בזמן שהטכנולוגיה ממשיכה לגדול בבתי הספר ובבתים, גני המשחקים עדיין נשארו מקום פופולרי עבור הורים והילדים שלהם. בסביבה הזו הילד יכול להתחבר לילדים אחרים, לחקור את הטבע, ולשחק. כאשר אמא אחת לקחה את בתה לגן המשחקים המקומי, היא גילתה משהו מסוכן ביותר.
איימי סמית' לא חשבה שכאשר היא תיקח את הבת של לגן המשחקים, זה יסתיים בצורה כל כך נוראית. היא צפתה באושר בבתה נכנסת למגלשת הפלסטיק, אבל הזדעזעה עד עמקי נשמתה ממה שקרה אחר כך.
כאשר בתה של איימי, דמי-מיי, יצאה מהמגלשה, הרגל שלה הייתה מכוסה בדם. מישהו פיזר בכוונה שברי זכוכית בתוך המגלשה על מנת לפגוע בילדים שינסו להשתמש בה. הבת שלה נחתכה בצורה קשה וחתיכות זכוכית היו תקועות בתוך הרגל שלה.
מאז אותו מקרה טראומתי, איימי ובתה לא חזרו לגן המשחקים. בזמן שדמי-מיי מחלימה בביתה, איימי מקדישה את זמנה כדי לספר להורים אחרים על החוויה שעברה. היא מפצירה בכל ההורים לבדוק את הציוד בגן המשחקים לפני שהם מאפשרים לילדים שלהם להשתמש בו ולשחק עליו, מכיוון שאף הורה לא צריך לחוות את מה שהיא עברה.
מדענים רוסים החזיקו חמישה אנשים ערים במשך 30 יום…אבל הם לא ציפו שזה מה שיקרה
שינה היא חלק חיוני בחיים שלנו. שעות השינה החשובות הללו בכל לילה נותנות לגוף ולמוח שלנו את המנוחה שהם זקוקים, וזאת הסיבה שמניעת שינה יכולה להשפיע רבות על הבריאות הפיזית והמנטלית שלנו.
אז כאשר מדענים רוסים ביצעו ניסוי שניסה להחזיק אנשים ערים במשך 8 שבועות ברציפות, התוצאות היו פשוט מצמררות ומחרידות.
בסוף שנות ה 40, חמישה גברים נחשבו לאויבי המדינה על ידי הממשלה הרוסית והם נבחרו לקחת חלק בניסוי של מניעת שינה. המטרה הייתה להשתמש בכמויות קטנות של גז ניסיוני שכביכול מסוגל למנוע את הצורך לשינה אצל בני אדם.
האנשים שלקחו חלק הניסוי הוחזקו בסביבה סגורה על מנת שהחוקרים לא יחשפו לגז, ולאסירים היו רק מיקרופונים איתם יכלו לתקשר. סיפקו להם ספרים, שירותים ומים זורמים, אוכל שיספיק לכל אחד מהם לחודש, ומיטה בלי מזרן ושמיכות.
בשלושת הימים הראשונים, הכל הלך כשורה. כשלאסירים נתנו הבטחת שווא שאם הם ישתפו פעולה ולא ירדמו במשך 30 ימים הם ישוחררו. כל המעשים והדיאלוגים שלהם הוקלטו ונוטרו, והחוקרים שמו לב שהאסירים החלו לדבר בפתיחות על טראומות עבר שלהם. אחרי ארבעה ימים, השיחות הפכו לקודרות הרבה יותר.
ביום החמישי האסירים החלו לחוות פרנויה, ולהתלונן על העבר ועל ההחלטות שהביאו אותם לשם. במקום לדבר אחד עם השני, הם החלו ללחוש למיקרופונים. מסתבר שהם חשבו שהם יוכלו לזכות באמון של החוקרים על ידי בגידה והסגרת האסירים האחרים.
עד סוף היום העשירי, החלו הצרחות. במשך 3 שעות רצופות, אסיר אחד רץ הלוך חזור בתוך החדר, צורח בחוזקה. אחרי שהקול שלו נחלש, יצא לו מהפה רק כל ציוץ חלש. הרופאים מאמינים שזה נגרם בגלל קרעים במיתרי הקול שלו.
באופן מוזר למדי, האסירים האחרים כלל לא הגיבו לצרחות שלו.
מהר מאוד, החוקרים דאגו שהם לא שומעים דבר מתוך החדר הסגור. ביום ה 14, הם עשו משהו לא מתוכנן: הם השתמשו באינטרקום כדי לנסות ולהשיג תגובה כלשהי מהאסירים. הם הסבירו להם שאם ישתפו פעולה, הם ישוחררו. "אנחנו כבר לא רוצים להשתחרר", ענה להם אסיר בקול רגוע.
ביום ה 15, החוקרים הסירו את הגז מהחדר והחליפו אותו באוויר נקי. בתגובה, האסירים התחננו שיחזירו להם את הגז. חיילים הגיעו כדי לקחת את האסירים, אבל הם גילו שרק 4 מהם עדיין בחיים. הם לא נגעו באוכל במשך 5 ימים. חתיכות בשר היו חסרות מחזה והירכיים של האסיר המת, הן נמצאו מאוחר יותר סותמות את הניקוז, כשהחדר מוצף ב 10 ס"מ של מים.
אפילו לאסירים שהיו עדיין בחיים היו חסרות חתיכות בשר ועור – פצעים שהם עשו לעצמם. אפילו החייל הכי גיבור פחפד להיכנס ולהוציא את הגופה החוצה.
מעשי אלימות מזוויעים החלו כאשר החל ניסיון לשחרר את האסירים, כשאסיר נוסף נהרג תוך כדי. כאשר נשאלו מדוע הם מתנהגים כך, הם ענו במשפט אחד מצמרר: "אנחנו חייבים להישאר ערים".
החיילים החלו לירות באסירים. רק אחד מהחמישה נשאר בחיים. "מה אתה?" שאל אחד החוקרים.
"האם שכחת כל כך בקלות?" שאל האסיר בחיוך. "אנחנו אתה". החוקר ירה באסיר בלב. כשהוא גוסס האסיר מלמל מילים אחרונות: "כל כך…קרוב….לחופש".
מדוע אתם חייבים באופן מיידי להפסיק להניח נייר טואלט על האסלה בשירותים ציבוריים!
אנשים רבים חוששים משירותים ציבוריים. חלק מרגיש לחוצים כשהם משתמשים בשירותים של מישהו אחר, כשאחרים פשוט ראו בחייהם יותר מדי שירותים ציבוריים מגעילים. אתם למעשה לוקחים הימור בכל פעם שאתם משתמשים בשירותים ציבוריים. אתם יודעים מה תמצאו מאחורי הדלת – אם בכלל אפשר לסגור את הדלת. אסלות שבורות, מושבים מטונפים, רצפה מלוכלכת – התמונה אף פעם לא יפה. אך לפעמים, כאשר אתם צריכים ללכת, שירותים ציבוריים הם הפתרון היחידי.
אז מה אתם עושים כאשר אתם נאלצים להשתמש בשירותים ציבוריים? האם אתם מניחים אסלונית? ואם אין כאלה; האם אתם בונים אחת מנייר טואלט? אם התשובה היא כן, אתם צריכים להפסיק עם זה!
אנשים מניחים שהאסלות מוצפות בחיידקים, אבל המושבים למעשה בנויים בצורה שהם לא אמורים לקלוט את החיידקים. המשטח המעוקל והחלק מתוכנן כך שהוא לא יקלוט חיידקים, אז הם למעשה די בטוחים לישיבה. חיידקים לא יכולים להתרבות על עור חשוף, אז אל אין לכם מה לדאוג – אתם לא אמורים להיות חולים מישיבה על מושב יבש. איפה החיידקים האמיתיים נמצאים? על נייר הטואלט!
שלא כמו מושבי האסלה, שום דבר אחר בתא השירותים לא מתוכנן למנוע הידבקות חיידקים. חיידקים מתפזרים בכל התא כאשר אנחנו מורידים את המים. הם נדבקים לקירות, לידית הדלת, למתקן נייר הטואלט, וכמובן לנייר עצמו. למרבה הצער, המשטח של נייר הטואלט הוא מושלם להצטברות חיידקים. חיידקים מתיישבים בתוך הנייר – שאין לנו שום בעיה שיגע בגוף שלנו, לעתים קרובות אנחנו גם משתמשים בו כדי לקנח את האף או לנגב את הפנים. כשאנחנו עושים זאת, אנחנו למעשה מסייעים לחיידקים להיכנס לגוף שלנו.
למעשה, כמעט כל משטח בשירותים ציבוריים עמוס בחיידקים, כולל הכיור ומייבש הידיים. לפי מחקר שפורסם ב Journal of Applied Microbiology, מלבד שירותים שמורידים מים, למייבשי הידיים החשמליים יש אחריות גדולה בפיזור כמות גדול של חיידקים בתוך השירותים.
הבעיה עם מייבש ידיים חשמלי היא זרימת האוויר. בזמן שהוא מעיף את המים מהידיים שלכם, הוא גם מעיף חיידקים אל תוך חלל החדר. הם מתפזרים בחדר, ומדביקים כל דבר אפשרי. האוויר שיוצא ממייבש הידיים אולי נקי, אך המתקן עצמו מלא בחיידקים שנכנסים למים ואז נדבקים על המתקן עצמו. שלא לציין שלרובנו אין סבלנות לחכות עד שהידיים שלנו יבשות לגמרי, ואנחנו עוזבים את המקום עם ידיים לחות ומפזרים חיידקים נוספים. זה אומנם זול יותר עבור עסק להשקיע במייבש ידיים חשמלי, אז ניירות מגבות מהווים פתרון בריא הרבה יותר.
אז מה עליכם לעשות אם אתם בכל זאת משתמשים בשירותים ציבוריים? קודם כל, אל תבנו אסלונית מנייר טואלט. דבר שני, תסגרו את המכסה של האסלה לפני שאתם מורידים את המים כדי למנוע בריחה של חיידקים. וגם, תשקלו לקחת איתכם מגבונים או חומר חיטוי לידיים. הדברים הקטנים האלה יכולים לעזור לכם להימנע מחיידקים מזיקים.
כך ארגון הטרור חמאס מזייף את מספר המתים ועובד על כל העולם!
אחד הדברים שישראל תמיד נכשלה בהם במלחמה מול הטרור, וחמאס במיוחד, היא ההסברה לעולם. ישראל תמיד מצטיירת כרוצחת המונים שרק רוצה להשמיד עם שלם, ולצערנו חמאס עושה עבודה נפלאה בעניין כשהוא מפברק עובדות, משתמש באזרחים כמגנים אנושיים. אבל אז הגיע הסרטון הזה…
הסרטון נותן הרגשה של סצינה מסרט. כולם בעמדות, אבל המשחק עוד לא התחיל, הבמאי לא צעק אקשן…אבל הבעיה היא שהמצלמה כבר החלה לצלם.
הסרטון נותן מבט מדהים וחושף את התעמולה השקרית של חמאס. בסרטון למטה תראו איך חמאס מנפח את מספר המתים למען התקשורת כאשר ה'מתים' כלל לא מתים, ואף אחד לא עושה עם זה כלום…
שתפו שכולם ידעו!!
21 תמונות שמראות את הדברים הפסיכיים שצלמי חתונות יעשו בשביל התמונה המושלמת
אין יותר מדי אירועים מיוחדים יותר מיום החתונה. למעשה, מלבד היום בו נולדתם, יום החתונה שלכם כנראה יהיה החשוב והמיוחד מכולם.
זה אירוע שמצריך צלם מיוחד, מישהו שתוכלו לסמוך עליו שיתעד כל רגע וכל פרט של חתונתכם. אחרי הכל, אלו תמונות שאתם והמשפחה שלכם תנצרו לנצח! זו אחריות גדולה מאוד, וכפי שתראו, אחת שצלמי חתונות לוקחים מאוד ברצינות.
התמונה למטה הן הוכחה שצלמי חתונות לוקחים את העבודה שלהם מאוד ברצינות, הם מסורים, אחראיים ואפילו מוכנים לעשות פעולות פיזיות לא פשוטות כדי לתפוס את הרגע המושלם.
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
אמן הופך קירות בניינים ישנים ומשעממים לציורי קיר ריאליסטיים ומרהיבים
אם תגורו באחד הבניינים האלה בצרפת שהאמן הצרפתי פטריק קומסי נגע בהם, יתכן ויהיה קשה למצוא אתכם.
קומסי הוא אמן רחוב שמוביל צוות של אמנים שהופכים קירות של בניינים ישנים לציורי קיר ריאליסטים ועוצרי נשימה. אין יותר גרפיטי ופרסומות ענק שתלויות מהבניינים, במקום, עבודות האמנות שלהם הופכות את הבניינים ואת העיר למקום קסום ושוקק חיים.
הציורים אולי יתעתעו בכם, אבל רבים מהאנשים החשובים בהיסטוריה של העיר נמצאים בציורי הקיר המרהיבים. כמה מהם אתם יכולים לזהות?
ג'ולייטה של הרוחות
רנסאנס
La galerie V
Cinéma-Cannes
Au fil de Loire
Le café des acteurs
Tableaux d’Eyzin-Pinet
Clochemerle
La fée verte
Café de l’Aqueduc
רומאו ויוליה
Les Dolto
La guinguette
נשיקות כוכבים
Porte des Lavandières
Porte de l’amour courtois
הפתק בבקבוק העתיק בעולם נמצא בגרמניה – ולעולם לא תנחשו מאיפה הוא הגיע
הדבר היפה בניסים הוא שהם קורים במקומות הכי לא צפויים ובזמן הכי לא צפוי. קחו לדוגמא את הסיפור של הזוג הזה. זה גורם לחשוב על כמה לא צפויים ונפלאים החיים האלה שלנו.
מריאן ווינקלר, דוורית בפנסיה, הייתה בחופשה עם בעלה הורסט כאשר הבחינה בבקבוק מוזר צף ליד האי הגרמני – אמרום. היא סיפרה שבתוך בקבוק הזכוכית היה פתק עם המילים: 'שבור את הבקבוק'. "ניסינו להוציא את הפתק מהבקבוק, אבל לא היה סיכוי, אז היינו צריכים לעשות את מה שהיה כתוב", היא אמרה.
כאשר הזוג הוציא את הפתק מתוך הבקבוק הם מצאו מכתב באנגלית, גרמניה והולנדית. בפתק ביקשו מהמוצא של הבקבוק למלא מידע על מקום הימצאו של הבקבוק ועל הזמן שמצאו אותו, לפני שיחזירו אותו לאגודת הביולוגיה הימית בפליימות', אנגליה. היה כתוב שמי שיעשה כן, יתוגמל בפאונד אחד.
ברגע שהם קיבלו את הפתק מבני הזוג, החברים באגודת הביולוגיה הימית היו בשוק. הם הבינו שהבקבוק היה אחד מתוך 1020 בקבוקים ששוחררו לים הצפוני בין השנים 1904 ל 1906 כחלק מפרויקט שנועד לבחון את עוצמה הזרם בים. זה היה בתקופה בו הם ניסו להמציא דרכים לחקור מה עושים הזרמים והדגים. חלק גדול מהבקבוקים נמצאו על ידי דייגים שמשו אותם יחד עם רשתות הדיג שלהם. אחרים נסחפו לחוף, וחלק מעולם לא נמצאו. רוב הבקבוקים נמצאו תוך זמן קצר יחסית – חודשים ולא עשרות שנים.
נאמנים למילה שלהם, האגודה שלחה פאונד אחד לזוג כפי שהובטח בבקבוק. מריאן והורסט מחכים עכשיו לספר השיאים של גינס שיאשרו שזה היה הפתק בבקבוק הכי ישן שאי פעם נמצא. השיא הרשמי היום עומד על בקבוק שנמצא אחרי 99 שנים.
צפו בברוס לי מדגים את הבעיטה הכי מהירה אי פעם! מטורף!
ברוס לי הוא ללא ספק אחד מאמני הלחימה הכי משפיעים בכל הזמנים ויש כאלו שמכנים אותו אבי אומנויות הלחימה.
הסרטון הזה מ 1970 הוא דוגמא נפלא לכמה כשרון היה לברוס לי.
קל לראות מדוע אנשים בכל העולם היו מרותקים מהאיש כשהסרטון מציג את מהירות הבעיטות של לי. במהלך הדגמה של אומניות לחימה, ברוס לי מראה איך לבעוט עם עוצמה ומהירות.
מישהו היה מצליח להתגונן בפני זה?
הוא חטף ילד עם פיסת בד עם כלורפורם. עכשיו תראו איך הגיבו האנשים ברחוב…
האם ידעתם שבסין בלבד יש יותר מ 200,000 מקרים של ילדים נעדרים מדי שנה?
זה רק במדינה אחת, וזה עדיין יותר אנשים מרוב הצבאות שיש בעולם! לאן כל הילדים האלה נעלמים, ואיך הציבור מרגיש לגבי זה?
בסרטון למטה, משתמש היוטיוב DAPENGPRANK ביצע ניסוי חברתי מול עדים רבים כדי לראות איך הם יגיבו למקרה של חטיפת ילד. הוא רודף אחרי ילד וחוטף אותו בעזרת פיסת בד עם כלורופורם – וכל זה באמצע היום באמצע הרחוב. תראו מה האנשים עשו…
אדם התעוור לאחר שעשה משהו שיותר מדי אנשים עושים מדי יום
צ'אד גרושן בן ה 39, מסינסינטי, אוהיו, מקווה שהסיפור הטרגי שלו ישמש כאזהרה לאחרים.
גרושן הוא עכשיו עיוור בעינו השמאלית אחרי שפשוט נרדם עם עדשות המגע שלו. אנשים רבים מודעים לעובדה שאסור לישון עם עדשות המגע, אבל מעטים מבינים עד כמה זה מסוכן למרות שיש חברות שטוענות שהעדשות שלהן בטוחות לשינה בלילה.
גם העדשות של צ'אד היו אמורות להיות בטוחות לשינה בלילה, אבל חיידקים נלכדו בין העין לעדשה. אחר צהריים אחד גרושן החל להרגיש גירוד בעין ובבוקר שלמחרת היא הייתה מלאה במוגלה צהובה. ביום השלישי הראייה החלה להיות מטושטשת וגרושן החל לדאוג.
גרושן סבל מזיהום של חיידק ה Pseudomonas מה שהוביל לכיב של הקרנית. התוצאה הייתה עיוורון קבוע וכאבי תופת במשך שלושה שבועות. התקווה היחידה שלו בשלב הזה היא לעבור השתלת קרנית שתחזיר לו את הראייה.