בעוד שבוע וחצי יפתח הטורניר הגדול של הקיץ, הקופה אמריקה, אליפות דרום אמריקה בכדורגל. מעבר לארגנטינה וברזיל הפייבוריטיות, עשויות כמה נבחרות לרתק אתכם למסך. נבחרת צ'ילה היא אחת מהן, מדובר באחת הנבחרות המרעננות בנוף הכדורגל העולמי כיום

הכל מוכן לגמר קלאסי בין ארגנטינה לברזיל על אדמת בואנוס איירס. המארגנים כמובן סידרו לשתי הנבחרות את האופציה להיפגש אם הכל ילך כמתוכנן ב-24.7 ב"מונומנטל".
צ'ילה בסך הכל מתוכננת להיות שם כניצבת, אך לקלאודיו בורגי וחניכיו תוכניות אחרות לגמרי, לא בטוח שאותם מארגנים יזכו למשאלת ליבם.

הצל של צ'ילה
הצ'יליאנים תמיד היו כאן. הם הופיעו כבר במשחקי הגביע העולמי הראשון, ב-1930, והמשיכו את השושלת להשתתפות בעוד שבעה טורנירים, כשרגע השיא היה בטורניר אותו אירחה צ'ילה ב-1962. צ'ילה סיימה במקום השלישי המכובד והמוכר. למה מוכר? כי גם בטורנירי ה"קופה אמריקה" הצ'יליאנים חוו חמש פעמים את המקום השלישי, אך עם זאת גם ארבע פעמים את המקום השני.

גם אסונות הטבע כמו רעידת האדמה שחוותה צ'ילה ב-1960, לצד התפרצויות הרי געש לא מנעו מצ'ילה לפתח עשרות שחקני כדורגל מוכשרים. החל מלאונל סאנצ'ס הכוכב הצ'יליאני של אותו מונדיאל ב-1962, דרך החלוץ קרלוס קאשלי, שלהבקיע לא ממש היה קשה לו, ועד הימים של איבן זאמורנו ומרסלו סאלאס בעשור האחרון של המאה ה-20, במשך כל שנות ההיסטוריה של הכדורגל העולמי הכדורגל הצ'יליאני פיתח מסורת מכובדת של השתתפויות בטורניר גדולים.

התעצמנו מאז
מרבית הכישרונות הצ'יליאנים מגיעים מקבוצות הבירה, סנטיאגו. אוניברסידאד קתוליקה, אוניברסידאד דה צ'ילה, פלסטינו וגם הקבוצה המצליחה ביותר קולו-קולו מגיעות מהבירה, כולן נחשבות למפתחות כישרונות גדולות, כאשר השמות המפוארים שהוזכרו קודם לכן הן תוצר של אותן הקבוצות.

הליגה הצ'יליאנית מתפתחת ונחשבת לאחת מארבע הליגות הטובות בדרום אמריקה. כמות השחקנים הצ'יליאנים שיוצאים לאירופה נמצאת בעלייה וכתוצאה מאיכות הליגה המשתפרת, כך גם איכות הכדורגלן הצ'יליאני.

קלאודיו בורגי, מאמנה של בוקה ג'וניורס בעונת אשתקד, מונה רק בפברואר האחרון למאמן הנבחרת הצ'יליאנית כאשר הוא מביא עימו רקורד מצוין מהליגה המקומית ועוד אליפות אחת בליגה טובה יותר, הארגנטינאית (יחד עם ארחנטינוס, 2010). בורגי קיבל את הנבחרת מארגנטינאי אחר, מרסלו ביילסה, שהשאיר לו בסיס מצוין של שחקנים ומגוון כישרונות שהכדורגל הצ'יליאני לא חווה מעולם.

המלפפון החם באירופה כיום, אלכסיס סאנצ'ס, גדל דווקא במועדון קטן בשם קורבלואה, אך עבר דרך קולו קולו וריבר פלייט מארגנטינה בדרכו לשתף פעולה עם מסי בעונה הבאה בברצלונה. סאנצ'ס רק בן 22 ובטורניר הקופה כבר אמור להיות מי שינהיג את הנבחרת הצ'יליאנית הזו, כאשר תג המחיר של 39 מיליון יורו שבארסה מוציאה עליו רק מוסיף ציפיות, זהו לא דבר ש"אל ניניו מארביליה", להלן ילד הפלא, יפחד להתמודד איתו, לפניו עוד שנים עמוסות תארים.

שורת הכישרונות לא נגמרת בסאנצ'ס. גארי מדל, הפיטבול, שגדל במדי קתוליקה, מגיע אחרי טבילת אש בבוקה ג'וניורס מארגנטינה והשתפשפות בליגה הספרדית במדי סביליה.
ארתורו וידאל, הוא אחד השחקנים הטובים בבונדסליגה ומבוקש על ידי באיירן מינכן, זאת למרות שלברקוזן איננה מתלהבת לשחררו.
וגם שחקנים כמו מרקו אסטרדה ממונפלייה בצרפת, מתיאס פרננדס מספורטינג ליסבון, לואיס חימנס מצ'זנה, ופליפה סיימור המוכשר שנרכש לאחרונה על ידי גנואה מאיטליה, הם שחקנים איכותיים ביותר שמוסיפים עומק לקישור הצ'יליאני.

קלאודיו בראבו משחק בספרד כבר כמה עונות, וכמוהו פאבלו קונטררס מפאוק סלוניקי וגונזלו חארה מווסט ברומיץ' שמביאים עימם את השקט להגנה. הומברטו סואזו הסקורר האימתני, וז'אן בוסאז'ור שהרשים במונדיאל האחרון בדרום אפריקה ונקנה על ידי בירמינגהאם האנגלית, מהווים תוספת כוח משמעותית לסגל של בורגי.

הלהיט האחרון מתוצרת קולו קולו, דייגו רוביו, מוצא עצמו בסגל הנבחרת הבוגרת כבר בגיל 18 ומסומן כחלוץ העתיד של צ'ילה. לצידו עוד כמה כישרונות שעוד לא מצאו את הדרך לאירופה, אך טורניר טוב יכול בהחלט לסדר להם במה במקום טוב יותר.

ארגנטינה וברזיל הן הפייבורטיות הברורות, אבל הכישרון העצום ש"לה רוחה", האדומים מצ'ילה מביאים לטורניר הקופה אמריקה, יחד עם מאמן מנוסה כקלאודיו בורגי, עשוי להפתיע את הפרשנים, אז אל נא להספיד אותם. וגם אם זה לא הזמן שלהם, העתיד עבור צ'ילה הוא בכלל לא חמוץ אלא מאוד מתוק.

לטור אריזה איטלקית
לטור אורות קטארים
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

ניוקאסל יונייטד רוצה לעשות צעד קדימה בטבלת הפרמייר ליג. אחרי הגדולות של הליגה היא מבצעת רכש מרשים והיד עוד נטויה כשעד כה לא שפכו המגפייז כסף על סכומי העברה והחתימו רק שחקנים חופשיים. הרווח שקיים על עסקת אנדי קארול עשוי להפוך את עונת המלפפונים לחוויה אף יותר מרתקת עבור יושבי הסט. ג'יימס פארק

שנות הזוהר של אמצע שנות ה-90 בימים שאלן שירר, פיטר בירדסלי, לס פרדיננד ופיליפ אלברט היו אלו שהתחרו באלכס פרגוסון והיונייטד שלו בפסגת הפרמייר ליג, הימים שבהם קווין קיגן נשא את ניוקאסל שלו לתצוגות כדורגל מרהיבות נותרו חקוקות בזיכרונם של אוהדי ניוקאסל, כנראה לנצח.

עם ההחתמות האחרונות של יוהאן קבאיי, דמבה בה וסילבן מארבו יכולים האוהדים הנפלאים של הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה להתחיל לחייך ולפנטז אחרי הצניחה של השנים האחרונות.

ארוכה הדרך אל העושר
ניוקאסל הוא אחד המועדונים הותיקים באנגליה. היסטוריה של כמעט 120 שנה, ולמרות זאת התארים האחרונים של המועדון היו לפני למעלה מ-55 שנים. המאבקים האחרונים בצמרת הפרמייר ליג היו לקראת סיום שנות ה-90, אך מאז חל גל של חוסר יציבות שעלה בחילוף מאמנים מאסיבי.

קני דלגליש, בובי רובסון המנוח, גלן רודר וסם אלרדייס עברו במועדון מאז אותה תקופה זוהרת עם אלן שירר, פאוסטינו אספרייה ודויד ז'ינולה.
כריס יוטון הופקד על החזרת המועדון לפסגת הכדורגל אחרי שנשר בתום עונת 2008-09 לליגת המשנה, הצ'מפיונשיפ. יוטון וה"מגפייז" מחצו את ליגת המשנה וחזרו למקום לו הם ראויים, וזאת תוך השבחת מחלקת הנוער והתוצרת המקומית.

היו"ר המושמץ מייק אשלי, שזכה לטונות של ביקורת שרובה בצדק, על החתמות מאמנים הזויות, ובעיקר על קמצנות יתרה, החל ליהנות מפירות מחלקת הנוער שלו כאשר זכה לשלשל לכיס 35 מיליון ליש"ט על מכירתו של חלוץ הקבוצה לשעבר, אנדי קארול, לליברפול בינואר האחרון.

ניוקאסל של ליגת המשנה נבנתה על טהרת שחקנים אנגלים צעירים ורעבים. לצד השבחת שחקנים מתוצרת מקומית, כמו קארול וניל ריינג'ר, ולמרות פיטוריו התמוהים של יוטון והחלפתו באלן פארדיו, המשיכו במועדון לתת אמון בתוצרת אנגלית ובפליטי קבוצות אחרות שלא מצאו מקום בסגל. דני גאטרי שהגיע מבולטון, הוא תוצר של ליברפול, לאון בסט, הגיע מקובנטרי, דני סימפסון הגיע ממנצ'סטר יונייטד, ראיין טיילור מוויגאן ודן גוסלינג מאברטון, כל הצעירים הללו מצאו מקום ראוי בקבוצת פרמייר ליג וזאת לצידם של היותר מנוסים כמו אלן סמית' הדועך, ג'ואי בארטון הבעייתי וצמד הארגנטינאים שנשארו נאמנים למועדון, פאבריסיו קולוצ'יני וחונאס גוטיירס.

אשלי הקמצן הצליח למרות חוסר השקעה כספית לבנות סגל לא רע במונחים של קבוצות אמצע הטבלה, וניוקאסל שרדה את עונת החזרה לפרמייר ליג כשהיא יכולה לסמן "וי" גם על השבחת שחקנים צעירים והוצאות מזעריות על הרכש, ותוך כדי כך לסיים במקום ה-12 המכובד.

בין חוכמה לנפילה
לא הכל ורוד כאשר עוסקים בקמצנות של אשלי. נכון, עם השגת המטרות אי אפשר להתווכח, אך כשקבוצות אמצע טבלה בדמותה של ניוקאסל, כמו אברטון, בולטון ואפילו סטוק פותחות את הכיס כשצריך, אשלי בוחר להותיר אותו סגור וחתום.

דווקא שוק העברות האחרון ואולי בעקבות הביקורות שספג אשלי, ניוקאסל מייעדת את עצמה להעלות שלב בטבלה לעבר שולי הצמרת עם אפשרות להשתחל בצורה כלשהי למאבק על הכרטיסים לאירופה.

חאתם בן ארפה, הכישרון הבלתי ממומש שהגיע בעונת אשתקד ממארסיי, אמור לחזור מפציעה וצירוף נכון של שחקנים שסיימו חוזה, יכול בהחלט להשיג את המטרה עבור ה"מגפייז" שהצליחו לשים ידם על שמות מאוד מבוקשים בשוק.

יוהאן קבאיי, היה אחד ממצטייני העונה בצרפת, ושחקן חשוב מאוד במערך הדאבליסטית הצרפתית, ליל, צורף וכמוהו גם דמבה בה, שהוכיח עצמו כחלוץ פרמייר ליג טוב, זאת למרות שנשר ליגה עם ווסטהאם. גם צירופו של סילבן מארבו, חרף איום הפציעות שהוא נושא עימו, יכול להתברר כרכישה מצוינת, יש לציין כי השחקן נכשל בבדיקות רפואיות בליברפול ודווקא בניוקאסל עבר אותם וחתם על חוזה ל-5 עונות.

שמות כמו טרנקילו בארנטה, השוויצרי המצוין של לברקוזן, ועאדל טארבט, הסנצסציה המרוקאית של קווינס פארק ריינג'רס, אחת העולות לפרמיייר ליג, כמו גם אלו צ'ארלס אנזוגביה המעולה מוויגאן, ומבלוט ארדינג, הטורקי של פ.ס.ז' עשויים להיות אלו שאשלי יפתח את הכיס עבורם ויוכיח כי רצונה של ניוקאסל הוא בהחלט להתקדם מעלה.

הסיכון בהחתמת שחקנים שמרבים להיפצע כמו בן ארפה ומארבו הוא אמנם רב, אך הכישרון שטמון בסגל של ניוקאסל, יחד עם מאמן טוב שיודע את העבודה, כמו פארדיו, לצד הרווח באם הם לא ירבו להיפצע עשויים לחפות על עזיבות צפויות של המגן הנהדר, חוסה אנריקה, והחלוץ והקפטן, קווין נולאן שעבר לווסטהאם היורדת לליגת המשנה.

נשפכו על מייק אשלי טונות של ביקורות, ורובן אף מוצדקות, אך החוכמה היא להפנים ולשנות. הימים הבלתי נשכחים עם משחקי ה-3-4 עם ליברפול של סטן קולימור לא רחוקים מלחזור. ה"מגפייז" בונים קבוצת מגה, מגה-פייז.

לטור חבורת לול
לטור אברם, ברוך הבא לספרי ההיסטוריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
החזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הדשא מחכה רק לו אחד השחקנים המסקרנים ביותר שכדאי לראות בווימבלדון השנה, הוא לא אחר מאשר ג'ו וילפרד טסונגה. התקווה הצרפתית לווימבלדון.

הצרפתים מחכים בקוצר רוח לזוכה צרפתי וג'ו ווילפרד טסונגה היה הצרפתי האחרון שהופיע בגמר גרנד סלאם (אוסטרליה 08). הצרפתי שמתמחה על מגרשים קשים  ומתקשה דווקא על החימר הביתי, מאוד נהנה לשחק על הדשא. טוסנגה הוא ללא ספק בין השחקנים שאפשר להגיד בפה מלא שנולד לשחק על הדשא. יש לו סרב נהדר, הוא אוהב לעלות לרשת, והכינוי שלו בסבב הוא "עלי" (בגלל הדמיון בינו לבין מוחמד עלי). ג'ו ווילפרד טסונגה פרץ לתודעת עולם הטניס בגיל מאוחר יחסית (23) אבל דווקא האנגלים מכירים אותו לפני הפריצה הגדולה שלו כאשר הגיע ב-2007 עד לשמינית גמר ווימבלדון, אך נעצר שם על ידי חברו הצרפתי רישארד גאסקה. בשנת הפריצה שלו הוא לא שיחק בווימבלדון בגלל פציעה. ב-2009 הודח בסיבוב השלישי על ידי איבו קרלוביץ' הענק הקרואטי. שנה שעברה הגיע עד רבע גמר ווימבלדון אך הודח על ידי אנדי מארי לאחר שניפצע באמצע המשחק ובעקבות זאת נאלץ להיעדר מהסבב לכמה חודשים.

לאורך הקריירה ג'ו ווילפרד טסונגה סובל מפציעות שחוזרות בכל פעם מחדש, ומתקשה לשמור על יציבות. ללא ספק הדבר העיקרי שמונע מטסונגה להישאר בעשירייה הראשונה, והשנה הוא מוצא את עצמו מדורג במקום ה-19 בעולם, ולאחר ווימבלדון טסונגה יקווה לחזור למקום הטבעי שלו.
השנה התחילה בשביל הצרפתי באופן גרוע כאשר הודח כבר בסיבוב השלישי באוסטרליה על ידי "הכבשה השחורה" שלו לאחרונה אלכסנדר דולגופולוב. לטסונגה היה עד כה הישג אחד ויחיד כאשר הגיע עד גמר טורניר רוטרדם, אך הפסיד בו לרובין סודרלינג. ברולאן גארוס המזל לא היה לטובתו ולמרות יתרון מבטיח של 2-0 הפסיד בסיבוב השלישי לסטניסלב ואוורניקה.

חוסר ההצלחות גרם לג'ו ווילפרד טסונגה לעשות צעד אמיץ ולפטר באפריל את מאמנו אריק וינוגרדי, אחד האחראים לפריצה הגדולה שלו כאשר אימן אותו בשבע השנים האחרונות. "זה היה מאוד קשה לסיים את הקשר עם אריק, הוא לקח אותי בגיל 19 והביא אותי עד למקום ה-6 בעולם"

טסונגה החליט בזמן הקרוב להסתובב בסבב בלי מאמן קבוע – "אני רוצה ליהנות מהטניס שלי, אני רוצה להחליט את החלטות לבד ולא להיות מושפע מהסביבה שבחוץ". החלטה קצת תמוהה לשחקן שרוצה לחזור לעשירייה הראשונה.
פטריק מורטגלו המאמן הנוכחי של ג'רמי שארדי אמר: "מהניסיון שלי, יהיה מאוד קשה לג'ו לחזור לעשרת הגדולים. אפילו לרוג'ר פדרר שהסתובב בחלקים מהקריירה בלי מאמנים, תמיד היו יועצים". אבל טסונגה דווקא חושב שזה יעזור לו: "אני לא מבקש יעוץ מאף אחד. אני רוצה לעשות הכל לבד. אולי אני אצטרך יעוץ בעתיד אבל בינתיים טוב לי כך".

החזרה הגנרלית של טסונגה עברה בהצלחה כאשר הגיע עד לגמר בקווינס אחרי שהדיח ברבע הגמר את המדורג 1 בעולם רפאל נדאל. בגמר הוא הפסיד לאנדי מארי אחרי שנגמר לצרפתי האוויר בסט האחרון. טסונגה יכול להגיע רחוק בווימבלדון, הכל תלוי בכושר הגופני שלו, האחוזים בסרב הראשון, והיכולת המנטאלית לא להיגרר למשחקים ארוכים. הצרפתים מאמינים בו והם לגמרי צודקים.

לטור אלכסנדר הגדול
לטור הכתפיים הצרות של הראל לוי
לטורים נוספים בקטגורית טניס
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כשאודינזה האיטלקית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מועדון הכדורגל מגראנדה, אף אחד במועדון האיטלקי לא ציפה שהחיבור הזה עתיד להסתיים בליגה הראשונה בספרד. שחקני אודינזה שלא מצאו עצמם בסגל של הקבוצה האיטלקית מובילים כעת את גראנדה הקטנה מרחק פסיעה מה"לה ליגה"

שיתוף פעולה בין מועדונים הוא לא דבר חדש. בדרך כלל אלו מועדונים מאנגליה שבוחרים איזה מועדון צנוע בבלגיה או הולנד ולשולחים לשם את שחקני הסגל הרחב בכדי שתתקבל עליהם חוות דעת מקצועית דרך השתפשפות רצינית על כר הדשא התחרותי.

בספרד דווקא נוהגות הקבוצות לפתוח קבוצת בת במסגרת הליגות התחרותיות, שהאיסור היחיד הוא על העפלת קבוצת הבת לאותה הליגה בה משחקת נותנת החסות שלה. ברצלונה של לואיס אנריקה עשתה עונה מרשימה ושיבחה שחקנים כמו תיאגו אלקנטרה, מרטין מונטויה, מארק מונאייסה, וג'ונתן דוס סאנטוס, כאלו שכבר עברו טבילת אש אצל פפ בבארסה הגדולה.
סיום עונה במקום השלישי, נתן למספר שחקנים אפשרות להתקדם לקבוצה הבכירה של בארסה, או להתפתח במקומות אחרים, וגם ללואיס אנריקה הייתה זו מקפצה עד למשרת המאמן של רומא המתעשרת.

חושבים גבוה
החיבור בין אודינזה האיטלקית לגראנדה הינו יוצא דופן. מועדון איטלקי בבנייה שכנראה חושב נכון, משתף פעולה עם קבוצה צנועה ממחוז אנדלוסיה בספרד שלא חוותה את טהרת הליגה העליונה בספרד מאז ימי הזוהר שלה באמצע שנות ה-70.

ביולי 2009 חתמו שני המועדונים על שיתוף פעולה וכעבור שנתיים התוצאות מרחיקות לכת. אשתקד זה הסתיים עם העפלה מהליגה השלישית לשנייה, והעונה היא רחוקה מאבק פלייאוף אחד מול קבוצה צנועה נוספת, אלצ'ה, מהעפלת ליגה שנייה ברצף וחזרה לפסגת הכדורגל הספרדי.

אודינזה עצמה חוותה עונה מדהימה שהסתיימה במקום הרביעי בליגה האיטלקית ובזכייה בכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. המועדון מאודינה שלאורך שנים משבח כישרונות אפריקאיים ודרום אמריקאים זוכה לפירות ראשוניים, ושחקניו אלכסיס סאנצ'ס, הוא המלפפון החם ביבשת כיום, כשגם כריסטיאן סאפטה וגוקהאן אינלר מבוקשים במועדוני הצמרת של אירופה.

המטבח האיטלקי
אלו שלא מצאו מקום בסגל המצוין של אודינזה, התנחמו בהשאלה לגראנדה בספרד. לא פחות מ-11 שחקנים עשו את הדרך לאצטדיון "לוס קראמנס" במטרה להתבשל טוב בניחוח הספרדי ולחזור מוכנים לצמרת הליגה האיטלקית.

גראנדה, הקבוצה השלישית של מחוז אנדלוסיה, לצד סביליה ובטיס (שכבר הבטיחה חזרה לליגה הראשונה), נהנית מהמשלוח האיטלקי כנגד כל הציפיות.
למרות שכבר הייתה במעמדים גדולים כמו המקום השני בליגה הראשונה, וגמר גביע המלך, האנדלוסים נהנו בשנים האחרונות בעיקר מההצלחות של סביליה.

פאבריסיאנו גונסאלס, או כפי שהוא מכונה, "פאברי", מוביל את החבורה לעונה חלומית שהסתיימה במקום החמישי בטבלה, ובמאבק פלייאוף על הכרטיס המיוחל ל"לה ליגה", שעשוי להשלים חגיגה גדולה במחוז, כאשר כל קבוצותיו תהיינה חברות בליגה הבכירה.

פביאן אוריאנה, היה אחד הכישרונות המדוברים בצ'ילה והספיק לערוך 19 הופעות בנבחרת הלאומית שלה. כיום בגיל 25 הוא מוצא עצמו כמושאל מאודינזה ומנסה לממש את אותן התקוות לחזור ולשחק בבמות הגדולות. אוריאנה היה אחד מכוכבי גראנדה העונה עם כמות יפה של שערים ובישולים. לצידו של אוריאנה אפשר למצוא את החלוץ השוויצרי אלכס גייחו עם עונת פריחה של 24 שערי ליגה, את המגן אלאן ניום מצרפת, את הקשר גיירמו סקיירה מברזיל ואת החלוץ אודיאון איגהאלו הניגרי, שסומן גם כן כפוטנציאל גדול בתחילת דרכו. כל אלו לצד הספרדים קרלוס קאלבו ודייגו מיינץ, מרכיבים חבורה שמנסה להרשים את ראשי אודינזה, אבל קודם כל קוצרת פירות עבור החבורה באדום לבן מגראנדה.

העיר היפהפייה הזו, שטומנת בחובה עשרות מבנים היסטוריים על פסגות הרי "סיירה נבאדה", ומושפעת גם מאזור החוף הים תיכוני של מחוז אנדלוסיה, מצפה בכיליון עיניים לשמחה שתגיע ממגרש הכדורגל ותמקד את העיניים במחוז אנדלוסיה לא רק בעיר סביליה.

באודינזה חשבו נכון, רצו לשבח כישרונות ושחקנים שלא השתלבו, אך הצלחת שני המועדונים הללו עשויה לסלול את הדרך לכמה מהשחקנים להיות המחליפים של סאנצ'ס, אינלר וסאפטה. או שמא אולי הם בכל זאת יבחרו לשחק בליגה הספרדית הבכירה במקום זו האיטלקית.

לטור אם אין אנז'י לי, מי לי?
לטור קרם בוואריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

סולימאן קארימוב, יליד דגאסטן ואחד מעשירי העולם החליט לרכוש את הקבוצה ממחוז ילדותו, אנז'י מחצ'קאלה. צמרת הטבלה נראית קרובה מתמיד, ויחד עם רוברטו קרלוס וג'אקו ערפאת מי יודע היכן זה ייעצר? הסיפור הכי חם בליגה הרוסית

דגאסטן התפרסמה בעיקר בזכות מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתרחשה בשטחה. הצ'צנים המוסלמים, תושבי המחוז, דרשו עצמאות מאמא רוסיה.
מחצ'קאלה, בירת הרפובליקה שנוצרה כתוצאה מהמלחמה, ועדיין נחשבת חלק מרוסיה, מרכזת בעת האחרונה את תשומת הלב של הציבור המקומי, אך דווקא בנסיבות חיוביות. קבוצת הכדורגל המקומית, אנז'י, מייצרת הצלחות לצד מסע רכש מרשים, והכול אודות המיליארדר, סולימאן קארימוב, שרכש את הקבוצה בינואר האחרון.

קארימוב, המדורג במקום ה-136 של עשירי העולם על ידי העיתון "פורבס", הוא יליד המחוז, בן 45, אשר עשה את הונו בחברת "גאזפרום" בה שותף גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והיא זו שמחזיקה גם בחלק ממניותיה של שאלקה הגרמנית.
בינואר האחרון החליט קארימוב לרכוש את המועדון אנז'י בשפה המקומית, הכוונה היא לעיר מחצ'קאלה, ולהפכה לאימפריה של ממש.

כאן נולדתי
אנז'י נוסדה רק ב-1991 עם חלוקת ברית המועצות, תחילה הופיעה בליגת המשנה, ולראשונה העפילה לליגה העליונה רק ב-1996. בעונת 2001-2002 ובעקבות מלחמת האזרחים, נאלצה הקבוצה להופיע למשחק היסטורי במסגרת גביע אופ"א נגד גלזגו ריינג'רס הסקוטית דווקא במגרש ניטראלי בוורשה כשאופ"א בצעד יוצא דופן קובעת משחק יחיד ולא שניים כנהוג בדרך כלל. הסקוטים ניצחו 0-1 ואנז'י חזרה בתום העונה לליגת המשנה.

בעונה שעברה חזרה אנז'י לליגה הראשונה וסיימה רק במקום ה-11. המאמן הוותיק גאדזי גאדזייב, שהיה עוזר המאמן של נבחרת בריה"מ שזו זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת סיאול כבר בילה כמאמן הקבוצה בעבר, אך לאחר שנות גלות ביפן וקבוצות אחרות ברוסיה חזר לקבוצה והשאיר אותה בליגה.

לרוסיה באהבה
העונה עם רכישת הקבוצה, היה נדמה כי קארימוב יביא מאמן בעל שם עולמי, אך בינתיים החליט לתת אשראי למאמן המנוסה. בכדי שיהיה לו קל יותר לבצע את המהפך המיוחל החל הכסף הגדול לשחק תפקיד, ושורת שחקנים בינלאומיים הגיעו לאצטדיון "דינמו" במחצ'קאלה.

מושבה ברזילאית הוקמה לה בסמוך לחוף הים של מחצ'קאלה. דייגו טארדלי, פעם כישרון מסאו פאולו, הגיע לחזק את ההתקפה, ז'ואו קרלוס, ששיתף פעולה עם אליניב ברדה בגנק, צורף להגנה, ומעל כולם, רוברטו קרלוס, בן ה-38, זכה לחוזה עתק של 5 מיליון דולרים לעונה בכדי לקבל את סרט הקפטן, ולהבקיע כמה שערים בבעיטות ממרחק.

למצבת הזרים מצטרפים יאן הולנדה הצ'כי, מירוסלאב סלאבוב מאוקראינה, שגדל בבורדו הצרפתית, ג'אקו עראפת, שהגיע אחרי פריחה בהפועל עכו הצנועה, ורכש טרי בדמותו של הכוכב ההונגרי של פ.ס.וו איינדהובן, באלאש דז'ודז'ק, שמגיע לספק עוד אופציה לבעיטות, ובעיקר לשבח עוד יותר את אגף שמאל של הקבוצה.

בינתיים קארימוב שהצהיר כי הוא רוצה להפוך את אנז'י לקבוצת פאר באירופה, ומתכנן לבנות לה אצטדיון מודרני, מצליח לא רע. לאחר 12 מחזורים הקבוצה מדורגת במקום השני בטבלה עם אותו מספר נקודות כמו למוליכה, צסק"א מוסקבה (לה משחק חסר), ומציגה כדורגל משביע רצון, אך הליגה עוד ארוכה, ואצל קארימוב יתכנו עוד הפתעות במסע הרכש.

דגאסטן שיוועה לימים בהם יזכירו את שמה גם בהקשר חיובי. אנז'י מחצ'קאלה משמשת לחיבור בין מיליארדר יליד המקום, ובין תושבי רוסיה כולה, מי יודע אולי בסוף העונה פוטין יגיע להעניק להם את הצלחת.

לטור אורות קטארים
לטור הבאסקים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

בדומה למלאגה הספרדית, הקטארים השתלטו גם על פריז. הכסף הגדול מהמפרץ עשוי לשנות את חוקי המשחק בליגה הצרפתית, ולהחזיר את פ.ס.ז' לצו האופנה האירופי. הליך הבנייה שהחל לפני שנתיים צפוי לבצע נסיקה חדה

פריז סן-ז'רמן השתקמה בשנתיים האחרונות לאחר כמה שנים של דכדוך באמצע ותחתית הליגה הצרפתית. זכייה בגביע, וסיום עונה שכמעט הקנה לפריזאים מקום בליגת האלופות בעונה הבאה, הוליד תקוות כי עם כניסת המשקיעים הקטארים שהשתלטו על הקבוצה היא תשתדרג צעד קדימה ואף יותר מכך.

זהירות! כאן בונים
מועדון הכדורגל של פריז סן ז'רמן נוסד ב-1970, לאחר איחוד בין קבוצת הפרבר סן ז'רמן לבין מועדון הכדורגל פריז. ב-41 שנות פעילות הצליחה הקבוצה מבירת צרפת להפוך לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הצרפתי, ושורת תארים שכללו זכייה בשתי אליפויות, שמונה גביעים וגביע המחזיקות האירופי הקנו לה את מעמדה.

כיאה לקבוצה המגיעה מעיר הבירה גם להתחבב על קהל אוהדים גדול. פריז היא עיר מעורבת בה חיים גם מהגרים ומנגד הצרפתים המקומיים הגאים, וכך גם מתחלקים היציעים באצטדיון הביתי, "פארק דה פראנס".
יציעי "הקופ דה בולון", האולטראס של הקבוצה נחשבים כנטע פאשיסטי, שמרבה לבצע פעולות אלימות נגד אוהדים ממוצא צפון אפריקאי ובעיקר אוהדי הקבוצה מיציעי האולטראס "טריבון דה אטוויל", וכמו כן אוהדי מארסיי, היריבה הגדולה, וזו שמשופעת באוהדים ממוצא זה. האירועים האלימים שכללו בין היתר הרג שוטר ועשרות תקריות אלימות גרמו לרשויות האלימות בצרפת להיאבק בתופעה ולאסור על ארגוני האוהדים האלו להגיע למשחקי הקבוצה.

במקביל לפירוק קבוצות האולטראס האלימות, החלו בפריז לבנות קבוצה עתירה בניסיון במטרה להחזיר את קהל האוהדים הביתה אחרי שנים של אכזבות. בקיץ 2008 הגיעו למועדון קלוד מקאללה, קשר הנבחרת וצ'לסי שהגיע על מנת להוסיף כוח במרכז המגרש, לצידו חזר מברצלונה לודוביק ג'ולי, וגרגורי קופה, השוער הוותיק הגיע מליון.

מקאללה, ג'ולי וקופה הסתייעו בחבורה מוכשרת של שחקנים בדמותם של גיום הוארו, שהגיע מלה האבר, החלוץ הגיע מהליגה שנייה, והספיק לרכוש מקום קבוע בסגל הנבחרת של לורן בלאן, מתיו בודמר, שהגיע מליון, מאבלוט ארדינק הטורקי, שהגיע מסושו לאחר עונת פריצה, סטפן ססניון מבנין, שכבר הספיק לעזוב לפרמייר ליג, ובעונה האחרונה גם ננה, הברזילאי המצוין שהגיע ממונאקו ונכלל בנבחרת העונה.

כל אלו הצליחו לסחוף את הפריזאים מעלה, חזרה לדבוקת הצמרת, לזכייה בגביע הצרפתי ב-2010, ולהפסד בגמר הגביע בעונה החולפת לדאבליסטית מליל. הקהל חזר לגדוש את יציעי ה"פארק דה פראנס", ופריז החלה לחלום על מצעדי שמחה בשער הניצחון.

מעמדו של מאמדו
מעל כולם הולך ונבנה דווקא בלם תוצרת בית, מאמדו סאקו, שהפך לאחד הבלמים המוכשרים ביבשת, ולשחקן הרכב גם בנבחרת הטריקולור. סאקו, בן להורים סנגלים, החל את דרכו בקבוצה הבוגרת כבר בגיל 17, ומאז חוזר על ידי קבוצות הצמרת של אירופה, ובחר להישאר בכל זאת במדים הכחולים אדומים.
לאחרונה גם לורן בלאן החל להציבו בהרכב הנבחרת, ו"קיריקו", הכינוי של סאקו שמגיע בעקבות מגוון תסרוקות רחב שהוא נוהג להחליף, אף צפוי להתמנות בקרוב לקפטן הקבוצה מפריז. מקאללה וקופה החליטו לתלות הנעליים בתום העונה האחרונה, וסאקו יהיה בקרוב הסמל החדש של הפריזאים. עם העתיד הכלכלי המזהיר הוא לא ימהר לעזוב

אורות בדרך לשאנז אליזה
דווקא לאחר הליך בניה שהסתיים בהצלחה יחסית, ואולי דווקא בגללו, החליטה רשות ההשקעות הקטארית, לרכוש 70 אחוז ממניות המועדון. החברה הקטארית ניסתה בעבר להיכנס לכדורגל האנגלי, אך נכשלה בניסיונותיה לרכוש את מנצ'סטר יונייטד ואברטון ובחרה בסוף בקבוצה מבירת צרפת כמי שתהיה לספינת הדגל שלה.

כניסת המשקיעים הקטארים לשוק הצרפתי עתידה לשנות את כללי המשחק בליגה המקומית. ליון, מארסיי, ליל ובורדו יצטרכו להתרגל עתה לכסף הגדול של הקבוצה מהבירה, זה שכבר משך אליו את קווין גאמיירו, חלוץ הנבחרת הצרפתית המצוין, שפריז זכתה בו לאחר שנאבקה על שורותיו עם ולנסיה הספרדית, בעוד סממן לעידן החדש.
אלו דיארה, עוד שחקן נבחרת מבוקש, עשוי להעדיף את הכסף של פריז על פניה של מארסיי, וזוהי כמובן לא המילה האחרונה של הפריזאים בשוק העברות הנוכחי.

הקטארים הגיעו במטרה להפוך את פריז סן ז'רמן לא רק לאלופת צרפת, אלא גם לכזו שתתמודד באופן קבוע במסגרת ליגת האלופות ואף תהווה גורם במפעל החשוב.
ההחתמה של גאמיירו וכנראה גם של דיארה הם תחילת דרך בהשתלטות של פריז על הליגה המקומית, כזו שתוביל את ההמונים לחגיגות בשדרות השאנז אליזה. בעיר האורות כבר מזמן לא נראה אור כה בוהק

לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטור הבאסקים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הטניסאי האוקראיני אלכסנדר דולגופולוב בן ה-22, מצד אחד כישרון גדול אך מצד שני חסרים לו כמה ברגים בראש (בדומה לדודי סלע) פתח את הקריירה בעצלתיים, אבל כשהחל לקחת את עצמו בידיים (מה שלא הפריע לו להרגיז עם שלם בדרך) הגיע עד למקום ה-21 בעולם. בווימבלדון דולגופולוב יכול לעשות צעד נוסף להשגת המטרה ואולי בדרך גם לפייס קצת את האוקראינים.

אלכסנדר דולגופולוב (המכונה "הכלב" כקיצור לשמו הארוך) היה מוזכר בתקשורת הספורט הישראלית (אם בכלל) במשחקיו נגד טניסאים ישראלים בטורנירים נחותים (טורנירי צ'אלנג'ר). אלכסנדר דולגופולוב תמיד נחשב לכישרון גדול, והיותו בנו של אולכסנדר דולגופולוב טניסאי עבר וגם מאמנו לשעבר של גדול הטניסאים האוקראינים בכל הזמנים אנדריי מדבדב (שדורג בשיאו במקום הרביעי) רק הגדילה את הציפיות ממנו, אבל חרף כישרונו הרב לא הצליח להתקדם משמעותית למרות שאנשי טניס רבים סימנו אותו ככישרון מבטיח, ביניהם המאמן האוסטרלי הבכיר ג'ק ריידר. ההתקדמות המיוחלת הגיעה לבסוף כשהחליט למנות את ריידר למאמנו ומאז הוא רק שועט קדימה.

התוצאות הגיעו מהר מאוד: באליפות אוסטרליה הפתוחה הגיע אלכסנדר דולגופולוב עד לרבע הגמר כשהוא מנצח שחקנים כמו ג'ו ווילפריד צונגה (שניצח את נדאל לפני מספר ימים) ורובין סודרלינג, ומפסיד רק לאנדי מארי. האוקראיני המשיך בהתקדמות והגיע לחצי גמר טורניר החימר באקפולקו, לרבע גמר טורניר ניס ולעוד מספר טורנירים מכובדים בהם הפסיד לשחקנים בכירים כמו דויד פרר ורפאל נדאל.

אבל לא הכל ורוד בחיים של "הכלב", הוא אומנם השתפר על המגרש אבל הראש הלך לכיוונים אחרים. הנפגע העיקרי הוא העם האוקראיני שמשתוקק לראות את הטניסאי הבכיר שלו מוביל את נבחרת הדייוויס להצלחות. עד היום, דולגופולוב שיחק רק פעמיים במדי הנבחרת האוקראינית, עמה הוא ניתק קשר בשנים האחרונות.

ה"כלב" (שיש הטוענים שהכינוי הוא לא רק בגלל קיצור שמו אלא גם בגלל אישיותו), דורש מענקים כספיים לא הגיוניים מהתאחדות הטניס האוקראינית, שכמובן לא יכולה להיענות לדרישותיו. אלכסנדר דולגופולוב אף הצהיר כי הוא אפילו שוקל להחליף אזרחות בכדי להרוויח כסף כשחקן דייוויס במדינה אחרת (כמו שעשה אנדריי גולובב הרוסי שעבר לקזחסטן) ונראה שהכוכב האוקראיני רציני מאוד בעניין הזה, מה שכמובן מעורר סערה באוקראינה. נשיא ההתאחדות האוקראינית, ואדים שולמן אף טען כי "הכלב" מנסה לסחוט את ההתאחדות.

מבחינת סגנון משחק ויכולות, אלכסנדר דולגופולוב הוא אחד השחקנים המגוונים והפחות צפויים בסבב. יש לו הרבה סוגי מכות בהן הוא מצטיין, בחירת החבטות שלו תוך כדי משחק והנקודות שהוא משיג מזוויות בלתי אפשריות מפתיעות כל אחד. הוא אחד השחקנים היותר התקפיים בסבב, מה שעולה לו הרבה פעמים בהפסדים מוזרים ולא צפויים ובמקביל הופך אותו לשחקן גדול שמסכן כל יריב, מה שבא לידי ביטוי כשהוא משיג ניצחונות מרשימים כמו שעשה באליפות אוסטרליה האחרונה (ניצחונות על סודרלינג וצונגה). בשורה התחתונה מדובר בשחקן שנותן שואו אדיר וכל חובב טניס היה רוצה לצפות בו משחק.

להמר על תוצאות המשחקים שלו? זה כבר מסוכן הרבה יותר. אבל מה שאין לגביו ספק זה שהסבב המקצועני הרוויח שחקן מרתק המשחק טניס יפיפה. בווימבלדון נוכל לחזות בו. ינצח? יפסיד? מה שבטוח יהיה מעניין.

לטור רוג'ר פדרר או פיט סמפראס? מי הגדול מכולם?
לטור שיבת המלך
לטורים נוספים בקטגורית טניס
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט