תגית: דוח זליכה

אתמול, במהלכו של יום החג הלאומי שיזכה מעתה לכינוי "יום השקת דו"ח זליכה" חזר ועלה שמו של כתב ספורט "הארץ" משה בוקר. בחודשים האחרונים פרסם עיתון "הארץ" מספר טורי דעה בהם "החמיא" בוקר להתאחדות לכדורגל, ולעומד בראשה. כך, במסגרת הבעת דעה, שאין חולק כי לגיטימית היא.

ביום 1.7.2013, פרסם הכתב שלמה מן (בטורו "עומד בשער", במגזין האינטרנט "העין השביעית") את התרשמותו המקצועית מבוקר, שזכה לכינויים המפרגנים כתב חצר וכתב מטעם. כך, במסגרת הבעת דעה על טוריו של בוקר. מכיוון שאני מחשיב את שלמה מן כאחד הכותבים הטובים ביותר בתקשורת הספורט, שמחתי עד מאוד על העובדה ששרת הספורט, לימור לבנת, חזרה ופרסמה את קיומו של שלמה מן והמגזין בו הוא כותב. הלוואי ופרסום זה יחזיר את שלמה מן לקדמת הבמה, בתקווה שבכך הוא חפץ.

פחות שמחתי מהעובדה ששרת הספורט בחרה שלא להשיב לשאלותיו של משה בוקר לעניין ניגוד עניינים בין חברי הוועדה לבין הגוף המבוקר, ובין השרה לבין אבנר קופל. הרי לשם כך נועדה מסיבת העיתונאים, ובשים לב שבפתחה הודיעה השרה כי תשיב לשאלות העיתונאים.

בסופו של יום, ניתן היה להשיב לשאלת בוקר כי יו"ר הוועדה, פרופ' זליכה לא נטל חלק בדיון או בהחלטה לעניין הבקרה התקציבית (עמ' 24 בדו"ח). לעניין תרומתו של אבנר קופל (לשעבר יו"ר מנהלת הכדורסל, ויו"ר איגוד הכדורסל), הרי קיומה של תרומה בסך 7,500 ₪ (מיום 27.11.2008) מופיעה (כמו יתר התרומות) באתר משרד מבקר המדינה. עניינו של יצחק שום אף הוא ידוע וגלוי לכל. וכך גם לגבי יתר הדברים שהעלה בוקר, במהלך מסיבת העיתונאים. כמו כן, התרוצצותו של ראש מטה משרד הספורט, ומתן פתקאות לשרה, כאילו הגיע מידע מודיעיני איכותי בדבר כוונתו של בוקר לגרום לפרובוקציה, היו טיפה מוגזמות. כמו גם, האיומים המשפטיים שהושמעו על ידי ראש המטה במהלך תוכנית "יציע העיתונות" היו מופרכים, וחסרי בסיס משפטי. ולא רק מהטעם שטרם נבדקו על ידי עורך דין, המתמחה בדיני "לשון הרע". נראה היה כי נועדו הם על מנת להשתיק את פיו של בוקר, ולהרחיק סקרנים פוטנציאלים.

אין לטעות ולחשוב שאני ובוקר אוחזים בדעות משותפות בעניין ההתאחדות לכדורגל.  למעשה, אני מניח שהפער בינינו הוא כפער בין מזרח למערב, ואינו ניתן לגישור. אך למרות הכל, התביישתי לראות כיצד הורחק ממסיבת העיתונאים, דמו, ושמו הטוב הוקזו במהלך "יציע העיתונות", וכיצד הוא זכה לאיומים מנציג משרד הספורט (ראש המטה).

אז נכון, דעתו של בוקר אינה כדעת מרבית אנשי תקשורת הספורט. וכתיבתו אכן מפרגנת "פרגון יתר" להתאחדות ולאבי לוזון. אך, זוהי זכותו המלאה של בוקר, כל עוד לא הוכח כי בוקר פועל ממניעים אסורים. מכיוון שבוקר מעולם לא הורשע בבית הדין של מועצת העיתונות (למיטב הבנתי), עומדת לו זכותו לשמו הטוב, ועל חבריו למקצוע להגן עליו ולכבד את דעותיו.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם