29 גולשי סקי קנדים אשר זכו במדליות בתחרויות גלישה שונות גלשו יד ביד בדרך לשיא עולם מדהים בסוף השבוע האחרון באתר הסקי – מונט סיינט סאביור בקוויבק, קנדה.
גולשי הפריסטייל הללו עשו סלטה בו זמנית כאשר הם מחזיקים אחד את השני ביד. האם זה שיא עולם? מי יודע. לא נראה לנו שמישהו בכלל ניסה לבצע את הפעלול הזה אי פעם. אבל מה שבטוח, זה סופר מגניב!
צפו בביצוע האדיר:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
קודם כל ברכות, כמו שנהגו לצחוק ב"רמזור" על פתיחת הראיונות הקבועה של רפי רשף. קארדיף סיטי עלתה לראשונה בתולדותיה לפריימיר ליג. זה היה קרוב לקרות כבר כמה פעמים בשנים האחרונות ונדמה שקללה רובצת על הקבוצה מבירת וויילס, אבל הפעם זה נגמר בשלום ואנחת רווחה.
מאלקי מאקיי, מאמן הקבוצה מזה כשנתיים, הצעיד אותה העונה למקום הראשון, בהפרש 7 נקודות מהמקום השני ו-13 מהשלישי, שנותן רק כניסה לפלייאוף ולא עלייה אוטומטית.
הציפורים הכחולות, שהבעלים המלזי שלהם וינסנט טאן שינה את הסמל לדרקון אדום, יהיו הפתעה מרעננת בפריימיר ליג. קבוצה שעוד לא הייתה שם, ולא שוב אותם מועדונים שאנחנו רגילים לראות עולים ויורדים. קארדיף היא קבוצה מוויילס, עם מאמן סקוטי, בליגה אנגלית. סלט בריטי, שבניגוד למטבח הזה, לא יהיה תפל.
כשמזכירים את עניין הלאום אז מגיעים לנקודת השיא ביתרונות של עליית הקבוצה לפריימיר ליג: דרבי וולשי לוהט מול סוואנזי השנואה. כל אחת מהשתיים תאבק על הזכות להיות הנציגה המקומית הבכירה. אם דברים לא ילכו כמו שצריך הן עשויות להיאבק ראש בראש כנגד הירידה.
כדי לשרוד בעונה הבאה חייבת קארדיף חיזוק מאסיבי. חוץ מקרייג בלאמי הוותיק והמתקשש אין לה שמות מוכרים. הבעלים עשה צעד חכם וכבר הודיע שיספק 25 מילון פאונד לקניות בקיץ. המעבר מהצ'מפיונשיפ לפריימיר ליג הוא קשה והבדלי הרמות גדולים. בשביל לא לחזור לשם חייבים להשקיע כסף. כך גם אצל קבוצות מרכז הטבלה שבקלות יכולות למצוא את עצמן בסרט שניוקאסל, סנדרלנד וסטוק נכנסו אליו ומתקשות לצאת ממנו.
לקארדיף יש אצטדיון ביתי (שקרוי על שמה, כמה מגלומני מצדה) לא גדול, אבל הוא בהחלט חם ותומך. השחקנים זקוקים לו, בעיקר כשנלחמים על החיים. עשרים ושש אלף פטריוטים שמעודדים אותך מאוד עוזרים מול יריבות אורחות. לשוחרי המשחק האטרקטיבי נראה שאין מה לדאוג במקרה הזה. אפרוחי הפריימיר ליג הבקיעו העונה בליגה יותר משני שערים בממוצע למשחק. אין פה עוד קבוצת "בעט ורוץ".
העלייה הזאת תוסיף פלפל חדש לליגה האנגלית והלוואי ששתי הקבוצות יצליחו להישאר שם כמה שיותר כדי שגם ה"ניו פירם" אם תרצו, ימשיך להתקיים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לפי חברת EA Sports החידושים שעשו לפיפ"א 14 הופכים אותו לחווית כדורגל אמיתית ואותנטית.
החידושים כוללים: בעיטה טובה יותר לשער, תנועה אמיתית יותר של הכדור, שמירה על הכדור, חוכמת משחק של החברים לקבוצה, סיבובים טובים יותר בכדרור בספרינט, נגיעות שונות בכדור, ורשת סקאוטינג עולמית.
צפו בוידאו של פיפ"א 14 ותמונות מהמשחק:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
ראשיד וואלאס הוא אחד השחקנים הכי אהובים ב – NBA, ואין ספק שהליגה וגם האוהדים יתגעגעו אליו.
וואלאס היה שחקן נפלא, עם זריקה בלתי חסימה, אבל בעיקר הוא יזכר בזכות האופי הבעייתי שלו, וכמובן העבירות הטכניות הרבות שקיבל במהלך הקריירה. וואלאס מחזיק בשיא העבירות הטכניות ב – NBA.
אבל חוץ מהאופי הססגוני, וואלאס ידוע בכך שהיה צועק "Ball Don't Lie" (כדור לא משקר), בכל פעם ששחקן יריב היה מחטיא זריקת עונשין, כאשר וואלאס לא חשב שבכלל מגיעה לו זריקת העונשין. וזה קרה לא מעט.
הנה סרטון Ball Don't Lie מחווה לראשיד וואלאס:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אומנם יש רשת שמגנה על הקהל שיושב מאחורי החובטות, אבל סבאל'ה יש קרוב מדי לרשת, והכדור פשוט טס לכיוונו במהירות אדירה. למזלו היה לו משהו שיגן עליו.
סבאל'ה החזיק במקרה אייפד איתו הוא צילם את המשחק, וכאשר הרשת לא הצליחה לעצור את הפאול בול שהתקרב לפרצוף שלו במהירות שיא, האייפד כן הצליח. הראש של סבאל'ה נשאר במקום, ואפילו לאייפד שלום.
צפו בפאול בול כמעט מוריד את הראש לזקן החביב במשחק הסופטבול של מכללת נורת'רן איווה:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
להשוויץ ולהשתחצן בפני היריב שלך בזירה שזה אף פעם לא רעיון טוב.
ראינו את זה בעבר, וסביר להניח שגם נראה את זה בעתיד. לוחם אחד מנסה לתת אגרוף, מפספס את היריב – היריב עושה לו: "אתה לא יכול לגעת בי…" ובום!!! חוטף ישר עוד אגרוף לפנים, ופתאום הוא תוהה איך לעזאזל הוא הגיע למצב שכיבה על המזרון כשכוכבים מסתובבים לו סביב הראש.
זה בדיוק מה שקרה בקרב הזה. אז תזכרו – תהיו שחצנים בסיום הקרב, לא באמצע:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
כולנו יודעים שהאמריקאים הם עם שמן, אוהבים לאכול ג'אנק פוד עם מלא שמן, וכמה שיותר גדול יותר טוב.
גם בארועי הספורט ובאצטדיונים השונים האוכל הוא חלק חשוב מהאווירה ומהחוויה של צפיית המשחק. מדלאי פופקורן ענקיים, ועד למקלות עם צמר גפן מתוק, ונקניקיות. אבל כנראה שהאוכל הרגיל והבנאלי של ארועי הספורט כבר מתחיל לשעמם את האוהד האמריקאי, לכן קבוצות הבייסבול השונות החליטו להכין מנות חדשות שיחכו לאוהדים באצטדיונים השונים.
הנה המנות הטובות (והשמנות) ביותר שאפשר למצוא באצטדיוני הבייסבול בארצות הברית בעונת 2013:
אז איזו מנה הייתם מזמינים?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
אחרי ההדחה הכואבת מאירופה, יהלי רואה שם את הזרקור על נושא ממנו אי אפשר לברוח – התרומה הדלה של הישראלים במכבי תל אביב.
מלבד יוגב אוחיון, אין ישראלים שמסוגלים לתת את הטון בהיכל נוקיה וזה הזמן לשלוף מהכובע אסים כמו עמרי כספי, יותם הלפרין, ואולי אף מועמדים מפתיעים כמו גל מקל, אלישי כדיר, בר טימור, דגן יבזורי, ניצן חנוכי, רביב לימונד ויובל נעימי. זה מה שיש בשוק, ועם זה צריך לעבוד, כי בלי ישראלים דומיננטים – הקהל לא משולהב והקבוצה לא הופכת לכוח מחובר ומלוכד.
כשמכבי תל אביב פרחה באירופה והניפה גביעים, היא עשתה את זה תמיד עם ישראלים איכותיים שנתנו מימד של לב ונשמה יחד עם הכתבת הטון בקבוצה – ממיקי ברקוביץ', טל ברודי, מוטי ארואסטי שנות ה-70' וה-80') , דורון ג'מצ'י (שנות ה-80' וה-90') ועד נדב הנפלד (שנות ה-90'), גור שלף (שנות ה-90' וה-2000) והאחרון שבהם טל בורשטיין (שנות ה-2000). הרשו לי לשאול באופן ישיר, מי יש היום בקבוצה? ליאור אליהו לא מצליח להתעלות ולהשתכלל, יוגב אוחיון דורך לאחרונה במקום והתעסק בקיץ בכל הדברים מלבד כדורסל, גיא פניני ומורן רוט לא ברמה מספיק גבוהה… זהו, פה זה נגמר. אז מה מצפים שיקרה?
לטעמי, בעונה הבאה צריכים להשאיר מהרשימה הנ"ל אך ורק את יוגב אוחיון – רכז פנטסטי שהתחבר מצוין לקהל, בגיל מתאים. אליהו מיצה את עצמו, פניני ורוט לא מתאימים לרמות האלה ולמרות שהם שחקנים נפלאים, צריך להפנים – שניהם בגיל שכבר קשה לבנות עליהם, ואין מה לעשות, חייבים לבצע רענון. איזה שחקנים אפשר וצריך להביא? האמת המצערת היא שאין הרבה ישראלים טובים בשוק. בעצם, מספרם דל מאוד ודיוויד בלאט צריך לבחור בפינצטה את הרכש הכחול-לבן שלו.
עמרי כספי: מתהילת ה-NBA לבית החם בתל אביב?
מבחינת מכבי תל אביב, חזרה של עמרי כספי להיכל נוקיה היא יותר ממתבקשת. הסמול/פאוור פורוורד שעשה היסטוריה בליגה הטובה בעולם, כישראלי הראשון בה, מגמגם מבחינת היכולת בשנה האחרונה וזוהי ההזדמנות של הצהובים להעמיד בפתחו של כספי הצעה מפתה. כמובן שכל הזדמנות ששחקן יכול לקבל בקלחת האמריקאית היא קדושה ויוקרתית, אך מבחינת כספי, נשאלת השאלה האם לא כדאי לו להיכתב באותיות זהב דווקא בקבוצת נעוריו, שרוצה להחזיר עטרה ליושנה ביורוליג, ואחרי ארבע עונות מכובדות ב-NBA, לבצע קאמבק שיחמם את לב הקהל הישראלי.
יותם הלפרין: האיש שכבר ראה הכל
דיוויד בלאט רודף אחרי החתמת הלפרין כבר שלוש שנים. רק בעיות פרוצדורליות בנושא המיסוי מנעו חזרה מאוד מתבקשת של יותם להיכל. בלאט לא סתם נאבק על הרכז/קלעי. הוא יודע שיותם הוא מניה בטוחה, מבחינת יכולת, מבחינת ניסיון מקצועי וחיבור חברתי. לא בכדי אריק שיבק בחר בו כקפטן הנבחרת הלאומית. יותם כבר חווה הצלחות באירופה, הן במכבי, והן בשאר היבשת כליגיונר. גם יותם יודע שבאיירן מינכן היא אמנם קבוצה חביבה, אך מקומו בצהוב-כחול של מכבי. האם הפעם הקאמבק יושלם?
גל מקל: כמות כישרון שחייבת להתפוצץ
רכז נבחרת ישראל הנפלא, ילד הפלא של הפועל ומכבי תל אביב בתקופת הנוער, כוכב נבחרת ישראל בכל הגילאים, הגיע לשעת האמת בקריירה שלו. הוא כבר בן 25, ויודע שעכשיו עליו לבחור לאן פניו מועדות. במכבי תל אביב היה לו כבר שני ניסיונות לא מוצלחים במיוחד לפני חמש וארבע שנים, מפאת גילו וחוסר ניסיונו, ומפאת יציבות הקאדר בתקופת פיני גרשון, שלא נתן לו קרדיט כפי שציפה השחקן. אולי דווקא עכשיו, אחרי שבילה בליגה האיטלקית האיכותית, בבנטון טרוויזו, והפך לשחקן מפתח אצל בראד גרינברג במכבי חיפה עם ממוצעים נהדרים, זה הזמן שלו לחזור מלוטש יותר, חכם יותר, משוכלל יותר ולהוביל את הצהובים הן בליגה והן באירופה. אנחנו תמיד בעד סגירות מעגל.
אלישי כדיר: ודלת הננעלת לא במהרה תפתח?
מה לא נאמר על אלישי כדיר אחרי הזכייה המדהימה של גלבוע/גליל באליפות? שחקן העונה בליגת העל מודל 2010 הוכיח שפאוור פורוורד כמוהו צומח בישראל אחת לאולי דור, ועם כמות הכישרון שלו, חבל, פשוט חבל שלא ייקח סיכון, ויחזור לצהוב כדי להוכיח את כוחו כישראלי מוביל. אולי דווקא כשהציפיות כבר לא בשמיים ואף חרב לא מונחת על צווארו, יעשה כדיר סטייל יוגב אוחיון ויצליח להיכנס לנעליים שבהחלט מתאימות למידותיו.
אפשרויות נוספות הדורשות מחשבה: בר טימור, הגארד באדום שמתגלה ככישרון מדהים, דגן יבזורי המצוין מגלבוע/גליל, ניצן חנוכי שמנהיג את ראשל"צ, רביב לימונד שכבש כל חלקה בליגת העל וצבר ניסיון גם ביורוליג ויובל נעימי קר הרוח שעושה עבודה יפה בליגה הרוסית.
בשורה התחתונה, מתוך הרשימה הנ"ל מכבי תל אביב צריכה (בהנחה שיוגב אוחיון יישאר הצלע הראשונה בחמישייה), עוד שניים-שלושה שחקנים דומיננטיים שישתלבו בקאדר הצהוב. שניים-שלושה שחקנים שיחזירו את הצביון הישראלי להיכל נוקיה, ידעו לקחת אחריות, ידעו לסחוף, להעז, לעלות מדרגה מבחינה מקצועית וחשוב מכל, להידבק במכביזם. כשלב ראשון, ניתורים חוזרים ונשנים על הפרקט יעשו את העבודה. הזמן הוכיח, שכשיש את המרכיב הזה השאר כבר מגיע עם הזמן, כאשר ישנם נתונים עימם אפשר לעבוד. בד בבד, במכבי תל אביב חייבים להמשיך ולדחוף קדימה את כישרונות הנוער שלהם דוגמת איתי שגב, עידן זלמנסון, גל גלינסקי, עידן פז ועידו חלפיה. שיהיה בהצלחה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
