טובת האגו או טובת הכדורסל?

מולי קצוריןמולי קצורין חתם ל – 5 שנים כמנהל המקצועי של איגוד הכדורסל. מה שעשה רושם כמהלך הטוב ביותר של איגוד הכדורסל בשנים האחרונות, פתאום התפוצץ להם בפרצוף, ושי שני נאלץ לתווך בין אריק שיבק, מאמן הנבחרת הבוגרת לבין מולי קצורין.

אין ספק שהמהלך הוא נכון, טוב, ובריא לכדורסל הישראלי. אז איפה הבעיה?

מולי קצורין ידוע בתור מאמן קשוח ולא מתפשר, והאופי של מולי לא התקפל. מייד עם כניסתו לתפקיד, דרש קצורין שיהיה עוזר מאמן אחד בלבד בנבחרת הבוגרת (כיום יש 2 עוזרי מאמן – עודד קטש ודן שמיר), אריק שיבק סירב, וכאן התחיל כל הבלאגן.

טובת האגו או טובת הכדורסל?

יש משפט שאומר If it ain't broken, don't fix it

נבחרת ישראל בכדורסל עלתה לאליפות אירופה בזכות, וללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה. הנבחרת שיחקה כדורסל טוב לאורך כל טורניר המוקדמות, ולא היה חסר הרבה שתסיים גם במקום הראשון. החיבור בין אריק שיבק לעוזריו, קטש ושמיר היה מצוין, וכולם היו מאושרים. אז מדוע לפרק את החבילה המוצלחת עכשיו? בגלל אגו?

מולי קצורין לא היה רוצה שיכתיבו לו כמה עוזרי מאמנים יהיו לו, ומי יהיה עוזרו, לכן הוא צריך לקחת צעד אחורה, ולתת לשיבק ועוזריו לעשות את עבודתם כפי שעשו עד עכשיו.

מה יהיה אחרי אליפות אירופה?

לאחר הריב המתוקשר בין מולי קצורין לאריק שיבק, שי שני, יו"ר איגוד הכדורסל היה צריך לעשות משהו. הוא קרא לקצורין לשיחה במשרדו, והבהיר לו שהוא יהיה אחראי על כל הנבחרות הלאומיות חוץ מהנבחרת הבוגרת (בכל העולם, המנהל המקצועי של האיגוד אחראי על כל הנבחרות חוץ מהבוגרת).
למולי קצורין לא הייתה ברירה, והוא התרצה בסופו של דבר, למרות שבתוך תוכו הוא היה רוצה שילכו בדרכו.

אך מה יהיה עם נבחרת ישראל בכדורסל תצליח באליפות אירופה? אולי תגיע לאולימפיאדה? האם יאמצו את השיטה של מולי קצורין ויהיה רק עוזר מאמן אחד? (דן שמיר הודיע שאם עודד קטש עוזב הוא עוזב ביחד איתו). בקיצור, הבלאגן חוגג.

טיפול לא נכון של שי שני

המהלך של שי שני הוא מבורך, לתת את תפקיד המנהל המקצועי לאיש מקצוע, ולאיש מקצוע בעל עבר מפואר, והצלחות מוכחות על המגרש. אך שי שני היה צריך לבדוק מספר דברים לפני שהוא סיכם עם מולי קצורין.

שני היה צריך לברר ולסכם עם מולי קצורין לפני החתימה את כל נושא הנבחרות. על איזה נבחרות הוא יהיה אחראי, מה יהיו תחומי האחריות שלו, באיזה קו הוא רוצה ללכת. עושה רושם ששני לא בדק את כל אלה לפני שסיכם עם קצורין, ועכשיו זה בעוכריו. במקום לדבר על נושאים מקצועיים, מדברים על אגו, ולמי יש יותר גדול.

סוף סוף מבצעים מהלך ראוי, וגם הוא לא עובד. אז מה יהיה בעתיד? אם ברמת המנהלתית אנחנו לא מצליחים, נשאר רק לקוות שעל המגרש התוצאות יהיו הפוכות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אופוריה או אפרוריותו של הכדורסל הישראלי?

נבחרת ישראל בכדורסלבסיום שני הניצחונות בקמפיין מוקדמות אליפות אירופה בכדורסל שתתקיים בקיץ 2011 בליטא, משהו הרגיש קצת מוזר. אולי זו התקשורת האוהדת שמצפה בכליון עיניים להצלחה של נבחרת ישראלית כלשהיא בזירה הבינלאומית. אולי זהו עומרי כספי שהגיח לחופשת קיץ מהליגה הטובה בעולם. אולי הפנטזיה של רבים (לא שלי כמובן) לראות שוב את הטריו: הלפרין, בורשטיין ואליהו משתפים פעולה בהיכל. כולם אוהבים פתאום את נבחרת ישראל בכדורסל. בימים האחרונים (קצת לפני המעידה בפינלנד) נראה היה כאילו חזרו פה כולם לקיץ 67'. ענן של תהילה עופף את הענקים בכחול לבן, גיבורי ישראל הביסו את הלטבים (החלשים) והאיטלקים (שגם בכדורסל כמו בכדורגל, בינוניים מאוד). נבחרת עם עומק והמון כישרון אמרו יודעי דבר, הכי כשרונית אי פעם הוסיפו אלו שמלווים שנים. הם כבר ראו את גורדון ושפר מביסים את יוון, את מיקי ומוטי נעצרים רק בגמר בבריה"מ, אבל זאת הכי מוכשרת.

בשבוע הבא תגיע להיכל מונטנגרו. מאזן מושלם, שחקנים ממושמעים כיאה לכדורסל היוגוסלבי העתיק. קל זה לא יהיה, בטח כשכבר שנים אין פה סנטר חזק שיעצור שחקני פנים אימתניים (ברניאני האיטלקי הוא גבוה, גבוה מאוד אפילו, אבל שחקן פנים הוא לא). הירד כל הכישרון לתמיון בגלל מחסור בשחקנים בצבע? או ששוב יקימו שלושת המאמנים את הענק יניב גרין משנתו?

ניצחון או הפסד, עליה חלקה או שוב טורניר ההזדמנות האחרונה  (לא יקרה הפעם) הם כמו סם המסתיר מאיתנו את המציאות העגומה. נבחרת ישראל בכדורסל זה נחמד וזה חשוב אבל הכדורסל הישראלי בבעיה. ליגת זרים, אפילו החוק המגן על דקות המשחק של הישראלים הוא רוסי, שיטת פיינל פור שנלקחה במקרה הטוב מליגת המכללות בארה"ב ובמקרה הגרוע מהליגה הצרפתית של אפיק נסים וגם בו המעודדות אינם תוצרת כחול לבן.העיקר שבקיץ לפני שהכל מתחיל אפשר יהיה לתפוח לעצמנו על השכם ולהתגאות בטובי בנינו המוכשרים שמסתכלים לאירופה בלבן של העיניים.

רק שאלה קטנה לסוף. האם במקרה של הפסד שני ברציפות, נצעד כולנו 5 שנים קדימה ומהאופוריה המוגזמת של קיץ 1967 נעבור לדיכאון של ולדכדוך של סתיו 1972? הכל בפרופורציה כמובן….זה רק ספורט.

בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט