יש אנשים שמאמינים באלוהים ויש בכאלו שלא, וזה בסדר גמור. כל אחד צריך לעשות מה שטוב לו, כל עוד זה לא פוגע באחרים.
ולא משנה במה אתם מאמינים, אנחנו חושבים שכולנו יכולים להסכים על זה: האמונה שלכם היא העסק שלכם ולא של אף אחד אחר. ואם אתם לא מאמינים בכלום, זה בסדר גמור.
אבל יש כאלו שרוצים להחליט בשביל אחרים במה הם צריכים או לא צריכים להאמין. ואין דבר מספק יותר כשהאנשים האלה מקבלים את מה שמגיע להם.
בסיפור הגאוני הזה, מורה ניסה לגרום לתלמידים שלה מה לחשוב ומה להרגיש – אבל התשובה הנפלאה של אחד הילדים השתיקה אותה במקום!
אביאל בן ה 7 הקשיב למורה שלו בכיתה א', המורה גלית, מדברת על אמונה ודת. המורה גלית אינה מאמינה באלוהים, וגם לא רצתה לדבר על זה עם התלמידים שלה – לא משנה מה הם חושבים.
“צאו החוצה לחצר”
כדי להוכיח להם שאלוהים לא קיים, המורה גלית שאלה את אביאל.
"אביאל, אתה רואה את העץ מחוץ לחלון?".
"כן", ענה הילד.
"אביאל, אתה רואה את הדשא שמסביב לעץ?".
"כן", ענה שוב הילד.
"עכשיו צא החוצה לחצר ותסתכל לשמיים", אמרה לו המורה גלית.
אביאל הנהנן בראשו, ויצא החוצה לחצר בית הספר. הוא הסכל למעלה לשמיים הכחולים לכמה רגעים, ונכנס שוב לכיתה.
“ראית שם את אלוהים?”
"ראיתי את השמיים", ענה אביאל, כשהוא שמח שיכל לצאת החוצה לחצר אפילו לכמה שניות.
"אבל האם ראית את אלוהים שם למעלה?", שאלה המורה גלית בטון מזלזל.
"לא, לא ראיתי אותו", ענה הילד בכנות.
"בדיוק. אנחנו לא יכולים לראות את אלוהים, בגלל שהוא לא שם. הוא פשוט לא קיים", אמרה המורה עם חיוך מתנשא.
“אתה רואה את המורה גלית?”
לפתע, חברה לכיתה של אביאל, גאיה, הרימה את היד בהתלהבות, והמורה גלית נתנה לה את רשות הדיבור.
"אביאל, אתה רואה את העץ מחוץ לחלון?", שאלה אותו גיאה.
"כן", הוא ענה.
"ואתה יכול לראות את הדשא מסביב לעץ?".
"כן", ענה אביאל.
"וראית את השמיים בחוץ?".
"כן!" אמר אביאל, קצת עצבני מכל השאלות.
"ואתה יכול לראות את המורה גלית?".
“אז לפי מה שהיא לימדה אותנו…”
"כן", ענה אביאל, מתחיל להיות קצת סקרן…
"ואתה יכול לראות את המוח שלה?", שאלה גאיה הקטנה.
"מממ…לא", אביאל ענה.
גאיה הסתכלה על המורה גלית עם חיוך גדול על הפנים.
"טוב, אז לפי מה שלמדנו היום בכיתה, למורה גלית אין מוח!".
לא יכולנו שלא לצחוק – זו התשובה הטובה ביותר שיכלה להיות!
שתפו אם צחקתם!
