מארק קיובן רותח על ג'ייסון קיד מכיוון החליט לעזוב לניו יורק
מארק קיובן, הבעלים הצבעוני של דאלאס מאבריקס כועס על הגארד הותיק ג'ייסון קיד על שבחר לשחק בניו יורק ניקס במקום להישאר עוד עונה בשורות הקבוצה מטקסס.
"כעסתי מאוד. חשבתי שהוא ישחק איתנו השנה. רתחתי מזעם" אמר מארק קיובן בתכנית The Ben & Skin Show לפי ESPN Dallas "ג'יי. קיד הוא ילד גדול. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אבל אתה לא משנה את דעתך בצורה כזו. זה היה…כן. אני בטוח שאתגבר על זה מתישהו, אבל אין לי שום כוונה לתלות את הגופיה שלו על תקרת האולם".
"הוא פגע ברגשותי. נקודה. בגלל שחשבתי שפיתחנו מערכת יחסים טובה, וחשבתי שהוא מחויב לארגון. לפחות כך זה היה נראה. אני מתכוון, ג'ייסון קיד היה פעיל, וניסה לשכנע את דרון וויליאמס להגיע לדאלאס. אני משער שזה היה פשוט שוק גדול והפתעה ענקית בשבילי כשהוא החליט לעזוב".
קיד הפתיע את כולם כשהחליט לחתום בניו יורק במקום בדאלאס. כנראה שההחלטה שלו נבעה מפלייאוף חלש של המאבריקס. הם פינו מקום בתקרת השכר לאחר הזכיה באליפות בעונת 2011 בתקווה להחתים את דרון וויליאמס ודווייט הווארד הקיץ. כפי שידוע, הווארד נחת בסופו של דבר בלוס אנג'לס לייקרס, ודרון וויליאמס החליט להישאר עם הנטס. ופתאום משום מקום החליט גם ג'ייסון קיד לעזוב.
למרות הכעס, מארק קיובן אומר שהוא דווקא שמח שוויליאמס נשאר בסופו של דבר בנטס.
"במחשבה לאחור אני לא יודע אם הייתי שמח. אבל אני חושב שאנחנו נמצאים כרגע במקום טוב יותר מאשר עם דרון וויליאמס היה משחק איתנו" אמר קיובן.
דאלאס מאבריקס מילאו את החלל כאשר עשו טרייד בשביל דארן קוליסון, וההחתמה של אלטון ברנד ו-או.ג'יי מאיו. דאלאס ידועים במהלכים הפחות תקשורתיים שלהם, ותמיד הם הניבו פירות. ואם דווייט הווארד לא יהנה בלוס אנג'לס, הוא תמיד יוכל לחתום בדאלאס בשנה הבאה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בורוסיה מנשנגלדבאך – דינמו קייב (3:1) / תקציר המשחק / מוקדמות ליגת האלופות
הגרמנים הגיעו למשחק עם ציפיות גבוהות, ולפי פתיחת המשחק הם חשבו שהדרך שלהם לשלב הבתים של ליגת האלופות תהיה סלולה.
בורוסיה מנשנגלבאך פתחה מצוין, וכבר בדקה ה – 13 הם עלו ליתרון, כאשר הפיני אלכסנדר רינג כובש את שער הבכורה שלו במועדון. אבל החגיגה הייתה מוקדמת, ומאותו הרגע המשחק היה של דינמו קייב בלבד.
בדקה ה – 28 טראס מיכאליק השווה בבעיטה חופשית. הכדור פגע בשחקן יריב וחדר לרשת. לאחר 8 דקות בלבד ירמולנקו המצוין העלה את האוקראינים ל – 1:2. הגרמנים קיוו לתקן במחצית השניה, אבל ההיפך הגמור קרה. לוק דה יונג הבקיע שער עצמי שנתן לדינמו קייב עוד שער חוץ בדרך לשלב הבתים של ליגת האלופות.
צפו בשערים מהמשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בוגדאן טנייביץ': המאמנים ב – NBA הם טיפשים שלא מבינים כדורסל
המאמן הבוסני האגדי בוגדאן טנייביץ' אשר מאמן את נבחרת טורקיה פגש אתמול את איטליה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה. טנייביץ' שזכה עם נבחרת איטליה באליפות אירופה בשנת 1999 החליט לחזור לאמן את הנבחרת הטורקית לפני מספר חודשים.
בוגדאן טנייביץ' דיבר עם הגאזטה דלו ספורט על הנבחרת הטורקית אשר מורכבת בעיקר משחקנים צעירים, אבל ללא הכוכב אנס קאנטר שהחליט לא להצטרף לנבחרת. קאנטר העדיף להכין את עצמו לעונת ה – NBA הקרובה, וטנייביץ' כמובן לא אהב את ההחלטה הזו.
אלה הדברים שאמר בוגדאן טנייביץ' לגאזטה דלו ספורט:
"מה עם הנבחרת הטורקית? הגרעין של הנבחרת נשאר אותו הדבר, אבל עם תוספת של שחקנים צעירים משנתונים 90-92. קאנטר? הוא כישרון ענק והוא יחסר לנו מאוד. הוא החליט לא להצטרף אלינו, אבל האמת היא שהוא צריך אותנו הרבה יותר מאשר אנחנו אותו" אמר הבוסני "הוא לא שיחק או התאמן איתו ב – 3 השנים האחרונות. זימנתי את קאנטר לנבחרת, אבל כשהוא החליט לא להגיע, הייתי צריך להתקשר לגונלום שהיה בחופשה עם משפחתו. בלי אנס קאנטר אנחנו פחות טובים, אבל אני חושב שנצליח להעפיל לאליפות אירופה בכדורסל ב – 2013"
גם כוכבי ה – NBA של נבחרת איטליה, אנדראה ברניאני ומרקו בלינלי לא ישחקו, וזה מה שבוגדאן טנייביץ' אמר על זה:
"אני לא מופתע כלל שהם לא משחקים בהתחשב בכך שגם שחקן NBA שלנו לא משחק. אמריקה זה המקום המושלם לאבד את המוח. הסיבה הראשונה לכך היא שהמאמנים שם לא מבינים כלום. ב – NBA יש 3 או 4 מאמנים טובים שמאמנים כבר 100 שנה, מרוויחים מילארדים וזוכים בתארים. האחרים פשוט טיפשים. וזה כולל את טיירון קורבין (מאמן יוטה ג'אז, הקבוצה של אנס קאנטר)".
מילים קשות מאוד יש לטנייביץ' להגיד על מאמני ה – NBA. אבל הוא לא מסתפק בכך:
"לא רציתי להתקשר לקורבין. אבל הייתי צריך להגיד לו שאני עושה לו טובה בכך שאני אלמד את אחד השחקנים שלו כדורסל, והוא ירוויח מזה הרבה כסף. אבל אני באמת שלא יכול לדבר עם אנשים שאין להם מושג מה הם עושים" המשיך הבוסני לשחוט לטיירון קורבין את הצורה "אנס קאנטר שכח איך לשחק כדורסל בזמן שהוא ה – NBA, הוא לעולם לא יהיה סנטר, אבל ב – NBA הוא משחק כל הזמן בעמדה מספר 4 או 5. הוא אומנם 2.10 מטר, אבל הוא הקלעי הטורקי הכי טוב שיש, וזה כולל את הגארדים, וב – NBA הוא לעולם לא זורק מבחוץ".
לטנייביץ' היה גם מה להגיד על המשחקים האולימפיים. כמובן…
"לא ראיתי יותר מדי משחקים באולימפיאדה. עדיין סבלתי מכך שאנחנו לא היינו שם. כדורסל בשבילי זה כמו קוקאין. יש טיפולים טובים לסמים, אבל אני כל כך פעם נופל מחדש. אני פשוט אוהב לאמן".
אז מה דעתכם? בוגדאן טנייביץ' כמו יוגוסלבי לשעבר טוב לא חוסך בביקורת, לא מפחד מאף אחד, ופשוט אומר את מה שהוא חושב. אם הדברים נכונים? אני לא יודע לגבי זה. אבל אין ספק שהם מוסיפים צבע ופלפל לקלחת הכדורסל שלנו.
מקור: אתר ספורטנדו
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליגת אל תחרות, סיפורה של מכבי חיפה (דעה)
מכבי חיפה השאילה לקבוצת עירוני קריית שמונה את השחקן סינטיהו סולליך (21). עד כאן, סיפור ידוע על שחקן שסיים גיל נוער וטרם מצא את מקומו בסגל של הקבוצה הבוגרת.
מכבי חיפה, כיתר קבוצות הספורט, משאילה את המוכשרים שביניהם על מנת שיצברו דקות משחק, ועל מנת לקבל עבורם דמי השאלה. עבור השאלת השחקן לעונת הספורט הקרובה תקבל מכבי חיפה סכום של 160-200 אלף ₪, על פי פרסומי התקשורת. לעניין ההשאלה, השחקן מצוי בחוזה עם מכבי חיפה וכך ניתן להשאילו, כל עוד קיים חוזה תקף. ההסדר המקובל הוא החתמת השחקן על חוזה ארוך טווח (כ 4 שנים), כאשר, בהתאם ליכולתו של השחקן, מחדשים את החוזה כל שנתיים שלוש. זאת על מנת לעגן את כבילת השחקן למועדון.
עיון באתר האינטרנט של ההתאחדות לכדורגל מראה שבפועל בוצעה ההשאלה לעירוני קריית שמונה. פרט מעניין הוא ששמו של השחקן (כפי שמופיע באתר ההתאחדות) הוא "סלליק סינטאיהו" ולא כפי שפורסם בתקשורת. לא נורא, זוהי הצרה הקטנה ביותר.
השאלתו של השחקן לא הייתה זוכה לעניין כה רב אלמלא, על פי הפרסומים, הכניסה מכבי חיפה את התנאי כי השחקן לא ישחק נגדה במסגרת תחרותית. רצונה של מכבי חיפה כי השחקן לא יסייע לקבוצתו החדשה בתחרות מולה מובן היטב. הרי הכשרת השחקן בקבוצת הנוער נועדה לטובת הקבוצה, וקופת המועדון. על כן, האפשרות שהשחקן יסייע לקריית שמונה נגד מכבי חיפה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות אלה.
קיומו של התנאי מקומם מכמה טעמים. האחד, פגיעה באוהדי קריית שמונה המעוניינים לראות את השחקן, בתקווה ויהיה טוב, משחק נגד מכבי חיפה. השני, אוהדי הכדורגל הצופים במשחק ורוצים את ההרכב הטוב. השלישי, יתר קבוצות הליגה שיצטרכו להתמודד נגד השחקן (או לפחות ספסל עמוק יותר) בעוד מכבי חיפה תהנה מהעדר השתתפותו.
אז מה עושים, כאוהדים חובה עלינו לפנות להתאחדות לכדורגל ולהסביר כי התנאי פוגם בתחרות הספורטיבית שבין הקבוצות, ועלול להוביל להרחבת היריעה כך שהתנאי יוכנס לכלל הספורטאים המושאלים.
על מנת לסבר את האוזן, הקבוצות הבכירות מליגת העל משאילות מידי שנה כ 3-5 שחקנים. רובם לקבוצות התחתית בליגת העל או קבוצות בליגה השנייה. אימוץ העדר התחרות על ידי המועדונים יוביל ליצירת הרכבים חד פעמיים מגוחכים שלא יטיבו עם אף אחד מהצופים.
בסופו של יום, בתקווה, ההתאחדות לכדורגל תבין כי מלבד שמירה על האינטרסים של בעלי הקבוצות (במקרה שלנו יעקב שחר) הרי היא חייבת גם לשמור על עקרון התחרותיות הספורטיבית ולמנוע מצב בו נאסר על ספורטאי להתחרות במועדון אחר.
*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
כדורגל עולמות – הליגה הספרדית נגד הליגה האנגלית (דעה)
אתמול פתחתי ערוץ הספורט (או ערוץ האולפנים, כי ספורט חי הם כבר לא משדרים) וחשכו עייני. מזל שהיה כבר לילה וזה התאים לי מבחינת לוח הזמנים.
מאיורקה נגד אספניול. שלושה דברים הפריעו לי שם:
1. איכות התמונה. כאילו היה זה סרט שעשו תלמידי כיתה ז' בשיעור וידאו.
