הכוכבים הגדולים בורחים בהיותם צעירים למועדוני הצמרת באירופה, אך האם הגעתן של פורטו, בנפיקה ובראגה למעמד חצי גמר הליגה האירופית לא מעידה על שינוי כיוון? או שמא מדובר בשילוב מאסיבי של שחקנים זרים שגורמים לנסיקה של הכדורגל הפורטוגלי? חצי האי האיברי מציג כדורגל שובה עין, ולא רק בליגה שבצידו המזרחי.
הליגה בפורטוגל נמנית על ליגות הצמרת האירופאיות, אך אין מציינים אותה בשורה אחת עם זו האנגלית, האיטלקית, הספרדית והגרמנית.
היא נחשבת לאורך שנים ליצואנית דגולה של כדורגלני פאר שעיטרו את אותן הליגות. רוי קוסטה, לואיס פיגו, ריקרדו קרבאליו, נאני וכמובן גם כריסטיאנו רונאלדו הם רק חלק מאותם שמות שהחל משנות ה-90 המאוחרות מוכרים לכל חובב כדורגל עולמי.
אמנם פורטו כבר זכתה בליגת האלופות בשנת 2003 תחת שרביטו של מוריניו, בנפיקה עשתה זאת כמה עשורים קודם לכן ביחד עם אוזביו האגדי, ואפילו ספורטינג ליסבון טעמה את המנון ליגת האלופות לא פעם, אך הנהנית העיקרית משחקני הצמרת היא הנבחרת הפורטוגלית, הנחשבת לנבחרת מצוינת, אך עתה אולי זו שעתה של הליגה המקומית להנות מאותם הכשרונות.
פורטו לאורך שנים משתתפת קבועה בליגת האלופות, אך שחקנים פורטוגלים וכמוהם זרים משמשים בה לתחנת מעבר בדרך. לוצ'ו גונזלס,מריו ג'ארדל, ויטור באהיה וריקרדו קרבאליו הם רק חלק מאותם אלו שלבשו את המדים הכחולים לבנים בדרכם לפסגות אחרות. העונה תחת שרביטו של אנדרה וילאס מציגה פורטו את אחת הקבוצות הזוהרות בתולדותיה עם התקפה קטלנית בראשותם של הולק הברזילאי העצום, וראדמל פלקאו הקולומביאני המצוין שמרשית ללא הפסקה.
את הליגה הם מובילים בהפרש עצום, בליגה האירופית הם חלפו על פני צסק"א מוסקבה ובדרך לחלוף גם על פני ויאריאל לאחר 1-5 מדהים במשחק הראשון, ובהחלט ניתן לומר כי מדובר באחת הקבוצות הטובות באירופה כיום. רבים מסמנים את וילאס כיורשו של מוריניו, אם כי וילאס דוגל בכדורגל התקפי לחלוטין ולראייה התצאות הללו.
בנפיקה, האלופה היוצאת, גם היא עתירת כוכבים, וביקור באצטדיון "האור" מגלה את העוצמות הטמונות במועדון הזה, ואת גודלו. לא רק העבר של המועדון מעיד על כך, אלא גם שורת כוכבים כמו פאביו קונטראו, לואיזאו, אוסקר קרדוסו ופבלו אימאר שלא ממהרים לעזוב חרף הצעות מקבוצות צמרת ברחבי היבשת.
על ספורטינג ליסבון עוברת עונה לא קלה, אך בחירתו לנשיאות של גודיניו לופס עלולה לשנות את התמונה עבור הירוקים מליסבון ולהפוך אותם לגורם מאיים לא רק בזירה המקומית, אלא גם להתחקות אחר שאר יריבותיה מהליגה המקומית ולהיאבק על אחד התארים האירופים.
המפתיעה ביותר היא ספורטינג בראגה, שהתברגה במפתיע בשלב חצי הגמר של הליגה האירופית תוך שהיא מדיחה את ליברפול של דלגליש. מבט על הליגה המקומית יגלה כי היא סיימה שניה אשתקד והעונה מקדימה את ספורטינג ליסבון בטבלה, וזהו לא דבר של מה בכך כי הרי מדובר באחת משלוש הגדולות של פורטוגל.
בראגה מציגה קבוצה לוחמת ומאומנת, ולא נופתע אם תהפוך לגורם קבוע בצמרת דבר שכמובן יוסיף מימד של ליגה איכותית יותר. הוגו ויאנה הוא אחד מאותם פורטוגלים שהבין כי אפשר לחזור הביתה לליגה המקומית ולהנות מכדורגל טוב.
ובכל זאת אולי נכון לומר כי הצעירים המקומיים אכן לוטשים עיניהם לעבר הליגות שבחוץ ועל כן הקבוצות מסתמכות על כוח רב לאומי. ספרדים שלא מצאו מקום במדי ריאל מדריד או ברצלונה, ארגנטינאים, קולומביאנים, אורוגוואיים ובעיקר ברזילאים ממלאים את סגלי הקבוצות. הברזילאים מרגישים נוח מטעמי שפה, ואפשר רק לציין את פפה ודקו ככאלו שבחרו לייצג את הנבחרת הפורטוגלית ולא את זו של הסלסאו.
פרדי גוארין, מקסי פריירה, אדוארדו סאלביו, ניקולאס אוטמנדי, מתיאס פרננדס, וטימו הילדברנד הם חלק מאותם הזרים שהבינו כי יש לאן לנסוע גם אם אינך מוצא מקום בסגלים של אחת מקבוצות ה"פרמייר ליג", ה"לה ליגה" או ה"סרייה א", ואחרי עונה שכזו ישנה ההרגשה כי רבים כמותם יזרמו לחצי האי האיברי, אבל לצידו המערבי, ויבנו ליגה אימתנית בה קבוצות כמו ויטוריה סטובאל, לייריה או גימראייש יהוו את הבראגה הבאה.
לטור Mercy-Side No More
לטורים נוספים של גיא גלבוע
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט