ארסנל – ווסטהאם (1:3) / תקציר המשחק

ארסנל לא הפסידה ב – 8 המשחקים האחרונים נגד ווסטהאם, והמשיכה במגמה הזו, עם ניצחון מצוין בחוץ.

דווקא ווסטהאם הייתה זו שעלתה ליתרון – בדקה ה – 21 מוחמד דיאמה קיבל כדור באגף השמאלי, ומזווית קשה בעט לפינה הרחוקה – 0:1 ווסטהאם.

בדקה ה – 41 הגיע השוויון. לוקאס פודולסקי פרץ, העביר למרכז, ואוליבייה ג'ירו בעט פנימה. 1:1. התותחנים עלו ליתרון במחצית השניה, כשבדקה ה – 77 תיאו וולקוט כובש לאחר שעלה מהספסל.

בדקה ה – 83 סנטי קאסורלה סגר את הסיפור עם בעיטה מ – 20 מטר. 1:3 מצוין בסיום לארסנל. ניצחון 350 לארסן ונגר בקריירה. יוסי בניון לא שיחק.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


פייל ! תומאס ורמאלן מנסה להתלות על המשקוף, אבל מחליק על התחת ונמרח בתוך השער (וידאו)

אתמול בלילה שיחקו ארסנל ואולימפיאקוס במסגרת ליגת האלופות, ולמרות הניצחון של התותחנים, תומאס ורמאלן ירצה לשכוח את המשחק.

הבלם לא סיפק את הסחורה במשחק, במיוחד כאשר נתן לחלוץ של אולימפיאקוס, קוסטאס מיטרוגלו להבקיע את השער בסיומה של המחצית הראשונה.

אבל הפספוס הכי גדול של לרמאלן היה במחצית השניה, והוא הגיע לאחר מהלך מתוכנן של התותחנים. מיקל ארטטה בעט כדור חופשי מעל המשקוף, והבלגי רצה להביע את התסכול על ידי תלייה על המשקוף, אבל לצערו, הוא החליק, והתרסק בצורה מגוחכת וכמובן מצחיקה ביותר על התחת ואל תוך הרשת.

צפו בסרטון המשעשע:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ארסנל – אולימפיאקוס (1:3) / תקציר המשחק

על הנייר משחק קל, ולמרות כמה דקות לא פשוטות באמצע המשחק, האנגלים עשואת העבודה, ודי בקלות.

ארסנל עלתה ליתרון בדקה ה – 42 כשמיקל ארטטה השאיר את הכדור לג'רביניו שבעט כדור שטוח ולא חזק, השוער יכל לעצור, אבל הכדור נכנס פנימה. 0:1. בדקה ה – 45 הגיע השיוויון. קוסטס מיטרוגלו נגח נפלא פנימה. 1:1.

בדקה ה – 56 לוקאס פודולסקי העלה את התותחנים ל 1:2, לאחר שהבעיטה שלו עברה בין רגליו של השוער. וממש לפני שריקות הסיום, אוליבייה ג'ירו בישל לארון רמזי שהקפיץ באלגנטיות פנימה. 1:3 בסיום.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


נתפס על חם – ארסן ונגר מתעלם בהפגניות מגאל קלישי במנהרה לפני המשחק בין הסיטי לארסנל (וידאו)

אין ספק שאם אתם אוהדי ארסנל אתם תאהבו את הסרטון הזה.

ערוץ היוטיוב של מנצ'סטר סיטי שיחרר את הצילום מהמנהרה לפני המשחק בין הסיטי לארסנל שהסתיים בתוצאה 1:1, ובצילום רואים רגע נפלא בין גאל קלישי, המגן של מנצ'סטר סיטי לארסן ונגר, מנג'ר ארסנל.

למי שלא יודע, קלישי שיחק 8 שנים במדי ארסנל לאחר שארסן ונגר הביא אותו מקאן שבצרפת, ולמעשה הפך אותו למגן בעל שם עולמי. קלישי עבר למנצ'סטר סיטי תמורת 7 מליון פאונד, ועושה רושם שונגר לא סלח לו על כך.

בצילום שנתפס במצלמה רואים את קלישי ו-ונגר פנים אל פנים, כאשר המנג'ר חולף על פני קלישי בלי לומר לו מילה, ואפילו בלי להביט בו.

אפשר לשמוע את קלישי ממלמל לוינסנט קומפני: "אלה היו בסה"כ 9 שנים…"

צפו בסרטון המשעשע של ארסן ונגר מתעלמם בהפגניות מגאל קלישי (צפו מדקה 6:55):

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ארסנל – סאות'המפטון (1:6) / תקציר המשחק

ארסן ונגר הימר על הרכב התקפי, וזה השתלם לו בגדול. אלכס אוקסלייד צ'מברליין, ג'רביניו ולוקאס פודולסקי פתחו בחוד של התתחנים, כשאוליבייה ג'ירו פתח על הספסל. ארטטה פתח לצידו של סנטי קאסורלה בקישור.

מהלך המשחק:

ארסנל פתחה את ההפגזה בדקה ה – 11. פודולסקי חטף כדור, מסר לקירן גיבס שהעביר כדור רוחב שפגע ביוס הויבלד האורח ופנימה. לאחר 20 דקות, פודולסקי היה זה שהבקיע, הגרמני בעט כדור חופשי נפלא מעל החומה והיישר לחיבורים. בדקה ה – 34 ארטטה הכניס כדור מצוין לג'רביניו שהפגיז לפינה הקרובה. 0:3, שלוש דקות לאחר מכן, כדור רוחב פגע בנת'ניאל קליין ופנימה. עוד שער עצמי של סאות'המפטון האומללים.

בדקה ה – 45 וויצ'ך שצ'סני שמט כדור, ודניאל פוקס היה במקום כדי לצמק ל 1:4. בדקה ה – 71 התותחנים מפגיזים בחמישית. סנטי קאסורלה מצא את ארון רמזי שבעט כדור לקורה, ג'רביניו היה במקום כדי להבקיע את הריבאונד. הלחץ של ארסנל לא הסתיים, ותיאו וולקוט הבקיע את השישי לזכות ארסנל.

צפו בתקציר המלא של המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


ארסנל – סנדרלנד / תקציר המשחק, מחזור 1 פרמייר ליג

ארסנל פתחה את עונה 2012/2013 ללא ניצחון, וללא רובין ואן פרסי, ולמרות שהיו דומיננטים ושלטו במשחק, לא הצליחו להבקיע ולפתוח את העונה עם ניצחון.

בדקה החמישית שון מקלין האירי של סנדרלנד כמעט והכניע את וויצ'יך שצ'סני, אבל השוער מנע הפתעה. בהתקפת נגד סנטי קסורלה הספרדי בעט כדור נפלא, אך סימון מינולה דף את הכדור. בדקה ה – 19 ג'רביניו הכין כדור מצוין לקסורלה, אך זה בעט החוצה, בדקה ה – 27 אבו דיאבי בחן את מינולה, אך השוער של סנדרלנד שמר על שער נקי, והמחצית הסתיימה ללא שערים.

במחצית השניה שלטה ארסנל במשחק, אך המהלכים האישיים של סנטי קסורלה וג'רביניו הנפלא לא הניבו תוצאות. בדקה ה – 65 יצא לוקאס פודולסקי הגרמני, ובמקומו נכנס אוליבייה ז'ירו, ובדקה ה – 82 הצרפתי כמעט קנה את עולמו, אך בעט החוצה.

צפו בתקציר המשחק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


מדוע טוני אדמס צריך להיות היורש של ארסן ונגר בארסנל (דעה)

"כאשר הגעתי לארסנל לראשונה הבנתי שארבעת שחקני ההגנה הם בוגרי אוניברסיטה באומנות ההגנה. בנוגע לטוני אדמס אני מחשיב אותו לדוקטור בהגנה, הוא פשוט מדהים."  ארסן ונגר(1997).

טוני אדמס אגדת הייבורי לשעבר שיחק את כל הקריירה שלו בארסנל. הוא הצטרף למועדון בגיל 14 והפך להיות הקפטן של הקבוצה כבר בגיל 21. מספר 6 האגדי היה המאמן של הקבוצה בתוך המגרש. הוא שיחק 669 משחקים במדי התותחנים ונחשב לאחד השחקנים הגדולים ששיחקו במועדון. הבלם האנגלי הנהיג את ההגנה של התותחנים וזכה ב-3 גביעים, 4 אליפויות ובגביע אירופה למחזיקות גביע כשניצחה 0:1 את פארמה.

בתחילת דרכו הבלם היה ידוע כשתיין לא קטן – הוא הרבה לבלות ולשתות ומדי פעם אהב ללכת מכות, שיחק שיכור ולאימונים היה מגיע אחרי בילויים. בשנת 1993 נהג בשיכרות ועשה תאונה שכמעט גרמה למותו, ולמרות שישב בכלא חודשיים המשיך לשתות ולעשות צרות. ביחד עם חברו לקבוצה ריי פארלור הפעיל מטף כיבוי במסעדה אחרי שאוהדים הקניטו אותם ושוב נעצר. המצב לא היה טוב עבורו.

ואז הגיע ארסן ונגר לקבוצה ושינה את כל עולמו של הענק האנגלי. המאמן הצרפתי תמך בבלם לאורך כל הדרך והחזיר את האנגלי למוטב. אדמס הצהיר שהוא אלכוהליסט והלך למרכז גמילה – כתב ספר אוטוביוגרפי על עצמו, למד צרפתית והתחיל לנגן על פסנתר. בהדרגה הפך להיות שחקן טוב יותר.

בשנת 2002 אדמס החליט לפרוש והתחיל את קריירת האימון שלו. במקביל הוא הקים קליניקה לשחקנים שמכורים לאלכוהול ,סמים והימורים. קבוצתו הראשונה הייתה וויקומב וונדרס מהליגה השנייה, ואחרי שלא הצליח להשאיר אותה בליגה עזב להולנד לאמן את מחלקת הנוער של פיינורד.

ב-2006 לקח אותו הארי רדנאפ לצוות האימון של פורטסמות' ואדמס הפך לעוזרו של המאמן המנוסה. אחרי שרדנאפ עזב ללונדון לאמן את טוטנהאם אדמס הפך להיות המאמן הראשי של פומפי. הוא פוטר אחרי 3 שנים בקבוצה ונסע לאמן באזרבייג'ן.

בחודש מאי האחרון החליטה הנהלת הקבוצה לוותר על אדמס כעוזר מאמן והחליטה לקדם את סטיב בולד – מאמן הנוער של הקבוצה. החלטה ששברה לענק הגדול  את הלב.

אז נכון, לאדמס עבר לא נקי במיוחד, אבל הוא השתנה והפך להיות אדם טוב יותר. הוא נגמל והתבגר, התחיל ללמוד והפך להיות מקור הערצה באנגליה. "הוא שינה את חייו כי הוא חכם ויש לו אישיות חיובית", אמר עליו ארסן ונגר. פר מרטסקר בלמה של ארסנל אמר עליו: "טוני אדמס הוא ההשראה שלי. להערכה שלי כלפיו אין גבולות".

אדמס למד כדורגל מהטובים ביותר – כשחקן מונגר ועוזר מאמן מהארי רדנאפ, ולכן ארסנל עשתה טעות כשויתרה על אישיות כזאת בקבוצה. הוא מודל לחיקוי, מנהיג מלידה ואחת מאגדות המועדון שתרם רבות לקבוצה. אין ראוי ממנו להיות עוזרו של ונגר ואולי להחליפו בעתיד. חבל שהנהלת ארסנל לא חשבה כך. מי יודע אולי בעתיד אדמס ימצא את עצמו חוזר לקבוצת נעוריו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


תחשוב טוב יהיה טוב – הדברים שלא יקרו בעונה הקרובה בספורט העולמי

בספורט, לפני כל פתיחת עונה נוהגים לתת תחזית של מה שצפוי לקרות. אז הנה דברים שלא יקרו בעונת המשחקים הקרובה:

האצטדיון החדש בנתניה נחנך. ראש העיר בתגובה: "הסיסמא שלי – לפני בחירות תעשה ואז תנוח"

**

האצטדיון החדש בחיפה נחנך.

**

האצטדיון החדש בבאר שבע נחנך.

**

מגרש האימונים של הפועל חיפה נסחף, כמו שחול נסחף לפעמים, לים. בינתיים תתאמן הקבוצה באמפי שוני.

**

יעקב בוזגלו מטיח ביקורת במאמן בנו, מאור: "למוריניו הזה אין מושג. איך רונאלדו משחק לפני מאור? מישהו בכלל מכיר את אבא שלו? אני בטוח שהמאמן הזה לא ראה את הביצועים של מאור בעונת 2008\2007 בסכנין. אני עם ריאל מדריד גמרתי".

**

רובין ואן פרסי מחליט לעזוב את מנצ'סטר סיטי ולחזור לארסנל.

במכתב מצמרר, שהגיע באמצעות טיל טומהוק כתב החלוץ :"אני מצטער, ארסן, טעיתי. כל הכסף שבעולם לא שווה את זה".

רונאלדו בברצלונה?

 

**

פרוספר אזגי נבחר לכהן כיו"ר אמנסטי

**

אליפות אירופה לנוער/נערים/ילדים/יתומים/ילדי פנימייה עברה בצורה חלקה ובלי שום פאשלות מביכות. אבי לוזון לא נדבק בסיום לקפטן הנבחרת המנצחת מאזרבייג'אן, יוז'י מחצלחלייסבבגדכאוב.

**

יובל נעימי, דני קליין ועודד קשט התאחדו במפתיע והצטרפו למכבי תל אביב. בזמן הפגרה, בקיץ החם, דאג נעימי להעביר לעצמו את הבעלות על המזגן. המאוורר שוחרר לאלתר.

**

שיקגו בולס החליטה לשחרר את דרק רוז ולהחתים במקומו את סקוטי פיפן. תום תיבודו מאמן הבולס: "סקוטי בן 45, אבל הוא עדיין יותר בריא מרוז".

**

שאול מופז במגעים לצרף את יוגב אוחיון ל"קדימה". אוחיון צפוי להשיב בחיוב אם לא יצטרף לאחת מקבוצות הליגה האיטלקית, ספרדית, רוסית, צרפתית, גרמנית, יוונית, ישראלית או צ'רקסית.

**

שכר האתלטים בישראל יגדל בעונה הבאה ויגיע ל-1,303 שקלים בתוספת תלושים לקניית לחם.

**

שלמה שרף יזם סולחה עם אברם גרנט, אבי לוזון ואשר אלון.

המפגש בין השלושה נערך במסעדה צמחונית.

**

איציק זוהר התחיל בקריירה של קואצ'ר

**

ערוץ 2 חזר לשדר כדורגל. תם עידן האח הגדול.

**

איחוד מרגש של להקת הביטלס (כולל ג'ון לנון וג'ורג' הריסון המנוחים) הצליח להביא לאצטדיון העירוני בקריית שמונה 13 אוהדים וחגב. בהנהלה ביקשו מאוהדי מכבי חיפה לבוא לעודד אותם בהופעה הבאה של מירי מסיקה.


ארסן ונגר – הצרפתי המעופף

כל מה שאני עומד לרשום כאן, הוא לא מתוך זלזול, באמת, יש לי המון כבוד לבנאדם, אבל ארסן ונגר, מאמנה הצרפתי של ארסנל, צריך לסיים את תקופתו בקבוצה.

לא, אני לא אומר את זה על סמך ה 4-0 בסן סירו, אני אומר את זה בגלל המחסור בהישגים. יש כאלה שיתרצו את זה בבעיות כספיות שקשורות לאמירויות, יש כאלה שיתרצו את זה בשחקנים המעולים כשגם שהם כבר מתחילים להתפתח, חוטפים אותם לונגר מתחת ליד (נאסרי, פאברגס…), אבל האמת שזה לא משנה כי ארסנל הוא מועדון מספיק גדול כדי שיזכירו אותו כל שנה כמועמד לתואר כלשהו.

רק שתדעו שלארסנל יש 13 אליפויות אנגליות, כשהאחרונה שבהן הייתה בשנת 2003-2004(!), וכשמדובר בגביעים, היא מחזיקה ב-10 גביעים. כשהיחידה שמעליה בטבלת הזוכות היא מנצ'סטר יונייטד עם 11 גביעים, אחד יותר. יש לארסנל 12 מגני הצדקה (סופר קאפים אנגליים) ושני גביעי ליגה אנגליים (כמו גביע הטוטו), והיא מחזיקה גם בגביע אופ"א אחד והפסד בגמר ליגת האלופות ב-2006. בקיצור, אחרי כל הסטטיסטיקות, רואים שארסנל הוא מועדון גדול, מועדון שכל שנה צריך לשאוף לקחת תואר, גם אם קשה בליגה מול הסיטי או היונייטד, אז לפחות גביע אנגלי, או משהו באירופה.

שוב זה מחזיר אותי לנקודה של ארסן ונגר, הוא מאמן ענק, אחד שלקח את ארסנל של השנים ההם, ובנה קבוצה אגדית שכללה כוכבים כמו: פטריק ויירה, רוברט פירס, דניס ברגקאמפ, תיירי הנרי, פרדי ליונברג, דיוויד סימן, ריי פארלור ועוד… מאז ועד היום הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה הזאת, ארסן ונגר נתפס כלוזר הגדול של אנגליה ושל אירופה, ומעל לכל, אין לו כוח הרתעה בתור מאמן שמוביל קבוצה גדולה מאנגליה.

אני חושב שארסן ונגר עדיין הולך בשיטות העבר, בדרך שבה הלך פעם, זה טוב, זה מעולה, זה מראה כמה אופי יש לו, אבל בעידן הכסף הגדול הוא פשוט לא יצליח להחזיק את עצמו, הוא יתמוטט, כי החוקים השתנו, המשכורות השתנו, סכומי המעבר השתנו, הכל השתנה. הוא כבר היה בגמר ליגת האלופות מול ברצלונה והפסיד, היה כל כך קרוב, כשיש לו שחקנים בהרכב כמו ססק פאברגס, תיירי הנרי ואלכסנדר חלב, להזכיר לכם לאן הם עברו אחר כך? אה כן, ברצלונה עצמה. איך אפשר למכור שחקני מפתח למועדון שניצח אותך בגמר ליגת האלופות? הרעיון הוא לשמור אותם ולהביא אולי אחרים שיביאו את התואר בשנה שאחרי.

אם ונגר היה מצליח לשמור ביד שלו על כל הכישרונות הגדולים שהוא מייצא לקבוצות הגדולות של אירופה, ולא בידם של אחרים, הוא היה הופך לדעתי למאמן הגדול ביותר (אחרי פרגוסון) באירופה, הוא היה יכול להעמיד קבוצה תחרותית שהייתה נותנת פייט לברצלונה הנוכחית והיא לא הייתה מושפלת בתוצאות כאלה גבוהות העונה. שיחקו תחתיו רבע מכישרונות היבשת, כולם התחילו אצלו, הוא האמין בהם, גידל אותם, לקח אותם תחת חסותו וכשהגיע היום שהגוזלים יתחילו לעוף מהקן הם בחרו לעוף מקן אחר, ואת ונגר? זה לא מעניין כי מי שהלך גם לא יחזור, זאת המדיניות שלו (למרות ששבר אותה כבר כמה פעמים בשנתיים האחרונות).

עמוק בפנים כבר מתחיל לכאוב לי על הצרפתי המבוגר הזה, הוא פשוט כבר לא מושך אליו שחקנים גדולים, ואיבד המון מהילת הכבוד שלו, אני מייעץ לו אישית לסיים את דרכו בארסנל, היו לו זמנים יפים, והוא בניגוד לפרגוסון לא הביא גביעי אלופות או עוד אליפויות אחרי 2004. אחת הטעויות הגדולות ביותר שלו לטעמי, היא עמדת השוער, תמיד במועדונים הגדולים שעמדו מולו היו שוערים גדולים בשער, ורק לו היה את אלמוניה ברוב השנים ולזמן די קצר את להמן (בתקופה הראשונית שלו במועדון כשהיה לו שוער ענק – דיוויד סימן, הוא לקח תארים!). עם כל הכבוד לשני אלה הם לא עומדים באותה שורה עם: בופון, קסיאס, ואלדז, אביאטי, ג'וליו סזאר… באמת שהם לא עומדים שם, ולהזכירכם, אדום מעמדת השוער (להמן, המורחק הראשון אי פעם בגמר ליגת האלופות) בגמר ליגת האלופות שיבש לארסן את התכניות ובעצם די גמר את הסיכויים מול רונאלדיניו ואטו של 2006.

בסופו של יום, ארסן ונגר יעמוד באותו הקלאס של הגדולים ביותר, למרות שהוא איננו המאמן הכי מעותר באירופה, הוא אחד הגדולים, וכדאי לו דווקא עכשיו, אחרי עונה כזאת, לתת לבא אחריו את המפתחות ולהגיד : "תודה רבה לך ארסנל על כל השנים", צריך לזכור שהצרפתי בארסנל משנת 1996, כמעט 16 שנים מחייו הוא בתותחנים, ממציא טקטיקות חדשות ושיטות אימון מהפכניות שייתנו לו הרבה כבוד בדפי ההיסטוריה. לונגר מגיע הרבה יותר מכל העונה הזאת, ואולי הוא לא יצליח לשחזר את הישגיו הגדולים מעולם, לפעמים אני מדמיין את הצרפתי הזה בתור אדם שעדיין חי בשנים עברו וחושב על הקבוצה הגדולה שהייתה לו עם ברגקאמפ הגדול (ההולנדי המעופף) ואני שואל את עצמי, ארסן אתה עדיין שם? מתגעגע? האם אתה הוא הצרפתי המעופף? הגיע הזמן שתנחת במציאות…אבל היי, מי אני שאייעץ לונגר? הוא יודע יותר טוב ממני זה בטוח…

סמל

תיירי הנרי , ארסן ונגר , ארסנל , ליגה אנגלית , פרמייר ליג"סֵמֶל – סִימְבּוֹל, מוֹפֵת, מָשָׁל" (מילון אבן שושן). בהקשר הספורטיבי הכוונה היא לאדם: מודל לחיקוי. אחד כזה שהקהל מעריץ. מישהו ששמו תמיד הולך יד ביד עם שם המועדון, ממש כמו הסמל על חולצות השחקנים. מישהו שהאוהדים יודעים שתמיד ייתן את הכל בשבילם, ולכן תמיד יתנו את הכל בשבילו. מישהו ששמו תמיד ייזכר כחלק מההיסטוריה של המועדון, גם כשכבר לא ישחק כדורגל. מישהו שלעולם לא יישכח. סמל.

רבות דובר על כך שעידן הסמלים חלף מעולם הכדורגל. בימים בהם הכסף הוא שקובע את זהות המועדון, סמלים נעלמים. שחקנים שמגלים נאמנות למועדון ולקהל שלהם, אינם דבר המובן מאליו בימינו. יתרה מכך, בעונה שבה אלסנדרו דל-פיירו מקבל הודעת פיטורין מיובנטוס, שנה אחת לאחר שראול הועזב מריאל מדריד, מתברר שגם מבחינת מרבית הקבוצות הסמלים כבר אינם מהווים פקטור בבחירת הסגל.

דווקא בגלל הסיבות הנ"ל, מרגש לראות שיש קבוצות שעדיין מעמידות את הסמלים שלהן מעל לכל. השבוע זכינו לחזות בשני קאמבקים יוצאים מן הכלל, ושניהם בממלכה הבריטית.

נתחיל במנצ'סטר יונייטד, שהחזירה לפעילות את פול סקולס, אחרי שפרש ממשחק בסוף העונה שעברה. רבים טוענים שהחזרה של סקולס לא תועיל ליונייטד, ושלא הוא הפיתרון לו היונייטד זקוקה במאבק האליפות. אחרים מכבירים וטוענים שמדובר בצעד נמהר, שלא לומר מבוהל, של אלכס פרגוסון שמחפש פיתרון מהיר ובעיקר משדר פאניקה. אני חולק על הדעות הללו.

בגיל 37, מיותר לציין שפול סקולס הוא כבר לא אותו שחקן שהכרנו בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. לאחר שמונה חודשי פרישה, שלהם קדמה עונה דלילה עם שער אחד בלבד בכל המסגרות, אין ספק שמבחינה מקצועית התרומה של סקולס תהיה מזערית, אם בכלל. אם אנחנו יודעים את זה, תסמכו על פרגוסון שהוא יודע את זה גם. לכן אני משוכנע שאלכס פרגוסון לא התחנן בעצמו בפני סקולס שיחזור לשחק. אף אחד ביונייטד לא דרש, איים או חייב את הג'ינג'י הותיק לחזור לשורות האדומים. החזרה מפרישה נעשתה מרצונו הוא. ייתכן שהגעגועים למשחק היו קשים מנשוא, ייתכן גם שסתם השעמום גמר אותו. מה שבטוח, כשסקולס רצה לחזור למגרשים, אלכס פרגוסון קיבל אותו בזרועות פתוחות. אחרי שתרם 17 עונות למועדון, המועדון יודע להחזיר טובה, ואם סקולס רוצה לשחק כדורגל, באולד טראפורד תמיד יהיה לו מקום. ככה מתייחסים לסמל.פול סקולס , מנצ'סטר יונייטד , אלכס פרגוסון , פרמייר ליג , הליגה האנגלית

הקבוצה השניה באנגליה שהחזירה לשורותיה סמל ותיק היא ארסנל. במהלך הרבה יותר מתוקשר מזה של היונייטד, הצליח ארסן ונגר להחזיר לשורות התותחנים את גדול חלוצי הקבוצה בכל הזמנים, תיירי הנרי. הנרי אמנם לא גדל בארסנל ולא שיחק בה את כל שנותיו, אבל בשבע שנים בהייבורי, ועוד אחת באיצטדיון האמירויות, הוא הבקיע 226 שערים שהפכו אותו לכובש הגדול ביותר בהיסטוריה של המועדון. כשנפוצו שמועות לגבי חזרה אפשרית של הנרי לארסנל, נוצרה התרגשות גדולה בקרב הקהל של התותחנים. ברור לכולם שבגיל 34 חלוץ הניו-יורק רד-בולס הוא לא אותו החלוץ המהיר ששיחק בשעתו במועדון,  ובכל זאת – כשתיירי הנרי לובש את המדים של ארסנל, משהו מיוחד מתרחש באוויר של האמירויות. ככה זה כשסמל חוזר הביתה. מי שצפה במשחק של ארסנל נגד לידס מבין למה אני מתכוון. איצטדיון שלם עמד על הרגליים והריע כש"המלך" עלה לכר הדשא. עשר דקות מאוחר יותר, הנרי סיים מהלך התקפה בפשטות הטבעית, המוכרת והממכרת שלו, שהפכה אותו לחלוץ הכי אלגנטי שראיתי מימיי. שער ניצחון נוסף למלך שערי המועדון בכל הזמנים. "עכשיו אני יודע בדיוק איך זה מרגיש להבקיע שער לטובת הקבוצה שאתה אוהד" הוא אמר בסיום המשחק.

הנרי הושאל לארסנל לתקופה של חודשיים בלבד, אחריה יחזור לארה"ב, אבל עד אז אוהדי ארסנל ייהנו מכל שניה בה הוא לובש את המדים האדומים, בין אם הוא יבקיע שערים נוספים ובין לאו. ככה מתייחסים לסמל.