מינוי מאמן נבחרת הכדורגל הלאומית מבוצע על ידי ההתאחדות לכדורגל. מטבע הדברים, נלקחים בחשבון יחסי עבודה, אמון השחקנים, והיכולת להלהיב את הקהל. דגש רב מושם על היכולת להעביר את המינוי בהצלחה במוסדות ההתאחדות. כזכור, ההתאחדות ראתה גאווה רבה בעובדה כי המינוי בוצע ללא התנגדות. נראה שקידום הנבחרת וסיכויי העפלה הם בבחינת מותרות נוכח השיטה הקיימת.

בסיבוב הקודם בחרו לוזון וחלובה באלי גוטמן. בהצלחה רבה, וללא מתנגדים, הם הצליחו להעביר את המינוי במוסדות הרלוונטים. קדמה לכך עבודת שיווק אדירה בעיתונות הספורט, ששוכנעה שגוטמן יוביל את הנבחרת להצלחה, כפי שהוביל את הפועל תל אביב. התבדינו. אין נקודת חיוב אחת לזכותה של הנבחרת בעידן גוטמן, למעט שבירת שיא ההופעות לשחקן נבחרת.

כעת, כחלק מהמסע המתוזמן, מנסים לשכנע אותנו ששוב מדובר במינוי הטוב ביותר. הוקמה ועדת איתור. הוועדה המורכבת מאותם אנשים שבעבר בחרו בגוטמן (לוזון, חלובה, וקמר). עתה, חובשים הם את הכובע של "ועדת איתור", על מנת להכשיר את הבחירה, ולצמצם התדיינות משפטית, כפי שהייתה בעבר. במקביל, צורפו דרור קשטן וצביקה רוזן. בנוסחה מתמטית פשוטה עולה כי שני האחרונים חסרי השפעה על החלטת ועדת האיתור.

החלק המעניין בתהליך, לטעמי, הוא הניסיון לשכנע את הציבור כי אין מועמדים נוספים. זאת, אם נתעלם, שכלל שלא הובאו מועמדים חדשים. נראה כי הניסיון לשווק את הצמד "נימני אוחנה" הוא כדי לסרס את אייל ברקוביץ'. כלומר, יוחלט שבעוד שיש להם רעיונות חדשים, מוטיבציה, היכרות אישית עם שחקנים. אך,  עדיין, מאמנים חסרי ניסיון על מנת להוביל את הנבחרת. הסיבות העיקריות להתאמתו של גוטמן לתפקיד מקורן בשקט התעשייתי שהוא מעניק לראשי ההתאחדות לכדורגל.

אבי לוזון

מילים לזכותו של מנהיג.

תכל'ס, הוא אדיר. לוזון מצליח להשליט סדר בגוף הכי רווי פוליטיקה בישראל. בהצלחה רבה הוא נכנס לגוב האריות, מבלי יכולת להציע כלום, והצליח לצאת שבידו הסכם שיווק נפלא, והבטחה של משרד הספורט להזרים תקציבים נוספים לשיפור תשתיות, עמותות אוהדים, ומחלוקת נוער. כל זאת, באווירה שלאחר פרסום דו"ח זליכה.

הוא אף זכה להערכת קדנציה, מבלי לקיים בחירות. בכישרון רב הוא מאגד את מוסדות ההתאחדות, הקבוצות המקצועיות, והמרכזים. כך גם לגבי הקמת ועדת איתור, ושינויי התקנון האחרון המעניק סמכויות תקנוניות למזכירות.

שטרן חלובה

תכל'ס, כמעט ולא ידוע עליו כלום.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בעבר, כבר כתבתי על שיטת ההתאחדות להחליט על זהות המועמד. ורק אז, לקיים "הליך תקין" לבחירתו. כך, נהגה ההתאחדות בעניין מינוי גוטמן.

מדובר בשיטה פשוטה לתפעול. שני מצביאי העל  לוזון – חלובה מחליטים. לאחר מכן, מודיעים למועמד כי המשרה שלו. אחר כך, קובעים ישיבת מזכירות/הנהלה. מכריזים, לעיתים בהפתעה, כי נבחר המועמד הראוי ביותר, ועכשיו צריך לאשר. השיטה עבדה היטב במינוי מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן. למעשה, השיטה שוכללה משום שלא התקיימה הצבעה. ולמעשה המינוי אושר רק כמה חודשים לאחר תחילת התפקיד.

קשה לעיכול? אז לשמחתי, אגף הדוברות של ההתאחדות החל לשתף פעולה (מזל טוב) ומשחרר פרסומים רשמיים. אבל מה, מרוב התרגשות, מישהו נרדם בשמירה.

לדוגמא:  "…בתחילת מרץ גם אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל פה אחד את מינויו של אלי גוטמן למאמן נבחרת ישראל".  לראשונה, וידוי של ההתאחדות כי אישור למינוי המאמן ניתן רק בחלוף מספר חודשים מיום המינוי.

עכשיו, תודות ל"מחליפים את לוזון" מתגלה, שלא בהפתעה, כי מינוי רותם קמר (לשעבר סמנכ"ל ההתאחדות) אף הוא מעלה ניחוח משונה:

"רתם קמר הוא המנכ"ל בפועל. כאשר יוחלט אם הוא המנכ"ל הקבוע יוחלט גם באיזה הליך הדבר יבוצע". זוהי לשון התגובה שקיבלנו מההתאחדות לכדורגל כששאלנו מתי אמור להתפרסם המכרז לתפקיד המנכ"ל, בדיוק חודש אחרי שהקודם עזב.

ורצינו לדבר אתכם על התגובה הזו. כי התגובה הזו מלמדת שני דברים – קודם כל לא ברור אם בכלל יהיה מכרז למרות שהובטח, וחמור מכך – המכרז, או כל הליך אחר (לא ברור איזה), יתקיים רק לאחר (!!) קבלת ההחלטה בנושא. מה שכמובן מייתר אותו בכל מקרה. באותה מידה היו יכולים לשלוח לנו את התגובה הבאה: אבי יבחן את הנושא, לוזון יראה אם זה מתאים לו והיושב ראש כבר ידאג שההחלטה שתתקבל תעבור. היינו מעריכים את הכנות.

למה זה קורה? כי אין עליהם שום לחץ אמתי. כי רק לחץ ציבורי יביא שינוי (נלקח מדף הפייסבוק "מחליפים את לוזון").

בהקשר חובת קיום מכרז, כבר כתבתי כי: "עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993"

כלומר, כל מחלוקת לגבי צורת המינוי (קיומו של מכרז) מובאת לפתחו של בית המשפט. כך, בין היתר, בעניין גוטמן, גיא לוזון, אייל ברקוביץ, סיעת בית"ר, זכויות שידור. לעיתים בית המשפט מכריע לזכות ולעיתים לחובה. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק גורמים בעלי יכולת כלכלית ורצון לחייב את ההתאחדות באכיפת החוק.

גילוי נאות: לא טרחתי לבדוק בתקנוני ההתאחדות לעניין חובת מכרז בשאלת זהות המנכ"ל. גם לא בדקתי בידי מי הסמכות למנותו. זאת משום, שההתאחדות אינה מקפידה, באופן שיטתי, על תקנוניה. כמו כן, מכיוון שנכתב כי הובטח שמינוי המנכ"ל יהיה בדרך של מכרז… הרי כלל ידוע הוא שהבטחות יש לקיים.

טיפ יומי: תנו לייק ושיתוף ל"מחליפים את לוזון". לדעתי תוכנית התחקירים הטובה ביותר ברשת.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הכתב מוטי פשכצקי (ערוץ הספורט) העלה ידיעה העוסקת ב"פירצה מוזרה בחוק: תיקון שנעשה בסעיפי תקנון העברת הזכויות וביה"ד העליון מקנה לדיינים כוח להחליט בנושא הרגיש בלי קשר לתקנה האוסרת על מסירת קבוצה למבצעי עבירות. רוכש בית"ר ירושלים עומד בימים אלה לדין באשמת תקיפת קטין". הידיעה אף זכתה להגדרה המקורית "חשיפה" ובעקבותיה לטוקבקים רבים.

ראשית, ולשם הבהירות המשפטית,  אין בפנינו חוק ולא תקנה אלא, סעיף בתקנון בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. סעיף 1. א. 8. (ולא כפי שנכתב בכתבה) מעניק סמכות לבית הדין העליון, בהתאם לפניית היועץ המשפטי/התובע של ההתאחדות, לאפשר לאדם שהורשע בעבירה פלילית לכהן/למלא תפקיד בקבוצה או במוסד של ההתאחדות לכדורגל. אך לא לשם בהירות זאת התכנסנו אלא, להדגיש כי אין מדובר ב"חשיפה". הרי עניין דומה היה בשאלת כשירותו של חיים רמון, לאחר שהורשע בבית המשפט, לשמש כבעלי הפועל תל אביב. ביום 19.7.2012 קבע בית הדין העליון כי אין בהרשעתו של רמון על מנת למנוע את כישרותו.  החלטת בית הדין העליון פורסמה באותו היום בכל האתרים המובילים, בין היתר, one, וואלה, גלובס, ואף באתר של ספורט 5. ומיהו הכתב שפרסם את הידיעה בעניין בית הדין וחיים רמון, באתר ערוץ הספורט?

נעלם מעיני מדוע בוחרים פשכצקי וערוץ הספורט לפרסם זאת כחשיפה, כאשר כל שיטוט במנועי החיפוש מלמד כי החשיפה כבר הייתה לפני כשנה. כמו כן, כרגע הדבר מוגדר "פרצה מוזרה בחוק" בעוד שבפרשת רמון לא זכורה לי התפלאות על קיומה של הפירצה.

אכן, למתבונן מהצד נראה כי מדובר בסעיף פסול מיסודו. אך, אין לשכוח כי אופציות החנינה (בעוצמות משתנות) נתונות גם בידי נשיא המדינה, שירות בתי הסוהר, המשפט הצבאי, וגופים נוספים. לטעמי, חמור יותר כאשר עבריין מורשע ממשיך להתהדר כבעל תפקיד במכבי פתח תקווה, מבלי שעבר את אישור בית הדין העליון.

שאלת השבוע, כמה מהקוראים הזילו דמעה בריאיון של ניר חפץ (יו"ר המנהלת) אצל פיני גרשון? כאשר השיב לעניין שטרן חלובה:

"שטרן חלובה לא מגיש הוצאות, לא מקבל רכב, גם טלפון הוא לא לוקח מההתאחדות. שום דבר, שום כלום. אתה מסתכל אם היה רוצה היה יכול לקבל את כל הדברים האלה. יש דברים חיוביים שלא יוצאים החוצה. והרבה נוהגים לקלס אותם… וזה חלק מהספורט הלאומי"

אז ניר היקר, לקלס ולפגוע אינו חלק מהספורט הלאומי ואינו משתלב במסורת היהודית. על מנת להוכיח זאת, כבר התחלתי לחפש במה פומבית הולמת עליה תוצג תרומתו של שטרן חלובה. בתחילה, חשבתי כי "אות הנשיא למתנדב" המוענק ל"מתנדבים אשר הצטיינו בתחום פעולתם או שפעולתם יוצאת הדופן תרמה תרומה ייחודית לחברה" יכולה להיות במה הולמת. מנגד, העובדה כי 383 אותות חולקו בעבר גרמה לי לחשוב על פנייה לנשיא המדינה לצורך הענקת "עיטור הנשיא", העולה בחשיבותו על אות הנשיא למתנדב. זהו עיטור הניתן ל"אנשים שתרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל או לאנושות, בכישרונם, בשירותם או בדרך אחרת". עיטור הנשיא והוא בלבד, יהיה הולם מספיק להדגיש את הערכתנו.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

ביום 23.12.2011 פורסם באתר one  כי התקיימה פגישה בין אלי גוטמן לבין יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ומ"מ היו"ר, ה"ה שטרן חלובה. כן נמסר כי הצדדים הסכימו על העסקתו של גוטמן כמאמן נבחרת ישראל בכדורגל, וכי תנאי העסקה כבר נמסרו לו לפני כחודשיים (אציין כי ידיעות דומות פורסמו ביתר כלי התקשורת). הידיעה מהווה המשך ישיר לריאיון הטלפוני שקוים יום לפני כן בין אופירה אסייג לבין שטרן חלובה, בו נשאל האחרון מדוע, בהנחה וכבר נסגר העניין עם המאמן, אין הודעה רשמית על מינוי המאמן? התשובה, הפשוטה בכנותה, הייתה כי "יש בירוקרטיה בהתאחדות לכדורגל".

מהי אותה בירוקרטיה? בהתאם להנחיה המופיעה בתקנה 3.1 לתקנון נבחרת ישראל, מאמן הנבחרת ימונה לתפקיד על ידי הנהלת ההתאחדות.

בשלב זה, על פי התקנה האמורה, נראה כי מינוי המאמן (שכבר מונה, אך טרם הוכרז בפומבי) נעשה בחוסר סמכות, וכל עוד לא יובא לאישור הנהלת ההתאחדות לכדורגל בישראל, אינו בעל כשירות משפטית.

אדגיש, טור זה אינו עוסק בדווקנות משפטית, ואינו משמש כמורה נבוכים לתקנוני ההתאחדות, אלא מהווה זכוכית מגדלת על דרך התנהלות ההתאחדות בכל הקשור לניהול ענף הכדורגל בישראל.

כינוס הנהלת ההתאחדות על כל 41 החברים, בעלי דעה מייעצת, ונציגי הציבור, אינה משימה מורכבת כלל. אך, מנגד, עלולה להוות פגיעה במעמדם הכל יכול של שליטי הכדורגל בהתאחדות, ובעיקר לסכל את ניסיונם לשים את אנשי שלומם בתפקידי מפתח.

עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח  כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993. פרסום מכרז למשרת מאמן, תאפשר למאמנים להציע מועמדותם, ליתן את משנתם בדבר התהליך הנדרש להעפלת הנבחרת לשלב הבתים, ואף יכולה להוביל לחסכון כספי ניכר, מעצם הגמשת ההצעה הכספית. כדוגמא, אייל ברקוביץ' שכינס מסיבת עיתונאים טען כי הציע את מועמדותו לאימון הנבחרת, אך במשך חמשת החודשים שחלפו הוא טרם זכה לתשובה בדבר מועמדותו. עצם חוצפתו החיובית של ברקוביץ' מראה כי התנהלות ההתאחדות אינה גלויה ומובנת, אף לא לשחקן נבחרת בעבר ולמועמד לאימון בהווה, אם כי מטעמו. ברקוביץ' ציין, בין היתר, כי הצוות יעבוד בעשירית מהמחיר שהוקצב למאמן זר, ישחק כדורגל התקפי. כל זאת אל מול פרננדס, שאיננו יודעים כיצד ועל מה הצליח לשכנע את קברניטי ההתאחדות למנותו למשרת המאמן, ובעיקר מדוע שולם לו השכר הגבוה, שכידוע לא הניב תוצאות משמחות.

תמוה עוד יותר, מדוע לא נשמע קולם של 41 חברי הנהלת ההתאחדות. הכיצד, יו"ר ההתאחדות ומ"מ היו"ר מרוקנים מתוכן את סמכות חברי ההנהלה ללא תגובה? מדוע חברי ההנהלה האמורים לנווט את ההתאחדות אינם עושים דבר בנדון? אציין כי המרצת פתיחה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל בעקבות מינויו של גיא לוזון למאמן הנבחרת האולימפית נמחקה בהסכמת הצדדים (ה"פ (ת"א) 28407-08-10 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, ניתן ביום 4.11.2010).

לסיכום, לשיטתי, יש להטיל חובה על ההתאחדות לכדורגל בישראל לקיים הליך מסודר, ובעיקר בדלתיים פתוחות, למינוי מאמן הנבחרת.

הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק