קודם כל ברכות, כמו שנהגו לצחוק ב"רמזור" על פתיחת הראיונות הקבועה של רפי רשף. קארדיף סיטי עלתה לראשונה בתולדותיה לפריימיר ליג. זה היה קרוב לקרות כבר כמה פעמים בשנים האחרונות ונדמה שקללה רובצת על הקבוצה מבירת וויילס, אבל הפעם זה נגמר בשלום ואנחת רווחה.
מאלקי מאקיי, מאמן הקבוצה מזה כשנתיים, הצעיד אותה העונה למקום הראשון, בהפרש 7 נקודות מהמקום השני ו-13 מהשלישי, שנותן רק כניסה לפלייאוף ולא עלייה אוטומטית.
הציפורים הכחולות, שהבעלים המלזי שלהם וינסנט טאן שינה את הסמל לדרקון אדום, יהיו הפתעה מרעננת בפריימיר ליג. קבוצה שעוד לא הייתה שם, ולא שוב אותם מועדונים שאנחנו רגילים לראות עולים ויורדים. קארדיף היא קבוצה מוויילס, עם מאמן סקוטי, בליגה אנגלית. סלט בריטי, שבניגוד למטבח הזה, לא יהיה תפל.
כשמזכירים את עניין הלאום אז מגיעים לנקודת השיא ביתרונות של עליית הקבוצה לפריימיר ליג: דרבי וולשי לוהט מול סוואנזי השנואה. כל אחת מהשתיים תאבק על הזכות להיות הנציגה המקומית הבכירה. אם דברים לא ילכו כמו שצריך הן עשויות להיאבק ראש בראש כנגד הירידה.
כדי לשרוד בעונה הבאה חייבת קארדיף חיזוק מאסיבי. חוץ מקרייג בלאמי הוותיק והמתקשש אין לה שמות מוכרים. הבעלים עשה צעד חכם וכבר הודיע שיספק 25 מילון פאונד לקניות בקיץ. המעבר מהצ'מפיונשיפ לפריימיר ליג הוא קשה והבדלי הרמות גדולים. בשביל לא לחזור לשם חייבים להשקיע כסף. כך גם אצל קבוצות מרכז הטבלה שבקלות יכולות למצוא את עצמן בסרט שניוקאסל, סנדרלנד וסטוק נכנסו אליו ומתקשות לצאת ממנו.
לקארדיף יש אצטדיון ביתי (שקרוי על שמה, כמה מגלומני מצדה) לא גדול, אבל הוא בהחלט חם ותומך. השחקנים זקוקים לו, בעיקר כשנלחמים על החיים. עשרים ושש אלף פטריוטים שמעודדים אותך מאוד עוזרים מול יריבות אורחות. לשוחרי המשחק האטרקטיבי נראה שאין מה לדאוג במקרה הזה. אפרוחי הפריימיר ליג הבקיעו העונה בליגה יותר משני שערים בממוצע למשחק. אין פה עוד קבוצת "בעט ורוץ".
העלייה הזאת תוסיף פלפל חדש לליגה האנגלית והלוואי ששתי הקבוצות יצליחו להישאר שם כמה שיותר כדי שגם ה"ניו פירם" אם תרצו, ימשיך להתקיים.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
