תקרית מוזרה למדי התרחשה במהלך משחק ההפסד 2-1 של גנגאן במונפלייה ביום שבת בליגה הצרפתית.
גנגאן שנמצאים במקום האחרון בטבלה הפסידו בפעם הרביעית ברציפות, וחוץ מההפסד הקבוצה גם הפסידה את השוער ממאדו סמאסה שהורחק בדקה ה 89.
כשהשופט היה בדרכו לשלוף את הכרטיס האדום לשוער, מגן גנגאן בנג'מין אנגואה ניסה טקטיקה מעניינת מאוד כדי להציל את השוער שלו.
המגן ניסה לחטוף את הכרטיס האדום מידיו של השופט, אבל באופן לא מפתיע המאמצים שלו לא עזרו.
היא אחת הקבוצות המרעננות בצרפת בעונות האחרונות. רנה ג'יראר והחבורה מדרום צרפת מצעידים את מונפלייה לעונה טובה נוספת, כזו שמאיימת לשבור את המונופול של הגדולות בכדורגל הצרפתי. את פאריס סן ז'רמן וליל הם יתקשו לעצור, אך את ליון ומארסיי הם מסוגלים להשאיר מאחור
אולי זה מוקדם לצאת בהצהרות, אך גם אם לא נצא בכאלו, מונפלייה של השנים האחרונות שבה לצמרת הכדורגל הצרפתי. אשתקד זה אמנם לא הסתייע למקום בצמרת של ממש, אך החבורה של רנה ג'יראר נראית טוב ומשמרת יכולת כבר במשך שלוש עונות, כאשר הימים בהם כיכבו שמות מפוארים במועדון מגדות הים התיכון, עשויים להיכתב מחדש.
היא משחקת כדורגל נהדר, משלבת צעירים לצד מבוגרים יותר, וכשמעל כולם שועל מנוסה בדמותו של ג'יראר, הכחולים כתומים יכולים לפנטז שוב על אירופה, ואולי אף מעבר לכך.
הרי כבר היינו בסרט הזה
היא אולי לא שם נוצץ כמו פאריס סן ז'רמן, ליון, מארסיי ואפילו ליל, אך אם מסתכלים בשרשרת העבר של מונפלייה, מגלים כי היא הייתה חברה קבועה בנוף הליגה הראשונה של צרפת, לפחות בשני העשורים שקדמו לשנות האלפיים.
אליפות ב-1987וגביע ב-1990, כאשר מככבים במועדון קרלוס ואלדרמה, לורן בלאן, ואריק קאנטונה, הם ההישגים הכי בולטים בהיסטוריה של המועדון הצעיר, אך השמות שרשומים כאן הם לא סתם שמות בכדורגל העולמי. תוסיפו לכך גם את רוז'ה מילה, החלוץ הקמרוני האגדי ותקבלו מועדון שהספיק לעשות משהו ב-37 שנות קיומו (להזכירכם גם פאריס סן ז'רמן הוקמה רק ב-1970).
לורן בלאן, מאמן נבחרת צרפת כיום, הוא השם הכי גדול שצמח במועדון בעשורים האחרונים. הבלם המפורסם גדל ושיחק במועדון בשמונה שנותיו הראשונות בקריירה, תוך שהוא אוסף גם אליפות היסטורית וגם גביע עם המועדון לפני שפורץ למחוזות מפורסמים הרבה יותר.
עם שמות כאלו נותרה לאוהדים המסורים (והם באמת קהל נפלא) באצטדיון "סטאד לה מוסון" הרבה תקווה שהעתיד עוד יחזור, או כפי שנהוג לשיר במגרשנו "האימפריה עוד תחזור".
ממעייני הישועה
רנה ג'יראר היה שנים האיש האמון על נבחרות הנוער, הנערים ויותר מאוחר גם הנבחרת הצעירה של צרפת. הוא נחשב מאמן קפדן, אם כי חביב על שחקניו, והאמת שאם תביטו לאחור גם עלינו הישראלים (הרי הוא חתום על ההדחה של צרפת שלו בידי גיא לוי והאולימפית, בתום מאבק הפלייאוף אי אז ב-2006).
לאחר כעשר שנים בהתאחדות הצרפתית, וכששימש גם כעוזר של אמה ז'אקה בטורניר הגביע העולמי אותו אירחה צרפת ב-1998 וגם זכתה בו, בחר ג'יראר לחזור ולאמן קבוצה. בעקבות השערוריות סביב רולאן קורביס אשר עזב את תפקידו בסיום עונת 2008-9, בדרכו לביצוע עונש מאסר, קיבל ג'יראר לידיו את המושכות על הקבוצה שרק עתה חזרה לליגה הראשונה.
עונה מסחררת במהלכה גם הובילה את הטבלה במספר לא מבוטל של מחזורים, וסיום מפתיע במקום החמישי שהקנה לה כרטיס לליגה האירופית, הקנו לג'יראר נקודות רבות בשוק המאמנים המקומי, וכמו כן ביציעים.
גם אשתקד נראתה הקבוצה טוב, אם כי לא כמו בעונה שלפני, אך שילובם של צעירים (דבר עליו אמון ג'יראר) יחד עם ותיקים, ובייחוד אווירה טובה ושמחה בקבוצה מובילים אותה עד היום ממש.
פתיחת העונה הנוכחית נראית גם היא טובה למדי, ואף מזכירה את זו מלפני שתי עונות. הסיכויים, בעיקר בגלל חוסר היציבות של ליון ומארסיי, נוטים אף לשיפור מעמדות, זאת למרות שחלפו עד כה 11 מחזורים בלבד, ובמשחק הבית נגד פאריס סן ז'רמן ספגה החבורה של ג'יראר מפלה כואבת של 3-0.
ועדיין אין לקחת מג'יראר מאום מהקרדיט על הפיכתם של אוליבייה ג'ירו לסקורר (שמונה שערים העונה בינתיים), על השבחתו של יונאס בלהאנדה לשם נוצץ, על שילובם של הילטון הברזילאי יחד עם הקפטן הצעיר יאנגה אמביוואה בהגנה, ועל שילובם של זרים וותיקים כמו מרקו אסטרדה וג'ון אוטקה.
השמות הרבה פחות נוצצים מאלו של פאריס, ליון, מארסיי ואפילו ליל, אך התלכיד של ג'יראר מוביל בינתיים למקום השני. הלחץ הוא דווקא על הגדולות, וכשמונפלייה לא נמנית על אלו, זה יכול לשחק לטובתה. אולי לא לאליפות, אבל שבירת מונופול לא מתחילה ישירות בדרך זו.
הפועל ת"א בראש הטבלה הרבה בזכות ההגרלה וצריכה להיזהר, האקס שלה, ערן זהבי, נהנה ממאמן צעיר ורעב, אינטר שוב בוחרת רע, ואתלטיקו מדריד וולנסיה מנסות לומר משהו אחר מבארסה וריאל. מחזור אמצע השבוע ברחבי אירופה הביא עימו כמה מסקנות
את הכותרות במחזור אמצע השבוע בליגת העל גנבו להן עירוני רמה"ש ובני סכנין לאחר שגברו בהתאמה על מכבי ת"א ומכבי חיפה. הפועל ת"א נהנית מפתיחת עונה טובה מבחינת תוצאות, אך היכולת, אוי היכולת. וגם באירופה חווינו שירים ושערים מעניינים יותר ומעניינים פחות.
בלומפילד זה הבית
הפועל ת"א היא מובילת הטבלה החדשה בעקבות מחזור אמש. 13 מ-15 נק' היא צברה, ועם כל שלל הביקורות כלפי דרור קשטן, הקבוצה משיגה תוצאות לעת עתה. ועדיין, היכולת רחוקה מלשכנע, וגם קבוצה פצועה כמו הפועל ב"ש, הביכה לא פעם את ההגנה האדומה. קבוצה טובה ובריאה יותר הייתה נהנית מההפקר. וגם בהתקפה, החלוצים באים יותר מידי לאחור, ואין משחק שוטף. אז נכון, המחזור הוא רק החמישי, אך על הפועל לזכור כי ארבעה מחמשת משחקיה התקיימו בבלומפילד כאשר גם איבוד הנקודות היחיד עד כה, נגד בני יהודה, התרחש במגרש הביתי. בשביל אליפות צריך הרבה מעבר ליכולת הנוכחית, השאלה היא איך מפיקים רצף ושטף מהסגל הזה?
אכלו ק"ש
עירוני קריית שמונה לאחר עונה בצמרת הטבלה, איבדה משהו מכוחה. אין לדעת אם זה חוסר תאבון מצד חניכיו של רן בן שמעון, אך כל הכוכבים מאשתקד בראשותם של עדי אלישע ואדריאן רוצ'ט לא מצליחים לשחזר במאום את יכולתם. אם רוצים בקבוצה מהצפון להתברג בחלק העליון, הם יצטרכו להתאפס על עצמם במהרה, ולחזור לפחות לרעב שאפיין אותם מהעונה החולפת.
הבשורה?
תחילת העונה בליגה הספרדית מאופיינת לכאורה בצמצום פערים בין ברצלונה וריאל לשאר החברות לצמרת, ואני לא מדבר על אוססונה שחטפה שמינייה מבארסה. אתלטיקו מדריד עם פלקאו כמפציץ נראית טוב אחרי מחזורי פתיחה מגומגמים, וגם ולנסיה של אונאיי אמרי השאפתן נבנית נכון, ובל נשכח את מלאגה שקוצרת תוצאות עד כה ונדבקת לפסגה. ועדיין עוד מוקדם להכריז על מהפך או צמצום פערים אמיתי. גם אמש נהנתה ולנסיה מהיעדר מגן ימני טבעי של בארסה, והעובדה שאריק אבידל, כך תחושתי, יחווה עונה חלשה למדי, כך שאין להסיק מסקנות מהירות. לגבי ריאל מדריד ומוריניו, ייתכן כי למדו להתגונן נגדן, הקבוצות מגיעות מוכנות, אך כאשר יפתח הסכר של כריסטיאנו רונאלדו, לא בטוח שיהיה מי שיעצור אותו. ובינתיים מי אנחנו שנלין על תחרות? אתלטיקו מדריד, ולנסיה, מלאגה, סביליה ובטיס, איזו צמרת כיפית!
גביע הדוויס
לאחר עשרות פיטורים וחוסר שקט, נראה כ מאוריציו זאמפאריני קיבל סוף סוף החלטה נכונה. דוויס מאנגיה, מאמן צעיר שהגיע מהנוער המקומי, נראה כאיש המתאים להוליך את פאלרמו של העונה. החיבור של השחקנים למאמן הצעיר, המשחק התוסס וגם הרוטציה, הם המצרך שלא היה שם בעונה האחרונה. ערן זהבי יוכל רק ליהנות ממאמנו החדש, ומלמידה מהאייקון, פאבריציו מיקולי, כאשר את הספתח האדיר הוא חווה כבר אמש. דוויס מאנגיה וזהבי, זה שילוב לגביע הדוויס.
שוב אותו הצליל
זה היה באוויר ואמש קיבלנו את החותמת, ג'יאן פיירו גאספריני כבר לא מאמנה של אינטר. חוסר חיבור משווע ובעיקר חוסר אמון מצידם של שחקניו, הוביל לתוצאות כושלות שבשיאן ההפסד לטרבזונספור בליגת האלופות, וההפסד המביך עוד יותר לנובארה הקטנה. אבל שוב עושה הרושם כי מוראטי לא ידע לאן ללכת, קלאודיו ראניירי, עוד אחד מאותם המאמנים המוערכים יתר על המידה, הוא המאמן הבא של ה"נרואזורי". ראניירי למרות המון ניסיון אינו המאמן שיוציא מאינטר משהו אחר, אולי בתחילת הדרך, אך בשביל בנייה לטווח ארוך, כפי שמכוונים שם, היה עדיף למנות מאמן צעיר, ושמות שהיו באים, לא חסרים. הרגשתי היא כי גם ראניירי לא ירומם את מצב רוחם של יושבי ה"סן סירו" הכחולים-שחורים.
מונופול – YEAH
המרענן הרשמי בפתיחת העונה בצרפת זוהי מונפלייה. החבורה של רנה ג'יראר, בעברו מאמן הנבחרת הצעירה של צרפת, נראית פשוט מצוין, ולאור חוסר היציבות של מארסיי, ליון וחברות הצמרת, עושה הרושם כי דווקא היא זו שתקרא תיגר על פ.ס.ז' כשזו תתייצב לה. מארקו אסטרדה, הצ'יליאני הנהדר, וגם החלוץ, אוליבייה ג'ירו, הם מניות בעלייה, והקהל של הקבוצה הצנועה שרק חזרה לליגה הבכירה לפני שנתיים, יכול לפנטז על הימים הורודים של אריק קאנטונה, לורן בלאן וקרלוס ואלדרמה.
יאללה עכשיו הפנים למחזור סוף השבוע. הפועל חיפה תבוא להקשות על האדומים בבלומפילד, מכבי חיפה תקבל את רמה"ש בכושר טוב, וב"ש תנסה להכניס את מכבי ת"א למיני משבר. ובספרד אתלטיקו מדריד תנסה לתת מימוש להצהרת הצמצום.