הלו, אנחנו ב-2012. עידן ה-HD . ולמי שאין פלזמה גם ראוי לקבל צילום נורמאלי. מליגה שמתיימרת להיקרא "הטובה בעולם" הייתי מצפה למינימום הזה. אפילו הלוזון ליג מצליחה לפעמים להעפיל על הספרדים בהיבט הזה (ורק הזה).
2. האצטדיון. חצי ריק, הקהל בקושי נשמע. וזה עוד במשחק פתיחת עונה! ואחרי פגרה של למעלה לשלושה חודשים! באתר הרשמי של מאיורקה אפילו לא רשמו את מספר הצופים שהגיעו, אולי מתוך בושה.
המתקן כדרך קבע נראה נטוש במשחקי הבית של הקבוצה. כל זה באצטדיון שמכיל 23,000 מקומות.
3. הדשא. גוונים, דירוג וקיצוץ מוגזם. לא מדובר על תספורת שעברתי, אלא על המשטח של "איברו סטאר" (עלאק סטאר). לא הספקתי להגיד "על מה הגנן פה מקבל שכר?" וכבר הירוק נראה כמו אחו אירי. משחק פתיחת עונה כבר אמרנו?
לא כל המשחקים בליגה הזאת הם כאלו. את ברצלונה וריאל מדריד, בעיקר בבית, זאת חוויה לראות. כדורגל שוטף, טכני, מרהיב ועם הרבה שערים. אלו הדברים שמושכים אנשים ברחבי העולם ל"לה ליגה" ולסנגר עליה כאיכותית ביותר. גם ישנן קבוצות נוספות שממלאות את המושבים אצלה ויוצרות אווירה טובה, לפעמים מפחידה.
אבל בל נשכח את הפער העצום של שתי המוליכות מהשאר. אין תחרות ועניין בליגה של שתי קבוצות מבחינתי. המקום השלישי הוא מבחינת אליפות בשביל קבוצות כמו ולנסיה, סביליה ומלאגה כי אליפות הן לא יכולות לקחת.
כל זה, פלוס שלוש הסיבות הנ"ל לא יכולות ליצור משוואה של ספרד = בעלת הליגה האיכותית ביותר.
מי שכן עומדת בקריטריונים המחמירים היא אנגליה (מה חשבתם, שאני אכתוב איטליה? באסטה…). היתרון הבודד של ספרד עליה הוא הטכניקה האישית של השחקן הממוצע. לא שבארסנל, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וצ'לסי חסרים תותחים בתחום.
אכלוס האצטדיונים קרוב למושלם. האווירה נהדרת, כשכל פעולה חיובית זוכה להערכה של הקהל. שירים משעשעים לא חסר. גם כאלו שתומכים בקבוצה. הצילום של המשחקים נהדר. הרבה HD שפשוט הופך את המשחק לכיף לצפייה. גם השידורים האחרים מצולמים טוב וכולל שדר ופרשן (המקומיים) מצוינים. ישנו מגזין לקראת כל מחזור ופגרה שמשודר בארץ בסוף השבוע. מי שלא בקיא בענייני הפריימיר ליג יכול להכיר דמויות חדשות או פילוסופיות של מאמנים שמתראיינים ולראות אותם בפעולה למחרת על המסך שלו.
על הדשא אפשר להגיד שזאת פאר היצירה. חקלאים יכולים לבקש טיפים מהגנן של ארסנל, שזוכה שנה אחרי שנה במשטח היפה ביותר באנגליה.
כשבהתאחדות הספרדית יחליטו להתייחס לקבוצות נוספות אצלם חוץ משתי הגדולות, אפשר יהיה להתחיל לדבר על מהפכה. בינתיים מה שקורה זאת הליכה לכיוון השני. תקרות שכר, העלאת הרווחים מזכויות שידור והגדלת המענק הכספי על תארים (גביע המלך) יכולים להביא לצמצום הפערים ויצירת עניין חדש. עד אז הם יכולים בעיקר להתהדר בנבחרת.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
האם מייקל פלפס ישחק את טרזן בחידוש של הסרט הקלאסי?
אם ספורטאים לא היו אמיצים מספיק בשביל לשחק בסרטים לא היינו זוכים לראות קלאסיקות כמו ספייס ג'אם, או קאזאם (חלק יקראו לסרט קלאסיקה), ולא היינו רואים את קארים עבדול ג'באר נלחם בברוס לי בסרט Game Of Death שיצא בשנת 1978.
עכשיו עוד ספורטאי מועמד להיכנס לרשימה המכובדת של ספורטאים ששיחקו בסרטים. השחיין הנפלא מייקל פלפס קיבל הצעה לככב בחידוש לקלאסיקה טרזן שמופק על ידי Warner Bros.
זה לא משהו חדש ששחיין אולימפי ישחק את טרזן, בשנות ה – 20 השחיין האגדי ג'וני וויסמילר היה זה ששיחק בתפקיד הראשי. וויסמילר, זוכה 5 מדליות אולימפיות, והחזיק ב – 67 שיאים היה בתפקיד טרזן ב – 12 סרטים. קריירה מרשימה ללא ספק.
אומנם אין החלטה סופית, אך הבמאי דיוויד ייטס (ביים את הארי פוטר 5-8), גילה עניין בספורטאי הנפלא. אבל גם אם מייקל פלפס לא יככב בסרט הקלאסי אין לו מה לדאוג, תוכלו לראות אותו על גבי מסך הטלוויזיה בערוץ הגולף, כאשר הוא ישתתף בתכנית שתקרא The Haney Project. בתכנית מייקל פלפס יתאמן עם המאמן האגדי האנק הייני שאימן בעבר את טייגר וודס, וגם את הקומיקאי ריי רומנו.
הרעיון שמייקל פלפס יופיע על גבי המסך הגדול הוא קצת מוזר. אם שמעתם אותו בראיונות אז ודאי שמתם לב שהוא לא מתבטא בצורה הטובה ביותר, ולמעשה הוא נשמע כמו ספורטאי רגיל. לא שזה רע, אבל כשחקן לפעמים צריך להביא משהו נוסף לשולחן. מצד שני, התפקיד של טרזן לא יצריח ממנו לדקלם דיאלוגים ארוכים, או טקסטים מסובכים, הרי טרזן בעיקר נהם ועשה קולות של אדם קדמון. והמחשבה של לראות את מייקל פלפס דופק את ידיו על החזה וצורח – אוווווו היא פרייסלס.
אז אם מייקל פלפס אכן ישחק בסרט טרזן זו תהיה חווית צפייה מעניינת ביותר, כמעט כמו הסרט של קווין דוראנט שאמור לצאת בעוד מספר ימים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מנצ'סטר יונייטד – אברטון (1:0) / תקציר המשחק, מחזור 1, פרמייר ליג
לא כך קיוו מנצ'סטר יונייטד לפתוח את העונה. אלכס פרגוסון דיבר על ההתקפה החזקה שלו, על הרכש הענק מארסנל, אבל אחרי משחק אחד בפרמייר ליג לשדים האדומים יש הפסד. מרוואן פלאיני הבקיע את שער ניצחון, ורובין ואן פרסי ששיחק 22 דקות לא הציל את היונייטד מהפסד.
ההזדמנות הראשונה במשחק הייתה של אברטון. בדקה ה – 14 מרוואן פלאיני גבר על ולנסיה לאחר פריצה מהאגף השמאלי, אבל בעיטה שלו פגשה את הקורה של דוד דה חאה. בדקה ה – 23 הגיע האיום הראשון של מנצ'סטר יונייטד – נאני בעט מ – 25 מטר, אך הכדור חלף ליד השער של טים האוורד. 2 דקות לאחר מכן נגיחה של סטיבן פינאר נעצרה על ידי דה חאה. 3 דקות אחר כך וויין רוני כמעט והבקיע את שערו הראשון העונה, אבל האוורד עצר את הבעיטה החופשית.
אברטון המשיכה לשחק מצוין, ובדקה ה – 32 שוב עצר דוד דה חאה כדור של סטיבן פינאר. בדקה ה – 39 שינג'י קגאווה, הרכש החדש שהגיע מדורטמונד מסר כדור עומק לדני וולבק, אך הוא הצליח לבעוט החוצה, בדקה – 41 אוסמן בחן את דה חאה, שהציל כדור ענק.
השער היחיד במשחק הגיע בדקה ה – 58. מרוואן פלאיני התרומם לכדור קרן ונגח בעוצמה אל תוך השער. 0:1 מוצדק לאברטון. בדקה ה – 67 טום קלברלי היה יכול לכבוש אך גאגיילקה הציל מקו השער.
רובין ואן פרסי נכנס למגרש בדקה ה – 68, אך לא הצליח להציל את מנצ'סטר יונייטד מהפסד. פעם ראשונה מאז 2004 שהשדים האדומים מפסידים במשחק פתיחת עונה.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מייקל ג'ורדן לא מכיר את המשפט: "לעולם אל תשכח מאיפה באת" (דעה)
תאמינו או לא מייקל ג'ורדן היה אדם שחור. נכון ששכחתם? משום מה הפרט השולי הזה בביוגרפיה של מייקל ג'ורדן , כמעט ולעולם לא מוזכר. ואולי ניתן לזקוף זאת לזכותו של מייקל, שידע יותר טוב מכולם לטשטש את העניין הגזעי ולהפוך למותק הלאומי של אמריקה.
אך לא כך פני הדברים באמת, אמריקה של היום שונה לחלוטין מאמריקה של פעם. היום כאשר נשיאה המכהן של ארה"ב הינו אדם שחור אזי להיות ספורטאי שחור נראה כדבר הטריוויאלי ביותר. פעם בשנות השבעים הצביעות האמריקאית חגגה (מיותר לציין שגם לפני כן). בזמן שברחובות ארה"ב נלחמו השחורים על זכויותיהם השוות בהנהגתם של מרטין לותר קינג ומלקולם אקס, התחוללה מלחמה בוייטנאם שאליה הפלא ופלא נשלחו בין היתר חיילים שחורים, שאינם מקבלים זכויות שוות במדינתם שלהם.
הצביעות הנ"ל נתנה את אותותיה גם בספורט, רבים מתהדרים בניצחונו של האצן השחור ג'סי אוונס, שזכה ב-4 מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדת ברלין 1936 אל מול עיניו של הצורר אדולף היטלר, אך מישהו פעם באמת שאל כיצד מתייחסים לג'סי אוונס במולדתו שלו?
מייקל ג'ורדן כבר קיבל את הקרקע מוכנה, הוא לא היה צריך לעשות דבר על מנת להתחרות או לקבל זכויות שוות בארה"ב, המעט שהיה יכול לעשות הוא רק לזכור את העבר, להפיץ אותו, ולתמוך באנשים שלו, משמע האדם השחור. להיות אתלט שחור בשנות ה-80 וה-90 כבר לא היה ביג דיל, ולא, לא בזכות מייקל ג'ורדן, אלא בזכות אלו שעשו את העבודה לפניו, ובאופן אירוני למדי, עשו את "העבודה השחורה".
בשנת 1968 במשחקים האולימפיים של מכסיקו, טומי סמית' וג'ון קרלוס, שני אצנים אפרו אמריקאיים החליטו להזדהות עם אנשיהם, וכאשר עלו לקבל את מדליות הזהב והארד בהתאמה, הניפו יד מכוסה בכפפה שחורה המסמלת את הכוח השחור, לאות הזדהות עם אחיהם הנלחמים על זכויותיהם במולדתם, וכל זאת לרקע נגינתו של ההמנון האמריקאי. עוד באותה התקופה המתאגרף האגדי מוחמד עלי בחר לומר את המשפט שלימים יזכה למקום של כבוד במורשת השחורים בארה"ב: "אין לי שום עניין עם העם הוויטנאמי, הם מעולם לא קראו לי כושי!" כתגובה לסירובו לשרת בצבא האמריקאי במהלך מלחמת וויטנאם.
מיותר לציין כי אין אלו הדברים היחידים שעשה עלי למען זכויות השחורים בארה"ב, וכתגובה לדברים הללו ולסירובו הוא אף נאסר וישב בכלא, וכי גם צמד האצנים זכה ללא מעט ביקורת מצד האזרחים האמריקאים (ולאהדה רבה, ולמקום של כבוד בקרב השחורים). לעומתם מייקל ג'ורדן לעולם לא ייזכר כאדם שעשה משהו למען קהילת השחורים בארה"ב, רבים יתהו מדוע שיעשה? החיים האירו לו פנים, הוא סופרסטאר, שם מוכר בכל בית, וגם מרוויח לא רע.
אז זהו שלא, מדמות כל כך ידועה בארה"ב ובעולם כולו, הייתי מצפה לקצת יותר, לא ביקשתי שיצטרף לאגודת "הפנתרים השחורים", או שיפגין ברחובות, מהסיבה הפשוטה שבתקופתו כבר לא היה צורך, אבל בכנות, לענות תשובה כמו: "אני לא יודע על כך מספיק ולכן אין לי מה להגיד בנושא" כאשר נשאל לגבי תקרית רודני קינג ?
הסיפור הוא כזה, בשנת 1992 בשיא תהילתו של מייקל ג'ורדן קצת לפני האליפות השנייה שלו, התרחשו ברחובות לוס אנג'לס מהומות על רקע גזעי וזאת בעקבות הריגתו אל מול מצלמות של רודני קינג, צעיר שחור, בידי שוטרים לבנים, על לא עוול בכפו, ורק עקב היותו שחור. כשנשאל מייקל לגבי המקרה, בחר לענות בצורה הפוליטיקלי קורקט (ואידיוטית תסלחו לי) הנ"ל. בעוד למוחמד עלי מקרה מסוג זה היה הרמה להנחתה (תרתי משמע ) למייקל ג'ורדן זה היה מקסימום עוד שאלה קשה שהתשובה עליה יכולה לגרום לירידה חדה במכירות הנעליים שלו.
כנראה שמייקל ג'ורדן באמת שכח מיהו ומאיפה הוא הגיע, אחרת אי אפשר להבין כיצד שכח מי התווה לו ולעוד מיליוני ספורטאים שחורים בארה"ב את הדרך ואת הזכות להיות אתלט פעיל באמריקה החופשית ללא שום אפליה וגזענות מצד קהל האוהדים שלו.
אסכם חלק זה במילותיו של מייקל קראולי כתב הבוסטון גלוב: "מוחמד עלי היה מהפכן, מייקל ג'ורדן זה מותג".
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מתאזרחים בנבחרות לאומיות – בעד או נגד? (דעה)
מכבי תל אביב בכדורסל בתחילת שנות השמונים הייתה הקבוצה של המדינה, זו הייתה אותה פטריוטיות ישראלית הגורמת לנו לשוב ולקוות להצלחת הנבחרת, כשהקבוצה הישראלית הקטנה ניגחה את צסק"א, הרוסייה הגדולה, ממש כדבריו של טל ברודי בהנפת גביע אירופה "אנחנו על המפה ונישאר על המפה".
חלפו שנים, ומכבי תל אביב כבר לא הקבוצה של המדינה, בתל אביב הבלעדיות כבר לא רק שלה, ואפילו משחקיה לא משודרים בערוץ הלאומי. ולא שאנחנו פטריוטים פחות, אלא הייצוג הישראלי נגמר! היום זה הגוי של מכבי מול הגוי של צסק"א. כך היה פעם בכל קבוצות הכדורגל והכדורסל, כל קבוצה זוהתה עם זרם, שבט או סגנון חיים. היום יש שוק מלפפונים מעניין במיוחד בכל קיץ לא פחות מהעונה עצמה.
לדוגמה בספרד, במקום שתהיה מלחמה בין הקטלונים מבקשי החירות לבין בית המלוכה המדרידאי יש מלחמה בין מסי הארגנטינאי לבין רונאלדו הפורטוגלי, אפילו דרוגבה מחוף השנהב הגיע עד לארץ עגולי הפרצוף ומלוכסני העיניים. ואכן, בגלל השינוי הזה השתפרו כל הקבוצות, קבוצה מחזקת את הבסיס עם חלקי פאזל חסרים וכך כל קבוצה מציבה רף גבוה יותר של משחק איכותי, ואנו הצופים מקבלים מעל ומעבר.
אך כל זה היה נחמד לולא היה הנגע פוסח על הנבחרות. בנבחרת היופי זה הטקטיקה האיטלקית מול הטכניקה הספרדית, זו האתלטיות האפריקנית מול קצב הריקוד של הדרום אמריקאים. זה רוסי נגד גרמני. רק מה, בהרבה נבחרות אין כנראה מספיק כוכבים. בנבחרת צרפת יש שחקנים שנולדו בסנגל, גינאה וקונגו. בגרמניה יש פולנים, ובפולין יש צרפתים. כלומר, אנשים עם מנטליות שונה מקבלים זימון לנבחרת כי הם 'מתאזרחים'. הוא הדין גם לספורטאים האולימפיים, וכך את ישראל מייצגים ספורטאים אמריקאים, רוסים וגיאורגים.
וכאן מגיעה הנקודה
בענפים רבים בספורט יחס ההצלחה נמדד ע"פ מוצא גנטי. ללטינים יש טכניקה וכשרון ברגל, השחורים אתלטים ומהירים בריצה ובכדורסל, והסינים-יפנים גמישים מאוד. אך מה לעשות ולהרבה מדינות באולימפיאדה אין מספיק ספורטאים מוכשרים, כי מדוע שבישראל למשל יגדלו אצנים? לכן מאזרחים את דונלד סנפורד האמריקאי. וכך גם יוצא לנו ששני אחים – ג'רום וקווין פרינס בואטנג משחקים כדורגל לטובת שתי נבחרות שונות. אין רכז לנבחרת מונטנגרו? מזל שבאמריקה נולד עומאר קוק. טיוס ובלו לא ישראלים, גם לא סוסו פללשווילי, ופודולסקי לא גרמני כמו גם קלוזה, אלו אנשים שגדלו במקום אחר עם מנטליות שונה וגנים שונים. זה נהיה הרוסי של ישראל מול הרוסי של רוסיה, וחבל. הרבה מן היופי של האומות מתפספס בהשלמת הפאזל של המשלחות והנבחרות בצורת ה'התאזרחות'.
מצד שני, האם בגלל שגרמניה מייצגת את ה"גזע הארי", אז חייבים לשחק בה שחקנים בלונדינים שנולדו בגרמניה? הרי גם אוזיל וחדירה נולדו בגמרניה, אבל בגלל שאחד מהורים טורקי או טוניסאי הם לא כל כך מייצגים את הגרמני המצוי. אסור להם לשחק בנבחרת? הם נשמו את גרמניה בשניה הראשונה שיצאו לאוויר העולם כמו כל גרמני אחר. אז אם הם אכן נחשבים לגרמנים לא תהיה בעיה שגם שחקנים שלא נולדו במדינה יוכלו להתאזרח ולשחק עבור הנבחרת. או שאולי לא, ורק אנשים שנולדו במדינה יוכלו לייצג אותה בספורט.
השאלה איפה הקו המפריד. הרי בעידן החיים של היום, שממדינה למדינה עוברים בכמה שעות, כמות המהגרים והעירבוביה בין העמים גורמת לזה שכל ארץ כבר לא מתהדרת בייחוד שלה. אם כך, מה שונה נבחרת מקבוצת כדורגל רגילה?
ואולי זו נקודה עמוקה יותר. האם לכנות 'גרמני' אדם שנולד להורים גרמניים בעלי גנים אריים, על אף שגר בצרפת. או שמא המנטליות קובעת, ואם ישנו גרמני שנולד בצרפת ומתגורר שם, וכל חייו ופועליו עשה בצרפת הוא נקרא 'צרפתי' על אף שהוריו גרמניים, כי המנטליות שלו צרפתית בהתאם למקום הימצאותו. או במילים פשוטות יותר האם ייצוג מדינה באולימפיאדה הוא כטריטוריה או כעם.
האמת שבנבחרות הכדורסל מותר רק למתאזרח אחד לשחק בכל נבחרת. זה דבר שלא מובן לי, אם מתאזרחים זה בסדר אז למה רק אחד? ואם לא, אז למה אחד? מעניין למה איגוד הכדורסל קבע חוקים שונים מההתאחדות העולמית לכדורגל.
אז מה דעתכם, בעד מתאזרחים או נגד?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

