לחיות את המשחק, או לא להיות

אחד השינויים הבולטים שחווה הכדורגל העולמי יחד עם המאמנים הצעירים והחדשנים הוא חיות המשחק. שינויים והתאמות תוך כדי ובהתאם למתפתח על כר הדשא. דרור קשטן, הבט!

הכדורגל העולמי כל הזמן מתפתח. הכספים, המתקנים, וגם הפופולאריות של המשחק גורמת לאינסוף שינויים, כאשר מגמת צמצום פערים נשקפת על כל רחבי הגלובוס. נבחרות כונצואלה מפיקות שחקנים בקנה מידה עולמי, הליגה ברוסיה מביאה כוכבים במשכורות עתק, וגם בסין מרשים לעצמם להחתים שחקנים במיליוני דולרים.

בהתאם לכך, קיימת גם זרימה של דור מאמנים צעיר, מוכשר ושאפתני אשר דוגל בטקטיקה משתנה, רוטציות, והתאמות. נכון, גם לעומס המשחקים הגדול, קיימת השפעה על הרוטציות הללו. גוארדיולה, יואכים לאב, ואפילו אלי גוטמן ומוטי איווניר, מבינים כי חל שינוי במשחק, ולמעשה מתאימים עצמם לתהפוכות האלו, כאשר כל אחד משנן זאת בדרכו הוא.

גוארדיולה הפך את הנעת הכדור לאמנות, לאב הפך את גרמניה לנבחרת התקפית, והתוצר הוא ליגה פורה ביותר, גוטמן הבין כי כדורגל של הנעת כדור מהירה, בשילוב תעוזה ייצור תוצאות מרתקות, ומוטי איווניר הוכיח כי כמה שנים בכסא הפרשן, גרמו לו להבין תובנות על אופי המשחק ותאוות הביצוע על הדשא.

מרחיקים לך שחקן בדקה עשירית, קורה. אתה נקלע לפיגור מהיר, כנגד כל התחזיות, גם אפשרי. מה שהמאמנים הללו יודעים לעשות הוא להתאמים ולשנות תוך כדי המשחק ובהתאם למתרחש. זו לא חוכמה להחליף חלוץ בחלוץ, כאשר אתה בפיגור, וגם לא חוכמה להפוך פליימייקר לשחקן כנף, ככה אפשר רק לדכא את היצירתיות שבו.

אלו שנשארים עקשנים, ואינם עושים התאמות, סומכים על כדורגלנים דועכים, על הנעת כדור איטית ושבלונית, ומתעקשים לא לערוך חילוף גם אם העסק לא דופק, דבר לגיטימי לגמרי, אלו הם מי שנשארים מאחור.

דרור קשטן הבט על אלכס פרגוסון. פער הגילאים ביניכם הוא מינורי, ועדיין הרעב, השינויים, ההתאמות תוך כדי משחק, וכפועל יוצא גם התוצאות, מוכיחות עצמן עד היום ממש. נכון, אי אפשר להשוות את המשאבים שיש למנצ'סטר יונייטד לאלו של הפועל ת"א, אך ברמה המקומית שלנו, יש להפועל לא מעט כסף, וגם לא מעט אופציות להבין היכן צריך לשנס מותניים ולשפר.

זו לא בושה להודות בטעות, זו אפילו גדולה. אפולה אדל מתגלה בינתיים כשוער לא יציב, כזה שגם כאשר הוא כבר עודף כדור, זה למרכז הרחבה והוא יוצר פאניקה בקרב חבריו. למה לא לשבח שוער צעיר כבוריס קליימן?

גם דדי בן דיין, שאף פעם לא נחשב לשחקן מהיר, רק הולך ודועך, ובאדיר עם כל הכבוד, כבר בן 37, וכפי שביונייטד יודעים להשתמש בגיגס ברגעים המתאימים, כך גם צריך לנהוג בהפועל.

אין בעיה שכל מאמן יעדיף מערך מסוים איתו הוא ילך תמיד, אך כשלא הולך ברגע נתון, אפשר גם לשנות, ולא צריך להישאר מקובע. ככה עשה אלי גוטמן בעונת הדאבל של הפועל, כאשר נקלע לשיוויון מפתיע של 2-2 במשחק נגד הפועל עכו בבלומפילד. הוא הגיע עם המערך הרגיל שלו, אך דברים קרו, ומהלכי המשחק לא תאמו ציפיות. מה עושים? שינוי. ויקטור מרעי צוות לחוליית החוד כחלוץ שלישי, עומרי קנדה נכנס כשחקן אגף, ותוך עשר דקות הפועל באה על שכרה. בסיום אגב, היא ניצחה 3-5.

זוהי רק דוגמה אחת מני רבות, אך הכדורגל העולמי שופע בשינויים ואם קשטן לא ידע להפנים זאת, הוא יאבד חסינות גם בקרב ההנהלה, לאחר שבקרב האוהדים כבר החלו לגעוש הרוחות סביבו. אפילו ארסן ונגר, שמתעקש שלא לחזק את ארסנל, למרות משאבים כלכליים גדולים, כבר מאבד את האמונה והכבוד מאוהדי התותחנים.

אז עם כל הכבוד, העולם מתקדם, וכנראה באמת שייך לצעירים, ומי שלא מתאים לו, שלא יהיה שם.

טיול לבאר שבע

שבת בצהריים, מזג אוויר נעים בחוץ, משפחה של אוהדי הפועל תל אביב צריכה להחליט איך לנצל את השמש החורפית, ומחליטה לצאת לטיול, שבסופו אצטדיון ווסרמיל.

אחרי ארוחת צהריים נחמדה בדרך, מגיעים לאצטדיון בערך שעה לפני המשחק, באים לקופה ורואים מחירו ן- 40 ₪ ילד, 80 ₪ מבוגר. נסענו עד לפה, לא נשלם? באים לקופה ושומעים מהקופאי שכרטיסי נוער זה רק לנוער מבאר שבע, וגם הם נגמרו עוד לפני שהתחיל. יותר חשוב למכור לספסרים, זה מוריד את האבטלה בעיר. ואפילו כרטיסי סטודנטים אין. אבל כבר באנו, אז לא נשלם? שילמנו 240 שקל בשביל 3 כרטיסים, לפחות נהנה מהחוויה.

חיפשנו את השער שלנו – שער 9 רשום, קהל אורחים. עם הכנסת אורחים כזאת, היינו צריכים לפנות ימינה לרהט, בטוח שהם עושים את זה טוב יותר. בדרך לכניסה, היינו צריכים לרדת במדרונות של דרך אפר וחול, לקפוץ מעל ביוב, ולחכות שמאבטח יבדוק אותנו במשך כמעט רבע שעה.

נכנסו פנימה – לפני שנעלה למעלה נרוקן את עצמנו, בשביל לא להיות לחוצים במשחק, אבל שירותים היכן? 2 עמדות של שירותיים כימיים, באצטדיון שקיים כבר 30 שנה, פשוט מרשים, מדינת עולם שלישי נותנת יותר כסף תמורת הכרטיס, ואני לא אתחיל לדבר בכלל על זווית הצפייה (הנוראית), על זה שהזרקורים עומדים באמצע היציע ומסתירים, על ההגברה שאפילו את ההמנון הקדוש של ליגת השוקו לא משמיעה.

ואפשר להאשים את באר שבע? רואים פרייארים לא יחגגו? 80 שקל בשביל חוויה שאני לא אחזור עליה מעולם. אז גזרתם עלי קופון יפה, אבל הפסדתם אותי לשאר החיים. איפה ההתאחדות, איך מאשרים דבר כזה? איך אין שביל כניסה בסיסי למגרש, שירותים נורמאליים, וכרטיסי נוער?

למה שמישהו שפוי בדעתו ימשיך לקחת את הילדים שלו לשם, ואיך בעוד עשרים שנה, יהיו לבאר שבע והדומות לה, אוהדים? הם ייסעו לטדי פעם אחת, יבקרו מתישהו באירופה, ויבינו שאפשר גם אחרת.

ליגה שישית בטיבה באירופה? אולי באפריקה.

הדבר היחיד האירופי שהיה באותה השבת, היה בן שהר. מזל שהפועל ניצחה.

לטורים נוספים של דור רפפורט
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

סיכום הסיבוב הראשון של ליגת העל בכדורגל

בסך הכל הסיבוב ראשון של ליגת העל בכדורגל היה לא רע בכלל. היו הרבה שהתלוננו על 16 קבוצות בליגה, אבל עושה רושם שזה עובד בצורה לא רעה. יש הרבה שערים, משחקים פתוחים והרבה שחקנים צעירים מתגלים לנו ובהחלט לפחות לדעתי מדובר בדבר טוב.

בסופו של דבר כפי שהיה צפוי בתחילת העונה, מכבי חיפה, הפועל תל אביב, ומכבי תל אביב מדורגות במקומות הראשונים וילכו ראש בראש עד הסוף. קריית שמונה ועכו פשוט סגרו סיבוב יוצא מהכלל. קריית שמונה אומנם בירידה אבל בסך הכל מדובר בהצלחה גדולה עבור לאיזי שירצקי.

בית"ר ירושלים מאכזבת מאוד, ולמרות התעוררות מסוימת בתקופה האחרונה, המועדון הזה שרגיל להיות בטופ פשוט נמצא בעונה גרועה ביותר. ובתחתית רמת גן, סכנין, אשקלון והפועל פ"ת ילחמו ככל הנראה על הירידה.

נתחיל לסכם על קבוצות הליגה.

מקום ראשון – מכבי חיפה

כמה ביקורת ספגה מכבי חיפה מפתיחת העונה. כמה ביקורת ספג אלישע לוי מפתיחת העונה. אך למרות כל הביקורות הקבוצה מהצפון מסיימת את הסיבוב הראשון במקום הראשון עם 34 נקודות. אחרי מכירת החיסול של השחקנים מהעונה שעברה ואיבוד האליפות הכל כך כואב, מכבי חיפה שהציגה יש להציג כדורגל לא טוב בסיבוב הראשון ועם יכולת לא טובה במשחקי הבית, היא מוצאת את עצמה חזק חזק בתמונת תואר האליפות ותרצה להמשיך לצבור נקודות ולהתקדם.

הרבה שחקנים צעירים, הרבה כישרון, יניב קטן וניר דוידוביץ' שחזרו מפציעות. זה מה שמאפיין את מכבי חיפה כיום. פיטר מסיללה שימשיך ככל הנראה עד סיום העונה גם יעזור לקבוצה לקראת ההמשך. בנוגע לחיזוקים, חיפה החתימה כבר את אנדריי פילבסקי הבלם האוקראיני וסיידו יא יא המוכשר, והם עדיין נלחמים על סרנאס החלוץ וסגיורדסון הבלם שאם יגיעו בהחלט יחזקו מאוד את סגנית האלופה.

מקום שני – הפועל תל אביב

הדאבליסטית, הפועל תל אביב מסיימת את הסיבוב הראשון במקום השני עם 32 נקודות ופיגור 2 נקודות בלבד ממכבי חיפה הראשונה.

הפועל תל אביב שנתנה קמפיין ענק בליגת האלופות שהסתיים בסופו של דבר בהדחה, נמצאת בתקופה לא טובה. ההנהלה פשוט מסרבת להירגע, אלי טביב והאחים הראל לא קרובים בכלל לסולחה והמצב לא טוב אצל התל אביבים.

מבחינת כדורגל הפועל איבדה לא מעט נקודות בליגה, יש שיגידו הרבה בגלל קמפיין ליגת האלופות שלקח מהם הרבה כוח. אבל עכשיו שהפועל סיימה את ליגת האלופות היא מתרכזת כולה בליגה והיא תגיע חזקה לקראת המשך הליגה.

השחקן הראשון שבינתיים עזב את הקבוצה הנהדרת הזאת,הוא דגלאס דה סילבה,שעזב לטובת זלצבורג האוסטרית והשאיר חור גדול בעמדת הבלם. בהפועל מחפשים מחליף ומקווים שהשאר לא יעזבו. הפועל תל אביב תיתן את שלה ככל שהעונה תתקדם, וכמובן תמשיך להתברג במקומות הראשונים בתקווה שהשקט עם הבעלים יגיע כמה שיותר מהר.

מקום שלישי – מכבי תל אביב

כמה דובר על קבוצת המיליונים מכבי תל אביב שעשתה רכש מאסיבי לקראת העונה הזאת. בשורה התחתונה ולאחר סיום הסיבוב הראשון, מכבי תל אביב רק במקום השלישי עם 29 נקודות, אומנם קרובה קרובה למקום הראשון, אבל מבחינת הכדורגל שהיא הציגה יש הרבה מקום לשיפור, ופחות מאליפות כמובן תיחשב לכישלון מוחלט.

אסור לשכוח שהיא ללא ברק יצחקי, הרכש הגדול שהיא הביאה מתחילת השנה, שנפצע כבר במחזור הראשון ויחזור לשחק בעוד כחודשיים פחות או יותר. מכבי תל אביב איבדה לא מעט נקודות בסיבוב הזה וחייבת להתחיל לאסוף נקודות וכמה שיותר.
במחזור הליגה האחרון מכבי משיגה 3 נקודות חשובות מאוד כאשר היא מנצחת 0:1 בבירת הנגב את הפועל באר שבע משער נדיר של סידיבה. שדרך אגב אני בוחר אותו לשער הסיבוב.
למכבי תל אביב יש עוד הרבה מקום לשיפור, ואני מאמין שהיא תהיה חזק בתמונת האליפות עד הסוף. בהחלט יהיה מעניין להמשיך לעקוב אחר הקבוצה הזאת.

מקום רביעי – עירוני קריית שמונה – הפתעת הסיבוב שלי

עירוני קריית שמונה פשוט נתנה סיבוב מדהים ואני בוחר אותה להפתעה של הסיבוב הראשון בליגת העל בכדורגל. הקבוצה הזאת, שרק עלתה העונה לליגת העל מסיימת את הסיבוב הראשון במקום הרביעי בליגה עם 26 נקודות ומאזן שערים מצוין של 27 כיבושים לעומת 18 ספיגות.
עד המחזור התשיעי קריית שמונה הובילה את הטבלה, אבל לאחרונה חלה נסיגה בקבוצה כאשר היא לא מנצחת בארבעת המחזורים האחרונים. אבל בשורה התחתונה, זה בהחלט הישג גדול לאיזי שירצקי ורן בן שמעון.

לקראת ההמשך יהיה מעניין לראות האם קריית שמונה תמשיך להיות בצמרת, ובשביל זה היא חייבת לפתוח את הסיבוב השני בטירוף ולשמור את עצמה בצמרת.
בהחלט עונה גדולה לקבוצה הצפונית עד כה,היא מרשימה מאוד,כובשת הרבה שערים,ומציגה את אלרואי כהן המוכשר שהגיע לנבחרת ישראל,וויעם עמאשה הפנטסטי שכבש הרבה בתחילת העונה, אבל נפצע לאחרונה ואמור לחזור במחזורים הקרובים להרכב.
קבוצה צנועה מאוד, עובדת חזק, רצה על המגרש, קבוצתית מאוד, ואני רק מקווה שהיא תמשיך ככה, כי מדובר ביופי של קבוצה.

מקום חמישי – הפועל עכו – הקבוצה שעשתה את הסיבוב

איזה יופי של עונה נותנת הפועל עכו עד כה. סיבוב ראשון פשוט מדהים הקבוצה הזאת הראתה לנו. היא מסיימת אותה במקום החמישי בטבלה עם 25 נקודות ובעיקר הרבה כדורגל איכותי וסקסי.

אלי כהן פשוט העמיד קבוצה מצוינת השנה בהפועל עכו. קבוצה מוכשרת מאוד, קבוצה שקטה ובעיקר צנועה .לקבוצה אין מגרש ביתי נורמאלי, אין הרבה קהל, אבל בשקט בשקט הפועל עכו נתנה יופי של סיבוב, הקשתה מאוד על הפועל תל אביב, ניצחה את מכבי תל אביב ופירקה את בית"ר ירושלים בתוצאה 0:3.

מי שהכי בולט שהפועל עכו הוא כמובן החלוץ המצטיין של הקבוצה ג'אקו ערפאת. החלוץ הנהדר הזה שכבש 10 שערים הוא פשוט שחקן נהדר. מעבר לגולים, הוא מראה לנו יכולות טכניות יוצאות מהכלל וכבר מדברים עליו באירופה. בעכו ינסו לעשות הכל לשמור עליו עד לסיום העונה כשחקן שלהם, למרות שהביקוש עליו הוא גדול.

עוד שחקן שנתן סיבוב מצוין הוא רועי דיין,שגם הוא כמו ערפאת כבש 10 שערים. סוף סוף מממש את הפוטניצאל שיש בו, וביחד עם ערפאת הם יוצרים חוד יוצא מהכלל עבור הפועל עכו.
ועוד מילה טובה על אלי כהן. המאמן הזה, מאמן שקט וצנוע פשוט מוציא את המיטב מהקבוצה, שתקווה להמשכיות בסיבוב השני ובהמשך הליגה.

מקום שישי – מכבי פתח תקווה

מכבי פתח תקווה סוף סוף עושה קפיצת מדרגה העונה, לפחות בסיבוב הראשון, ונראית טוב מאוד. היא סיימה את הסיבוב הראשון במקום השישי עם 25 נקודות כשהיא צמודה לעכו וקריית שמונה.

לאורך השנים מכבי פתח תקווה הייתה ידועה כקבוצה שמסיימת באמצע הטבלה / תחתית, אבל השנה פרדי דוד מראה לנו קבוצה מצוינת. חוד קטלני בראשותם של עומר דמארי, עומר גולן שחזר השנה לקבוצה מבלגיה, וטל בן חיים. קבוצה שמבקיעה הרבה שערים, עושה צרות לגדולות ובעיקר שואפת להמשיך ביכולת הזאת, ולהתקדם עוד בטבלה.

המלאבסים מקווים להתברג בפלייאוף העליון בסיום העונה, זאת המטרה שלהם. בינתיים הם נותנים עונה טובה מאוד. כפי שאמרתי, סוף סוף הם עשו קפיצת מדרגה ויהיה מעניין לעקוב אחריהם בהמשך העונה.

מקום שביעי – הפועל באר שבע

הפועל באר שבע שהביאה העונה לעמדת המאמן את ניר קלינגר מסיימת סיבוב ראשון במקום השני עם 22 נקודות. בסך הכל הסיבוב הזה היה טוב מאוד עבור הפועל באר שבע.

הנה מספר סיבות:

דבר ראשון – הקהל . לאורך השנים הקהל בבאר שבע היה מלחיץ את השחקנים, אבל השנה הקהל מפרגן מאוד, מאוהב בניר קלינגר, נותן תמיכה לשחקנים אחרי הפסדים וזה יוצר שקט בהפועל באר שבע, מה שלא היינו רגילים לראות מהמועדון הזה בשנים האחרונות, וזה עושה להם רק טוב.

דבר שני – ניר קלינגר . ניר שהגיע לבירת הנגב אחרי שנים שאימן בקפריסין יצר קבוצה טובה מאוד בבאר שבע, הקהל התאהב בו והחיבור הזה בהחלט עובד מצוין עבור באר שבע.

באר שבע פתחה מצוין את העונה, בהתלהבות, באנרגיות, אבל בשני המחזורים האחרונים הקבוצה מפסידה הפסדים אכזריים – 0:1 בנתניה, ו – 0:1 למכבי תל אבי שני ההפסדים הללו קצת תקעו את הקבוצה, אבל סיכומו של הסיבוב הוא טוב מאוד עבור הקבוצה מבירת הנגב, ששואפת להגיע לפלייאוף העליון בסיום העונה.

מקום שמיני – הפועל חיפה

הפועל חיפה סיימה סיבוב טוב יחסית במקום השמיני עם 22 נקודות. חיפה הייתה לא יציבה לאורך הסיבוב,התחילה מצוין את העונה, למי ששכח עם חמישה ניצחונות רצופים, אבל מאז הקבוצה התדרדרה ונפלה עד למקום השמיני בסיום הסיבוב.

במחזור האחרון הפועל חיפה סופגת הפסד מאכזב שמנע ממנה להתקדם,הפסד 0:2 להפועל פ"ת שמנע מהקבוצה לסיים עם 25 נקודות אבל גם זה בסדר.

השחקן המצטיין בקבוצה הוא ללא ספק עדן בן בסט. 7 שערים כבש השחקן המצוין הזה שהשנה עושה קפיצת מדרגה ביכולת שלו ומוביל את הקבוצה. הפועל חיפה היא קבוצה צעירה מאוד, ולדעתי תסיים בפלייאוף האמצעי כמו בעונה שעברה.

הקבוצה רוצה לצרף לשורותיה את שחקנה בעונה שעברה ערן לוי שעזב לאשקלון. ערן לוי שוחרר מאשקלון ומחפש קבוצה, הפועל חיפה בהחלט עשויה לזכות בשירותיו. אם תזכה זה ישדרג אותה מאוד ובהחלט יעזור לקבוצה לדעתי.

מקום תשיעי – מ.ס. אשדוד

מ.ס. אשדוד סיימה את הסיבוב הראשון במקום התשיעי עם 20 נקודות, לדעתי אשדוד אכזבה בגדול העונה.

ג'ון גרגורי הגיע לעמדת המאמן השנה, ואשדוד פשוט מאכזבת. איבוד נקודות בבית לקבוצות תחתית, יכולת לא טובה כמו בעונה שעברה והקבוצה הזאת חייבת להתחיל לצבור נקודות איכשהו. גם בכדורגל רע, אבל אסור לשכוח שהיא במספר נקודות קטנטן ממקום 5-6 כך שהתעוררות שלהם תעלה אותם בטבלה.

השחקן המצטיין באשדוד מפתיחת העונה הוא משה אוחיון ללא ספק. המנהיגות שלו, החוכמה שלו, ובנוסף השנה הוא השתדרג ומוביל את הקבוצה עם כיבוש השערים, 11 שערים ומקום שני אחרי דודו ביטון (עם 12) בהחלט יפה מאוד עבור משה אוחיון.

מקום עשירי – מכבי נתניה

מכבי נתניה סיימה את הסיבוב הראשון עם 19 נקודות. נתניה שהרבה חשבו בתחילת העונה שתיאבק נגד הירידה ותהיה קבוצה חלשה, פתחה טוב מאוד את העונה, הצעירים קיבלו ביטחון ונראו טוב אבל בחלק השני של הסיבוב נתניה מגלה סוג של ירידה ביכולת שמורידה אותה עד למקום התשיעי.

חן עזרא ומאור עסור מובילים את הקבוצה, נתניה להערכתי תסיים באמצע הטבלה יש שם חבר'ה צעירים ומוכשרים מאוד שמקבלים במה מראובן עטר אבל לא מנוסים ולא יציבים וזה פוגע בהם.

מקום אחד עשר – בית"ר ירושלים – אכזבת הסיבוב הראשון

בית"ר ירושלים במקום ה – 11 בסיום הסיבוב הראשון עם 18 נקודות בלבד. הקבוצה הזו, שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות נאבקת בצמרת עם התל אביביות ומכבי חיפה, וזוכה בתארים, פשוט הציגה סיבוב עלוב.מאוד. כדורגל משעמם, הרבה הפסדים שמרגיזים את הקהל, ולמזלה של בית"ר ההתעוררות המסוימת שלה לקראת סיום הסיבוב מצילה אותה כרגע.

כישלון חרוץ עם הזרים. דריו פרננדס אמור לעזוב את הקבוצה בימים הקרובים, כריסטיאן אלבארס כבר עזב, כריסטיאן גוזאלס יעזוב בינואר ואין ספק שהמועדון המפואר הזה נמצא בעונה רעה מאוד.

ברק יצחקי, טוטו תמוז, ועידן ורד, אלה רק השחקנים הבולטים שעזבו בקיץ את בית"ר והשאירו סגל אפור מאוד, שלדעתי יסיים את העונה באמצע הטבלה ולא יותר.עצוב.

מקום שתיים עשרה – בני יהודה

בני יהודה סיימה את הסיבוב הראשון עם 17 נקודות ומקום 12 בלבד לקבוצה שבשנים האחרונות מסיימת בחלק העליון של הטבלה.התלבטתי בינה לבין בית"ר ירושלים למי שתתן את תואר אכזבת הסיבוב.

דרור קשטן הגיע בתחילת העונה, המון ציפיות, אבל זה לא זה. בני יהודה נראית פשוט רע מאוד, הקהל מת שקשטן יעזוב, הקבוצה חלשה מאוד, התקפה לא פוגעת לא מבקיעה שערים ובשכונת התקווה מתגעגעים,אוי כמה שמתגעגעים לגיא לוזון.

בבני יהודה חייבים להתעורר ולהציג יכולת משופרת מאוד אחרת היא תידרדר לתחתית וזה משהו שבני יהודה ממש לא רוצה.

סך הכל סיבוב רע מאוד ובשכונה יקוו לתוצאות טובות יותר בסיבוב השני.

מקום שלוש עשרה – הפועל פתח תקווה

הפועל פתח תקווה סיימה את הסיבוב הראשון במקום ה – 13 עם 13 נקודות. הפועל פ"ת עברה סיבוב רע ביותר. החלפת מאמן, הרבה בעיות עם השחקנים, והמצב ניראה לא טוב.

במחזור האחרון הקבוצה ניצחה 0:2 את הפועל חיפה וקיבלה 3 נקודות כמו אוויר לנשימה. סך הכל הפועל פ"ת הציגה יכולת לא טובה, ולדעתי תתמודד נגד הירידה עד סיום העונה. יש בקבוצה אומנם סגל לא רע בכלל, אבל בתור קבוצה הקבוצה פשוט לא טובה ולא מתחברת.

ג'וניור ויסה כבר עזב את הקבוצה לקראת חלון העברות. השחקן המצטיין ללא ספק הוא דודו ביטון חלוץ הקבוצה שהוא ברמה מעל שאר השחקנים בקבוצה.דודו ביטון מוליך את רשימת מלכי השערים בליגת העל עם 12 כיבושים, ללא ספק נקודת האור המרכזית אצל המלאבסים בסיבוב הזה.

דודו ביטון בדרך לבלגיה לקבוצת שרלרואה, ועם הוא יעזוב את הקבוצה, זה יסבך אותה מאוד.

מקום ארבע עשר – הפועל אשקלון

הפועל אשקלון סיימה את הסיבוב הראשון עם 13 נקודות ומקום 14. אין ספק שאשקלון תיאבק נגד הירידה עד לסיום העונה ותקווה לשרוד איכשהו כי הקבוצה שמה חלשה מאוד

ובנוסף הקבוצה שיחררה את השחקן שהכי בלט אצלה בסיבוב הראשון, ערן לוי עקב סיבות אישיות. ללא ספק משמעותי מאוד ויהיה קשה מאוד לאשקלון בלי לוי.

אשקלון תנסה להתחזק בחודש ינואר לקראת המשך העונה.המטרה של הקבוצה שוב היא ללא ספק הישארות בליגה, ויהיה מעניין לראות האם גיא עזורי יצליח בזה.

מקום חמש עשרה – בני סכנין

בני סכנין סיימה את הסיבוב הראשון עם 8 נקודות בלבד, מאזן שערים מחריד של 9 כיבושים בלבד
ו – 26 ספיגות וברור שהיא מועמדת רצינית לרדת לליגת העל בסיום העונה, לא רק בגלל היכולת הרעה שהקבוצה מציגה אלא בגלל שהנהלת הקבוצה פשוט מבזה את עצמה. החלפת מאמנים, בקשת קיצוץ מהשחקנים בשביל חיזוק בינואר, ובסכנין בהחלט עוברת עונה רעה ביותר, התקפה חלשה מאוד, כל המערכת לא עובדת והקבוצה מהמגזר צפוי לה עוד קרבות נגד התחתית.

מקום שש עשרה ואחרון  – הפועל רמת גן

הפועל רמת גן סיימה את הסיבוב הראשון במקום האחרון עם 3 נקודות בלבד, זה לאחר בפתיחת העונה הופחת לה 4 נקודות.

הפועל רמת גן מציגה סגל חלש מאוד, סגל של ליגה לאומית, זרים חלשים מאוד, קבוצה לא טובה ולדעתי היא היא תרד הראשונה, אלא עם היא תשתפר שיפור דרסטי בהמשך העונה.

שחקן הסיבוב :

דודו ביטון (הפועל פ"ת)

את תואר שחקן הסיבוב אני מחליט לתת לדודו ביטון,חלוץ הפועל פ"ת.דודו ביטון הוא מלך שערי ליגת העל עם 12 כיבושים,שבמחזור האחרון הוא מוסיף צמד למאזן שלו בניצחון החשוב של קבוצתו,0:2 על הפועל חיפה.

שימו לב לנתון המדהים הבא. הפועל פ"ת כבשה מפתיחת העונה 15 שערים, ודודו ביטון אחראי על 12 מהם,פשוט מדהים ורק מראה עד כמה דודו ביטון חשוב לקבוצה הזאת ואי אפשר היה לדעת מה הם היו עושים בלעדיו.

דודו ביטון סגור ב99 אחוז בשרלרואה הבלגית לקראת ינואר, כך לפי מאמנו יובל נעים. אם דודו ביטון עוזב את הפועל פ"ת, מצבה יהיה רע מאוד.אני אישית מקווה שהוא ימשיך כאן ונמשיך להנות מהביצועים שלו.

קצת לקראת הסיבוב השני :

שלושת הראשונים לדעתי ימשיכו להיאבק על תואר האליפות, הולך להיות מאבק מרתק מאוד, וכבר במחזור הבא, מכבי חיפה מארחת את מכבי ת"א, פשוט משחק מצוין.

יהיה מעניין לראות האם קריית שמונה והפועל עכו, שנתנו סיבוב ראשון יוצא דופן, ימשיכו ביכולת הטובה שלהם,יהיה מעניין לראות האם דודו ביטון נשאר בהפועל פ"ת, מה קורה בתחתית והכי חשוב,שנמשיך לקבל ליגה צמודה בצמרת ועם הרבה שערים.

בחזרה לקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

גאווה בית"רית – יואל אוחיון מספר על תחושותיו ערב המשחק מול הפועל תל אביב

בית"ר ירושליםיום ראשון, השעה היא 19:00 ואני עושה את דרכי חזרה הביתה מעוד יום עבודה מפרך. כן כן, עוד שעתיים מגיע הרגע שאליו לא ממש חיכיתי.

קבוצתי בית"ר "מפורקת" ירושלים הולכת לשחק בבלומפילד מול הדאבליסטים האדומים מת"א.
תחושות של אי נוחות מעורבבות עם התרגשות אדירה ודפיקות לב מואצות אחזו בי ככל שהזמן התקרב לעבר שריקת הפתיחה. רק שלא נקבל תבוסה אמרתי לעצמי, רק שיגמר בשלום…כי אם לומר את האמת, האופטימיות הייתה רחוקה ממני שנות אור.

לאורך ההיסטוריה של המפגשים בין שתי הענקיות האלה (לא משנה המיקום שלהן בטבלה) תמיד היה לנו קשה נגד הפועל תל אביב. גם בתקופות שרצנו לאליפות הם תמיד ידעו לבוא לעקוץ אותנו ב – 1:0 קטן וללכת הביתה כמו גדולים. ובתקופות הרעות שלנו תמיד היינו מגיעים לבלומפילד ויוצאים עם 4 שערים, ראש למטה וכמובן הס מלהזכיר את השער של ערן זהבי בדקה ה – 90 אצלנו בבית לפני חצי שנה.

כבשה שחורה כבר אמרנו?

המשחק החל, בית"ר ירושלים מניעה כדור בסבלנות, סוגרת הרמטית את החלק המסוכן של הפועל תל אביב, וכבר בדקה הרביעית עמית בן שושן יכול היה להקפיץ אותי באוויר, אבל אניימה המצוין דאג להשאיר אותי רגוע על הכיסא.
נגמרה המחצית בתוצאה מאופסת, אמרתי לעצמי, כל הכבוד על הלחימה אבל יש עוד מחצית שלמה.  נשמתי לרווחה, יש לי רבע שעה כדי להירגע ולחזור לעוד 45 דקות ללא נשימה.
אמרתי לעצמי, נקווה שלא יגמר להם הכוח ושנסיים את המשחק הזה כמו שהתחלנו אותו.

המחצית השנייה החלה, בית"ר ירושלים תוקפת ותוקפת, ומחמיצה ומחמיצה מול אניימה ואני מרגיש שזה היום שלנו. עוד התקפה, ועוד התקפה. שריקת הסיום הגיעה ואני עמדתי בגאווה בבית מול הטלוויזיה והרעתי לשחקנים בצהוב שחור, אכן גאווה בית"רית!

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

דור רפפורט מתרגש – הפועל תל אביב בליגת האלופות

אין ספק שעוברת על הפועל תל אביב ואוהדיה תקופה לא קלה. יש הרגשה של עצב מהול בשמחה, או להפך, איזה מאבק בלתי נראה בין כל אוהד לבין עצמו, בין הרצון להיות שם בשביל הקבוצה, לאהוד ולעודד, לא משנה באיזו דרך הקבוצה הולכת, לבין הרצון והרעב לכדורגל היפה, המלחמה, והתארים שעברו עלינו בשנה הקודמת.

היום אנחנו מגיעים למשחק גורלי מול ליון, ואף אחד לא יודע איזה הפועל תגיע, ד"ר ג'קיל, או מיסטר הייד, הפועל של אירופה, של אקטובה, של המחצית הראשונה מול אשקלון, או הפועל הכבויה, שנמצאת בבעיות ניהוליות כבדות, ששחקנים לא רוצים לשחק בשבילה ובשביל האוהדים, כמו שראינו בשבת מול קריית שמונה.

אלי טביב, הכניס את המערכת לסחרור, שהקבוצה לא מצליחה לצאת ממנו. כמובן שהאשמה היא לא אשמת יחיד, וכל גורם במערכת אשם במידה כזו או אחרת, אבל פתאום כל הרע מתפוצץ, פתאום דאגלס דה סילבה נזכר שהוא לא רצה להשאר, אניימה מושך עד סוף השנה, גילי משחק בשביל סקאוטים, ובן סהר מסתמן כפלופ. מצד שני, אולי יעלו על הדשא היום בבלומפילד, מול איצטדיון אדום כמעט מלא, ויחשבו הפעם השחקנים, קצת מעבר לעניינים שלהם. אולי הפעם, בניגוד לכמעט כל המשחקים מתחילת העונה, הם יחשבו על עשרת אלפים איש, שוויתרו על כמעט 850 שקל, בשביל לראות את הפועל במעמד הגדול בתולדותיה. אולי הם יחשבו , על עשרת אלפים איש, שוויתרו על החופש שלהם, על ארוחת החג שלהם, ועשו את זה בשמחה גדולה, בשביל לשמוח יחד עם האהבה האמיתית שלהם, ביפו, במקום עם המשפחה שלהם.

זאת המשפחה שלי, וינסטנט, דני /עומרי, ואליד, דאגלס, דדי, ערן, רומאן, אביחי, איתי, בן, גילי, לפחות להיום, אני רק רוצה שהם יעלו על הדשא ויתנו לנו, את מה שאנחנו נותנים בשבילם כל פעם שאנחנו מרימים את האמברקס ומעבירים לראשון לקראת הנסיעה לבלומפילד. אני רוצה שהם יתרגשו שהם יעלו לדשא, לא רק מהמעמד, ומהסקוטים שיראו אותם, אני רוצה שיתרגשו מאלפי אוהדים, שבחרו לחגוג איתם את החג שלהם, ורק רוצים שתהיה שמחה, לא משנה אם כלולה בה תורה או לא אני יודע שאני הולך היום ליום היסטורי, שישנה את פני העונה שלנו, לטוב ולרע, אני גם לא מתבייש להגיד, אני מתרגש.

לטור של דור רפפורט – בין שמחה לפחד
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

טבילת האש של הפועל תל אביב בליגת האלופות

הפועל תל אביב פתחה את המסע המופלא שלה בליגת האלופות בהפסד 2:0 לבנפיקה ליסבון. הפסד שכולו תקווה. תקווה כי הפועל תל אביב שיחקו כמו קבוצת כדורגל גאה, קבוצת כדורגל שבאה למשחק מול קבוצה עדיפה במגרש חוץ על מנת לנצח. הפועל לא ניצחה כי היא קבוצה פחות טובה, אבל לפחות היא ניסתה. ואת זה אי אפשר להגיד על קבוצות ישראליות באירופה.

להפועל תל אביב יש התקפה מצוינת. איתי שכטר עושה רושם לא יהיה בארץ בינואר, מקסימום בקיץ, גילי ורמוט הראה שגם ילד מהפועל חיפה יכול לעבור את אחד המגינים השמאליים הטובים בעולם (קונטראו) אבל כנראה שזה לא מספיק בשביל לנצח את בנפיקה. זה מספיק בשביל לחזור מפיגור 2:0 מול הפועל עכו, אבל לא מול קבוצה שבשורותיה משחקים פאבלו איימאר, סביולה, קונטראו, לואיזאו וקרדוסו.

מה שצריך להדליק נורה אצל אלי גוטמן והפועל תל אביב זה הכושר הגופני. בדקה ה – 65 שחקני הפועל הפסיקו לשחק, ובמזל הפסידו רק 2:0. אם הפועל תל אביב רוצה לנצח בליגת האלופות היא צריכה לדעת ש – 65 דקות לא יספיקו, וכמו שהקלישאה אומרת – כדורגל משחקים 90 דקות.
אני מאמין שבבלומפילד עם הקהל הנפלא של הפועל המוטיבציה של השחקנים תהיה בשמיים, ושם צריכות לבוא הנקודות, והן יבואו, אבל רק אם הפועל תשחק במשך 90 דקות ולא תיפול מהרגליים בדקה ה – 65.

אני חייב לציין את התקשורת הישראלית שמתנהגת כמו תינוק בן 10 חודשים. כשהוא מאושר הוא הכי מאושר בעולם, כשהוא עצוב הוא לא מפסיק לבכות, וכך גם העיתונות הישראלית. בכל אתר אינטרנט, ובכל עיתון ציינו את הפנדל שלא נשרק לזכות הפועל תל אביב לאחר ההכשלה של לואיזאו על שכטר, ואני לא מבין למה מציינים את זה בכלל? בסיקור של המשחק אפשר לציין את זה, אבל בכותרות? עיתונות ישראלית אופיינית ומביכה. אם היה נשרק פנדל אולי המשחק היה נגמר בתוצאה אחרת, אבל אולי בנפיקה הייתה משחקת יותר חזק אחרי שהפועל תל אביב הייתה מבקיעה בפנדל? אולי היה נגמר 4:1?

אז מספיק עם הבכיינות הישראלית, כי זה פשוט מביך.

לטור לא מגעיל, לא קל
לטורים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

בין שמחה לפחד

הפועל תל אביבהייתי ביום שלישי שעבר באצטדיון בלומפילד, והאמת, שהגעתי שאנן. שלושה שערי חוץ, מול קבוצה שנראית חלשה מאיתנו, נראה כאילו אנחנו רק מגיעים בשביל לשמוע את ההמנון של ליגת האלופות, לשמוח קצת, וללכת הביתה. אבל המשחק הזה מראה את כל המהות של הפועל תל אביב.

שאוהד הפועל תל אביב נכנס בשער האצטדיון בשנה האחרונה, הוא בא בתחושה של, הנה זה בא, זה ייגמר. אחרי שנה כזאת גדולה, אחרי כזה כדורגל, וכזה אושר, שהתפוצץ בשער של המלך זהבי, עכשיו אנחנו רק מחכים לנפילה. מגיעים לכל משחק, ומחכים ששכטר יפצע, ורמוט יחזור להיות לא אפקטיבי, בן סהר יבין שהוא בהפועל תל אביב, ויחתוך חזרה לאספניול, ודאגלס דה סילבה (מעתה והלאה אתייחס אליו בשמו הפרטי – אלוהים) יבין שהוא כל כך לא בליגה הזאת. וגם אם כולם לא יבינו, אז זלצבורג תבקיע גול, תכניס אותנו ללחץ, ובדקה התשעים תגמור לנו את העונה האירופית בעצב ובכי, אלה התגובות היחידות שאנחנו מכירים.

אבל לא.

במקום הגול של זלצבורג, זהבי הבקיע, ולמרות ששיחקנו רע, ולמרות שהיה חשש, גם הפעם לא הגיעה הנפילה. ועכשיו, במקום לבוא, לסיים את זה מוקדם וללכת, משכנו את זה עד הסוף, והגול של ערן, רק עשה את השמחה לאמיתית, ולהרבה יותר גדולה ממה שהיה ניתן לצפות לפני המשחק.
כי ככה זה הפועל – אם זה לא קשה, לא משחקים. אנחנו לא מתרגשים מחמישייה מול אשקלון, אנחנו מתרגשים מגול שמבטיח לנו תיקו מול הפועל רעננה בדקה ה90, מתרגשים מהמתח, מהחששות. אז למרות שאני מניח ששבוע הבא נפסיד, וליגת האלופות תהיה קטסטרופה, ונסיים מתחת למכבי ונפסיד 3 דרבים העונה, כי ככה חונכתי, ראש למטה תמיד, אני אומר תודה, על מה שהיה לי עד עכשיו, ולא רוצה יותר, בואו נחזור לאפרוריות !

לטור לא מגעיל, לא קל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

לא מגעיל, לא קל

עם היוודע תוצאות הגרלת הבתים של ליגת האלופות, נשמעו הקריאות איכס, הגרלה מגעילה מפי שחקני הפועל תל אביב. אמנם לא הכי אטרקטיבית, אבל בהתבונן על שאר הבתים, הפועל תל אביב יכלה לקבל בית אפילו מאתגר יותר מבחינתה.

כבר דובר רבות על הגרלה לא אטרקטיבית, כזו שלא תמלא את אצטדיון ר"ג, כזו ששוב אכזבה את היושבים בציון שרצו לראות את ליונל מסי או כריסטיאנו רונאלדו על הדשא ברמת גן. זוהי למעשה התבוננות צרה של אותם אנשים שמתנהגים כמו אחרון הילדים שרוצים לרוץ אחרי מסי ולקבל חתימות.
הפועל תל אביב שצפויה לארח את משחקיה הביתיים באצטדיון רמת גן תתקל במשוכות נכבדות, אם כי לא מושלמות.
אין ספק שיהיה משקל למקום האירוח הסופי, וכיום כשנותר שבוע לערך לארכה שניתנה מאופ"א לתיקון הליקויים בבלומפילד, דבר שיאפשר להפועל תל אביב לארח לבסוף בביתה המקורי, לא נראים הדברים כניתנים לשינוי. נכון, לבלומפילד משקל רב בהישגי הקבוצה, הקהל יושב על הדשא, או בשפת הרחוב "יושב לשחקנים על הראש", מלחיץ ונותן תחושת בטחון רב לשחקני הפועל תל אביב, אך בל נשכח כי גם באצטדיון רמת גן שבו הקהל ישחק תפקיד מועט, מאחר והיציעים מרוחקים ומיושנים, דווקא על כר הדשא הגדול, הפועל תל אביב יכולה להנות מכך, עם ניצול המהירות של איתי שכטר ובן סהר על פני שטחים ארוכים היא תוכל להביך גם את הגנות שאלקה, ליון ובנפיקה.

סגלי הקבוצות היריבות ובפתיחת העונה שלהן מאירות פנים להפועל, אם כי אין זה בטוח כי יגיעו באותו המצב למשחקים נגד הפועל תל אביב.

ליון, שמגיעה מהדרג הבכיר, איבדה בשנתיים האחרונות את תואר האליפות בצרפת, ועדיין נחשבת לצרפתית הבכירה ביבשת וזאת בעקבות השושלת שיצר ז'אן מישל-אולאס וההגמוניה הברורה של הקבוצה בעשור האחרון בליגה הצרפתית, דבר שמושך שחקנים כמו יוהאן גורקוף להגיע מבורדו, וג'ימי בריאן להגיע מראן, וזאת כנראה מאחר שהשחקנים בליגה הצרפתית עדיין רואים בליון כמועדון הבכיר בצרפת חרף איבוד התארים.אולימפיק ליון - ליגת אלופות
אחרי 4 מחזורים נמצאת קבוצתו של קלוד פואל במקום ה-17 עם 4 נק' בלבד, אך הסגל שלה עדיין מעוטר בשחקנים מהשורה הראשונה של הכדורגל העולמי, ואפשר למצוא שם את הוגו לוריס, שוער נבחרת צרפת, ג'רמי טולאלן, חברו לנבחרת, אשר מתופקד לאחרונה כבלם וזאת בעקבות חולשת ההגנה של הקבוצה, גם מגן נבחרת ברזיל, באסטוס בעל בעיטות התותח, ליסנדרו לופז המפציץ מארגנטינה ופיאניץ' הבוסני, נותנים להבין כי מדובר במועדון פאר עם סגל שחקנים משובח ביותר. ההגנה הלא יציבה של המועדון יכולה להיות הדבר שעומד לזכות הפועל תל אביב עם החלק ההתקפי המוכשר שלה, אם כי עדיין סיכוייה של ליון עדיפים בבירור.

בנפיקה, אלופת פורטוגל מאשתקד, מועדון הפאר של אוסביו האגדי, תארח את הפועל תל אביב במשחקה הראשון ב14 לספטמבר ב"אסטדיו דה לוז" (האור) ומבין שלושת יריבותיה של הפועל, נראית כקבוצה בכושר הטוב ביותר עד עתה.
בנפיקה בהדרכתו של ז'ורז'ה ז'סוס, איבדה את כוכבה הגדול ביותר, אנחל די מאריה לריאל מדריד, אך הסגל שלה רבוי כוכבים כמו איימאר וסביולה הארגנטינאים, לואיזאו ודויד לואיז הברזילאים, אוסקר קרדוסו הפרגוואי שלא מפסיק להבקיע, ואלכסנדר חלב, הבלארוסי המצוין שהצטרף רק בימים האחרונים ואמור לחזק ולנווט את המשחק של הקבוצה. גם המגנים שלה עברו מונדיאל מצוין, כשבצד הימני נמצא מקסי פרייאה, שחקנה של נבחרת אורוגוואי, שזכה עימה במקום הרביעי במונדיאל בדרא"פ, ובצד השמאלי של ההגנה, אחת מהפתעות הגביע העולמי, פאביו קונטראו, שזכה לאחר הטורניר להתעניינות רבה ממועדוני הפאר ביבשת ובכל זאת נשאר בליסבון.
בנפיקה יכולה להיות המשוכה הקשה ביותר עבור הפועל תל אביב מאחר ומגרשה הוא ביתי למדי ובנוסף הקבוצה ברובה מחוברת ונראית מצוין, ויהיה קשה לאדומים להתמודד עם שלל כוכביה של הקבוצה הפורטוגלית.

שאלקה, נראתה כשם המפחיד ביותר בדרג השלישי של ההגרלה, אך לעת עתה לאחר פתיחת העונה הנוכחית, אין הדבר בטוח.פליקס מאגאת הצליח להחזיר את הקבוצה אשתקד למרכז הבמה האירופית ואף להיאבק על האליפות כמעט עד סיום העונה כשמולו ניצבה באיירן מינכן הגדולה. הקיץ שאלקה שאפה להתחזק ולבנות סגל חזק שיוכל לקרוא תיגר בשתי הזירות, הן המקומית והן האירופית. לשם כך צורפו, האנס סארפיי, מגן נבחרת גאנה, פאפדופולוס, היווני המוכשר, כריסטוף מצלדר שחזר מגלות במדריד, אוצ'ידה היפני וגולת הכותרת, הסמל של ריאל מדריד, ראול גונזאלס. בימים האחרונים צורף גם דיאק הרומני ומדברים על שמות נוספים שיצטרפו עד לפתיחת משחקי ליגת האלופות.
ובינתיים הרכש הנוצץ לא נותן אותותיו, ובשני מחזורי הפתיחה נוצחה הקבוצה תוך הפגנת משחק הגנה רעוע למדי. כנראה שעזיבתם של וסטרמן וראפיניה גרמה לחוסר יציבות, ונוסיף לכך את העובדה כי מצלדר שאמור להיות העוגן בהגנה, לא הרבה לשחק בשנים האחרונות והדבר ניכר במשחקו. בנוסף ישנה מחאה של הקהל כנגד פליקס מאגאת שלא מוסיפה לשקט על הדשא, והכוכב הקרואטי של הקבוצה, ראקיטיץ', אף נצפה כלובש את חולצת האוהדים המוחים. בהחלט לא שקט אצל הגרמנים, ולשם הפועל תל אביב צריכה לכוון בכדי להשיג נקודות. אם קבוצה כמו האנובר הגיעה בשבת האחרונה למגרש המדהים בשאלקה והביכה פעם אחר פעם את ההגנה של שאקלה, אין סיבה כי החלק הקדמי של הפועל תל אביב לא יצליח לעשות זאת.
נכון, מאגאת הוא סוג של שוטר, ושחקנים כמו מנואל נוייר, שוער הנבחרת, בנדיקט הוואדס, וג'פרסון פארפאן אין לפסול, וגם את העובדה כי נותר זמן לפתרון הבעיות ואין ספק כי מאגאת ינסה לעשות זאת, אך כפי שהפועל הצליחה אשתקד לעורר מהומות להמבורג, היא מסוגלת גם העונה לעשות זאת לשאלקה.

יש זמן עד למשחקים, שחקנים מחזקים את סגלי הקבוצות, כשגם הפועל תל אביב עתידה לצרף שחקנים, ואנדן בורה, יכול להוסיף מימד של ניסיון רב והמון פוטנציאל, ובל נשכח כי להפועל גם ככה סגל מוכשר ומשובח, ולכן יש לנו סיכוי לראות את האדומים זוכים בנקודות חרף עליונות היריבות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט