נשים יודעות עד כמה המחזור החודשי שלהן יכול לכאוב. ואמהות יודעות שצירי לידה מזכירים את הכאב הזה, וכולנו יודעים עד כמה לוקחים אותם ברצינות בבתי החולים.

אז מדוע אחרי כל כך הרבה שנים שנשים צריכות לסבול את זה מדי חודש, הכאב הזה אינו נלקח ברצינות?

ובכן, עכשיו פרופסורים לפוריות באוניברסיטת לונדון השוה בין כאבי מחזור להתקף לב, ואמרו שצריכים לקחת את הכאבים האלה הרבה יותר ברצינות.

בכתבה שפורסמה ב Guardian היה כתוב שכ 20% מהנשים סובלות מכאבי מחזור כל כך חזקים שזה מפריע לכם בחיי היומיום, אך רוב הנשים הללו לא אומרות מילה.

ישנם גם אינספור סיפורים על נשים שמתייעצות עם רופאים לגבי הכאב שלהן, אך הרופאים לא לוקחים אותן ברצינות; ופשוט ממליצים להן לקחת כדור נגד כאבים.

‘גברים לא מבינים את זה’

פרופסור ג'ון גילבוד אומר שזה לא צריך להיות כך, ומוסיף שצריך לבצע מחקרים נוספים כדי למצוא טיפולים הולמים.

"גברים לא סובלים מזה ולא מבינים את זה, והנושא לא קיבל את ההתייחסות שהוא אמור לקבל. אני בהחלט מאמין שזה משהו שצריך לטפל בו, כמו כל דבר אחר ברפואה", הוא אמר.

בהחלט יש חוסר אחידות בדרך בה מטפלים בכאבים של נשים לעומת כאבים של גברים כאשר הנתונים מראים שנשים הסובלות מכאבים בבטן יאלצו לחכות זמן רב יותר בטיפול נמרץ מאשר גברים הסובלים מאותם תסמינים.

האם המחקר הזה ישנה משהו בנוגע לתרופות נגד כאבים או הגישה הכללית – רק הזמן יגיד.

אל תשכחו לשתף את הממצאים החשובים של המחקר הזה עם החברים והמשפחה שלכם כדי לעזור ולשנות את השיח והדעה סביב הנושא החשוב הזה. 

יש אנשים שמאמינים באלוהים ויש בכאלו שלא, וזה בסדר גמור. כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו, כל עוד זה לא פוגע באחרים.

ולא משנה במה אתם מאמינים, אנחנו חושבים שכולנו יכולים להסכים על זה: האמונה שלכם היא העסק שלכם ולא של אף אחד אחר. ואם אתם לא מאמינים בכלום, זה בסדר גמור.

אבל יש כאלו שרוצים להחליט בשביל אחרים במה הם צריכים או לא צריכים להאמין. ואין דבר מספק יותר כשהאנשים האלה מקבלים את מה שמגיע להם.

בסיפור הגאוני הזה, מורה ניסה לגרום לתלמידים שלה מה לחשוב ומה להרגיש – אבל התשובה הנפלאה של אחד הילדים השתיקה אותה במקום!

אביאל בן ה 7 הקשיב למורה שלו בכיתה א', המורה גלית, מדברת על אמונה ודת. המורה גלית אינה מאמינה באלוהים, וגם לא רצתה לדבר על זה עם התלמידים שלה – לא משנה מה הם חושבים.

“צאו החוצה לחצר”

כדי להוכיח להם שאלוהים לא קיים, המורה גלית שאלה את אביאל.

"אביאל, אתה רואה את העץ מחוץ לחלון?".

"כן", ענה הילד.

"אביאל, אתה רואה את הדשא שמסביב לעץ?".

"כן", ענה שוב הילד.

"עכשיו צא החוצה לחצר ותסתכל לשמיים", אמרה לו המורה גלית.

אביאל הנהנן בראשו, ויצא החוצה לחצר בית הספר. הוא הסכל למעלה לשמיים הכחולים לכמה רגעים, ונכנס שוב לכיתה.

“ראית שם את אלוהים?”

"ראיתי את השמיים", ענה אביאל, כשהוא שמח שיכל לצאת החוצה לחצר אפילו לכמה שניות.

"אבל האם ראית את אלוהים שם למעלה?", שאלה המורה גלית בטון מזלזל.

"לא, לא ראיתי אותו", ענה הילד בכנות.

"בדיוק. אנחנו לא יכולים לראות את אלוהים, בגלל שהוא לא שם. הוא פשוט לא קיים", אמרה המורה עם חיוך מתנשא.

“אתה רואה את המורה גלית?”

לפתע, חברה לכיתה של אביאל, גאיה, הרימה את היד בהתלהבות, והמורה גלית נתנה לה את רשות הדיבור.

"אביאל, אתה רואה את העץ מחוץ לחלון?", שאלה אותו גיאה.

"כן", הוא ענה.

"ואתה יכול לראות את הדשא מסביב לעץ?".

"כן", ענה אביאל.

"וראית את השמיים בחוץ?".

"כן!" אמר אביאל, קצת עצבני מכל השאלות.

"ואתה יכול לראות את המורה גלית?".

“אז לפי מה שהיא לימדה אותנו…”

"כן", ענה אביאל, מתחיל להיות קצת סקרן…

"ואתה יכול לראות את המוח שלה?", שאלה גאיה הקטנה.

"מממ…לא", אביאל ענה.

גאיה הסתכלה על המורה גלית עם חיוך גדול על הפנים.

"טוב, אז לפי מה שלמדנו היום בכיתה, למורה גלית אין מוח!".

לא יכולנו שלא לצחוק – זו התשובה הטובה ביותר שיכלה להיות! 

שתפו אם צחקתם!

אין דבר מדבק יותר מצחוק. אתם יודעים – כשמישהו פתאום מתחיל להיקרע מצחוק ומהר מאוד כולם צוחקים גם.

עבור אלו שצוחקים בקלות, זה יכול להיות דבר מרפא למדי.

צחוק טוב יכול להאיר לכם את היום, לאלו שלידכם ואכן אומרים שצחוק זה התרופה הטובה ביותר.

הסרטון שאתם עומדים לראות לכד את תשומת ליבם של מליוני אנשים ואנו מאתגרים אתכם לצפות בו בלי לצחוק.

המורה יושבת מול הילדים בגן עם גיטרה ושרה את Clap your Hands Together.

זה שיר ילדים כיפי אז מעודד את הילדים לזהות את המקצב ולקחת בו חלק פעיל על ידי מחיאת כפיים.

כל הילדים שיושבים הם חמודים אבל הילד בכחול גונב את ההצגה!

המורה למוזיקה מנגנת בגיטרה כשלפתע היא עוצרת ומכריחה את הילדים להקשיב לה היטב. זה נראה כל כך כיף.

הילד בכחול כל כך נהנה שכאשר היא מפסיקה לנגן, הוא מתחיל לצחוק.

בשלב מסוים הוא נופל לרצפה מרוב צחוק. יש לו את הצחוק הכי מדבק וחיוך פשוט מקסים.

באופן לא מפתיע, האושר הכנה של הילד מתפזר לכל החדר ולפני ששמים לב, כולם נקרעים מצחוק.

אף אחד לא באמת יודע למה, אבל הם כולם נהנים!

אי אפשר שלא לצחוק יחד איתו. אהבנו לראות את החבר שלידו כל כך שמח שהוא נותן לו חיבוק.

כאילו הוא אומר לו תודה על שהצחקת אותי. כל כך חמוד.

צפו בנשמה המתוקה בסרטון למטה. אנו אסירי תודה שתיעדו אותו במצלמה.

לא הצלחנו לעצור את הצחוק. הסרטון הזה עשה לנו את היום!

עשו לכל החברים והמשפחה שלכם טובה ושתפו איתם את הסרטון. לכולנו מגיע לצחוק. 

כולנו אהבנו את סיפור הילדים הקלאסי 'פו הדוב'. הסיפור מתמקד בקבוצת חברים שחיים ביער מאה העצים (Hundred Acre Wood).

כשהייתם צעירים, הסיפורים האלה אולי נראו ספונטניים ובלי הרבה משמעות, אבל האמת היא שהם מבוססים על דפוסים מסוימים. מסתבר שכל אחת מהדמויות בפו הדוב נכתבה כדי לייצג מחלת נפש. האם יש דמות שהזדהיתם איתה יותר מאחרות?

פו הדוב

כוכב הסיפור הוא הרפתקן ומוחצן, אבל הוא מתקשה להישאר במסלול. המחשבות שלו מתפזרות לכל עבר, אין לו לוח זמנים מסודר, ונראה שהחיים שלו מורכבים מדברים רנדומליים שקורים לו. פו הדוב מייצג ADHD ומקרה קשה של ההפרעה.

איה

הדמות שכמעט אף פעם לא שמחה. הוא בהחלט ה'דאונר' של החבורה, לא משנה איזה דברים טובים קורים סביבו. איה הוא קורבן של דיכאון עמוק.

רו הקנגורו

החמוד הקטן הזה אולי נראה שהוא שולט בעניינים, אבל לא כך המקרה. הוא הולך לאיבוד בעולם שלו וכל פעם מגיע למצבים מסובכים. הוא גם עובר רגעים של בדידות מוחלטת, חוסם את העולם שמסביבו מנחמה שבכיס של אמו. רו מייצג אוטיזם.

חזרזיר

לחזרזיר הורוד יש לב מתוק, אבל חרדה קיצונית שולטת בו. בכל פעם שקורה משהו – כמו קול או תנועה – הוא מיד מרגיש צורך להתחבא. בהחלט אפשר להזדהות עם הצורך של חזרזיר בסביבה שלווה ורגועה.

קנגה

האמא האוהבת אולי שומרת על הילד שלה בכיס בגלל שהיא קנגורו, אבל היא גם מציגה סימנים של 'הורה הליקופטר', כזו שלא יכולה לאבד קשר עין עם הילד שלה וחייבת לעטוף אותו בכל שניה של היום. הדאגות שלה לגבי תמיכת המשפחה שלה גם מוסיפות להתנהגות הלא קלה. קנדה סובלת מחרדה חברתית.

ארנב

זו אחת הדמויות המצוירות הכי מסודרות ומאורגנות שאי פעם תפגשו. הוא תמיד חייב שהכל סביבו יהיה מאורגן, והוא לא יכול לסבול בלאגן. ארנב מייצג OCD.

טיגר

החבר האנרגטי לא יושב בשקט לשניה. הוא תמיד מחפש את הדבר הבא: איזו הרפתקה חדשה נמצאת מעבר לפינה, או מה הוא יכול לעשות כדי לבדר את עצמו. טיגר הוא בעל חיים היפראקטיבי ביותר.

כריסטופר רובין

הדמות אולי שונה מהחברים שלה בכך שהיא בן אדם, אך גם האישיות שלו רומזת על מחלה. כל החברים שלו דמיוניים לחלוטין: במציאות הן בסך הכל בובות. הדמיון הפורה של כריסטופר שולח אותו לעולם אחר לגמרי. הוא דוגמא בוהקת לסכיזופרניה.

הקאסט של 'פו הדוב' הוא חבורה מורכבת של אינדיבידואלים, אשר כל אחד מהם מייצג מחלת נפש אחרת. עכשיו שאתם יודעים את זה, אתם תסתכלו על הסיפורים בצורה אחרת לגמרי.

אמהות בהריון, אנו בטוחים שהן יכולות להזדהות עם זה שרופא אומר להן דבר אחד אבל האינסטינקט שלהן אומר אחרת.

האינסטינקטים שלכן תמיד הכי חזקים כשאתם בהריון אבל זה קשה כאשר רופא ממליץ לכן לעשות משהו שאתן חושבות שצריך לעשות ההיפך.

אנו מעריצים אמהות שעומדות על שלהן.

שרה הול הייתה אחת האמהות האלה, אבל המקרה שלה היה קיצוני. ובכל זאת היא הלכה נגד עצתו של הרופא שלה, ועכשיו היא אסירת תודה שעשתה זאת. הסיפור שלה שבה את ליבם של אנשים בכל העולם.

