תגית: אבנר קופל

מרקו קילינגסוורת' הוא אחד הזרים האיכותיים שיש בליגת העל בכדורסל.

שחקנה של ברק נתניה כבר מספר שנים בישראל, ולמרות מספר תאקלים שהיו לו, הוא נותן את כולו בכל משחק, וגם זוכה להערכה רבה בקרב מאמני הליגה.

המדהים הוא שקילינגסוורת' נמצא בארץ מספר שנים בלבד, אבל כבר עלה על הבעיה שנציגי העם שלנו לא הצליחו. יקר לחיות פה!! והמשכורות שמרוויחים בישראל לא תואמות את מחירים המוצרים.

צפו במרקו קילינגסוורת' מדבר על המצב הכלכלי בישראל:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אבנר קופל קם בוקר אחד השבוע והחליט שמספיק לו, הוא אינו מעוניין להשתתף בגרסה הישראלית והספורטיבית למשחקי הכס. טענות רבות יש נגד אבנר קופל: התנהלויות לא סדירות, בעיות מיסים ותככים במסדרונות האיגוד, בסופו של דבר תהיה הסיבה אשר תהיה אדון קופל סיים את תפקידו, לדעת רבים בקול ענות חלושה.

רק לפני מספר חודשים ניצח אבנר בקרב על הכתר, אך הניצחון לא הוביל לשינוי וענן אפור כבד ישב מעל משרדי האיגוד וסירב לעזוב. המפסידים לא ראו בעין יפה את בחירתו ליו״ר והמשיכו למרר את חייו. אם יש דבר שהאוהד הפשוט לעולם לא יבין (אני לדוגמא) זה איך נהפך איגוד הכדורסל (בדומה להתאחדות לכדורגל והאיגוד האולימפי) לגוף פוליטי מושחת שבו משפטי המפתח הם: ״יד רוחצת יד״ ו״שמור לי ואשמור לך״. האם איבד איגוד הכדורסל את דרכו?! האם המטרה העיקרית של איגוד הכדורסל היא לא לדאוג ולפתח את ענף הכדורסל שלמענו הוא קם ובשבילו הוא עובד?! אז נכון להיום אבנר קופל הלך, אבל אותו ענן אפור לא ממהר לעזוב גם בימי שרב שכאלה.

איני מעוניין לבקר את אבנר קופל, כי אנו גם לא יודעים את כל פרטי הפרשה וסיבת העזיבה האמיתית. בינתיים אני מעוניין לחשוב שאבנר קופל סך הכול ניסה להניע את העגלה הכבדה והביורוקרטית שנקראת ענף הכדורסל בישראל, אבל המכשולים ששמו לו בדרכו היו קשים לו מנשוא והוא החליט לוותר (יש שיגידו שאני תמים, אבל אני רוצה להאמין שמטרתו של קופל הייתה באמת ובתמים לעזור לכדורסל הישראלי). אז המצב האבסורד עוד יותר שנוצר עכשיו הוא שממלא מקום היו״ר עד שיבחר חדש הוא לא אחר מאשר יו״ר מכבי תל אביב בכבודו ובעצמו (פוליטיקה אמרנו). יכול להיות שגם שמעון מזרחי סך הכול רוצה רק לעשות טוב לכדורסל הישראלי אך לא משנה כמה הוא ינסה להפריד בין שני תפקידיו, הוא לא יצליח לשים בצד את האינטרס של כל בעל מועדון לדאוג בראש ובראשונה לקבוצתו שלו.

ועדת איתור – זוהי ההחלטה, מועדה זו אמורה לבוא הישועה לענף הכדורסל. טובי המוחות יתרכזו להם יחדיו ויחליטו מי האדם הראוי להוציא את העגלה מהבוץ. אם אני בתור אוהד יכול להמליץ לוועדה משהו קטן: תעזבו אותנו מפוליטיקה! יו״ר איגוד הכדורסל הוא לא שר בממשלה ולא חבר בקואליציה, הוא לא נבחר ע״י הציבור/אוהדי הכדורסל. הוא צריך להיבחר מתוך שלל נתונים והצדקות שהוא האיש הנכון לשעה ולא ע״י כמה חברים שלו יושבים בוועדה. את החשיבה וההחלטה אני אשאיר לוועדה לעשות, אבל אם אפשר עוד בקשה נוספת: תביאו מישהו מבחוץ, איש מקצוע. אדם שיוכל להסתכל על הענף בצורה אובייקטיבית ולהחליט לגבי עתיד הכדורסל ממניעים נטרלים לחלוטין. איש שפיו וליבו אחד, אדם שבזכותו הכדורסל הישראלי יהיה שם דבר, שבעלי מועדון לא יוכלו לקנות אותו וחשוב מכל שיחזיר אמונה ותקווה לאוהדי הכדורסל בישראל.

עד אשר יצא עשן לבן ממשרדי האיגוד ויביא איתו אץ הבשורה המרגשת מיהו היו״ר החדש, נשאר לנו רק להמתין ולקוות לחדשות טובות. אולי האדם הנכון יצליח לפזר את אותו ענן אפור מעל משרדי האיגוד. דרך אגב אם ועדת האיתור מתקשה בחיפושים – אז אני פנוי להצעות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

התקשורת הישראלית כבר במשך תקופה ארוכה מאבדת מאמינותה. חוסר האובייקטיביות וההבדלים הגדולים בין העיתונים השונים גורמים לכולנו לקרוא את מה שכתוב בעין קצת ביקורתית, אך תקשורת הספורט מעלה את האשפה הקרויה התקשורת הישראלית מדרגה.

אתמול בשער של ידיעות ספורט כתבת שער + 5 עמודים בעיתון על פתיחת הליגה הספרדית והאנגלית, ההבדלים בין הליגות ואיזה ליגה יותר טובה. בראש העמוד – התייחסות לקופל VS  צביקה שרף, ובתחתית העמוד על כך שאלי גוטמן הדיח את אלמוג כהן מהסגל.

תנסו להזכר מה עוד קרה אתמול ששווה אזכור? אה, נבחרת הכדורסל של ישראל פתחה את קמפיין המוקדמות לאליפות אירופה במשחק רשמי. מה היה כתוב עליה בעיתון? חצי עמוד בדף האחורי. תנו לי לנחש, מבלי לראות את העיתון של היום – 16.8, שבגלל ההפסד, זכינו להגיע לשער העיתון גם עם נבחרת הכדורסל. גם אתרי הספורט השונים, החליטו כבר שהנבחרת חסרת אופי, לכספי עלה השתן לראש ושאין גבוהים בארץ.  ממש פרשנות ברמה גבוהה, דברים שלא נכתבו מעולם.

אנחנו כל כך סומכים על הנבחרת בכדורסל שתעשה את שלה, תגיע לאליפות אירופה, תיתן הופעה מכובדת ותמשיך הלאה, שאנחנו יכולים להסתכל עליה ולבחון אותה רק שהיא נכשלת. היא לא מקבלת פוקוס מהעיתונים כי אין בה לכלוך וכי היא לא מאכזבת. איפה הניתוחים המקצועיים לפני המשחק? סטטיסטיקות? להכיר את היריבה המונטונגרית, טור דעה של איש כדורסל? בגלל זה לא מפתיע שדווקא הקרב בין קופל לשרף קיבל עמוד ראשון בעיתון, אנחנו מעדיפים לכלוך וריבים על פני כדורסל ומקצוענות.

עוד נקודה קטנה, מליניאק – הבנו את שהעובדה שצביקה שרף יותר קרוב אליך מאבנר קופל, אך אין זה אומר שאתה כבעל עמוד שלם בעיתון יכול להנחיל את חוסר האובייקטיביות שלך גם לכותבים. מילה אמיתית לא נכתבה על כהונתו של אבנר קופל. שום נתונים לא ניתנו, שום מחמאה על הכספים שהוא הביא מהפיס, כלום ושום דבר. אני לא אוהד גדול של קופל, אבל מולו התחרה לא צביקה שרף – אלא שאול אייזנברג. והדבר הראשון שעיתוני הספורט היו מחוייבים לעשות אם לא היו רוצים בבחירתו של צביקה שרף, הוא להעלות כמה נקודות מהעבר על דברים ששאול אייזנברג ניהל – הפועל תל אביב בכדורסל, עירוני נהריה, הפועל תל אביב נשים בכדורסל. את כולם הוא הצליח להרוס עד הייסוד, בשפה בוטה וגסה.

 

אז כן, אפשר לרדת על אבנר קופל ואופן ניהולו את הספורט, אך להגיד שהאיש האחראי על הכדורסל בישראל חייב להיות כדורסלן, זה כמו להגיד שהמנכ"ל תנובה צריך להיות חלבן. סלח לי אדון מליניאק, האם דיוויד שטרן, הקומישינר, הוא שחקן עבר? התפקיד שאליו נבחר אתמול אבנר קופל הוא תפקיד ניהולי, הדורש יכולות שונות מהיכולות המקצועיות של צביקה שרף.

חבל שאנשי הספורט בישראל לא מבינים שעיתונות צריכה להראות צדדים על מנת שאנחנו נוכל לקבל את המידע בצורה הטובה והנכונה ביותר.

הדבר השני שהטריד אותי אתמול, הייתה הצביעות במדורי הספורט ובערוץ 5. כאשר הנבחרת בכדורגל מנצחת משחקי ידידות – אין אחד שלא מוציא את המשפט "טובים רק במשחקי ידידות", "זה משחק אימון סך הכל" וכדומה. עם זאת, שהנבחרת עושה ניסוי כלים, עם מאמן חדש ובמשחק ידידות , ולא מנצחת – עליהום. שלמה שרף מדבר על חוסר דרך, על שום שינוי מתקופת פרננדז, שלום תקווה כבר קבר את הנבחרת בוואלה!.

הגישה בתקשורת הספורט הישראלית טוענת שנקודת הבסיס כאשר אתה מתחיל תפקיד ציבורי היא שעוד לא נכשלת. זה רק שאלה של זמן, וכל האנטי כלפי הנבחרת, המאמן, השחקנים גורם גם לקהל להצביע ברגליים, וגם לחוסר עניין כולל בנבחרת, במקום לתת הזדמנות.

נ.ב

שלמה דיבר אתמול על כך שזה בושה ושאין דבר כזה בעולם ששחקן משחק בלי קבוצה ובלי שיהיה שחקן פותח בהרכב ויקבל דקות משחק. אז קודם כל שליימה, אביחי ידין וטיבי מתאמנים, בדיוק כמו כל שאר השחקנים – שלאף אחד חוץ מלשחקני קריית שמונה אין משחק רשמי באמתחתם. (אם לדעתכם גביע הטוטו הוא משחק רשמי, תנסו מדי פעם לראות כדורגל, אולי תהנו מזה), זאת רק תחילת העונה, ואפשר לתת הזדמנויות גם לשחקנים בלי קבוצה. וחוץ מזה, נראה לי שגם לרובין ואן פרסי אין קבוצה והוא לא עשה הכנה כמעט עם ארסנל, זה לא הפריע לו להיות בסגל של נבחרת הולנד למשחק הערב.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בחודש האחרון אנו עדים לדרמת בחירות באיגוד הכדורסל. פעם שומעים כי צביקה שרף יתמודד, ומיד שומעים כי האיגוד מסרב לאשר את מועמדתו. פעם שומעים על עתירה לבית המשפט. לאחר מכן, שומעים על החלטת בית הדין של איגוד הכדורסל לדחות את מועמדותו של שרף. כעת, בית המשפט קבע שפרק ההדחה לא יבוצע בפורמט הבחירות לאיגוד הכדורסל.

ביום 7.8.2012 קבע בית המשפט המחוזי כי צביקה שרף רשאי להתמודד על ראשות האיגוד. למען הסדר הטוב, נראה כי מקורה של הדרמה המתמשכת מצויה בעובדה כי מעולם לא התמודדה יותר מרשימה אחת על הזכות לעמוד בראש איגוד הכדורסל. כלומר, בחירות קודמות נעשו מתוך רשימה אחת. פועל יוצא, הצבת המועמד, ולמעשה המנצח, הוסדרה בשיטה שאינה מתיישבת עם המושג בחירות.

כעת, לראשונה, החליטו צביקה שרף, שאול אייזנברג, צבי ליבר, אורנה אוסטפלד, גבי גולן ומעוזיה סגל לקרוא תיגר על השיטה הנהוגה ובחרו להקים את סיעת "עוז" אשר בכוונתה להתחרות על ראשות איגוד הכדורסל. המכשול המרכזי שעמד בפניהם היה הצורך להשיג תמיכה בשיעור מינימאלי של 10% מקולות בעלי זכות ההצבעה באסיפה הכללית הרגילה. סיעת עוז הצליחה להשיג תמיכה מ 48 בעלי זכות הצבעה. בכך, לשיטתה, עברה את אחוז החסימה המופיעה בתקנון איגוד הכדורסל. בית הדין של איגוד הכדורסל החליט לפסול 18 מהקולות נוכח תמיכה כפולה. כלומר תמיכה בסיעת עוז ובסיעת "חמשת המרכזים" אותה מוביל אבנר קופל. פסילת הקולות יצרה מצב בו סיעת עוז לא הצליחה לעמוד באחוז החסימה, ועל כן איגוד הכדורסל סירב לאפשר לסיעת עוז להתמודד בבחירות.

 

בעתירה לבית המשפט, טענה סיעת עוז כי תקנון האיגוד אינו אוסר על תמיכה כפולה. חשוב להסביר כי אין מדובר בהצבעה כפולה, אלא, במתן תמיכה לצורך הצבת מועמדות לבחירות.

כידוע, עתירה של סיעת עוז התקבלה, והוענקה לה האפשרות להתמודד בבחירות על ראשות האיגוד. הבסיס לקבלת העתירה הוא קביעת בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לקיים הליך של "בחירות" כאשר קיים מועמד אחד. בית המשפט ראה לנגד עיניו את הרצון לקיים, כאמור לראשונה, הליך בחירה דמוקרטי באיגוד הכדורסל. עוד קבע בית המשפט כי תמיכה בסיעה, בשלב הרישום לבחירות, הינה בבחינת תמיכה רעיונית בלבד. משכך, יש לאפשר תמיכה במספר סיעות, לצורך הצבת רשימת מועמדים. בית המשפט קבע כי הזכות להיבחר, וכן הזכות לבחור, הינן זכויות יסודיות במשפט ועל כן יש ליתן לסיעת עוז להתמודד על ראשות האיגוד. לשיטתו של בית המשפט, הצבת מועמד יחיד, מסכלת את כל מהות הבחירות.

למרות שקביעת בית המשפט, המחייבת את איגוד הכדורסל לקיים לראשונה בחירות דמוקרטיות, נראית עבורנו כדבר הטבעי ביותר יש בה כדי לייצר שינוי באיגודי הספורט בישראל. כעת נותר רק לקוות שהליך בחירות אף יועתק לאיגודי הספורט השונים, בין היתר, ההתאחדות לכדורגל בישראל. כך, אולי נזכה לראות מתמודדים הבאים מתחום הספורט ואשר שואפים, מלבד משכורת נאה, אף לקדם את התחום אותו הם מובילים. מנגד, חבל לפתח ציפיות כה גבוהות. הרי מה באמת סיכויה של סיעת עוז לנצח את סיעת "חמשת המרכזים", ומה באמת סיכויו של מתמודד לזכות בקולות העסקנים? הלוואי ונתבדה.

הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

 

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מולי קצורין חתם ל – 5 שנים כמנהל המקצועי של איגוד הכדורסל. מה שעשה רושם כמהלך הטוב ביותר של איגוד הכדורסל בשנים האחרונות, פתאום התפוצץ להם בפרצוף, ושי שני נאלץ לתווך בין אריק שיבק, מאמן הנבחרת הבוגרת לבין מולי קצורין.

אין ספק שהמהלך הוא נכון, טוב, ובריא לכדורסל הישראלי. אז איפה הבעיה?

מולי קצורין ידוע בתור מאמן קשוח ולא מתפשר, והאופי של מולי לא התקפל. מייד עם כניסתו לתפקיד, דרש קצורין שיהיה עוזר מאמן אחד בלבד בנבחרת הבוגרת (כיום יש 2 עוזרי מאמן – עודד קטש ודן שמיר), אריק שיבק סירב, וכאן התחיל כל הבלאגן.

טובת האגו או טובת הכדורסל?

יש משפט שאומר If it ain't broken, don't fix it

נבחרת ישראל בכדורסל עלתה לאליפות אירופה בזכות, וללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה. הנבחרת שיחקה כדורסל טוב לאורך כל טורניר המוקדמות, ולא היה חסר הרבה שתסיים גם במקום הראשון. החיבור בין אריק שיבק לעוזריו, קטש ושמיר היה מצוין, וכולם היו מאושרים. אז מדוע לפרק את החבילה המוצלחת עכשיו? בגלל אגו?

מולי קצורין לא היה רוצה שיכתיבו לו כמה עוזרי מאמנים יהיו לו, ומי יהיה עוזרו, לכן הוא צריך לקחת צעד אחורה, ולתת לשיבק ועוזריו לעשות את עבודתם כפי שעשו עד עכשיו.

מה יהיה אחרי אליפות אירופה?

לאחר הריב המתוקשר בין מולי קצורין לאריק שיבק, שי שני, יו"ר איגוד הכדורסל היה צריך לעשות משהו. הוא קרא לקצורין לשיחה במשרדו, והבהיר לו שהוא יהיה אחראי על כל הנבחרות הלאומיות חוץ מהנבחרת הבוגרת (בכל העולם, המנהל המקצועי של האיגוד אחראי על כל הנבחרות חוץ מהבוגרת).
למולי קצורין לא הייתה ברירה, והוא התרצה בסופו של דבר, למרות שבתוך תוכו הוא היה רוצה שילכו בדרכו.

אך מה יהיה עם נבחרת ישראל בכדורסל תצליח באליפות אירופה? אולי תגיע לאולימפיאדה? האם יאמצו את השיטה של מולי קצורין ויהיה רק עוזר מאמן אחד? (דן שמיר הודיע שאם עודד קטש עוזב הוא עוזב ביחד איתו). בקיצור, הבלאגן חוגג.

טיפול לא נכון של שי שני

המהלך של שי שני הוא מבורך, לתת את תפקיד המנהל המקצועי לאיש מקצוע, ולאיש מקצוע בעל עבר מפואר, והצלחות מוכחות על המגרש. אך שי שני היה צריך לבדוק מספר דברים לפני שהוא סיכם עם מולי קצורין.

שני היה צריך לברר ולסכם עם מולי קצורין לפני החתימה את כל נושא הנבחרות. על איזה נבחרות הוא יהיה אחראי, מה יהיו תחומי האחריות שלו, באיזה קו הוא רוצה ללכת. עושה רושם ששני לא בדק את כל אלה לפני שסיכם עם קצורין, ועכשיו זה בעוכריו. במקום לדבר על נושאים מקצועיים, מדברים על אגו, ולמי יש יותר גדול.

סוף סוף מבצעים מהלך ראוי, וגם הוא לא עובד. אז מה יהיה בעתיד? אם ברמת המנהלתית אנחנו לא מצליחים, נשאר רק לקוות שעל המגרש התוצאות יהיו הפוכות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט