לדלג לתוכן
הגביע הקדוש של עולם הסקייטבורד נחת ! תום שער (Tom Schaar) ילד בן 12 ממאליבו, קליפורניה הצליח לנחות בשלום לאחר שעשה תרגיל 1080 (3 סיבובים מלאים באוויר)
לפני מספר שבועות התחילו לצוץ ציוצים ושמועות מרד בול ועמוד הספורט אתגרי שלהם בפייסבוק, בנוסף לציוצים של Nitro Circus ו-לין-זי אדאמס הוקינס, אישתו של טראביס פסטרנה האגדי לגבי ילד שהצליח לנחות לאחר שעשה 1080 עם סקייטבורד.
זהו לא רק צעד ענק לעולם הסקייטבורד, אבל מקפצה ענקית לתום שער – הילד בן ה – 12. אין ספק שהילד הצעיר יקבל הזמנה של כבוד מהמארגנים של משחקי ה – X-GAMES.
מעניין מה אגדות סקייטבורד כמו טוני הוק ושון ווייט חושבים על הצלחתו הנדירה של תום שער.
כבר שנים ששון ווייט מנסה לצלוח את התרגיל הנדיר, ולבצע אותו בתחרות התרגיל הטוב ביותר במשחקי ה – X-GAMES, אבל עד עכשיו הוא עוד לא נחל הצלחה. אין לו בעיה לבצע את התרגיל בספורט הראשון שבו התחיל להתחרות – סנובורד. אבל בהחלט יהיה מעניין לראות מה הוא ישלוף בתחרות הקרובה, ועוד יותר מעניין יהיה לשמוע מה יש לו לומר על כך שילד בן 12 שאף אחד לא מכיר הצליח לבצע את התרגיל שהוא מנסה לצלוח כבר שנים רבות.
מצד שני יש את טוני הוק – הפנים של תחרויות הסקייטבורד, ומי שהביא את הספורט לקדמת הבמה העולמית. טוני הוק הוא הראשון הצליח לבצע את תרגיל ה – 900 בתחרות רשמית. ומאז שפרש מתחרויות, הוא בעיקר עסוק בלטפח את הדורות הצעירים של עולם הסקייטבורד – שון ווייט הוא אחד מבני טיפוחיו. יהיה מעניין לראות ולשמוע מה יש לטוני הוק לומר על הילד הצעיר שביצע את התרגיל הנדיר. תרגיל שכל גדולי הענף ניסו לבצע במשך שנים, אבל ללא הצלחה.
אז אחרי כל ההקדמה – אתם בטח רוצים לראות את תום שער, בן ה – 12 מבצע את התרגיל. אז קבלו את הביצוע המדהים של תום שער באתר של רדבול
מקור:B/R
עונת הכדורגל הסתיימה, העונה הזו תיזכר בגלל דברים יפים שקרו, ובגלל הרבה דברים מכוערים למדי. הנה מספר תובנות לגבי העונה שהייתה, ומבט לקראת העונה הבאה.
שיזכרו את העונה הזאת בעוד עשר שנים, אתם תזכרו בחיוך את האליפות של קריית שמונה. עונה של קבוצה נפלאה, אליפות של מאמן ולא של שחקנים, וכל מילה מיותרת. רן בן שמעון עשה עבודה מדהימה השנה, והעובדה שהוא כנראה הולך לאמן קבוצת אמצע טבלה בליגה במקום להיות בקבוצה "גדולה", היא תעודת עניות לבעלי הקבוצות. כל מאמן היה צריך קודם לפנות לבן שמעון, ואחרי זה לכל השאר.
העונה הזאת תזכר גם בגלל המאבקים האין סופיים שקרו במהלך החודשים האחרונים: אם בגלל האלימות הגואה במגרשים (לשם שינוי לא בקהל), ואם בגלל ההבנה של אוהדי הקבוצות על זכותם להביע דעה בנוגע למתרחש בקבוצה שלהם. כמובן שהדוגמא הבולטת ביותר מגיעה מהפועל תל אביב, אבל גם במכבי נתניה מחו כנגד ההנהלה, כך גם אוהדי בית"ר ואוהדים נוספים. הקרקע החלה להבשיל לקראת מהלך שיגרום לבעלי הקבוצות להבין שאוהד כדורגל הוא מעבר לאוהד, הוא חלק מהקבוצה, והוא צרכן נבון שזכותו לקבל מוצר ברמה הגבוהה ביותר שניתן לספק, כמובן כאשר אנחנו משקיעים כל כך הרבה כסף, זמן ומאמץ בקבוצות שלנו.
ויותר מהכל, העונה הזאת גרמה לשינוי גדול בהנחת "הקבוצות הגדולות" בליגה. בליגה כל כך חלשה, עם זרים לא איכותיים וכאשר הישראלים המובילים בורחים לחו"ל אחרי הכסף והמקצוענות, אין סיבה שאף קבוצה, מבלי להתייחס לתקציב, לא תצליח לזכות בתארים. הבדלי הרמות קטנים מאוד, ולקראת השנה הבאה שבה הפועל תל אביב לא תהווה פקטור בצמרת הגבוהה, מכבי תל אביב שוב בונה את עצמה, חיפה מגיעה עם מאמן חדש וכנראה עם הרבה שינויים בסגל, וספק גדול אם קריית שמונה תצליח לספק עונה מעולה כמו הנוכחית – זאת העונה שבה אני נותן ל-2 קבוצות נוספות סיכוי להתמודד על התואר – בני יהודה, אולי הקבוצה היציבה בליגה, עם סגל שמשתנה בצורה לא משמעותית, עם 2 הזרים הטובים בליגה (גלבאן ואיינוגבה), ועם מאמן שמכיר את כל הטריקים, והקבוצה השנייה: מכבי נתניה. קבוצה רעבה עם קהל חם ואוהד מאחוריה, עם מסורת ואיצטדיון חדש שיתן לה פוש רציני, ואם היא תצליח להשאיר אפילו חלק מהשחקנים, ותפגע בזרים – מועמדת רצינית לתואר.
אז הנה תארים שאני נותן השנה, וההימורים לשנה הבאה :
מאמן השנה – רב"ש כמובן, אין אפשרות אחרת. במקום השני אבוקסיס ואחריו שלומי דורה.
שחקן השנה – אדריאן רוצ'ט, מקום שני אחמד סבע ובמקום השלישי פדרו גאלבן (כולם כמובן אחרי ויקטור מרעי, שהוא שחקן השנה בעולם).
תגלית השנה: דני פרדה, עלי חטיב ואלעד גבאי.
אכזבת השנה: מבחינתי זה הצמד גולסה את ורד, בעונה כזו ציפו מהם להוביל את חיפה לאליפות קלילה.
ולשנה הבאה? בני יהודה או מכבי נתניה.
אתלטיקו מדריד נגד אתלטיק בילבאו. הקרב הספרדי ראש בראש על התואר האירופאי הראשון העונה. גמר הליגה האירופאית הנערך היום ברומניה כבר מכיל ברחבי העיר בוקרשט את עשרות אלפי האוהדים משתי המחנות. כבר עכשיו מספר האוהדים עומד על כ-40 אלף איש. הגמר הנוכחי יהיה בעצם הגמר הראשון במתכונתו החדשה שמארח שתי נציגות מאותה מדינה.
בפינת ההיסטוריה הקצרה, ידה של אתלטיקו על העליונה. הקולצ'נרוס כבר זכו בתואר לפני שנתיים כשניצחו את פולהאם בגמר. בילבאו לעומת זאת ללא תואר אירופאי כלל. כיום מצב שתי הקבוצות בליגה לא כל כך מזהיר, למרות העונה היותר טובה שחוו באירופה עד כה.
נכון לעכשיו, לא בהכרח בגלל הליגה, אלא יותר בגלל סגנון המשחק הנועז והיפה לעין, בילבאו מקבלת יחס פייבוריטי. לעומת זאת כמובן אין צורך לזלזל אף לא לרגע בקבוצה ממדריד. שתי הקבוצות עברו בדרך אל הגמר קבוצות שבמהלך השלבים המוקדמים אף נחשבו לחזקות מהן, אך הפיינלסטיות יצאו עם ידן על העליונה. אלו הקבוצות שנפלו לרגליה של בילבאו: לוקומוטיב מוסקבה, מנצ'סטר יונייטד, שאלקה וספורטינג ליסבון. אתלטיקו מדריד הצליחה להשאיר מאחוריה את: לאציו, בשיקטאש, האנובר, ולנסיה.
במשחקי הליגה העונה, המאזן עומד על 1:1. ניצחון לכל קבוצה. אתלטיקו מדריד הצליחה לגרד ניצחון 2:1 בויסנטה קלדרון בעוד בילבאו דרסה בסן ממס את אתלטיקו בתוצאה 3:0. נכון לערב המשחק שתי הקבוצות מגיעות בסגלים הכי טובים שלהן ובהרכבים מלאים. נוכל ליהנות כצופים מההרכב הצעיר והכל כך כשרוני של בילבאו שנהנה מכישורי חאבי מרטינס בהגנה, מוניאין ואנדר הררה הפעלתניים בקישור וכמובן את יורנטה הענק בחוד. באתלטיקו חוזר להגנה לואיס פראה, בקישור נמשיך ליהנות מהביצועים של דייגו הברזילאי וכמובן אי אפשר לשכוח בחוד את הצמד – פלקאו את אדריאן לופס בהתקפה הדורסת.
מבחינת המשחק, אין ספק שבתור צופים נהנה כולנו ממשחק זורם ומהיר. שתי הקבוצות לא משחקות הגנתי, על כך יעידו מיקומם הלא מזהיר בטבלת הליגה הספרדית. פלקאו כמובן יהיה האיש המרכזי בהתקפה של הקולצ'נרוס, כאשר כרגע הוא מוביל את טבלת הכובשים בצוותא עם הונטלאר כשכל אחד מהם כבש עשרה שערים. נתון עוד יותר מעניין הוא שלחלוץ הקולומביאני האדיר ישנם כרגע 27 (!!) שערים בשנתיים האחרונות במפעל.
הפעם אהמר על "האנדרדוג" ואתן ניצחון לאתלטיקו מדריד, 3:1. צמד לפלקאו (מי אם לא הוא). מי המנצחת שלכם בגמר?
הקבוצה ההולנדית הענקית – אייאקס, חוזרת להטיל אימה בליגה ההולנדית וזוכה באליפות שנייה ברציפות. אליפות שהגיעה במאמץ רב, מאמץ שהשתלם לה.
אייאקס חוזרת, אייאקס חוזרת! את ההתלהבות האמיתית היה אפשר לקבל משדרני הכדורגל השונים ברחבי הולנד. ליגת האורנג' איבדה קצת מהברק שלה כשאייאקס הגיעה למצב של silence mode ואפשר היה לראות זאת על פי סיקור הליגה ומשחקי העונה השונים במהלך השנתיים שקדמו להם.
אייאקס חזרה לעצמה אחרי שנתיים שהיו בצילן של היריבות הגדולות שלה – פיינורד ופ.ס.וו שלקחו אליפויות בזמן שהקבוצה האדומה-לבנה נמנמה לה. למעשה, אפשר לומר שההתעוררות הגיעה בדיוק בזמן, לפני שהמפלה הופכת להתדרדרות גדולה מדי ושניה לפני שכדור השלג הולך ונערם על הקבוצה. השינוי הגדול הגיע, הרבה בזכות שני הולנדיים אגדיים שהתהלכו בעבר בשדות המועדון. הראשון הוא כמובן לא אחר מאשר יוהאן קרויף האגדי ומורו ורבו ממציא שיטת ה"טוטאל פוטבול" ריינוס מיכלס.
השניים הכריזו בכל כלי תקשורת אפשרי בהולנד שאייאקס חייבת לחזור לשורשים שלה ולמה שהביא אותה לגדולתה, גם בהולנד וגם באירופה. מאזן המאמנים בשנים האחרונות (עד לפני עונה וחצי) היה משמים ביותר. הקבוצה לא דגדגה את המקומות הראשוניים ובקושי קראה תיגר על יריבותיה לצמרת. בשל כך בקושי הצליחה לסיים במקומות שהובילו אותה להשתתפות בליגה האירופאית.
באייאקס כמו שבאייאקס יודעים יש אקדמיית כדורגל מפורסמת ואפילו טובה (De Toekomst – "העתיד"). אפשר לומר שהיא השניה הכי טובה, כזו שבאה אחרי ה"לה-מאסייה" של ברצלונה מספרד. שיטת חינוך הצעירים שהביאה לאייאקס את הצלחתה הגדולה תמיד הייתה זו שהובילה אותה לזכיות גדולות, ולתקציבה להישאר בין הגבוהים בהולנד, אך עם זאת בין הנמוכים באירופה (הרבה בגלל זכויות שידור וסיקור הליגה). אייאקס חזרה לסורה לפני כשנה וחצי כשהחליטה הפעם להביא את המאמן של אקדמיית הנוער לקדמת המאמן הראשי, שחקן העבר פרנק דה-בור. בנוסף להבאתו של דה-בור לעמדת המאמן, הוחזרו גם אגדות כדורגל נוספות למועדון. שימו לב לשמות: אדגר דווידס – מונה למנהל הארגון הראשי של המועדון. דניס ברגקאמפ – מונה למפתח כישרונות צעירים ו-וים יונק – מונה להיות האחראי על הסקאוטינג במועדון.
כל אלו הצליחו בהחלט להחזיר את עטרת הכדורגל ל"יהודים" שכל כך מגיע להם ולהוביל את הקבוצה להישגיה החדשים בליגה ההולנדית.
את העונה הקודמת – 2010/2011 סיימו כמו שכולם ציפו ורצו במועדון. אליפות נהדרת ונוספת לארון ה-צלחות של המועדון. כמובן שפה זה לא נגמר, במועדון שמים דגש על פיתוח הצעירים ולכן החליטו למכור חלק גדול מהכוכבים שעיטרו אותה. השמות שנמכרו בשנתיים-שלוש האחרונות ומככבים היום בקבוצות רבות ברחבי כל אירופה יכולים גם כיום להרכיב קבוצת "אימים": השוער הבינלאומי הענק מארטן סטקלנבורג (רומא), ג'וני היינטחה (אברטון), תומאס ורמלן (ארסנל), אורבי עמנואלסון (מילאן), נייג'ל דה יונג (מנ. סיטי), רפאל ואן דר וארט (טוטנהאם), קלאס יאן הונטלאר (שאלקה) ו-לואיס סוארז (ליברפול).
אייאקס של עונת 2011/2012 ממשיכה באותו הקו. היא שעטה במרוצה אל עבר תואר אליפות שני ברציפות בליגה ההולנדית. האליפות הושגה והמדיניות שחזרה לאפיין את הענק ההולנדי משתלמת. השמות שכנראה נראה גם הקיץ הזה עוזבים את אייאקס ונוחתים במועדונים שונים ברחבי אירופה הם: גרגורי ואן דר ויל (שחצי אירופה רודפת אחריו כשנה), יאן ורטוגהאן (בלם העתיד וההווה של הולנד), כריסטיאן אריקסן (הכוכב הדני היצירתי), והאח השני לבית משפחת דה יונג, סייאם.
אייאקס בהחלט חוזרת לימים היפים שלה בליגה ההולנדית, בנימה אישית – הייתי רוצה לראות אותה גם מככבת באירופה ובעיקר בליגת האלופות (אין כמו לראות דגל ישראל ברקע) ומניפה עוד גביע אירופאי נכסף!
הסגל המלא של נבחרת רוסיה בכדורסל לאולימפיאדת לונדון 2012:
גארדים: אלכסיי שבד (מינסוטה טימברוולבס), סרגיי קראסב (טריומף ליוברצי), ויטלי פרידזון (חימקי מוסקבה), יבגני וורונוב (צסק"א מוסקבה), דימיטרי חבוסטוב (חימקי מוסקבה), אנטון פונקרשוב (צסק"א מוסקבה)
פורוורדים: ויקטור חרייפה (צסק"א מוסקבה), סמיון אנטונוב (ניז'ני נובגורד), סרגיי מוניה (חימקי מוסקבה), אנדריי קירילנקו (מינסוטה טימברוולבס)
סנטרים: טימופיי מוזגוב (דנבר נאגטס), אלכסנדר (סשה) קאון (צסק"א מוסקבה)
מאמן: דיוויד בלאט
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הסגל המלא של נבחרת ארגנטינה בכדורסל לאולימפיאדת לונדון 2012:
גארדים: מאנו ג'ינובילי (סן אנטוניו ספרס), קרלוס דלפינו (מילווקי באקס), פקונדו קמפאזו (פניארול), פאבלו פריג'יוני (ניו יורק ניקס)
פורוורדים: לואיס סקולה (פיניקס סאנס), מרקוס מאטה (פניארול), לאונרדו גוטיארז (פניארול), אנדרס נוצ'יוני (קאחה לבוראל), הרנן ג'אסן (קחאסול), פדריקו קמריצ'ס (פלמנגו)
סנטרים: חואן גוטירז (אורבס סניטריאס), מרטין לייבה (פניארול)
מאמן ראשי: חוליו לאמאס
עוזרי מאמן: סרג'יו הרננדז, גונזלו גארסיה
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הסגל המלא של נבחרת ספרד בכדורסל לאולימפיאדת לונדון 2012:
גארדים: רודי פרננדז (ריאל מדריד), חואן קארלוס נבארו (ברצלונה), סרג'יו רודריגז (ריאל מדריד), חוזה קלדרון (טורונטו ראפטורס), סרחיו יול (ריאל מדריד), ויקטור סאדה (ברצלונה)
פורווורדים: פאו גאסול (לוס אנג'לס לייקרס), פליפה רייס (ריאל מדריד), ויקטור קלאבר (פורטלנד טרייל בלייזרס), פרננדו סן אמטריו (קאחה לבוראל)
סנטרים: מארק גאסול (ממפיס גריזליס), סרג' איבאקה (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)
מאמן ראשי: סרג'יו סקריולו
עוזרי מאמן: חואן אנטוניו אורנגה, קווים קוסטה
הסגל המלא של נבחרת ארצות הברית בכדורסל לאולימפיאדת לונדון 2012:
גארדים: ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי ת'אנדר), דרון וויליאמס (ברוקלין נטס), ג'יימס הארדן (אוקלהומה סיטי ת'אנדר), אנדרה איגודאלה (פילדלפיה 76'), כריס פול (לוס אנג'לס קליפרס), קובי בראיינט (לוס אנג'לס לייקרס)
פורוורדים: לברון ג'יימס (מיאמי היט), כרמלו אנת'וני (ניו יורק ניקס), קווין דוראנט (אוקלהומה סיטי ת'אנדר), קווין לאב (מינסוטה טימברוולבס)
סנטרים: טייסון צ'אנדלר (ניו יורק ניקס), אנת'וני דיוויס (ניו אורלינס הורנטס)
מאמן ראשי: מייק ששבסקי
עוזרי מאמן: ג'ים בוהיים, מייק ד'אנטוני, נייט מקמילן
ג'נרל מנג'ר: ג'רי קולאנג'לו
כידוע, בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל התכנס בשלישית לעניין עונש שלוש הנקודות שהוטל על מכבי פתח תקווה. קביעת בית הדין, המאשרת את העונש שהטילה הערכאה הראשונה, כנראה מביאה לכדי סיום את הסאגה המביכה שהתרחשה בבית הדין המשמעתי.
את דעתי לגבי קלות העונש כבר הבאתי בטור הקודם. כעת, אעסוק בהליך עצמו, ומדוע החליטו על קיומו של דיון נוסף, שבסופו של יום קיבל את דעתה של הערכאה הראשונה.
עיון בהחלטת בית הדין העליון מעלה כי את הבקשה לדיון נוסף הגישו תובע ההתאחדות, עורך הדין שלום אבן עזרא, ועמיתו, עורך הדין משה אביבי, יועץ משפטי להתאחדות לכדורגל.
ראוי להבהיר כי שני הנכבדים צוטטו בתאריך 18.4.2012, שלושה לאחר ההחלטה לדחות את העונש לעונה הבאה, והסבירו מדוע החלטת בית הדין נכונה, ובעיקר מדוע אין הם מתכוונים להגיש בקשה לקיומו של דיון נוסף:
"היועץ המשפטי משה אביבי ואנוכי שקלנו בכובד ראש אם יש לעשות שימוש בהגשת בקשה לדיון נוסף. נכון למועד תשובתי סברנו שאין עילה ראויה להגשת הבקשה בפני נשיאות בית הדין העליון" (הציטוט הופיע, בין היתר, באתר האינטרנט של ערוץ הספורט ובאתר וואלה).
על פי פרסומים באינטרנט, להם לא מצאתי התייחסות של דוברות ההתאחדות לכדורגל, נראה כי אירוע התגרה בין שחקני הפועל רמת גן לבין בני לוד הוביל את תובע ההתאחדות ואת היועץ המשפטי להגיש בקשה לקיומו של דיון נוסף. ראשית, העובדה כי המשפטנים הבכירים אינם מקובעים במחשבתם אכן מעוררת הערכה רבה. שנית, וזאת הבעיה, המועד הקבוע בסעיף 3ה2 לתקנון בית הדין העליון, מאפשר הגשת בקשה לקיומו של דיון נוסף תוך 5 ימים בלבד. אדגיש כי מועד זה חלף ביום 19.4.2012.
במקביל, אתר nrg פרסם ב 20.4.2012 כי ההתאחדות לכדורגל החליטה לדחות את בקשת הפועל חיפה לקיים דיון נוסף בעניין מכבי פתח תקווה. אציין כי ההחלטה בעניין הפועל חיפה לא פורסמה. וכך גם, ההחלטה בבקשה לקיום דיון נוסף שהגישו תובע ההתאחדות והיועץ המשפטי.
מכאן עולה השאלה, האם ניתנה ההחלטה בחוסר סמכות, נוכח חלוף המועד? לצערי, החלטת בית הדין אין בה כדי להבין מתי הוגשה הבקשה. אך, בעיקר, אין בה כדי ללמד מדוע הוחלט על קיומו של דיון נוסף. ניסיון הדיינים להשוות בין הרשעתו של שמעון שבס בעבירה של הפרת אמונים לבין הפחתת הנקודות הוא בבחינת נעלם עבורי. ואף אם קשור הוא, הרי כלל ידוע הוא שאין בית הדין כפוף לדין המהותי.
נראה כי לאחר שבית הדין הצליח, הצלחה יתרה, לבטל את החלטת הערכאה הקודמת, ומבלי לעורר את שאלת חלוף המועד להגשת הבקשה לקיומו של דיון נוסף. כמו גם, להשיב מדוע נדחתה בקשת הפועל חיפה לקיום דיון נוסף וכן התקבלה בקשת התובע והיועץ המשפטי. נותרה משימה נוספת והיא השבת כבודו של אב בית הדין, עורך הדין עמי פזטל, שכידוע, ביום 17.4.2012 צוטט באתר one : "גם לגבי הנקודות, בית הדין לא ביטל את העונש, אלא דחה אותו לתחילת העונה הבאה ועשה זאת לא בהמצאה שלו, אלא התבסס על אותו סעיף שעליו גם התבסס בית הדין המשמעתי. לאחר שקובעים את מספר הנקודות היורדות, בית הדין מוסמך להעביר את העונש לעונה הבאה והנימוק לדחייה הוא שהליגה נמצאת במאבק קריטי של יורדות ושהעיקרון החשוב יישאר".
ובכן, על מנת להשיב את כבודו, הוחלט, מכח סעיף לתקנון 3ה6 לתקנון בית הדין העליון, לקבוע כי עורך הדין עמי פזטל יישב כאב בית הדין בדיון הנוסף. אותו אב בית דין שקבע לפני כשבוע בהחלטה שנפרשה על פני שלושה עמודים כי העונש יידחה לשנה הבאה, ולאחר מכן, הגן בחירוף נפש על החלטתו. קבע כעת: החלטת ביה"ד מיום 15.4.2012 לא היתה כפופה, כמובן, להנחייה דלעיל וניתנה ע"פ פרשנות ביה"ד לגבי ההלכה כפי שהיתה בעת נתינתה. ליבון הסוגיה כפי שנומקה לעיל וע"פ ההנחיה החדשה שנקבעה היום מאפשרים לי להצטרף ליתר חבריי בהרכב".
סיכומו של דבר, נראה כי הלחץ שהופעל על ידי שרת הספורט, הטוטו, ותנועת אומ"ץ. כמו גם, הביקורת התקשורתית סביב התנהלות בית הדין המשמעתי. הובילו יחדיו לפניית פ(א)רסה חזקה, וחזרה לקביעתו הראשונית, והשפויה, של בית הדין להפחית עוד העונה 3 נקודות ממאזנה של מכבי פתח תקווה.
אישית, חבל שמרבית המהלכים המשפטיים נעשים מאחורי הצללים. כך, לא ניתן ללמוד מתי הוגשה הבקשה, מה היו טענות המבקשים לקיומו של דיון נוסף. אך בעיקר, מדוע חזר בו אב בית הדין, עו"ד עמי פזטל, מהחלטתו הקודמת. סליחה, כן יש הסבר. אך לצערי לא הצלחתי להבינו. כך, בדרך של יצירת ערפל משפטי מנסים להחזיר את הגלגל אחורה.
*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט
בואו נדבר בצורה גלויה, רובנו אלימים. אחרי מקרי האלימות האחרונים בוינטר הרגשתי לרגע תחושת גועל חזקה שמילאה אותי בטונות של ביקורת כלפי ההתאחדות, כלפי המשטרה, כלפי הקהל, כלפי הכדורגל, ומעל לכל כלפי השחקנים שהיו באותו מגרש, אבל אז נזכרתי לצערי הרב, אני חלק מהם, אני חלק מהקהל, שמקדם את השחקנים ומעודד את השחקנים על הדשא, אני חלק מהמדינה הזאת, ואני חייב להודות כאן ועכשיו בצורה הגלויה ביותר, אנחנו אלימים, לכן יש לנו שחקנים אלימים, ספורט אלים ומדינה אלימה.
כמה פעמים ביום שמעתם לידכם אדם שהרים את הקול שלו וצעק? כמה פעמים אתם הרמתם את הקול? כמה פעמים ביום אחד קראתם על מקרה אלימות שקרה בארץ (לא כזה שקשור בנושא בטחוני)? כמה פעמים? זה מקיף אותנו, זה בתודעה שלנו, זה בתכניות הספורט, הפוליטיקה, הכלכלה, בחדשות, בכל מקום, זה פשוט נמצא שם תמיד ומרגיל אותנו ל"פתיל קצר", ל"דם חם", אנחנו מתרגלים לראות את העולם כחבית של דלק שמחכה למצית שתפוצץ אותו.
התרבות האלימה הזאת מגיעה למגרשים, כשחולצה יכולה לגרום ל-40 איש ליצור פוגרום במגרש כדורגל מול מאות אוהדים וגם מול אלפי אוהדים. הזלזול הישראלי בענישה, בחלטורה הישראלית בצורת המחשבה שבה אומרים: "נו יאללה בקטנה…מה נעשה?" תהרוג כאן אנשים.
זה לא רק ליאור אסולין, זה לא רק אזברגה, זה לא רק הכדורגל, אני, את, אתה, אנחנו בתור חברה ומדינה ישראלית אלימים, תקיפים, קיצוניים, אגרסיביים, בואו נודה, בואו נפתח את זה בצורה גלויה, שכל ישראלי יעמוד עכשיו בביתו, ישים את היד על הלב ויאמר:"אני אלים/אלימה…".
מה שקרה ביום שישי בוינטר היה נראה כמו כלוב של גורילות שרבות על בננה. אלה לא בני אדם, אלה לא אנשים, במיוחד לא שחקני כדורגל מקצועיים, אם אני הייתי שם, אישית הייתי פורש מהענף. אני רוצה ליצור לכם את ההשוואה כדי שתבינו: אם עכשיו הייתי מתחיל להשתגע במקום העבודה שלי כלפי לקוח או עובד אחר והייתה מתפתחת קטטה רוב הסיכויים שהיא הייתה נגמרת בבית משפט עם תביעה בתור עבירה פלילית ,נכון? אז מדוע בכדורגל זה לא נחשב לפלילי? מדוע? חוץ מסכינים, היה שם הכל…
אני מברך את ניר ארקין על אחד הצעדים המבורכים שעשה אדם כאן בכדורגל שלנו. הוא ראה את הגועל נפש מקרוב, מתוך הידיעה שהזוועה הזאת גם מגיעה מ"ביתו" הוא החליט החלטה נכונה, תודה רבה, הלוואי ועוד אנשים אשר שקשורים לענף הזה ינטשו, אולי שחקני הכדורגל יתחילו להבין את זה כשמשלמי המשכורות שלהם לאט לאט נוטשים את הספינה. אל תדברו על הקפאת עולות ויורדות, ואל תדברו על עונשים לא הוגנים, הפעם זה לא הקהל, זה השחקנים והמאמנים עצמם, ולא אף אחד אחר, אישית אני תומך בהורדת נקודה על כל שחקן שנתן מכה והיה על כר הדשא והורדת 2 נקודות על כל אדם שהצטרף מחוץ לדשא והוסיף, נראה לאן נגיע…ואם השיטה עובדת אז נעניש איתה גם את מכבי פ"ת והפועל חיפה.
אה, דרך אגב…לפי מה שהבנתי אם רוצים לקנות חלקה זה הזמן, כי המחירים בבתי הקברות רק עולים עקב הביקוש, גם ככה הכדורגל שלנו מחובר למכונות הנשמה כבר שנתיים, בואו ננתק אותו עכשיו ונעשה לו המתת חסד, חבל, מחירי החלקות יעלו…