק את פיו של בוקר, ולהרחיק סקרנים פוטנציאלים.

אין לטעות ולחשוב שאני ובוקר אוחזים בדעות משותפות בעניין ההתאחדות לכדורגל.  למעשה, אני מניח שהפער בינינו הוא כפער בין מזרח למערב, ואינו ניתן לגישור. אך למרות הכל, התביישתי לראות כיצד הורחק ממסיבת העיתונאים, דמו, ושמו הטוב הוקזו במהלך "יציע העיתונות", וכיצד הוא זכה לאיומים מנציג משרד הספורט (ראש המטה).

אז נכון, דעתו של בוקר אינה כדעת מרבית אנשי תקשורת הספורט. וכתיבתו אכן מפרגנת "פרגון יתר" להתאחדות ולאבי לוזון. אך, זוהי זכותו המלאה של בוקר, כל עוד לא הוכח כי בוקר פועל ממניעים אסורים. מכיוון שבוקר מעולם לא הורשע בבית הדין של מועצת העיתונות (למיטב הבנתי), עומדת לו זכותו לשמו הטוב, ועל חבריו למקצוע להגן עליו ולכבד את דעותיו.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

פרסום המסקנות החשובות של ועדת זליכה הפך לדרמה גדולה במהלך מסיבת העיתונאים אחרי שמשה בוקר, עיתונאי 'הארץ' תקף את שרת הספורט, לימור לבנת, בטענה כי היא פועלת נגד יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, על רקע אישי.

"נתתי לך להשמיע את כל ההשמצות והשקרים שלך", אמרה השרה אחרי מספר שאלות תוקפניות של כתב 'הארץ' משה בוקר, "קראתי ב'עין השביעית' על ההתנהלות שלך ואני מזמינה את כולם להיכנס לשם ולקרוא מדוע אתה לא יכול לסקר את ההתאחדות לכדורגל. כל מה שאמרת זה אישי. אמרת אוסף של שקרים רכילות שאינם ראויים לתגובה. אתה עובד בשביל לוזון".

העיתונאי לא נשאר חייב וענה ללבנת: "בתקופה של פוטין לא התייחסו בצורה כזו לעיתונאים. אני מזהיר אותך מתביעת דיבה". בשלב מסוים, בוקר המשיך להגיב לדבריה של לבנת, והיא דרשה להוציא אותו ממסיבת העיתונאים, תוך כדי שהוא מאיים עליה בתביעה. ואכן, שומר נשלח כדי להרחיק את העיתונאי מהחדר.

הכל החל כאשר בוקר שאל מספר שאלות ברציפות שכללו איזכורים של לכאורה סיבות וגורמים אישיים שהובילו את השרה לפעול נגד ההתאחדות ואבי לוזון. זה כנראה הוציא את השרה מהכלים והיא החלה לתקוף אותו גם כן באופן אישי.

צפו בעימות של לימור לבנת ומשה בוקר:

לפני כשנה, בסמוך לאירועי האלימות שהתרחשו בין מכבי פתח תקווה והפועל חיפה, וכמו גם במשחק בין בני לוד והפועל רמת גן, הודיע עמוס לוזון על פרישתו מעולם הכדורגל. ההודעה הדרמטית הייתה בסמוך להחלטת בית הדין המשמעתי, והצטיירה כניסיון למחות על אי הצדק שבענישה, שלטענת מכבי פתח תקווה נבע מלחץ ציבורי ומהפליה כלפי הקבוצה ובעלי תפקיד בה.

בהודעת הפרישה לא נאמר ולא נרמז כי עמוס לוזון היה בדרכו להודות בכתב אישום, שיש בו כדי למנוע את המשך פעילותו במכבי פתח תקווה. כך או כך, היה עליו, מכח תקנון התאחדות לכדורגל, לסיים את תפקידו כנשיא מכבי פתח תקווה.  על אף שחלפה למעלה משנה, עמוס לוזון עדיין מתהדר בתואר נשיא הקבוצה (אתר האינטרנט של הקבוצה). לפני כשנה העברתי פניה מסודרת להתאחדות לכדורגל בה נאמר כי על פי סעיף 3יד(3) לתקנון היסוד – חוקת ההתאחדות הקובע:

"נתברר לאגודה ו/או להתאחדות כי אחד או יותר מחברי הנהלת האגודה ו/או מי ממלאי התפקידים בה, הינו בעל עבר פלילי – תהא האגודה חייבת לדאוג לכך שהנ"ל יחדל לכהן בתפקיד כלשהו באגודה, אלא אם כן, חלפו 7 שנים מיום שהורשע בדינו ואם הוטל עליו עונש בפועל – לאחר חלוף 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונשו".

טרם התקבלה תשובת ההתאחדות.

למעשה, באופן מפתיע, הצליח עמוס לוזון לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך, וכלל לא קושר לנעשה במכבי פתח תקווה, עד אתמול (24.6.2013), אז התראיין בתוכנית הספורט ב 102 והצהיר "אני לא נשיא, אני האיש למשימות מיוחדות" וגם הוסיף סקופ "קיבלתי את המינוי להיות נציג מכבי פתח תקווה במנהלת הליגה". על דברים דומים חזר בתוכנית הספורט ב FM103.

כאן, פינטזתי על הרגע בו נציג מההתאחדות יעלה לשידור ויזכיר לעמוס לוזון את נושא ההרשעה. חשבתי על האח המסור שמתמודד לקדנציה נוספת ומעוניין להדגים לשרת הספורט כי נאמנותו מסורה לתקנון ההתאחדות. כמו גם לקוד האתי של משרד הספורט. חשבתי על היועץ המשפטי (עו"ד משה אביבי) ועל התובע (עו"ד שלום אבן עזרא) שימשיכו במרץ לעקור עשבים שוטים כפי שעשו בנאמנות כל השנים. חשבתי גם על המנכ"ל המסור שמסיים תפקידו עוד חודש ויעדיף להשאיר התאחדות מסודרת. גם הבזיקה המחשבה על הסמנכ"ל, בקרוב המנכ"ל, רותם קמר. אפילו, כנראה מתוך יאוש, חשבתי על הדוברת המסורה. אבל כלום. השידור, ובעיקר הצחוקים הרועמים של עמוס ואופירה המשיכו ללא הפרעה. חשבתי שזהו. צחקנו ונהננו ועכשיו אפשר לעבור למרואיין הבא. אבל אז לוזון המשיך. הוא סיפר כי העברתו של טל בן חיים ממכבי פתח תקווה להפועל תל אביב, שבוצעה על גבי "טופס העברה" שנחתם על ידי הקבוצות, הינה למעשה השאלה בכיסוי של העברה. כלומר, בפני ההתאחדות הציגו מצג אחד ולמעשה קיימו מצג אחר. למעשה, לא רק שהוליכו אותם שולל (ההתאחדות), גם אין בעיה שידעו, הרי מה כבר יקרה? כלום. או ששוב יודיע עמוס על פרישה.

ואחת קטנה לסיום. מסתמן כי המינוי של מיכאל ניס (המנהל הטכני של הנבחרות הצעירות) שמונה, בין היתר, נוכח הידידות בין ההתאחדות הישראלית למקבילתה בגרמניה (על פי הודעת הדוברות שהובאה בעדכון אופ"א מחודש מרץ 2013), נועד להסיט את האש מאבי לוזון בכל הנוגע למינויי ההמשך של אלון חזן, אלי אוחנה, ועופר פביאן, ומינויים מפתיעים נוספים. בהודעת הדוברות רק הודגש כי ניס עבד עבור ההתאחדות הדרום אפריקאית, ההתאחדות הרואנדית ובאיי סיישל. לסיכום, נראה כי הורחקנו מאסיה, עברנו לאירופה, וכעת ההתאחדות שולחת אותנו, בסיוע מומחה גרמני, לאפריקה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

לפני תחילת כל עונת כדורגל באנגליה נפגשות האלופה ומחזיקת הגביע להתמודדות על "מגן הקהילה". המפגש האטרקטיבי מביא איתו הרבה צופים לאצטדיון והרווחים למיניהם מועברים לנזקקים. יוזמה מבורכת שאפשר לנסות אותה גם בארץ.

פה אין את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ושאר הגדולות שימלאו כל מתחם אפשרי, אבל הצגה כפולה יכולה למלא את בלומפילד. אולי גם את טדי.

קובעים מראש שמחזיקת הגביע משחקת מול האלופה ובנוסף יתמודדו ביניהן שתי הקבוצות שהביאו הכי הרבה קהל בעונה החולפת. ככה יצא שנראה משחקים פיקנטיים ומושכי צופים כמו דרבי תל אביבי, או הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים. יימכרו גם זכויות שידור, פרסומות יכניסו עוד קצת כסף, דוכני המזון יוכלו להקדיש חלק מההכנסות לעניין ואפשר גם להשאיר קופות לתרומה בכניסה.

יהיה נחמד לקבל בין גביע הטוטו המשמים לבין פתיחת הליגה כדורגל מעניין.

תהיו בטוחים שלמרות שזה רק משחק ידידות יהיה חם על הדשא. דרבי הוא דרבי, גם אם זה משחק נוער. יש שידור, יש קהל ותכף מתחילה העונה – השחקנים לא ירצו לעשות בושות, וירצו להוכיח למאמן שמגיע להם לפתוח בהרכב.

הבעיה העיקרית פה היא האם ההתאחדות לכדורגל תסכים לממן כזה דבר.

תחושת הבטן שלי אומרת שלא. זה גוף מושחת וכוחני שלא משרת את הציבור אלא צוחק עליו. יש שם קשר שתיקה וחברים בו אנשים שהאינטרס היחידי שלהם זה לשמור על הכיסא שאותו הם מחממים לשווא. למעשה, הפיכת הרעיון למציאות דווקא תעזור לגוף הזה. הדימוי שלו גרוע מאי פעם והרמה של הכדורגל איומה. מיזם כזה וההתאחדות תקבל סופרלטיבים מהתקשורת והקהל. אנחנו נראה שיש גם טוב ולא רק תחמנות ופשע.

יהיה לנו מה לראות בערב אוגוסט דביק ולוהט אחרי פגרה ארוכה ומייגעת, והכול בזכות ההתאחדות לכדורגל ולמען מטרה נעלה. הנזקקים מצידם יראו שיש מי שמסתכל עליהם.

אז כמו שאומרים: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"

 

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אחת הסיבות העיקריות שבגינם הכדורגל הישראלי ממשיך לצנוח ברייטינג וברמה היא הניהול הלא מוצלח שלו. ההתייחסות של הממונים עליו היא כשל מוצר מוצלח שיש רק לשמר אותו. אך בפועל השימור רק מזיק לענף.

הפוליטיקה הפנימית של ההתאחדות היא הרסנית וגורמת למצב להראות כמו שהוא היום. חוסר מקצועיות של אנשים שכמעט כולם לא באמת באו מהכדורגל עצמו. החלטות שמתבצעות כאילו בוצעו באיראן נראות כאן כדבר רגיל שבשגרה.

היו"ר המכהן, הוא הצרה הגדולה של הענף. אדם שלא "שם על אף אחד" גם לא סופר את האוהדים שהם הלקוח הכי חשוב של המוצר אותו הוא צריך למכור. אז נכון, יאמר לזכותו שהוא הביא את אליפות אירופה עד גיל 21 לישראל, אך לא בגלל הרמה  של הליגה או האיכות. פוליטיקה היא העניין המרכזי כאן.

מותר ליו"ר לאהוד איזו קבוצה שהוא רוצה. אסור בתכלית האיסור ליו"ר להביע זאת או להראות זאת בכל דרך שהיא. כך שלרדת לחדר ההלבשה של קבוצתו של אחיו היא פסולה מאוד. באיזה עוד איגוד מכובד בעולם היו"ר הוא בעלים לשעבר של קבוצה השייכת לאחיו.

הליגה עצמה מאורגנת בצורה לא הגיונית. יותר מידי מרווחים בין מחזורים, ואין בכלל מחזורי אמצע שבוע כמו בליגות הגדולות. למשוך אוהדים באמצע השבוע זה קל יותר ונכון יותר. שעות המשחקים מושפעות מהטלוויזיה, אך אם הרייטינג לא טוב אז למה לשדר בכוח את המשחקים?

למעט משחק אחד, כל המשחקים חייבים להיות משוחקים ביום שבת בערב, על טווח של 3 שעות בין תחילת המשחק הראשון לסיום האחרון. השידורים של הכדורגל נראים שכונתיים מאד, צ'רלטון מביכה את עצמה באיכות השידור והשדרים שלה. ההתאחדות חייבת לקבוע פורמט שידור קבועה לכל הגופים ולדרוש שידור חינם אחד ביום שבת בנוסף לשידור חינם ביום ראשון. תוכנית סיכום המחזור חייבת להיות מייד בסוף המשחקים בערוץ פתוח. תוכנית בת שעה וחצי עם פרשנות, אורחים ועניין. הכל בתוך הפורמט של הליגה.

ההתאחדות לכדורגל חייבת להתקדם למאה ה-21, העסקנים חייבים לעוף משם, ולפנות מקום לדם צעיר. חייבים לפרק את העניין של מכבי או הפועל, ולעבור למבנה מקצועי נטו. כך שלכל ליגה מקצוענית יהיה מנכ"ל, דובר, ומתאם פעילות. ולליגות הנמוכות בנפרד. שחקני עבר ומאמני עבר חייבים להשתלב במערך ההחלטות ובניית העתיד של הספורט.

מערך השיווק של ההתאחדות כמעט ולא קיים. בעבר הרחוק לפני משחק נבחרת כל רשתות השיווק הגדולות שיווקו את המשחקים עם כרטיסים מוזלים. במצב שבו הקהל סולד מהנבחרת, חייבים להתעשת שם למעלה וכדי לא לאבד את האוהדים, חייבים לערוך שיתופי פעולה עם מוסדות גדולים לגבי כרטיסים.

מיתוג מחדש של הענף חייב להגיע, וכמה שיותר מהר, צריכים ללמוד מחברות גדולות במשק, כי רק כך יצפו בשידורי הטלוויזיה והקהל לא יברח.

הנושא שמטריד הרבה אנשים הוא בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, כנראה שהשופטים של בית הדין מנותקים מהעולם, והם לא חובבי ספורט, אחרת קשה להבין את העונש המטופש של משחק ללא קהל. באף מקום בעולם לא משתמשים בעונש הזה. ובמרבית המקומות העונשים הם כספיים וכבדים. הורדת נקודות בפועל ולא ע"ת היא מאד יעילה. ועל כך בכל התפרעות אוהדים תבוצע מייד הורדת נקודות. לבטל את המושג על תנאי ולהפעיל מיידית את העונש. זו הרתעה לקבוצות ולאוהדים.  אולי במקום משחקים ללא קהל, עונש שיכול להיות מצוין הוא פשוט לקיחת ההכנסה של הקבוצה מאותו משחק ולהעביר אותה לארגון צדקה במקום לכיס המועדון.

התקווה הגדולה שלי היא שאנשים טובים יתעשתו על עצמם ויבצעו את השינויים בהתאחדות, שהעומד בראשה הוא שחקן עבר. כזה שבאמת איכפת לו מהספורט והכדורגל בארץ.

לטור ראש חולה במיטה חולה
לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט