מכבי והפועל נלחמות – פתח תקווה מפסידה: הגיע הזמן לאיחוד (דעה)

המקום: אצטדיון המושבה פתח תקווה, השנה: 2014, המצב: עגום! שתי קבוצות עירוניות ברמה בינונית בלבד, אחת אשר נלחמת על חייה בליגת העל והשנייה נלחמת לחזור לליגה הבכירה. מה קרה לעיר פ״ת? וממתי היא הפכה ללא רלוונטית במפת הכדורגל בישראל?

נחום סטלמך, אברהם גרנט, מוטי קקון, זאב זלצר, רפי כהן, מנור חסן, וואליד בדיר, אדורם קייסי ועוד… כל אלה שיחקו או אימנו בהופועל פתח תקווה, קבוצה שבארון הגביעים שלה יש שש אליפויות(חמש מהם ברצף, שיא שלא נשבר עד היום) שני גביעי מדינה וארבעה גביעי טוטו, כל אלה בלי שום קשר להופעות באירופה, סגנויות וכו׳…חתיכת היסטוריה!

אז נכון, בצד השני של העיר התעסקו בלהיות סגני תארים, ללא אליפות אבל עם שני גביעי מדינה ושלושה גביעי טוטו, בלי לדבר כמובן על השחקנים שגדלו אצלם במועדון: האחים צופין, טל בן חיים, עומר גולן, תומר בן יוסף, איסמעיל עמר וכו׳… אסור גם לשכוח, מכבי שהייתה הקבוצה הראשונה בעיר והשנייה בלבד בארץ(אחרי מכבי ת״א).

בתוך כל ההיסטוריה הזאת יש את ההווה, וההווה אפור, כמעט ועשור שלם שהעיר נלחמת בין מרכז טבלה לתחתית, בלי קרבות זוהרים, בלי יותר מדי הישגים, פשוט שתי קבוצות בינוניות, אז למה להמשיך ככה? כתוצאה מחוסר ההישגיות, חוסר בהשקעה כספית וחוסר בניהול, הנוער בעיר בורח לרעננה, רמת השרון ותל אביב, והמעטים שנשארים כאן לא מתפתחים להיות שחקני מפתח בבוגרים, תוסיפו לכל זה תקציבים נמוכים שמולידים סגלים חלשים עם זרים חלשים וקיבלתם עיר שלמה בירידה.

macp

העיר אשדוד לא הייתה צריכה שתי קבוצות, כך גם קריית שמונה, האיחוד עשה רק טוב, הכדורגל השתפר, התקציבים הפכו גדולים יותר, יש קהל, ובקריית שמונה אפילו יש אליפות, אז למה לא בגוש דן? למה שאצטדיון המושבה לא יהיה מלא במשחקיה של עירוני פ״ת? אפשרי גם מ.ס פ״ת, אני מוכן להתפשר גם על מ.כ פ״ת.

פוליטיקה? לא קונה את זה, פרדה לא נראה כל כך מכביסט וליאור אסולין בכלל רצה לברוח להישרדות. שנאה? אפשר לפתור את זה, מתוך הבנה שביחד נהיה חזקים יותר וכרגע הלבד הזה לא עושה טוב לשתי הקבוצות. תהיה תקופה קשה בהתחלה, אבל אין ספק שעם הזמן תבנה קבוצה יציבה ומאוחדת. דרבי? לא מעניין, הדרבי האמיתי הוא מול קבוצות השרון וגוש דן, אותן קבוצות שנהנות מחוסר ההשגיות באם המושבות לטובתן. העיר חייבת קבוצה תחרותית שתתמקם בשישיה הראשונה בליגה.

אצטדיון המושבה נבנה כדי להיות היכל ספורט מכובד לעיר ולשתי קבוצות הכדורגל של העיר, בינתיים קבוצות העיר לא ממש מכבדות אותו! שתי הקבוצות ממש משלימות זו את זו, הפועל מחוסרת הנהלה והשקעה כספית, ואילו מכבי די חסרת קהל, את ההסכם אפשר לחלק לאחוזים בצורה נוחה, ולהוסיף משקיע חיצוני שיעזור בכספים ובגישור בפערים בין הלוזונים להנהלת הפועל.

הגיע הזמן לאיחוד במלאבס! למה לעכו, רעננה ורמה״ש יש מקום בליגה הבכירה ולפתח תקווה לא?למה רעננה יכולה להיות הפתעת הליגה והלוזונים יסיימו רק כאכזבת הליגה? אחת הערים הגדולות בארץ ואחת מערי הכדורגל המובילות בארץ הפכה לאפורה, ואני לא מתכוון לאפור הלונדוני. מעל לכל אסור לשכוח שנחום סטלמך, הספורטאי הבכיר ביותר שיצא מהעיר הספיק להיות בשני צידי הכביש, אז…

תעודת כשרות (סיפור בידיוני) (דעה)

מינוי מאמן נבחרת הכדורגל הלאומית מבוצע על ידי ההתאחדות לכדורגל. מטבע הדברים, נלקחים בחשבון יחסי עבודה, אמון השחקנים, והיכולת להלהיב את הקהל. דגש רב מושם על היכולת להעביר את המינוי בהצלחה במוסדות ההתאחדות. כזכור, ההתאחדות ראתה גאווה רבה בעובדה כי המינוי בוצע ללא התנגדות. נראה שקידום הנבחרת וסיכויי העפלה הם בבחינת מותרות נוכח השיטה הקיימת.

בסיבוב הקודם בחרו לוזון וחלובה באלי גוטמן. בהצלחה רבה, וללא מתנגדים, הם הצליחו להעביר את המינוי במוסדות הרלוונטים. קדמה לכך עבודת שיווק אדירה בעיתונות הספורט, ששוכנעה שגוטמן יוביל את הנבחרת להצלחה, כפי שהוביל את הפועל תל אביב. התבדינו. אין נקודת חיוב אחת לזכותה של הנבחרת בעידן גוטמן, למעט שבירת שיא ההופעות לשחקן נבחרת.

כעת, כחלק מהמסע המתוזמן, מנסים לשכנע אותנו ששוב מדובר במינוי הטוב ביותר. הוקמה ועדת איתור. הוועדה המורכבת מאותם אנשים שבעבר בחרו בגוטמן (לוזון, חלובה, וקמר). עתה, חובשים הם את הכובע של "ועדת איתור", על מנת להכשיר את הבחירה, ולצמצם התדיינות משפטית, כפי שהייתה בעבר. במקביל, צורפו דרור קשטן וצביקה רוזן. בנוסחה מתמטית פשוטה עולה כי שני האחרונים חסרי השפעה על החלטת ועדת האיתור.

החלק המעניין בתהליך, לטעמי, הוא הניסיון לשכנע את הציבור כי אין מועמדים נוספים. זאת, אם נתעלם, שכלל שלא הובאו מועמדים חדשים. נראה כי הניסיון לשווק את הצמד "נימני אוחנה" הוא כדי לסרס את אייל ברקוביץ'. כלומר, יוחלט שבעוד שיש להם רעיונות חדשים, מוטיבציה, היכרות אישית עם שחקנים. אך,  עדיין, מאמנים חסרי ניסיון על מנת להוביל את הנבחרת. הסיבות העיקריות להתאמתו של גוטמן לתפקיד מקורן בשקט התעשייתי שהוא מעניק לראשי ההתאחדות לכדורגל.

אבי לוזון

מילים לזכותו של מנהיג.

תכל'ס, הוא אדיר. לוזון מצליח להשליט סדר בגוף הכי רווי פוליטיקה בישראל. בהצלחה רבה הוא נכנס לגוב האריות, מבלי יכולת להציע כלום, והצליח לצאת שבידו הסכם שיווק נפלא, והבטחה של משרד הספורט להזרים תקציבים נוספים לשיפור תשתיות, עמותות אוהדים, ומחלוקת נוער. כל זאת, באווירה שלאחר פרסום דו"ח זליכה.

הוא אף זכה להערכת קדנציה, מבלי לקיים בחירות. בכישרון רב הוא מאגד את מוסדות ההתאחדות, הקבוצות המקצועיות, והמרכזים. כך גם לגבי הקמת ועדת איתור, ושינויי התקנון האחרון המעניק סמכויות תקנוניות למזכירות.

שטרן חלובה

תכל'ס, כמעט ולא ידוע עליו כלום.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הארכת מועד – הפתרון של התאחדות לכדורגל למצב הקיים (דעה)

מאז דו"ח זליכה והלחץ שהופעל על ההתאחדות לכדורגל, בין היתר, מצד שרת הספורט והתרבות, המועצה להסדר ההימורים וחברי כנסת נוספים, בוצעו מספר שינויים בתקנוני ההתאחדות. בראש ובראשונה, נועדו השינויים לתת תוקף משפטי להקפאת המצב הקיים, ועל כן נדרשו.

כך, הסמכות ל"בחירת מאמנים לנבחרות ישראל ע"פ נוהל בחירת מאמנים" הועברה כעת, בנוסף לסמכויות רבות אחרות, לידי מזכירות ההתאחדות. לרגע, ניתן לחשוב שמדובר בהפקת לקחים ממקרה אלי גוטמן שמונה על ידי המזכירות ולא על ידי ההנהלה, בניגוד לתקנון הקודם. אבל, נראה כי הדבר נועד על מנת להקל על העברת המינוי הבא, לצמצם ביקורת פנימית, אם קיימת בכלל.

במקביל, הוארכה תקופת כהונתו של יו"ר איגוד השופטים. זאת, "מתוך מגמה לאפשר למר סלמן בן ציון להשלים את תהליכי רפורמה באיגוד, קביעה ויישום של תהליכי עבודה ובקרה, תהליכי גיוס כוח אדם לאיגוד, הכשרת מערך המבקרים ומתן משוב…". כלומר, עזבו מכרז, בחירות חופשיות, מתן הזדמנות שווה, ותנו לסלמן לנצח. ומדוע כל אותם "תהליכי עבודה" לא נעשו בזמן כהונתו? מדוע היה צריך לחכות לדוחות זליכה וכהן על מנת להבין שאיגוד השופטים צריך רפורמה? ומדוע אותו אדם שעומד בראשות האיגוד הוא זה שאמור לעשות את הרפורמה?

כהונת היועץ המשפטי אף היא הוארכה עד ל 1.8.2014. זאת במקביל, לתהליך הבחירה ליועץ המשפטי שמתקיים, על מנת למצוא מחליף הולם. אך, מכיוון שלא מצאו מועמד ראוי (קיימים כ 50,000 עורכי דין בישראל), הוחלט להאריך את כהונתו. שוב, ללא מכרז וללא הסבר רציני, בחרה ההתאחדות להמשיך בהתקשרות.

גם יו"ר הרשות לבקרה תקציבית זכה להארכת כהונה עד ל 31.5.2016. רק להזכיר את סאגת אום אל פאחם, עיכוב משכורות ברמת השרון, בית"ר ירושלים ומקרים תמוהים נוספים שהתרחשו בתקופה האחרונה. אבל בטח בכהונה הבאה הכל יסתדר. אם לא, נאריך עוד טיפה.

והחשוב מכל, ההודעה כי הבחירות ליו"ר ההתאחדות נדחו ל 29.7.2014. נחשו מי ימשיך לכהן עד אז? ככה, בגמישות מחשבתית, עוקפים את ההתחייבות (אם באמת ניתנה) כי אבי לוזון לא יתמודד לתפקיד. פשוט מאריכים את הקדנציה. שינוי זה הוא המטריד ביותר. במשך זמן רב הובטח, בעיקר בתקשורת, לציבור כי היו"ר הנוכחי לא יתמודד בבחירות. כמו גם, הובטח שינוי בשיטת הבחירות להנהלת ההתאחדות ולתפקיד יושב הראש. הבטחות אלה, שהיה ברור כי אינן יתגשמו, אכן "הוחלקו" בעדינות החוצה.

נראה כי ההתאחדות מבצרת עצמה באנשי שלומה, עד לסיבוב הבא מול מועצת ההימורים. כך, היועץ המשפטי, הרשות לבקרה תקציבית והיו"ר ממשיכים לסיבוב נוסף. לא בהכרח קצר מקודמיו. ואנחנו נשארים עם אותה כוורת של מומחים עליה זליכה העביר ביקורת נוקבת. שוב, ללא אופציה אחרת.

בקטנה

"נציג הבעלים" – הביטוי הכי "הוצא מהקשרו" בכדורגל הישראלי.

איך אברהם גרנט לא היה מיועד לתפקיד היועץ המשפטי, איגוד השופטים, הבקרה התקציבית? מחדל, כנראה של התקשורת.

העובדה שפרוספר אזגי הוא היחיד שהתנגד להסכם השיווק…

האם לוזון וחלובה סיימו כבר קריאה מעמיקה בדו"ח המסכם (4 עמודים. לפי התקשורת), שהגיש גוטמן?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מצחיק! מה חושבים מאמני ופרשני ליגת העל על הגרלת המונדיאל

אחד הדברים האהובים על קומיקאים חובבי ספורט הוא לחקות דמויות, במיוחד מעולם הכדורגל, וזה בדיוק מה שעושה רועי איילון.

רועי הוא שחקן/קומיקאי שעושה מגוון של דברים בו זמנית. חלק מהדברים הם דיבובים וסרטונים משעשעים שהוא מעלה לרשת.

כמו כן, יש לרועי מופע קומי שהוא מריץ עם קומיקאי נוסף בשם צפריר אלבז. המופע נקרא "בערומלא" והוא מוצג בתיאטרון הסימטה ביפו. המופע המורכב ממערכונים קצרים שרועי וצפריר כתבו. המופעים הקרובים יהיו ב- 21.12, יום שבת ב-21:00 ושבוע לאחר מכן ב- 28.12, שבת ב-21:00.

קליק לדף הפייסבוק של רועי – דיבובים מצחיקים

בסרטון שלמטה רועי מחקה מאמני כדורגל מליגת העל בישראל כמו גם פרשנים. תוכלו לשמוע את שלמה שרף, אלי אוחנה, משה פרימו, אבי לוזון ואחרים מדברים על הגרלת הבתים למונדיאל 2014. מצחיק!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

להתראות ברזיל, שלום צרפת? (דעה)

הגיע הזמן לסכם את הקמפיין הראשון (והאחרון?) של אלי גוטמן. על דבר אחד נדמה שיש קונצנזוס והוא שגוטמן של הנבחרת לא מזכיר במאומה את גוטמן של הפועל תל אביב.

סגל משתנה, תפקוד לקוי בקבלת החלטות, שמירת אמונים לשחקנים שלא בכושר היו מנת חלקו של המאמן הלאומי. חוסר בעמוד שדרה ואמירות עלק פטריוטיות אפיינו את ה"גרמני".

אז כמו השחקנים, העסקנים, והאוהדים גם גוטמן אומר להתראות לברזיל 2014 ולא בטוח בכלל שיגיד שלום לצרפת 2016.

לטעמי, מה שבטוח הוא שלראשונה מאז שנים רבות יש לנו סיכוי טוב, אפילו טוב מאוד, להעפיל ליורו הקרוב. ולמה? זה בגלל ידידנו, מישל פלאטיני, שהחליט להגדיל את מספר הנבחרות המשתתפות באליפות מ-16 ל-24 ולכן נותן צ'אנס לנבחרות בדרג ה-3 וה-4 לעלות באופן נדיר לטורניר גדול (מישהו אמר ישראל?).

מקום 1 ו-2 מעפילים אוטומטית לטורניר ומקום 3 שהוא מנת חלקנו ב20 שנה האחרונות יתמודד בפלייאוף על העלייה ביחד עם הנבחרות שסיימו באותו המקום בבתים המקבילים.

אי לכך ובהתאם לזאת, צריך ל-ה-ע-ז בקמפיין הבא. השחקנים יהיו אותם שחקנים (עם שינויים פה ושם) כך שהמחצית השנייה מול פורטוגל צריכה להיות התחלה של שינוי קו המחשבה.

אז נשאלת השאלה, האם אלי גוטמן הוא המועמד האופטימלי ביותר לקחת את הצ'אנס הזה? לפי האמור לעיל, לא ממש. אין שוני ברמת המחויבות והרצון של הנבחרת בעידן גוטמן, פרננדס או קשטן. אותן תוצאות מביכות, אותה שמחה על תיקו שגנבנו מנבחרת גדולה כשהמשחק לא חשוב לנו.

נדמה שאם ניקח את האמירות של השחקנים בנבחרת בתקופת שלושת המאמנים האחרים נגלה שאין שינוי מהותי. יש אווירה טובה בנבחרת והמאמן חייב לקבל עוד קמפיין למרות שנכשל.

אז לא. גוטמן לא צריך להמשיך. כיוון, שבנוסף לכל האמור לעיל, גוטמן לא יעז במשחקים החשובים בקמפיין הבא. זה לא בDNA שלו.

וחבל. עבור כולנו. כי זה הצ'אנס הכי טוב שנקבל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

משחקי הכס – גירסת הכדורגל הישראלי (דעה)

כבר חודשים שמתנהלת מלחמת חורמה בין ההתאחדות לכדורגל לבין הטוטו ועמיתיו. אותה מלחמה שהיתה בצללים במשך תקופה מסוימת וניצתה לתודעה הציבורית במסיבת העיתונאים הידועה לכל אוהד ספורט פשוט, שזכורה לרוב בגלל מופע תכלית של שרת הספורט (והחינוך) הגברת לימור לבנת.

בגלל שרק לאחרונה התחלתי לראות משחקי הכס (אז לא לעשות ספוילרים!), כל סיפור מלחמת השליטה על הכדורגל הישראלי מזכירה מאוד בקווים מקבילים את הקרבות השליטה על ה-Iron throne  במשחקי הכס:

בתפקיד המלך ג'ופרי כמובן אבי לוזון יו"ר ההתאחדות לכדורגל – אינו אהוד בקרב העם, אך מצד שני למי אכפת מה העם חושב, הוא שולט והוא ימשיך לשלוט בממלכת ההתאחדות לכדורגל עד אשר קרב עיקש יתיש אותו. אליו מצטרפים כל משפחת לאניסטר הרי הם משפחת לוזון על שלל אילן היוחסין שלהם, כאשר כמובן שעלייתו של לוזון לכס הברזל סייעה למשפחה לשפר את מעמדם בממלכת הכדורגל הישראלי.

בתפקיד דנריס אם הדרקונים הגברת לימור לבנת – שורפת כל מה שבדרכה, לא מפחדת מקרב ועימות עם אף אחד ורואה בסכסוך המתמשך מלחמה של דורות אחורה. כמו דנריס כך הגברת לבנת אוספת מאחוריה צבא של יועצים, אנשי תקשורת ואוהדים שמוכנים לצאת איתה למלחמה לצורך השבת הכדורגל הישראלי לידיים אליהם הוא שייך, אל שר הספורט והעם.

בתפקיד טייווין לאנסיטר/לורד בייליש שהם שרי המטבע האחראים על התקציב ניצב צחי פישביין – יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט צחי פישביין דומה מאוד לשתי הדמויות, מצד אחד כמו טייווין לאניסטר בתוך תוכו הוא אדם טוב שפשוט נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון ולצערו (או שמחתו) הוא משתייך למשפחת הטוטו. מצד שני כמו לורד בייליש גם לורד פישביין מנהל בית זונות.

בתפקיד המלומד לואין נמצא מקבילו הצעיר יותר במעט פרופסור ירון זליכה – הוא אומנם בצללים אך לוחש על אוזניהם של מקבלי ההחלטות. הוא רוצה לכוון ולהנחיל לממלכה את הדרכים הנכונות והערכים לפיהם צריכה ממלכה להתנהל. בדומה לו פרופסור זליכה חיבר מסמך מקיף על הדרך בה צריכה מערכת הכדורגל בישראל להתנהג, אך כצפוי לא כל בני המלוכה מסכימים להקשיב לעצותיו.

גם לחומה יש מקבילה בכדורגל הישראלי, מאחורי החומה ניצב אויב לא ידוע, דבר מפחיד שמעטים חזרו לספר על אשר מתרחשב בצידו השני. החומה היא מטאפורה לכל טורניר כדורגל גדול אליו מסרבת נבחרת ישראל להגיע. מעטים חזרו לספר על מה שקורה בטורניר גדול ומאז 1970 מועברים לילדים סיפורי אלף לילה ולילה על מה שמתרחש בטורנירים גדולים הרחק מעבר לחומה, מקום אליו הכדורגל הישראלי מפחד להגיע.

נכון שניתן לכל דמות כמעט למצוא את מקבילה במציאות, הרי אם נחשוב על זה רגע, כל מה שקורה במשחקי הכס זהה כמעט לחלוטין (למזלנו עם פחות רציחות ודם) לכל שקורה בכדורגל הישראלי – כולם רוצים לשלוט, להשאר בתודעה הציבורית, להשאיר חותם, להתקדם ולהעצים את כבוד המשפחה או הבית ממנו הם מגיעים. בגידות, תככים, מזימות, כספים וזהב, נישואים לאנשים הנכונים, ניצול הזדמנויות – הכל תקף גם לכדורגל הישראלי.

ישבתי וחשבתי והכל הסתדר חוץ מדבר אחד, מי הוא המלך שבצפון? מי בגרסא הישראלית שלנו הוא אדם הנכון באמת להנהיג, האדם שראוי, שמסוגל לסחוף אחריו את העם, שיגרום לנו להאמין שעדיין יש מי שנלחם עבור מה שצודק ונכון עבורנו. שאם כל הכבוד לערך נאמנות למשפחה, הנאמנות הראשונית שלו היא לעם שהמליך אותו.

בתקווה שבשנה הקרובה נזכה לגלות את האיש הנכון להצעיד את הכדורגל הישראלי קדימה ולהפסיק לשחק במלחמות – כנראה שזה לא יקרה, אז לפחות נתנחם בעונה חדשה של משחקי הכס!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מנכ"ל בפאול: איך מתקבלות החלטות בהתאחדות לכדורגל

בעבר, כבר כתבתי על שיטת ההתאחדות להחליט על זהות המועמד. ורק אז, לקיים "הליך תקין" לבחירתו. כך, נהגה ההתאחדות בעניין מינוי גוטמן.

מדובר בשיטה פשוטה לתפעול. שני מצביאי העל  לוזון – חלובה מחליטים. לאחר מכן, מודיעים למועמד כי המשרה שלו. אחר כך, קובעים ישיבת מזכירות/הנהלה. מכריזים, לעיתים בהפתעה, כי נבחר המועמד הראוי ביותר, ועכשיו צריך לאשר. השיטה עבדה היטב במינוי מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן. למעשה, השיטה שוכללה משום שלא התקיימה הצבעה. ולמעשה המינוי אושר רק כמה חודשים לאחר תחילת התפקיד.

קשה לעיכול? אז לשמחתי, אגף הדוברות של ההתאחדות החל לשתף פעולה (מזל טוב) ומשחרר פרסומים רשמיים. אבל מה, מרוב התרגשות, מישהו נרדם בשמירה.

לדוגמא:  "…בתחילת מרץ גם אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל פה אחד את מינויו של אלי גוטמן למאמן נבחרת ישראל".  לראשונה, וידוי של ההתאחדות כי אישור למינוי המאמן ניתן רק בחלוף מספר חודשים מיום המינוי.

עכשיו, תודות ל"מחליפים את לוזון" מתגלה, שלא בהפתעה, כי מינוי רותם קמר (לשעבר סמנכ"ל ההתאחדות) אף הוא מעלה ניחוח משונה:

"רתם קמר הוא המנכ"ל בפועל. כאשר יוחלט אם הוא המנכ"ל הקבוע יוחלט גם באיזה הליך הדבר יבוצע". זוהי לשון התגובה שקיבלנו מההתאחדות לכדורגל כששאלנו מתי אמור להתפרסם המכרז לתפקיד המנכ"ל, בדיוק חודש אחרי שהקודם עזב.

ורצינו לדבר אתכם על התגובה הזו. כי התגובה הזו מלמדת שני דברים – קודם כל לא ברור אם בכלל יהיה מכרז למרות שהובטח, וחמור מכך – המכרז, או כל הליך אחר (לא ברור איזה), יתקיים רק לאחר (!!) קבלת ההחלטה בנושא. מה שכמובן מייתר אותו בכל מקרה. באותה מידה היו יכולים לשלוח לנו את התגובה הבאה: אבי יבחן את הנושא, לוזון יראה אם זה מתאים לו והיושב ראש כבר ידאג שההחלטה שתתקבל תעבור. היינו מעריכים את הכנות.

למה זה קורה? כי אין עליהם שום לחץ אמתי. כי רק לחץ ציבורי יביא שינוי (נלקח מדף הפייסבוק "מחליפים את לוזון").

בהקשר חובת קיום מכרז, כבר כתבתי כי: "עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993"

כלומר, כל מחלוקת לגבי צורת המינוי (קיומו של מכרז) מובאת לפתחו של בית המשפט. כך, בין היתר, בעניין גוטמן, גיא לוזון, אייל ברקוביץ, סיעת בית"ר, זכויות שידור. לעיתים בית המשפט מכריע לזכות ולעיתים לחובה. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק גורמים בעלי יכולת כלכלית ורצון לחייב את ההתאחדות באכיפת החוק.

גילוי נאות: לא טרחתי לבדוק בתקנוני ההתאחדות לעניין חובת מכרז בשאלת זהות המנכ"ל. גם לא בדקתי בידי מי הסמכות למנותו. זאת משום, שההתאחדות אינה מקפידה, באופן שיטתי, על תקנוניה. כמו כן, מכיוון שנכתב כי הובטח שמינוי המנכ"ל יהיה בדרך של מכרז… הרי כלל ידוע הוא שהבטחות יש לקיים.

טיפ יומי: תנו לייק ושיתוף ל"מחליפים את לוזון". לדעתי תוכנית התחקירים הטובה ביותר ברשת.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

עסקנות בע"מ: על עסקני הספורט בישראל

מחוץ לאור הזרקורים מתנהל מאבק ירושה על תפקיד יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל. האיגוד, משרד הספורט והתרבות, הוועד האולימפי בישראל, ומרכזי מכבי והפועל שומרים על עמימות תקשורתית ואינם מנדבים מידע. העובדה כי המאבק מתנהל במחשכים, מבלי לשתף את הציבור בהליך הבחירה, מקשה על בירור העובדות אל מול הודעות יחצניות של הצדדים. בשלב זה קיימות סברות כי יו"ר האיגוד, רענן ורשביאק, התפטר נוכח פרישת אחיו, צבי ורשיבאק מהוועד האולימפי. אחרים טוענים כי רענן אולץ לפרוש מכוח הנחיה של משרד הספורט. לפי גרסה אחת, המחליף המיועד הוא אופיר פינס שכבר נבחר לתפקיד ואמור להתחיל בסיומה של המכביה. אחרים טוענים כי אריה ניר הוא המועמד המוסכם לרשת את תפקיד היו"ר.

נחמן מנדל (מ"מ יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל), מציג עצמו כמי שיעשה סדר באיגוד ההתעמלות. לטענתו, אריה ניר הוא ורק הוא מיועד לתפקיד היו"ר. מנדל אף מדגיש כי העניין הועבר לטיפולו של עורך דין.

כאן המקום להגיד שמנדל הוא עסקן ספורט רב ענפי. כך, בין היתר, הוא מכהן כדירקטור החברה לפיתוח הספורט והכדוריד בפתח-תקוה (חל"צ), מייסד תנועת מכבי ישראל, חבר ועד מכבי עצמאות פתח תקווה (מחלקת כדורסל) 1995, מ"מ יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל. בנוסף, וזאת גאוותו, הוא יושב הראש של קבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה.

מועדון "מכבי עירוני פתח תקווה" (מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ)  מצוי בבעלות שלושה גורמים. האחד, מועדון הספורט מכבי אבשלום פתח-תקוה (ע"ר 580352763). מנדל הוא ממייסדי העמותה. למען הסדר הטוב, וכדי לעמוד על טיב העסקנות אבהיר כי העמותה אינה מתהדרת ב"אישור ניהול תקין" הניתן לעמותות על ידי רשם העמותות. הגורם השני, מכבי אבשלום פ"ת – מחלקת כדורגל (ע"ר 580204386).  הגורם השלישי, חברה פרטית בשם "פרו מכבי אבשלום סוסייטי בע"מ" (ח.פ 520002247).

מנדל הוא דוגמא קלאסית לעסקן מקומי הזועק את זעקת התקנון כאשר עולה לכאורה פגיעה בתקנון איגוד ההתעמלות הישראלי. אך, מנגד, לא מקפיד אותה הקפדה כאשר מדובר בתקנון ההתאחדות לכדורגל. וזאת עוד מבלי להתייחס לעובדה כי עמותת מכבי "אבשלום" פתח תקווה לא עומדת בכללי "ניהול תקין" של רשם העמותות. כמו כן, מנדל בוחר להתעלם מהעובדה הקטנה שעמוס לוזון הורשע בפלילים (תיק פלילי 2485/06), ובהתאם לתקנוני ההתאחדות לכדורגל, הרשעתו מונעת ממנו להיות בעל תפקיד באגודת ספורט. בפועל עמוס לוזון הוא נשיא קבוצת הכדורגל של מכבי פתח תקווה (לפי אתר האינטנרט), ודירקטור בחברה הפרטית מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ השולטת על קבוצת הכדורגל מכבי עירוני פתח תקווה. עמוס לוזון גם זכור היטב כשושבין עסקת העברתו של טל בן חיים למכבי תל אביב.

מפתיע ביותר היה לאתר את אברהם (אבי) לוזון כדירקטור בחברה הפרטית מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ, וכן כבעלים של החברה מכוח מניות שהוקצו לו בחברת פרו מכבי אבשלום סוסייטי בע"מ (ח.פ 520002247). זאת על אף הצהרותיו כי אינו קשור, למעט אהדתו, למכבי פתח תקווה.

במאמר מוסגר, המידע נאסף מאתרי האינטרנט של רשם העמותות, רשם החברות, ואיגודי הספורט השונים. על כן, על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית, התבקשה דוברת ההתאחדות לכדורגל להשיב לשאלות הבאות: האם יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, מכהן כדירקטור במכבי פתח תקווה? האם עמוס לוזון מכהן כדירקטור במכבי פתח תקווה?

"כידוע אבי לוזון התפטר בדצמבר 2005 מתפקידו כיו"ר מכבי פ"ת, ומחברותו בעמותת מכבי "אבשלום" פ"ת, ומינואר 2006 אינו מחזיק בתפקיד כלשהו במכבי פ"ת, לרבות דירקטור". לאחר שהדגשתי בפני הדוברת כי המסמך שצורף לשאלות הוא של חברת מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ ולא לאותה עמותת "אבשלום", התקבלה התגובה הבאה: "איני יודעת פרטים לעניין עמוס לוזון כיוון שאינו עובד/בעל תפקיד בהתאחדות".

בעוד שלעניין אבי לוזון התקבלה תשובה שאינה רלוונטית לשאלה שנשאלה, הרי שבעניין עמוס לוזון בוחרת ההתאחדות להתעלם מחובת הפיקוח המוטלת עליה לעניין בעלי תפקידים בקבוצות הכדורגל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מחליפים את לוזון

לפני כחודש הוקמה קבוצת  הפייסבוק "מחליפים את לוזון". הקבוצה הינה פרי יוזמה של אוהד כדורגל בשם מוטי דה פיצ'וטו. מוטי מוכר היטב כאחד מיוצרי "בובה של לילה". כמו גם, כעורך וכותב באתר וואלה. בהמשך חבר אליו אורי בן יוסף, שותף לעבודת הקריאייטיב במשרד הפרסום.

מוטי מדגיש כי בעוד הקבוצה הוקמה לפני כחודש, הרי הרעיון הוא בן למעלה משנה. ועדת זליכה והסערה התקשורתית סביבה הובילו לשינוי בלוח הזמנים ולהקדמת תאריך חשיפת הקבוצה, שיועד להיות במקור סביב המחזור הראשון בליגת העל.

הקבוצה מספרת כי הפרגון הוא רחב וכולל אנשי תקשורת, אוהדים, ואנשי מקצוע.

הקבוצה מדגישה כי השם שניתן "מחליפים את לוזון" אינו מעיד על העמדת אבי לוזון כמטרת הקבוצה במובן הפשטני אלא, במובן הסמלי של שיטה ששוכללה לכדי גאונות מאוסה. שאיפתם הסופית הינה לגרום לשלטון מומחים. כלומר, בתפקידים המקצועיים בהתאחדות יכהנו אנשי מקצוע, שייבחרו על פי אמות מידה רלוונטיות, גלויות, ונתונות לביקורת ציבורית. השקפת העולם של הקבוצה הינה שהכדורגל הוא עבור ולמען האוהדים, ועבורם בלבד. על כן, תרבות העסקנות שפשטה בהתאחדות אינה יכולה עוד להתקיים.

לטענת הקבוצה נעשתה פנייה מסודרת (בנושא הליך בחירת היו"ר) לשלומי ברזל, מנהל אגף ההסברה של ההתאחדות. מיותר לציין, מדובר באנשי תקשורת בעלי ניסיון ועל כן לא הופתעו כאשר פנייתם לא זכתה להתייחסות.

כעיקרון, הקבוצה אינה מעוניינת בהתקשרות עם פוליטיקאים או עסקני ספורט. חריג לעניין זה הוא משה כחלון. אך, לאחר דין ודברים, הוא סירב לרעיון להציבו כמועמד לתפקיד יו"ר ההתאחדות. ככלל, הקבוצה שואפת להציג מועמד מוכר ומכובד. אריק זאבי הוא אחד מאותם המועמדים שהובאו בחשבון על ידי הקבוצה. כמו כן, נעשו פניות לאנשי מקצוע מוכרים מתחום הניהול והשיווק על מנת שיתמכו במועמד ויהוו כוורת מקצועית, בעלת יכולות ניהול שאינן קיימות בספורט הישראלי בכללותו.

הקבוצה דואגת להדגיש כי לנגד עיניה עומדת טובת הכדורגל הישראלי, והחזרתו לשלטון האוהדים. כמו כן, חוזרת ומציינת היא כי מדובר בהתארגנות פרטית שאינה נתמכת על ידי עסקני ספורט או פוליטיקאים.

בשלב זה, טרם פתיחת העונה, כל מה שמבקשת קבוצת "מחליפים את לוזון" היא תלחצו על כפתור הלייק בעמוד הפייסבוק של הקבוצה. בקרוב, יועלו מספר סרטונים בהפקת הקבוצה שיחשפו דמויות מפתיעות התומכות בהתארגנות להחלפת השיטה בהתאחדות הכדורגל, והשבת סדרי עולם.

אכן, בעבר קמו (וכבר הספיקו להעלם) קבוצת פייסבוק הדורשות לעשות סדר בהתאחדות. כך, בין היתר, "בועטים את לוזון מההתאחדות", "אבי לוזון הביתה" "אנטי אבי לוזון". הפעם, ללא ספק, מדובר בקבוצה שמלבד הרצון הכן שלה מורכבת מחבר'ה מוכשרים, בעלי יכולת כתיבה, והיכרות עם התקשורת. יעידו על כך אלפי הגולשים שהצטרפו בזמן קצר מאוד, והחשיפה התקשורתית הרבה לה זכתה הקבוצה.

קרדיט לתמונה: עמוד הפייסבוק "מחליפים את לוזון"

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מלחמת יחיד, סיפורו של משה בוקר (דעה)

אתמול, במהלכו של יום החג הלאומי שיזכה מעתה לכינוי "יום השקת דו"ח זליכה" חזר ועלה שמו של כתב ספורט "הארץ" משה בוקר. בחודשים האחרונים פרסם עיתון "הארץ" מספר טורי דעה בהם "החמיא" בוקר להתאחדות לכדורגל, ולעומד בראשה. כך, במסגרת הבעת דעה, שאין חולק כי לגיטימית היא.

ביום 1.7.2013, פרסם הכתב שלמה מן (בטורו "עומד בשער", במגזין האינטרנט "העין השביעית") את התרשמותו המקצועית מבוקר, שזכה לכינויים המפרגנים כתב חצר וכתב מטעם. כך, במסגרת הבעת דעה על טוריו של בוקר. מכיוון שאני מחשיב את שלמה מן כאחד הכותבים הטובים ביותר בתקשורת הספורט, שמחתי עד מאוד על העובדה ששרת הספורט, לימור לבנת, חזרה ופרסמה את קיומו של שלמה מן והמגזין בו הוא כותב. הלוואי ופרסום זה יחזיר את שלמה מן לקדמת הבמה, בתקווה שבכך הוא חפץ.

פחות שמחתי מהעובדה ששרת הספורט בחרה שלא להשיב לשאלותיו של משה בוקר לעניין ניגוד עניינים בין חברי הוועדה לבין הגוף המבוקר, ובין השרה לבין אבנר קופל. הרי לשם כך נועדה מסיבת העיתונאים, ובשים לב שבפתחה הודיעה השרה כי תשיב לשאלות העיתונאים.

בסופו של יום, ניתן היה להשיב לשאלת בוקר כי יו"ר הוועדה, פרופ' זליכה לא נטל חלק בדיון או בהחלטה לעניין הבקרה התקציבית (עמ' 24 בדו"ח). לעניין תרומתו של אבנר קופל (לשעבר יו"ר מנהלת הכדורסל, ויו"ר איגוד הכדורסל), הרי קיומה של תרומה בסך 7,500 ₪ (מיום 27.11.2008) מופיעה (כמו יתר התרומות) באתר משרד מבקר המדינה. עניינו של יצחק שום אף הוא ידוע וגלוי לכל. וכך גם לגבי יתר הדברים שהעלה בוקר, במהלך מסיבת העיתונאים. כמו כן, התרוצצותו של ראש מטה משרד הספורט, ומתן פתקאות לשרה, כאילו הגיע מידע מודיעיני איכותי בדבר כוונתו של בוקר לגרום לפרובוקציה, היו טיפה מוגזמות. כמו גם, האיומים המשפטיים שהושמעו על ידי ראש המטה במהלך תוכנית "יציע העיתונות" היו מופרכים, וחסרי בסיס משפטי. ולא רק מהטעם שטרם נבדקו על ידי עורך דין, המתמחה בדיני "לשון הרע". נראה היה כי נועדו הם על מנת להשתיק את פיו של בוקר, ולהרחיק סקרנים פוטנציאלים.

אין לטעות ולחשוב שאני ובוקר אוחזים בדעות משותפות בעניין ההתאחדות לכדורגל.  למעשה, אני מניח שהפער בינינו הוא כפער בין מזרח למערב, ואינו ניתן לגישור. אך למרות הכל, התביישתי לראות כיצד הורחק ממסיבת העיתונאים, דמו, ושמו הטוב הוקזו במהלך "יציע העיתונות", וכיצד הוא זכה לאיומים מנציג משרד הספורט (ראש המטה).

אז נכון, דעתו של בוקר אינה כדעת מרבית אנשי תקשורת הספורט. וכתיבתו אכן מפרגנת "פרגון יתר" להתאחדות ולאבי לוזון. אך, זוהי זכותו המלאה של בוקר, כל עוד לא הוכח כי בוקר פועל ממניעים אסורים. מכיוון שבוקר מעולם לא הורשע בבית הדין של מועצת העיתונות (למיטב הבנתי), עומדת לו זכותו לשמו הטוב, ועל חבריו למקצוע להגן עליו ולכבד את דעותיו.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם