קפטן מכבי אלקטרה ת"א, שון ג'יימס, היה אורח הכבוד באימון הבוקר של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב. הסנטר הצטלם עם כל השחקנים, קיבל חולצה חתומה, וניהל "קרב יריות" עם ערן זהבי.
צפו בדו קרב עם ערן זהבי:
תגית: ערן זהבי
יוסי גבני: שיר הדרבי – ערן זהבי פיו פיו לבכות
אוהדי הפועל תל אביב לא יאהבו את זה בכלל, אוהדי מכבי תל אביב יגידו שזה הדבר הכי טוב בעולם.
יוסי גבני, אוהד מכבי תל אביב כתב את שיר הדרבי – ערן זהבי פיו פיו לבכות
אלו המילים של השיר:
בוכים על חצי כדור, הם בוכים על כל מצב
הם בכו שטביב היה, ובוכים שטביב עזב
ואני בכלל לא מבין איך אוהד אדום אפשר להיות?
הסמל לא פטיש ומגל – זה טישיו ו2 דמעות
תבכו על כל שריקה
תבכו על כל פנדל
זה כואב, זה יכאב
להיות אוהד של הפועל
תבכו בהתאחדות, תבכו תהיו בשוק!
ערן זהבי אמר – פיו פיו עכשיו לשתוק.
וזה הביצוע של יוסי גבני לשיר הדרבי:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
סיכום הדרבי התל אביבי של משה פרימו – ציון 3
סיכום הדרבי שלי.
1. נתחיל בערן זהבי. אתמול איש הקרח עשה זאת שוב וניצח את המשחק במה שייזכר כ"דרבי האקדחים" (שם מקורי, עכשיו המצאתי), ובחר לשלוח תנועות ירי לכיוון שער 5 המאוכלס באוהדי הפועל.
אייל ברקוביץ' בחר לפתוח טור שעוסק בחגיגת השער של ערן זהבי, במקום לעסוק בגופו של עניין, המשחק. מישהו צריך להזכיר ל- "קוסם" שהוא הפנה אצבע משולשת לקהל ש-ל-ו (בסלטיק), ולאחר שחזר לארץ וכבש מול מכבי חיפה, בעונת הפרישה שלו (!) רץ לעבר הקהל הירוק בתנועת השתקה מופגנת.
ספורט זה יצרים. לפני בעיטת העונשין עומר דמארי, אוראל דגני ובוריס קליימן לחשו כמה מילים לזהבי. אני מניח שהם איחלו לו בהצלחה והחמיאו לו על העלייה לשלב הבא בליגה האירופית. בעת העלייה למגרש, "הילד-חרא" קיבל יריקה לתוך העין מכל אוהד אדום שעמד ליד המעבר. ממש כמו היריקות שרונאלדו קיבל באולד טראפורד, או איומי הסרטן שיצחקי קיבל מאוהדי בית"ר.
קליק לעמוד הפייסבוק משה פרימו – ציון 3
טוטו תמוז לא הורחק על תנועת ההשתקה, טוטו קיבל צהוב שני, והכותרות זעקו על קיפוח. דמארי לא הורחק על תנועת אקדח, דמארי עשה "זין" לאוהדי חיפה.
2. נמשיך באיתי שכטר. שחקני מכבי ת"א עלו לחימום בשעה 20:10. שחקני הפועל ת"א עלו לחימום בשעה 20:25. שחקני הפועל ת"א סיימו את החימום בשעה 20:40. שחקני מכבי סיימו את החימום בשעה 20:45. בגאומטריה קוראים לזה מ.ש.ל. הפועל יקראו לזה ש.ש.ל.
3. והיה גם כדורגל אתמול. גילי ורמוט הראה סופסוף מה שיש לו ברגליים, ועם משחק פשוט מעולה היה היחיד על המגרש שנצץ. בשתי הקבוצות. חואן פאבלו הוכיח שכמו שטראובר, לא משנה כמה שטויות הוא עושה, לדרבי הוא מגיע. ישראל זגורי המשיך להתנהג כמו פרחח, למרות כמה דקות של כדורגל לא רע, ורב"ש לא התלונן על השיפוט בפעם הראשונה העונה. שאפו.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
צפו: כריסטיאנו רונאלדו מקבל קריזה, מנסה לבעוט בערן זהבי (וידאו)
כריסטיאנו רונאלדו לא היה במיטבו אמש במשחק של פורטוגל נגד ישראל, ואת התסכול שלו הוא ניסה להוציא על ערן זהבי.
בדקה ה – 13 זהבי רץ צמוד עם רונאלדו, כשהפורטוגלי בטוח שנעברה עליו עבירה.
לאחר שהוא שיחרר את הכדור זהבי המשיך לרוץ צמוד אליו. רונאלדו חטף את הג'ננה וניסה לבעוט בברוטליות בזהבי שכבר הצליח להתחמק מהזירה.
אם הבעיטה של רונאלדו הייתה פוגעת בזהבי ודאי שהוא היה מורחק מיד מהמשחק, וסביר להניח שגם היה מקבל השעיה של מספר משחקים.
צפו בכריסטיאנו רונאלדו מנסה לפגוע בערן זהבי:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ערן זהב: על הבוגדנות וכפיות הטובה של ערן זהבי (דעה)
הבוגדנות וכפיות הטובה של ערן זהבי מאז הצטרף למכבי תל אביב שוברת שיאים. לואיס פיגו, סול קמפבל, מריו באלוטולי ורובין ואן פרסי הם סמלי מופת ונאמנות לעומתו.
צילומים עם צעיף של מכבי רגע אחרי שנחת בשדה, כאילו הוא לא גדל ביריבה השנואה. הצהרות נגד האדומים שהפכו אותו מאלמוני לשחקן בסרייה A. גם אמירות כאילו הפועל לא ניסתה באמת לרכוש אותו בחזרה מפאלרמו, לא מוסיפות לו כבוד והערכה. אולי רק אצל אוהדי מכבי תל אביב, שגם שם נשמעו קולות של חוסר רצון לקבל שחקן בית של הפועל תל אביב. ספק אם מה שזהבי טוען נכון, כי לפי התקשורת כן היו ניסיונות לגייס כספים ולרכוש את הקשר במתחם וולפסון.
הרי ברור שמה שהכריע זה הכסף. איפה שמשלמים יותר, לשם זהבי הלך. בלי לכבד את העבר, את הזמן והכסף שהושקע בו ואת הרגעים היפים שחווה שם, רק את חשבון הבנק. לכיס שלו כנראה אין מה לדאוג וגם הקריירה רחוקה מלהסתיים, ככה שכנראה לא מדובר בעניין של חיים או מוות. כבוד רק לדולרים. או יורו. 300 אלף לעונה, יותר נכון. השתנה מהמקפצה, בלי טיפה של חן.
זהבי הוא כמו גבר שהיה נשוי לאישה ובלי להיפרד ממנה הלך ובגד בה עם האישה היפה, שנואת נפשה שגרה ממול. מעשה מכוער, שאין שום תירוץ שיצדיק אותו. אם אני אוהד הפועל תל אביב, ספק גדול אם הייתי נותן לו לחזור בשלב מאוחר יותר בקריירה. לאבוקסיס זה עבד, גם לנימני, אבל אין לדעת מתי הכעס יחלוף, אם בכלל. כשתפתחו את המילון, ליד הביטוי "שכיר חרב" תקבלו תמונה של השחקן האנוכי לו מוקדש הטור הפעם. אפשר לצרף לשם גם ציטוטים שלו מהעבר נגד מכבי תל אביב, בשביל לעשות קישור ל"צביעות" או "עיוור צבעים".
בדרבי האחרון היה עוד ניצחון לחוסר הצדק בחיים. זהבי הצטיין ומכבי ניצחה 0-4. אחר כך הוא גם חגג עם השחקנים והאוהדים. רק חסר שיתחיל לאכול ב- 206. שלא יתפלאו בצד השמח של העיר, שזהבי יעשה להם עוד כמה שנים את מה שעשה להפועל בחורף הזה. ברקים, רעמים וגשמים עוד עלולים ליפול עליהם. גם אז כל הכביסה המלוכלכת תצא החוצה וזהבי ימשיך לאסוף מצלצלים במועדון אחר.
לא ברור למה הוא בכלל חזר לארץ. שחקן בליגה השלישית הטובה בעולם, בן 25, מוכשר ועם בטחון עצמי. אז בשביל מה מהסאן סירו להגיע למשחקים ברמת השרון ועכו? גם אם לא היו הצעות טובות באירופה הוא היה צריך להמשיך להיאבק על המקום שלו בפאלרמו (שגם ככה מחליפה מאמנים כמו גרביים ונמצאת במקום האחרון) ובסוף העונה להחליט אם להישאר או להמשיך למקום אחרת ביבשת. מעט מאוד שחקנים ישראלים מקבלים הזדמנות לשחק בליגה כל כך איכותית. בשנים האחרונות הם מסתפקים בקבוצות בבלגיה, סקוטלנד ומקסימום במועדונים מתחתית הטבלה הצרפתית. זהבי מקל ראש בממתק שקיבל ומי יודע מתי יגיע הביקור הבא בבית השוקולד.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
נדנדה ושמה הפועל תל אביב
טעות לחשוב שהעונה של הפועל תל אביב היא כישלון. בקיץ האחרון עזבו שני השחקנים הכי חשובים של הקבוצה – גילי ורמוט וערן זהבי. נכון – עזבו עוד שחקנים חשובים ולא פחות בכירים אבל דומה שהחסרון של שני אלה במרכז המגרש הוא הבעייתי מכולם.
אל המשבצת הזאת נכנסו שני שחקנים צעירים מאוד – אלרואי כהן ונוסא איגיבור – שכנראה לא מספיק טובים להוביל קבוצה כמו הפועל. אלרואי כהן בשורת הסטטיסטיקה בהחלט תורם בכיבושים ובבישולים אבל מי שעוקב אחרי הפועל השנה יכול לראות שמלבד משחקים נקודתיים, גדולים ככל שיהיו כמו ההצגה מול מכבי חיפה או השער היפה מול מכבי תל אביב, אלרואי כהן נעלם ברוב המשחקים ולא מורגש ולכן גם מוחלף לרוב כאופציה ראשונה. על איגיבור כמעט ואין מה לומר. ייתכן שהוא עוד יהיה שחקן גדול בניגריה אבל השנה הוא כנראה פשוט צעיר מדי ועוד לא התאקלם. תוסיפו לקישור הבעייתי של הפועל את טועמה שנמצא אחרי שיאו ואת רועי גורדנה בעונה הראשונה שלו בבמה המרכזית.
להפועל תל אביב יש היום 3 סיבות עיקריות לחוסר היציבות:
דרור קשטן – המאמן המיושן וחסר הכריזמה כנראה הרדים את שחקניו ובמשחקים קלים על הנייר הפועל לא הצליחה להבקיע. כנגד קבוצות כמו הפועל חיפה, רמת השרון ומכבי פתח תקווה הפועל תל אביב לא הבקיע שער אחד וזה לא סביר לקבוצת ההתקפה הטובה בליגה.
פרנסמן ופצ'אלקה – שני הבלמים המרכזיים של הפועל נפצעו ועד אותו רגע הפועל היתה עם ההגנה הטובה בליגה. בעקבות כך נאלץ קשטן לצוות את באדיר עם מור שושן – עוד שחקן צעיר וחסר ניסיון – וההגנה התפרקה ומאז הפועל ספגה שלישיות. מרקו שולר עושה רושם של בלם מוכשר אבל רק בשנה הבאה לדעתי נוכל לראות את יכולתו האמיתית. תוסיפו לכך את החולשה בעמדת המגן השמאלי – וכאשר גל שיש פצוע שירזי מסיט את חוטבא לעמדת המגן השמאלי וזה נראה נורא.
הקהל – הקהל היום מגיע למשחקי הקבוצה בעיקר כדי למחות ולא לעודד. פעם הקהל היה מטריף את השחקנים והיה שווה כמה נקודות בעונה. היום הקהל רוצה לקבוע מי יהיה המאמן מי יהיה הבעלים ומי ישחק בהרכב. יחלוף הרבה זמן עד שנראה בבלומפילד קהל מאושר כמו בשנים האחרונות. חלק מהקהל הזה שכח איפה היתה הפועל לפני שגוטמן הגיע.
לסיכום, אחרי כל הבעיות האלו הפועל תל אביב הגיעה לגמר גביע הטוטו (והפסידה בפנדלים) היא ממוקמת במקום השני עם ההתקפה הטובה בליגה ויש עוד סיכוי קטן לאליפות. וכמובן שהיא מועמדת שוב לזכייה בגביע ולהגיע לאירופה בשנה הבאה. זה לא כישלון. זאת עונת מעבר. ואף מילה על אלי טביב.
מנפלאות הטבלה המשקרת
הפועל ת"א בראש הטבלה הרבה בזכות ההגרלה וצריכה להיזהר, האקס שלה, ערן זהבי, נהנה ממאמן צעיר ורעב, אינטר שוב בוחרת רע, ואתלטיקו מדריד וולנסיה מנסות לומר משהו אחר מבארסה וריאל. מחזור אמצע השבוע ברחבי אירופה הביא עימו כמה מסקנות
את הכותרות במחזור אמצע השבוע בליגת העל גנבו להן עירוני רמה"ש ובני סכנין לאחר שגברו בהתאמה על מכבי ת"א ומכבי חיפה. הפועל ת"א נהנית מפתיחת עונה טובה מבחינת תוצאות, אך היכולת, אוי היכולת. וגם באירופה חווינו שירים ושערים מעניינים יותר ומעניינים פחות.
בלומפילד זה הבית
הפועל ת"א היא מובילת הטבלה החדשה בעקבות מחזור אמש. 13 מ-15 נק' היא צברה, ועם כל שלל הביקורות כלפי דרור קשטן, הקבוצה משיגה תוצאות לעת עתה. ועדיין, היכולת רחוקה מלשכנע, וגם קבוצה פצועה כמו הפועל ב"ש, הביכה לא פעם את ההגנה האדומה. קבוצה טובה ובריאה יותר הייתה נהנית מההפקר. וגם בהתקפה, החלוצים באים יותר מידי לאחור, ואין משחק שוטף. אז נכון, המחזור הוא רק החמישי, אך על הפועל לזכור כי ארבעה מחמשת משחקיה התקיימו בבלומפילד כאשר גם איבוד הנקודות היחיד עד כה, נגד בני יהודה, התרחש במגרש הביתי. בשביל אליפות צריך הרבה מעבר ליכולת הנוכחית, השאלה היא איך מפיקים רצף ושטף מהסגל הזה?
אכלו ק"ש
עירוני קריית שמונה לאחר עונה בצמרת הטבלה, איבדה משהו מכוחה. אין לדעת אם זה חוסר תאבון מצד חניכיו של רן בן שמעון, אך כל הכוכבים מאשתקד בראשותם של עדי אלישע ואדריאן רוצ'ט לא מצליחים לשחזר במאום את יכולתם. אם רוצים בקבוצה מהצפון להתברג בחלק העליון, הם יצטרכו להתאפס על עצמם במהרה, ולחזור לפחות לרעב שאפיין אותם מהעונה החולפת.
הבשורה?
תחילת העונה בליגה הספרדית מאופיינת לכאורה בצמצום פערים בין ברצלונה וריאל לשאר החברות לצמרת, ואני לא מדבר על אוססונה שחטפה שמינייה מבארסה. אתלטיקו מדריד עם פלקאו כמפציץ נראית טוב אחרי מחזורי פתיחה מגומגמים, וגם ולנסיה של אונאיי אמרי השאפתן נבנית נכון, ובל נשכח את מלאגה שקוצרת תוצאות עד כה ונדבקת לפסגה. ועדיין עוד מוקדם להכריז על מהפך או צמצום פערים אמיתי. גם אמש נהנתה ולנסיה מהיעדר מגן ימני טבעי של בארסה, והעובדה שאריק אבידל, כך תחושתי, יחווה עונה חלשה למדי, כך שאין להסיק מסקנות מהירות. לגבי ריאל מדריד ומוריניו, ייתכן כי למדו להתגונן נגדן, הקבוצות מגיעות מוכנות, אך כאשר יפתח הסכר של כריסטיאנו רונאלדו, לא בטוח שיהיה מי שיעצור אותו. ובינתיים מי אנחנו שנלין על תחרות? אתלטיקו מדריד, ולנסיה, מלאגה, סביליה ובטיס, איזו צמרת כיפית!
גביע הדוויס
לאחר עשרות פיטורים וחוסר שקט, נראה כ מאוריציו זאמפאריני קיבל סוף סוף החלטה נכונה. דוויס מאנגיה, מאמן צעיר שהגיע מהנוער המקומי, נראה כאיש המתאים להוליך את פאלרמו של העונה. החיבור של השחקנים למאמן הצעיר, המשחק התוסס וגם הרוטציה, הם המצרך שלא היה שם בעונה האחרונה. ערן זהבי יוכל רק ליהנות ממאמנו החדש, ומלמידה מהאייקון, פאבריציו מיקולי, כאשר את הספתח האדיר הוא חווה כבר אמש. דוויס מאנגיה וזהבי, זה שילוב לגביע הדוויס.
שוב אותו הצליל
זה היה באוויר ואמש קיבלנו את החותמת, ג'יאן פיירו גאספריני כבר לא מאמנה של אינטר. חוסר חיבור משווע ובעיקר חוסר אמון מצידם של שחקניו, הוביל לתוצאות כושלות שבשיאן ההפסד לטרבזונספור בליגת האלופות, וההפסד המביך עוד יותר לנובארה הקטנה. אבל שוב עושה הרושם כי מוראטי לא ידע לאן ללכת, קלאודיו ראניירי, עוד אחד מאותם המאמנים המוערכים יתר על המידה, הוא המאמן הבא של ה"נרואזורי". ראניירי למרות המון ניסיון אינו המאמן שיוציא מאינטר משהו אחר, אולי בתחילת הדרך, אך בשביל בנייה לטווח ארוך, כפי שמכוונים שם, היה עדיף למנות מאמן צעיר, ושמות שהיו באים, לא חסרים. הרגשתי היא כי גם ראניירי לא ירומם את מצב רוחם של יושבי ה"סן סירו" הכחולים-שחורים.
מונופול – YEAH
המרענן הרשמי בפתיחת העונה בצרפת זוהי מונפלייה. החבורה של רנה ג'יראר, בעברו מאמן הנבחרת הצעירה של צרפת, נראית פשוט מצוין, ולאור חוסר היציבות של מארסיי, ליון וחברות הצמרת, עושה הרושם כי דווקא היא זו שתקרא תיגר על פ.ס.ז' כשזו תתייצב לה. מארקו אסטרדה, הצ'יליאני הנהדר, וגם החלוץ, אוליבייה ג'ירו, הם מניות בעלייה, והקהל של הקבוצה הצנועה שרק חזרה לליגה הבכירה לפני שנתיים, יכול לפנטז על הימים הורודים של אריק קאנטונה, לורן בלאן וקרלוס ואלדרמה.
יאללה עכשיו הפנים למחזור סוף השבוע. הפועל חיפה תבוא להקשות על האדומים בבלומפילד, מכבי חיפה תקבל את רמה"ש בכושר טוב, וב"ש תנסה להכניס את מכבי ת"א למיני משבר. ובספרד אתלטיקו מדריד תנסה לתת מימוש להצהרת הצמצום.
המטבח האיטלקי
הכדורגל האיטלקי שאיבד מעט מערכו בשנים האחרונות, מנסה לשקם עצמו. מילאן מנסה לשמור על הבכורה, אינטר תנסה להפתיע בעונה פיננסית, רומא מתעשרת, לאציו זוהרת ויובנטוס משמיעה קולות של חוזרת. אה, ומה עם נאפולי ואודינזה? הליגה האיטלקית חוזרת, והרעב לפסטה, רביולי, וספגטי נפתח
הכבוד של הכדורגל האיטלקי נמצא בדעיכה מסוימת בעונות האחרונות. פרשיות שחיתות ושליטה דיי בלעדית של אינטר בהגמוניה, גרמו לאיבוד נקודות בקרב המעריצים, וגם בצד המקצועי ספגה איטליה מכה, כאשר תהיה זו העונה האחרונה לעת עתה בה תשלח איטליה ארבע נציגות לליגת האלופות, וזהו בהחלט לא דבר של מה בכך עבור חובבי הכדורגל האירופי.
במטרה לנסות ולשקם את הכבוד, וגם מתוך רצון אישי של המועדונים עצמם לפרוס כנפיים מחודשות, עבר על הכדורגל האיטלקי קיץ מעניין ביותר. קבוצות כמו יובנטוס ורומא ביצעו מהפכות של ממש במטרה להיכנס למשולש הצמרת, לאציו גם היא עשתה התחמשות יפה, מילאן התחזקה במקומות הנכונים, ולמי ששכח היא האלופה, כאשר גם נאפולי עם יומרות צמרת. מי שאיבדו מכוחן כמסתמן הן דווקא אינטר, שהולכת על מעין עונה פיננסית עם רצון להפתיע, ואודינזה, שנחלשה, והדבר ניכר על המגרש גם במשחק מוקדמות שלב הבתים של ליגת האלופות נד ארסנל.
ולא לשכוח שיהיו עוד קבוצות שינסו להפריע. פיורנטינה ופאלרמו הן קבוצות שאסור לפסול אף פעם, וגם פארמה וגנואה הם מועדונים עם מסורת. הליגה הכי טעימה באירופה פותחת עונה.
אספרסו קון פנה
המילה פנה היא קצפת באיטלקית, אז להלן הקבוצות שיאבקו על הקצפת.
מילאן, האלופה, שהחזירה את הצלחת לסן סירו לאחר שבע שנות היעדרות מהצד האדום-שחור של העיר, עברה קיץ מעניין והתחזקה במקומות הנכונים, במטרה לשמור על התואר. לאגף שמאל של ההגנה מצטרף הניגרי הנהדר, טאייה טאיו, שמגיע ממארסיי הצרפתית. מגן מוכשר מאוד, בעל בעיטות תותח, שאמור לתת מענה לעמדה לא יציבה של ה"רוסונרי". פיליפ מקסס מגיע מרומא ויצטרף לחוליית ההגנה עם הרבה איכויות. השאלתו של קשר הנבחרת האיטלקית, אלברטו אקווילאני, שצפוי לחזור ליכולתו המשכנעת מימיו ברומא, זו שאילצה את ליברפול לשלם תמורתו 20 מיליון פאונד, תוסיף עומק למרכז המגרש של המילאנזים. גם החלוץ הצעיר והמוכשר, סטפן אל שארוואי, איטלקי ממוצא מצרי, מצטרף כפרויקט נהדר ומלא עתיד.
הקבוצה תמשיך ותישען על זלטאן איברהימוביץ', תיאגו סילבה, אלשנדרה פאטו ופרינס בואטנג, והשאיפה היא לפחות לשחזר את תואר האליפות.
יובנטוס, עברה קיץ מעניין עם חילופי מאמנים, כאשר אנטוניו קונטה מנסה לבנות את מורשתו במועדון בתור האיש על הקווים. שורת החתמות בראשם של אנדראה פירלו שעוזב את מילאן, ארתורו וידאל, סטפן ליכטשטיינר ומירקו וויצניץ', אמורה ליצור סגל מוכשר ורעב, וכמובן גם עמוק. התוספת האחרונה של אליירו אליה, קשרה המוכשר של נבחרת הולנד, חתמה קיץ בו יובה מתאפסת על עצמה. הגברת הזקנה, רוצה לחזור לצמרת הגבוהה ולקרוא תיגר על האליפות, ועפ"י סוכניות ההימורים, קיים גם סיכוי לא רע לכך.
רומא, עם בעלים אמר
יקאי ממוצא איטלקי, בשם תומאס די-בנדטו, הביאה לעמדת המאמן את לואיס אנריקה, שהצליח מאוד בברצלונה ב', וינסה לבנות "מיני ברצלונה" גם בבירת איטליה. הוא אמנם יתמודד עם עזיבתם של מקסס, ריסה, מנז ווויצניץ', אך צירופם של פאבלו אוסבאלדו הנהדר, יחד עם בויאן קרקיץ', מיראלם פיאניץ', פרננדו גאגו ואריק לאמלה, ילד הפלא של ריבר פלייט, גורם לציפיות גבוהות גם אצל ה"ג'אלורוסי".
לאציו, בצד התכול של רומא, עברו גם כן התחמשות קיצית. מירוסלב קלוזה, החלוץ הגרמני הוותיק, וג'יבריל סיסה הצרפתי, יצטרפו להרנאנס הברזילאי הנהדר ויצטרכו לחפות על עזיבתם של ליכטשטיינר ליובה, והשוער הלא יציב ואחד מכוכבי הקופה אמריקה, פרננדו מוסלרה. בינתיים זה נראה לא רע, במשחקי האימון וגם במוקדמות הליגה האירופית, אך יהיה קרב מעניין העונה בבירת איטליה, וגם אם לא על כס המלכות, על ההגמוניה בעיר.
אינטר, לא שכחנו אותך, אך הקיץ יצר ציפיות מעט נמוכות עבור מי ששלטה עד לעונה החולפת ללא עוררין. מיניו של ג'יאן פיירו גאספריני למאמן היה הטריגר הראשוני לעונה עם הרבה פחות ציפיות אצל מאסימו מוראטי. נכון, מדובר במאמן טוב, אך לא כזה שנמנה על שורת מאמני הצמרת שעברו במועדון בשנים האחרונות. אינטר נפרדה מסמואל אטו שקיבל הצעה חסרת תקדים מאנז'י מחצ'קאלה, וגם ממרקו מטראצי, אחד מסמליה, אך אסור לשכוח את הסגל עתיר הכישרון שכולל את מייקון, נאגמוטו ולעת עתה גם ווסלי סניידר, שאליהם יצטרפו העונה ריקי אלבארס, הארגנטינאי הנהדר מולס, לוק קאסטיינוס, ההולנדי המוכשר וגם דייגו פורלאן, שינסה להשתקם מעונה דלילה. אינטר תנסה למרות ציפיות נמוכות, להתברג לפחות בשלישייה הראשונה.
נאפולי, הנציגה מהדרום שסיימה שלישית אשתקד ותשחק בבית המוות של ליגת האלופות יחד באיירן מינכן, ויאריאל ומנצ'סטר סיטי, תמשיך להישען על מארק האמשיק הנהדר, אדינסון קאבני, מלך שעריה אשתקד ואיסיקל לאבצי, הארגנטינאי. גוקהאן אינלר, השוויצרי, שהצגתו במסיבת העיתונאים הייתה אחד מרגעי השיא של הקיץ, מהווה את גולת הכותרת למסע הרכש. שחקנים נוספים כמו ברים דג'מאיילי, מריו סאנטנה ומרקו דונאדל, יעמיקו עוד יותר את הסגל של וולטר מאצרי, שיתמודד עם עזיבתו של סאפטה הנהדר לויאריאל. נאפולי תנסה להתברג בצמרת, אך יהיה לה קשה לשחזר את הדהירה מאשתקד.
פסטה לארוחת צהריים
את אמצע הטבלה צפויות להוביל אודינזה שנפרדה מהכוכב הגדול שלה, אלכסיס סאנצ'ס, שנמכר לברצלונה. אנטוניו די נטאלה ינהיג חבורה של כישרונות צעירים, אך ההצלחה של פרנצ'סקו גוודולין וחניכיו תתקשה לחזור על עצמה.
פיורנטינה, הויולה, של סיניסה מיכאלוביץ', שסיימו אשתקד במקום התשיעי, יזדנבו מאחור גם העונה, כאשר הסגל לא משכנע במיוחד ביחס לאחרים. חוסיין חראג'ה, הוא לא שם שיפיל אנשים מהכיסא, ועם בכל זאת תחפשו שמות נוצצים אצל הסגולים, תמצאו אותם אצל סטבן יובטיץ', המונטנגרי הנהדר וחואן וארגס, הפרואני, שעבר קיץ מעולה עם נבחרתו, והציג תכונות של שחקן אדיר.
גנואה, עם אלברטו מלאסני על הקווים, תנסה להשתרך בחבורה, אך הסגל שלה לא מספיק מבטיח. אלכסנדר מרקל, שקיבל מעט קרדיט במדיה של מילאן, ופליפה סיימור, הצ'יליאני המוכשר, הם מי שיצטרפו לוולטר בירסה וצ'סארה בובו כרכישות המובילות של הקבוצה הקיץ. את האושר שלה היא תשאב מהעובדה כי היריבה העירונית, סמפדוריה, תתרוצץ על מגרשי הסרייה ב'.
פארמה, רוצה להתברג גבוהה יותר יחד עם הרנן קרסו הוותיק וסבסטיאן ג'ובינקו, פאלרמו, של ערן זהבי, איבדה את חבייאר פאסטורה, ומהווה כרגע סימן שאלה גדול, בייחוד כאשר המאמן הראשון של העונה, פיולי, כבר הלך הביתה. גם קייבו, קליארי, ובולוניה עם מרקו די ואיו הנפלא, ינסו לדגדג את הצמרת.
סיינה שצירפה את אדריאן מוטו, קטאניה, צ'זנה, לצ'ה וגם נובארה, העולה החדשה ישתרכו מאחור יחד עם אטאלנטה שעברה קיץ סוער ומלא חשדות.
המחזור הראשון נדחה בעקבות שביתת ארגון השחקנים, והליגה תיפתח החל מהמחזור השני. מילאן ולאציו יקיימו התמודדות נהדרת ליריית הפתיחה, ופאלרמו וזהבי יפגשו את אינטר, במחזור השלישי אנו צפויים לעימותים מעניינים ביותר בין אינטר לרומא ונאפולי למילאן, בהחלט פתיחה מעניינת לעונה החדשה.
איטליה רוצה להחזיר את כוחה של האובד של ה"SERIE A", יחד עם שאיפות צמרת של מועדונים כמו יובנטוס, רומא ולאציו שיחברו למילאן ואינטר, צפויה עונה מרתקת, כזו שלא נראתה על אדמת ארץ המגף בעונות האחרונות. הדרך הטובה ביותר לטהר את הליגה, לצד עונשים למי שאינם התנהגו בצורה הולמת לחוקי הספורט, היא פשוט לחזור לכר הדשא רעבים, וכשמדובר באיטליה, בקלות אפשר להתאהב בריחות המטבח. שיהיה בתאבון