כפי שכל כלה תגיד לכם, זו לא עבודה קלה להגיד 'כן' לשמלת החתונה שלה. יש אומנם כלות שלא מוציאות סכומים גדולים על שמלה, אבל שמלה ממוצעת עולה כמה אלפי שקלים. זה אומנם מחיר גבוה לשמלה שתלבשי רק פעם אחת בחיים, אבל היי, את תלבשי אותה רק פעם אחת בחיים, אז למה לא, נכון? במשימת החיפוש אחר השמלה המושלמת מבחינת אורך, צורה, צבע ואיך שהיא נראית על הגוף, יש דבר אחד שכלות רבות מתעלמות ממנו, וזו הנוחות.

כי מה קורה כשאת צריכה ללכת לשירותים?

הדבר האחרון שאת רוצה לעשות זה לקמט שמלה שעלתה לך אלפי שקלים, ובטח שאת לא רוצה שהיא תתלכלך בשירותים. את יכולה ללכת עם חברות שיעזרו לך, וזה פחות או יותר היה הפתרון הטוב ביותר. עד היום. מה שאתן עומדות לראות נוצר עבור כלות, על ידי כלה, כדי לפתור בעיה שנשים היו צריכות להתמודד איתה מאז שמלת הכלה הנפוחה הראשונה.

השאלה היחידה היא, למה לקח כל כך הרבה זמן לחשוב על זה?

זה נשמע כמו משהו מסרט אקשן, אבל זה קרה במציאות.

צלם הטבע כריסטוף צ'ומיץ' יצא לצלם תמונות בחופי פולין. אבל כאשר הסתכל דרך העדשה, הוא הבחין במשהו רחוק ממנו שזז בצורה מוזרה.

כשהוא עשה זום אין, הוא ראה בלאגן בצבע שחור, ולא הבין מה בדיוק הוא רואה. אבל ליבו החל לפעום בחוזקה כאשר הבין מה מתחבא בתוך הבוץ: עיטם לבן זנב.

העיט לא הצליח לשחרר עצמו מהבוץ והחל לטבוע בתוכו. כריסטוף לא היה בטוח מה לעשות, אבל הוא ידע שהוא לא יכול לעמוד ולא לעשות כלום בזמן שהציפור טובעת. העיט היה רחוק ממנו מאות מטרים בתוך ביצה ענקית, אבל כריסטוף הבין שהוא צריך להזעיק עזרה.

כשלא היו לו אופציות רבות, כריסטוף יצר קשר עם מכבי האש וביקש להשאיל מהם חבל ארוך. הוא קשר את החבל ליבשה, והחל לזחול דרך הבוץ לכיוון העיט.

זה היה מתיש, מעייף וקשה, אבל איכשהו הוא הגיע אליו, ולמרות שהעיט היה תשוש, הוא הרגיש מאוים והחל לתקוף את המציל שלו.

בסופו של דבר כריסטוף הצליח להחזיר את הציפור ליבשה, למרות שהתמוטט ונלקח לאחר מכן לבית החולים.

העיט המדהים בן כשישה חודשים, וכנראה יצא לעוף בפעם הראשונה לבדו. למרבה המזל, הצלם חובב בעלי החיים היה במקום ועשה כל שביכולתו כדי להציל אותו.

אם אתן מחפשות פרטים עדינים להוסיף לתבניות הסריגה שלכן, אתן תאהבו את הלבבות הללו. הם יראו נפלא בקצוות של שמיכה או כקישוט בסרט לשיער. אספנו עבורכן שתי שיטות ליצור את שרשראות הלב הללו.

השיטה הראשונה היא מ Knitting Sherurukom, הסרטון אומנם לא באנגלית, אבל הוא מציג טכניקה ייחודית בשם run stretching. המדריך קל מאוד להבנה.

אם אתם מרגישים רע בקשר לעצלנות שלכם, אל דאגה! מחקר חדש מציע לכם להחליף את הרגשת האשמה בהרגשת גאווה. מחקר חדש הוכיח שאנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה הם למעשה עצלנים יותר מאחרים.

המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Florida Gulf Coast והתוצאות תומכות ברעיון שאנשים עם מנת משכל גבוהה משתעממים פחות בקלות. חוסר השעמום הזה מוביל אנשים חכמים יותר לעסוק יותר זמן במחשבה.

הממצאים גם מעידים שאנשים אקטיביים הם יותר פיזיים בגלל הצורך לגרות את המוח שלהם עם פעילויות חיצוניות. יתכן והצורך הזה בגירוי הוא בגלל שאנשים אקטיביים רוצים לברוח מהמחשבות שלהם או בגלל שהם משתעממים בקלות.

המחקר פורסם ב Journal of Health Psychology, כשהחוקרים רוצים לבחון עד כמה אקטיביים קבוצה של סטודנטים עם מצב פסיכולוגי מנוגד.

חוקרים מהאוניברסיטה נתנו לקבוצה של סטודנטים שאלוני 'צורך קוגנטיבי'. במבחן הקלאסי משתמשים לעתים תכופות בפסיכולוגיה כשמשתנה אישיותי שמשקף במידה לאיזו אישיות תהיה נטייה כלפי פעילויות קוגנטיביות מאומצות בכל תחום. התוצאות של השאלון עזרו לחוקרים, בהובלת טוד מקלרוי, למצוא את ה'חושבים' ואת ה'לא חושבים' מהמועמדים הפוטנציאלים.

שלושים אנשים מכל "נטייה" נבחרו ונחקרו. כל אחד קיבל מתקן אותו הוא ענד על היד שניטר את הפעילויות הפיזיות שלו.

המתקן סיפק לחוקרים זרימת מידע בלתי פוסקת לגבי הפעילות הפיזית של המשתתפים בטווח זמן של שבוע.

התוצאות הראו שהקבוצה של ה'חושבים' הייתה הרבה פחות פעילה במהלך שבוע בהשוואה ל'לא חושבים'. החוקרים ייחסו את התוצאות לכך שה'לא חושבים' משתעממים בקלות ולכן הם יותר פעילים פיזיים. למרות כמות הנתונים הקטנה יחסית, ה The Independent מדווח שהתוצאות 'חשובות ביותר' ושהן 'איתנות' במונחים סטטיסטיים.

באופן מעניין, התוצאות הראו שלא היו הבדלים בפעילות הפיזית במהלך סוף השבוע. אך החוקרים עדיין לא מצאו הסבר לכך. למרות שאלו נשמעות כמו חדשות נפלאות לעצלנים שבינינו, טוד מקלרוי מזהיר שזה לא צריך להוות תירוץ לחוסר מעש.

ה British Psychological Society ציטט את המחקר: "בסופו של דבר, גורם חשוב שיכול לעזור לאינדיבידואלים שחושבים יותר להילחם פעילות הפיזית הנמוכה שלהם היא המודעות. מודעות לעובדה שהם אינם פעילים מספיק, יחד עם מודעות להשלכות של חוסר פעילות – אנשים שחושבים יותר יבחרו יום אחד להיות פעילים יותר במהלך היום".

דובים חומים נחשבים לרגועים ולא תוקפניים בסביבת המחייה הטבעית שלהם. אבל כשהם מרגישים מאוימים, דוב רגוע עלול להפוך למסוכן ביותר. כשמשפחת דובים החלה להסתובב ליד בית בפלורידה, הוא ידע שהוא צריך לעשות משהו.

אי אפשר להימנע מחץ הרדמה כאשר דובים מתקרבים לבני אדם, מכיוון שמפגש שכזה עלול להיות קטלני.

על מנת לשחרר אותו בחזרה לטבע, הם היו צריכים להרדים את הדוב בעזרת חץ הרדמה, אבל למרבה הצער הוא לא עבד.

הדוב ברח ורץ ישר אל תוך אגם קרוב. הסכנה הייתה שחץ ההרדמה יתחיל לפעול כשהדוב בתוך המים, ויגרום לו לטבוע.

אדם וורוויק, ביולוג מעמותת Wildlife Commission, צפה את האסון ובפרץ אדרנלין רץ ישר אל תוך המים.

הוא לא חשב על עצמו, אלא רק על הדוב. לרוץ אחרי דוב זו בדרך כלל משימת התאבדות.

אבל ההחלטה שלו הייתה טובה. הדוב לא יכל להזיז את רגליו, ובלי ההתערבות של אדם, הדוב היה טובע ומת.

אבל הם עדיין היו כ 20 מטרים מהחוף. אנשים ניסו לעזור מהסירות שלהם.

אבל הדוב היה כבד מדי בשביל להרים

אז אדם עשה דבר בלתי יאמן. הוא שחה על הגב כשהוא גורר איתו את הדוב. בדיוק כפי שמוציאים אדם טובע מהמים

אחרי מה שנראה כמו נצח, הוא הצליח להוביל את הדוב ששוקל 160 ק"ג בחזרה למקום בטוח.

הם העמיסו את הדוב ההמום על כף של טרקטור ולקחו אותו בחזרה לטבע

אדם הספיק אפילו להיפרד ממנו. אומץ הלב שלו הציל את חייו של הדוב.

לרוב האנשים לא היה אומץ לעשות את מה שאדם עשה. הדוב יכל להזיז את כף היד שלו לסיים את חייו של אדם. אבל למרבה המזל, בעל החיים מצא גיבור.