היא קעקעה את לובן העיניים שלה – ועכשיו חושפת את החרטות הגדולות ביותר

קעקועים יכולים להיות דרך לביטוי עצמי, זיכרון אישי, אמירה אמנותית או פשוט בחירה אסתטית. יש אנשים שמקעקעים משפט קטן על היד, אחרים מכסים שרוול שלם, ויש מי שלוקחים את עולם שינויי הגוף לקצה הרבה יותר רחוק. אבל יש אזורים בגוף שבהם קעקוע כבר אינו רק החלטה עיצובית – אלא סיכון רפואי אמיתי.

לוויניה מסקיטה, אמנית קעקועים ויוצרת תוכן מברזיל שמוכרת ברשת בשם Lav Medusa, הפכה לוויראלית לאחר שחשפה את ההשלכות הקשות של אחת הבחירות הקיצוניות ביותר שעשתה: קעקוע לובן שתי העיניים שלה. היום, אחרי שההליך שינה את המראה שלה, את הראייה שלה, את היחסים שלה עם אנשים ואפילו את הקשר שלה עם ילדיה, היא מודה שלא באמת הבינה עד כמה ההחלטה הזו תשפיע על העתיד שלה.

shutterstock

בעולם שבו תמונה אחת ברשת יכולה להפוך אדם לכוכב, קל לחשוב ששינוי קיצוני במראה הוא דרך לקבל תשומת לב, ליצור מותג אישי או להרגיש ייחודי. אבל במקרה של קעקוע בעיניים, המחיר עלול להיות הרבה יותר גבוה מכמה תגובות לא נעימות.

ההחלטה ששינתה כמעט כל תחום בחיים שלה

לוויניה סיפרה שהקעקוע בעיניים השפיע כמעט על כל היבט בחייה. היא מתקשה למצוא עבודה, מתקשה לצאת לדייטים, מתקשה לנהל שיחות רגילות עם אנשים, ולדבריה אפילו ילדיה נבהלים מהמראה שלה. מעבר לכך, היא טוענת שהראייה שלה נפגעה בצורה משמעותית, שהיא מתקשה לקרוא ולכתוב, שהיא בוכה דמעות שחורות, שהיא רואה את העולם בשחור־לבן, ושהיא חוששת שיום אחד תאבד את ראייתה לחלוטין.

זו לא חרטה קטנה בסגנון “אולי הייתי בוחרת עיצוב אחר”. זו חרטה עמוקה על הליך ששינה את האופן שבו היא חווה את העולם ואת הדרך שבה העולם מגיב אליה.

היא הודתה שבזמן שקיבלה את ההחלטה, היא לא חשבה מספיק על העתיד. לא על עבודה, לא על זוגיות, לא על ילדים, לא על התבגרות, ולא על האפשרות שהגוף לא תמיד יסלח על החלטה שנראית ברגע מסוים כמו אמירה אופנתית נועזת.

מהו בעצם קעקוע בלובן העין?

קעקוע בלובן העין, או קעקוע סקלרה, אינו דומה לקעקוע רגיל על העור. בקעקוע רגיל מחדירים דיו לשכבות מסוימות בעור. בקעקוע סקלרה, דיו מוזרק לאזור עדין ביותר בעין, בין שכבות רקמה דקות מאוד, במטרה לצבוע את החלק הלבן של העין.

הבעיה היא שהעין אינה עור. היא איבר רגיש, מורכב ועדין, שכל פגיעה קטנה בו עלולה להוביל לסיבוכים חמורים. מחט שנכנסת עמוק מדי, דיו שאינו מתאים, זיהום, דלקת, תגובה חיסונית או לחץ לא נכון יכולים לגרום לנזק שקשה מאוד לתקן.

בשונה מקעקוע רגיל, שבו אפשר לפעמים לכסות, להסיר חלקית בלייזר או ללמוד לחיות עם התוצאה, בעין אין הרבה מקום לטעויות. כאשר משהו משתבש, המחיר עלול להיות כאב כרוני, פגיעה בראייה, רגישות לאור, זיהומים ואף עיוורון.

מציאת עבודה הפכה למשימה קשה

אחת החרטות הגדולות של לוויניה קשורה לעולם העבודה. לדבריה, לאחר שקעקעה את עיניה, מעסיקים רבים שופטים אותה לפי המראה עוד לפני שהם בכלל מכירים אותה. במקום לראות את הכישורים שלה, הניסיון שלה או האישיות שלה, אנשים קודם כול רואים את העיניים.

קעקועים גלויים עדיין יכולים לעורר דעות קדומות במקומות עבודה מסוימים, במיוחד כאשר הם נמצאים בפנים, בצוואר או באזורים שאי אפשר להסתיר. אבל קעקוע בעיניים הוא רמה אחרת לגמרי של בולטות. זהו פרט שאי אפשר לכסות בבגד, באיפור קל או בתספורת. הוא נמצא במרכז הפנים, בכל שיחה, בכל מבט, בכל פגישה.

עבור לוויניה, המשמעות הייתה פשוטה וכואבת: המראה שלה הפך למחסום. גם אם היא מוכשרת, גם אם היא אמנית, גם אם יש לה ניסיון, אנשים רבים מתקשים לעבור את הרושם הראשוני.

גם עולם הדייטים השתנה

הקושי לא נעצר בעבודה. לוויניה סיפרה שגם חיי הדייטים שלה הפכו מורכבים הרבה יותר. כאשר לובן העין צבוע, האישון והקשתית יכולים להיטמע בתוך הצבע הכהה, ואנשים סביבך לא תמיד מבינים לאן את מסתכלת. קשר עין, פעולה כל כך בסיסית בשיחה, עלול להפוך למבלבל ומוזר.

בשיחה רגילה, אנחנו קוראים הרבה דרך העיניים. אנחנו מבינים אם אדם מקשיב, מתעניין, מתרגש, נבוך או מרוחק. כאשר קשה לזהות לאן המבט פונה, השיחה עלולה להרגיש פחות טבעית. אנשים עשויים להרגיש אי־נוחות גם אם הם לא יודעים להסביר למה.

לוויניה גם סיפרה שזרים מניחים עליה הנחות קיצוניות בגלל המראה שלה. יש מי שחושבים שהיא קשורה לשטן או לפולחן אפל, אף שהיא מזדהה כנוצרייה אוונגליסטית. מבחינתה, זה אחד הדברים המתסכלים ביותר: אנשים רואים את העיניים, ומיד בונים עליה סיפור שלא קשור אליה בכלל.

הכאב הגדול ביותר: הילדים שלה מפחדים

אחד החלקים הכואבים ביותר בסיפור שלה הוא הקשר עם ילדיה. לוויניה סיפרה שילדיה מפחדים מהמראה שלה, ולפעמים אפילו מתעוררים בבכי אחרי שחלמו על העיניים שלה. קשה לדמיין חרטה עמוקה יותר עבור הורה מאשר להבין שהבחירה שעשית בגוף שלך גורמת לילדים שלך פחד.

היא לא רק מתמודדת עם מבטים ברחוב או תגובות ברשת. היא מתמודדת עם תגובות בבית, במקום שבו אדם אמור להרגיש הכי אהוב והכי בטוח. עבור ילד קטן, עיניים שחורות או כהות בצורה לא טבעית יכולות להיראות מאיימות, גם אם מאחוריהן נמצאת אמא אוהבת.

זהו אחד הדברים שאנשים צעירים לא תמיד חושבים עליהם לפני שינויי גוף קיצוניים: הגוף שלנו אינו קיים רק ברגע הנוכחי. הוא ילווה אותנו גם בעתיד, במערכות יחסים, בהורות, בעבודה, בזקנה ובכל שלב שבו החיים שלנו ייראו אחרת לגמרי.

היא טוענת שהיא רואה רק בשחור־לבן

אחת הטענות המטרידות ביותר של לוויניה היא שהיום היא רואה את העולם בשחור־לבן. רופא העיניים האוסטרלי ד״ר בן להוד הסביר שראיית צבעים נובעת בדרך כלל מתאי החרוט ברשתית, ולכן קעקוע בלובן העין לבדו לא אמור בדרך כלל לשנות את תפיסת הצבעים. עם זאת, אם ההליך גרם לנזק עמוק יותר בתוך העין או עורר דלקת קשה, ייתכן שתפקודי ראייה מסוימים ייפגעו.

במילים אחרות, עצם צביעת החלק הלבן של העין אינה אמורה לשנות באופן ישיר את הדרך שבה הרשתית מזהה צבעים. אבל כאשר מכניסים מחט ודיו לאזור כל כך רגיש, הבעיה אינה רק הצבע שנראה מבחוץ. הבעיה היא מה עלול לקרות בפנים: דלקת, לחץ, פגיעה ברקמות, זיהום או נזק למבנים חיוניים.

לכן גם אם חלק מהטענות שלה נשמעות חריגות, הן מזכירות נקודה חשובה: בהליך כזה אין הרבה מרחב ביטחון. סיבוך קטן בעין יכול להפוך לבעיה גדולה מאוד.

“דמעות שחורות” – מה זה אומר?

לוויניה טוענת שהיא בוכה דמעות שחורות. ד״ר להוד הסביר שתופעה של דמעות כהות או דליפת דיו יכולה להתרחש זמן קצר לאחר ההליך, כאשר דיו נוזלי דולף מאזורי ההזרקה. אבל אם הדבר נמשך זמן רב לאחר ההחלמה, זה כבר נחשב חריג יותר.

דמעות שחורות הן מסוג הדברים שנשמעים כמעט כמו סצנה מסרט אימה, אבל מאחוריהן יכול להיות הסבר רפואי או טכני: דיו שלא התייצב כראוי, דליפה, פגיעה ברקמות או תגובה מקומית. כך או כך, זהו סימן שממחיש עד כמה ההליך הזה שונה מקעקוע רגיל.

כאשר דיו יוצא מקעקוע בעור, זה יכול להיות לא נעים. כאשר דיו דולף מהעין, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

הראייה שלה הידרדרה

מעבר לשינוי בצבעים ולדמעות השחורות, לוויניה סיפרה שהראייה שלה הידרדרה עד כדי כך שהיא מתקשה לקרוא שלטים בכביש, לזהות רמזורים או להשתמש בטלפון בלי עזרה. עבור אדם שרגיל לעצמאות, זהו שינוי קשה מאוד.

ראייה היא אחד החושים שאנחנו נשענים עליהם בכל רגע. היא מאפשרת לנו לקרוא, לנהוג, לעבוד, לזהות אנשים, לבשל, להתמצא במרחב, להשתמש בטלפון, לצפות בילדים ולבצע פעולות יומיומיות שנראות לנו מובנות מאליהן. כאשר היא נפגעת, גם הביטחון העצמי וגם העצמאות נפגעים.

לוויניה הודתה שהיא חוששת שהקעקועים עלולים להשאיר אותה עיוורת לגמרי בעתיד. הפחד הזה מלווה אותה עכשיו כחלק בלתי נפרד מההחלטה שקיבלה בעבר.

עיוורון הוא סיכון מוכר

רופאי עיניים מזהירים כי עיוורון הוא סיכון מוכר בקעקועי סקלרה. הסיכון תלוי בגורמים רבים: מי מבצע את ההליך, באיזו טכניקה משתמשים, האם הציוד סטרילי, איזה דיו מוזרק, לאיזה עומק המחט נכנסת, האם הדיו נכנס למקום הנכון או למקום הלא נכון, והאם מתפתח זיהום או דלקת.

הבעיה היא שגם אם האדם שמבצע את ההליך מנוסה בעולם הקעקועים, הוא לא בהכרח רופא עיניים. העין היא איבר רפואי מורכב, והבנה באמנות גוף אינה שווה להבנה באנטומיה, רפואת עיניים, סטריליות קלינית וסיבוכים שעלולים להתפתח.

בתרחיש חמור, מחט עלולה לחדור עמוק מדי, לפגוע בגלגל העין, לגרום לדימום, לפגוע ברשתית, ליצור זיהום פנימי או להוביל לנזק קבוע. במקרים קיצוניים, אדם עלול לאבד את הראייה ואף את העין עצמה.

יש שימושים רפואיים לקעקוע בעין – אבל זה לא אותו דבר

חשוב להבחין בין קעקוע עיניים קוסמטי לבין הליכים רפואיים שנעשים במצבים מסוימים על ידי מומחים. ברפואת עיניים קיימים מקרים שבהם רופאים מבצעים צביעה או קעקוע של חלקים מסוימים בקרנית לצרכים רפואיים או אסתטיים, למשל כדי להפחית רגישות לאור או לשפר את המראה של עין שנפגעה.

אבל זה נעשה בסביבה רפואית, על ידי אנשי מקצוע, למטרה טיפולית ברורה, לאחר הערכה רפואית ובאמצעים מבוקרים. זה אינו דומה להליך קוסמטי קיצוני שמטרתו לצבוע את לובן העיניים מתוך בחירה אסתטית בלבד.

העובדה שקיימת טכניקה רפואית כלשהי אינה אומרת שכל גרסה קוסמטית שלה בטוחה. בדיוק כפי שניתוח רפואי בעין אינו דומה להתערבות חובבנית, גם קעקוע עיניים רפואי אינו מצדיק הליך מסוכן שמבוצע מחוץ להקשר רפואי מתאים.

למה אנשים עושים את זה בכל זאת?

השאלה המתבקשת היא: אם זה כל כך מסוכן, למה אנשים בוחרים לעשות את זה? התשובה מורכבת. עבור חלק מהאנשים, שינויי גוף הם חלק מהזהות שלהם. הם לא רואים בגוף משהו קבוע, אלא קנבס שאפשר לעצב, לשנות ולהפוך לאמנות חיה. עבור אחרים, מדובר ברצון להיות שונים, למשוך תשומת לב, להרגיש שליטה או לבטא משהו פנימי בצורה חיצונית.

בעידן הרשתות החברתיות, יש גם ממד נוסף: קיצוניות מקבלת חשיפה. מראה חריג גורם לאנשים לעצור את הגלילה. הוא מביא תגובות, עוקבים, שיתופים ודיונים. כאשר תשומת הלב הופכת למטבע חברתי, אנשים מסוימים מוכנים ללכת רחוק מאוד כדי לא להיראות כמו כולם.

אבל הגוף לא תמיד מבדיל בין ביטוי עצמי לבין סכנה. גם אם הסיבה הרגשית מובנת, הסיכון הפיזי נשאר אמיתי.

חרטה אחרי שינוי גוף קיצוני

חרטה על קעקוע רגיל אינה נדירה. אנשים משתנים, הטעם משתנה, מערכות יחסים נגמרות, סמלים מאבדים משמעות, ומה שנראה בגיל 20 כמו רעיון מושלם יכול להרגיש בגיל 35 כמו משהו שלא מתאים יותר. אבל כאשר מדובר בקעקוע בעיניים, החרטה אינה רק אסתטית. היא יכולה להיות רפואית, חברתית ונפשית.

לוויניה מתמודדת לא רק עם השאלה אם היא עדיין אוהבת את המראה. היא מתמודדת עם שאלה הרבה יותר קשה: האם ההחלטה הזו פגעה ביכולת שלה לחיות חיים רגילים? לעבוד, לצאת לדייטים, להיות מובנת על ידי אנשים, לתפקד עם ראייה תקינה, ולהיראות בעיני ילדיה כאמא ולא כדמות שמפחידה אותם.

זו חרטה שמלווה את האדם בכל מבט במראה, בכל שיחה עם זר, בכל ניסיון לקרוא הודעה בטלפון, ובכל רגע שבו הגוף מזכיר לו שהשינוי אינו רק על פני השטח.

החברה שופטת מהר מאוד

חלק גדול מהכאב של לוויניה קשור לאופן שבו אנשים מגיבים אליה. מבטים ברחוב, הנחות על האופי שלה, דעות קדומות על דת, שטניזם או מסוכנות – כל אלה הופכים את המראה שלה לחומה בינה לבין העולם.

אנשים אוהבים לחשוב שהם לא שופטים לפי מראה, אבל המציאות מורכבת יותר. עיניים הן אחד הדברים הראשונים שאנחנו מסתכלים עליהם. הן משמשות אותנו לבניית אמון, להבנת רגשות וליצירת קשר. כאשר העיניים נראות שונות בצורה קיצונית, אנשים רבים מתקשים להגיב בטבעיות.

זה לא אומר שמותר להתייחס אליה בחוסר כבוד. אבל זה כן מראה עד כמה שינוי גוף קיצוני יכול להשפיע על כל אינטראקציה יומיומית, גם כאשר האדם עצמו כבר התרגל למראה שלו.

השאלה שאנשים לא תמיד שואלים בזמן

לפני שינוי גוף קיצוני, אנשים שואלים את עצמם לעיתים קרובות איך זה ייראה עכשיו. אבל השאלה החשובה יותר היא איך זה ירגיש בעוד חמש שנים, עשר שנים או עשרים שנה. איך זה ישפיע על עבודה? על זוגיות? על ילדים? על בריאות? על הזדקנות? על רגעים שבהם תרצו אולי להיות פחות בולטים?

בגיל צעיר, קל להרגיש שהעתיד רחוק. קל לחשוב שהאני הנוכחי הוא אותו אדם שתהיו תמיד. אבל החיים משתנים. תחומי עניין משתנים. ערכים משתנים. אחריות משתנה. ומה שפעם היה סמל לחופש יכול להפוך בהמשך למגבלה.

לוויניה עצמה מודה שהיא לא שקלה מספיק את ההשלכות העתידיות. זה אולי אחד המסרים החשובים ביותר בסיפור שלה.

לא כל קעקוע הוא אותו דבר

חשוב לא להפוך את הסיפור הזה להתקפה כללית על קעקועים. מיליוני אנשים ברחבי העולם מקועקעים וחיים עם הקעקועים שלהם בשלום, בגאווה ובבריאות. קעקוע על העור, כאשר הוא נעשה במקום מקצועי, סטרילי ובצורה אחראית, אינו דומה לקעקוע בלובן העין.

הבעיה כאן היא לא עצם הרצון לבטא את עצמך. הבעיה היא המקום, הסיכון, והעובדה שמדובר באיבר חיוני ורגיש במיוחד. יש הבדל עצום בין קעקוע על הזרוע לבין החדרת דיו לאזור העין.

לכן המסר אינו “אל תעשו קעקועים”, אלא “יש גבולות שבהם ביטוי עצמי עלול להפוך להימור בריאותי מסוכן מאוד”.

מה אפשר ללמוד מהסיפור שלה?

הסיפור של לוויניה הוא תזכורת לכך שהחלטות קיצוניות בגוף צריכות להיעשות בזהירות, לא מתוך רגע של התלהבות, לחץ חברתי או רצון למשוך תשומת לב. כאשר מדובר בעיניים, הזהירות הזו חשובה פי כמה.

לפני כל הליך בלתי הפיך, כדאי לשאול שאלות קשות: מי מבצע את זה? מה ההכשרה שלו? מה הסיכונים? מה קורה אם משהו משתבש? האם יש דרך לתקן? האם אני מוכן לחיות עם התוצאה גם אם החיים שלי ישתנו? האם אני מבין את ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והרגשיות?

אם אין תשובות טובות לשאלות האלה, אולי זו כבר תשובה בפני עצמה.

לוויניה מסקיטה רצתה מראה ייחודי, קיצוני ובלתי נשכח. היא קיבלה אותו – אבל יחד איתו הגיעו מחירים שהיא לא צפתה. קושי למצוא עבודה, קושי בדייטים, מבטים ושיפוטיות, ילדים שנבהלים ממנה, טענות לפגיעה בראייה, דמעות שחורות ופחד אמיתי מעיוורון.

קעקוע בלובן העין אינו עוד טרנד תמים של שינוי גוף. מדובר בהליך מסוכן באיבר עדין, חיוני ובלתי ניתן להחלפה. גם אם יש מי שמבצעים אותו ומציגים אותו כאמנות, הסיכונים הרפואיים יכולים להיות חמורים וקבועים.

הבחירה מה לעשות עם הגוף היא אישית, אבל בחירה אמיתית צריכה להתבסס על מידע מלא, לא רק על תמונה יפה או רצון להיראות שונה. לפעמים ההחלטה הכי אמיצה אינה ללכת לקצה – אלא לעצור רגע לפניו ולשאול אם המחיר באמת שווה את זה.

אם הסיפור הזה גורם לכם לחשוב פעמיים לפני שינוי גוף קיצוני, אולי זו בדיוק הסיבה שכדאי לשתף אותו. לא כדי לשפוט אנשים שבחרו אחרת, אלא כדי להזכיר שהעיניים שלנו הן לא מקום לניסוי.

'הערפדית האמיתית' שכיסתה את גופה בקעקועים מפרסמת אזהרה חשובה לאחרים

במבט ראשון, כמעט בלתי אפשרי להתעלם ממנה.

פניה וגופה של מריה חוסה קריסטרנה מכוסים בקעקועים, פירסינגים, שתלים ושינויים קיצוניים שהעניקו לה את הכינוי המפורסם – ״אשת הערפד״ או ״הערפדית האמיתית״.

אבל מאחורי המראה יוצא הדופן מסתתר סיפור אישי כואב של התמודדות, הישרדות ובנייה מחדש של הזהות שלה.

shutterstock

ולמרות שהיא גאה בדרך שעברה ואינה מתחרטת על המראה שבחרה לעצמה, יש לה אזהרה ברורה לכל מי ששוקל לעשות משהו דומה:

תחשבו היטב לפני שאתם משנים את הגוף שלכם – משום שחלק מההחלטות האלה נשארות אתכם לכל החיים.

היא החלה לשנות את גופה כבר בגיל 14

מריה החלה להתעניין בקעקועים ובשינויי גוף כשהייתה בת 14 בלבד.

מה שהתחיל בשינויים קטנים הפך עם השנים לפרויקט חיים שלם. היא כיסתה חלקים גדולים מגופה בקעקועים והוסיפה פירסינגים, שתלים מתחת לעור, שיניים מחודדות, לשון מפוצלת ושינויים נוספים.

גם גלגלי העיניים שלה עברו פיגמנטציה – הליך שבו מחדירים צבע אל החלק הלבן של העין ונחשב למסוכן ושנוי במחלוקת.

זרועותיה כוללות שתלים בולטים מתחת לעור, ועל ראשה הותקנו שתלים המזכירים קרניים.

כל שינוי הפך לחלק מהדמות שאותה יצרה – אבל מבחינתה, לא מדובר בתחפושת או בניסיון לזעזע את הציבור.

לדבריה, זו הדרך שבה היא מבטאת את עצמה.

המראה הקיצוני מסתיר סיפור כואב

מריה סיפרה כי שינויי הגוף שלה קשורים לתקופה קשה במיוחד בחייה.

לדבריה, היא הייתה במערכת יחסים אלימה שנמשכה כעשר שנים. הקעקועים והשינויים הפיזיים הפכו עבורה לסמל של חופש ושל יציאה מהחיים שבהם הרגישה כלואה.

לאחר שנים שבהן חוותה אלימות והתעללות, היא החלה להשתמש בגופה כקנבס שעליו היא יכולה להחליט בעצמה מה יופיע.

כל קעקוע, שתל ופירסינג ייצגו מבחינתה צעד נוסף בדרך להשבת השליטה על חייה ועל זהותה.

״אמנות זורמת בעורקים שלי״, היא הסבירה בעבר.

השינויים שהפכו אותה למפורסמת בעולם

בעת פרסום הכתבה בשנת 2024, מריה הוצגה כאישה בעלת מספר שיא של שינויי גוף – 50 שינויים שונים שכללו קעקועים, פירסינגים, שתלים ולשון מפוצלת.

מאז שיא גינס כבר עודכן ועבר לאישה אחרת, אך מריה עדיין נחשבת לאחת הדמויות המפורסמות והמזוהות ביותר בעולם שינויי הגוף.

המראה שלה זיכה אותה בראיונות, כתבות וחשיפה בינלאומית עצומה.

יש אנשים שרואים בה יצירת אמנות חיה ומעריצים את האומץ שלה. אחרים מתקשים להביט בה או מבקרים בחריפות את הבחירות שעשתה.

אבל לדבריה, התגובות של אנשים זרים כבר אינן משפיעות עליה.

היא לא מנסה להתאים להגדרות היופי של אחרים

מריה אינה מתנצלת על המראה שלה ואינה מנסה להיות יפה לפי הסטנדרטים המקובלים.

מבחינתה, יופי אינו חייב להיות עדין, טבעי או מקובל על כולם.

היא רואה בגופה יצירת אמנות המשתנה ומתפתחת עם הזמן. היא ממשיכה לפרסם קעקועים חדשים ושואפת לכסות בסופו של דבר את כל גופה בדיו.

התגובות השליליות אינן גורמות לה לעצור.

״אני יודעת מי אני, וזה הדבר החשוב״, אמרה.

אבל יש שינוי אחד שהיה קשה במיוחד

מבין ההליכים הרבים שעברה, מריה סיפרה כי השתלים בזרועותיה היו בין הכואבים והמורכבים ביותר.

השתלים מוחדרים מתחת לעור כדי ליצור צורות תלת־ממדיות בולטות. מדובר בהליך פולשני הרבה יותר מקעקוע רגיל, והוא עלול להיות מלווה בכאבים, בזיהומים, בצלקות ובסיבוכים נוספים.

גם צביעת גלגלי העיניים היא הליך מסוכן במיוחד. ביצוע שגוי עלול לגרום לזיהומים, לפגיעה בעין ואפילו לאובדן הראייה.

למרות זאת, מריה אומרת שכל אחד מהשינויים מייצג שלב במסע שלה לעבר קבלה ואהבה עצמית.

האזהרה שלה לצעירים שחושבים להתקעקע

למרות הגאווה במראה שלה, מריה אינה מעודדת אנשים לקבל החלטות פזיזות.

לדבריה, צעירים צריכים להבין שקעקועים ושינויים קיצוניים בגוף אינם אביזרים שאפשר להסיר בקלות כאשר הטעם משתנה.

קעקוע יכול להישאר על הגוף במשך כל החיים, והסרתו בלייזר עלולה להיות יקרה, כואבת ולא תמיד מוצלחת לחלוטין.

שינויים כמו פיצול לשון, שתלים מתחת לעור וצביעת העיניים מורכבים עוד יותר ולעיתים אינם ניתנים לביטול.

המסר שלה חד וברור:

אתם צריכים לאהוב את ההחלטה שלכם ולהיות מוכנים לעמוד מאחוריה במשך כל חייכם.

לא לעשות זאת כדי להרשים אחרים

לדברי מריה, שינוי גוף צריך להגיע מתוך רצון אישי עמוק – ולא בגלל טרנד, לחץ חברתי או ניסיון לזכות בתשומת לב ברשתות החברתיות.

מה שנראה מרגש בגיל צעיר עלול להרגיש שונה לחלוטין כעבור כמה שנים.

גם מקום העבודה, מצב הבריאות, מערכות יחסים והעדפות אישיות יכולים להשתנות לאורך החיים.

לכן היא ממליצה לעצור, לחשוב ולשאול האם אתם באמת רוצים את השינוי – או פשוט מנסים להשתייך לקבוצה מסוימת או להרשים אנשים אחרים.

אהבה עצמית הצילה אותה

מריה מדברת לעיתים קרובות על החשיבות של אהבה עצמית, במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם אלימות או התעללות.

לדבריה, הדרך לצאת ממעגל האלימות מתחילה בהבנה שמגיע לכם לחיות בביטחון ובאושר.

המסר הזה קשור ישירות לסיפור האישי שלה.

במשך שנים היא הרגישה שאדם אחר שלט בחייה. באמצעות שינוי גופה היא בנתה לעצמה זהות חדשה – זהות שבה היא קובעת כיצד היא נראית ומה משמעות המראה שלה.

״הדרך היחידה לברוח מאלימות ומהתעללות היא לאהוב את עצמך״, אמרה. ״הגענו לעולם הזה כדי להיות מאושרים״.

האם שינוי חיצוני באמת יכול לרפא כאב פנימי?

עבור מריה, הקעקועים והשינויים היו חלק מתהליך של החלמה והעצמה.

אבל שינוי חיצוני לבדו אינו יכול תמיד לפתור טראומה, כאב או פגיעה נפשית.

אנשים שחוו אלימות או התעללות עשויים להזדקק גם לתמיכה מקצועית, לסביבה בטוחה ולקשרים שמאפשרים להם להשתקם.

קעקועים יכולים להיות דרך לביטוי עצמי, להנצחה או להשבת תחושת השליטה על הגוף – אך כל אדם מתמודד עם חוויות קשות בדרך אחרת.

הבחירות של מריה עזרו לה לבנות מחדש את זהותה. אין פירוש הדבר שאותה הדרך תתאים לכל אדם.

היא מתכוונת להמשיך עד שכל גופה יהיה מכוסה

למרות האזהרות שהיא מפנה לאחרים, מריה עצמה אינה מתכננת לעצור.

היא ממשיכה להוסיף קעקועים ושינויים חדשים, ושאיפתה היא לכסות מאה אחוז מגופה בדיו.

מבחינתה, הפרויקט עדיין לא הסתיים.

היא רואה את גופה כיצירה חיה שממשיכה להשתנות יחד איתה – וכל שינוי חדש הוא פרק נוסף בסיפור חייה.

גם אם אנשים אחרים לעולם לא יבינו או יקבלו את המראה שלה, היא אינה זקוקה לאישור שלהם.

המסר שמסתתר מאחורי המראה המצמרר

קל להביט במריה ולראות רק את הקעקועים, הקרניים, העיניים והשיניים המחודדות.

אבל מבחינתה, כל אלה מספרים סיפור של אישה שנחלצה מתקופה קשה והחליטה לקחת בעלות מלאה על חייה ועל גופה.

היא אינה מבקשת מאחרים להיראות כמוה.

להפך – היא מבקשת מהם לחשוב היטב לפני שיקבלו החלטה שאי אפשר לבטל.

המסר שלה הוא לא ״אל תעשו קעקועים״, אלא:

אל תשנו את עצמכם כדי לרצות אחרים. עשו זאת רק אם אתם בטוחים שזו הבחירה שלכם ושאתם מוכנים לחיות איתה במשך כל החיים.

מה אתם חושבים על המראה שלה – ביטוי עצמי אמיץ ומרשים, או שינוי קיצוני מדי?

היא השקיעה 120 אלף דולר כדי להפוך ל'נערת הדרקון' – כך היא נראתה לפני השינוי הקיצוני

רוב האנשים מסתפקים בתספורת חדשה, שינוי בסגנון הלבוש או אולי קעקוע קטן כדי לבטא את האישיות שלהם.

אבל אמבר לוק מאוסטרליה החליטה לקחת את הביטוי העצמי שלה לרמה אחרת לחלוטין.

במהלך השנים היא כיסתה כמעט את כל גופה בקעקועים, צבעה את גלגלי העיניים שלה, פיצלה את לשונה ועברה שורה ארוכה של הליכים לשינוי הגוף. לדבריה, היא השקיעה בתהליך לא פחות מ־120 אלף דולר.

כיום היא מוכרת ברשת בשם ״נערת הדרקון״ – אבל תמונות שלה מהתקופה שלפני השינוי גרמו לאנשים רבים להתקשות להאמין שמדובר באותה אישה.

הכול התחיל כשהייתה בת 16

המסע של אמבר אל עולם הקעקועים ושינויי הגוף החל כשהייתה בת 16 בלבד.

הקעקוע הראשון עורר לא מעט ביקורת מהסביבה, אבל במקום לגרום לה לעצור, התגובות רק חיזקו את הרצון שלה להמשיך ולעצב את עצמה בדיוק כפי שחלמה.

עם השנים, הקעקועים הפכו לחלק מרכזי בחייה ובזהותה.

מה שהתחיל בקעקוע אחד הפך בהדרגה למאות קעקועים המכסים כמעט כל אזור חשוף בגופה – מהפנים והצוואר ועד הידיים, הרגליים והחזה.

כ־600 קעקועים ועשרות הליכים

לפי אמבר, היא הוציאה כ־50 אלף דולר על כ־600 קעקועים שונים.

אבל היא לא הסתפקה בדיו על העור.

70 אלף דולר נוספים הושקעו בהליכים שונים לשינוי הגוף, בהם פיצול הלשון והחדרת פיגמנט לגלגלי העיניים – אחד ההליכים המסוכנים והשנויים ביותר במחלוקת שעברה.

בסך הכול, היא מעריכה כי השקיעה כ־120 אלף דולר במראה שהעניק לה את הכינוי ״נערת הדרקון״.

ההליך בעיניים כמעט הסתיים באסון

אחד הרגעים המסוכנים ביותר במסע של אמבר התרחש כאשר החליטה לקעקע את גלגלי העיניים שלה.

במהלך ההליך מוחדר דיו אל החלק הלבן של העין כדי לשנות את צבעו. במקרה שלה, משהו השתבש בצורה חמורה.

אמבר סיפרה שהאדם שביצע את ההליך החדיר את המחט עמוק מדי לתוך העין. כתוצאה מכך היא איבדה את הראייה למשך כשלושה שבועות.

לדבריה, זו הייתה חוויה קשה ואכזרית במיוחד.

למרות הסיבוך המפחיד, היא המשיכה במסע השינוי שלה ולא ויתרה על המראה שרצתה ליצור.

התמונות הישנות שלה הדהימו את הגולשים

לפני הקעקועים ושינויי הגוף, אמבר נראתה שונה לחלוטין.

בתמונות ישנות שפרסמה ברשת היא נראית עם שיער בלונדיני, עור כמעט ללא קעקועים ומראה שאותו תיארו גולשים רבים כ״הנערה מהבית הסמוך״.

ההבדל בין המראה שלה בעבר לזה של היום כה דרמטי, עד שרבים התקשו לזהות אותה.

הפנים, העיניים, הלשון וכמעט כל חלק בגופה השתנו במהלך השנים, וכיום המראה שלה הפך לסימן ההיכר שלה.

מאחורי השינוי הסתתר מאבק אישי קשה

למרות שהמראה של אמבר מעורר תגובות רבות, מבחינתה השינוי לא היה רק עניין של אופנה או רצון למשוך תשומת לב.

היא סיפרה שבעבר התמודדה עם דיכאון עמוק, מחשבות אובדניות ותחושה קשה של שנאה עצמית.

לדבריה, היא הרגישה חסרת חיים, מנותקת מעצמה ולא מסוגלת לקבל את האדם שראתה במראה.

תהליך שינוי הגוף אפשר לה ליצור לעצמה זהות חדשה שהיא מרגישה מחוברת אליה וגאה בה.

אמבר הסבירה שכיום היא רואה את עצמה כאישה חזקה, שיודעת בדיוק מי היא ומה היא רוצה מחייה.

הביקורת לא גרמה לה לעצור

כבר לאחר הקעקוע הראשון אמבר נאלצה להתמודד עם ביקורת, והתגובות רק התגברו ככל שהשינוי שלה נעשה קיצוני ובולט יותר.

יש אנשים שמעריצים את האומץ שלה ואת המחויבות לביטוי עצמי. אחרים מתקשים להבין מדוע בחרה לשנות את גופה בצורה כה דרמטית.

אבל אמבר אינה מתנצלת.

מבחינתה, גופה הוא הקנבס שלה, והקעקועים וההליכים הם הדרך שבה היא בוחרת לספר את הסיפור שלה ולהציג את עצמה לעולם.

היא מבהירה שהמטרה מעולם לא הייתה להתאים לטעם של אחרים, אלא להפוך לאדם שהיא רוצה להיות.

אותה אישה – אבל חיים שונים לחלוטין

ההשוואה בין התמונות הישנות של אמבר לבין המראה שלה כיום ממשיכה לעורר סערה ברשת.

קשה להתעלם מהשינוי הדרמטי, אבל מבחינתה הוא מסמל הרבה יותר ממראה חיצוני.

הקעקועים, העיניים הצבועות והלשון המפוצלת הפכו לחלק מהזהות החדשה שבנתה לעצמה – זהות שלדבריה הצילה אותה מתקופה שבה הרגישה שהיא מאבדת את הרצון לחיות.

המראה שלה אולי אינו מתאים לכולם, אך אמבר טוענת שכיום, בניגוד לעבר, היא סוף־סוף מרגישה בנוח בתוך הגוף שלה.

מה אתם חושבים על השינוי שלה – ביטוי עצמי אמיץ או צעד קיצוני מדי?

אמבר בת ה 24 אובססיבית לקעקועים וכיסתה את כל הגוף שלה. כך היא נראית אחרי הקעקועים האחרונים שעשתה

אחד היתרונות הגדולים בלהיות מבוגר זה שאתם יכולים לעשות מה שבא לכם (אם זה כמובן במסגרת החוק). אתם יכולים להתלבש איך שבא לכם, או להיראות איך שמתחשק לכם.

אמבר לוק היא בחורה שלקח את האינדיבידואליות שלה לרמה אחרת לגמרי, בלי שאכפת לה מה אחרים חושבים עליה.

האוסטרלית בת ה 24 רוצה לכסות את כל הגוף שלה בקעקועים לפני שתחגוג יום הולדת 25. ועכשיו היא נמצאת צעד אחד לפני הגשמת המטרה – כאשר כיסתה את החזה שלה בדיו, כך מדווח הדיילי סטאר.

המסע של אמבר לכיסוי הגוף שלה עם קעקועים החל כאשר הייתה בת 16. המשיכה שלה לדיו היה משהו שישנה את חייה לנצח.

עם השנים, אמבר כיסתה את כל הגוף שלה בקעקועים.

היא באמת עשתה כל שביכולתה כדי לעשות כמה שיותר קעקועים שרק אפשר. היא כיסתה את רוב הגוף שלה עם דיו.

אבל זה לא היה תהליך חלק, בשנה שעברה היא קעקעה את העיניים, וזה כמעט נגמר באסון.

"למרבה הצער, המקעקע נכנס עמוק מדי לתוך העיניים שלי. הייתי עיוורת במשך שלושה שבועות. זה היה אכזרי ביותר".

הדוגמנית האלטרנטיבית דיברה גם על העובדה שהיא סובלת ממחלת נפש. היא לומדת כרגע להיות יועצת – והיא מקווה לעזור בעתיד לאחרים שסובלים מהבעיות מהן היא סובלת.

"החברה מלאה שנאה ודעות על איך אנשים אמורים להיראות…שאף אחד אפילו לא היה שואל אותי מה אני עושה בחיים – אני לומדת לימודי תעודה כדי להיות יועצת רק כדי שאוכל לעזור לאנשים הסובלים ממחלות נפש", אמרה אמבר.

עכשיו על החזה שלה

הצעד האחרון במסע של אמבר לכיסוי כל הגוף שלה בקעקועים היה לקעקע את החזה שלה.

"סיימתי את החזה", כתבה אמבר ל 64,000 העוקבים שלה באינסטגרם בגאווה כשהיא מציגה את התוצאה הסופית.

אמבר לוק לפני הקעקועים

הירכיים הן הבאות בתור. אבל אמבר חושבת לקעקע לגמרי את הזרוע השמאלית שלה.

אבל כמובן, אמבר לא תמיד הייתה מכוסה בקעקועים.

לפני מספר ימים היא שיתפה תמונה מהחיים הקודמים שלה וחשפה איך היא נראתה כבלונדינית.

התמונה הזו שצולמה לפני 5 שנים מציגה את המהפך המדהים שהיא עברה.

"הבדל של 5 שנים. תנו לי להגיד לכם משהו…בגיל 20 עשיתי קעקוע בצוואר. לא היו לי קעקועים בפנים, בידיים או בחזה. רק קעקוע גדול על הגרון. אכלתי כל כך הרבה חר* ושנאה בגלל המעשים שלי. החלטתי בגיל 20 להגיד, 'לכו ת*דיינו, אני עושה מה שבא לי וזה מה שעשיתי'", היא כתבה.

אנחנו לא כותבים רק על סיפורים מחממי לב או על טרנדים עכשוויים. אנחנו עוקבים גם אחר אנשים שחיים את החיים שלהם בצורה שונה, ולדעתנו לכל אחד מגיע את אותו הכבוד, לא משנה איך הוא בוחר לחיות את החיים שלו!

מה דעתכם על המראה של אמבר? אהבתם או שזה יותר מדי לדעתכם? אנא ספרו לנו בתגובות למטה. 

55 הקעקועים הכי יפים ומטורפים שתראו

אין על קעקועים, וכל מי שעשה קעקוע אחד ירצה לעשות עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. זה ממכר, ולפעמים צריך לדעת את הגבול.

אבל אם כבר החלטתם לעשות קעקוע, אז מאוד חשוב לברר אצל מי לעשות, כי לא כל המקעקעים הם באותה הרמה, ואתם עלולים להתאכזב בסופו של דבר מהביצוע שישאר על גופכם כל החיים.

55 האנשים למטה בחרו בקפידה את המקעקע שלהם, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

tt1

tt2 tt3 tt4 tt5 tt6 tt7 tt8 tt9 tt10 tt11 tt12 tt13 tt14 tt15 tt16 tt17 tt18 tt19 tt20 tt21 tt22 tt23 tt24 tt25 tt26 tt27 tt28 tt29 tt30 tt31 tt32 tt33 tt34 tt35 tt36 tt37 tt38 tt39 tt40 tt41 tt42 tt43 tt44 tt45 tt46 tt47 tt48 tt49 tt50 tt51 tt52 tt53 tt54 tt55 tt56 tt57 tt58

אמן קעקועים מכסה צלקות של ניצולות סרטן השד עם קעקועים מדהימים

ניתוח לכריתת שד או הסרה של חלקים מהשד יכולים להציל חיים של נשים הסובלות מסרטן השד, אך הצלקות שנשארות הן פיזיות וגם נפשיות. עבור נשים מסוימות, קעקוע השדיים לאחר הניתוח הפכה לדרך רבת עוצמה להשיב את מה שאבד.

אתר בשם P.Ink עוזר למקעקעים ליצור קשר עם נשים שרוצות לעשות קעקועים על הצלקות. לאמן אחד, דיוויד אלן, היו דברים מלאי השראה להגיד על התהליך: "מה שהיה קליני הפך ליפה שוב…הפכנו את הסטרילי לחושני. לקחנו את השליטה בחזרה".

am1

am2 am3



am4 am5 am6 am7

15 קעקועי אחיות מקוריים ומרגשים

קעקועי האחיות האלה הן דרך נפלאה להתחבר עם מישהו שחשוב לך.

יש לנו קעקועים חמודים, גאוניים וכאלו שמשלבים בין השניים. בדיוק כמו אחות טובה.

kj1

kj2 kj3



kj4 kj5 kj6 kj7 kj8 kj9 kj10 kj11 kj12



kj13 kj14 kj15

זאת הסיבה המפתיעה שלכריסטיאנו רונאלדו אין קעקועים

כדורגלנים אוהבים קעקועים, כמעט לכל כוכב כדורגל יש לפחות קעקועים אחד, ויש כאלו שכל הגוף שלהם מלא בקעקועים, אבל הכוכב של ריאל מדריד כריסטיאנו רונאלדו, נחוש בדעתו לא לעשות קעקוע, לעולם.

הסיבה מדוע תפתיע אתכם.

jk1

אנשים רבים מחשיבים את רונאלדו בתור אדם שחצן ומתנשא, אבל רונאלדו תרם סכומי כסף רבים כדי לסייע לילדים הסובלים ממחלות שונות.

בדיוק כך, רונאלדו לא עושה קעקועים על מנת שהוא יוכל להמשיך לתרום דם.

במדינות רבות בעולם, אנשים עם קעקועים טריים לא יכולים לתרום דם מחשש להעברת זיהומים ומחלות.

"אין לי קעקועים מכיוון שאני תורם דם לעתים קרובות", אמר רונאלדו ל Diretta News.



jk2

בשנת 2015, רונאלדו נבחר לספורטאי הנדיב ביותר, והוא לא מראה סימני האטה.

ביוני, הוא תרם את בונוס הזכייה שלו בליגת האלופות בסך 600,000 יורו.

חודש לאחר מכן, אחרי שפורטוגל זכתה באליפות אירופה, הוא תרם 275,000 פאונד, הבונוס של הזכייה, לעמותה למען ילדים חולי סרטן.

כדאי לכם לקרוא גם: הוא איבד את משפחתו בצונאמי, ורונאלדו שילם על החינוך שלו. אבל הוא לא ציפה לסוף כזה מהאגדות

אמן קעקועים העניק לבן 12 את משאלתו האחרונה. אבל תסתכלו טוב על מה שהוא מחזיק!

ויקטור הוא ילד רגיל מברזיל שאוהב כדורגל יותר מהכל. בינואר 2015, כאשר הילד בן ה 12 החל להרגיש כאבים עזים בגב, הרופאים גילו גידול שלוחץ על עמוד השדרה שלו. אך הגידול התפשט בגוף שלו ולא נתנו לו זמן רב לחיות. הוא היה מאוכזב שהוא לעולם לא יוכל לעשות דברים בתור אדם מבוגר, כמו למשל לעשות קעקוע.

tep

כאשר אלסידס קוראה, חבר של אביו של ויקטור, שמע את החדשות הוא רצה  להגשים את חלומו של ויקטור ולעשות לו קעקוע. אבל במקום מכונת קעקועים, הוא הגיע לבית החולים עם טושים צבעוניים והעניק לויקטור קעקוע אישי ומדהים על הזרוע שלו. הוא הבטיח להגיע שבוע לאחר מכן ולעשות לו 'קעקוע' חדש, אך למרבה הצער ויקטור נפטר מספר ימים לאחר מכן. אבל שמו של ויקטור בקעקוע שאליסדס עשה לאביו.



bdh

סיפור עצוב אך יפיפיה.

47 קעקועי התלת מימד הכי מטורפים ופסיכים שאי פעם תראו!

קעקועים בהחלט הגיעו לרמה אחרת לגמרי כפי שאתם עומדים לראות.

קעקוע התלת מימד הללו בהחלט יגרמו לכם להסתכל פעמיים בשביל להבין איך ומה אתם רואים.

כמות הזמן והפרטים שצריך כדי ליצור עבודת אמנות כזאת היא מטורפת לגמרי.

צפו למטה בקעקועים המרהיבים האלה. קעקועים שמעולם לא ראיתם, ושבטוח תרצו לעשות!

hh1

hh2 hh3



hh4 hh5 hh6 hh7 hh8 hh9 hh10 hh11 hh12 hh13 hh14 hh15 hh16 hh17 hh18 hh19 hh20 hh21 hh22 hh23 hh24 hh25 hh26 hh27



hh28 hh29 hh30 hh31 hh32 hh33 hh34 hh35 hh36 hh37 hh38 hh39 hh40 hh41 hh42 hh43



hh44 hh45 hh46 hh47