כל מי שיש לו ילדים ראה אותם כנראה סובלים מדלקות עיניים מדי פעם. אך כשמישל סיימן הסתכלה מקרוב על עינו של בנה, היא גילתה תגלית מחרידה.
חשבה שזו בדיחה של אחד באפריל
סיפור קורע לב עלה על ילד קטן שעומד בפני המציאות המפחידה של איבוד עינו לאחר שנדבק בהרפס בקרנית שלו כתוצאה מנשיקה. זהו הסיוט הגרוע ביותר של כל הורה – לצפות בילד שלו סובל ממשהו שהם מעולם לא ציפו לו.
מישל סיימן, מנמיביה, הבחינה במשהו חריג בעינו של בנה בן ה-16 חודשים, ג'וואן, באוגוסט האחרון, וחשבה בתחילה שמדובר בסך הכל בדלקת עיניים. אך כאשר טיפות אנטיביוטיות לא עזרו והזיהום החמיר, מומחה אישר את הבלתי יאומן: ג'וואן נדבק בנגיף ההרפס סימפלקס (HSV), ככל הנראה מאדם עם פצע חום פעיל שנישק אותו באזור העין.
האבחנה השאירה את מישל ואת בעלה בהלם. מישל אמרה ל-Metro:
"הרופא אמר לי שצומח פצע חום בקרנית של הילד שלי. הסתכלתי על הרופא ותהיתי אם זה ה-1 באפריל, כי חשבתי שזו בדיחה של אחד באפריל."
מדוע עינו "נמסה"
למרבה הצער, ההרפס גרם לנזק כה רב לקרנית של ג'וואן עד שהוא התעוור לחלוטין באותה עין. עינו של ג'וואן החלה "להימס" כשהסיכוך הטבעי אבד, וחור של 4 מ"מ נפער בה. בשלב מסוים, הרופאים חששו שהוא עלול לאבד את העין לחלוטין.
"עד אז, ההרפס פשוט גרם לכל כך הרבה נזק שהוא למעשה איבד את כל התחושה בעין, והוא לא יכול היה לראות כלום," שיתפה מישל. "זה אומר שהמוח לא זיהה יותר את העין והפסיק לשלוח אליה אותות. הג'ל שהגן מאוחר יותר על העין התאדה, והעין התייבשה."
כדי לתת לבנם סיכוי להילחם, הוריו של ג'וואן הטיסו אותו לקייפטאון לטיפול מיוחד. הפעוט עבר ניתוח להשתלת קרום אמניוטי (amnion graft) בתקווה להציל את הקרנית שלו. עפעפיו נתפרו יחד כאמצעי זהירות, והמשפחה מתכננת ניתוח גדול נוסף באפריל להעברת עצבים מרגלו לעינו. אם הניתוח יצליח, הליך זה יסלול את הדרך להשתלת קרנית בשנה הבאה.
למרות כל מה שעבר עליו, מישל אומרת שג'וואן היה אמיץ להפליא.
"ג'וואן הוא פייטר כזה, תמיד היה לו חיוך על הפנים. אבל הוא סבל מכאבים עזים," היא אמרה. "זה לא הוגן שאדם כל כך קטן יעבור את כל זה."
אי ודאות ואתגרים
בהתחלה, מישל ובעלה היו, באופן מובן, "ממש, ממש כועסים" על האדם האחראי להעברת נגיף ההרפס לבנם.
"גם בעלי וגם אני, פשוט כעסנו על מי שהיה כל כך אנוכי לנשק את הילד שלי בפניו עם פצע חום פעיל," אמרה מישל. "נשיקות מגיעות ממקום של אהבה. אז מי שנתן לו את זה, אני בטוחה שזה לא נעשה בכוונה או מתוך כוונה להזיק לו."
המסע של המשפחה היה רצוף באי ודאות ואתגרים. הוריו של ג'וואן נאלצו לנווט בין שבועות של הליכים רפואיים, כולל יצירת קשר עם מומחים בניו יורק עבור התרופה המתאימה. הם חיו בפחד מתמיד שההרפס עלול להתפשט למוחו או לעינו השנייה. למרות שהנגיף הוגבל במידה מסוימת, הנזק לעינו של ג'וואן הוא בלתי הפיך, והוריו עדיין נלחמים כדי להציל את ראייתו.
העלאת מודעות
מישל פועלת להעלאת המודעות לסיכונים החמורים שבהפצת נגיף ההרפס וכיצד משהו שנראה תמים כמו נשיקה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך.
"פצע חום אמור להיות על השפתיים או בתוך הפה," היא אמרה. "מעולם בחיי לא שמעתי על פצע חום שצומח על קרנית של מישהו."
היא כתבה פוסט ארוך בפייסבוק על האירוע, שהפך מאז לוויראלי. הוקמה גם קרן תרומות כדי לסייע בעלויות האסטרונומיות של הטיפול בג'וואן, הכוללות טיסות לדרום אפריקה ותרופות יקרות.
סיפור זה משמש כתזכורת עוצמתית להיזהר תמיד מפני הפצת נגיפים, במיוחד בסביבת ילדים פגיעים. אנו מחזיקים אצבעות לג'וואן האמיץ והנפלא – הוא ומשפחתו זקוקים לכל הכוח שנוכל לשלוח להם!
