לדלג לתוכן
באיירן עלתה ללא אריאן רובן, ומריו גומז הפצועים, ופרנק ריברי שקיבל מנוחה, אבל גם ללא שלושת הכוכבים, הבווארים עשו את העבודה בקלות.
כבר בדקה ה – 2 תומאס מולר השתלט על הכדור ובישל למריו מנדזוקיץ' שדחק פנימה. בדקה ה – 13 בסטיאן שוויינשטייגר העלה ל – 0:2 לאחר הגבהה של באדשטובר.
במחצית השניה באיירן הורידה הילוף, ואפשרה למיינץ לחזור למשחק. דאנטה הכשיל ברחבה את באומגארטלינגר ואדם סלאי ההונגרי דייק מהנקודה הלבנה בדקה ה-59. בדקה ה – 92 טוני קרוס קבע את תוצאת המשחק. 1:3 בסיום לבאיירן שתפגוש את ולנסיה בליגת האלופות.
צפו בתקציר המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ביום שלישי הסיטי יגיעו למדריד לשחק מול ריאל, ורוברטו מנצ'יני נתן לחלק משחקני הרכש החדשים לשחק.
מאיקון, סקוט סינקלייר וחאבי גארסיה פתחו בהרכב, כשבחוד משחקים טבס ובלוטלי, אבל בדקה ה – 16 היה זה פיטר קראוץ' מסטוק שהעלה את קבוצתו ליתרון 0:1 מפתיע. בדקה ה – 35 הדיע השוויון – טבז הגביה כדור חופשי, וגארסיה הבקיע בנגיחה.
צפו בתקציר המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ארבעה מחזורים עברו בפרמייר ליג וליברפול של ברנדן רוג'רס עדיין ללא ניצחון.
ליברפול היו טובים יותר מסנדרלנד, אבל גם הפעם לא השיגו את 3 הנקודות. בדקה ה – 29, סטיבן פלטשר הרכש שהגיע מוולבס העלה את סנדרלנד ליתרון כאשר בעט מטווח קצר לרשת, לאחר מסירה של קרייג גארדנר. בדקה ה – 50 גלן ג'ונסון הדביק את הכדור למשקוף, ובדקה ה – 70 לואיס סוארז שוב הציל את ליברפול כהבקיע והשווה את התוצאה ל – 1:1.
צפו בשערי המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ארסן ונגר הימר על הרכב התקפי, וזה השתלם לו בגדול. אלכס אוקסלייד צ'מברליין, ג'רביניו ולוקאס פודולסקי פתחו בחוד של התתחנים, כשאוליבייה ג'ירו פתח על הספסל. ארטטה פתח לצידו של סנטי קאסורלה בקישור.
מהלך המשחק:
ארסנל פתחה את ההפגזה בדקה ה – 11. פודולסקי חטף כדור, מסר לקירן גיבס שהעביר כדור רוחב שפגע ביוס הויבלד האורח ופנימה. לאחר 20 דקות, פודולסקי היה זה שהבקיע, הגרמני בעט כדור חופשי נפלא מעל החומה והיישר לחיבורים. בדקה ה – 34 ארטטה הכניס כדור מצוין לג'רביניו שהפגיז לפינה הקרובה. 0:3, שלוש דקות לאחר מכן, כדור רוחב פגע בנת'ניאל קליין ופנימה. עוד שער עצמי של סאות'המפטון האומללים.
בדקה ה – 45 וויצ'ך שצ'סני שמט כדור, ודניאל פוקס היה במקום כדי לצמק ל 1:4. בדקה ה – 71 התותחנים מפגיזים בחמישית. סנטי קאסורלה מצא את ארון רמזי שבעט כדור לקורה, ג'רביניו היה במקום כדי להבקיע את הריבאונד. הלחץ של ארסנל לא הסתיים, ותיאו וולקוט הבקיע את השישי לזכות ארסנל.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ליגת האלופות בפתח, ואלכס פרגוסון השאיר את הכוכבים – רובין ואן פרסי ושינג'י קגאווה מחוץ להרכב. אלכס בוטנג, המגן ההולנדי החדש פתח בהרכב, ואנדרס לינדגארד הדני פתח במקומו של דוד דה חאה בשער.
מהלך המשחק:
בדקה הרביעית דני וולבק חדר לרחבה, זרק את עצמו בתאטרליות, לאחר ששוער וויגאן – עלי אל חבסי היה באזור שלו, השופט קנה את הנפילה והעניק פנדל ליונייטד, אבל הבעיטה של הרננדז הייתה חלשה, ואל חבסי עצר. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים.
בדקה ה – 51, נאני העביר כדור עומק אל תוך הרחבה, ופול סקולס הנפלא דחק פנימה. שער מספר 163 לג'ינג'י, בהופעה 700 מדי השדים האדומים.
בדקה ה – 63 צ'יצ'ריטו הסיט את הכדור פנימה לאחר בעיטה של בוטנר ההולנדי. המגן המשיך במשחק המצוין, ובדקה ה – 66 פרץ בצורה נפלאה אל תוך הרחבה, ומזווית קשה מאוד בעט כדור שפדע בשוער אל חבסי ונכנס פנימה. 0:3 יונייטד. ניק פאוול קבע את תוצאת המשחק בבעיטה מצוינת מחוץ לרחבה.
צפו בתקציר המלא של המשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ברנדון מקארת'י הפיצ'ר של אוקלנד איי'ז ידוע בחוש ההומור המפותח שלו, וגם לאחר שספג פציעה בראש חוש ההומור לא נפגע כלל.
הפיצ'ר של אוקלנד נפגע מכדור בראש במשחק בשבוע שעבר, ונלקח לבית החולים לבדיקות. הוא עבר ניתוח להורדת נפיחות במוח, לאחר שבידקת ה – CT שעבר גילתה שהוא סובל משבר בגולגולת.
כאשר מקארת'י השתחרר מבית החולים זה מה שהוא צייץ בטוויטר:

מקארת'י ואישתו ידועים בהחלפת עקיצות הדדיות בטוויטר, כך שזה לא משהו חדש, אבל זה סימן שחוש ההומור שלו חזק מתמיד.
אבל בתכלס, הוא צודק לגמרי. אם חזרה מבית החולים לאחר פציעה קשה במוח זה לא הזמן לבקש מאישתך שלישיה, אז מתי לעזאזל כן?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אוקיי, אז אני לא אגיד "אמרתי לכם" אחרי מה שכתבתי בטור הקודם, בעיקר כי נבחרת רוסיה דאגה להראות זאת לגוטמן ולכולנו בצורה מאוד משכנעת. מה שכן אני יכול זה לספר לכם, זה שיש סקס אחר.
ראשית, נפתח במספר עובדות טריוויה פשוטות. אליפות אירופה בכדורסל (היורו של הכדורסל שגם עונה לשם "יורובאסקט") מתקיימת כל שנתיים. בקיץ השנה הזוגית (כמו השנה) משחקים את משחקי המוקדמות, ובקיץ השנה האי-זוגית (כמו בקיץ הבא) משחקים את משחקי האליפות עצמה. פשוט, לא? בואו לא נסבך את העיניינים עם משחקי ההזדמנות האחרונה וכל זה (למרות שזה הועיל לנו לא מעט פעמים) וננסה להתמקד בעיקר.
העיקר הוא גם די פשוט. נבחרת ישראל מצליחה לעלות ליורובאסקט פעם אחר פעם אחר פעם אחר…טוב הבנתם את הפרנציפ. גם ההסבר לכך פשוט. יש בישראל ליגת כדורסל חזקה, תחרותית, מהמתקדמות באירופה ובעיקר עם רוב שחקנים ישראלים בכל אחת מ-18 הקבוצות בליגת העל. אה.. לא? בישראל יש ליגה רק של 12 קבוצות עם עולות ויורדות לפי מצבן הכלכלי ולא לפי היכולת שלהן על הפרקט? יש לנו אלופה אחת שאת כמות האליפויות שהיא איבדה ביובל האחרון אפשר לספור על יד אחת ועוד להישאר עם עודף? יש לנו חוק שמחייב שני שחקנים ישראלים בכל רגע על הפרקט מה שזה אומר שגם בכל רגע יש שלושה זרים? מלבד כספי (שירד 50 מקומות בדירוג טיב השחקנים ב-NBA) כמעט ולא ידוע לנו מה זה ליגיונרים? לא מעט שחקנים שאת שמם אפילו המאמן הלאומי לא מכיר? הרבה שאלות אבל רק תשובה אחת. כן. יש לנו רק קבוצה אחת, רוב הליגה מושתת על זרים, הליגה עצמה לא מעניינת אפילו את קצה קצהו של קו העונשין, ובכל זאת הנבחרת שלנו לא מפסיקה לדפוק נוכחות באליפויות אירופה. הכיצד?
תתפלאו לשמוע, אבל גם פה התשובה די פשוטה. מנטליות של ווינרים. מי שעוקב אחרי קמפייני המוקדמות האחרונים נוכח לגלות יכולת זוועתית, כדורסל מבזה ובעיקר חזרה על הטקסטים של "הכל עוד אפשרי ואנחנו תלויים רק בעצמנו". ההבדל מהכדורגל הוא, שבכדורסל זה אשכרה קורה. מפסידים, מגיעים להיכל, הקהל מרעיד את "הוובוס" של שחקני היריבה ואילו גיא פניני מרעיד להם את הרשת פעם אחר פעם מחוץ לקשת. וכספי? הוא עסוק בלקבל "האלי-הופים" מליאור אליהו ולהיפך. ועוד לא דיברנו על ההצגות כנגד כל האנטישמים והסיכויים במשחקי החוץ. וזו רק הנבחרת הנוכחית. בעבר אלו היו טל בורשטיין ויואב ספר (כן היה שחקן כזה בנבחרת) ולפניהם הצמד המיתולוגי קטשפר. נכון, לא תמיד הברקנו על הפרקט, ואפילו בחלק מהמקרים גם לא עלינו לאליפות עצמה. אבל ממש לא שוב ושוב ושוב. גם אם קיץ אחד היה פאנצ'ר, שנתיים לאחר מכן חזרנו לפשל במשחקים הראשונים, להבין מה לא בסדר, ואז לחזור לעשות ה-ג-נ-ה בשאר המשחקים. בין לבין גם דפקנו שלשות מטורפות. אבל התוצאה הייתה עלייה לאליפות אירופה.
בשורה התחתונה, אחרי שביקשתי מנבחרת הכדורגל להפסיק למלא לנו בהבטחות את הראש ואז לאכול לנו את הלב, אני מבקש מכולנו לשים עין על נבחרת הכדורסל. כי שם, מעבר לדשא על לוחות הפרקט, סיפורי האגדות מתעוררים לחיים כל שנתיים מחדש. גם אם בסוף אנחנו לא הופכים לסינדרלה שמניפה את נעל הזכוכית או את הגביע. העיקר ששם יש תמורה בעד האגרה. מי יודע.. אולי הפתרון הוא לחתוך את הרכב הכדורגל בחצי מינוס השארית, לעבור לשחק ביד-נוקיהו, ולשמוע את רפי גינת שואג "נאמבר פיפטין: יוסי! בניו-ו-ו-ו-ו-ו-ן!!!"
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
פוטבול מכללות זה היסטריה בארה"ב. כשיש משחק, העיר כולה משותקת, מסביב לאצטדיון נהיה קרנבל שלם של אנשים שותים בירה, עושה על האש, צבועים בצבעי המכללה ומה לא.
אבל עושה רושם שבכל שנה האוהדים מצליחים להיות מקוריים יותר ויותר, כמו למשל האוהדים של מכללת LSU, שעיצבו מתקן או חבית בירה ניידת שנראית בדיוק כמו R2D2 ממלחמת הכוכבים. וכמובן שהוא גם בצבעי מכללת LSU.
ראינו אוהדים עושים דברים משוגעים, כמו למשל אוהד קבוצת הפוטבול של קנזס סיטי צ'יפס ששם עין מזכוכית עם לוגו הקבוצה, אבל אין ספק שעל מקוריות ומגניבות – אוהדי LSU לוקחים בענק.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
זה לא מדויק מה שאומרים פה בשנים האחרונות. יש דווקא כדורגל טוב בבלגיה. רק שכשהוא מתחיל להיות כזה, מייצאים אותו לפריימיר ליג או לשאר הליגות הבכירות אירופה.
כיום אפשר למצוא בצ'לסי, ארסנל, טוטנהאם ואברטון שחקני מפתח מהארץ שידוע בתור – טוב לא חשוב בתור מה.
הבולט ביניהם הוא וינסנט קומפאני, בלם מנצ'סטר סיטי. אחרי עונה נהדרת בה היה חלק מרכזי בהגנת הברזל של האלופה, ושער ניצחון סופר חשוב בדרבי, אפשר לומר שיש לסיטי חומה בדמותו. משחק ראש טוב, כוח וטעויות מעטות הופכים אותו לבלם אדיר. קצת מתסכל אותי לחשוב, בתור אוהד ארסנל, שלפני כשבע שנים הוא נבחן אצלנו אבל ונגר לא היה מעוניין בו. ההפסד כולו שלנו.
באותו תפקיד אפשר גם למצוא את תומאס ורמאלן שחקנה של ארסנל. אחרי עזיבת רובין ואן פרסי למנצ'סטר יונייטד הוא קיבל את סרט הקפטן ובצדק. כשהצטרף לקבוצה הרבה גבות הורמו, כולל אלו של עבדכם הנאמן. אוהדי אייאקס נתנו לו ציון "בינוני" במקרה הטוב. אלא שהמציאות הוכיחה אחרת. ורמאלן נכנס במהירות לעניינים. רץ, נמרח על הדשא בשביל תאקל, מבקיע שערים בקרנות וזוכה לכינוי "הורמינאייטור" מצד הקהל בצפון לונדון. הדבר היחידי שמדאיג את יושבי היציע זה שגם הוא כמו הקפטנים הקודמים יעזוב לקבוצה מצליחה יותר.
הבלגי היציב ביותר שמשחק בחו"ל הוא מרוואן פלאיני. נשמע כמו שם שוקולד, אבל קשרה של אברטון הוא ממש לא מתוק על המגרש. יחד עם השיער העצום שלו, יש לו נוכחות מאסיבית במרכז. יודע לקחת את הכדור מהיריב ולשמור עליו, עם או בלי הגב לשער. בקרנות הוא מסוכן מאוד. הוא הגיע לאברטון בגיל 20 מסטאנדר ליאז' המוכרת לנו הישראלים, בסכום שיא עבור המועדון האנגלי – 12 מיליון פאונד. יהיו מעט אוהדי "הטופיז" שיגידו לכם שזה לא השתלם. בימים האחרונים גם נרשמה התעניינות מצד מנצ'סטר יונייטד, אותה הוא ניצח עם שער במחזור הראשון והיה המצטיין במשחק.
התחלנו בהגנה, עברנו לקישור המרכזי ועכשיו נסיים בסטייל עם השחקן ההתקפי המרשים למדי שנקרא אדן הזארד. הוא רק בן 21, אבל הוירטואוז הבלגי שגדל בליל כבר מתחיל לשגע את אירופה.
עשרים שערי ליגה בצרפת ותואר אלופת אירופה שידכו בקיץ בינו לצ'לסי. כל זה תמורת סכום פעוט של 40 מיליון יורו ופסטיבל טיזינג של השחקן בטוויטר. חובת ההוכחה שיש לו את מה שצריך גם ברמות הגבוהות הייתה עליו. מיד במשחק הליגה הראשון הוא הלהיב. סחיטת פנדל, בישול ולהטוטים. ההמשך היה דומה. עבודת הרגליים המהירה שלו והטכניקה המעולה השאירה את המגינים והבלמים מאחור. כשהוא מעורב, יחד עם מאטה, פתאום צ'לסי האפורה נראית קבוצה אטרקטיבית. הם פתחו מצויין את העונה בניגוד לציפיות וממוקמים ראשונים אחרי שלושה מחזורים. מי יודע, אולי היא תיתן פייט לשתי המנצ'סטריות בקרב על האליפות.
אז כנראה שהליגה הבלגית היא לא הסרייה א' והשחקנים הישראלים שמגיעים לשם לא מתחרים על דקות משחקים עם פירלו או דל פיירו אבל גדל שם דור ששונה לגמרי מבלגיה של השנים האחרונות. צומחים כישרונות שמתקדמים נהדר ואם לנו יש את בניון בווסטהאם, להם יש כמה וכמה כאלה ובקבוצות טובות בהרבה. גם הנבחרת המקומית הולכת לעשות שינוי ובעלת סיכויים טובים עד מאוד לעלות למונדיאל הקרוב. פעם הנבחרת הבלגית הייתה שם דבר. היום היא שום דבר. אבל דברים קורים ועכשיו מה שהיה אולי יחזור.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
העיתונים ואתרי הספורט לבטח יהיו מלאים בטורי ביקורת על כל דבר שקרה אתמול לנבחרת, חלקם יאשימו את גוטמן, חלקם יאשימו את השחקנים, וכמעט כולם יגידו את מה שהם אומרים כבר כמה שנים – מה אתם מצפים, זאת הרמה שלנו. אם זאת הרמה שלנו, אין שום סיבה בעולם שיום לפני זה אתם התקשורת, תדברו על נצחון או על הציפיות לעלות מהקמפיין הזה.
התקשורת הישראלית שולטת בכדורגל הישראלי במקום לסקר אותו. מצד אחד היא אומרת לכם אחרי כל הפסד מה פיתחתם ציפיות?
הנבחרת משמעותית פחות טובה מרוסיה, והדור הזה של הכדורגלנים לא מספיק טוב, ועוד קלישאות על כמה שהכדורגל בארץ נורא. מצד שני אם תסתכלו על הכותרות שלפני המשחק, תראו שכולם מדברים על נצחון, על סיכוי לעלות מהקמפיין ועל הרכב כזה או אחר כאילו שזה ישנה את המהות של הנבחרת הישראלית הכושלת. התקשורת הישראלית מהללת בשביל שיהיה לה מה לכתוב ביום שאחרי, להעביר קיטונות של ביקורת.
לפני הקמפיין תקראו על דור הזהב של הכדורגל הישראלי, סגל של ליגיונרים, כוכבים בקבוצות שלהם והכתבות השונות ידגישו את נאתכו, חמד, אוואט, בן בסט, רפאלוב וכדומה שמשחקים ועושים עבודה מעולה בקבוצות שלהם. יום אחרי ההפסד אתם תשמעו על סגל של שחקנים שלא משחק בקבוצות באירופה ומחמם את הספסל. התקשורת מכתיבה לנו את סדר היום הספורטיבי, ולנבחרת את ההרכב.
קודם כל, בתור אחד האוהדים הגדולים של גוטמן, הוא עשה הרבה טעויות אתמול, והטעות הראשונה שלו הייתה לסטות מהדרך שלו בגלל התקשורת הישראלית.
ההרכב אתמול היה נגוע בכל עצות אחיתופל של פרשנים שונים ומשונים שמכתיבים בתקשורת דרך מסויימת שלצערי הגיעה גם למאמן הנבחרת. בנוסף, הסגידה של גוטמן לשחקנים מקבוצות גדולות גם פגעה בנבחרת באופן קיצוני – האם חן עזרא לא היה מספיק טוב לנבחרת כאשר שיחק במכבי נתניה, אך עכשיו אחרי 2 משחקים במכבי חיפה הוא שחקן בהרכב הפותח? האם איתן טיבי, שלא גמר משחק שלם מתחילת השנה, והיה החלק הפחות טוב בשנה שעברה בצמד הבלמים שהוביל את קריית שמונה לאליפות צריך לפתוח לפני שיר צדק? לדעתי לא, אך טיבי משחק במכבי תל אביב עכשיו, וצדק רק בקריית שמונה. אלעד גבאי היה השחקן הכי טוב של קריית שמונה שנה שעברה, אך אנחנו מעדיפים לסמוך על מגן ימני שנכשל בארץ, אז עבר לקפריסין להיות בינוני גם שם. החלטות מוזרות בהחלט.
אין זה אומר שגם עם הרכב מושלם לא היינו מפסידים, הנבחרת הרוסית באמת טובה מאיתנו משמעותית, אבל 4-0 בבית זאת תוצאה שגם סן מרינו לא תחטוף, ולמרות הנטייה הישראלית לקיצוניות, וכל העיתונים שידברו על כך שהרמה שלנו היא זאת שהראנו אתמול, אין זה המצב.

ניתן לראות דוגמאות לתקשורת הישראלית באופן ההתייחסות לבניון. ליוסי יש קשר מאוד טוב עם חלק גדול מהפרשנים, נותן להם כותרות, מפזר ראיונות ובסך הכל מתנהל עם התקשורת היטב. לאחר שלא פתח מול האזרים בשישי, התחיל קמפיין של הפרשנים להחזרתו להרכב על חשבונו של ורמוט. למען גילוי נאות, אני אוהד הפועל, אבל מעולם לא הייתי חובב גדול של ורמוט, ועדיין אני חושב שגילי, שעשה הכנה עם הקבוצה שלו בגרמניה, שיחק איתה בתחילת העונה ונמצא בגיל קצת יותר רלוונטי לנבחרת צריך לשחק. אני גם חושב שהוא היה השחקן הכי טוב מול האזרים, אבל ארבל ושליימה מתחו עליו ביקורת כאילו הוא היה מינימום רונאלדו. הקמפיין הצליח. כל הצעקות של ארבל ושרף, הטורים בעיתונות ובערוץ הספורט הגיעו גם לגוטמן, שנתן לשחקן שלא שיחק באופן קבוע במשך שנתיים בערך, והיה בלי קבוצה עד לפני שבוע, שלא עשה כלום בנבחרת מאז הקמפיין של 2006 ובהחלט לא בשיא הקריירה, את כל הקרדיט.
אני חושב שיוסי בניון שחקן מעולה, אבל בנבחרת יש לו מנטליות שונה, משחקן שחייב להוכיח את עצמו בקבוצה שלו, הוא הפך לשחקן עם מניירות, ממש כמו חברו דודו אוואט, וטל בן חיים. בגלל שהם היו הכוכבים במשך הקמפיינים האחרונים, הם מרשים לעצמם הכל. כל כדור לא מדויק לעברם – מרימים ידיים, צועקים, מאשימים ומפסיקים לרוץ משל היו צ'אבי פיקה וואלדז. נבחרת לא יכולה להסתמך על שחקנים שחושבים שהם מעל הקבוצה, והם בטוחים שהם מעל.
יוסי לא כשיר גם לעשרים דקות של משחק, וראינו אתמול, כמו גם טל בן חיים שבפעם האחרונה שהוא שיחק כדורגל הייתה בעשור הקודם לדעתי. אוואט? שוער בינוני עם יחסי ציבור מעולים. עד שהם לא ירדו לקרקע, הנבחרת לא תוכל להמריא. ובשביל זה גוטמן שם, בשביל להתחיל מחדש. בשביל לוותר עליהם לטובת שחקנים טובים יותר וצעירים יותר.
הפתרון היחידי לטעמי הוא להתחיל מחדש. אין סיבה שניר ביטון, הכשרון הכי גדול שצמח פה בשנים האחרונות לא יהיה בהרכב, ושבלמים צעירים כמו בן הרוש, דגני, שיר צדק וכדומה לא ישחקו באופן קבוע. אז קח את עצמך בידיים אלי, ותראה לכולם שהמעידה שלך אתמול, הכניעה שלך לעיתונאי החצר של הבניונים הייתה רגעית.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם