אין דין ואין דיין

 

אתמול בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל התגלו לנו שוב כל תחלואיה של מדינת הכדורגל הקטנה שלנו ברשות הרמטכ"ל, הנשיא וראש הממשלה אבי לוזון.

שלוש החלטות הרות גורל התקבלו אתמול, הראשונה שבהם הייתה הרחקתו של עומר גולן ל-3 משחקים, על סמך טענה של השופט במשחק שבו הורחק וקרא לו "אפס". עומר גולן טוען שהשופט (לירן ליאני) הקניט אותו לפני. האם על מנת להוציא צדק לאור בית הדין זימן את השופט הנ"ל לשימוע? ביקש לשמוע את הגרסא שלו או לנסות להגיע לאמת? ניחשתם נכון, בטח שלא, האמת היא לא מה שבית הדין מחפש, אלא עונשים גדולים שיכניסו אותו לכותרות.

בשימוע השני הגיעה הפועל תל אביב בעקבות האוהדים שקשקשו על שער 11, כאשר מה שמוביל אותם לעשות זאת הוא הקרע ביניהם לבין הבעלים אלי טביב. העונש הנבחר- רדיוס ללא קהל אם לא ניתנים 20 שמות של חשודים, 30 אלף ₪ קנס, הפחתת 2 נקודות על תנאי ו-2 משחקים בלי שער 4-5. האם לא נמאס מעונש קולקטיבי? המקשקשים נתפסו כבר בעת המעשה, האם זה לא אחריות בית המשפט לטפל בהם? האם אדם שנמצא במקום שבו נעשה פשע צריך להיענש גם אם אין לו שום קשר או ידיעה בנוגע למעשה? כותרות העיתונים טענו ביום שאחרי ששאר השערים באצטדיון לא תמכו בשירי הנאצה, נהפוך הוא – יצאו נגד השירים הפוגעניים. האם למרות זאת, אם הנהלת הפועל תמצא רק 19 חשודים במעשה – גם הם צריכים להיענש? אדם ששילם ממיטב כספו לא צריך להיפגע בגלל פעולה שאינה שלו, במיוחד כאשר החשודים נתפסו.

וגולת הכותרת: הפועל באר שבע נענשה במשחק ללא קהל עקב זריקת רימון גז למגרש. למשטרה יש חשוד במעשה, אך עדיין הקבוצה נענשה בצורה חמורה. ומה עם חלקה של המשטרה בסיפור הזה? המשטרה מקבלת כסף על האבטחה מסביב לאצטדיון, חברות האבטחה גוזרות קופונים על שמירת הסדר ותפקידם הוא למנוע את הזריקות הללו, והאם האחריות נופלת עליהם שלא הצליחו לבצע את תפקידם כהלכה? כמובן שלא. שאר הקהל ייענש עקב חוסר היכולת של בית הדין לפעול ולתת עונשים ראויים.

אני אוהד הפועל, ועשיתי מנוי לשער 7, עליו אני משלם סכום מסוים בהתאם לכמות המשחקים שנקבעת בתחילת השנה. האם יחזירו לי את כספי בגלל אי היכולת של משטרת ישראל וחברות האבטחה לבצע את תפקידם? כמובן שהתשובה ברורה מאליה, לקיחת אחריות במדינת ישראל זה חטא. זה לא בגלל שזו הקבוצה שלי, או המנוי שלי שנפגע בסיפור הזה, חלק גדול מקבוצות הליגה נענשות בגלל השלכת חפצים וכדומה, האם לא ניתן למצוא עונש קצת יותר יצירתי מלקחת מאיתנו את הזכות שלנו להגיע למשחק שעליו שילמנו? הדברים הללו ממשיכים לקרות, אז כנראה שעונשים קולקטיבים לא ממש עובדים על הקהל הישראלי, אך במקום לנסות ולצמוח מכך, לחפש את הפתרון הנכון – בית הדין הולך על הקל והפופוליסטי. כמה ילדים פשעו? 10,000 יענשו.

הגיע הזמן לבדק בית רציני בבית הדין המשמעתי, ומוטב כמה שיותר מוקדם, הכדורגל הישראלי גם כך מלא בחסרונות, אז למה להוסיף עוד סיבה לא להגיע לכדורגל? תתעוררו.

סיכום קמפיין נבחרת ישראל בכדורגל

הנבחרת ספרה עוד כישלון להעפיל לטורניר גדול, כשסיימה את מוקדמות יורו 2012 בניצחון "מתוק" על מלטה המסכנה.

במדינה של 8 מיליון מאמנים, כבר התחילו לחפש את האשמים אחרי ההפסד נגד יוון. חלק טוענים שאבי לוזון אשם, חלק טוענים שהשחקנים אשמים, חלק מאשימים את התקשורת (בעיקר פרננדז), אבל הרוב הרגיל מאשים את המאמן באי ההצלחה של הנבחרת.

קודם כל, מי שהשלה את עצמו שהנבחרת שלנו יותר טובה מקרואטיה ויוון, יכול להמשיך "לחיות בסרט". עוד לפני תחילת הקמפיין, היה ברור שמבחינת סגל אנחנו שווים מקום 3 בבית. הרי ליאור רפאלוב לא מתקרב לרמה של ניניס הכישרוני, ולוקה מודריץ' היה צריך להוות בורג מרכזי בצ'לסי, בעוד שליוסי בניון אין מקום בסגל, והאחרון עבר לארסנל כדי לראות מעט דשא העונה.

אני מסכים עם ההצהרות של אבי לוזון (שלפי דעתי יו"ר לא רע בכלל), צריך להאמין בנבחרת, אחרת היא בחיים לא תצליח. אבל אחרי עוד קמפיין מאכזב, יהיה כבר קשה לקנות את תמיכת הקהל, במיוחד שפורטוגל ורוסיה המאיימות מחכות בהמשך הדרך.

ההחלטה החכמה והאמיצה להעביר את משחקי הנבחרת מרמת גן הקודר לבלומפילד הביתי והמצומצם היא לטובתו של אבי לוזון בלבד, שכמעט ולא זכה לקרדיט על כך מהתקשורת ומהקהל.

אבל בדבר משמעותי אחד אבי לוזון טעה – במינוי המאמן. זה לא שפרננדז מאמן גרוע, הוא פשוט לא מתאים, ולכך אחראית "הועדה לבחירת המאמן לנבחרת" המגוחכת, שאותה בנתה ההתאחדות לכדורגל.

נבחרת בנויה מאוסף השחקנים הכי טובים של מהמדינה, והמאמן צריך להפוך אותם מאוסף שחקנים לנבחרת. לשם כך, הוא צריך להכיר במיוחד את האופי. מי יכול לשחק עם מי, מי חבר של מי, לדעת את עבר השחקנים.

אני כמעט בטוח שפרננדז לא יודע שאיתי שכטר ישב במעצר בשבדיה, שליאור רפאלוב סובל מירידות תכופות מדי בכושר, שגילי ורמוט נעלם במעמדים גדולים ורמי גרשון עד לפני שלוש שנים היה בראשל"צ מהליגה הארצית.

לצערי, אין עדיין מאמן זר ברמה סבירה שמכיר את האופי של כל שחקני הסגל הרחב של הנבחרת, ולכן האופציה היחידה היא מאמן ישראלי.

חזרה לפרננדז, נכון שהוא לא מוריניו, הצבת השחקנים שלו מעוררת מחלוקת (אלרואי כהן מגן ימני?!?) והוא מתעקש לריב עם התקשורת בכל מסיבת עיתונאים, אבל בכל זאת ראינו כמה משחקים טובים מהנבחרת.

אם פרננדז היה מכיר את אופי השחקנים ועברם, הוא היה יכול להרכיב נבחרת שתתמודד היטב עם הלחצים והכישלונות במשחקים המכריעים נגד הנבחרות הגדולות (לא נעים כשכל המדינה יושבת על הראש שלך), ואולי הסוכריה על מקל הייתה הופכת לאייקון לאומי.

לגבי הקמפיין הבא, הייתי שמח לראות את אברם גרנט חוזר לעמוד על הקווים ברמת גן, מה שכנראה לא יקרה. גם אלי גוטמן ביחד עם אייל ברקוביץ' (צמד המפויסים), שייתן את נשמתו עבור הנבחרת, יכול להוות מתכון מצליח. כמו בעונת הדאבל של הפועל ת"א, אז גוטמן היה אחראי על הפן המקצועי ויוסי אבוקסיס על המנטלי.

חג שמח עונה חדשה בפתח

פרק ראשון- אוהב כדורסל ישראלי!

נולדתי לתוך שבת של כדורגל

מהרגע שאני זוכר את עצמי, נגיד גיל 6, אהבתי את המשחק

הולך לבלומפילד בשבתות, מסניף את הריח הנורא של קבבי החתולים מהרחוב

העלייה במדרגות, ריח הגרעינים

מיטב הזיכרונות

לכדורסל לקח לי טיפה זמן להתחבר

כלומר הייתי במשחק של מכבי ת"א נגד קריסטל פאלאס בגיל 6

אבל ככה סיפרו לי,זה לא שאני ממש זוכר את זה

בבית ספר, בתור אוהד מכבי ירחם השם, שום דבר לא השתנה בין שנות ה 80

לשנות ה 2000

כולם דיברו ביום שישי על המשחק של אתמול בערב

משחקי יום ראשון בליגה קיבלו ביומן שלי בדרך כלל שורה אחת

לפעמים גם זה לא

אה כן, וכמו היום, אי שם באפריל התעוררתי לכיוון הפלייאוף

איכשהו בתקופה ההיא רימו אותנו שיש תחרות

לימדו אותנו שיש טובים ויש רעים שמנסים לגזול את התואר

אני חושב שגם השידור בערוץ הראשון התאים את עצמו לכך.

השינוי הגדול אצלי חל בקיץ 1988

יש מעט מאד פעמים בחיים שאתה מקבל פטיש 5 קילו בראש

מתעורר ומבין שכל מה שלמדת או לימדו אותך בכל השנים הוא שקר

פעמיים זה קרא לי בתחום הספורט.

קיץ 1988 שמעון מזרחי וצביקה שרף זורקים מכל המדרגות את מ י ק י

אדריכל הניצחון

משהו ביום הזה, אולי זאת הדרך

אולי בגלל שמיקי התחנן להישאר אפילו בשביל להיות שחקן ספסל

רמז לי שזהו

תם עידן מבחינתי ואני רק בן 13 וחצי

רגע אחרי שקיבלתי מתנת בר מצווה בדמות מנוי למשחקי גביע אירופה (אז לא היה משולב)

הפסקתי באופן מוצהר להיות אוהד מכבי ת"א

ואז התחלתי לאהוב את הכדורסל הישראלי

כשאתה פתאום מתעניין בתוצאות של קבוצה זניחה שעד לפני רגע לא הייתה קיימת בתודעה

מול אליצור נווה דוד רמלה, כי אתה רוצה להישאר בליגה

אתה מבין שהתחלת לאהוב כדורסל

כשאתה שומע בחרדה צעד וחצי ביום ראשון ומוותר לחלוטין על שושלת

אתה יודע שהתאהבת בשנית, אולי בעצם לראשונה.

ומאז אני עוקב

ותודה שזה קשה בכדורסל הישראלי לעקוב

להכיר מחדש את הסגלים

לצפות בעונה מתישה כשתוצאותיה ידועות מראש

ובכל זאת,רבות הפעמים שמשחק כדורסל התנגש עם זה של הכדורגל

ולמרות זאת העדפתי את הסל

לא תמיד ברור למה

 

פרק שני- שונא כדורסל ישראלי,שונא!

קשה לי לשים את האצבע על יום ספציפי בו הבנתי שאני מתעב את הכדורסל הישראלי

הרי ישנם כל כך הרבה רגעים

מעולם לא היו לי ציפיות לקחת אליפות

אני חושב שביום שהחלטתי שאני אוהד ראשון

נגזר עליי ובצדק יש לומר, חיים ללא אליפות

וזה בסדר

לא כל קבוצה בכל ליגה מתחילה את העונה עם ציפיות כאלה

אפילו לא ב NBA בעלת הדראפט.

אני חושב הכדורסל הישראלי נגמר ביום שפיני גרשון התמנה למאמן מכבי ת"א

לא שאני חושב שהוא גדול מאמני הכדורסל

אני עדיין חושב שהוא מחזיק בהישג של יותר פעמים פוטר מאשר אלוף

אבל ברגע שהאלטרנטיבה היחידה שהייתה פה

זה שתמיד דיבר נגדם והסתכל להם בלבן של העין, הפך לאחד משלהם

מה זה שלהם, הקבוצה שבצלמו, שם זה נגמר

פתאום, כל החביבות שהייתה פה, הפכה לתועבה

הדרך, הזלזול, שכיבות הסמיכה ההם באוסישקין

הבנת שמשחקים פה בקקה, סליחה על הביטוי.

תוסיף לזה, החלטה שערורייתית של יול"ב להעניק למכבי זכות אוטומטית ביורוליג

כך שהאלופה לא נכנסת אוטומטית לטורניר היוקרתי, חיסל את זה סופית מבחינתי.

ניחא שאין סיכוי, אבל גם אם אתה מדהים את העולם, לא יצא לך מזה שום דבר

ואז התחלתי לשנוא את מכבי ת"א ואת הכדורסל הישראלי

 

פרק שלישי- אדיש לכדורסל הישראלי, אדיש.

ובעצם חזרתי להיות ילד

רוב הזמן אני פשוט אדיש לכדורסל הישראלי

ומתעורר יחד עם קופל אי שם במאי לפיינל פור

עד לא מזמן גם ימי חמישי היו חשובים לי כדי לראות אם מכבי מפסידים

היום אני גם אפאתי לזה

ונזכר ביריבותיהם רק במידה והם מגיעים לפיינל פור

ובאמת, באמת, באמת

איך אפשר לא להיות אדיש לזה?

קח את כל הקבוצות בליגה, תערבב את הישראלים

תוסיף לזה כמה שחקנים זרים

והנה לך קבוצה חדשה לגמרי

כל מה שהיה שנה שעברה , נגמר

ואז שוב הניסיון לזכור איפה יהוא אורלנד משחק היום

מה קורה עם אבי סוכר

וגם לאן התערבבו הפעם הזרים של ירושלים מהעונה שעברה

לפעמים זה משעשע

לרוב זה משעמם

אז נכון, יש לי חברים, בזכותם אני דואג להיות יותר מעודכן

בכל זאת לא נעים לדבר על ריצ'י ריילפורד ולא לדעת מי הזרים של הקבוצה שלך היום

אבל לרוב, התוצאות יותר חשובות בשביל הווינר השבועי מאשר כי זה באמת חשוב.

והעונה, חידוש מרענן

בדרך כלל אחרי שהיורדות נקבעות מחליטים על הקפאתן

הפעם מראש, קבוצות יודעות שאין מה לשחק

אז יש לנו אלופה

ואין לנו יורדת

אין לנו ליגה

אבל בכל זאת יש לנו אהבה

והיא תפסיד

הקבוצה ה 11 – בשוליי מחזור מס' 1

הם נפגשים בחדר ההלבשה, בוקר ללא משחק הוא עדיין בוקר של קבוצת כדורסל.

יש מפגש.

יש אסיפה.

יש שיחה.

ודיון.

על הסכין או מס' 0?

הזרים מתנגדים ומציעים להשאיר משהו באמצע.

כמו שלי, אדריאן בנקס צועק ומתנדב להדגים.

הוא מסרב.

מנסה להתנגד.

בכל זאת, לא מתאים לו. זו צריכה להיות החלטה שלו. הוא חושב.

0 או על הסכין.

צועקים בעברית.

"0 זה אומר ששכבה קצרה וקוצנית תגרד לי", הוא אומר.

על הסכין, זה מטריד, מפחיד, זה שריטות ודם הוא חושש.

"אל תפחד", יהוא מנסה להרגיע אותו,

ובלב חושש בעצמו.

נזכר בעונה שעברה ובסיבה האמיתית לחולשה של ארון מגי.

קטש רק הרוויח מזה, צועק חכמון שחזר מהבירה.

מה?

פרנקו מתעצבן. תמיד כשמזכירים את קטש הוא מתעצבן.

"ממה הוא הרוויח?" הוא יורה לכיוונו של חכמון במבט שאומר לך תוציא תוקף מסופו, יא קאקר.

"מהמספר 0 במכונה."

"אם זה ככה, אני הולך "על הסכין".

אבל אני לא מסוגל לבד.

מי עושה לי?

ליפשיץ לוקח צעד קדימה.

אין סיכוי פרנקו ממלמל.

כריס.

בוא.

ווטסון לוקח קצף וסכין וצועד למקלחת.

פרנקו נושם עמוק ופותח מכנס.

אין כמוהה (כנראה)

מכבי חיפה גדולה במשחקים גדולים, לפחות לרוב/מכבי תל אביב מוכשרת, אך אינה גדולה כפי שעשו ממנה/ הפועל תל אביב מתחברת למציאות/ באר שבע מתחברת לאשליות/ וגם באירופה מתחילים לקבל צורה. סוף השבוע הארוך הסתיים, זה הזמן לסכם

חיכיתי עד אמש בכדי להתחיל ולהסיק מסקנות. מה לעשות ככה זה כשהגדולות של ליגת העל משחקות רק ביום שני בערב. על הנייר הייתה תחושה של חזרה וציפייה לימים בין הקרב בין המכביות, זו מת"א וזו מחיפה חוזר למרכז הבמה, על הדשא ישנה עוד הרבה עבודה. ובכדי שגם הפועל ת"א תצטרף לאורך זמן לחבורה הזו, חייב לבוא איזשהו שינוי מהיר, אם לא בהרכב, לפחות בחשיבה.

הזמן שלך

יש בה משהו אחר במכבי חיפה. נכון, קרה שהיא גם קרסה במשחקים גדולים וחשובים, הפועל ת"א בבלומפילד אשתקד, הפועל ת"א במשחק העונה שסגר את הקיזוז, וכמובן במשחק נגד בני יהודה שמנע אליפות מהירוקים. עם זאת לרוב ועם כל חוסר הבהירות סביב עתידו של אלישע לוי, התחושה כי מכבי חיפה היא המועדון הכי בריא בכדורגל שלנו נותנת אותותיה כשהיא מגיעה כאנדרדוג, לפחות על הנייר. אמש היא שטפה את המגרש עם אינספור החמצות, כדורגל סוחף שבמזל לא נגמר בשלושה או ארבעה שערים לזכותה, ובעיקר זה שהבהיר לכולם כי כשהיא רוצה, זה הזמן שלה.

כישרון לחוד, קסם לחוד

העובדה כי היא נראתה הכי טוב מתחילת העונה לא גרמה לשינוי המחשבה כי במכבי ת"א יש חומר טוב יותר מזה של הירוקים. אמנם איווניר הצליח לחבר את הצעירים יחד עם המבוגרים יותר וליצור מערכת שקטה, אך התצוגות, ויגידו גם מביני עניין, לא היו גדולות כאלו שהצדיקו הצהרות, ובעיקר נבעו מהחלשות היריבות העיקריות למאבק האליפות, אלה שנתנו בטחון לצהובים. והנה אמש הובהר כי הכישרון אינו הפתרון לאליפות. הייתכן כי שחקנים שעד לעונה הנוכחית זייפו ובגדול יהפכו פתאום לטורפי הדשא? לא כך הדבר. נכון, דור מיכה ורועי קהת יחד עם עומר ורד הם עתיד ורוד ביותר, אך בנוגע לשאר? ימים יגידו אם הם באמת כאלו קוסמים.

איפה שר הביטחון?

אם במכבי ת"א יכולים להתאכזב מעט מהיכולת אמש, בהפועל ת"א צריכים להתחיל לחפש פתרונות ובמהירות. זה לא סוד, וכתבתי על כך לא פעם העונה, ההצמדות לצמרת הגבוהה אינה ביטוי ליכולת מרשימה. 11 שערים בשבעה מחזורים לא יכולים לשאת את הקבוצה לריצה בצמרת, וכאשר ההגנה שספגה עד אמש שני שערי ליגה, ממשיכה את הקו מפולין בה נחשפה לחוסר התיאום המשווע שלה, מתגלה במערומיה. עד כה פגשה הפועל קבוצות פחות טובות והתקשתה גם מולן, אם חלוצים טובים יותר לא בטוח שהפועל חיפה וב"ש היו יוצאות בידיים ריקות מבלומפילד. עכשיו כשאין אפשרות לצרף שחקנים, אולי הגיע הזמן לתת במה למור שושן הצעיר? פרנסמן חסר בטחון, באדיר קשיש, אז אולי האוהדים יקבלו בשמחה שילוב של בלם צעיר שיבטיח הרבה יותר, והאמת, גם אם זה יעלה בכמה נקודות.

עכשיו אני כי ההוא הלך

הרבה כבר נכתב על ההתפטרות של ניר קלינגר. אל לה להפועל ב"ש לחשוב כי הניצחון בקריית אליעזר בקרב כה חשוב, הוא בשורה כי הכל תקין. גיא לוי, שחוזר למועדון, הינו מאמן מוכשר, אך הסגל לא מבטיח כי האדומים מהנגב יצליחו לחבר ניצחונות בכזאת מהירות ולברוח מאימת התחתית. מי שקורא עמוק בין השורות יכול להבין כי העונה החליטה אלונה ברקת שלא להוציא כסף בכמויות, ועל אף ההצגה של תקציב גבוהה, אין מענה אמיתי של קבוצה שרוצה חלק עליון. יוסף אבו לאבן זה נחמד ומוכשר, אך האם זה יספיק לברוח? יותר נכון אם מעתה יגידו בב"ש לפחות לאוהדיהם, להנמיך ציפיות, אחרת גם עם גיא לוי לא בטוח שיגיעו לנווה המדבר.

אירופה, צורה לה

ובאירופה במחזור שסגר לנו את בואה של השנה החדשה עבר מחזור דיי שגרתי. פאריס סן ז'רמן הוכיחה כי מתחברת במהרה, הדילוג המהיר על ליון האימתנית, הוכיח כי למרות פתיחה מגומגמת, השנה צרפת תואר מאורות הבירה. נאפולי ממשיכה במגמת ההתייעלות והשיפור המתמיד, ונראה כי היא תחבור ליובנטוס בצמרת הגבוהה. וולטר מאצרי האנרגטי מפיק משחקניו קסם שבדרום איטליה מתקשים להאמין למראות הנוצצים שבו, אך אם ימשיכו כך, אולי התכלת שלהם יתאים עצמו לשמיים ולפסגות.

באנגליה עניין שגרתיים בעיר מנצ'סטר, אך בלונדון ראינו את טוטנהאם מתחברת ואחרי הפתיחה הלא טובה, ידע הארי רדנאפ היכן לגעת והתרנגולים הופכים אופטימיים. עם אדבאיור חד, מודריץ' מבריק וואן דר וארט מפציץ, הספרס ינסו לנשל את צ'לסי ממעמד הקבוצה הבכירה של לונדון.

לסיום נאמר כי אי אפשר להפריד בין כדורגל, פסיכולוגיה וביטחון. כאשר שלושתם מתחברים בקבוצה, היא תזהר, כאשר אחד הסממנים לא יציב, כך גם יראה משחקה של אותה קבוצה.

היא לא במשבר, היא חושבת שהיא במשבר

מכבי חיפה לא במשבר, היא חושבת שהיא במשבר…

מכבי חיפה כותבת על עצמה בעיתון, קוראת את זה וגם אחר כך מגיבה ומסיקה מזה מסקנות. חברים יקרים, כמה אפשר להתעסק בעיתונות? כמה אפשר להתעסק במצלמות וכתבים?אתם לא במשבר אתם פשוט לא שמים — על שום דבר…

לא משנה כמה שיחות יעשה יענקל'ה, כמה שיחות יעשה אלישע, זה או שהשחקנים יתחילו לתת משהו על המגרש, או שלא, שחקנים בחיפה אוהבים את הכתבים וצלמים אבל מפחדים מהכדור, זה פשוט מצב לא הגיוני, לא משנה כמה הם יתאמנו מישהו צריך לעצור הכל, לתפוס את השחקנים איפה שצריך לתפוס אותם ולתת הרכב קבוע לקבוצה הזאת עם כמה שפחות רוטציה, כל פעם אלישע מעלה שני חלוצים אחרים וקישור אחר וכל פעם הוא מקבל כלום מאותם שחקנים.

צריך להרים את הראש ולהסתכל לעובדות בעיניים, עזבו שחקנים בקיץ הזה, נכון, אבל הביאו שחקנים אחרים והעלו גם שחקנים מהנוער, ואחד מהם הוא סרי פלאח, שחקן מעולה! הולך להיות אחד הבלמים הגדולים של ישראל…מעבר לזה חיפה היחידה כרגע שניצחה בליגה האירופית, היא צריכה להפסיק להתעסק בדיבורים, להפסיק את כל העניינים מהצד ולהתחיל לעבוד על חיבור קבוצתי, כי לחיפה לא חסרים שחקנים, חסר חיבור קבוצתי, המשימה הזאת מונחת על כתפיו של אלישע.

אי אפשר להגיד אפלו שחיפה לא קבוצה לא טובה, המחצית הראשונה מול גנק בארץ, סיום המשחק מול בוראץ, משחק הפתיחה מול סכנין…היו שם תצוגות התקפה מעולות, נכון שהיו בעיות בהגנה אבל ההתקפה עשתה הרבה עבודה, יש קישור יש התקפה ועל ההגנה מתחילים לעבוד. חיפה יכולה לשחק יפה כשהיא רוצה, הכל תלוי בה. אני לא מבין למה אריק בנאדו אחרי הפרישה לא נהיה מאמן ההגנה של חיפה, שיבוא מהצד ויחבר את רצועת ההגנה, יש לו כל כך הרבה ידע…

והקהל? בשלו, אני קורא לקופים הירוקים, תפסיקו עם הקריאות האלה("תתפטר"), עזבו את אלישע תנו לו ולקבוצה לעבוד, תעודדו, אל תשרקו בוז, אחרת הדרך שלכם להפוך לקהל הצלחות כמו מכבי ת"א וריאל מדריד היא קצרה מאוד… קהל שלוחץ להישגים תמורת השקעה כספית גדולה שבסוף מתנפצת מול העיניים עם אפס תארים…

שקר החן, הבל היופי

היכולת הלא מרשימה של הפועל תל אביב עלתה לה באיבוד נקודות/ אחד סבע נקודת אור בליגה בינונית/ הליגה הספרדית חוזרת למקורות/ באיירן ללא מתחרות/ ופאריס סן ז'רמן מתחברת. סוף שבוע שדוגל ביופי ולא נותן לכדורגל לשקר לנו

היכולת של ליגת העל העונה דיי מזוויעה. מוליכת הטבלה שמגרדת ניצחונות, כשגם יריבותיה הגדולות הן לא אטרקציות גדולות. מעבר הלגיונרים שבינתיים לא מפסיקים להרשית, הוריד את רמתה של ליגת לוזון הרבה מתחת למקום השישי באירופה. ליגת העל צריכה זריקת מרץ חדשה, אולי השנה החדשה תביא עימה את הבשורה.

אין בלופים בכדורגל

הפועל תל אביב לא מרשימה, וכפי שכבר כתבתי, כי הטבלה מעט משקרת. קשטן יכול לבוא ולומר שגזלו לו שער חוקי (אכן כך), אך קבוצה שמתיימרת לזכות באליפות לא יכולה להציג בחמישה מתוך ששה מחזורים יכולת כה דלה. יהיו כאלו שיאמרו תנו להם זמן להתחבר, ונכון, בל נשכח כי עזבו אותה השחקנים המובילים, אך עושה הרושם כי בניית הקבוצה הייתה קלוקלת לגמרי. אין שטף, למרות השענות על שיטה כביכול התקפית. לאורמוש יש כישרון, אך לא בטוח שהוא זה שיניע את תמוז ודמארי, וכאשר אבוטבול לא פתח טוב את העונה, עבאס בינוני, ואיגייבור אדיש, אי אפשר היה לחשוב שהבלוף הזה לא יתפוצץ מתישהו. האמת, זה עוד לא שיאו של הפיצוץ.

סבע-בה

בין כל הרמה הלא מרשימה הזו, אי אפשר שלא להריע לאחמד סבע, וגם להצטער על העובדה כי התגלה בגיל מאוחר. החלוץ של מכבי נתניה הוא אימתני, חזק וגם חכם. ראובן עטר מציג מסביבו את השחקנים הטכניים ביניהם נחום, מוגרבי ועזרא, וסבע משמש כפיבוט ומוציא לפועל. בעונה כה חלשה, לא בטוח שזה לא יספיק לצמרת הגבוהה. אם ידעו לשמור גם על הקופסה, הכל יהיה סבבה.

בחזרה למקורות

הריסוק השנתי של אתלטיקו מדריד חזר על עצמו, ברצלונה כנראה גורמת לחבורה של הקולצ'ונרוס לאבד כל אמונה ודרך. מסי עצום, והגשם שטף יחד עם משחקה של בארסה אמש, אבל כשאתלטיקו משחקת לרגליה, הכל נראה קלי קלות. אולי בשנה הבאה. גם ריאל מדריד מוכיחה כי כשהיא לוחצת על הגז באמת, ההכרזות על חזרתה של התחרות בספרד מוקדמות לגמרי.

הגזע העליון

באיירן מינכן ללא מתחרות. רמיסה קלילה של 0-3 על לברקוזן השאפתנית, הוכיחה למי שעוד תהה, השנה אין לה מתחרות, לפחות בגזרה המקומית. דורטמונד מתקשה ומנצחת בקושי, ברמן לא יציבה, שאלקה אמנם טובה, אבל לא בכדי לדגדג את היינקס וחניכיו. הליגה הגרמנית סגורה השנה, תאמינו לי. בואו נסגור על שנה לבאיירן, שנה לשאר, הולך?

מחוברים

סוף סוף זה הגיע. פאריס סן ז'רמן הגיע למשחק חוץ קשה במונפלייה המוליכה, והצליחה להרשים עם 0-3 גם היא. פאסטורה הוא כוכב בחסד עליון, ובטח בליגה הזו, וכשהצוות המסייע שלו הולך ומתחבר, עושה הרושם שבמקרה שלה זה באמת היה עניין של חיבור, והרי אין כמו רגע שיא בכדי להוכיח זאת. עם לוגאנו וחזרתו של סאקו גם מרכז הגנה עולמי יהיה לה, ובעיר האורות אפשר להתחיל להדליק אותם, אם כי עדיין לא לצחצח את שדרות השאנז אליזה, אולי בעוד שבוע נגד ליון.

פיצוחים בע"מ

גם אברטון הגיעה להסתגר ב"סיטי אוף מנצ'סטר" מול חבורת הכסף של מנצ'יני. הוא ידע לשלוף מהספסל את המחליפים המתאימים, כאשר דז'קו במשחק לא טוב, ולמרות שאברטון התחפשה לרגע להפועל חיפה ובקושי עברה את החצי, באלוטלי ומילנר הם המושיעים הזמניים. צורת המשחק הלוחצת של הסיטי ידעה להתמודד עם בונקר מתמיד, קשטן, הבט, כך עושים זאת.

עוד סוף שבוע הסתיים לו. היה מעניין, אך גם מאכזב. ליגת העל חלשה, בספרד אי אפשר לבנות על תחרות, וכך גם בגרמניה. למה נוצר הכדורגל אם לא להפתעות? אולי היום בבאר שבע?

מנפלאות הטבלה המשקרת

הפועל ת"א בראש הטבלה הרבה בזכות ההגרלה וצריכה להיזהר, האקס שלה, ערן זהבי, נהנה ממאמן צעיר ורעב, אינטר שוב בוחרת רע, ואתלטיקו מדריד וולנסיה מנסות לומר משהו אחר מבארסה וריאל. מחזור אמצע השבוע ברחבי אירופה הביא עימו כמה מסקנות

את הכותרות במחזור אמצע השבוע בליגת העל גנבו להן עירוני רמה"ש ובני סכנין לאחר שגברו בהתאמה על מכבי ת"א ומכבי חיפה. הפועל ת"א נהנית מפתיחת עונה טובה מבחינת תוצאות, אך היכולת, אוי היכולת. וגם באירופה חווינו שירים ושערים מעניינים יותר ומעניינים פחות.

בלומפילד זה הבית

הפועל ת"א היא מובילת הטבלה החדשה בעקבות מחזור אמש. 13 מ-15 נק' היא צברה, ועם כל שלל הביקורות כלפי דרור קשטן, הקבוצה משיגה תוצאות לעת עתה. ועדיין, היכולת רחוקה מלשכנע, וגם קבוצה פצועה כמו הפועל ב"ש, הביכה לא פעם את ההגנה האדומה. קבוצה טובה ובריאה יותר הייתה נהנית מההפקר. וגם בהתקפה, החלוצים באים יותר מידי לאחור, ואין משחק שוטף. אז נכון, המחזור הוא רק החמישי, אך על הפועל לזכור כי ארבעה מחמשת משחקיה התקיימו בבלומפילד כאשר גם איבוד הנקודות היחיד עד כה, נגד בני יהודה, התרחש במגרש הביתי. בשביל אליפות צריך הרבה מעבר ליכולת הנוכחית, השאלה היא איך מפיקים רצף ושטף מהסגל הזה?

אכלו ק"ש

עירוני קריית שמונה לאחר עונה בצמרת הטבלה, איבדה משהו מכוחה. אין לדעת אם זה חוסר תאבון מצד חניכיו של רן בן שמעון, אך כל הכוכבים מאשתקד בראשותם של עדי אלישע ואדריאן רוצ'ט לא מצליחים לשחזר במאום את יכולתם. אם רוצים בקבוצה מהצפון להתברג בחלק העליון, הם יצטרכו להתאפס על עצמם במהרה, ולחזור לפחות לרעב שאפיין אותם מהעונה החולפת.

הבשורה?

תחילת העונה בליגה הספרדית מאופיינת לכאורה בצמצום פערים בין ברצלונה וריאל לשאר החברות לצמרת, ואני לא מדבר על אוססונה שחטפה שמינייה מבארסה. אתלטיקו מדריד עם פלקאו כמפציץ נראית טוב אחרי מחזורי פתיחה מגומגמים, וגם ולנסיה של אונאיי אמרי השאפתן נבנית נכון, ובל נשכח את מלאגה שקוצרת תוצאות עד כה ונדבקת לפסגה. ועדיין עוד מוקדם להכריז על מהפך או צמצום פערים אמיתי. גם אמש נהנתה ולנסיה מהיעדר מגן ימני טבעי של בארסה, והעובדה שאריק אבידל, כך תחושתי, יחווה עונה חלשה למדי, כך שאין להסיק מסקנות מהירות. לגבי ריאל מדריד ומוריניו, ייתכן כי למדו להתגונן נגדן, הקבוצות מגיעות מוכנות, אך כאשר יפתח הסכר של כריסטיאנו רונאלדו, לא בטוח שיהיה מי שיעצור אותו. ובינתיים מי אנחנו שנלין על תחרות? אתלטיקו מדריד, ולנסיה, מלאגה, סביליה ובטיס, איזו צמרת כיפית!

גביע הדוויס

לאחר עשרות פיטורים וחוסר שקט, נראה כ מאוריציו זאמפאריני קיבל סוף סוף החלטה נכונה. דוויס מאנגיה, מאמן צעיר שהגיע מהנוער המקומי, נראה כאיש המתאים להוליך את פאלרמו של העונה. החיבור של השחקנים למאמן הצעיר, המשחק התוסס וגם הרוטציה, הם המצרך שלא היה שם בעונה האחרונה. ערן זהבי יוכל רק ליהנות ממאמנו החדש, ומלמידה מהאייקון, פאבריציו מיקולי, כאשר את הספתח האדיר הוא חווה כבר אמש. דוויס מאנגיה וזהבי, זה שילוב לגביע הדוויס.

שוב אותו הצליל

זה היה באוויר ואמש קיבלנו את החותמת, ג'יאן פיירו גאספריני כבר לא מאמנה של אינטר. חוסר חיבור משווע ובעיקר חוסר אמון מצידם של שחקניו, הוביל לתוצאות כושלות שבשיאן ההפסד לטרבזונספור בליגת האלופות, וההפסד המביך עוד יותר לנובארה הקטנה. אבל שוב עושה הרושם כי מוראטי לא ידע לאן ללכת, קלאודיו ראניירי, עוד אחד מאותם המאמנים המוערכים יתר על המידה, הוא המאמן הבא של ה"נרואזורי". ראניירי למרות המון ניסיון אינו המאמן שיוציא מאינטר משהו אחר, אולי בתחילת הדרך, אך בשביל בנייה לטווח ארוך, כפי שמכוונים שם, היה עדיף למנות מאמן צעיר, ושמות שהיו באים, לא חסרים. הרגשתי היא כי גם ראניירי לא ירומם את מצב רוחם של יושבי ה"סן סירו" הכחולים-שחורים.

מונופול – YEAH

המרענן הרשמי בפתיחת העונה בצרפת זוהי מונפלייה. החבורה של רנה ג'יראר, בעברו מאמן הנבחרת הצעירה של צרפת, נראית פשוט מצוין, ולאור חוסר היציבות של מארסיי, ליון וחברות הצמרת, עושה הרושם כי דווקא היא זו שתקרא תיגר על פ.ס.ז' כשזו תתייצב לה. מארקו אסטרדה, הצ'יליאני הנהדר, וגם החלוץ, אוליבייה ג'ירו, הם מניות בעלייה, והקהל של הקבוצה הצנועה שרק חזרה לליגה הבכירה לפני שנתיים, יכול לפנטז על הימים הורודים של אריק קאנטונה, לורן בלאן וקרלוס ואלדרמה.

יאללה עכשיו הפנים למחזור סוף השבוע. הפועל חיפה תבוא להקשות על האדומים בבלומפילד, מכבי חיפה תקבל את רמה"ש בכושר טוב, וב"ש תנסה להכניס את מכבי ת"א למיני משבר. ובספרד אתלטיקו מדריד תנסה לתת מימוש להצהרת הצמצום.

ספרדי כפול? חכו שתראו מה מחכה לכם

זכייתה השנייה ברציפות של ספרד באליפות אירופה בכדורסל, אמנם אינה דבר שכיח, אך כשמתבוננים על העתיד שלה, אפשר להסיק כי לא כאן תעצור המכונה הזו. מעצמת הספורט ממתינה לעוד התכנסויות אצל מלך ספרד

עוד פסגה היא הצליחה לכבוש, עוד תואר נוסף לארון, ספרד קוטפת כל דבר שיש בספורט העולמי, והפעם תורו של הכדורסל ליפול תחתיה. אליפות אירופה שנייה ברציפות, כזו שקבעה נחרצות מיהי הנבחרת האירופית הטובה ביותר, וממי צריכה לחשוש ארה"ב, אם וכאשר בלונדון 2012.

המלכים של המלך

איזה עומק יש בה בנבחרת הזו שעושה אותה לכזאת גדולה. בתחילת הטורניר היו אלו האחים פאו ומארק גאסול, שהביאו את כל המטען העצום מה-NBA ופירקו כל יריבה מתחת לסלים. בהמשך הטורניר הארוך, הפך חואן קרלוס נבארו לכוכב הגדול, הוא זה שלקח תחתיו את כל הנבחרת, ובהצגות בלתי נשכחות כולל 27 נק' בגמר עצמו, שהוכיחו גם מיהו השחקן הגדול ביותר שמשחק מחוץ לליגה של דיוויד סטרן.

גם חוסה קלדרון, רודי פרנדדס, סרחיו יול ופליפה רייס היו שם לגיבוי עמוק, והוכיחה ליגה חזקה מהי. פרננדס עצמו, שרק הקיץ הצטרף לאלופת ה-NBA, יגיע לבסוף ולנוכח השביתה המתבשלת, לריאל מדריד, ויוסיף עוד שם אדיר לליגה הצפויה להיות הטובה בעולם, לפחות בעת השביתה.

המגוון בעמדות, העומק שמאפשר בכל עמדה קליבר, הוא המפתח להצלחה. הצרפתים שלחו את המספר הרב ביותר של שחקני NBA לאליפות, אך המגוון שלהם מצומצם, זאת מאחר שלמעט ניקולה באטום, שהיה לנקודת אור, אין לה שחקני חוץ בולטים מלבד טוני פארקר, וכשכל הכישרון מתרכז בשחקני פנים כמו יואקים נואה, בוריס דיאו ואחרים, לא פלא שאין לצרפתים מענה ליכולות החוץ של הספרדים.

בספרד יודעים כבר מגיל צעיר לעבוד עם שחקנים ולהתאימם לעמדות המתאימות, כך שיווצר מגוון, אשר ייתן פירות כבר בגילאים הצעירים. ראייה לכך, היא שגם באליפות אירופה עד גיל 20, האלופה היא לא אחרת מאשר…נכון, ספרד.

זה היה תואר שנצפה מראש, אך מבט על כלל הנבחרות הספרדיות מבטיח כי לא כאן הסוף.

צעיר ולנצח

זה לא שכל שחקני הנבחרת הנוכחית של הספרדים מבוגרים. נכון פאו גאסול ונאבארו הינם כבר מעבר לגיל 30, אך לפרננדס, מארק גאסול ובייחוד לצעירים, יול, רוביו, קלאבר ובעיקר המתאזרח האדיר, סרג' איבקה, יש עוד שנים רבות לתת בשירות המלך.

איבקה רק בן 22, וכבר הפך למשמעותי עבור אוקלהומה מה-NBA, כאשר הפוטנציאל שלו זוהה כבר בגילאי נוער בספרד, ואזרוחו מבטיח לספרדים שאיבות וחסימות לעוד שנים רבות.

ויקטור קלאבר, גם הוא בחירת סיבוב ראשון בדראפט, משתבח בינתיים בולנסיה המקומית, וכך גם כוכב אליפות אירופה לנבחרות צעירות, ניקולה מירוטביץ', שגם כן זכה כבר להיבחר בדראפט, ובינתיים חתום בריאל מדריד, לצרכי פיתוח. כל אלו לא חצו את גיל 25, ואפילו לא מתקרבים אליו, ומבטיחים עתיד אדיר באזור הצבע.

תסתכלו גם על כריסטיאן איינגה, עוד בחירה לא מובנת בדראפט בו נבחר עמרי כספי, אך זיהוי הפוטנציאל שלו, מזכיר מאוד את זה של איבקה, וכשהוא עתיד לפרוץ במדיה של הקליבלנד קאבלירס, ולזכות באזרחות ספרדית גם כן, כמי שאותר בקונגו, אך גדל בחצי האי האיברי, כך שגם לעמדות של שחקני החוץ, הספרדים יודעים לתת מענה. כשבנוסף גם את ג'וסף פרנץ', מבאדלונה, כדאי לציין, כרכז עתידי.

כך בונים מסורת, כשדבקים בהשבחת חומרי הגלם מהיותם צעירים, כשמשבחים אותם בליגה מהטובות שיש, וכשפורסים את השחקנים על שלל העמדות הנדרשות, גם העתיד הספרדי מובטח. ספרדי כפול כבר זכינו לראות, אל תתפלאו אם גם המספר הזה יוכפל.

 

ישראל מתייבשת

כשהגדולות של ליגת העל ישחקו רק היום, הטניס שיחק תפקיד מרכזי בסוף השבוע שלי, וגם שם לצערי, התייבשתי והתביישתי. וכשהלגיונרים פורחים, לא פלא שגם ליגת העל מתייבשת בגזרות הצפוניות והדרומיות שלה.

בלגאן. כך אפשר להגדיר את שנוצר בימים האחרונים. דודי סלע מתעצל ומאכזב, הפועל חיפה משוועת לעדן בן בסט, שבכלל לא מתעניין בה ומרשית שער בכורה, שכטר נהנה מכיבוש, אך צריך לא להסתנוור, ועל יוהן בלייק, יש הרבה מה לדבר. וזה עוד לפני המנה הגדושה של היום.

מצפונה עד דרומה, מבת ים עד אוקלהומה

זה לא זה. קלינגר דווקא ניסה הקיץ לבנות משהו שונה, על טהרת המקומיים, בלי יותר מידי ניצוצות מסביב, אך לצערו כדור הוא כדור שלג, וכשהפסד אחד מוביל למשנהו, אין מה שיעצור אותו, בייחוד כשאין מנהיג על הדשא. וזו הטעות הגדולה שלו. יוסי שבחון?  הדבר האחרון שהוא יכול להיות זה מנהיג.
ובגזרה הצפונית, צר לי, ניצן שירזי, אבל הפועל חיפה למרות פה ושם הבלחות אמש, לא נראית כמי שמבינה את מצבה, הראש חולה, הצעירים ממורמרים, אז או שתקים צעקות ותאפס אותם, או שתעשה לביתך.

משרד החוץ

איתי שכטר כבש את שערו השני העונה בבונדסליגה, בקבוצה החלשה של קייזרסלאוטרן זה בהחלט הישג. שלושת השערים שלה אמש, למרות הניצחון, הושגו במקריות רבה, וחוסר ריכוז של הגנת מיינץ. לא תמיד המזל ישחק למי שמעמיד בהגנה את הבלם החלש ביותר בליגה, רודני, אתם רציניים? זה שחקן כדורגל?
אני מודה, הייתי בטוח שעדן בן בסט יהיה ראשון הלגיונרים לחזור ארצה. בינתיים הוא נראה לו רע, משקיע, משתלב ומתרוצץ כמי שרעב, אמש גם כבש את שער הבכורה שלו מול המוליכה, מונפלייה. אז עדן אתה תמשיך לכבוש, ואני אכין את הכובע להסרה, דיל? אה, ושלומי ארבייטמן, תדע שלפעמים צריך לדעת מתי לעזוב, ולאן, ווסטרלו זה מקום מצוין בכדי לשבח אותך.

עצלנות ודיכאון

גביע הדיוויס, שישי בצהריים, חם, דודי סלע שחקן של קהל, שטויות. כפי שהוא לא מתרומם יותר מידי בקריירה האישית שלו, כך גם ברגע האמת מול שחקן מוכשר, אך כזה שהיה חייב לגבור עליו. הטעויות שלו נבעו מעצלנות וחוסר ריכוז, וזה מה שמכעיס בכל איבוד המשחק הארוך והמתיש שהיה לנו בצהריי שישי. עם הפן המנטלי של סלע לא ישתפר, אפשר לומר שלום לקריירה שלו. מנגד, אמיר ויינטרוב, עבודה טובה בחדר הכושר, על הפיזיות, על פל הגוף העליון, על המהירות, והוא שחקן טופ 75 קלאסי. ואנדיוני, לא התפלאתי, א. הזוג שמולם היה איכותי מלכתחילה, ב. לצערי זה לא זה, הם נעים על גלי התלהבות ותו לאו, אין שם הרבה יכולת.

מובהקות

סופ"ש בליגות אירופה השונות הובילו אותי למסקנות עם סימן מאוד מובהק, לפחות לגבי כמה קבוצות שעקבתי אחריהן. הראשונה, ברצלונה, לא מיהרתי להכניס אותה למשבר, וכנראה שכך הדבר. הפערים משאר הליגה, נשארו כשהיו, והשעמום, למי שאוהב תחרות, לא כאן חברים. גוארדיולה לא נלחץ מכמה ביקורות, אם כי לא בטוח שההגנה הזאת תספיק להמשך ההתמודדויות המשמעותיות באמת, לגבי ההתקפה, תעברו הלאה, אין מה לומר.

באנגליה התמקדתי בארסנל ובק.פ.ר. הראשונה, קבוצה במשבר, אך נשאלת השאלה האם לצד מיקל ארטטה, הרכש הבולט של המהלך המהיר לחיזוק הקבוצה, שאר הרכישות לא בוצעו מתוך פאניקה? תשאלו חובבי בונדס ליגה מובהקים, ותגלו שפר מרטסאקר, הוא לא מי שיתן שלווה להגנה שכוללת את כושל-ייני.

הלונדונית השנייה, מקווינס פארק, היא דווקא זו שנראית לא רע בכלל, ידעה היכן לפגוע ברכש חכם ומדויק, וכנראה שתהיה עימנו מספר שנים טובות כחברה בפרמייר ליג. ג'ואי ברטון, הוא שחקן מבריק, ובדיוק המנהיג שצריך ניל וורנוק בכדי לייצב את הבחורים מסביב, יחד עם טאארבט ושון רייט פיליפס, אפשר לישון בשקט ביציעי ה"לופטוס רואד".

יו מאן!

הג'מייקנים אוהבים להשתמש בקריאה יו מאן, בערך לכל אדם. אז אולי שיחשבו על שינויה ליו-הן! האצן הצעיר, פשוט מרחף לשיאי חדשים ,והאמת כשסימנתי אותו כבר לפני שנתיים כפוטנציאל הבכיר להגיע לפסגות בהן נוגע יוסיין בולט. 19.26 שניות זו תוצאה בלתי נתפסת, ורק לחשוב שאם בולט לצידו והם מושכים האחד את השני, אנחנו יכולים לקבל משהו עוד יותר סנסציוני. לא, מאן?

ועד הפעם הבאה, הרשימה המפוצצת של יום ראשון הגדול, החל מהליגה ההולנדית, דרך ליגת העל שלנו וכשגולת הכותרת היא הפרמייר ליג, יש לכם חשק לצאת מהמיטה בכלל?