כריס ג'ונסון, הראנינג בק של הטנסי טייטאנס מליגת ה – NFL הוא מהיר. מאוד מהיר. ויתכן שהוא השחקן הכי מהיר ב – NFL.
ג'ונסון רץ את ריצת ה – 40 יארד במהירות מטורפת של 4.24 שניות בקומביין בשנת 2008. אף אחד אומנם לא יודע באיזו מהירות אוסיין בולט ירוץ את ה – 40 יארד, אבל אנחנו כן יודעים שהוא נחשב לאיש הכי מהיר בעולם. אבל כל זה לא מנע מכריס ג'ונסון להצהיר שהוא היה מנצח את אוסיין בולט במירוץ.
"אני חושב שאם הייתי ממשיך להתאמן באתלטיקה היה לי סיכוי טוב, אבל אני משחק פוטבול והוא אצן, אז זה שונה לגמרי" אמר ג'ונסון לטנסיאן "אבל אני עדיין חושב שהייתי מנצח אותו במירוץ 40 יארד. אם הייתי מתאמן לריצת 100 ו – 200 מטר אני חושב שהיה לי סיכוי טוב לנצח אותו".
"כשמתאמנים לפוטבול אנחנו עושים הרבה ספירנטים על 40 ו – 50 יארד. אנחנו לא מתאמנים כמו אתלטים. אם אתלטים היו מנסים לשחק פוטבול, זה היה שונה לגמרי בשבילם".
ג'ונסון צודק. זה בהחלט יהיה שונה עבורם. אבל לרוץ 40 יארד זה לא בדיוק אותו הדבר כמו לרוץ באמצע המגרש ולקבל תאקל מליינבאקר ששוקל 110 קילו. כריס ג'ונסון כל כך מהיר, שהשדר גאס ג'ונסון הכניס את עצמו לבעיה לאחר שאמר "לכריס ג'ונסון יש מהירות שמספיקה לו לברוח משוטרים". גם אם זה נכון, אנחנו היינו שמים את הכסף של אוסיין בולט.
אין ספק שהביטחון העצמי שמפגין הראנינג בק המצוין יכול לעודד את אוהדי הטייטאנס לקראת העונה הקרובה, אבל אין ספק שהסיכויים של בולט לנצח כל מירוץ שרק צריך לרוץ בו הם גדולים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הועד האולימפי הבינלאומי לוקח את נושא השיווק והמיתוג ברצינות. מאוד ברצינות. בזמן האולימפיאדה לספורטאים אסור להופיע עם פרסומות של חברות אשר אינן ספונסריות רשמיות של המשחקים האולימפיים. אחרי הכל זה מתבקש, הם רוצים לשלוט על 100 אחוז מכל אמצעי השיווק. ומסתבר שזה נכון גם לקבי קונדומים.
את התמונה העלתה לטוויטר רוכבת ה – BMX האוסטרלית קרוליין ביוקנן. כפי שאתם יכולים לראות – דלי מלא בקונדומים עם הכיתוב "Kangaroo condoms, for the gland down under", משחק מילים משעשע יש לומר. הבעיה היא שהקונדומים לא סופקו על ידי חברת דורקס, שהיא ספקית הקונדומים הרשמית של המשחקים האולימפיים. וכן, מסתבר שיש ספקית קונדומים רשמית.
"אנחנו נבדוק את הנושא, ונבקש שהם לא יחלקו לספורטאים, מכיוון שדורקס היא הספקית שלנו" אמר דובר של המשחקים האולימפיים בלונדון לעיתון הגרדיאן.
הקונדומים שבדלי יוצרו על ידי המתחרה של דורקס – חברת אנסל מאוסטרליה, אשר נמצאת בבעלות של חברת פסנט הבריטית. דובר של החברות שללו אמר שאין להם שום קשר לאולימפיאדת לונדון 2012, ואמר שיתכן וזו מתיחה. אם לא, זה שיווק גרילה במיטבו.
אז אולי זה נשמע קצת מוזר שדלי של קונדומים יכול ליצור כל כך הרבה רעש, אבל אנחנו כבר רגילים לזה. דורקס סיפקו 150,000 קונדומים אשר היו מפוזרים במכונות קונדומים אוטומטיות ברחבי הכפר האולימפי. באולימפיאדה החורף בונקובר היו צריכים משלוח חדש של קונדומים, מכיוון שהספורטאים פשוט השתמשו בכולם. טוב, אבל זו לא הפתעה. הרי שוערת נבחרת ארצות הברית בכדורגל – הופ סולו, גילתה לנו בראיונות על המסיבות והחגיגות שקורות בכפר האולימפי.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
חברים יקרים בני המאיה צדקו, כל הסימנים מראים כי סוף העולם הגיע. מחלות מסתוריות מתגלות כל שנה, אסונות טבע שלא נראו כמותם בעולם, טרור, פשע, אלימות ברחובות, וכן, אל תשכחו גם את הנתון הבא: ישראל לא חזרה עם מדליה מלונדון! לכל האנשים שיושבים היום בבית ובפעם הראשונה למדו קצת על תנאי רוח בשייט או על שיטת הניקוד בג'ודו יש לי רק דבר אחד לומר – סתמו את הפה! נמאסתם!
יש לנו בעיה, והבעיה היא עמוקה וקשה. כאן בארצנו הקטנה מקדשים את התוצאה בלבד, לא את הדרך והעבודה הקשה, זאת הסיבה למחסור במתקני ספורט בכל הארץ וגם אלה שקיימים לא באמת יכולים להיקרא כך. זאת הסיבה לכך שזכינו סך הכל ב6 מדליות אולימפיות.
רוב ילדי המדינה עסוקים במסי ורונאלדו, ואם לא אחד מהשניים האלה אז בטח במחשב. שטילוב? זאבי? קורזיץ? לא לא, עליהם הם שומעים פעם בארבע שנים, וגם זה במקרה. בזמן שילדים בני גילם במדינות אחרות מקבלים עידוד ורוח גבית לעסוק באתלטיקה, בשחייה, ג'ודו וכן הלאה… בארצנו הקטנה מעדיפים להקריא שמות חצי שעה ואת כל מה שנשאר להעביר עם כדור כדורגל במגרש, ולמרות שזה כל מה שעושים אצלנו בשיעורי הספורט גם בכדורגל בסופו של דבר אנחנו לא טובים.
תרבות היא מילת המפתח, ולא צריך להיות גאון כדי להבין שאין כאן תרבות, אנחנו יכולים לצחוק על כל שכנינו ולהגיד עליהם שהם ברברים, אך בסופו של דבר האיראנים סיימו עם יותר מדליות מאיתנו. לאיטלקים? תרבות אופנה מפותחת, לגרמנים? עבודה קשה ופרפקציוניזם, לישראלים? אוכל, והעיקר שלא נדפק איכשהו, כי אנחנו – אנחנו בטח לא פראיירים. לי קורזיץ יקירתי, ליבי איתך, וביחד איתך התבאסתי על כך שסיימת ללא מדליה, רק עם דבר אחד לא הסכמתי איתך, טענת שאנחנו לא פראיירים, אז רק שתדעי לך, וזה בלי שום קשר להישג המדהים שלך, אנחנו פראיירים, פראיירים ענקיים בכל התחומים. המקום הזה שנקרא מדינת ישראל, חייב לעבור שינוי, וזה לא רק בספורט. אנחנו תמיד מחפשים את קיצורי הדרך, תמיד מחפשים מסביב, כדי שיהיה יותר קל להגיע לתוצאה, לזהב, למה שכל כך רצינו, בלי להבין שמה שנעבור בדרך ייתן לנו לא רק תוצאה אחת, לא זהב אחת, אלא עשרות ומאות…
במדינה שבה כל מה שמחפשים זה לעקוף בתור ולקצר את הדרך ולא משנה למה הוא, קופת חולים או מכולת לא נגיע לשום מקום. אני מצדיע ללי קורזיץ, לאריק זאבי, ולכל שאר הספורטאים הענקיים האלו שהצליחו כנגד כל הסיכויים, ללא מתקנים ראויים, ללא תקצוב ראוי, להגיע להישגים האלה, אני ממש לא מאשים אותם. הגיע הזמן להודות באמת, זה או שאנחנו משקיעים כאן בספורט עד הסוף, או שאנחנו מוותרים מראש ולא שמים תקוות וציפיות על ראשי הספורטאים.
בהזדמנות זאת אני רוצה לפנות לשרת הספורט לימור לבנת, הצעת להקים ועדה שתבדוק את כשלי אולימפיאדת לונדון, ועדה שתקום ותשאל את השאלות כדי שנוכל להערך לאולימפיאדה הבאה, אז לימור, הרשי לי בהזדמנות זאת לשאול אותך מספר שאלות: מה ההבדל בין יוקו וואזארי? כמה שחקנים משחקים בכל הרכב בכדורסל? מהו נבדל בכדורגל? מהו משחקון בטניס? חלילה אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מזלזל בלימור לבנת כלל וכלל, היא פוליטיקאית לכל דבר ויכולה להראות לי דבר או שניים על איך תופסים כיסא כזה או אחר בממשלה, סומך עלייה בעניינים האלה, אבל כשזה מגיע לספורט, ולא, לא בגלל שהיא אישה, היא לא ממש מבינה, כך זה לפחות נראה בתקציבים, בהחלטות ובנאומים שלה אחרי האולימפיאדה הנוכחית.
משהו רציני צריך לקרות כדי שהספורט כאן יחזור למסלול נורמלי, לא ביקשנו את תרבות הספורט של סין, גם לא ביקשנו את התקציבים והמתקנים האמריקאים, קודם כל להתחיל משינוי קו המחשבה, הדרך היא הרבה יותר חשובה, וכך נתחיל לחנך ילדים קטנים לרצות ולעשות ספורט, החינוך צריך להגיע מאיתנו והרצון מהם. תלמדו מספרד, מי שמקדש את הדרך והחינוך נהנה לאורך זמן, מי שמקדש את התוצאה נהנה רק באותו רגע ואף פעם לא חוזר על אותו הישג…
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קובי בראיינט הוא טיפוס סרקסטי למדי, ואין לדעת מתי הוא צוחק ומתי הוא רציני. הוא אחד השחקנים הכי שחצנים בתולדות ה – NBA, וזו גם אחת הסיבות שהוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. בשביל שחקנים רבים, לשחק באולימפיאדה זו חוויה של פעם בחיים, והזדמנות ללמוד משהו מהחוויה. אבל קובי? קובי מעל כל זה.
לפי העיתון USA TODAY קובי בראיינט אומר שהוא נמצא במקום בקריירה שכל אחד בנבחרת הכדורסל של ארצות הברית רוצה להיות. עוד הוא אומר שאין שחקן אחד בסגל נבחרת ארצות הברית שיכול ללמד אותו משהו.
"אני נמצא במקום שכל אחד אחר היה רוצה להיות בו" אמר בראיינט כאשר נשאל איך זה להיות השחקן המבוגר בנבחרת. "פשוט יצא שאני עדיין משחק".
לאחר מכן הוא נשאל אם יש משהו שהוא יכול ללמוד מהשחקנים הצעירים שנמצאים בנבחרת.
"לא" הוא ענה. "אני לא חושב שאני יודע הכל, אבל אני בטוח ידוע יותר מהם".
בנוסף לדברי השחצנות הללו, בראיינט גם טוען שהוא שחקן הפוסט הכי טוב בנבחרת, יותר טוב מהסנטר היחידי שנמצא בסגל – טייסון צ'אנדלר.
"לא לא לא" התערב קובי כאשר נשאל אם הוא שחקן הפוסט השני הכי טוב בנבחרת ארצות הברית, אחרי צ'אנדלר. "אני שחקן הפוסט הכי טוב בנבחרת, נקודה. טייסון צ'אנדלר אפילו לא נמצא בדיון".
ביל פלשקי, עיתונאי ספורט מהלוס אנג'לס טיימס אמר שאם מודדים את בראיינט על פי ההישגים שלו, אז אין ספק שהוא הכי טוב בנבחרת. ואנחנו יודעים שקובי לא אוהב שאלות מטומטמות, אז יתכן והתשובות שהוא נתן היו בגלל שאלות שעצבנו אותו. אבל מההיכרות שלנו מראיונות עם קובי, סביר להניח שהתשובות היו רציניות לחלוטין.
בכל מקרה, היינו שמחים מאוד למשחק של 2 על 2 בין קובי בראיינט, לברון ג'יימס, קווין ודוראנט, וכרמלו אנת'וני, לא?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
עכשיו הקוורטרבק המצוין פייטון מאנינג נמצא בדנבר ברונקוס, אין ספק שהקבוצה חושבת על דבר אחד – אליפות. בגיל 36, כשהוא חוזר מעונה קשה מאוד מבחינה בריאותית קשה לקבוע איזו עונה נראה ממאנינג, וכמה השפעה תהיה לו על הקבוצה.
פייטון מאנינג יכול לפרוש היום, והוא יזכר כאחד הקוורטרבק'ס הטובים ששיחקו את המשחק, יש לו טבעת אליפות, והסטטיסטיקה שלו ב – 13 העונות ששיחק הן מהטובות אי פעם. אבל איך הוא יכול להיזכר כ – QB הגדול ביותר ששיחק את המשחק? לג'ון אלווי, הקוורטבק האגדי של דנבר ברונקוס התשובות.
"זכיה באליפויות, זו בדרך היחידה" אמר ג'ון אלווי לאלברט בריר מרשת ה – NFL "אם מאנינג יזכה בעוד 2 אליפויות הוא יהיה ללא ספק הקוורטרבק הגדול ביותר אי פעם. יש לו את המספרים, יש לו את הסטטיסטיקה, הנתונים הללו לא ישתנו, הם רק ישתפרו".
"אבל בשביל שאנחנו נוכל להגיד שפייטון מאנינג הוא הגדול ביותר אי פעם, מה שיפריד אותו מהאחרים, זו זכייה בעוד 2 אליפויות. כרגע הוא נמצא בשיחה של הגדולים ביותר, אבל רק זכיה תיתן לו נוקאווט על כולם".
מממ…נו טוב, זה טיעון די ברור, לא? הרבה אליפויות ותארים שווים את תואר הגדול ביותר, לא? הרי מייקל ג'ורדן לא נחשב לשחקן הכדורסל הטוב ביותר אי פעם בגלל הדאנקים שלו, מייקל פלפס לא נחשב לספורטאי האולימפי הגדול ביותר בגלל שיאי העולם, אלא בגלל כמות המדליות שלו. ואם אני אזכה במליון דולר היום, אז מחר אני אהיה מליונר, די פשוט, לא?
ובכל זאת, אם יש מישהו שמבין באליפויות בגיל מבוגר זה ג'ון אלווי. הקוורטרבק האגדי זכה ב – 2 האליפויות שלו בגיל 37 ו – 38. הטיעון שלו הוא הגיוני, אבל זה פשוט הטיעון היחידי שיש.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
משהו בזכיית מדליות זהב גורמת לנשים לרקוד בצורה מוזרה משהו. סרינה וויליאמס רקדה לאחר הזכייה של טורניר הטניס האולימפי, ועכשיו שחקנית כדורעף החופשים האמריקאית – מיסטי מיי טרינור שפצחה בריקוד מוזר ביותר לאחר הזכייה שלה בטורניר כדורעף החופשים האולימפי.
לא ברור איזה סוג ריקוד עושה כאן זוכת 3 מדליות הזהב, אבל זה נראה כמו סגנון מוזר של ריקוד הראנינג מאן המפורסם.
רואים שמיסטי מיי טרינור באקסטזה מהניצחון, יחד עם זוגתה – קרי וולש, ועם הניצחון בגמר הן הגדילו את רצף הניצחונות שלהן ל – 21 במשחקים האולימפיים.
טוב, כשאת בת 35 וזוכה במדליית זהב נוספת באולימפיאדה, מותר לך לרקוד איך שבא לך. ושימותו המבקרים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אוסיין בולט, זוכה מדליית הזהב בריצת ה – 100 מטר באולימפיאדת לונדון 2012 הוא אחד האנשים הכי מהירים שאי פעם שהיו, אם לא המהיר שבהם, ואצנים שמתחרים נגדו יודעים שהסיכוי שלהם לנצח הוא בין כלום לשום דבר. אז אולי לא תוכלו לשרוף את בולט בריצה, אבל החדשות הטובות הן שתוכלו לשרוף אותו בבאנג. או בג'וינט. תלוי איך אתם מעדיפים.
לפי אתר הרכילות האמריקאי TMZ, חנויות המריחואנה הרפואית בקליפורניה מוכרות מריחואנה על שם האלוף האולימפי לריצת 100 מטר – אוסיין בולט. למריחואנה הם קוראים "Usain Bolt OG". הם התחילו למכור את הגאנג'ה מתחילת האולימפיאדה.
זו לא הפעם הראשונה שמוכרי המריחואנה הרפואית בקליפורניה משווקים גאנג'ה רפואית על שם של ספורטאי. ג'רמי לין, התגלית הנפלאה ששיחק בעונה שעברה בניו יורק ניקס יצר הייפ ענק בכל רחבי ארה"ב ובעולם כולו, וחנויות המריחואנה רכבו על הגל כמו כולן, ומכרו מריחואנה בשם "Lin Sanity OG". בסופו של דבר הם נאלצו להוריד את שמו של לין המוכשר מהמוצר השנוי במחלוקת, אבל אין ספק גאנג'ת לין נמכרה מצוין.
מוכר בחנות מריחואנה שמוכרת את ה – Usain Bolt OG אמר שהמריחואנה נקראית על שם הפנומן הג'מייקני בגלל שהיא עולה כל כך מהר לראש. חכם, לא?
אנחנו בטוחים שאוסיין בולט לא היה מתנגד להאזין לאיזה אלבום של בוב מארלי או פיטר טוש ולקחת איזו שאכטה מהגאנג'ה. אחרי הכל, הוא מג'מייקה מאן.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בכל אירוע של משחקים אולימפיים יש את רגעי השיא שלו. באולימפיאדת בייג'ינג מייקל פלפס לקח 8 מדליות זהב, באולימפיאדת לוס אנג'לס קארל לואיס שלט באתלטיקה עם 4 מדליות זהב, באולימפיאדת ברלין 1936 ג'סי אוונס זכה בריצת ה – 100 מטר הבלתי נשכחת.
זה אולי לא יהיה רגע השיא, אבל האגרוף המלוכלך שנתן שחקן נבחרת צרפת בכדורסל, ניקולה באטום, לאשכיו של חואן קרלוס נבארו הספרדי בהחלט יהיה רגע שנראה שוב ושוב על מסכי הטלוויזיה, יו טיוב, ובכל מקום אפשרי.
נבחרות צרפת וספרד נפגשו אתמול למשחק רבע הגמר הטורניר האולימפי, ולאחר שצרפת הוליכה רוב המשחק, היא איבדה את היתרון ברבע הרביעי, ובאטום, מתוך תסכול החליט להראות לנבארו מאיפה משתין הצרפתי, ונתן לו את האגרוף המלוכלך הזה:
אבל כנראה שניקולה באטום הבין את הטעות שלו, ולאחר מכן מיהר לצייץ בטוויטר התנצלות:
למרות הציוץ שעושה רושם שהוא כנה, באטום אמר לכתב יאהו! אדריאן ווג'נרוסקי לאחר המשחק שהוא נתן את לנבארו את המכה "כדי לתת לו סיבה טובה לעשות פלופ".
כולנו מאבדים את העשתונות מדי פעם, אבל לתת אגרוף לאשכים של יריב? זה כבר ממש נמוך. תרתי משמע.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בשבוע שעבר פרסמו הניו יורק טיימס כתבה שרבים חשבו שהייתה לא הוגנת לאתלטית האולימפית לולו ג'ונס. כותרת הכתבה הייתה: "בשביל לולו ג'ונס, זה הכל הצגה". הם השוו את האתלטית האמריקאית לטניסאית אנה קורניקובה, כאשר הם טוענים שהחיים הפרטיים שלה והמראה היפה שלה הם מה שעשו אותה פופולרית, ולא הישגיה על מסלול הריצה. כמצופה, הכתבה הזו הכעיסה וגם העציבה מאוד את לולו ג'ונס.
"אני חושב שזה פשוט מטורף שהכתבה התפרסמה רק יומיים לפני שהתחרתי, והעובדה שהיא נכתבה על ידי התקשורת האמריקאית פשוט הכעיסה אותי" אמרה ג'ונס בראיון לתכנית The Today Show, כאשר היא כמעט ופורצת בבכי בשידור חי. "הם (התקשורת האמריקאית) צריכים לתמוך בספורטאים האולימפיים מארצות הברית, ובמקום זאת, הם פשוט קרעו אותי לחתיכות. אני חושבת שזה פשוט מטורף, מכיוון שאני עובדת קשה מאוד 6 ימים בשבוע, במשך 4 שנים למירוץ של 12 שניות, והעובדה שהם פשוט קרעו אותי לגזרים שברה לי את הלב".
"הם קראו לי אנה קורניקובה של האתלטיקה, והם אפילו לא עשו טיפת מחקר. אני מחזיקה בשיא האמריקאי לריצת 110 משוכות, אני מחזיקה בשיא בתוך אולם, יש לי 2 אליפויות עולם בריצת 110 משוכות באולם. רק בגלל שאני לא משווויצה בקשר לזה, זה לא נותן להם את הזכות לכתוב עלי כאלו דברים. נתתי את הנשמה, נלחמתי עבור המדינה שלי, וזו פשוט בושה שאני צריכה להתמודד עם ביקורת כזו, כאשר גם כך הלב שלי שבור (מאי זכיה במדליה אולימפית)".
אבל למרות הראיון הקשה, והדברים הקשים שלולו ג'ונס ספגה מהתקשורת האמריקאית היא עדיין מראה שיש לה חוש הומור מפותח, ולב פתוח כאשר היא דיברה על כך שהיא עדיין בתולה, ושיותר קשה להמנע מסקס מאשר להתאמן לאולימפיאדה. היא אפילו דיברה על כך שאנשים קישרו אותי לקווטרבק טים טיבו, שהוא נוצרי אדוק, וגם הוא מדבר על כך שהוא עדיין בתול, ושומר את עצמו לאחרי החתונה.
ביום שלישי צייצה לולו ג'ונס שהיא שבורת לב מכך שהיא הפסידה מדליה אולימפית רק בעשירית השניה. המירוץ עצמו היה מרוץ ה – 100 משוכות המהיר בהיסטוריה. לולו ג'ונס סיימה במקום השמיני בגמר האולימפי באוליפיאדת בייג'ינג בשנת 2008, רק בגלל שהיא נתקלה במשוכה האחרונה לאחר שהובילה במרוץ כולו.
אין ספק שהמאמר בניו יורק טיימס החמיר מאוד עם ג'ונס שהראתה ועדיין מראה שהיא אתלטית מצוינת, מהמובילות בעולם, ורק בגלל שהיא בחורה יפה שמדברת בלב פתוח על הקשיים שלה, ועל החיים האישיים שלה, לא אומר שהיא לא משקיעה ונותנת מעצמה עבור מדינתה.
מי יודע, יתכן וכותב הטור הוא איש קטן וקנאי, שאולי רצה את לולו ג'ונס אבל לא הצליח להשיג אותה?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בחודש האחרון אנו עדים לדרמת בחירות באיגוד הכדורסל. פעם שומעים כי צביקה שרף יתמודד, ומיד שומעים כי האיגוד מסרב לאשר את מועמדתו. פעם שומעים על עתירה לבית המשפט. לאחר מכן, שומעים על החלטת בית הדין של איגוד הכדורסל לדחות את מועמדותו של שרף. כעת, בית המשפט קבע שפרק ההדחה לא יבוצע בפורמט הבחירות לאיגוד הכדורסל.
ביום 7.8.2012 קבע בית המשפט המחוזי כי צביקה שרף רשאי להתמודד על ראשות האיגוד. למען הסדר הטוב, נראה כי מקורה של הדרמה המתמשכת מצויה בעובדה כי מעולם לא התמודדה יותר מרשימה אחת על הזכות לעמוד בראש איגוד הכדורסל. כלומר, בחירות קודמות נעשו מתוך רשימה אחת. פועל יוצא, הצבת המועמד, ולמעשה המנצח, הוסדרה בשיטה שאינה מתיישבת עם המושג בחירות.
כעת, לראשונה, החליטו צביקה שרף, שאול אייזנברג, צבי ליבר, אורנה אוסטפלד, גבי גולן ומעוזיה סגל לקרוא תיגר על השיטה הנהוגה ובחרו להקים את סיעת "עוז" אשר בכוונתה להתחרות על ראשות איגוד הכדורסל. המכשול המרכזי שעמד בפניהם היה הצורך להשיג תמיכה בשיעור מינימאלי של 10% מקולות בעלי זכות ההצבעה באסיפה הכללית הרגילה. סיעת עוז הצליחה להשיג תמיכה מ 48 בעלי זכות הצבעה. בכך, לשיטתה, עברה את אחוז החסימה המופיעה בתקנון איגוד הכדורסל. בית הדין של איגוד הכדורסל החליט לפסול 18 מהקולות נוכח תמיכה כפולה. כלומר תמיכה בסיעת עוז ובסיעת "חמשת המרכזים" אותה מוביל אבנר קופל. פסילת הקולות יצרה מצב בו סיעת עוז לא הצליחה לעמוד באחוז החסימה, ועל כן איגוד הכדורסל סירב לאפשר לסיעת עוז להתמודד בבחירות.
בעתירה לבית המשפט, טענה סיעת עוז כי תקנון האיגוד אינו אוסר על תמיכה כפולה. חשוב להסביר כי אין מדובר בהצבעה כפולה, אלא, במתן תמיכה לצורך הצבת מועמדות לבחירות.
כידוע, עתירה של סיעת עוז התקבלה, והוענקה לה האפשרות להתמודד בבחירות על ראשות האיגוד. הבסיס לקבלת העתירה הוא קביעת בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לקיים הליך של "בחירות" כאשר קיים מועמד אחד. בית המשפט ראה לנגד עיניו את הרצון לקיים, כאמור לראשונה, הליך בחירה דמוקרטי באיגוד הכדורסל. עוד קבע בית המשפט כי תמיכה בסיעה, בשלב הרישום לבחירות, הינה בבחינת תמיכה רעיונית בלבד. משכך, יש לאפשר תמיכה במספר סיעות, לצורך הצבת רשימת מועמדים. בית המשפט קבע כי הזכות להיבחר, וכן הזכות לבחור, הינן זכויות יסודיות במשפט ועל כן יש ליתן לסיעת עוז להתמודד על ראשות האיגוד. לשיטתו של בית המשפט, הצבת מועמד יחיד, מסכלת את כל מהות הבחירות.
למרות שקביעת בית המשפט, המחייבת את איגוד הכדורסל לקיים לראשונה בחירות דמוקרטיות, נראית עבורנו כדבר הטבעי ביותר יש בה כדי לייצר שינוי באיגודי הספורט בישראל. כעת נותר רק לקוות שהליך בחירות אף יועתק לאיגודי הספורט השונים, בין היתר, ההתאחדות לכדורגל בישראל. כך, אולי נזכה לראות מתמודדים הבאים מתחום הספורט ואשר שואפים, מלבד משכורת נאה, אף לקדם את התחום אותו הם מובילים. מנגד, חבל לפתח ציפיות כה גבוהות. הרי מה באמת סיכויה של סיעת עוז לנצח את סיעת "חמשת המרכזים", ומה באמת סיכויו של מתמודד לזכות בקולות העסקנים? הלוואי ונתבדה.
הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם