במבט ראשון, כמעט בלתי אפשרי להתעלם ממנה.
פניה וגופה של מריה חוסה קריסטרנה מכוסים בקעקועים, פירסינגים, שתלים ושינויים קיצוניים שהעניקו לה את הכינוי המפורסם – ״אשת הערפד״ או ״הערפדית האמיתית״.
אבל מאחורי המראה יוצא הדופן מסתתר סיפור אישי כואב של התמודדות, הישרדות ובנייה מחדש של הזהות שלה.
ולמרות שהיא גאה בדרך שעברה ואינה מתחרטת על המראה שבחרה לעצמה, יש לה אזהרה ברורה לכל מי ששוקל לעשות משהו דומה:
תחשבו היטב לפני שאתם משנים את הגוף שלכם – משום שחלק מההחלטות האלה נשארות אתכם לכל החיים.
היא החלה לשנות את גופה כבר בגיל 14
מריה החלה להתעניין בקעקועים ובשינויי גוף כשהייתה בת 14 בלבד.
מה שהתחיל בשינויים קטנים הפך עם השנים לפרויקט חיים שלם. היא כיסתה חלקים גדולים מגופה בקעקועים והוסיפה פירסינגים, שתלים מתחת לעור, שיניים מחודדות, לשון מפוצלת ושינויים נוספים.
גם גלגלי העיניים שלה עברו פיגמנטציה – הליך שבו מחדירים צבע אל החלק הלבן של העין ונחשב למסוכן ושנוי במחלוקת.
זרועותיה כוללות שתלים בולטים מתחת לעור, ועל ראשה הותקנו שתלים המזכירים קרניים.
כל שינוי הפך לחלק מהדמות שאותה יצרה – אבל מבחינתה, לא מדובר בתחפושת או בניסיון לזעזע את הציבור.
לדבריה, זו הדרך שבה היא מבטאת את עצמה.
המראה הקיצוני מסתיר סיפור כואב
מריה סיפרה כי שינויי הגוף שלה קשורים לתקופה קשה במיוחד בחייה.
לדבריה, היא הייתה במערכת יחסים אלימה שנמשכה כעשר שנים. הקעקועים והשינויים הפיזיים הפכו עבורה לסמל של חופש ושל יציאה מהחיים שבהם הרגישה כלואה.
לאחר שנים שבהן חוותה אלימות והתעללות, היא החלה להשתמש בגופה כקנבס שעליו היא יכולה להחליט בעצמה מה יופיע.
כל קעקוע, שתל ופירסינג ייצגו מבחינתה צעד נוסף בדרך להשבת השליטה על חייה ועל זהותה.
״אמנות זורמת בעורקים שלי״, היא הסבירה בעבר.
השינויים שהפכו אותה למפורסמת בעולם
בעת פרסום הכתבה בשנת 2024, מריה הוצגה כאישה בעלת מספר שיא של שינויי גוף – 50 שינויים שונים שכללו קעקועים, פירסינגים, שתלים ולשון מפוצלת.
מאז שיא גינס כבר עודכן ועבר לאישה אחרת, אך מריה עדיין נחשבת לאחת הדמויות המפורסמות והמזוהות ביותר בעולם שינויי הגוף.
המראה שלה זיכה אותה בראיונות, כתבות וחשיפה בינלאומית עצומה.
יש אנשים שרואים בה יצירת אמנות חיה ומעריצים את האומץ שלה. אחרים מתקשים להביט בה או מבקרים בחריפות את הבחירות שעשתה.
אבל לדבריה, התגובות של אנשים זרים כבר אינן משפיעות עליה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
היא לא מנסה להתאים להגדרות היופי של אחרים
מריה אינה מתנצלת על המראה שלה ואינה מנסה להיות יפה לפי הסטנדרטים המקובלים.
מבחינתה, יופי אינו חייב להיות עדין, טבעי או מקובל על כולם.
היא רואה בגופה יצירת אמנות המשתנה ומתפתחת עם הזמן. היא ממשיכה לפרסם קעקועים חדשים ושואפת לכסות בסופו של דבר את כל גופה בדיו.
התגובות השליליות אינן גורמות לה לעצור.
״אני יודעת מי אני, וזה הדבר החשוב״, אמרה.
אבל יש שינוי אחד שהיה קשה במיוחד
מבין ההליכים הרבים שעברה, מריה סיפרה כי השתלים בזרועותיה היו בין הכואבים והמורכבים ביותר.
השתלים מוחדרים מתחת לעור כדי ליצור צורות תלת־ממדיות בולטות. מדובר בהליך פולשני הרבה יותר מקעקוע רגיל, והוא עלול להיות מלווה בכאבים, בזיהומים, בצלקות ובסיבוכים נוספים.
גם צביעת גלגלי העיניים היא הליך מסוכן במיוחד. ביצוע שגוי עלול לגרום לזיהומים, לפגיעה בעין ואפילו לאובדן הראייה.
למרות זאת, מריה אומרת שכל אחד מהשינויים מייצג שלב במסע שלה לעבר קבלה ואהבה עצמית.
האזהרה שלה לצעירים שחושבים להתקעקע
למרות הגאווה במראה שלה, מריה אינה מעודדת אנשים לקבל החלטות פזיזות.
לדבריה, צעירים צריכים להבין שקעקועים ושינויים קיצוניים בגוף אינם אביזרים שאפשר להסיר בקלות כאשר הטעם משתנה.
קעקוע יכול להישאר על הגוף במשך כל החיים, והסרתו בלייזר עלולה להיות יקרה, כואבת ולא תמיד מוצלחת לחלוטין.
שינויים כמו פיצול לשון, שתלים מתחת לעור וצביעת העיניים מורכבים עוד יותר ולעיתים אינם ניתנים לביטול.
המסר שלה חד וברור:
אתם צריכים לאהוב את ההחלטה שלכם ולהיות מוכנים לעמוד מאחוריה במשך כל חייכם.
לא לעשות זאת כדי להרשים אחרים
לדברי מריה, שינוי גוף צריך להגיע מתוך רצון אישי עמוק – ולא בגלל טרנד, לחץ חברתי או ניסיון לזכות בתשומת לב ברשתות החברתיות.
מה שנראה מרגש בגיל צעיר עלול להרגיש שונה לחלוטין כעבור כמה שנים.
גם מקום העבודה, מצב הבריאות, מערכות יחסים והעדפות אישיות יכולים להשתנות לאורך החיים.
לכן היא ממליצה לעצור, לחשוב ולשאול האם אתם באמת רוצים את השינוי – או פשוט מנסים להשתייך לקבוצה מסוימת או להרשים אנשים אחרים.
אהבה עצמית הצילה אותה
מריה מדברת לעיתים קרובות על החשיבות של אהבה עצמית, במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם אלימות או התעללות.
לדבריה, הדרך לצאת ממעגל האלימות מתחילה בהבנה שמגיע לכם לחיות בביטחון ובאושר.
המסר הזה קשור ישירות לסיפור האישי שלה.
במשך שנים היא הרגישה שאדם אחר שלט בחייה. באמצעות שינוי גופה היא בנתה לעצמה זהות חדשה – זהות שבה היא קובעת כיצד היא נראית ומה משמעות המראה שלה.
״הדרך היחידה לברוח מאלימות ומהתעללות היא לאהוב את עצמך״, אמרה. ״הגענו לעולם הזה כדי להיות מאושרים״.
האם שינוי חיצוני באמת יכול לרפא כאב פנימי?
עבור מריה, הקעקועים והשינויים היו חלק מתהליך של החלמה והעצמה.
אבל שינוי חיצוני לבדו אינו יכול תמיד לפתור טראומה, כאב או פגיעה נפשית.
אנשים שחוו אלימות או התעללות עשויים להזדקק גם לתמיכה מקצועית, לסביבה בטוחה ולקשרים שמאפשרים להם להשתקם.
קעקועים יכולים להיות דרך לביטוי עצמי, להנצחה או להשבת תחושת השליטה על הגוף – אך כל אדם מתמודד עם חוויות קשות בדרך אחרת.
הבחירות של מריה עזרו לה לבנות מחדש את זהותה. אין פירוש הדבר שאותה הדרך תתאים לכל אדם.
היא מתכוונת להמשיך עד שכל גופה יהיה מכוסה
למרות האזהרות שהיא מפנה לאחרים, מריה עצמה אינה מתכננת לעצור.
היא ממשיכה להוסיף קעקועים ושינויים חדשים, ושאיפתה היא לכסות מאה אחוז מגופה בדיו.
מבחינתה, הפרויקט עדיין לא הסתיים.
היא רואה את גופה כיצירה חיה שממשיכה להשתנות יחד איתה – וכל שינוי חדש הוא פרק נוסף בסיפור חייה.
גם אם אנשים אחרים לעולם לא יבינו או יקבלו את המראה שלה, היא אינה זקוקה לאישור שלהם.
המסר שמסתתר מאחורי המראה המצמרר
קל להביט במריה ולראות רק את הקעקועים, הקרניים, העיניים והשיניים המחודדות.
אבל מבחינתה, כל אלה מספרים סיפור של אישה שנחלצה מתקופה קשה והחליטה לקחת בעלות מלאה על חייה ועל גופה.
היא אינה מבקשת מאחרים להיראות כמוה.
להפך – היא מבקשת מהם לחשוב היטב לפני שיקבלו החלטה שאי אפשר לבטל.
המסר שלה הוא לא ״אל תעשו קעקועים״, אלא:
אל תשנו את עצמכם כדי לרצות אחרים. עשו זאת רק אם אתם בטוחים שזו הבחירה שלכם ושאתם מוכנים לחיות איתה במשך כל החיים.
מה אתם חושבים על המראה שלה – ביטוי עצמי אמיץ ומרשים, או שינוי קיצוני מדי?