ביום 23.12.2011 פורסם באתר one כי התקיימה פגישה בין אלי גוטמן לבין יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ומ"מ היו"ר, ה"ה שטרן חלובה. כן נמסר כי הצדדים הסכימו על העסקתו של גוטמן כמאמן נבחרת ישראל בכדורגל, וכי תנאי העסקה כבר נמסרו לו לפני כחודשיים (אציין כי ידיעות דומות פורסמו ביתר כלי התקשורת). הידיעה מהווה המשך ישיר לריאיון הטלפוני שקוים יום לפני כן בין אופירה אסייג לבין שטרן חלובה, בו נשאל האחרון מדוע, בהנחה וכבר נסגר העניין עם המאמן, אין הודעה רשמית על מינוי המאמן? התשובה, הפשוטה בכנותה, הייתה כי "יש בירוקרטיה בהתאחדות לכדורגל".
מהי אותה בירוקרטיה? בהתאם להנחיה המופיעה בתקנה 3.1 לתקנון נבחרת ישראל, מאמן הנבחרת ימונה לתפקיד על ידי הנהלת ההתאחדות.
בשלב זה, על פי התקנה האמורה, נראה כי מינוי המאמן (שכבר מונה, אך טרם הוכרז בפומבי) נעשה בחוסר סמכות, וכל עוד לא יובא לאישור הנהלת ההתאחדות לכדורגל בישראל, אינו בעל כשירות משפטית.
אדגיש, טור זה אינו עוסק בדווקנות משפטית, ואינו משמש כמורה נבוכים לתקנוני ההתאחדות, אלא מהווה זכוכית מגדלת על דרך התנהלות ההתאחדות בכל הקשור לניהול ענף הכדורגל בישראל.
כינוס הנהלת ההתאחדות על כל 41 החברים, בעלי דעה מייעצת, ונציגי הציבור, אינה משימה מורכבת כלל. אך, מנגד, עלולה להוות פגיעה במעמדם הכל יכול של שליטי הכדורגל בהתאחדות, ובעיקר לסכל את ניסיונם לשים את אנשי שלומם בתפקידי מפתח.
עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993. פרסום מכרז למשרת מאמן, תאפשר למאמנים להציע מועמדותם, ליתן את משנתם בדבר התהליך הנדרש להעפלת הנבחרת לשלב הבתים, ואף יכולה להוביל לחסכון כספי ניכר, מעצם הגמשת ההצעה הכספית. כדוגמא, אייל ברקוביץ' שכינס מסיבת עיתונאים טען כי הציע את מועמדותו לאימון הנבחרת, אך במשך חמשת החודשים שחלפו הוא טרם זכה לתשובה בדבר מועמדותו. עצם חוצפתו החיובית של ברקוביץ' מראה כי התנהלות ההתאחדות אינה גלויה ומובנת, אף לא לשחקן נבחרת בעבר ולמועמד לאימון בהווה, אם כי מטעמו. ברקוביץ' ציין, בין היתר, כי הצוות יעבוד בעשירית מהמחיר שהוקצב למאמן זר, ישחק כדורגל התקפי. כל זאת אל מול פרננדס, שאיננו יודעים כיצד ועל מה הצליח לשכנע את קברניטי ההתאחדות למנותו למשרת המאמן, ובעיקר מדוע שולם לו השכר הגבוה, שכידוע לא הניב תוצאות משמחות.
תמוה עוד יותר, מדוע לא נשמע קולם של 41 חברי הנהלת ההתאחדות. הכיצד, יו"ר ההתאחדות ומ"מ היו"ר מרוקנים מתוכן את סמכות חברי ההנהלה ללא תגובה? מדוע חברי ההנהלה האמורים לנווט את ההתאחדות אינם עושים דבר בנדון? אציין כי המרצת פתיחה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל בעקבות מינויו של גיא לוזון למאמן הנבחרת האולימפית נמחקה בהסכמת הצדדים (ה"פ (ת"א) 28407-08-10 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, ניתן ביום 4.11.2010).
לסיכום, לשיטתי, יש להטיל חובה על ההתאחדות לכדורגל בישראל לקיים הליך מסודר, ובעיקר בדלתיים פתוחות, למינוי מאמן הנבחרת.
הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט