תגית: מחקרים

זוגות יתווכחו לפעמים על מי קם ראשון בבוקר (קורה בעיקר כשיש ילדים). אבל לפי המדע, מסתבר שהאישה היא זאת שצריכה לישון עד מאוחר יותר, לא הגבר.

"למעשה, נשים צריכות בממוצע 20 דקות יותר שינה מגברים". כך כותבים החוקרים. "וזה בגלל המוח העסוק והמולטי-טאסק של האישה".

"אחת הפעולות של שינה היא לאפשר למוח שלנו להתאושש ולתקן את עצמו", אומר הפרופסור ג'ים הורן, יו"ר מרכז לחקר השינה באוניברסיטת לאפבורו והמחבר של Sleepfaring: A Journey Through The Science of Sleep. "במהלך שינה עמוקה קליפת המוח – החלק של המוח האחראי על זיכרון, שפה וכו' – משתחרר מהחושים ונכנס למצב התאוששות".

"ככל שתשתמשו במוח יותר במהלך היום, כך הוא יצטרך זמן התאוששות ארוך יותר, וכתוצאה מכך יותר שינה. לנשים יש נטייה להיות מולטי טאסק (ריבוי משימות) – הן עושות הרבה דברים בו זמנית והן גמישות – ולכן הן משתמשות במוח יותר מגברים. ולכן, הצורך שלהן בשינה גדול יותר. גבר אשר יש לו עבודה מסובכת שמצריכה קבלת החלטות רבות וחשיבה רוחבית יהיה זקוק ליותר שינה מהגבר הממוצע – אבל עדיין פחות מאישה", הוא ממשיך.



"זה משום שהמוח הנשי מחווט בצורה שונה והוא יותר מורכב, אז הצורך שלהן בשינה הוא גדול יותר. הממוצע הוא 20 דקות יותר, אבל יש נשים שיצטרכו קצת יותר זמן שינה".

אז בכל מובן, כן, המוח הנשי מורכב יותר וצריך יותר זמן להירגע ולהכין עצמו מחדש למחר.

מחקר נוסף שבחן 210 גברים ונשים בגיל העמידה מצא שנשים סובלות יותר מגברים מבעיות בריאותיות בגלל חוסר בשינה.

"מצאנו שעבור נשים, שינה לא טובה קשורה באופן ישיר לרמות גבוהות של מצוקה פסיכולוגית והרגשה גדולה יותר של עוינות, דיכאון, וכעס. לעומת זאת, אצל גברים, הרגשות הללו לא היו קשורים בשום אופן לבעיות שינה".

זוגות יתווכחו לפעמים על מי קם ראשון בבוקר (קורה בעיקר כשיש ילדים). אבל לפי המדע, מסתבר שהאישה היא זאת שצריכה לישון עד מאוחר יותר, לא הגבר.

"למעשה, נשים צריכות בממוצע 20 דקות יותר שינה מגברים". כך כותבים החוקרים. "וזה בגלל המוח העסוק והמולטי-טאסק של האישה".

"אחת הפעולות של שינה היא לאפשר למוח שלנו להתאושש ולתקן את עצמו", אומר הפרופסור ג'ים הורן, יו"ר מרכז לחקר השינה באוניברסיטת לאפבורו והמחבר של Sleepfaring: A Journey Through The Science of Sleep. "במהלך שינה עמוקה קליפת המוח – החלק של המוח האחראי על זיכרון, שפה וכו' – משתחרר מהחושים ונכנס למצב התאוששות".

"ככל שתשתמשו במוח יותר במהלך היום, כך הוא יצטרך זמן התאוששות ארוך יותר, וכתוצאה מכך יותר שינה. לנשים יש נטייה להיות מולטי טאסק (ריבוי משימות) – הן עושות הרבה דברים בו זמנית והן גמישות – ולכן הן משתמשות במוח יותר מגברים. ולכן, הצורך שלהן בשינה גדול יותר. גבר אשר יש לו עבודה מסובכת שמצריכה קבלת החלטות רבות וחשיבה רוחבית יהיה זקוק ליותר שינה מהגבר הממוצע – אבל עדיין פחות מאישה", הוא ממשיך.



"זה משום שהמוח הנשי מחווט בצורה שונה והוא יותר מורכב, אז הצורך שלהן בשינה הוא גדול יותר. הממוצע הוא 20 דקות יותר, אבל יש נשים שיצטרכו קצת יותר זמן שינה".

אז בכל מובן, כן, המוח הנשי מורכב יותר וצריך יותר זמן להירגע ולהכין עצמו מחדש למחר.

מחקר נוסף שבחן 210 גברים ונשים בגיל העמידה מצא שנשים סובלות יותר מגברים מבעיות בריאותיות בגלל חוסר בשינה.

"מצאנו שעבור נשים, שינה לא טובה קשורה באופן ישיר לרמות גבוהות של מצוקה פסיכולוגית והרגשה גדולה יותר של עוינות, דיכאון, וכעס. לעומת זאת, אצל גברים, הרגשות הללו לא היו קשורים בשום אופן לבעיות שינה".

"גברים נחמדים מסיימים אחרונים", כמה פעמים שמענו את המשפט הזה. המשמעות של המשפט היא שרק 'ילדים רעים' או 'ילדות רעות' עם אישיות רעה ופרספקטיבה חשוכה על החיים, משיגים את מה שהם רוצים. למרות שזה מנוגד לאינטואיציה שכמה שתהיו יותר ניורוטים ואימופלסיביים, כך יהיו לכם יותר פרטנרים לסקס, מחקר שפורסם במגזין Evolution and Human Behavior מגבה את הטענה.

המחקר התמקד במגוון של גברים ונשים הטרוסקסואלים בגילאי 16 עד 67, בחן את האישיות שלהם – התנהגויות פיזיות ומנטליות קיצוניות – בדירוג של לא קיים עד מאובחן רפואי. כל 959 משתתפי המחקר נשאלו שאלות שקשורות להיסטוריה של מערכות היחסים שלהם, מספר הילדים שיש להם, סוגי העבודה שלהם וההכנסה, רמת ההשכלה, וגורמים חברתיים-כלכליים נוספים. החוקרים התעניינו במיוחד במאפיינים של כפייתיות, נוירוטיות, ואימפולסיביות.

הממצאים חשפו שגברים ונשים כאחד אשר פזיזים באופן פתולוגי – אלו שמתנהגים בלי מחשבה או דאגה – מושכים הרבה יותר פרטנרים לטווח קצר מאשר האישיות 'הממוצעת',  – אלו שלא הראו מאפיינים פתולוגיים בהם התמקדו החוקרים.

ההתפצלות בין המינים באה לידי ביטוי כשזה הגיע לאישיות כפייתית: גברים, לא נשים, היו מוצלחים יותר במציאת מערכת יחסים לטווח ארוך. זה היה קשור באופן ישיר להכנסה הגבוהה שגברים כפייתיים מרוויחים בדרך כלל – כפול מאנשים אובססיביים פחות, כך לפי החוקרים. "מנקודת המבט הדרווינית, כסף פירושו הצלחה, ביטחון ומשאבים עבור הילדים. הם גם רציניים, אפשר לסמוך עליהם והם זהירים", אמר פרננדו גוטיירס מבית החולים בברצלונה שהוביל את המחקר.

אל דאגה: אם את אישה ומחפשת מערכת יחסים לטווח ארוך, אל תדאגי – פשוט תהיי נוירוטית. המחקר חושף שנשים נוירוטיות שהשתתפו במחקר הצליחו להשיג 34 אחוז יותר גברים למערכת יחסים לטווך ארוך, ו 73 אחוז יותר ילדים מהממוצע.

גברים ונשים אימופלסיביים מצאו יותר פרטנרים למערכת יחסים לטווח קצר מאשר הממוצע. "לוקחי סיכונים הם אנוכיים יותר, שוברי מוסכמות ומרדנים, אבל הם גם אמיצים, עצמאיים שסומכים על עצמם – והם חיים חיים מטורפים, מלאי פעילות", אמר גוטיירס. "זה שובה אנשים רבים".

למחקר כמובן, יש את המגבלות שלו: חשוב לציין שמחקר בדק מספר משתתפים לא גדול, כולם בעיר אחת, ברצלונה, ואנשים נוטים לשקר לגבי ההיסטוריה המינית שלהם.

לפי מחקר חדש שנערך, לגברים יש נטייה גדולה יותר מנשים להתנהג בצורה מסוכנת ולעשות דברים 'אידיוטיים' ומסכני חיים.

החוקרים בחנו את הנתונים של הזוכים מפרס דרווין וגילו שרוב הזוכים הם גברים.

כדי לזכות בפרס דרווין אדם צריך למות "בצורה אידיוטית ביותר ולסייע לאנושות לשפר את מאגר הגנים שלה, וזאת על ידי סילוק עצמו מהעולם או סירוס עצמי בדרך מטופשת במיוחד".

במוסף חג מולד מיוחד של המגזין BMJ, חוקרים בבריטניה השתמשו בנתונים של פרס דרווין כדי לבחון רעיון לו הם קוראים 'תאוריית הגבר האידיוט', כדי לבדוק האם לגברים יש נטייה להסתכן יותר על ידי לקיחת 'סיכונים אידיוטים'.

המחקר הגדיר סיכונים אידיוטים כסיכונים חסרי טעם, כשהתגמול הוא מינורי או לא קיים בכלל, והתוצאה הסופית היא בדרך כלל שלילית ביותר ולעיתים סופית (וקטלנית).

החוקרים בחנו את כל הסיפורים של כל המועמדים לפרס דרווין בין השנים 1995 ו 2014, כשהם מבדילים במין של הזוכה.

על מנת לזכות פרס דרווין, הסיפור על איך המוות התרחש צריך להיות בר-אימות, והאדם צריך להיות 'בעל דעה צלולה ולהראות רמה מדהימה של חוסר היגיון פשוט'.



לדוגמא, אדם אחד במחקר היה 'טרוריסט ששלח מעטפת נפץ בלי מספיק בולים, וכאשר היא חזרה אליו, הוא פתח אותה והתפוצץ', כך לפי החוקרים.

אדם אחר גנב נסיעה הביתה כשחיבר עגלת סופר לחלק האחורי של רכבת, ונגרר למוות לאורך 2 קילומטרים לפני שהרכבת עצרה.

החוקרים בחנו 332 מקרים שאושרו על ידי ועדת פרסי דרווין. בשביל הניתוח הם לא כללו 14 מקרי מוות של זוגות שהיו בהרפתקה, מה שהשאיר אותם עם 318 מקרים.

מתוך כל אלו, רק 36 היו נשים. 282 הזוכים האחרים, או 88.7 אחוז, היו גברים, כך מצאו החוקרים.

הממצאים תומכים ב'תאוריית הגבר האידיוט', "שגברים הם אידיוטים, ואידיוטים עושים דברים מטומטמים", כך לפי החוקרים.

התאוריה יכולה להסביר גם את פערי המין ממחקרים קודמים שנמצאו בהתנהגות מסוכנת, ביקורים בחדרי מיון ומוות, אמרו החוקרים.

יותר גברים מתאשפזים בבתי חולים אחרי תאונות או פציעות ספורט, ויש להם סיכוי גבוה יותר למות בתאונות דרכים.

גברים אולי עוסקים בספורט או במקצועות מסוכנים יותר, אבל הם גם עושים יותר דברים מטופשים, לפי המחקר.

החוקרים הודו שיתכן ופערי המין בזכיות בפרס דרווין הם בגלל שמקרים שקשורים לנשים מדווחים פחות בתקשורת.

אז מצטערים גברים, המדע הוכיח שאתם אידיוטים.

בדרך כלל אנחנו מקטרגים אנשים סקרסטיים ועוקצניים בתור אנשים 'מניאקים', אבל מסתבר שסרקזם היא תכונה אבולוציונית חשובה. אבל בטח כבר ידעתם את זה.

מסתבר שאבות אבותינו השתמשו בסרקזם כדי להגדיר חברים ואויבים. הנוירולוגית קתרין רנקין מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו מאמינה שבני אדם משתמשים בסרקזם ככלי הישרדותי כדי ליצור מערכות יחסים וקשרים.

ד"ר רנקין ורבים אחרים מאמינים שסרקזם נוצר והתפתח בפרא היפוקמפל ג'יירוס במוח, שם עוברת ונמצאת על האינטליגנציה החברותית שלנו.

חוקרים מציינים שסרקזם כנראה היה חלק גדול מאוד בהתפתחות האנושות, במיוחד בכל הקשור לאינטראקציה חברתית. כמובן, קשה לדעת זאת בוודאות. אי אפשר לחזור בזמן ולבדוק זאת, אבל אנחנו יכולים לראות איך ציניות נתפשת היום, ולקבל מושג איך השתמשו בה בעבר.

החוקר הצרפתי ניקולס גויין חקר 60 נשים בגילאי 20-26 שלא היו מודעות בהתחלה שהן נמצאות במחקר. הנשים נחשפו לאדם ציני ולאדם ישיר ודי 'יבש', והנשים מצאו את האדם הציני מושך יותר.



לא רק זה, אבל מחקר נוסף מצא שאנשים שנחשפים לרמת כעס ועצבים מסוימת הם אנשים מוצלחים יותר. המחקר בחן 375 סטודנטים להנדסה. הם התבקשו להתחזות לנציג שירות לקוחות, ואז להקשיב לשיחה בין נציג שירות ולקוח.

חלק מהשיחות היו נעימות ורגועות, ואחרות היו מלאות עצבים. לאחר מכן הסטודנטים התבקשו למצוא פיתרון לסיטואציה.

הסטודנטים שהקשיבו לשיחות הכעוסות מצאו פיתרונות טובים יותר מאשר אלו שהקשיבו לשיחות הנעימות. מסתבר שרמה מסוימת על כעס עוזרת לאנשים להתמקד בבעיה ולהיות יצירתיים בפתירת הבעיות.

אז אם אתם רוצים להצליח בחיים כדאי שתתחילו להיות ציניים.

אני ממש אוהב קפה, ואני לא מגזים כשאני אומר שאני יכול לשתות 4-5 כוסות ביום. מחקרים כבר הראו בעבר שקפה יכול לשפר את הזיכרון לטווח ארוך, לחזק את הלב ואפילו לעזור להתמודד עם דיכאון.

עכשיו, מסתבר שלקפה יש עוד סגולה מדהימה: להגיד לכם איזה סוג אנשים אתם, רק לפי כוס הקפה האהובה עליכם.

במחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה, נבחנו העדפות הטעם של 500 אנשים. במחקר, המשתתפים היו צריכים לדרג מ 1-6 עד כמה הם אוהבים את המנות והמשקאות שהוגשו להם: מתוק, חמוץ, מלוח או מר. התשובות שלהם הושוו לאחר מכן עם התוצאות שלהם מארבעה מבחני אישיות שונים שהם עשו לפני כן.

לדוגמא, אחד מהמבחנים בחן את הנטייה שלהם לתוקפנות,  כשהם התבקשו לדרג כמה הם מסכימים עם המשפט: "אם יתגרו בי מספיק, אני עלול להכות אדם אחר".



בסופו של דבר החוקרים מצאו תבנית ברורה, כך לפי IFL Science. אנשים שהראו תכונות אנטי-חברתיות היו בעלי משיכה לטעם חזק ומר, במיוחד כשזה הגיע לקפה, בירה, טוניק וצנון.

בינתיים, אלו שהעדיפו את הקפה שלהם עם חלב ו/או סוכר ולא אהבו את הטעמים המרים, היו אנשים עם נטייה יותר חברתית, נחמדה ורחומה. התוצאות הללו מתיישרות עם מחקרים שנערכו בעבר, שהראו שאנשים שלא אוהבים טעם מר הם אנשים יותר רגישים.

זה נשמע בסדר גמור, מכיוון שאני שותה את הקפה שלי עם חלב וגם סוכר.

למוזיקת מטאל יש מוניטין רע. סוכנויות חדשות והורים מודאגים גרמו לכם לחשוב שרוק כבד הוא שורש של כל הרוע. עם מילים מסוכנות ודציבלים גבוהים, לעיתים קרובות מקשרים בין מוזיקת מטאל להתנהגות אגרסיבית ולבני נוער שיוצאים למסע הרס.

ובכן, למרות שהמילים שלעיתים מתארות סצינות אלימות, חוקרים מצאו שמוזיקת מטאל דווקא הגבירה את את החיוביות ועיכבה כל סימנים של עצב אצל המאזינים.

הסטודנטית ליאה שרמן וד"ר ג'נביב דינגל מאוניברסיטת קווינסלנד מצאו שמוזיקת מטאל מרגיעה ונותנת השראה לאנשים. שרמן דיברה על הניסוי:

"מצאנו שהמוזיקה ויסתה את העצב, והגבירה רגשות חיוביים. כאשר חווים כעס, מעריצי מוזיקת מטאל אוהבים לשמוע מוזיקה שתתאים לכעס שלהם. המוזיקה עזרה להם לחקור את מכלול הרגשות שלהם, אבל לעיתים היא גרמה להם להרגיש יותר אקטיביים ומלאי השראה. התוצאות הראו שרמת העוינות, עצבנות ולחץ ירדו ברגע שהם החלו לשמוע את המוזיקה, והשינוי הגדול ביותר הייתה רמת ההשראה שהם הרגישו".

"על מנת לקבוע את תגובות האנשים המחקר השתמש בלהקות פופולריות כמו סליפ נוט, פייב פינגר דת' פאנץ', ג'ודס פריסט וסיסטם אוף א דאון. 39 מאזינים קבועים של מוזיקת מטאל בגילאים 13-34 'הוכעסו' בכוונה בעזרת שאלות מטרידות על חוויות שעברו בחיים. לאחר מכן הם האזינו למוסיקה שהם בחרו במשך 10 דקות או שהם ישבו במקום בשקט. האנשים שהקשיבו למוזיקה היו מלאי השראה והיו הרבה הרבה יותר רגועים אחרי 10 דקות".

אז פעם הבאה שאתם מרגישים עצבניים על מישהו, אל תצעקו ותצרחו. תישענו אחורה ותקשיבו לדיסטורשן. המדע אומר שזה טוב לכם.