טוב לב היא מציאות יומיומית. מאדם זר שמציל תינוק מבניין בוער, ועד לאדם שעוזר לאישה זקנה לחצות את הכביש. בני אדם באופן קבוע שמים את טובתם של אחרים לפני שלהם, אפילו אם זה אומר שהם צריכים לסכן את חייהם תוך כדי.
אבל האם המעשה טוב הלב הזה הוא אינסטינקט אנושי, או פאשלה רגעית בה אנו שוכחים את הטבע האנוכי שלנו?
ביולוגים, פסיכולוגים ואנתרופולוגים ניסו לענות על השאלה הזאת במשך שנים רבות.
למרבה המזל, צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל הגיעו לתשובה שכלם רוצים לדעת, ואם הנסיעה האיטית שלכם לעבודה בכל בוקר הורסת את האמונה שלכם באנושות, אתם בהחלט תהיו מרוצים מהתוצאות.
לפי המחקר שלהם, רוב האנשים טובים וטובי לב מטבעם, ואנשים לא טובים הם היוצאים מהכלל.
הם גילו גם שחוסר נחמדות הוא ניסיון מכוון לעקוף את האינסטינקטים הטובים והטבעיים שלנו.
אז איך הם גילו את כל זה? החוקרים פיתחו משחק שמודד את רמת חוסר האנוכיות או נדיבות הלב של השחקן.
הם מצאו ששחקן שמסתמך על אינסטינקט כדי להגיע להחלטות מגיע בדרך כלל מסביבה יותר ידידותית ותומכת.
הסיכוי של האנשים להיות נחמדים ולעזור לאחרים היה גדול יותר, ללא קשר אם הם קיבלו מזה תועלת כלשהי.
חוקר האבולוציה המפורסם צ'ארלס דרווין האמין שהטבע העדיף שיתוף פעולה מכיוון שזה הכריח בני אדם לעבוד יחד כדי לעזור אחד לשני, מה שהגביר את הסיכוי להישרדות.
אז בפעם הבאה שלמישהו נופלת שקית עם מצרכים, תזכרו שזה בטבע שלכם לרדת על הברכיים ולעזור לו.
ככל שעוברות השנים אין לכם בעיה לזהות ולהבחין בהבדלים של הנאדים שהגוף שלכם מייצר ומוציא.
הם הופכים להיות חלק מהאישיות של כל אחד ואחת מאיתנו. בדיוק כפי שלאלעד יש שיער שחור, הפלוצים שלו תמיד יוצאים בהתפרצות קולנית עם ריח לא נעים בכלל. משה לעומת זאת מפליץ נאדים שקטים אך חריפים. ובכן, עכשיו מסתבר שכל פלוץ מכיל מידע אישי בנוגע לבריאות של כל אחד ואחת.
רופאים פענחו ומצאו שנאדים שונים יכולים לשמש כשרטוט לבריאות שלנו. במיוחד בקביעת המצב הבריאותי של מערכת העיכול שלנו. נאדים הם למעשה האוויר שאנו נושמים והגז שאנחנו מייצרים על ידי חיידקים במעי הדק. האוויר אותו אנו בולעים, לפעמים בעזרת מאכלים מסוימים ומשקאות מוגזים, מגיעים למערכת העיכול שלנו, הם מצטברים, ואנחנו צריכים להוציא את זה מהגוף ואנו עושים זאת על ידי גרעפס או נאדים.
גזים במעיים גם מצטברים וצריכים לצאת. הפלצה קבועה היא נורמלית ובריאה, הבעיה מתחילה כאשר הנאדים מתחילים להריח אחרת ולהריח רע. כמו הנאדים החריפים של משה שעכשיו קיבלו ארומה של גרב רקובה. המשמעות היא שמשהו לא מאוזן, ומשה צריך להתחיל לאכול בריא יותר. אם הנאדים נהיים גרועים יותר ולעיתים תכופות יותר, יתכן ויש בעיה כרונית כמו דלקת הקיבה והמעיים או תסמונת המעי הרגיז. אם משה מפליץ יותר מהכמות הנורמלית (כ 20 ביום), זה יכול להיות דגל אדום. אך הפלצה היא סובייקטיבית אז מה שממוצע עבור אדם אחר יכול להיות שונה עבור אחר.
תזמון הוא גם פקטור. אם אלעד מתחיל להפליץ מיד אחרי שהוא אוכל מוצר חלב, אז יתכן והמשמעות היא שהוא רגיש ללקטוז. אלרגיות לאוכל יכולות להיות אשמות גם.
למרות הסירחון, לא כל הפלוצים שמריחים כמו בשר רקוב הם סימן לבריאות לא טובה. באופן טבעי, חלק מהפלוצים שלכם יריחו כמו חיידקי מעיים שנוצרו מגז. באופן אירוני הרבה מאכלים בריאים יכולים לגרום לזה כמו ברוקולי, שעועית, כרובית, וגם מוצרי חלב ובשר אדום.
אז זה למעשה דבר טוב להפוך את הנאדים שלכם למשהו אישי. כך, כאשר תתחילו לשים לב לשינוי בריח, אתם תהיו יותר מודעים לאפשרות שיתכן ויש לכם בעיה.
ברגע שאתם מבחינים בכתם, אתם מוכרחים לפעול במהירות, אחרת הכתם ישאר שם לנצח. ככל שהוא נשאר יותר זמן, כך הסיכויים שלכם להסיר אותו קטנים – אם זה בבית או ברכב. זה ללא ספק אחד הדברים המתסכלים, וזה יכול להרוס למישהו את היום.
אך החדשות הטובות הן שאתם לא חייבים להשתמש במוצרים כימיים על מנת להסיר את הכתמים.
ברוב המקרים, כבר יש לכם בבית את כל מה שאתם צריכים כדי להכין בעצמכם מסיר כתמים ביתי ומעולה.
מרכיבים:
100 מ"ל סבון נוזלי
100 מ"ל חומץ אלכוהולי (9%)
100 מ"ל מים מינרלים
בקבוק ספריי
מברשת
תהליך ההכנה:
ערבבו יחד את כל המרכיבים ושפכו לבקבוק ספריי. לאחר מכן רססו כל הכתם אותו אתם רוצים להסיר. השאירו אותו 10-15 דקות. עכשיו, נקו אותו עם מברשת. אם הכתם לא יורד, חזרו על התהליך מספר פעמים.
האם במשך כל השנים האלה אנחנו קושרים את שרוכי הנעליים בצורה הלא נכונה? אחרי שתראו את השיטה הזאת, יתכן שזה מה שתחשבו. לא רק שהשיטה יעילה, אלא היא גם לוקחת 2 שניות בלבד.
האמת היא שהשיטה כל כך מהירה שלא תצליחו לקלוט אותה במבט ראשון. זאת הסיבה שהם מאטים את הסרטון ומסבירים איך לבצע אותה.
אז האם זאת שיטה מיוחדת שתקח לכם כמה ימים כדי להשתמש בה נכון? ממש לא. אתם פשוט צריכים להסתכל על הטכניקה מספר פעמים, ואז להתאמן מספר פעמים, וזה הכל. כמובן שברגע שתתחילו לקשור כך את השרוכים זה ירגיש טבעי. וכל השניות האלה שתחסכו לכם, בהחלט יועילו לחיים שלכם.
זה לא סוד שיש בעיית השמנה בעולם המערבי. אך כאשר תמונות גוף מקבלות יותר ויותר ביקורות ברשתות החברתיות (בואו לא נשכח את העובדה שמשקל עודף הוא רע לבריאות), נראה שיש אינספור דרכים ביזאריות והזויות שאנשים מוכנים לנסות כדי להוריד משקל.
בגלל שלאכול סלט ולצאת לריצה זה כבר יותר מדי קשה.
במקום, אנשים פונים לכל מיני כדורי דיאטה בתקווה שהם יהיו הפתרון עבורם. אבל האם הייתם מוכנים לאכול קקי של מישהו אחר כדי להוריד משקל?
לא, ברצינות…
מדענים בבית חולים במסצ'וסטס לא פיתחו רק כדורי קקי קפוא, אלא הם מתחילים גם לבדוק אותם על 20 בני אדם הסובלים מעודף משקל, אחרי שהכדורים הראו תוצאות מבטיחות בניסויים על בעלי חיים. וכן, זה בדיוק כמו שזה נשמע – אתם תצטרכו לעכל קקי קפוא ויבש של אדם אחר בצורה של קפסולה.
זה אולי נשמע מופרך והזוי לחלוטין, אבל מדעים גילו הבדל משמעותי במיקרוביום במעיים של אדם שמן ואדם רזה. הם גילו שלאנשים רזים יש אוכלוסיית חיידקים יותר מגוונת בבטן שלהם, ולכן, המדענים סבורים שאם הם 'יציגו' את המיקרוביום הללו לאדם שמן, התוצאה תהיה הפחתה של משקל.
זה מגיע אחרי מחקר דומה שנערך על תאומות, כשאחת הייתה רזה והשנייה שמנה. כאשר חיידקי הבטן מהתאומה הרזה הושתלו בעכבר מעבדה, העכבר נשאר רזה. אך כאשר הושתלו בעכבר חיידקי הבטן מהתאומה השמנה, המכרסם החל להעלות משקל.
אך יש עוד זמן עד שהכדורים הללו יגיעו לבית המרקחת הקרוב לביתכם. כדורי הקקי עדיין נמצאים בשלב מוקדם של המחקר – אך ראש צוות המחקר משוכנע ובטוח שאם הם יראו תוצאות חיוביות בניסוי על בני האדם, אז יש סיכוי טוב שאנחנו מתסכלים על העתיד של הירידה במשקל.
לא יהיו יותר ניתוחים פולשניים, שאיבות שומן, או קיצורי קיבה – כל מה שנצטרך זה לאכול קקי של אדם אחר. פשוט מאוד, לא?
אתר Geek מדווח איך נוצר הרעיון הזה כאשר מדענים הבחינו ש"יתכן ויש קשר בין החיידקים שנמצאים בבטן שלנו לתפקיד שהם משחקים על הורדה והעלאת משקל".
הם ממשיכים:
"הם מצאו שחיידקים שמנים לא יכולים לחיות במקום בו נמצאים חיידקים רזים, אבל לחיידקים רזים אין שום בעיה להתיישב במושבה של חיידקים שמנים."
אתם אולי חושבים שזה רעיון קיצוני ואין סיכוי שיצא לפועל, אבל שוב, אנשים מוכנים לעבור ניתוחים מסוכנים ופולשניים כדי להיות רזים יותר. אז אנחנו בטוחים ומאמינים שלא משנה עד כמה הרעיון הזה ביזארי (ואולי אף מגעיל), אם הוא עובד – אנשים שרוצים לרדת במשקל ישמחו לנסות אותו.
אלפי תיירים נהנים מרכיבה על פילים כשהם מטיילים ברחבי אסיה. אבל כמעט כולם לא מודעים לשיטות הננקטות כדי לאלף את הפילים ולגרום להם לסחוב בני אדם על הגב שלהם. לשיטה קוראים 'crushing' – התרגום של המילה הוא לרסק או למחוץ.
פאג'אן או crushing היא שיטת עינויים מסורתית אשר משתמשים בה כדי לשבור את הרוח והנפש של פילים צעירים ולגרום להם להיות כנועים.
"כולאים אותם בכלובים, מרעיבים אותם, מכים אותם, דוקרים אותם וחותכים אותם, ומשאירים אותם ערים במשחק ימים ארוכים עד שהם נהיים כנועים תחת העינויים. פילים רבים, במיוחד אלו עם כוח סיבולת חזק מתים מההלם, צמא, לחץ ופציעות אחרות, מכיוון שהאנשים לא מפסיקים את העינויים עד שהפיל נשבר לחלוטין", כך כותבים בפייסבוק פעילים נגד התעללות בבעלי חיים.
"גורי פילים נלקחים מהאמהות שלהם בגיל צעיר מאוד, בדרך כלל בגיל 3 עד 6 שנים, אבל לפעמים בגיל צעיר יותר. אחרי שהפיל שבוי בידי השובים שלו, המטרה של הפאג'אן היא לשבור את רוחו", הם כותבים בפייסבוק. "הם ישימו את הפילים בכלובים קטנים, דומים לאלו שיש בתעשיית החזירים. הם יקשרו את הרגליים שלהם עם חבלים, ימתחו את הגפיים שלהם, יכו אותם באופן קבוע עם כלים ממתכת וחפצים אחרים, יצרחו יצעקו עליהם כל הזמן, וירעיבו אותם. בשם ישתמשו ב-ווי שוורים (כלי אשר משתמשים בו ברוב צורות שליטה על פילים) כדי לדקור להם את הראש, לחתוך את העור ולהרביץ לאוזניים".
"משתמשים בחבלים כדי לקשור ולמתוח את הגפיים של הפילים, ובסופו של דבר הם יחליפו את החבלים עם רצועות צמודות שמגבילות את תנועתם. הפאג'אן ימשך במשך שבועות ואין לפילים מנוחה מהעינויים הפיזיים והמנטליים. בסופו של דבר הרוח והנפש שלהם נשברת וה'מאמנים' שלהם משיגים שליטה".
סרטון שהועלה לרשת על ידי הפעיל אדווין וויק מעמותת Wildlife Friends Foundation Thailand מראה מה גורי פילים עוברים במהלך הפאג'אן. התמונות לא קלות לצפייה!
הפעילים הנלחמים נגד התעללות בבעלי חיים רוצים שאנשים יהיו מודעים לאכזריות החבויה שהפילים צריכים לספוג לפני הם תומכים באטרקציה תיירותית עם הכסף שלהם.
חשוב לדעת שרכיבה תיירותית על פילים משתנה ממחנה למחנה. יש מחנות שפועלות כמו מפעל בהם מתעללים ומתאכזרים לפילים ועד למחנות בהם מתייחסים ומטפלים בפילים בכבוד הראוי להם.
אך מכיוון שקשה לדעת באיזה מחנה מתייחסים לפילים יפה ובאיזה מתעללים בהם, מודעות חינוך זה משהו חשוב. אם תייר מודאג בקשר לדרך בה מטפלים בפילים, הוא יכול לעשות את המחקר שלנו מבעוד מועד.
"בפעם הבאה שאתם רואים פיל אסייתי שמשתמשים בו לטיולים, רכיבה על פילים, סרטים, קרקס או כל סוג אחר של בידור, הסתכלו על מצב האוזניים שלו. לפילים בשבי שעברו התעללות בדרך כלל יש אוזניים קרועות או במצב קשה בגלל שקורעים להם את הרקמות במהלך האילוף. בנוסף, יש להם בדרך כלל צלקות על המצח בגלל המכות התרבות שהם סופגים", אומרים הפעילים נגד התעללות בבעלי חיים.
יש מספר עמותות הפועלות להצלת הפילים הללו, ומנסות לשנות את מערכת היחסים הזאת של מאסטר ועבד לאחת יותר אנושית עם תוצאות מדעיות מוכחות.
כמעט כולם ראו בשלב כזה או אחר של החיים שלהם סוג של תולעים שקופות צפות להן בשדה הראייה. הן תמיד מערערות לנו את הביטחון העצמי, כאילו יש לנו סוג של חרק שיושב תוך העין. אז החלנו שהגיע הזמן לענות על השאלה: "מה בדיוק 'התולעים' האלה?".
מסתבר שקוראים להן muscae volitantes, שהתרגום של זה הוא 'זבובים מעופפים'…אבל האמת היא שהם לא זבובים כלל, וגם לא סוג אחר של חרק.
בטח ראיתם את הדברים האלה כשהשתבשה לכם הראייה בגלל שהסתכלתם על השמש (או בגלל כל סיבה אחרת):
הדברים הצפים הללו עשויים מחתיכות רקמה, גושים של חלבון או תאי דם אדומים בתוך העין. אנחנו רואים אותם בגלל שהם יוצרים צל על הרשתית.
בקולומביה, שוטרת בשם לואיזה פרננדה אוררה הפכה לגיבורה אחרי שהצילה את חייו של תינוקת נטושה בעזרת חשיבה מהירה, תושייה, חמלה, והשדיים שלה.
אוררה נקראה לזירה אחרי שתינוק שנולדה לא מזמן התגלתה ביער, בוכה מתחת לצמחייה כשחלק מחבל הטבור שלה עדיין מחובר. התינוקת הייתה מורעבת ועם חשש להיפותרמיה אחרי שהייתה חשופה, אז אוררה חיבקה אותה. ורצה הגורל, אוררה בדיוק הפכה לאמא בעצמה אז היא החלה להניק את התינוקת, והצילה את חייה.
אוררה אמרה לחדשות המקומיות:
"אני אמא טרייה ויש לי חלב, וזיהיתי את הצורך של התינוקת המסכנה…אני חושבת שכל אישה הייתה עושה אותו הדבר בסיטואציה הזאת".
התינוקת נמצאת עכשיו אצל רשויות הרווחה בקולומביה, שם מטפלים בה עד שימצאו לה בית מאמץ.
גברים הומוסקסואלים התבקשו לגעת בואגינה בפעם הראשונה בחייהם ואפשר לומר שהם הרגישו מובכים ביותר.
בחודש האחרון יש טרנד של סרטונים בהם הומואים או לסביות מתנסים או נוגעים עם גברים או נשים בפעם הראשונה בחייהם, והסרטון הזה הוא המשיך ישיר וקצת יותר גב מקודמיו.
את הסרטון יצרו זוג הלסביות BriaAndChrissy, והן מראות בו גברים הומואים מנסים 'לפענח' את כל עניין הואגינה הזה.
