דירק נוביצקי, כוכבה של דאלאס מאבריקס לא היה מרוצה משון ליווינגסטון מהגולדן סטייט ווריורס שנתן לו מכה לאיזור הרגיש במשחק בין שתי הקבוצות ביום שבת בלילה. אבל התקרית הסתיימה דווקא עם מחמאה.
במהלך אירוע של דאלאס מאבריקס ביום שני, נוביצקי טען שליווינגסטון עזב את התקרית כשהוא בהחלט מתרשם מהבראטוורסט הגרמני.
נוביצקי אמר: "אחרי המשחק דיברנו והוא אמר: "יחסית לבחור לבן יש לך חבילה מרשימה ביותר" ".
צפו בתקרית בין השניים:
סטיב נאש ידוע בתור חובב כדורגל גדול, ודירק נוביצקי הוא גרמני אז ברור שהוא אוהב כדורגל.
במהלך המונדיאל סטיב נאש, נוביצקי ועוד כוכבים נפגשו למשחק כדורגל.
נאש נשאל אם הוא צופה במונדיאל, ענה שכן, ואמר שהאמריקאים לא נמצאים במצב טוב נגד הגרמנים, אך הוא מקווה שהתוצאה השנייה תהיה טובה עבורם (מה שקרה בסופו של דבר).
צפו בסטיב נאש ובדירק נוביצקי מראים את כישרון הכדורגל שלהם:
המשחק הענק בין אוקלהומה סיטי ת'אנדר לדאלאס מאבריקס היה למעשה קרב ראש בראש בין קווין דוראנט לדירק נוביצקי.
המשחק היה נפלא ושני השחקנים הכי גבוהים שקולעים הכי טוב בליגה היו אדירים.
דוראנט סיים משחק מפלצתי של 43 נקודות, 5 ריבאונדים ו 6 אסיסטים, כשנוביצקי קולע 32 נקודות לדאלאס ומוסיף 10 ריבאונדים ו 6 אסיסטים.
לצערו של דוראנט זה לא הספיק לא והגרמני ודאלאס ניצחו את המשחק 119-128.
צפו בקרב ראש בראש של קווין דוראנט ודירק נוביצקי:
עונה מפתיעה ורבת תהפוכות עברה ליגת ה-NBA בסיומה נוביצקי נכנס לספרי ההיסטוריה עם טבעת אליפות. דריק רוז הוביל את שיקגו לעונה מצוינת ומנוגדת לתחזיות, סן אנטוניו סיימה את המצבר מוקדם מידי, הלייקרס ובוסטון עברו שחיקה שהזיקה להם בפלייאוף, וגם מבט על עוד כמה נקודות לציון. זו הייתה עונת הNBA- 2011
לסיום כזה לא ציפה אף אחד. דירק נוביצקי וג'ייסון קיד קשישא, הצליחו להעניק למארק קיובן, היו"ר הצבעוני, את הטבעת הנכספת. לברון ג'יימס, דווין וויד וכריס בוש, ה"ביג 3" של מיאמי יאלצו לחכות לפחות עוד שנה, אך קבוצה שמעיפה את הלייקרס בסוויפ ראויה הרבה יותר מהם לתואר.
דריק רוז, ה-MVP של הליגה, הוליך את שיקגו לעונה נהדרת שגלשה אפילו מעבר לציפיות. לוס אנג'לס, בוסטון וסן אנטוניו קרסו דווקא ברגע האמת, ממפיס ואוקלהומה דאגו לספק נחת לאוהדיהם, והניקס יצטרכו כנראה יותר שחקנים מובילים בכדי להשתדרג קדימה.
לפעמים חלומות מתגשמים
מארק קיובן, ריק קרלייל, דירק נוביצקי, ג'ייסון קיד, ג'ייסון טרי, כל אלו הם כעת אלופי ה-NBA הגאים. בעונה הבאה הם יגיעו בראש מורם לכל מגרש בו ישחקו ויאמרו בגאווה, "אתם משחקים מול האלופה, תנו כבוד!". הבחורים של קיובן וקרלייל זכו באופן מוצדק בתואר.
הם הציגו חבורה לוחמת, מגובשת ונטולת אגו שזכתה בתואר בצדק, חלפה בסוויפ על פני הלוס אנג'לס לייקרס, האלופה היוצאת, וידעה להתחבר ברגעי ה"מאני-טיים". בקבוצה כזו גם שחקנים כמו בראיין קארדינל, איאן מהאינמי ופג'ה סטויאקוביץ' הופכים למשמעותיים ברגעי האמת.
דירק נוביצקי סוף סוף זכה בתואר שנתן חותמת על כך שמדובר באחד מגדולי הכדורסלנים אי פעם, ובטח באחד מבכירי כדורסלני אירופה בכל הזמנים. ה'"ג'רמנייטור" התעלה גם ברגעי מחלה, קלע סלים רבי משמעות, ולקח את החבורה מטקסס על הגב עד הסיום המרגש.
גם לריק קרלייל המאמן, ולבעלים מארק קיובן מגיעות מחמאות רבות על העקביות וחיבור החבורה הלוחמת הזו שגם ללא קארון באטלר ורודריג בבואה הצליחה לגעת בנחלה.
לא שבר, משבר
מה לא נאמר על לברון ג'יימס. מחד, הוא הושווה לגדול מכולם, מייקל ג'ורדן. מאידך, אחרי הכישלון של פרויקט ה"ביג 3" של מיאמי היט, נשפכו טונות של ביקורות על דרך ההתנהלות שלו, והבחירה בקיצור דרך כביכול. בסדרת הגמר לברון "נחנק" למרות שהוא לא ממש אוהב את הדבקת הסטיגמה הזו, והוכיח כי הוא עדיין בן אנוש שלא יכול להתנתק מההמולה סביב.
אריק ספולסטרה גם הוא נאבק במטען שלם של ציפיות, וידע ברגעים מביכים לחבר מחדש את שחקניו ולהביאם כמעט עד לבאר, השאלה היא אם בכל זאת פט ריילי יתן לו את היציבות הנדרשת בכדי לעשות שינויים מינוריים ולחזור מחוזקים יותר בעונה הבאה.
בעוד דווין וויד התגלה לבסוף כאיש הכי יציב באזור סאות' ביץ', גם סימן השאלה סביב כריס בוש יעסיק את ראשי מיאמי הקיץ.
להתראות, שלום – זה לא נגמר
הלייקרס הגיעו שבעים מידי לפלייאוף. עונה לא ממש יציבה עברה על החבורה מהסטייפלס סנטר וזאת כמובן ביחס לציפיות ולכישרון הטמון בה. ההתרסקות מול דאלאס בסוויפ המדהים הוציאה החוצה את כל הרפש.
פאו גאסול נהיה למוקד האש כאשר חשף אווירה לא ממש חברית בחדר ההלבשה של הקבוצה.גאסול הוא גם אחד ממאכזבי העונה, כאחד שיכל להפוך את איזור הצבע של הלייקרס לאימתני ביותר הוא הרבה לשמור דווקא על חוסר היציבות, כנראה שלשאנון בראון התשובות מדוע. קובי כרגיל נתן את התפוקה שלו, אך לא הצליח לסחוף אחריו את ארטסט, אודום וביינום שסבל מפציעות לאורך העונה. עכשיו מגיע מייק בראון בשביל לחבר את ההריסות ב"עיר המלאכים".
גם בבוסטון אוספים את השברים. דוק ריברס והחבורה בירוק חוו עונה די בינונית למרות ההגעה לחצי גמר הפלייאוף.
הטרייד בו הגיעו קרסטיץ' וג'ף גרין תמורת קנדריק פרקינס לא הוכיח עצמו, ואף גרם לדעיכה ביכולות הברומטר של הקבוצה, ראז'ון רונדו, שמאז ינואר ירד במספרים דווקא לאחר פתיחת עונה מדהימה. הסגל הוותיק עם גארנט, פירס ואלן נתן מספרים טובים, אך הגיל עושה את שלו והחומר שחוק, בשביל להוות גורם אמיתי צריך הרבה יותר מכך.
מצטיינים ונהנים…או שלא
שיקגו בעונת הבכורה של תום ת'יבודו כמאמן ראשי, הצליחה מעל ומעבר. מאמן ההגנה של הסלטיקס לשעבר, הוכיח למה הבולס בחרו בו לתפקיד ובנה חבורה צעירה, נטולת אגו שהשיגה את המאזן הטוב בליגה הסדירה. דריק רוז, ה-MVP של הליגה, נתן עונה של כוכב על, חדר, חילק, חטף וצלף ממוצעים אדירים שבצדק נתנו לו את התואר.
הצוות המסייע אמנם נתן גם הוא עונה שמעבר לציפיות, אך דריק לא יכול לבד, וכשבוזר בגדר נעלם, לא מספיקות רק הצליפות של לואל דנג כשמגיע ה"מאני טיים". בכל זאת בשיקגו יכולים לסמן "וי" ענק על העונה הזאת.
סן אנטוניו הייתה בעלת המאזן הטוב ביותר כמעט עד לסיום הליגה. הספרס לחצו על הגז כנראה מוקדם מידי והשחיקה בסגל הדליל של פופוביץ' הגיעה לשיאה בהדחה המפתיעה נגד המדורגת שמינית במערב, ממפיס. פארקר נאלץ להתמודד עם הפציעה של מאנו ג'ינובילי ולקחת עליו את הפיקוד, וכשטים דאנקן כבר לא בשיא, גם ג'ורג' היל, ריצ'ארד ג'פרסון, גארי ניל, ותיאגו ספליטר לא מספיקים.
נעים סביב הממוצע
בין הקבוצות שהיו לבסוף בחבורת הפלייאוף ראוי לציין את ממפיס, שעשתה עונה מדהימה בקנה המידה שלה. זאק רנדולף פרח וקטף, מארק גאסול נתן גוף ושאב, שיין באטייה שהגיע באמצע העונה הוסיף לשווי המשקל ואפילו או ג'יי מאיו המושמץ נתן פלייאוף לא רע שהוכיח כמה כשרון טמון בו. וכל זה בלי רודי גיי, הכוכב של הקבוצה שנותר פצוע במרבית שלבי העונה. אלביס פרסלי יכול להיות גאה ב"דובי הגריזלי" מעירו.
אוקלהומה עם ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט הגיעה עד לגמר המערב ונתנה עונה מעולה, למרות מאבק עיקש עם אותה חבורה מממפיס. את דוראנט כולם כבר סימנו כאחד מהאולסטארים של הליגה, והעונה הרכז ראסל ווסטברוק הצטרף אליו עם שדרוג יכולות ללא עוררין ותפוקה של ממוצעים נהדרים. גם סרג' איבקה, וג'יימס הארדן ראויים לציון בקבוצה של סקוט ברוקס, שעשויה להיות אחת מאריות הליגה בעתיד הקרוב.
אורלנדו נשענה יותר מידי על דוויט האוורד העצום, אך ממש לא הרשימה, פורטלנד הרוויחה את לאמרקוס אולדרידג' בעונה ענקית, אך הפציעות של ברנדון רוי הקטינו את העומק אצל החבורה מאורגון, דנבר נתנה פלייאוף סביר אחרי הטרייד עם הניקס שבעצמם חזרו לפלייאוף אחרי שנות היעדרות רבות, אך קיבלו בראש מבוסטון, והוכיחו כי גם עם אמארה סטודמאייר וכרמלו אנתוני בחיזוק בילאפס, האליפות עדיין רחוק מ"התפוח הגדול".
ניו אורלינס עם כריס פול שנתן פלייאוף אדיר, פילדלפיה עם כישרונות כג'רו הולידיי ואוון טרנר, אטלנטה עם ג'וש סמית', ג'ו ג'ונסון וג'ף טיג, ואינדיאנה שחזרה גם היא להופעה בבמה המרכזית עשו עונה טובה מאוד. הפייסרס הציגו קבוצה צעירה בראשות דני ג'ריינג'ר וטיילר הנסברו ואפשר לסמן אותם כמשהו מרענן לגמרי.
יוסטון, יוטה ופיניקס דעכו במערב, שארלוט של ג'ורדן הייתה על סף פלייאוף וראויה למחמאות, ו"הקאבס" מקליבלנד נאבקו בעידן שאחרי לברון, כל אלו גם כן שווים אזכור.
אי שם מעבר לקשת
שחקנים אחרים שראוי להזכיר את שמם העונה היו קווין לאב ממינסוטה שקבע שיא חדש במשחקים רצופים עם דאבל דאבל (נקודות וריבאונדים), בלייק גריפין שליהטט בהטבעות במדי הקליפרס שעשויים להיבנות כדבר מבטיח בשנים הקרובות, ג'ון וול, שנתן עונת רוקי טובה מאוד ויכול לקחת את הוויזארדס מבירת ארה"ב קדימה, וגם דרון וויליאמס שבחר בכסף הגדול של ניו ג'רזי והיה לאחד מהטריידים של העונה.
זה שיר פרידה
ולסיום פרידה משני ענקים. הראשון, פיל ג'קסון, המאמן המעוטר בהיסטוריה, עם 11 טבעות אליפות, האיש שבנה את שיקגו הגדולה של ג'ורדן, ואחר כך גם את שושלת הלייקרס עם קובי ושאקיל ראוי לכבוד גדול ומחליפו מייק בראון רק מייחל לרבע מההצלחה שלו.
והצלע השנייה או אולי הראשונה באותה "שושלת לייקרס" של פיל ג'קסון, שאקיל אוניל, ה"ביג מאן" שתלה את הנעליים אחרי 19 עונות. אחד מגדולי המשחק, שאב ריבאונדים, זכה באליפויות עם מיאמי והלייקרס ובתום עונה רוויות פציעות במדי ה"סלטיקס" מבוסטון החליט לומר שלום, וכיאה לשאקיל היה זה שלום מיוחד, באופן מבדר משהו.
שניהם יחסרו, שניהם היו חלק נכבד מההיסטוריה העשירה של ה-NBA, ושניהם ראויים לתודה גדולה על שזכינו לראות אותם על המרקע.
תמה לה עוד עונת NBA, עם הזיכרון הטרי של נוביצקי וטבעת האליפות נותר לנו רק טעם של עוד, רק שלא תהיה שביתה.
לטור אוקלנד רוצה אקשן
לטור סרט אמריקאי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
