כלב נטוש חיכה על המרפסת במשך שבועות אחרי שהמשפחה שלו עברה דירה והשאירה אותו מאחור

זה לא ייאמן איך אנשים בלי לב יכולים לנטוש את הכלבים שלהם, זורקים אותם הרחק מהם ומשאירים אותם לדאוג לעצמם, משאירים את הכלבים מבולבלים ולא מבינים מדוע המשפחה שלהם לפתע לא שם כדי לטפל בהם.

אבל מקרה אחד שהתרחש לאחרונה שבר לנו את הלב במיוחד: משפחה עזבה את ביתה ומסיבה מסוימת החליטה להשאיר את הכלב שלהם מאחור, שנותר חסר אונים וחיכה להם ליד דלת הכניסה שיחזרו.

הכלב המסכן נצפה משוטט ברחבי השכונה, אבל תמיד חזר לאותה מרפסת שהכיר – נאמן לאותה משפחה שגידלה אותו ולא מודע לעובדה שהם לעולם לא יחזרו לקחת אותו.

השכנים הבינו את הסיטואציה ויצרו קשר עם בית מחסה מקומי. מייסדת בית המחסה, ג'נין גווידו, הגיעה כדי לקחת את הכלב ומצאה אותו מחפש מזון בפחי האשפה של השכונה.

כשניסתה להתקרב לכלב, הוא נרתע…והחל לשרוט את דלת הכניסה של הבית בו גר כל השנים, עדיין מצפה שמישהו יפתח לו את הדלת ויתן לו להיכנס.

הלב של ג'נין נשבר כשראתה את זה, אך היא הייתה נחושה להשיג את אמון הכלב. היא חזרה עם עוד אוכל, והצליחה לגרום לכלב לבטוח בה, כשהיא אומרת לו בכל רגוע שהכל יהיה בסדר מעכשיו.

"זה נשמע טיפשי אבל אני נשבעת שהוא ידע מה אני אומרת לו", היא סיפרה. "היא פשוט ניגש אלי והתיישב ונתן לי לשים עליו רצועה".

היא בכתה כשנסעה יחד עם הכלב לבית המחסה, אבל הכלב נראה רגוע עכשיו, כאילו הוא יודע שהוא בידיים טובות.

"אני כל כך מצטערת שאכזבו אותך", נכתב בעמוד הפייסבוק של בית המחסה. "אבל אני מקווה שאתה מבין שאנחנו כאן כדי לעזור לך, ולעולם לא נשאיר אותך לבד שוב".

הכלב התמקם והתרגל לחייו החדשים בבית המחסה. הם קראו לו קיופיד (קופידון), מכיוון שמצאו אותו קרוב לתאריך של יום האהבה.

"מאז שהוא הגיע לבית המחסה הוא היה הכלב הכי נחמד וג'נטלמן שיש", אמרה ג'נין. "אפשר לראות שהוא עדיין מבולבל. אבל הוא שמח לפגוש את כולם עם הזנב המכשכש שלו".

בית המחסה מקווה למצוא לקיופיד בית טוב, אבל הם קודם כל דואגים לבריאות שלו. קיופיד שוקל כ 27 ק"ג, והם מצאו אותו כשהוא בלי חלקים רבים מהפרווה ועם פציעות רבות על הגוף.

הוא יצטרך לעבור טיפל רפואי וסירוס לפני שיהיה מועמד לאימוץ.

אך למרבה המזל נראה שלכלב המסכן הזה לא תהיה בעיה למצוא בית ברגע שיהיה מוכן. הוא כבר קיבל יותר מ 50 בקשות לאימוץ.

"אני לא חושב שזו תהיה בעיה למצוא לו בית בגלל שהוא באמת הכלב הכי מתוק בעולם", אמרה ג'נין.

הסיפור שובר הלב של קיופיד מראה את הנאמנות האינסופית של כלבים…אפילו עבור בעלים שלא מחזירים את אותה נאמנות.

אנו מקווים שהוא ימצא בית מאושר שיאהב אותו לנצח! 

שתפו את הכתבה אם גם אתם התאהבתם בקיופיד המתוק.

אמא שמעה את הבן שלה בוכה בגלל חום גבוה וגילתה עליו בליטות אדומות: מיד הבינה את הטעות הקטלנית של הרופא

כמעט כולנו סבלנו מאבעבועות רוח בשלב מסוים, וחלקנו עדיין זוכרים עד כמה זה היה נורא. אבל אנחנו שמחים שכבר היה לנו את זה ושאנחנו לא יכולים לקבל זאת שוב כמבוגרים – כי זה באמת היה יכול להיות גרוע.

למרבה הצער רופאים רבים אינם לוקחים את אבעבועות הרוח ברצינות.

אבעבועות רוח אינה נחשבת למחלה מסוכנת, אבל עבור אמא אחת, המחלה של הבן שלה הפכה לסיוט.

היילי ליונס לקחה את הבן שלה, לואיס, לרופא כאשר החום שלה היה גבוה מאוד.

הרופא המליץ שהיא תיתן לו איבופרופן, שהוא גם משכך כאבים וגם מוריד חום. היא סמכה על הרופא ועשתה מה שהוא אמר לה – אך זו הייתה הטעות שלה.

אחרי שלואיס לקח את התרופה, המצב שלו החמיר, והיילי לקחה אותו לבית החולים במהירות. אך הפעם, הוא אושפז עם זיהום קשה.

לכדורים שהרופא רשם לה יש השפעה נוראית על אנשים הסובלים מאבעבועות רוח, ועכשיו האמא נואשת להזהיר הורים אחרים מפני הסכנות.

היא כתבה את הפוסט לפני זמן מה אך האזהרה רלוונטית גם להיום!

אבעבועות רוח חוזרות שוב. אני רוצה להזכיר לאנשים לא לתת לילדים שלהם נורופן/איבופרופן..

רופאים שונים מהמרפאה המקומית שלנו נתנו אותם ללואיס בגלל שלא הצלחנו להוריד לו את החום. התרופה הזו היא אנטי דלקתית, היא פועלת על אבעבועות רוח וגורמת להן להיכנס עמוק יותר לתוך העור.

רק כשלקחנו את לואיס לבית החולים בגלל הרופאים שלנו שאמרנו לנו 'זה רק אבעבועות רוח' גילינו את זה.

בסוף היה לו אלח דם והוא אושפז באופן מיידי איך שהגענו לשם. 

רק בגלל שהתעקשנו ולקחנו את לואיס לבית החולים הוא עכשיו בסדר.

זה היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע אם לא הרופאים בבית החולים, עם הידע והניסיון שלהם.

השתמשו רק ב CALPOL (תרופה שאינה מכילה פרצמטול) כדי להוריד להם את החום. רשום למעשה באתר של נורופן לא לקחת את התרופה עם אבעבועות רוח (גילינו את זה אחרי שזה קרה). אבל כשהרופאים אמרו לנו לקחת את התרופה, מי אנחנו שנפקפק בהם. 

הודות לתושיה ולתשומת הלב של היילי שהבינה שלואיס ממש חולה, הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר.

זכרו שלא כל רופא יודע הכל, ואף פעם לא מזיק לקבל דעה נוספת אם אתם לא בטוחים לגבי משהו. עדיף להיות בטוחים מאשר להצטער אחר כך!

בבקשה שתפו את הכתבה כדי להזהיר הורים אחרים.

רופאים אמרו לאמא של ילדה עם תסמונת דאון להכניס אותה למוסד טיפולי. היום הילדה דוגמנית על וכך היא נראית

לחגוג ולשבח גיוון ושוני בין בני אדם בעולם זה דבר שצריך להיות מובן מאליו, לא משנה באיזו מדינה או חברה אנחנו חיים.

אחרי הכל, העולם היה מקום משעמם מאוד אם כולנו היינו נראים ומתנהגים אותו הדבר, נכון? משעמם מאוד זו התשובה הנכונה אם תהיתם.

בשנים האחרונות נעשה מאמץ לקדם את היופי שבשוני באספקטים שונים של החיים. ישנם תחומים בהם זה צלח יותר מאחרים, אבל המסר הכללי הוא ברור: רק בגלל שמישהו שונה מ'הנורמה' זה לא אומר שהוא מסוגל לפחות.

פשוט תשאלו את קנדי גרסיה, ילדה שהרופאים המליצו להכניס למוסד טיפולי כשרק נולדה. קנדי מקולורדו נולדה עם תסמונת דאון, והרופאים אמרו לאמא שלה שתהיה לה איכות חיים נמוכה כתוצאה מכך.

הם חששו שהיא תאלץ ללכת עם חיתולים כמבוגרת ושזה יהיה לטובתה אם תשהה במוסד טיפולי מיוחד.

אך כפי שקרה, אמא שלה קנדי, רנה, החליטה לסלק אותם מחדר בית החולים. היא לא התכוונה לוותר על התינוקת שלה, והזמן הוכיח שהיא הייתה חכמה יותר מכל הרופאים שייעצו לה.

היום קנדי מתחרה בתחרויות ריקוד ארציות ומדגמנת עבור המותגים המובילים בארצות הברית. היא גם נלחמה במחלת הסרטן וגברה על לוקמיה באומץ וגבורה.

אמא שלה אמרה: "ביום שקנדי נולדה ליבי נשבר כשגיליתי על מצבה בגלל שכל מה שסיפרו לי אלה דברים שליליים ורעים. לרופאים והאחיות לא היה מושג איך יראה העתיד של הילדה שלי".

"רק ביום השני להיוולדה מיילדת טובת לב אמרה לי שקנדי היא יפיפייה ושהיא בדיוק כמו הבת שלה, שגם סובלת מתסמונת דאון. ברגע הזה הרגשתי שביב של תקווה.

הדבר הראשון ששאלתי הוא אם הבת שלי תוכל ללכת, בגלל שבאמת לא ידעתי דבר על תסמונת דאון, והיא פשוט צחקה. הבת שלה בת 16 וברור שהיא יכולה ללכת".

קנדי בהחלט הוכיחה שהמכשולים נועדו כדי לגבור עליהם. הנערה דגמנה עבור אמריקן גירל ו Justice Clothing וחתומה בתי סוכנויות דוגמנות.

היא טסה באופן קבוע להוליווד וניו יורק כדי לעשות אודישנים, אבל נהנית גם זמן עם החבר שלה מתיו, שגם סובל מתסמונת דאון.

באשר לרופאים שרצו להכניס את קנדי למוסד, לאמא רנה יש רק דעה אחת עליהם:

"הבורות וחוסר הידע שלהם הוא מדהים, וזה היה לפני 15 שנים בלבד", היא אמרה. "אני מרגישה עצובה שבזבזתי זמן בבכי על שלא יהיו רגעים כמו לבחור שמלה לנשף בגלל שבאמת גרמו לי להאמין שרגעים כאלו לא יהיו אפשריים".

רנה וקנדי עוברות עכשיו בבתי ספר, מלמדות ומחנכות ילדים בכל הגילאים על תסמונת דאון ואיך הם יכולים לתמוך באנשים שיש להם תסמונת דאון. קנדי צוברת במהירות קהל עוקבים ברשתות החברתיות – ויש לה כמעט 70,000 עוקבים באינסטגרם.

"כולנו מאוד גאים בה ובהישגים שלה", אמרה רנה. "היא ילדה נפלאה וכולנו ברי מזל שהיא נמצאת בחיים שלנו".

איזה סיפור נפלא של ניצחון כנגד כל הסיכויים וילדה קטנה שסירבה לתת למכשולים לעמוד בדרכה. הסיפור של קנדי באמת מעלה חיוך על הפנים – אנו מאחלים לה את כל הטוב שבעולם.

שתפו את הכתבה אם אתם מאמינים שגיוון ושוני זה דבר טוב, וכדי לעשות מחווה לנערה האמיצה הזו.

רק אנשים עם IQ גבוה ביותר יכולים למצוא את כל אותיות ה T בפחות מ 10 שניות

אימון המוח הוא חשוב בדיוק כמו אימון שאר הגוף, אם אתם רוצים לחיות חיים ארוכים ובריאים. כמובן, אתם משתמשים במוח שלכם בכל רגע של היום, אפילו כשאתם ישנים, אבל זה לא אותו הדבר. אתם לא יכולים להשוות ריצה קלה של כמה מאות מטרים לריצת מרתון.

ישנם כמה תרגילים מצוינים למוח שלכם, והיום, הודות לאינטרנט, אתם יכולים למצוא את כולם מהנוחות של הכיסא בבית שלכם.

כשאתם שומעים את צמד המילים 'תרגילי מוח' אתם ודאי חושבים על תשבצים וסודוקו שמגיעים בעיתונים. אך אם תסתכלו סביב, ישנם עוד המוני תרגילים וחידונים רבים ברשת כשם שיש כוכבים בשמיים.

ריכוז מקסימלי

סוג שכיח של תרגיל למוח שאפשר למצוא ברשת הוא תמונה עם פרטים חבויים. זה יכול להיות למשל תמונה בה צורה נראית כמו משהו שונה תלוי איך אתם מסתכלים על התמונה.

דוגמה נוספת היא המבחן שתראו למטה, בו אתם יכולים לראות סימנים רבים כשהמטרה היא למצוא את אלו ששונים מהשאר. זו לא משימה קלה, אז אנו ממליצים על ריכוז מקסימלי. ברגע שתתמקדו היטב, אנחנו יודעים שתוכלו לפתור את זה בלי בעיות מיוחדות.

האם אתם יכולים למצוא את כל אותיות ה T בתמונה?

אוקיי, הנה התרגיל. למטה תראו תמונה מלאה במספרי 7. אבל בתוך התמונה מתחבאים להן כמה אותיות T.

האתגר: למצוא את כל ה T בפחות מ 25 שניות. הנה התמונה. בהצלחה!

האם מצאתם את כל ה T? זכרו שיש לכם רק 25 שניות לעשות את זה. רק מעטים מצליחים.

אם הצלחתם, נראה לכם את התשובה בתמונה למטה.

הנה התשובה הנכונה

אם לא מצאתם את כל ה T בפחות מ 25 שניות, לא נורא. האתגר עצמו קשה מאוד. למטה תוכלו לראות את התשובה הנכונה, סימנו את כל ה T בצבע צהוב.

הנה הם, 12 T מתחבאים בתמונה!

לא קל, אמרנו לכם. אם פתרתם את זה, אז תנו לעצמכם טפיחה על השכם. עבודה טובה! עכשיו שתפו את האתגר ותראו מי מהחברים שלכם יצליח לפתור אותו גם!

בת 19 ידועה כ'בחורה השעירה ביותר בעולם': עכשיו היא גילחה הכל אחרי שפגשה את הנפש התאומה שלה

לכל אדם יש ערך, לא משנה איך הוא נראה. וזה כולל גם את סופטרה 'נאטי' ססופאן מבנגקוק, תאילנד.

היא סובלת מתופעה שנקראת 'מחלת אדם-הזאב'.

למרבה המזל, 'נאטי' תמיד הייתה מוקפת חברים שאוהבים אותה בגלל מי שהיא.

"אני לא מרגישה שונה, ויש לי חברים רבים בבית הספר", אמרה סופטרה כאשר ספר השיאים של גינס הכיר בה כנערה השעירה ביותר בעולם בשנת 2010.

עכשיו סופטרה בת ה 19 גילחה את כל שיער הפנים העבה שלה אחרי שפגשה את אהבת חייה. המסר שלה לכולם על אהבה עצמית הוא מסר שבהחלט שווה לשתף.

תסמונת נדירה גורמת לסופטרה 'נאטי' ססופאן מתאילנד לכך ששיער עבה צומח על כל הגוף שלה. ב 2010 היא זכתה בתואר 'הנערה השעירה ביותר בעולם', כאשר תמונות שלה הגיעו לספר השיאים של גינס.

בזמנו היא אמרה: "להיות שעירה הופך אותי למיוחדת".

נאטי סובלת ממחלה נדירה שאין לה טיפול בשם היפרטריכוזיס או תסמונת איש הזאב.

הנערה היא רק 1 מתוך 50 מקרים ידועים של תסמונת איש הזאב. המחלה נגרמת מכרומוזום לא תקין והיא מתועדת מימי הביניים. לפעמים שאנשים הבינו את המחלה, הסובלים ממנה נקראו 'אנשי זאב'ץ

לסופטרה יש שיער עבה שצומח על הפנים, זרועות, אוזניים רגליים וגב. היא ניסתה ניתוחי לייזר, אך הם לא עזרו ולא מנעו מהשיער לצמוח.

אבל בזמן שרוב האנשים שסובלים מהמחלה מתחבאים ולא רוצים להיראות בפומבי, סופטרה היא נערה בעלת בטחון עצמי עם הרבה חברים.

היא אחת מהנערות המקובלות ביותר בבית הספר שלה, וכולם רוצים להיות חברים שלה.

"היו כמה ילדים שהיו צוחקים עלי וקוראים לי פרצוף קוף אבל הם כבר לא עושים את זה", סיפרה סופטרה.

למרות המראה הייחודי שלה, סופטרה גדלה בדיוק כמו כמו ילד אחר. היא אוהבת לשחות, לרקוד למוזיקה האהובה עליה ולבלות עם חברות.

סופטרה חולמת להיות רופאה, היא רוצה לעזור לאנשים חולים וכואבים.

אך העתיד של הילדה לא תמיד נראה ורוד. כשנולדה היא נאלצה לעבור שני ניתוחים, רק כדי שתוכל לנשום.

אבא שלה, סמורנג, אמר: "גילינו על המצב של סופטרה כשנולדה – לא הכרנו את זה לפני".

בהתחלה סופטרה התקשתה לנשום, מכיוון שהנחיריים שלה היו קטנות מדי. בשלושת החודשים הראשונים של חייה היא הייתה באינקובטור שעזר לה לשרוד. היא בילתה 10 חודשים בבית החולים.

"דאגנו מאוד שהיא לא תשרוד", אמר האבא.

וככל שסופטרה גדלה, כך גדל גם השיער שלה. אמא שלה הייתה גוזרת אותו באופן קבוע.

היום היא בת 19, וסופטרה בריאה ומאושרת, לא רק זה, אלא שהיא גם פגשה את אהבת חייה.

אבא שלה אישר שהיא עדיין חיה עם המחלה, אבל שהחלה לגלח את הפנים ואת הגוף שלה מאז שהכירה את בעלה.

סופטרה גאה להראות את האהבה שלה בפייסבוק ויש לה רק דברים טובים לומר על בעלה. איזה נפלא שהם פגשו אחד את השנייה!

"לא רק האהבה הראשונה שלי, אתה אהבת חיי", היא כתבה מתחת לתמונה של הזוג בפייסבוק.

סופטרה היא אופטימית נצחית ובחורה חזקה ומלאת אהבה, למרות המחלה ממנה סובלת.

היא גאה במי שהיא ורוצה שיתייחסו אליה כמו לכל אחד אחר.

לכולם מגיע שיאהבו אותו ולמצוא את בן או בת הזוג המושלמים. שתפו את הכתבה כדי לעזור לנו לאחל לסופטרה את כל הטוב והאושר בעולם!

אלמנה קיבלה זר פרחים חודשיים אחרי שבעלה הלך לעולמו, כשקראה את כרטיס הברכה הלב שלה נשבר לרסיסים

אנחנו לא יכולים לדמיין לאבד את אהבת חיינו. עבור דברה טני, זו הפכה למציאות הכואבת כאשר בעלה, לו הייתה נשואה כמעט 45 שנה, רנדי, הלך לעולמו בחודש דצמבר האחרון אחרי מלחמה ארוכה עם מחלת הסרטן.

חודשיים לאחר מכן, בולנטיינס דיי (יום האהבה), דברה קיבלה משלוח של זר פרחים עם פתק בכתב יד שהשאיר אותה ואת הילדים שלה בדמעות.

דברה ורנדי טני היו נשואים משנת 1974. לבני הזוג היו שמונה ילדים יחד ובכל שנה רנדי היה מפתיע את אישתו עם פרחים ושיר בכתב יד ביום האהבה.

אבל בשנה שעברה, החיים קיבלו תפנית איומה כאשר רנדי אובחן כחולה בגליובלסטומה, סרטן מוח נדיר, ונאמר לו שלא נותר לו זמן רב לחיות. רנדי בן ה 65 הולך לעולמו בדצמבר 2019.

השנה הייתה הפעם הראשונה שדברה חגגה את יום האהבה לבדה. אך מה שהיא לא ידעה זה שבעלה האהוב תכנן עבורה מתנה שתשאיר לה נחמה רבה. נחמה שהיא כל כך הייתה זקוקה לה.

ביום האהבה דברה קיבלה זר גדול של ורדים צהובים אליהם התלווה ורד אחד אדום.

יח עם זר הפרחים היפיפה היה כרטיס ברכה עליו היה רשום בכתב יד של רנדי: "ורדים הם אדומים, סיגליות הן כחולות, צועק מגן עדן אני תמיד אוהב אותך. באהבה מאהוב הנצחי שלך, ר.ט."

לא רק שהיא התרגשה מהתכנית של בעלה למרות שידע שלא נותר לו זמן רב לחיות, אלא שהיא גם התרגשה מאוד מהמשמעות של בחירת הפרחים.

"היא מיד ידעה שהם ממנו בגלל הפרחים הצהובים. הוא היה אומר שהוא אוהב לפזר אור שמש. זה היה המוטו שלו בחיים", אמר הבן שלהם ג'ף.

נס 'נ.ב. אני אוהב אותך'

"אחותי אמרה שזה גרם לה להרגיש מאושרת ומיוחדת…ושזה בחלק הכי קשה של החיים שלו ועם כל הקשיים שהיה צריך לעבור, הוא עדיין חשב עליה", הוא הוסיף.

דברה אמרה שזה גרם לה להרגיש מיוחדת מאוד שבעלה חשב עליה ממש עד הסוף.

"כשניגשתי ופתחתי את כרטיס הברכה, לא יכולתי לשלוט בעצמי. חשבתי, 'זה ממנו'", אמרה דברה. "אני משערת שאפשר לקרוא לזה, נס 'נ.ב. אני אוהב אותך'".

מחוות האהבה הנפלאה של רנדי לאשתו דברה פשוט מרגשת. זה רק מראה לכם שאהבה היא נצחית ואין דבר שיכול לעמוד בפניה.

אם גם אתם התרגשתם מהסיפור הנפלא הזה אז שתפו את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם כדי להפיץ את האהבה. 

ילד חזר הביתה עם כאב ראש, ימים אחר כך הוא הורדם והונשם כדי לעצור נפיחות במוח והתקפים

ילדים מתלוננים שהם מרגישים לא טוב ובדרך כלל נחים. המנוחה ואולי כפית סירופ היא כל מה שהם צריכים כדי לחזור שוב לעצמם.

וזה בדיוק מה שקרה לאליס ארטיסט כאשר חזר הביתה והתלונן שיש לו כאב ראש. אמא שלו נתנה לו משכך כאבים לילדים, נתנה לו אוכל, כך שיוכל לעבור את הלילה בצורה קלה יותר.

הילד בן ה 6 חזר לעצמו במהרה אחרי שלקח את התרופה, אבל אחרי כמה שעות של שינה הוא התעורר צורח מכאב.

"אז הוא התעורר באמצע הלילה בצרחות שהראש והצוואר שלו כואבים והוא הקיא בגלל הכאב", אמרה הדודה שלו, ניקולה ביקנל.

המשפחה שלו החליטה שכדאי שהוא ישאר עם סבתא שלו יום למחרת במקום ללכת לבית הספר. כשמצב החמיר היא לקחה אותו לרופא ונאמר לה שיתכן ויש לו וירוס.

שעתיים אחר כך הוא הובהל לבית החולים.

הורדם והונשם

אליס נכנס ויצא מהכרה ולמשפחה שלו נאמר שיתכן והוא סובל מדלקת קרום המוח.

אחרי שעבר CT הרופאים גילו שיש לו נפיחות במוח והוא הורדם והונשם. הנפיחות עברה לעמוד השדרה.

למשפחה נאמר שאליס הקטן סובל מ disseminated encephalomyelitis – חלה דמילינטיבית,המתרחשת בחלק מהמקרים ללא סיבה ברורה יתכן וחלק מהמקרים הינם על רקע זיהום וירלי מוקדם או חיסון בילדים בריאים ונטולי מחלות רקע משמעותיות.

"הם לא יודעים איך זה ישפיע עליו. הם אמרו שהם ראו אנשים מגיעים עם הוירוס הזה ויוצאים בסדר גמור, אבל גם ראו שהוא פוגע בצורה קשה באחרים", אמרה דודה ניקולה.

‘הוא ילד בן 6 רגיל’

"הוא היה מחובר למכונת הנשמה, אבל עכשיו הוא נושם בכוחות עצמו אבל גם סובל מהתקפים קטנים והם חושבים שהנפיחות גורמת להם".

"אליס הוא ילד אנרגטי ומאושר. הוא קולני למדי. הוא ילד בן 6 רגיל שאוהב לשחק כדורגל".

אנו מקווים שאליס יחלים במהרה ויחזור להיות הילד האנרגטי והמקסים שהוא.

בבקשה שתפו כדי להזהיר הורים אחרים מפני סימני האזהרה למחלה הנדירה הזו שגורמת לנפיחות במוח.

היא שמה ערמות של פסטה בתבנית של עוגה. כשראיתי את התוצאה? הילדים שלי לא ירצו שום דבר אחר!

לזניה זו ללא ספק אחת ממנות הפסטה האהובות עלי, אבל אחרי כל כך הרבה פעמים שאכלתי לזניה, היא יכולה כבר להיות משעממת.

ניסיתי מספר וריאציות של לזניה: צמחונית (האהובה עלי), תרד, פטריות, עם בשר, עם חצילים, וכו' – אבל זה לא דומה למתכון המדהים והמיוחד הזה שנתקלתי בו ברשת.

עם שילוב של פסטה וקצת סבלנות, אתם תוכלו להכין ארוחת ערב שכל המשפחה שלכם תאהב. אני בטוח אנסה את 'פאי הפסטה' הזה בימים הקרובים. אולי כבר בסופ"ש הקרוב!

זה מה שאתם צריכים:

  1. ארבע כוסות פסטה (ריגטוני) או פנה
  2. שתי כפיות שמן זית
  3. 450 גרם בשר בקר טחון (אפשר כמובן גם טחון צמחי)
  4. 2 שיני שום קצוצות
  5. 1 פחית עגבניות מרוסקות (500 מ"ל)
  6. חמאה, לתבנית
  7. מלח
  8. 1 כוס גבינת פרמז'ן מגוררת (אפשר כמובן טבעוני)
  9. 1 כוס גבינת מוצרלה חתוכה לקוביות או רצועות (אפשר כמובן טבעוני)

בשלו את הפסטה (עדיף לרמת אל דנטה) ולאחר מכן ערבבו את גבינת הפרמז'ן עם הפסטה.

סדרו את הפסטה המבושלת בתבנית עגולה. זה לוקח קצת זמן, אבל בהחלט שווה את המאמץ.

זה אמור להיראות כך כשסיימתם.

בשלו את הרוטב בסיר עם שאר המרכיבים – בלי המוצרלה. אחרי שהרוטב מוכן שפכו אותה על הפסטה.

וודאו שהפסטה מכוסה כולה ברוטב, לאחר מכן הכניסו אותה לתנור למשך 15 דקות על 200 מעלות.

כשסיימתם, פזרו את המוצרלה על הרוטב והפסטה, והכניסו שוב לתנור ל 15 דקות נוספות.

הוציאו מהתנור, והניחו בצד להתקרר.

כל מה שנשאר זה לחלק למנות ולהגיש.

נראה מדהים, נכון?

אל תשכחו לשתף את המתכון הטעים והמיוחד הזה עם החברים והמשפחה שלכם. הם בטוח יודו לכם!

ילדה בת שישה חודשים שרדה שלושה ניתוחי לב פתוחים – הלכה לעולמה כתוצאה מעובש שנמצא בחדר הניתוח

אליזבת ורה הולט הייתה לוחמת. לפני שהייתה בת שישה חודשים היא עברה שלושה ניתוחי לב פתוחים. אבל לפני מספר שבועות היא הלכה לעולמה אחרי חודשים של מאבק עם זיהום כתוצאה מעובש.

"אליזבת' ורה הולט קיבלה את כנפי המלאך שלה אחרי 175 ימים של חיים בשעה 4:40 בבוקר. מאוחר אתמול בלילה, אליזבת' אמרה לנו שהיא מוכנה", כתבה המשפחה בפייסבוק.

כשקטה הולט הייתה בחודש הרביעי להיריון, הרופאים בישרו לה שהתינוקת שלה סובלת ממום בלב. קטה ילדה את אליזבת' ב 21 לאוגוסט, 2019. היא אובחנה עם מום בשם Hypoplastic Left heart Syndrome ונאלצה לעבור ניתוח לב פתוח כשהייתה בת חמישה ימים בלבד.

קטה ובעלה מיקה הסכימו להעביר את התינוקת שלהם לבית חולים גדול יותר שם הרופאים מנוסים יותר, אך לבית החולים הייתה בעיה עם אספרגילוס.

אליזבת' עברה שלושה ניתוחי לב, אבל בשלב מסוים במהלך השהות שלה בבית החולים בסיאטל, ארצות הברית, היא לקתה בזיהום עובשי של פטריית האספרגילוס. במשך חודשים הגוף הקטן שלה נלחם בזיהום.

המשפחה שלה עדכנה את החברים הקרובים ואת שאר בני המשפחה על מצבה דרך הפייסבוק, במחשבה שהזיהום יחלוף בסופו של דבר.

"אליזבת' חולה מאוד", רשמה המשפחה שלה בתחילת חודש פברואר.

לאחר מספר ימים המשפחה שיתפה את החדשות האיומות. אליזבת' הלכה לעולמה.

"אני תמיד אתהה אם היה אפשר לעשות משהו שונה, אם הפטריית העובש לא הייתה שם", אמרה קטה.

משפחת הולט הגישה תביעה נגד הנהלת בית החולים בטענה שהם ידעו משנת 2005 שבבית החולים ישנה בעיית עובש קשה.

לפי דיווח של ערוץ חדשות מקומי בסיאטל מנובמבר 2019, 12 ילדים פיתחו זיהומים הקשורים לעובש שעבר דרך פתחי האיוורור בחדרי הניתוח בבית החולים. ובמהלך שבע השנים האחרונות שבעה ילדים נפטרו כתוצאה מכך. אליזבת' הייתה השביעית.

בית החולים מתקין בימים אלו מסננים אוויר בכל 10 חדרי הניתוח שלהם. למרות שבית החולים פועל כדי לטפל בשורש הבעיה, זה לא יחליף את שברון הלב של אובדן הילדים הללו.

זה פשוט נורא ולא היה צריך לקרות.

שתפו את הכתבה אם אתם מאמינים שמי שידע על זה צריך לקחת אחריות ולשלם על מעשיו. 

אמא שבורת לב ניתקה ממכונת ההנשמה את התינוק בן 13 השבועות שלה לו חיכתה 20 שנה כדי ללדת

אין כאב גדול יותר, אין מועקה גדולה יותר, אין מכה גדולה יותר מאשר לאבד ילד.

כשאנחנו הופכים להורים, סדר העדיפויות שלנו בחיים משתנה. לפתע דברים שהיו חשובים לנו לפני מתפוגגים להם אל תוך האוויר. העולם שלנו סובב סביב הילדים שיצרנו ואמהות ואבות יעשו הכל כדי להגן על הנשמות הקטנטנות שלהם מפני כל פגע.

למרבה הצער זה לא תמיד אפשרי. לפעמים דברים קורים והם לא בשליטתנו. לפעמים החיים יכולים להיות אכזריים ולא סלחניים.

תמי אירסון היא אמא בת 39 שאיבדה את בנה בן 13 השבועות, אחרי שרצתה תינוק במשך יותר מ 20 שנה. דום לב השאיר את התינוק שלה, ווילבר, עם נזק מוחי קשה, ועכשיו היא רוצה להשתמש בתמונות הצער שלה כדי לעזור לאמהות אחרות שאיבדו את התינוקות שלהן.

לפי הדיילי מייל, אירסון שיתפה את הרגע בו הייתה צריכה ללכת עם ווילבר לפרידה האחרונה. בגיל 13 שבועות בלבד, הוא לקה בדום לב שסימן למעשה את סיום החיים הקצרים שלו. אירסון רוצה להשתמש בתמונה קורעת הלב כדי לעזור לאחרים העומדים בפני הסיטואציה הטרגית.

"בפעם הראשונה מאז שווילבר נולד יכולתי לקחת אותו לטיול", תמי אמרה על התמונה. "אבל כשהלכתי במסדרון ו-ווילבר בזרועותיי, קלטתי שזו הפעם הראשונה והאחרונה שנלך יחד ופשוט נשברתי. זה היה הרגע בו מארק תיעד את התמונה שלנו".

ההיריון

אירסון חיכתה לתינוק זמן רב מאוד. ההיריון שלה עם ווילבר היה מוכב ומסובך, אבל לא היה סיכוי שהיא תוותר עליו.

"אחרי בדיקה בשבוע ה 20 כשהרופאים ראו בפעם הראשונה שישנה בעיה, הם שאלו אותי שוב ושוב אם אני רוצה לסיים את ההיריון, אבל אמרתי לא בכל פעם", אמרה אירסון.

"אהבתי אותו כל כך והאמנתי שמגיע לו לחיות חיים קצרים. האבחנה שלו לא נראתה טוב אבל אני קיוויתי שאני אוכל להביא אותו הביתה יום אחד".

אירסון עברה ניתוח קיסרי בשבוע ה 32 אחרי שסבלה מרעלת היריון. ווילבר התקשה לנשום בלי עזרה ולא הצליח להזיז את גפיו לאחר הלידה. הוא אובחן עם מוטציה גנטית RYR1, והאבחנה שלו הדאיגה מאוד.

"לא ידענו אם הוא ישרוד את הלילה הראשון, אבל הוא נלחם. האחיות המליצו לי לא להפריע לו עם יותר מדי מגע פיזי אבל יכולתי לראות שהמגע שלי הביא לו נחמה", אמרה אירסון.

"כשהימים חלפו, הוא התחזקו, וכמו כל אמא חדשה, אני זכיתי להכיר את הבן שלי. שרתי לו, חיבקתי אותו, ופשוט אהבתי אותו".

אירסון הקימה עמוד אינסטגרם כדי לעזור למשפחות שמתמודדות עם סיטואציות דומות.

"בשבועות מאז שווילבר נולד, בנינו קשר נפלא וזכיתי להכיר את האישיות החזקה שלו. חיכיתי שנים כדי להעניק לבתי זילאן אח קטן והחיים בתוכי הרגישו כל כך יקרים. החיבור בינינו היה חזק מהתחלה".

דום לב

למרבה הצער, ווילבר לקה בדום לב שהשאיר אותו עם נזק מוחי. הרופאים עשו מה שיכלו כדי להשאיר אותו בחיים, אבל זה לקח זמן, והנזק היה בלתי הפיך.

"הוא חזר בסופו של דבר לחיים, אבל ברגע שהוא פתח את העיניים, ידעתי שהילד הקטן שלי כבר איננו".

"המבט שלו היה ריק ונראה שהוא כבר לא מזהה אותי. ווילבר לא הגיב למגע שלי יותר והחיבור בינינו נעלם. הייתי שבורה".

אחרי שבועיים, הגיעו למסקנה שאין דרך חזרה. תמי אירסון קיבלה את ההחלטה הקשה מכל – לנתק את בנה ממכשיר ההנשמה.

התמונה של תמי הולכת במסדרון עם ווילבר צולמה זמן קצר לפני שהלך לעולמו. זו התקווה שלה שישתמשו בתמונה כדי להעניק תמיכה להורים ולהראות להם שהם יכולים 'לשרוד את זה ואיכשהו למצוא דרך לעבור כל יום ביומו'.

אירסון אמרה: "אני יודעת שהתמונה שלי שמראה את המצוקה שלי בצורה כל כך אכזרית יכולה להיות קשה עבור אחרים, אבל אני גם מקווה שכל האנשים שחוו אובדן כזה ימצאו נחמה בידיעה שהם לא היחידים שהיו צריכים להרגישו את עוצמת האבל האדירה הזו".

נוח על משכבך בשלום ווילבר. אנו מקווים שאתה נמצא עכשיו במקום שמח.

החיים יכולים להיות לא צפויים ואכזריים בכל כך הרבה דרכים. המחר אינו מובטח לאף אחד, והקלפים יכולים להשתנות ברגע.

תמיד תוקירו את האנשים שאתם אוהבים ותגידו להם שאתם אוהבים אותם בכל יום. שתפו את הכתבה כדי להפיץ את המסר החשוב הזה.