אף אחד לא עושה קעקוע בלי לצפות לכאב קל. אבל יש הבדל בין עקיצה קטנה לאש של אלף שמשות.
למרבה המזל, אנדי אשנבך, מקעקע מסינסינטי, עדכן את האינטרנט על איזה איברי גוף לא כדאי לקעקע אם אתם לא רוצים להיכנס לעולם של כאב.
רוצים קעקוע עם מינימום כאב? אשנבך ממליץ לקעקע את הזרועות, רגל תחתונה וכתפיים – כולם מיקומים פופולריים. הוא מציין שם המיקומים ברשומים למטה הם כאלו שאפשר להתמודד איתם. "אנשים עושים קעקועים במקומות האלה כל הזמן, והם מסתדרים עם זה בסדר גמור", הוא אמר. "האויב האמיתי הוא הפחד העצמי שלהם".
חלונות יכולים לעשות או להרוס את עיצוב הבית שלהם.
הצל הנכון, אם הוא מתריסים או וילונות, הוא מרכיב חשוב מאוד בעיצוב הפנים שלכם. והוא גם שימושי כמובן. לפעמים אתם רוצים לחסום את שמש הבוקר המעצבנת הזאת שמנסה להעיר אתכם מוקדם ביום.
אתם יכולים להתקין תריסים זולים, אבל זה אומר שאחרי שתרימו אותם פעם אחת הם יתקעו ולא יעבדו יותר. אבל יש טריק שאתם יכולים לעשות שלא רק יחסום את השמש, אלא גם יהפוך את הבית שלכם ליפה הרבה יותר.
צפו בטריק הוילונות המגניב הזה.
לוקווד ואלי, קליפורניה, היא הבית לאחת מתכניות הפרעת דחק פוסט טראומטית הכי מוזרות ומגניבות עבור חיילים משוחררים.
עמותת Lockwood Valley Animal Rescue משלבת בין חיילים משוחררים לזאבים שהם מחלצים. מה שהופך את החוויה למדהימה היא שזאב אחד יבחר רק חייל אחד, לשארית חייו, וכל חייל יצור קשר מיוחד עם החיות הטראומטיות הללו. אחד החיילים אפילו מאמין שהזאבים יכולים להריח שהחיילים הללו שסובלים מ PTSD הם לא בסדר, ושהם ניצולים בעצמם, מה שהופך את ההבנה שלהם עם אותם אנשים להגיע לרמה אחרת לגמרי.
זה רק עניין של זמן עד שיצוצו עוד תכניות כאלו, והלוואי שיום אחד אנשים יעזרו לזאבים רק בשביל העזרה, ולא בגלל שהם פצועים או חולים.
אף אחד לא ממש מצליח להסביר את חלקת היער המוזרה והביזארית הזה בפולין. קוראים לו 'היער העקום' והוא מכיל עצי אורן עקומים שנשתלו שם בשנות ה 30 ולפתע 'עיקמו' את עצמם אחרי 10 שנים. ואף אחד לא יודע מדוע.
כל העצים מעוקמים אותו הדבר – 90 מעלות בגזע, ואף אחד לא יודע איך ומדוע זה קרה
אבל הם כולם פונים צפונה, אז החשד הוא שזה קשור איכשהו לפעילות של בני אדם
תנודה בכוח המשיכה היא תאוריה אחת, אבל היא הופרכה מכיוון שכוח משיכה לא מושך הצידה
אחרים מאמינים ששלג כבד שירד על העצים הצעירים גרם להם לגדול כך
אבל עצים אחרים ביער גדלו בצורה ישרה, כך שגם התאוריה הזאת לא הגיונית
תאוריות קונספירציה מאמינות שזאת תוצאה של חייזרים
תאוריה נוספת מספרת שהעצים נדרסו על ידי טנקים במלחמת העולם השנייה ולכן גדלו בצורה כזאת
אבל שוב, מכיוון שזאת רק חלקה קטנה מתוך יער שלם שגדלה בצורה כזאת, גם תאוריית הטנק הופרכה
האם זה סוג של כישוף? יש תושבים מקומיים שאכן מאמינים בתאוריה הזאת
אחרים מאמינים שהעצים נשתלו כך בכוונה. במהלך שנות ה 30 יתכן וחקלאים שתלו את העצים כך בכוונה כשהם מתכוונים להשתמש בהם בתור חומרי גלם לספינות. אבל הפלישה לפולין במלחמת העולם השנייה הפריעה לתהליך, מה שהשאיר את העצים לגדול בצורה ביזארית
מבקרים רבים מגיעים מדי שנה ליער העקום, כשהם מנסים למצוא תאוריות משלהם לאחת התעלומות הגדולות של אירופה.
כאנשים אומרים שמערכת היחסים שלהם הייתה 'אהבה ממבט ראשון', אני נוטה להרגיש את הקיא מנסה לברוח מהגוף שלי. אני מתכוון, נו באמת, מי אומר את זה אנשים, זה בולשיט. אהבה ממבט ראשון? אל תצחיקו אותי. תאווה ממבט ראשון? זה כבר יותר הגיוני.
אבל הדרכים הציניות שלי אותגרו על ידי המדע, ועם מדע אני לא מתווכח. 'הניצוץ' שאנשים מרגישים כאשר הם פוגשים לראשונה את בן או בת הזוג שלהם אכן קיים.
עם מחקר חדש ומעניין שמשתמש עם הדמיית תהודה מגנטית תפקודית, אנחנו יכולים עכשיו לראות את ההשפעות המיידית שיש לאהבה על המוח שלנו. אבל האם זה ישתיק אותנו הציניקנים?
המחקר מצא שהזמן שלוקח לנו 'להתאהב' בדרך לוקח כחמישית השנייה.
אבל חכו רגע: מה עם כל החודשים האלה בהם אנחנו מכירים אחד את השני, ויוצאים לדייטים לפני שאנחנו אומרים את ה'אני אוהב אותך' המפחיד? האם זו רק מוסכמות חברתית? התשובה היא כן, חודשים של דייטים יגרמו לכם לאהוב מישהו יותר, אבל בשנייה הראשונה אנחנו מבינים שהתאהבנו במישהו.
ההסבר המדעי הוא כזה, 'אהבה ממבט ראשון' מתרחשת כאשר גלים של כימיקלים שיוצרים אופוריה כמו אוקסיטוצין, וסופרסין, אדרנלין, ודופמין מתפשטים במוח שלכם. בקצרה, אהבה היא התמכרות כימיקלית. אני לא אומר שאהבה היא כמו הרואין, אבל היא לא רחוקה משם.
אז בפעם הבאה שאתם ממש נדלקים על מישהי בפאב, ברחוב או בגינת הכלבים, אל תתביישו, יתכן והמישהי/ו הזאת היא אהבת חייכם. אז תגרמו לזה לקרות!
יש כל כך הרבה רגעים מטורפים שתועדו במצלמה בעשרות השנים האחרונות. ואתם לפעמים תוהים מה גורם לאנשים לעשות את מה שהם עושים.
ובכן, התמונות למטה, הן מפחידות, חלקן יגרמו לכם לתהות מה נסגר עם אותם אנשים, וחלקם יגרמו לכם להתמלא בחרדה.
ראו גם: 18 תמונות שתצטרכו להסתכל עליהן פעמיים כדי להבין מה קורה
לאפליה יש צורות רבות. במקרה הזה, הצורה זאת היא של אמא סנובית שנחושה לגדל את הילדים שלה כקנאים ובורים. מייקל נרי הוא מורה לדרמה בן 26, שנאמר לו על ידי אותה אמא שהיא מוציאה את הילדים שלה מהשיעורים שלו.
מסתבר ש'סגנון החיים' של נרי לא מתאים לאמונות הנוצריות שלה. כנראה שהיא לא קיבלה את התזכיר על לאהוב את כל הילדים של אלוהים. בזמן שגברים הומוסקסואלים רבים היו נעלבים, נרי לקח את ההזדמנות כדי להעמיד את האישה במקומה ושיתף את המילים העוצמתיות שלו עם האנשים באינטרנט.
(תרגום למטה)
היי מייקל, בהמשך לשיחה שלנו השבוע החלטתי שהילדים שלי לא ישתתפו בשיעור ביום שני. יש לך מוניטין מצוין בתחום אמנות הבמה מה שעודד אותי לרשום את הילדים שלי לשיעורים שלך. לאחרונה גיליתי על סגנון החיים שלך ובתור אישה נוצרייה אני לא יכולה להרשות שהילדים שלי יהיו מושפעים על ידי רעיונות לא קונבנציונליים. אנחנו מאמינים שגבר צריך להתחתן עם אישה. אני מצפה לקבל את המקדמה שלי אותה אתה יכול להעביר לי בצ'ק. בברכה…
והתגובה של מייקל:
היי…. , אני אשקר אם אגיד שאני מאוכזב לשמוע את זה. אני גאה בתלמידים שלי על האהבה והכבוד שיש להם אחד כלפי השני והתשוקה שלהם לשוויוניות. את רק היית מפריעה למשפחה שלנו. עד כמה שידוע לי הנטייה המינית שלי לא משפיעה על היכולת שלי ללמד, בדיוק כפי שהיא לא הייתה משפיעה על היכולת של רופאים לטפל בילדים שלך אם יקרה להם משהו. אני בטוח שהבריאות של הילדים שלך הייתה באה במקום הראשון אם הם היו צריכים טיפול רפואי דחוף, או שהיית צריכה לבדוק את סגנון החיים של הרופאים לפני הניתוח מציל החיים שלהם? אני מאחל לך הצלחה במציאת במת בית ספר מתאימה שעונה על הצרכים שלך, אך מניסיוני, אני יודע שתאטרון בלי הומוסקסואלים זה כמו בישול בלי תבלינים (זאת רק דעתי). שמעתי שאפשר להירשם ל StageCoach אבל ידוע שהמורים שם לובשים בדים מעורבים מה שאסור לפי התנ"ך (ויקרא 19:19). הרגישי חופשיה לבוא ולראות את המופע שלנו Happy Days, בסיום המופע נשתמש בקונפטי, אבל הסירי דאגה מליבך, זאת לא משימה להשחית את סגנון חייך נוצרי. אנחנו פשוט אוהבים נצנצים. למרבה הצער אין אפשרות לקבל זיכוי על המקדמה, אבל אל תדאגי, המקדמה שלך נתרמה לעמותת להט"ב. בברכה, מייקל.
"כאשר ראיתי לראשונה את ההודעה, הייתי צריך לקרוא אותה פעמיים", אמר נרי למטרו. "אני מאמין שכל אחד זכאי לדעה משלו, אבל זה עדיין היה משהו שכואב לקבל".
"לא רציתי להרגיז אף אחד, אבל הייתי צריך להגן על עצמי ועל הארגון שלי, אז חשבתי להשיב בצורה מנומסת", הוא אמר. "אם האמא תשנה את דעתה, אז הילדים שלה מוזמנים להגיע לשיעורים – אני בהחלט לא מאשים אותה על הדרך שאמא שלהם חושבת", עד עכשיו היא לא ענתה להודעה שלו.
