כולנו יודעים שכדאי לאכול פירות וירקות טריים מדי יום, אבל לפעמים זה אומר שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לקפוץ לסופרמרקט שוב ושוב כדי לחדש את המלאי.
רוב האנשים עושים קנייה גדולה פעם בשבוע. ביום הקנייה הפירות נראים נהדר – טריים, צבעוניים ומפתים. אבל כשאנחנו מגיעים אליהם ארבעה או חמישה ימים מאוחר יותר, התמונה יכולה להיות שונה לחלוטין.
במקום קופסה מלאה בפירות עסיסיים ויפים, אנחנו עלולים לגלות פירות רכים, מעוכים ובמקרה הגרוע ביותר – מכוסים בעובש.
וזה נכון במיוחד כשמדובר בפירות יער.
shutterstock
קשה לעמוד בפני קופסת תותים טריים
כאשר מגיעה עונת התותים, קשה מאוד לעבור ליד המדף בסופר או בשוק ולא לקחת קופסה.
התותים האדומים והמבריקים נראים כמעט מושלמים, והם יכולים לשמש כמעט לכל דבר.
אפשר לאכול אותם כמו שהם, להוסיף אותם לעוגות וקינוחים, להכין מהם שייקים, להגיש אותם עם יוגורט או קצפת ואפילו להפוך אותם לריבה.
אבל יש להם חיסרון אחד גדול:
הם מתקלקלים מהר מאוד.
לא פעם אנחנו קונים קופסה שנראית מצוין, מכניסים אותה למקרר, וכעבור כמה ימים מגלים שאחד התותים כבר התחיל להעלות עובש – ולאחר מכן העובש מתפשט במהירות גם לשאר הפירות.
ואז הגיע הטריק הפשוט הזה
מתברר שקיים טריק ביתי פשוט במיוחד שיכול לעזור לשמור על תותים ועל פירות יער אחרים טריים למשך זמן רב יותר.
והחלק הטוב ביותר הוא שלא צריך לקנות שום מוצר מיוחד או יקר.
כל מה שצריך הוא:
קערה גדולה, מים וחומץ יין לבן.
זה הכול.
המרכיב הזול שכבר נמצא במטבחים רבים יכול לעזור להפחית את כמות החיידקים ונבגי העובש שנמצאים על פני הפרי – אותם גורמים שיכולים לגרום לו להתקלקל במהירות.
shutterstock
כך עושים את זה
התחילו בהנחת התותים בתוך קערה גדולה.
כעת הכינו תערובת של:
חלק אחד חומץ על כל חמישה חלקים מים.
לדוגמה, אם משתמשים בכוס אחת של חומץ, מוסיפים חמש כוסות מים.
שפכו את התערובת על התותים כך שהפירות יהיו מכוסים בנוזל והשאירו אותם בתוכה למשך מספר דקות.
אין צורך בתהליך מסובך יותר.
החומץ מסייע להסיר חיידקים ונבגי עובש שנמצאים על פני התותים – אותם נבגים שעלולים להתפתח בהמשך לעובש שאנחנו רואים על הפירות במקרר.
אחרי שהתותים היו בתערובת במשך כמה דקות, מוציאים אותם מהקערה.
אבל כאן חשוב מאוד לא למהר ולהכניס אותם למקרר כשהם עדיין רטובים.
צריך לייבש אותם היטב.
אפשר להניח את התותים על מגבות נייר ולספוג בעדינות את כל הלחות שנותרה עליהם.
השלב הזה חשוב מאוד משום שלחות היא בדיוק אחד הדברים שיכולים לעודד התפתחות של עובש. אם משאירים את התותים רטובים ומכניסים אותם כך למקרר, אפשר לפגוע במטרה של כל התהליך.
לכן ודאו שהם יבשים ככל האפשר לפני שאתם מאחסנים אותם.
ומה לגבי הטעם של החומץ?
זו כנראה השאלה הראשונה שעולה לראש כששומעים על הטריק הזה.
אף אחד הרי לא רוצה לנגוס בתות מתוק ולקבל פתאום טעם חזק של חומץ.
אבל בגלל שהחומץ מדולל בכמות גדולה של מים והתותים נמצאים בתערובת רק במשך מספר דקות, לא אמור להישאר בהם טעם מורגש של חומץ לאחר שהם מוצאים ומיובשים היטב.
כך אפשר ליהנות מהתותים כרגיל – רק בתקווה לזמן רב יותר.
וזה לא עובד רק עם תותים
הטריק אינו מוגבל לפרי אחד.
אפשר להשתמש בשיטה גם עם פירות יער אחרים שנוטים לפתח עובש במהירות, כמו פטל ואוכמניות שחורות.
מי שקונה פירות יער באופן קבוע יודע עד כמה מתסכל לגלות שהם כבר התקלקלו לפני שהספקנו להשתמש בהם.
בגלל המבנה העדין שלהם וכמות הלחות הגבוהה, פירות יער הם בין הפירות שמתקלקלים במהירות הרבה ביותר.
לכן אותה תערובת פשוטה של מים וחומץ יכולה לשמש גם עבורם.
הטריק פשוט במיוחד – וזה כנראה מה שהפך אותו לפופולרי
אין צורך במכשיר מיוחד.
אין צורך בחומר שימור יקר.
ואין צורך להקפיא את הפירות או להפוך אותם מיד לריבה רק משום שאתם חוששים שלא תספיקו לאכול אותם.
קערה, מים, מעט חומץ וכמה דקות עבודה – זה כל מה שנדרש.
אחרי הרחצה, הדבר החשוב הוא להקפיד על ייבוש יסודי לפני שהפירות חוזרים למקרר.
השילוב בין הסרת נבגי העובש והחיידקים לבין הפחתת הלחות יכול לעזור לתותים להישאר במצב טוב זמן רב יותר.
אז בפעם הבאה שאתם חוזרים הביתה עם קופסת תותים – אל תכניסו אותה מיד למקרר
אם גם אתם מכירים את הרגע שבו אתם פותחים קופסת תותים שקניתם רק לפני כמה ימים ומגלים בתוכה שכבה לבנה ומעצבנת של עובש, אולי שווה לנסות את הטריק הזה.
הכניסו את התותים לקערה.
ערבבו חלק אחד של חומץ עם חמישה חלקים של מים.
השאירו את הפירות בתערובת במשך מספר דקות.
הוציאו אותם.
ייבשו אותם היטב מאוד.
ורק אז הכניסו אותם למקרר.
הטריק יכול לשמש גם לפטל ולפירות יער אחרים שנוטים להתקלקל במהירות.
ולפעמים זה כל מה שנדרש כדי לא לגלות, כמה ימים אחרי הקנייה, שחצי מהקופסה שקניתם כבר בדרך לפח.
מרכיב אחד פשוט וזול שכבר נמצא במטבח שלכם עשוי לעזור לתותים להישאר טריים הרבה יותר זמן – ולהבטיח שתספיקו באמת ליהנות מהם לפני שהעובש מגיע.
קנינו יותר מדי עגבניות, הנחנו אותן במקרר או על השיש, ובשלב מסוים גילינו שאחת מהן כבר רכה מדי לסלט. אולי הקליפה קצת התקמטה, אולי היא הבשילה יותר מדי – והתגובה האוטומטית היא לקחת אותה ולזרוק לפח.
אבל רגע לפני שאתם עושים את זה, כדאי שתכירו טריק גינון פשוט להפליא.
כי אם העגבנייה עדיין לא רקובה או מכוסה עובש, ייתכן שבמקום להפוך לפסולת היא יכולה להפוך לדור חדש של צמחי עגבניות.
כל מה שצריך הוא עגבנייה בשלה מאוד, עציץ, מעט אדמה ומים.
חותכים את העגבנייה לפרוסות, מניחים אותן באדמה – ובתנאים המתאימים, בתוך שבוע או שבועיים יכולים להתחיל להופיע עשרות נבטים קטנים.
זה נשמע כמעט טוב מכדי להיות אמיתי.
אבל העיקרון פשוט: בתוך כל פרוסת עגבנייה מסתתרים זרעים, וכל אחד מהם הוא למעשה צמח פוטנציאלי חדש.
במקום לזרוק אותה – פשוט חתכו אותה לפרוסות
השיטה שהפכה לוויראלית ברשת פשוטה מאוד.
לוקחים עגבנייה בשלה או בשלה מדי וחותכים אותה לפרוסות. אין צורך להוציא את הזרעים אחד־אחד או לבצע תהליך מסובך.
ממלאים עציץ או מיכל באדמת שתילה, מניחים כמה פרוסות עגבנייה על פני האדמה ומכסים אותן בשכבה דקה נוספת.
לא צריך לקבור אותן עמוק.
לאחר מכן משקים בעדינות ושומרים על האדמה לחה בזמן שהזרעים מתחילים לנבוט. בגרסה המקורית של הטריק, נבטים הופיעו בתוך כ־7 עד 14 ימים.
בהתחלה הם יכולים להיראות כמו עשרות גבעולים ירוקים קטנטנים שמופיעים כמעט באותו מקום.
וזה בדיוק מה שקורה: כל פרוסה יכולה להכיל זרעים רבים, ולכן במקום לקבל שתיל אחד, אתם עלולים לקבל הרבה יותר שתילים ממה שיש לכם בכלל מקום לגדל.
אבל אל תשאירו את כל השתילים באותו עציץ
זה אחד השלבים החשובים ביותר.
כאשר הזרעים מתחילים לנבוט, קל להתלהב ולהשאיר את כולם יחד.
הבעיה היא שעגבניות זקוקות למקום.
אם עשרים שתילים קטנים גדלים בצפיפות של כמה סנטימטרים, הם מתחילים להתחרות זה בזה על אור, מים וחומרי הזנה.
התוצאה יכולה להיות צמחים חלשים, דקים וצפופים מאוד.
לכן לאחר שהשתילים התפתחו מעט והחלו להוציא עלים אמיתיים, בוחרים את השתילים החזקים והבריאים ביותר ומעבירים אותם בעדינות לעציצים נפרדים. זה גם השלב הרביעי – לבחור את הצמחים הגדולים והמפותחים ביותר ולשתול אותם מחדש.
אין צורך לשמור כל נבט.
עדיף כמה צמחי עגבנייה חזקים מאשר עשרות שתילים חלשים שנאבקים זה בזה.
אז למה הטריק הזה בכלל עובד?
הסיבה אינה קסם.
עגבנייה היא פרי שמכיל זרעים.
כל אחד מהזרעים האלה מכיל חומר גנטי שמאפשר לו, בתנאים המתאימים, להתפתח לצמח חדש.
בטבע עגבנייה בשלה הייתה נופלת בסופו של דבר לקרקע, מתפרקת, וחלק מהזרעים שבתוכה יכולים היו לנבוט.
השיטה עם הפרוסות פשוט מחקה במידה מסוימת את התהליך הזה – אבל בתוך עציץ ובתנאים שאנחנו שולטים בהם.
אוניברסיטת אילינוי מסבירה שזרעי העגבנייה מכילים את המידע הגנטי הדרוש ליצירת צמח חדש ושניתן לשמור זרעים מפירות ולהשתמש בהם בגידול עתידי.
אבל יש הבדל חשוב בין עגבנייה מזן פתוח לעגבנייה היברידית
כאן מגיע פרט שהסרטונים הוויראליים לא תמיד מספרים.
אפשר בהחלט להנביט זרעים מעגבנייה שקניתם בסופר.
אבל אין שום הבטחה שהעגבניות שיגדלו מהם יהיו זהות לזו שאכלתם.
הסיבה היא שעגבניות מסחריות רבות הן זנים היברידיים.
באוניברסיטת אילינוי מסבירים שזני מורשת וזנים שאינם היברידיים יכולים בדרך כלל לגדול "נאמנים למקור" מזרעים שנשמרו מהם. לעומת זאת, זרעים של עגבנייה היברידית אינם בהכרח מייצרים צמח בעל אותן תכונות כמו צמח האם.
יכול להיות שתקבלו עגבניות קטנות יותר.
גדולות יותר.
מתוקות פחות.
בצורה אחרת.
או אפילו צמח שלא יהיה מוצלח במיוחד.
מצד שני, עבור גנן ביתי שרוצה פשוט ליהנות מהתהליך, זה יכול להיות חלק מהכיף.
לא תמיד יודעים בדיוק מה יצמח.
העגבניות צריכות הרבה יותר מאשר רק אדמה ומים
אחרי שהנבטים הופיעו, מתחיל החלק האמיתי של הגידול.
עגבניות הן צמחים שאוהבים שמש.
אוניברסיטת פנסילבניה ממליצה לתת להן לפחות שש שעות של שמש ישירה ביום.
בפועל, באזורים רבים הן ישגשגו אפילו יותר עם יותר שעות שמש, כל עוד תנאי החום וההשקיה מתאימים.
אם מגדלים אותן בדירה, כדאי לבחור חלון שטוף שמש ככל האפשר. עם זאת, בתוך הבית בלבד, במיוחד בחורף או בחלון שאינו מקבל הרבה שמש ישירה, ייתכן שהאור הטבעי לא יספיק לצמח בוגר שמצופה ממנו גם לייצר כמות יפה של פרי.
מרפסת שטופת שמש, חצר או גינה יספקו בדרך כלל תנאים טובים יותר.
ואם אין לכם גינה? עציץ גדול בהחלט יכול להספיק
זה אולי החלק הטוב ביותר.
לא צריך בית עם חצר ענקית כדי לגדל עגבניות.
אוניברסיטת אילינוי מציינת שאפילו צמח עגבנייה אחד יכול לגדול היטב בעציץ גדול או בדלי מתאים.
מה שחשוב הוא לתת לשורשים מספיק מקום ולוודא שיש בתחתית המיכל חורי ניקוז.
עגבנייה בוגרת יכולה להיות צמח גדול מאוד, במיוחד אם מדובר בזן בלתי מסיים – indeterminate – שממשיך לצמוח ולייצר פרי לאורך העונה.
זנים קומפקטיים יותר מתאימים במיוחד למרפסות ולעציצים.
זו גם הסיבה שכאשר מנביטים עשרות זרעים מפרוסה אחת, לא כדאי להתפתות לשמור את כולם.
לפעמים שניים או שלושה צמחי עגבנייה בריאים בעציצים גדולים יכולים לספק יותר עגבניות ממה שציפיתם.
אל תטביעו את הזרעים
הכתבה המקורית מציעה להשקות מדי פעם, אבל בזמן ההנבטה כדאי לחשוב פחות במונחים של "כל כמה ימים" ויותר במונחים של מצב האדמה.
האדמה צריכה להישאר לחה מספיק כדי שהזרעים לא יתייבשו, אך לא ספוגת מים.
יותר מדי מים יכולים להפחית את כמות החמצן באזור הזרעים, לעודד עובש ולהחליש שתילים צעירים.
לכן עדיף להשקות בעדינות.
בקבוק תרסיס יכול להיות שימושי מאוד בשלב הראשון, משום שהוא מאפשר להרטיב את השכבה העליונה בלי להזיז את הזרעים או לחשוף אותם.
אחרי שהשתילים גדלים, אפשר לעבור להשקיה רגילה וזהירה יותר.
ויש עוד סיבה לא לקבור פרוסה שלמה עמוק מדי
עגבנייה היא חומר אורגני לח ועשיר בסוכרים.
כלומר, אם קוברים כמות גדולה של פרי רטוב עמוק בתוך אדמה לחה, הוא מתחיל להתפרק.
זה אינו בהכרח דבר רע – אבל הוא יכול גם לעודד עובש וריקבון.
לכן פרוסות דקות ושכבה דקה יחסית של אדמה מעליהן הן גישה הגיונית יותר מאשר לקבור עגבנייה שלמה.
אם רוצים לעבוד בצורה מסודרת יותר, אפשר בכלל לוותר על הפרוסות ולהוציא את הזרעים מהעגבנייה.
אוניברסיטת אילינוי מסבירה שלזרעי עגבנייה יש שכבה ג'לטינית סביבם, ובתהליך מסורתי של שמירת זרעים נהוג לבצע תסיסה קצרה שמסייעת להסיר אותה לפני ניקוי וייבוש הזרעים.
זה דורש מעט יותר עבודה – אבל מאפשר לשתול את הזרעים במרווחים ולשלוט הרבה יותר טוב בכמות השתילים.
רוצים רק להתנסות? שיטת הפרוסות היא כנראה הדרך הכי כיפית
לא לכל דבר בגינון חייבת להיות השיטה המדעית המושלמת ביותר.
אם המטרה שלכם היא לשמור זרעים במשך שנים ולקבל זן אחיד, כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר.
אבל אם יש לכם עגבנייה רכה שאחרת הייתה הולכת לפח ואתם רוצים לעשות ניסוי עם הילדים או פשוט לראות מה יקרה – שיטת הפרוסות כמעט מושלמת.
צריך רק:
עגבנייה בשלה.
עציץ עם חורי ניקוז.
אדמת שתילה.
מעט מים.
אור.
וסבלנות.
אחרי כשבוע עד שבועיים אתם עשויים לגלות נקודות ירוקות קטנות מבצבצות מהאדמה.
כמה שבועות לאחר מכן הן כבר יכולות להיראות כמו צמחי עגבנייה של ממש.
כשהשתילים גדלים, הם יצטרכו תמיכה
עגבניות יכולות להפוך במהירות לצמחים כבדים.
הגבעולים מתארכים, הענפים מתמלאים בעלים ובהמשך גם בפירות, ולכן זנים רבים זקוקים לכלוב עגבניות, מוט או מערכת קשירה שתתמוך בהם.
אם נותנים לצמח פשוט להשתרע על האדמה, הפירות והעלים יכולים להיות במגע ממושך עם קרקע לחה, דבר שעלול להגדיל בעיות של מחלות וריקבון.
גם חיפוי קרקע יכול לעזור לשמור על לחות ולהפחית התזה של אדמה על העלים. פן סטייט ממליצה על תמיכה בצמחים ועל ניהול נכון של השקיה וחיפוי כחלק מגידול בריא של עגבניות.
ואל תמהרו להוציא שתילים צעירים החוצה
אם התחלתם את התהליך בבית ואז החלטתם להעביר את הצמחים לגינה או למרפסת, כדאי לעשות זאת בהדרגה.
שתיל שגדל ליד חלון רגיל אינו רגיל מיד לרוח, לשמש ישירה חזקה ולשינויי טמפרטורה.
העברה פתאומית החוצה יכולה לגרום לו נזק.
תהליך ההסתגלות נקרא "הקשחה" – hardening off.
פן סטייט ממליצה להרגיל שתילי עגבנייה בהדרגה לתנאי החוץ במשך כשבוע, תוך הגדלה הדרגתית של החשיפה לשמש ולרוח.
ורק אחרי שהסכנה לטמפרטורות נמוכות חלפה כדאי להשאיר אותם בחוץ באופן קבוע.
עגבניות אוהבות חום וכפור יכול להרוג אותן.
יש משהו מספק במיוחד בעגבנייה שגידלתם בעצמכם
מי שמעולם לא קטף עגבנייה ישר מהצמח אולי לא יבין עד כמה ההבדל יכול להיות גדול.
עגבנייה שנקטפת כשהיא בשלה לחלוטין לא הייתה צריכה להיבחר מוקדם כדי לשרוד הובלה, מחסן ומדף בסופר.
אוניברסיטת אילינוי מציינת שקשה מאוד להתחרות בטעם של עגבנייה ביתית שנקטפת בשיא הבשלות ונאכלת כמעט מיד.
ולתחושה הזאת מתווסף משהו נוסף:
אתם יודעים בדיוק מאיפה היא הגיעה.
יכול להיות שכל התהליך התחיל בכלל מעגבנייה שכמעט זרקתם לפח.
אז בפעם הבאה שהעגבנייה מתרככת – אל תמהרו להיפרד ממנה
לא כל עגבנייה ישנה מתאימה לשתילה.
אם היא מכוסה עובש, מריחה רע או נרקבה לחלוטין, עדיף להכניס אותה לקומפוסט ולא לעציץ בתוך הבית.
אבל עגבנייה שפשוט הבשילה קצת יותר מדי יכולה להיות ניסוי גינון מושלם.
חתכו אותה לפרוסות.
הניחו כמה מהן על אדמת שתילה.
כסו בשכבה דקה.
שמרו על לחות.
תנו להן אור וחום.
ובתוך שבוע או שבועיים ייתכן שתראו את הדבר האחרון שציפיתם למצוא בתוך אותה עגבנייה "ישנה":
חיים חדשים.
ואם תבחרו כמה מהשתילים החזקים, תעבירו אותם לעציצים גדולים ותתנו להם מספיק שמש, מים ומקום לגדול – עגבנייה אחת שכמעט הגיעה לפח יכולה בסופו של דבר להחזיר לכם סל שלם של עגבניות טריות.
עגבנייה אחת בהחלט יכולה לתת לכם עשרות זרעים, כמה צמחים חדשים והרבה יותר אוכל ממה שהיה מתקבל אילו פשוט הייתם זורקים אותה.
תנו לי מתנה לעטוף, ואני יכולה לתת לכם את הקווים המקופלים והחדים ביותר. אבל תנו לי סדינים למיטה? לא, אין סיכוי. קיפול סדיני גומי נראה אצלי פשוט כאילו גלגלתי הכל לכדור ענק וגבשושי. עם זאת, אחרי צפייה בסרטון הזה, אני הצלחתי לקפל סדינים, ובוודאי שגם אתם תצליחו.
Screenshot
ישנן דרכים מסובכות רבות הכוללות ערימת פינות וקיפול כאילו אתם מבצעים אמנות של נער קרקס עם הידיים שלכם, אבל בכנות יש דרך פשוטה יותר, וערוץ הניקיון והארגון שנקרא "Andrea Jean Cleaning" מציג פתרון חסין לטעויות.
כדי להתחיל, מקפלים את הסדינים לחצי ואז שוב לחצי. בשלב זה, זה עדיין ייראה כמו ערימה נפוחה ומבולגנת, אבל תבטחו בתהליך.
Screenshot
הניחו את הסדינים שטוחים על המיטה, והשתמשו בידכם כדי ללחוץ החוצה את כל האוויר.
Screenshot
קפלו את הסדינים אפילו קרוב יותר זה לזה בשביל קו הדוק וישר עוד יותר.
החל מהקצה הקרוב אליכם ביותר, קפלו את הסדינים במקטעים קטנים של רבעים. ברגע שקיפלתם את המקטע האחרון, הפכו אותו כדי למנוע מהסדינים להיפרם.
Screenshot
שיטת קיפול סדיני גומי זו היא הדרך המהירה ביותר עבור אנשים להפוך ערימת אשפה מבולגנת של סדינים לצורה ניתנת לניהול ומושכת לעין. כדי לצפות בסרטון המלא, לחצו על הסרטון למטה.
האם אי פעם נכנסתם לחדר והבחנתם בריח לא נעים שנצמד לאוויר? או שאולי האווירה בבית שלך מרגישה מעט מעופשת ולא מרעננת כמו שהיית רוצה.
כולנו היינו במצב כזה שבו החדר מריח לא נעים, ואין מקור ברור לריח הלא נעים. אתה מציק לעצמך במוח מנסה להבין מה לא בסדר.
אם המצבים האלה מוכרים לכם, יש טריק פשוט וטבעי שיעשה הבדל עצום!
איכות האוויר בבית שלך יכולה להשפיע באופן משמעותי על בריאותך ונוחותך. בעוד שמטהרי אוויר ותרסיסים מציעים פתרונות מהירים, תרופות טבעיות פשוטות מספקות לרוב פתרונות ברי קיימא. שיטה יעילה וחסכונית באופן מפתיע כוללת שימוש במלח וחומץ – צמד הידוע בתכונות הניקוי והריחות שלהם.
בואו נחקור כיצד פועל הטריק החכם הזה ואת היתרונות שהוא יכול להביא לביתכם.
המדע מאחורי הפתרון
מלח הוא אפשרות טבעית המשמשת בהרבה טריקים לניקוי ביתי. זהו חומר היגרוסקופי, כלומר כוח העל שלו הוא למשוך ולשמור על לחות מהאוויר. יכולת זו מאפשרת לו ללכוד מזהמים הנישאים באוויר כמו אבק ואלרגנים.
חומץ, לעומת זאת, ידוע בזכות תכונותיו האנטי-מיקרוביאליות ומסירות הריח בשל תכולת החומצה האצטית שלו. יחד, הם הופכים לצמד דינמי שעוזר בניטרול ריחות והפחתת מזהמי פנים.
היתרונות
*נטרול ריחות: מושלם עבור אזורים עם ריחות חזקים, כגון מטבחים או אזורי חיות מחמד.
*הפחתת חיידקים ועובש: התכונות האנטי-מיקרוביאליות של חומץ יכולות לעכב את הצמיחה של חיידקים ונבגי עובש.
*חסכוני וידידותי לסביבה: חלופה פשוטה ונטולת כימיקלים למטהרי אוויר יקרים.
לא רעיל: בטוח לשימוש סביב ילדים וחיות מחמד כאשר מטפלים בהם כראוי.
איך זה משפר את האוויר
לאחר הנחת כוס מתמיסת חומץ ומלח זו בחדר, ייתכן שתבחין בשיפור באיכות האוויר תוך מספר שעות בלבד.
Shutterstock
ריחות בישול, ריחות של חיות מחמד וריחות מעופשים מתחילים לדעוך כשהתמיסה סופגת ומנטרלת את הגורמים הנישאים באוויר. זוהי דרך מיידית ונטולת טרחה לרענן את האווירה, להשאיר את הבית שלך מריח נקי ומזמין יותר.
יתרונות לטווח ארוך
שימוש בשיטה זו באופן קבוע יכול לעזור לשמור על סביבה רעננה באופן עקבי. ריחות מתמשכים מנוטרלים לאורך זמן, וחלק מהאנשים אף מדווחים על פחות תסמיני אלרגיה ותחושה כללית של אוויר נקי יותר.
זוהי אסטרטגיה יעילה, דלת תחזוקה, כדי להבטיח שהבית שלך תמיד מרגיש נוח ונעים.
שימושים ואלטרנטיבות יצירתיות
מעבר לטיהור אוויר, תמיסת חומץ ומלח זו היא רב-תכליתית למשק הבית. השתמשו בה כחומר ניקוי טבעי למטבחים וחדרי אמבטיה, שם היא יכול להעלים שומן ולהעלים טחב.
לתוספת גיוון, החדירו לתערובת שמנים אתריים כמו לבנדר, הדרים או אקליפטוס כדי ליצור חוויה מותאמת אישית של מרעננת אוויר תוך כדי הנאה מהיתרונות של ארומתרפיה.
זיכרו…
אמנם שיטה זו מצוינת לשיפור איכות האוויר, אך היא אינה מהווה תחליף לניקוי יסודי או טיפול בגורמים השורשיים של ריחות, כגון עובש או לכלוך.
בנוסף, ריח החומץ הראשוני עשוי להיות מורגש, אך הוא דועך מהר יחסית. לרגישים לריח של חומץ, שקלו להוסיף טיפת שמן אתרי לתערובת לניחוח נעים.
דברים שחשוב לדעת
למרות שחומץ ומלח הם מצרך ביתי, חיוני להשתמש בתערובת זו באחריות.
shutterstock
הרחק את התמיסה מהישג ידם של חיות מחמד וילדים קטנים, שכן בליעה בשוגג עלולה לגרום לגירוי. כמו כן, הנח את המיכל במקום יציב כדי למנוע ממנו להישפך.
מתכון הקסם
מה אתם צריכים:
1 כוס מלח גס (מלח ים עובד הכי טוב)
1/2 כוס חומץ לבן
קערת זכוכית או קרמיקה (הימנעו ממתכת מכיוון שחומץ עלול להיספג בה) לאחר שהכל מוכן:
מערבבים ומניחים את המלח בקערה ויוצקים עליו חומץ. מערבבים קלות לאיחוד.
מקם את הקערה באזורים שבהם אתה מבחין באיכות אוויר ירודה או ריחות חזקים.
החלף את התערובת כל יומיים-שלושה ליעילות מיטבית.
טיפ: לריח עדין, הוסיפו טיפה או שתיים של שמן אתרי לתערובת.
על ידי שילוב של שני מרכיבים פשוטים שסביר להניח שכבר יש לך במזווה שלך, אתה יכול לשנות את האוויר בבית שלך מבלי להסתמך על תרסיסים מבוססי כימיקלים או גאדג'טים יקרים.
נסה את זה עוד היום, וספר לנו מה הפתרון הטבעי הזה עושה לחלל שלך!
זה מדהים הדברים שאפשר לעשות כאשר אתם מנצלים את הזמן שלכם בחוכמה.
צ'י קרנטה לא בילתה את 50 דקות הנסיעה שלה באוטובוס כל בוקר בגלישה בפייסבוק, או התכתבויות בוואטסאפ. במקום, היא השקיעה את הזמן שלה בחוכמה – היא הפכה חמישה חודשים של נסיעה לשמלת כלה מהממת.
קרנטה, סורגת מחוננת, החליטה לסרוג את שמלת הכלה שלה כדי לחסוך כסף וכדי לחלוק כבוד לאישה שלימדה אותה לסרוג.
"חשבתי שסריגת שמלת הכלה שלי תהיה דרך יפה לכבד את זכרה של סבתא שלי שלימדה אותי לסרוג כשהייתי ילדה", היא אמרה. "הלוואי וסבתא שלי יכלה לראות את השמלה, אבל היא נפטרה לפני מספר שנים".
רוב הנשים משלמות כסף רב על שמלת הכלה שלהן, אבל לקרנטה היא עלתה 30 דולר (פלוס עלות הנסיעה באוטובוס), ועל ידי כך שהיא סרגה את השמלה בכל בוקר בנסיעה באוטובוס, היא פינתה לעצמה זמן לתכנן את החתונה.
בתור מישהי שעברה את התהליך לקרנטה יש עצה לכלות לעתיד: "אני חושבת שאתן צריכות לזכור שאין דרך נכונה לעשות את החתונה שלכן. החתונה שלכן היא שלכן, של בן הזוג, של המשפחה והחברים", היא אמרה. "אני בהחלט אעביר את השמלה לילדות שלי אם הן ירצו אותה".
קרנטה הוכיחה ששמלת כלה יפה לא צריכה לעלות הרבה כסף. "השמלה הייתה בעצם בחינם בגלל שלא הוצאתי עליה כסף (פחות מ 30 דולר עבור כל החומרים). ולא הייתי צריכה "לבזבז" עליה זמן, לא יכולתי לנצל את הנסיעה שלי לעבודה כל בוקר בצורה יותר טובה".
כלות לובשות את שמלת הכלה שלהן פעם אחת בלבד, לקרנטה יש תכניות עבור שלה.
"את השמלה אפשר לכבס במכונת כביסה (כיבסתי אותה כמה פעמים), לא מתקמטת ולא צריכה טיפול מיוחד, אני מתכננת ללבוש אותה שוב בשילוב צבעים אחרים".
המאמצים שלה לא היו משנים אם השמלה לא הייתה יוצאת מהממת כל כך. ואנחנו חושבים שהגיע הזמן שלנו לנצל את הזמן הפנוי שלנו בצורה קצת יותר יעילה וחכמה. מי יודע איזה קסם נוכל ליצור..
צפו איך השמלה נוצרה בסרטון סטופ מושן:
אל תשכחו לשתף את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם אם גם אתם קיבלתם השראה מיצירת ה DIY של קרנטה.
אם אתם אנשים נקיים שלא מסוגלים לסבול לראות כתמים או שהבית שלכם מלוכלך אז הטריקים האלה של ניקיון הם בדיוק בשבילכם.
הטריקים האלה נפלאים לשמירה על בית נקי, ורובם הגדול ידידותי לסביבה.
אל תהססו לנסות אותם. אנחנו ניסינו את כולם והם עובדים מעולה!
1. ספוגים
הנה דרך קלה לנקות ספוגים ישנים מהריח ובקטריות. שימו קצת סבון כלים על ספוג רטוב ושפשפו את הספוג עד שיש כמות יפה של קצף. לאחר מכן, 'בשלו' את הספוג במשך 1-2 דקות. הוא יהיה נקי ורענן ומוכן לשימוש ברגע שהוא יתקרר.
2. מזרן
עם השנים, המזרן שלכם מתלכלך. כדי לגרום לו להיראות כמו חדש, פזרו עליו קצת אבקת סודה לשתייה. אחר כך, חכו כמה שעות לפני שאתם מתחילים לשאוב. כל הלכלוך והריחות הלא נעימים ייעלמו. הטכניקה הזו עובדת גם על ספות.
3. קרש חיתוך
קומבינציה של מלח ולימון עובדת מצוין כדי לנקות את קרש החיתוך. ברגע שכיסיתם את המשטח עם מלח, שפשפו עליו חצי לימון ואז שטפו אותו עם מים חמים.
4. טוסטרים
בעזרת מברשת שיניים ישנה, אתם יכולים לנקות בקלות את כל החריצים והחורים שיש בטוסטר.
5. ברזים
רוצים שהברז שלכם יבריק? שפשפו עליו קצת נייר שעווה כדי להסיר את כתמי המים והלכלוך. הוא ימשיך להבריק הרבה מאוד זמן. טריק קליל ויעיל.
6. מגהצים
הניחו את המגהץ על מטלית רכה על קרש החיתוך ופזרו עליה כף מלח. חממו מראש את המגהץ וכבו את האדים. אחר כך, העבירו את המגהץ מספר פעמים על המטלית עם המלח עליה, אבל אל תלחצו חזק מדי. מספר דקות אחר כך המגהץ שלכם יראה כמו חדש!
7. סכו"ם
הכניסו את הסכו"ם לקערה עם קצת נייר אלומיניום ו 300 גרם מלח בישול. לאחר מכן, כסו את הסכו"ם עם מים רותחים והשאירו 20 דקות. אחר כך שטפו אותם עם מים קרים ויבשו. תגובה כימית בין המלח לנייר האלומיניום תנקה את הסכו"ם כך שלא תצטרכו לשפשף או להשתמש בחומרים רעילים.
8. בגדים
קל מאוד להוציא כתמי שמן מחולצות בעזרת גיר לבן. שפשפו וקרצפו את הגיר על האזורים המוכתמים והוא יספוג את השמן. לאחר מכן כבסו את הבגד כרגיל במכונת הכביסה שלכם.
9. תריסים
ניקיון התריסים יכול להיות קשה מאוד ולגזול מכם זמן רב ויקר. אבל אם תשתמשו בגרב ישנה וקצת חומץ, תוכלו לנקות את התריסים במינימום מאמץ.
10. סירים
שימוש במלח זו ללא ספק הדרך הטובה ביותר לנקות סירים. המלח סופג את השמן ועוזר לשחרר את האוכל השרוף. ערבבו מלח עם קצת מים ואז שטפו.
11. שטיחים
ערבבו 1/3 חומץ ו 2/3 מים בבקבוק ספריי. רססו את הנוזל על כתמים וכסו אותם עם מטלית לחה. הדליקו את המגהץ, וכוונו אותו על אדים, וגהצו את המטלית במשך 30 שניות. ביי ביי כתמים!