שרה שיתפה את הסיפור שלה בפייסבוק, ויותר מ 300,000 איש שיתפו אותו מאז.

הכל החל כאשר היא גילתה שהיא בהריון, משהו שהיה אמור להיות שמח מאוד מכיוון שבמשך מספר שנים היא ניסתה.

אבל שרה סבלה מסיבוכים קשים, ובפוסט בפייסבוק היא מסבירה.

"אובחנתי עם סרטן אגרסיבי שפגע בדרכי הנשימה שלי בשבוע ה 20 להריון", היא כתבה.

"לעולם לא אשכח שהרופא הראשון, אונקולוג, הציע שאעשה הפלה. עברנו שנים של טיפולי פוריות בניסיון להיכנס להריון. ידעתי שאני מעדיפה למות ושהתינוק הזה יוולד".

"אז פגשתי רופא נוסף שעשה רשימה של כל הבעיות שעלולות להיות לתינוק אם לא אעשה הפלה. עמדתי על שלי וסירבתי".

"הוא אמר, 'זה בסדר. סביר להניח שהתינוק לא ישרוד גם כך' ".

במקום, שרה הלכה לרופא נוסף, ומצאה אחד שתמך בה. היא ילדה תינוק בריא בשבוע ה 34 להריון.

זה היה לפני 10 שנים. בחודש הבא האישה האמיצה הזו תחגוג 10 שנים כשהיא חופשייה מסרטן וגם 10 שנים להולדת הילדה היפיפייה שלה.

"יש לי ילדה בריאה, יפה, חכמה ויקרה בת 10 אשר מהווה תזכורת חיה לכך שרופאים לא יודעים הכל".

היום שרה מהווה השראה גדולה לכולם להיות אחראיים על ההחלטות של עצמם בכל הנוגע לרופאים.

מה דעתכם על הסיפור של שרה? הרגישו חופשי לשתף את הסיפור המדהים שלה עם החברים שלכם.

אולי חלפו להן כמה שנים טובות מאז שהיינו בבית הספר, אבל זה בהחלט לא מזיק לרענן את הזיכרון עם חידון או בעיה מתמטית מפעם לפעם.

לפעמים אתם יכולים להעמיד את המוח שלכם במבחן עם משהו שאתם חושבים שהוא קל, רק כדי להיזכר כמה שכחתם מאז הימים שלכם בבית הספר.

חידת המתמטיקה הזו כבשה את האינטרנט בסערה, אולי בגלל שכל כך הרבה אנשים נזכרים בדיוק בזה. הם חושבים שהם יודעים את התשובה רק כדי לגלות שהם טעו.

חושבים שאתם יכולים להתמודד עם האתגר?

מה שמבלבל כל כך הרבה אנשים בבעיה המתמטית הזו זה איזה חישוב לעשות קודם. אתם צריכים להתחשב בכפל, בסוגריים, בחילוק ובכל השאר.

אנחנו חייבים להודות שהתקשינו בהתחלה, אבל זה נהיה כל כך הרבה ברגע שראינו איך לעשות את זה בסרטון למטה.

נראה שאנחנו לא היחידים שתולשים את השיער בגלל החידה הזו. התשובה פשוטה – ברגע שאתם יודעים איך לעשות את זה.

אנחנו טעינו אבל נהנינו מהרענון המתמטי הזה שלקח אותנו לימי בית הספר שלנו.

מה אתם חושבים שהתשובה? יש חוק שצריך לפעול על פיו כדי לפתור את התרגיל הזה שרבים מאיתנו שכחו אותו.

התרגיל הזה גרם לכל כך הרבה ויכוחים בין מיליוני האנשים שניסו לפתור אותו בפייסבוק.

אז אתם יכולים לנסות לפתור את התרגיל, ואז לצפות בסרטון למטה כדי לבדוק אם צדקתם.

תאמינו או לא, לתרגיל המתמטיקה הזה יש יותר מ 11 מליון צפיות ביוטיוב. אז הרבה מאוד אנשים הופתעו מהתשובה.

בבקשה שתפו איך עשיתם את זה בתגובות למטה ואל תשכחו לשתף את התרגיל הזה עם החברים והמשפחה שלכם.

אנחנו שומעים לעתים קרובות מדי על אירועים אלימים בין שוטרים לאזרחים.

מסיבה כזו או אחרת, אנשים (כמעט בכל העולם) מרגישים ששוטרים עושים את העבודה שלהם בצורה אגרסיבית, ולא מסוגלים לבצע אותה בלי מחלוקת.

כתוצאה מכך, אנחנו חושבים שחשוב שסיפורים כאלה, על השוטר אוסטין לינמה ותומאס דניאל, יקבלו את תשומת הלב המרבית.

הקשר המיוחד בין שני האנשים האלה נוצר ב 28 לפברואר, כאשר תומאס דניאל בן ה 9 מיהר לתחנת האוטובוס שלו.

דניאל לא ידע זאת בזמנו, אבל השוטר צפה בו כל הזמן הזה.

השוטר לינמה ראה את תומאס רץ אחרי אוטובוס בית הספר, אבל כאשר האוטובוס לא עצר בשביל תומאס, השוטר שאל אותו אם הוא זקוק לעזרה.

תומאס הסביר שלאמא שלו אין כסף לקנות מכונית כדי להסיע אותו לבית הספר, אז השוטר ביקש את הרשות של אמא להסיע אותו בניידת.

"ראיתי אותו רץ ורודף אחרי האוטובוס שכבר יצא מהתחנה, הוא היה בדמעות. ניסיתי לעצור את האוטובוס בשבילו", אמר לינמה.

"הוא אמר לי שהוא מעולם לא פספס יום בבית הספר. רציתי לוודא שאני יכול לעזור לו כמיטב יכולתי".

במהלך הנסיעה לבית הספר, תומאס חשף דבר נוסף: היום זה יום הולדתו התשיעי.

תומאס הזמין את השוטר לינמה למסיבת יום ההולדת שלו, שהייתה אמורה להיערך אחרי בית הספר באותו היום.

תפנית שוברת לב

אז השיחה קיבלה תפנית שוברת לב.

תומאס סיפר לשוטר שהוא קורבן לבריונות בבית הספר, ושהוא חושש שאף אחד לא יגיע למסיבת יום ההולדת שלו.

השוטר לינמה הוריד את תומאס בבית ספר ו-וידא גם שיגיע לחגיגת יום ההולדת שלו.

מאוחר יותר בערב, השוטר לינמה הגיע למסיבה של תומאס. למרבה הצער, הוא היה היחידי שהגיע, מלבד קרובי המשפחה של תומאס. אף אחד מחבריו לכיתה לא הגיע, והשוטר גם הבחין שאין עוגת יום הולדת.

המראה הזה שבר את ליבו של השוטר – אבל הוא לא עמד לתת לדניאל לחגוג את יום הולדתו בצורה הזו.

יום אחרי יום ההולדת, לינמה ושוטרים אחרים החליטו להפתיע את דניאל עם מסיבת יום הולדת שהוא יזכור לנצח.

והפעם הוא הביא איתו תגבורת.

השוטר לינמה וחבריו השוטרים הפתיעו את תומאס עם מסיבה ברגע שירד מהאוטובוס. הם חיכו לו עם עוגה עליה רשום 'יום הולדת שמח', מתנות ואפילו להקה.

"זה יום ההולדת הכי טוב אי פעם!" אמר להם תומאס.

השוטרים גם הכינו לו שקית הפתעות מלאה בצעצועים, חולצות, כובעים, ועוד.

"אנשים בבית ספר שמחים בשבילי בגלל אוסטין…הוא לא מאכזב ילדים, הוא גיבור", אמר דניאל.

"לעולם לא אשכח את היום הזה".

תודה לך השוטר אוסטין לינמה!

בהחלט עשית הבדל בחיים של הילד הצעיר הזה, ואתה גיבור אמיתי בעינינו.

תודה לך על החמלה ושעשית מעל ומעבר כדי לשמח ילד!

שאלוהים יברך את הילד ואת משפחתו, ואת השוטרים שהיו מעורבים במעשה הנפלא ומחמם הלב הזה.

בבקשה שתפו את הסיפור המקסים הזה עם החברים והמשפחה שלכם!