תגית: גיא גלבוע

הלהיט של הליגה הספרדית בשבועות האחרונות לא מגיע ממדריד וגם לא מברצלונה. מלאגה, עד לא מזמן קבוצת תחתית היא הראשונה להרוויח מפירות ההשקעה של נסיכויות המפרץ בליגה הספרדית. האם עתיד פבלו פיקאסו, יליד העיר להתהפך בקברו?

רבות דובר על כך שנסיכויות המפרץ גילו עוד מקור להשקעה, או שמא לבזבוז הכסף הלא נגמר שלהם. אחרי שבעלים מן המפרץ הפכו את מנצ'סטר סיטי לכזו שמהווה אתגר ליריבתה העירונית והאימתנית, הגיעו השייח'ים גם לספרד והראשונה להנות מכך היא מלאגה.

מלאגה, שוכנת על חופי הים התיכון במחוז אנדלוסיה הצמוד לג'יברלטר וקרובה לחופי צפון אפריקה. חופים מרהיבים שאפילו הספרדים עצמם מתגאים בהם ("קוסטה דל סול" היא עיירת חוף מדהימה), לצד מבנים עתיקים ומרשימים והכול בניחוחות ים תיכוניים. מדובר באחת מהערים העתיקות בהיסטוריה, כזו שיצרה לעולם את פבלו פיקאסו ואנטוניו בנדראס, אך אף אחד לא ציפה שדווקא קבוצת הכדורגל של העיר עשויה להיות מרכז למשיכה בשנים הקרובות.

שייח' עבדולה אל-תאני רכש את המועדון ביוני 2010, וכיאה למולטי מיליונר קטארי החל להזרים רוח חדשה, שמות חדשים ונוצצים לקבוצה שלא ממש הייתה רגילה לכך ורק אשתקד סיימה מקום אחד מעל המקום בו נושרים לליגת המשנה, המקום ה-17.

תחילת הפרויקט לא נראתה טוב, ז'סואלדו פריירה הגיע מפורטו לאחר הצלחה רבה בקבוצה הפורטוגלית, אך לא גרם למפנה והקבוצה החלה את העונה בצורה רעה מאוד ודורגה בתחתית הטבלה. השייח' מקטאר הבין כי כשלא הולך מחליפים מאמן והמפתחות הופקדו בידיו של מאמן ריאל מדריד אשתקד, מנואל פלגריני. הצ'יליאני שלא רשם הצלחה מסחררת בברנבאו, ידוע כמי שיודע לבנות פרויקטים ולראייה כל המעצמה שנמצאת בויאריאל היא פרי יצירתו, ולכן ידיו אמונות על הפרויקט של ה"אנשובים", כינויה של מלאגה.

פלגריני ייהנה כנראה מקיצור תהליכים ביחס למה שקיבל בתחילת דרכו בויאריאל וזאת כמובן בעקבות הכסף שמאפשר לו להביא שמות נוצצים.
ג'וליו באפטיסטה, הברזילאי שכיכב ברומא וארסנל מחורר רשתות בהתקפת הקבוצה, מרטין דמיקליס, עד לא מזמן תחנה אחרונה בהגנת באיירן מינכן, אמון על הסדר בהגנת הקבוצה כשלצידו בצד השמאלי של ההגנה משתבח המגן הברזילאי, וולינגטון.

את הקישור מנהיגים אנזו מרסקה האיטלקי המצוין, לאחר עונות טובות מאוד בסביליה ואחת פחות טובה באולימפיאקוס, דודה ואליסאו הפורטוגלים משלימים קישור רב לאומי מצוין לצידו של הכישרון הספרדי, נאצ'ו קאמאצ'ו תוצר מחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד, שעוד עשוי לממש את הפוטנציאל הגדול שטמון בו דווקא מחוץ למחוזות ה"ויסנטה קלדרון".

לצידו של באפטיסטה בהתקפה מרשים סלומון רונדון הצעיר. השחקן מונצואלה הרשית כבר 14 פעמים העונה ומהווה עניין למספר מועדונים מעט גדולים יותר ממלאגה, אך לא בטוח שהוא ירצה לעזוב את אצטדיון "לה רוסאלדה" כל כך מהר כי העתיד נראה ורוד מאוד. שחקנים כמו פטריק מטילגה הדני, קווינסי ווסו-אבייה מגאנה (עם עבר בארסנל וספרטק מוסקבה) ומאנו טורס הספרדי (תוצר מחלקת הנוער של בארסה) הם רק שמות שמשלימים סגל בהתהוות לקבוצה גדולה.

מלאגה נבנית צעד צעד, העונה אמנם החלה בצורה קטסטרופלית, הקבוצה דשדשה בתחתית, והנה התאוששות מופלאה בחודשיים האחרונים מעמידה את הקבוצה במקום העשירי בטבלה וככזו שמציגה כדורגל שובה עין ומבשר טובות, ומעל הכול היא כמעט בוודאות תהיה חברה בליגה הראשונה גם בעונה הבאה.

כאמור את העונה תסיים מלאגה ללא הישג משמעותי, אך סבלנות קיימת, מנואל פלגריני יודע לבנות פרויקטים, אם וכאשר רכש נוסף יתווסף כתוצאה מהכסף הרב שמגיע מהמפרץ, אנו עשויים לראות את מלאגה כחברה אפילו בליגת האלופות בתוך שנה או שנתיים. חם יהיה בעיר ולא רק בגלל האקלים הים תיכוני.

לטור האליפות הגדולה מכולן
לטור מכבי חיפה תיזהרי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

נוריץ' סיטי משלימה עונה חלומית ועלייה לפרמייר ליג ועליית ליגה שניה ברצף של שנתיים הישר מהליגה השלישית. פול לאמברט מוביל את הקנריות מדרום מזרח אנגליה לעבר פסגות חדשות.

בסוף עונת 2004-2005 הובסה נוריץ' 6-0 בידי פולהאם וגורל הירידה שהיה ידוע מראש נחרץ סופית ונוריץ' ואוהדיה המסורים נאלצו להיפרד מהפרמייר ליג.
מאז הקבוצה דישדשה בין מרכז לתחתית הטבלה בליגת המשנה וחיפשה את דרך המילוט חזרה במעלה הליגות.

הישועה הגיעה בדמותו של פול לאמברט, בקיץ 2009 לאחר שנשרה גם מליגת המשנה לליגה השלישית מונה לאמברט למחליפו של בראין גאן שוער העבר של הקבוצה, שניסה להשאיר את קבוצתו האהובה בליגת המשנה, אך לא צלח את המשימה.

לאמברט הסקוטי, שחקן עם עבר מפואר בסלטיק ועונה בבורוסיה דורטמונד בה זכה עימה בליגת האלופות בשנת 1997, ובכל זאת לא מן השמות בולטים שרבים זוכרים גם אחרי פרישתם. הוא היה קשר אחורי קשוח, בעל יכולת מנהיגות שאפשרה לו גם להיות הקפטן של אותה סלטיק, וכנראה שזה מה שגם בונה אותו למאמן צעיר ומצליח.

לאמברט אמנם לא הצליח במיוחד בקבוצה הראשונה שאימן בה, ליבינגסטון הסקוטית, אך מאז הקריירה שלו בנסיקה אדירה. את וויקומב הצנועה הוא הוביל הישר מהליגה השלישית לחצי גמר גביע הליגה והפסיד רק במשחק חוזר לצ'לסי הגדולה. אחרי שמחץ עם קולצ'סטר את נוריץ' של אותו בראין גאן 1-7 במחזור הפתיחה של עונת 2008-9, הוא נחת כאמור בקרו רואד של נוריץ', תוך שנוריץ' נאלצה לשלם תמורתו פיצויים בסך 425 אלף פאונד לקולצ'סטר, והוא החליף את גאן המפוטר.

מאז נוריץ' לא עצרה והעפילה בתום העונה שעברה חזרה לליגת המשנה לאחר עונת אחת בלבד, אך לאמברט לא עצר ושאף להתמודד על עלייה לפרמייר ליג. הוא הביא את גרנט הולט, סקורר במונחי ליגות המשנה באנגליה, הביא את אנדרו סורמן מוולבס, שחקן ממוצא דרום אפריקאי שנחשב כישרון מימיו בסאות'המפטון, ואת סטיבן יוז שבעברו שיחק בגלזגו ריינג'רס ומוסיף ניסיון רב במרכז המגרש.

צעירים שרצו דקות משחק כמו דני פאצ'קו מליברפול והנרי לנסברי מארסנל מחזקים אף הם את הסגל, וגם ההגנה חזקה עם ראסל מרטין, רוב אדוארדס ויינס אסקו הדני.
לאמברט מוציא את המיטב משחקניו ובניגוד לכל הציפיות הצליחו וחרף הסגל הפחות נוצץ מקבוצות צ'מפיונשיפ רבות אחרות העפילו הבחורים מקרו רואד ליגה, לאחר שער ניצחון של החלוץ סימאון ג'קסון הקנדי וניצחון 0-1 על פורטסמות'. בעונה הבאה הם צפויים לפגוש את צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד והסיטי בליגה הבכירה.

כמובן שהסגל יצטרך לעבור שינויים משמעותיים כדי לא להידמות לברנלי שלא השקיעה ברכש ומיד מצאה עצמה חזרה בליגת המשנה, אבל אפשר לסמוך על לאמברט שימשיך בדרכו לפסגה וידאג שבחוריו לא יהיה צאן לטבח גם מול האריות מהפרמייר ליג, הרי מדובר ב"קנריות", והן לעולם לא מפסיקות לשיר.

לטור פורטוגל על הגל
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הכוכבים הגדולים בורחים בהיותם צעירים למועדוני הצמרת באירופה, אך האם הגעתן של פורטו, בנפיקה ובראגה למעמד חצי גמר הליגה האירופית לא מעידה על שינוי כיוון? או שמא מדובר בשילוב מאסיבי של שחקנים זרים שגורמים לנסיקה של הכדורגל הפורטוגלי? חצי האי האיברי מציג כדורגל שובה עין, ולא רק בליגה שבצידו המזרחי.

הליגה בפורטוגל נמנית על ליגות הצמרת האירופאיות, אך אין מציינים אותה בשורה אחת עם זו האנגלית, האיטלקית, הספרדית והגרמנית.
היא נחשבת לאורך שנים ליצואנית דגולה של כדורגלני פאר שעיטרו את אותן הליגות. רוי קוסטה, לואיס פיגו, ריקרדו קרבאליו, נאני וכמובן גם כריסטיאנו רונאלדו הם רק חלק מאותם שמות שהחל משנות ה-90 המאוחרות מוכרים לכל חובב כדורגל עולמי.

אמנם פורטו כבר זכתה בליגת האלופות בשנת 2003 תחת שרביטו של מוריניו, בנפיקה עשתה זאת כמה עשורים קודם לכן ביחד עם אוזביו האגדי, ואפילו ספורטינג ליסבון טעמה את המנון ליגת האלופות לא פעם, אך הנהנית העיקרית משחקני הצמרת היא הנבחרת הפורטוגלית, הנחשבת לנבחרת מצוינת, אך עתה אולי זו שעתה של הליגה המקומית להנות מאותם הכשרונות.

פורטו לאורך שנים משתתפת קבועה בליגת האלופות, אך שחקנים פורטוגלים וכמוהם זרים משמשים בה לתחנת מעבר בדרך. לוצ'ו גונזלס,מריו ג'ארדל, ויטור באהיה וריקרדו קרבאליו הם רק חלק מאותם אלו שלבשו את המדים הכחולים לבנים בדרכם לפסגות אחרות. העונה תחת שרביטו של אנדרה וילאס מציגה פורטו את אחת הקבוצות הזוהרות בתולדותיה עם התקפה קטלנית בראשותם של הולק הברזילאי העצום, וראדמל פלקאו הקולומביאני המצוין שמרשית ללא הפסקה.

את הליגה הם מובילים בהפרש עצום, בליגה האירופית הם חלפו על פני צסק"א מוסקבה ובדרך לחלוף גם על פני ויאריאל לאחר 1-5 מדהים במשחק הראשון, ובהחלט ניתן לומר כי מדובר באחת הקבוצות הטובות באירופה כיום. רבים מסמנים את וילאס כיורשו של מוריניו, אם כי וילאס דוגל בכדורגל התקפי לחלוטין ולראייה התצאות הללו.

בנפיקה, האלופה היוצאת, גם היא עתירת כוכבים, וביקור באצטדיון "האור" מגלה את העוצמות הטמונות במועדון הזה, ואת גודלו. לא רק העבר של המועדון מעיד על כך, אלא גם שורת כוכבים כמו פאביו קונטראו, לואיזאו, אוסקר קרדוסו ופבלו אימאר שלא ממהרים לעזוב חרף הצעות מקבוצות צמרת ברחבי היבשת.

על ספורטינג ליסבון עוברת עונה לא קלה, אך בחירתו לנשיאות של גודיניו לופס עלולה לשנות את התמונה עבור הירוקים מליסבון ולהפוך אותם לגורם מאיים לא רק בזירה המקומית, אלא גם להתחקות אחר שאר יריבותיה מהליגה המקומית ולהיאבק על אחד התארים האירופים.

המפתיעה ביותר היא ספורטינג בראגה, שהתברגה במפתיע בשלב חצי הגמר של הליגה האירופית תוך שהיא מדיחה את ליברפול של דלגליש. מבט על הליגה המקומית יגלה כי היא סיימה שניה אשתקד והעונה מקדימה את ספורטינג ליסבון בטבלה, וזהו לא דבר של מה בכך כי הרי מדובר באחת משלוש הגדולות של פורטוגל.

בראגה מציגה קבוצה לוחמת ומאומנת, ולא נופתע אם תהפוך לגורם קבוע בצמרת דבר שכמובן יוסיף מימד של ליגה איכותית יותר. הוגו ויאנה הוא אחד מאותם פורטוגלים שהבין כי אפשר לחזור הביתה לליגה המקומית ולהנות מכדורגל טוב.

ובכל זאת אולי נכון לומר כי הצעירים המקומיים אכן לוטשים עיניהם לעבר הליגות שבחוץ ועל כן הקבוצות מסתמכות על כוח רב לאומי. ספרדים שלא מצאו מקום במדי ריאל מדריד או ברצלונה, ארגנטינאים, קולומביאנים, אורוגוואיים ובעיקר ברזילאים ממלאים את סגלי הקבוצות. הברזילאים מרגישים נוח מטעמי שפה, ואפשר רק לציין את פפה ודקו ככאלו שבחרו לייצג את הנבחרת הפורטוגלית ולא את זו של הסלסאו.

פרדי גוארין, מקסי פריירה, אדוארדו סאלביו, ניקולאס אוטמנדי, מתיאס פרננדס, וטימו הילדברנד הם חלק מאותם הזרים שהבינו כי יש לאן לנסוע גם אם אינך מוצא מקום בסגלים של אחת מקבוצות ה"פרמייר ליג", ה"לה ליגה" או ה"סרייה א", ואחרי עונה שכזו ישנה ההרגשה כי רבים כמותם יזרמו לחצי האי האיברי, אבל לצידו המערבי, ויבנו ליגה אימתנית בה קבוצות כמו ויטוריה סטובאל, לייריה או גימראייש יהוו את הבראגה הבאה.

לטור Mercy-Side No More
לטורים נוספים של גיא גלבוע
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

22 שנים מחכים בצד האדום של המרסיסייד לתואר האליפות. נכון, העונה הם אפילו פתחו בצורה קטסטרופלית את הליגה, ועושה הרושם כי גם את הגמוניית האליפות יאבדו החברים מליברפול ליריבה השנואה ממנצ'סטר, אבל בכל זאת קני דלגליש  מפיח תקוות חדשות שמא העתיד האדום צבוע ורוד.

כשרוי הודג'סון מונה למאמנה של ליברפול בתחילת העונה היו שציפו שהנה המפנה מגיע. ג'ו קול הוחתם כמי שאמור להוביל את השאיפות של הקבוצה ויחד עם מילאן יובאנוביץ' וכמובן שהכוכבים שנשארו בקבוצה טורס וג'רארד ציפו בקבוצה לחזור לצמרת האנגלית כבר העונה תחת שרביטו של האנגלי הוותיק שהגיע מעונה קסומה בפולהאם.

הדברים התפתחו כמובן קצת אחרת, ליברפול פתחה בצורה נוראית את העונה, הייתה אפילו מתחת לקו האדום לתקופה מעטה, והרי מדובר במועדון פאר בקנה מידה עולמי, דבר שכמובן לא התקבל בצורה חלקה על ידי האוהדים ולאחר מכן גם ההנהלה.קני דלגליש הוזעק למלא את השורות, וליברפול נסקה במעלה הטבלה כשרגע היא מתדפקת על דלתות המקום החמישי בליגה, דבר שעד לפני חמישה חודשים היה בגדר חלום.

דלגליש או קינג קני בפי יושבי ה"קופ" באנפילד הבין כי העתיד טמון בהחדרת מוטיבציה כי הרי חומר משובח ישנו, והעתיד תלוי בשילוב צעירים רעבים ושחקנים שיתנו כל עבור המועדון דבר שלא ניתן לומר למשל על פרננדו טורס.

וכשטורס נטש את הספינה הטובעת לצ'לסי (בינתיים שובק מהבקעה) והוחלף בצמד קארול וסוארז שבינתיים הפכו חלק ממהפכת דלגליש, זאת המבשרת על העתיד הורוד של המועדון. האגו נשכח בצד, הגיעו שחקנים שרעבים להצלחה, סוארז מפרק הגנות, קארול הוא מספר 9 קלאסי, ואפילו דירק קאוט הפך לסקורר. מיירלס נבחר לשחקן המשתפר בפרמייר ליג, לוקאס עשה שדרוג מדהים ביכולתו ותפס את החולצה מספר 5 גם בהרכב של הסלסאו מברזיל.

אבל לא רק אותם השחקנים היותר צבעוניים של ליברפול הם שהשתדרגו יחד עם קני דלגליש והקבוצה. מרטין קלי תפס פיקוד באגף ימין של ההגנה, וכשהוא נפצע גם ג'ון פלאנגן הוכיח עצמו כחומר טוב לעתיד. ג'יי ספירינג בשיפור עצום חרף נתוניו הפיזיים הוא מעין סוג של "פיטבול אנגלי" במרכז המגרש, ג'ונג'ו שלבי ודני ווילסון נכנסים גם הם לעניינים ועוזרים לייצוב השורות. וכשצעירים כמו סוסו הספרדי ורהאים סטרלינג מתדפקים על דלתות הקבוצה הבוגרת ככישרונות העתיד בהחלט נראה אדום בגוון ורוד.

בגיבוי ג'ון הנרי ואולי אפילו לברון ג'יימס שנכנס לאחרונה לביזנס באותה החברה ששולטת בקבוצה ייהנה קני דלגליש מתקציב נוח לרכש בקיץ, ואם ישמור על המרקם החברתי, שילוב הצעירים והרעב העצום לתואר האליפות ולחזור להיות שם דבר בקנה מידה אנגלי ואירופאי, העתיד מאיר פנים לחבורה האדומה שכבר לא נראית כמו מרסי-סייד, כזו שזקוקה לרחמים, אלא מהווה מחדש את גאוות המרסיסייד.

לטור דבר לא השתנה (בליברפול)
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

יהיה זה מגוחך לומר שהליגה האיטלקית מעלה ערכה דווקא ביום שאחרי שאחת מבכירות קבוצותיה, אינטר, מובכת בביתה בצורה לא מובנת על ידי שאלקה, שלא נמנית על אריות אירופה. ועדיין, העונה עושה הרושם כי הכדורגל האיטלקי עבר שינוי מסוים. החלוצים האיטלקים חדים מתמיד, הזרים מוסיפים את שלהם, בגדול, וגם שחקני ההגנה פורחים להם. האם זהו שובה של צו האופנה?

קהל אוהדי הכדורגל חיכה בציפייה לקסם של הליגה הזו, עד לפני כמה שנים אולי הבכירה שבליגות אירופה. עדיין מילאן, אינטר, יובנטוס, רומא, אלו שמות בקנה מידה עולמי, ותוסיפו את קבוצות הדרג השני כמו לאציו, פאלרמו, פיורנטינה ונאפולי, ומתגלה לנו ליגה איכותית כשגם התחרותיות עושה רושם, שבה אליה העונה.

נכון, עדיין ממוצע השערים (2.42) שמובקע במשחק נמוך משאר ליגות הטופ האירופיות, ואפילו מליגת העל שלנו, אך בל נשכח את האיכות, הפיזיות, ומבחר השחקנים שמתרוצצים על רחבות ארץ המגף.

פאטו ממילאן הוא חלוץ שיכול לעטר הרכב של כל קבוצה בעולם, גם אדינסון קאבני, האורוגוואי הלוהט מנאפולי, לא מפסיק להפציץ. אלכסיס סאנצ'ס הצ'יליאני, ילבש קרוב לוודאי חולצה של מועדון בכיר יותר בעונה הבאה, לאחר עונה נהדרת במדי אודינזה הצנועה. אלו רק חלק מהזרים שבולטים בליגה האיטלקית, ושאר מועדוני הפאר באנגליה וספרד כבר לוטשים עיניהם לעברם.

האיטלקים עצמם ולא רק הזרים הם אלו שנותנים תקווה לכדורגל האיטלקי לחזור ולהוות גורם מרכזי בבימה האירופית. חלוצים איטלקיים פורחים העונה, שחקני הגנה מנסים להידמות לנסטה, קאנבארו, מאלדיני ובני דורם והעתיד אכן נראה זוהר.

ג'יאמפאולו פאציני שרק בינואר הצטרף לאינטר, כבר הותיר חותם ברשתות היריב, כמוהו מלך שערי הליגה האיטלקית, אנטוניו די נטאלה שמשלים את החוד המפחיד של אודינזה המפתיעה, וגם חלוצים כמו אלסנדרו מאטרי שבגיל 26 נזכר לפרוח, עבר ליובנטוס, ואף כבש בבכורה בנבחרת הסקואדרה אזורה.

זו גם שעתם של שחקני הגנה האיטלקים, אנדראה ראנוקיה אמנם לא יציב במשחקו כפי שנראה במשחקים האחרונים, אך אין ספק שאם ישתפשף מעט יותר ברמות הגבוהות הוא יהיה נכס לאינטר ולנבחרת, וכמוהו ליאנדרו בונוצ'י מיובנטוס, שכמו כל הקבוצה חווה עונה שלא תיכנס לפנטיאון, וגם הוא עוד ישתבח.
גם אבאטה ממילאן יכול להיזקף לדור שחקני ההגנה הצעיר שהולך ונעשה חיוני לליגה ולנבחרת.

צריך לציין כי גם השתלבות חכמה של שחקנים בקבוצה מתאימה להם העלתה את יכולת הקבוצות. דוסנה ואקווילאני שנחשבו לכישלון באנפילד, חזרו הביתה לנאפולי ויובנטוס בהתאמה, ועושים עונה אישית טובה מאוד, שבהשוואה למצב באנפילד בטח גורמת לתהיות איך שם לא הפיקו מהם את אותה היכולת.
גם אמאורי שבחר בינואר לעבור פארמה מיובנטוס מוכיח בחירה נכונה מהי.

עם כן, ישנם גורמים מספר שמעלים מחדש את קרנות הליגה הזו. אטרקטיביות המשחק ההתקפי הופנמה, וקבוצות כמו אודינזה ונאפולי שדוגלות במשחק התקפי מצליחות לאין שיעור העונה. כמובן שגם שחקנים שידעו היכן להשתלב, ופריחתה של תוצרת המקומיים בין אם בגיל מאוחר יחסית ובין אם בדור הצעיר יוצרים תקווה כי נחזור לראות בשנים הקרובות קבוצות כמו יובנטוס, מילאן ואפילו נאפולי מתמודדות על תארים ביבשת, את הנבחרת האיטלקית חוזרת להיות חזקה ממש כמו לפני 5 שנים, ואת הליגה האיטלקית רוויה בדרמות, שערים וסקסיות, כי הרי אופנה ואיטלקים זה תמיד הולך יחד.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

היא אמנם מייצגת נסיכות קטנה, משחקת באצטדיון מפואר, מחלקת הנוער שלה משבחת צעירים ועד לפני כמה שנים היא גם הייתה חברת צמרת קבועה בצרפת ובאירופה.
העונה עוברת על מונקו עונה גרועה וסכנת הירידה ממשית, האם זהו סופה של קבוצה ללא אוהדים?

תיירי הנרי, פטריס אברה, יורי דז'ורקאף, רפא מרקס, פביאן בארטז, ג'ורג' וואה, דויד טרזגה, עמנואל פטי, כולם כדורגלני עבר גדולים שעברו במונקו בדרך להפיכתם לכוכבים ברמה עולמית.
איזה עבר מפואר היה לאדומים לבנים מהנסיכות הצרפתית הקטנה, הם היו חברים בצמרת הליגה הצרפתית מסוף שנות ה-90 ועד אמצע שנות האלפיים, הם אפילו הגיעו לגמר ליגת האלופות ונוצחו על ידי פורטו של מוריניו בשנת 2004.

אחרי אותה עונת שיא עזבו הכוכבים הגדולים, ומונקו החלה לנסות לבנות עצמה מחדש, לאסלו בולוני הרומני, פרנצ'סקו גוודלין האיטלקי, לא ממש הצליחו במשימה הזו, ולא יצרו את אותה היציבות שהייתה תחת דידייה דשאן. התקוות הופנו אל עבר מחלקת הנוער של המועדון אשר טיפחה כמה שחקנים שהיו אמורים לסחוב אותם חזרה לצמרת. פרדריק נימאני, יאניק סאגבו, דיסטל זולה ויוהאן מולו כולם היו חלק מאותם תוצרי מחלקת נוער, חברים בנבחרות הצעירות של צרפת שזוכות בדרך כלל להצלחה בטורנירים לגילאים צעירים, אלא שכיום הם מושאלים למועדונים בליגות נמוכות, ומוכיחים כי משהו במועדון לא עובד כמו שצריך.

היא אמנם נוצחה בגמר הגביע הצרפתי אשתקד על ידי פ.ס.ז', אך את הליגה סיימה רק במקום השמיני בדרך לעוד עונה מאכזבת. גי לאקומב קיבל את המושכות לעונה נוספת והתקוות לחזור למרכז במה גדלו כאשר החלוץ הרומני, דניאל ניקולאי הגיע מאוקזר ופטר הנסון השבדי הותיק הצטרף מראן, ובכל זאת מונקו חוותה פתיחת עונה רעה שהובילה לפיטוריו של לאקומב.

מחליפו לוראן באניד, חזר לקבוצה מגלות בנסיכויות המפרץ, ומיד צירף אליו את הגינאי פאסקל פיינדונו שחזר לליגה הצרפתית, ובכדי להוסיף מימד של כוח צורף גם מאמאדו דיארה שהגיע לאחר שלא בדיוק נספר בידי מוריניו בריאל מדריד. יחד עם החלוץ הדרום קוריאני המצויין צ'ו –יאנג פארק התקוות לצאת למסע היחלצות מהתחתית היו גבוהות, בכל זאת הסגל של מונקו עולה על זה של יריבותיה לתחתית, אך כאשר הקבוצה מפסידה פעמיים לעולה החדשה ברסט, מנוצחת על ידי ולנסיין, יריבתה לתחתית, ובמחזור האחרון על ידי נאנסי מהתחתית גם כן, אין זהו פלא כי מונקו מרוחקת מרחק 3 נק' מאוקזר  (שגם היא התרסקה בעקבות השתתפות בליגת האלופות העונה) שנמצאת מעל לקו האדום.

בכל זאת ישנו שיפור מסוים ביכולת וכשנותרו שמונה מחזורים לסיום העונה, כל משחק יחשב לגמר גביע ובו לא תרצה לרדת מונקו מנוצחת כמו בגמר אשתקד. כבר במחזור הקרוב תפגוש מונקו את האחרונה ארלה במאבק מפתח שאם אותו לא תנצח יכול להיות שהדרך לליגת המשנה תהיה סלולה.

ראוי לזכור כי למונקו מעולם לא היה קהל אוהדים תומך, ברוב המשחקים האצטדיון הלא גדול סטאד לואי השני אשר מכיל 18,500 כלל לא מתמלא, וכנראה שלא נזכה לראות קהל שתומך ודוחף את השחקנים למלחמה על ההישארות בליגה, ומאידך גם אם הקבוצה תרד כנראה שיותר מידי דמעות לא ישפכו ברחבי הנסיכות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

עם היוודע תוצאות הגרלת הבתים של ליגת האלופות, נשמעו הקריאות איכס, הגרלה מגעילה מפי שחקני הפועל תל אביב. אמנם לא הכי אטרקטיבית, אבל בהתבונן על שאר הבתים, הפועל תל אביב יכלה לקבל בית אפילו מאתגר יותר מבחינתה.

כבר דובר רבות על הגרלה לא אטרקטיבית, כזו שלא תמלא את אצטדיון ר"ג, כזו ששוב אכזבה את היושבים בציון שרצו לראות את ליונל מסי או כריסטיאנו רונאלדו על הדשא ברמת גן. זוהי למעשה התבוננות צרה של אותם אנשים שמתנהגים כמו אחרון הילדים שרוצים לרוץ אחרי מסי ולקבל חתימות.
הפועל תל אביב שצפויה לארח את משחקיה הביתיים באצטדיון רמת גן תתקל במשוכות נכבדות, אם כי לא מושלמות.
אין ספק שיהיה משקל למקום האירוח הסופי, וכיום כשנותר שבוע לערך לארכה שניתנה מאופ"א לתיקון הליקויים בבלומפילד, דבר שיאפשר להפועל תל אביב לארח לבסוף בביתה המקורי, לא נראים הדברים כניתנים לשינוי. נכון, לבלומפילד משקל רב בהישגי הקבוצה, הקהל יושב על הדשא, או בשפת הרחוב "יושב לשחקנים על הראש", מלחיץ ונותן תחושת בטחון רב לשחקני הפועל תל אביב, אך בל נשכח כי גם באצטדיון רמת גן שבו הקהל ישחק תפקיד מועט, מאחר והיציעים מרוחקים ומיושנים, דווקא על כר הדשא הגדול, הפועל תל אביב יכולה להנות מכך, עם ניצול המהירות של איתי שכטר ובן סהר על פני שטחים ארוכים היא תוכל להביך גם את הגנות שאלקה, ליון ובנפיקה.

סגלי הקבוצות היריבות ובפתיחת העונה שלהן מאירות פנים להפועל, אם כי אין זה בטוח כי יגיעו באותו המצב למשחקים נגד הפועל תל אביב.

ליון, שמגיעה מהדרג הבכיר, איבדה בשנתיים האחרונות את תואר האליפות בצרפת, ועדיין נחשבת לצרפתית הבכירה ביבשת וזאת בעקבות השושלת שיצר ז'אן מישל-אולאס וההגמוניה הברורה של הקבוצה בעשור האחרון בליגה הצרפתית, דבר שמושך שחקנים כמו יוהאן גורקוף להגיע מבורדו, וג'ימי בריאן להגיע מראן, וזאת כנראה מאחר שהשחקנים בליגה הצרפתית עדיין רואים בליון כמועדון הבכיר בצרפת חרף איבוד התארים.
אחרי 4 מחזורים נמצאת קבוצתו של קלוד פואל במקום ה-17 עם 4 נק' בלבד, אך הסגל שלה עדיין מעוטר בשחקנים מהשורה הראשונה של הכדורגל העולמי, ואפשר למצוא שם את הוגו לוריס, שוער נבחרת צרפת, ג'רמי טולאלן, חברו לנבחרת, אשר מתופקד לאחרונה כבלם וזאת בעקבות חולשת ההגנה של הקבוצה, גם מגן נבחרת ברזיל, באסטוס בעל בעיטות התותח, ליסנדרו לופז המפציץ מארגנטינה ופיאניץ' הבוסני, נותנים להבין כי מדובר במועדון פאר עם סגל שחקנים משובח ביותר. ההגנה הלא יציבה של המועדון יכולה להיות הדבר שעומד לזכות הפועל תל אביב עם החלק ההתקפי המוכשר שלה, אם כי עדיין סיכוייה של ליון עדיפים בבירור.

בנפיקה, אלופת פורטוגל מאשתקד, מועדון הפאר של אוסביו האגדי, תארח את הפועל תל אביב במשחקה הראשון ב14 לספטמבר ב"אסטדיו דה לוז" (האור) ומבין שלושת יריבותיה של הפועל, נראית כקבוצה בכושר הטוב ביותר עד עתה.
בנפיקה בהדרכתו של ז'ורז'ה ז'סוס, איבדה את כוכבה הגדול ביותר, אנחל די מאריה לריאל מדריד, אך הסגל שלה רבוי כוכבים כמו איימאר וסביולה הארגנטינאים, לואיזאו ודויד לואיז הברזילאים, אוסקר קרדוסו הפרגוואי שלא מפסיק להבקיע, ואלכסנדר חלב, הבלארוסי המצוין שהצטרף רק בימים האחרונים ואמור לחזק ולנווט את המשחק של הקבוצה. גם המגנים שלה עברו מונדיאל מצוין, כשבצד הימני נמצא מקסי פרייאה, שחקנה של נבחרת אורוגוואי, שזכה עימה במקום הרביעי במונדיאל בדרא"פ, ובצד השמאלי של ההגנה, אחת מהפתעות הגביע העולמי, פאביו קונטראו, שזכה לאחר הטורניר להתעניינות רבה ממועדוני הפאר ביבשת ובכל זאת נשאר בליסבון.
בנפיקה יכולה להיות המשוכה הקשה ביותר עבור הפועל תל אביב מאחר ומגרשה הוא ביתי למדי ובנוסף הקבוצה ברובה מחוברת ונראית מצוין, ויהיה קשה לאדומים להתמודד עם שלל כוכביה של הקבוצה הפורטוגלית.

שאלקה, נראתה כשם המפחיד ביותר בדרג השלישי של ההגרלה, אך לעת עתה לאחר פתיחת העונה הנוכחית, אין הדבר בטוח.פליקס מאגאת הצליח להחזיר את הקבוצה אשתקד למרכז הבמה האירופית ואף להיאבק על האליפות כמעט עד סיום העונה כשמולו ניצבה באיירן מינכן הגדולה. הקיץ שאלקה שאפה להתחזק ולבנות סגל חזק שיוכל לקרוא תיגר בשתי הזירות, הן המקומית והן האירופית. לשם כך צורפו, האנס סארפיי, מגן נבחרת גאנה, פאפדופולוס, היווני המוכשר, כריסטוף מצלדר שחזר מגלות במדריד, אוצ'ידה היפני וגולת הכותרת, הסמל של ריאל מדריד, ראול גונזאלס. בימים האחרונים צורף גם דיאק הרומני ומדברים על שמות נוספים שיצטרפו עד לפתיחת משחקי ליגת האלופות.
ובינתיים הרכש הנוצץ לא נותן אותותיו, ובשני מחזורי הפתיחה נוצחה הקבוצה תוך הפגנת משחק הגנה רעוע למדי. כנראה שעזיבתם של וסטרמן וראפיניה גרמה לחוסר יציבות, ונוסיף לכך את העובדה כי מצלדר שאמור להיות העוגן בהגנה, לא הרבה לשחק בשנים האחרונות והדבר ניכר במשחקו. בנוסף ישנה מחאה של הקהל כנגד פליקס מאגאת שלא מוסיפה לשקט על הדשא, והכוכב הקרואטי של הקבוצה, ראקיטיץ', אף נצפה כלובש את חולצת האוהדים המוחים. בהחלט לא שקט אצל הגרמנים, ולשם הפועל תל אביב צריכה לכוון בכדי להשיג נקודות. אם קבוצה כמו האנובר הגיעה בשבת האחרונה למגרש המדהים בשאלקה והביכה פעם אחר פעם את ההגנה של שאקלה, אין סיבה כי החלק הקדמי של הפועל תל אביב לא יצליח לעשות זאת.
נכון, מאגאת הוא סוג של שוטר, ושחקנים כמו מנואל נוייר, שוער הנבחרת, בנדיקט הוואדס, וג'פרסון פארפאן אין לפסול, וגם את העובדה כי נותר זמן לפתרון הבעיות ואין ספק כי מאגאת ינסה לעשות זאת, אך כפי שהפועל הצליחה אשתקד לעורר מהומות להמבורג, היא מסוגלת גם העונה לעשות זאת לשאלקה.

יש זמן עד למשחקים, שחקנים מחזקים את סגלי הקבוצות, כשגם הפועל תל אביב עתידה לצרף שחקנים, ואנדן בורה, יכול להוסיף מימד של ניסיון רב והמון פוטנציאל, ובל נשכח כי להפועל גם ככה סגל מוכשר ומשובח, ולכן יש לנו סיכוי לראות את האדומים זוכים בנקודות חרף עליונות היריבות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כשאף אחת לא באמת מאיימת על אינטר, עושה רושם כי הבטן של הליגה האיטלקית תהפך לקרב מעניין ביותר, כששינויים רבים צפויים עם מהלך העונה, וגם מקומם של מילאן ויובנטוס אינו מובטח בצמרת הגבוהה.

במבט מהיר על סגלי הקבוצות בסרייה A, הליגה האיטלקית אנו רואים שלא לכתו של ז'וזה מוריניו היא זו שתשנה את המפה ואינטר עדיין בפער עצום מבחינת כשרון משאר הקבוצות. למעט באלוטלי שעזב, אינטר למעשה לא נחלשה וזה מעביר את מרכז העניינים לשאר הקבוצות שקוראות תיגר על מקומות 2-7.
רומא שהיוותה עד סיום העונה כמתחרה העיקרית של אינטר בליגה האיטלקית אשתקד, צירפה את אדריאנו (אקס אינטר) וסימפליסיו שהגיע מפאלרמו, אך זה יספיק לאליפות כנראה, ובכל זאת הסגל עתיר בשחקנים טובים שיספקו לג'אלורוסי עונה בצמרת.
מילאן עברה קיץ עם שינוי בעמדת המאמן, כשמינתה מאמן אלמוני יחסית, מסימילאנו אלגרי, שהגיע מקליארי, אך גם מהלך זה לא שכנע את האוהדים הכמהים לקבוצה אטרקטיבית וכזו שתאיים על ההגמוניה העירונית הברורה של אינטר, והם ערכו הפגנות רבות על הרכש המועט כביכול ועל חוסר הרצון של ברלוסקוני למכור את המועדון. הסגל מוכשר אבל לא דיי בקווין פרינס-בואטנג, ממצטייני גאנה במונדיאל האחרון, בכדי לשאת אותם למאבק עם אינטר על הכס, ולא בטוח שגם לנשל את יובנטוס ורומא ואולי אף קבוצות אחרות ממאבקים על כרטיסים לליגת האלופות.
יובנטוס, אחרי עונה מבזה בה סיימה רק במקום השביעי והצליחה להשתחל בקושי למוקדמות הליגה האירופית, הביאה את לואיג'י דל-נרי, שהביא את סמפדוריה למקום הרביעי אשתקד, על מנת שיחזיר אותה לקדמת הבמה. גם צירופים של פפה ובונוצ'י מהנבחרת האיטלקית וקראסיץ' הסרבי אמורים לסייע ליובה לחזור לפחות למקום השני.
עושה רושם כי המתחזקת העיקרית הקיץ היא דווקא גנואה, שראתה את אחותה לעיר, סמפדוריה נוחלת הצלחה רבה ומסיימת עם הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. כנראה שזה עשה חשק לנשיא פרזיוסי, שפתח את הכיס וצרף את לוקה טוני הוותיק, אדוארדו ומיגל ולוסו שחקני נבחרת פורטוגל, וראפיניה הברזילאי בכדי לשדרג את הקבוצה לפחות למעמד הזהה לזה של סמפדוריה מאשתקד.
פיורנטינה שאיבדה את מאמנה, פראנדלי לנבחרת, נאפולי, פאלרמו ואולי לאציו ינסו גם הן לדגדג את הצמרת, ומאבק אמיתי על הבטן האיטלקית ולאו דווקא בניחוחות הרביולי או הפטוצ'יני צפוי לנו. שיהיה בתאבון.

לטור באיזו ליגת כדורגל הכי כיף לצפות?
לטור ליגת הכדורגל הקטנה בעולם
בחזרה לקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט