בין אירופה לריו

מה מניע שחקן בשיא הקריירה כמו לואיס פביאנו לעזוב את אירופה ולחזור למולדתו בברזיל? רונאלדיניו הוא עדיין כוכב ענק, אז למה הוא בחר בגיל 30 לסיים את הקריירה האירופית שלו? חזרה של שחקנים בשלהי הקריירה למולדתם היא טבעית, אך מבט נרחב על סגלי הקבוצות בברזיל מגלה שחקנים מקומיים רבים שויתרו מוקדם מידי על המקצוענות. האם זהו האופי הברזילאי העצל או שמא צומחת לה ליגה מלאה בכסף?

מילאן רדפה אחריו במשך עונה שלמה, ודווקא כשהיה נראה כי האליפות בה היא זכתה תצליח לשכנע את לואיס פביאנו להצטרף לחוליית החוד שלה, הוא בחר לעזוב את אירופה ולחזור לסאו פאולו קרוב לבית, לים ולחופים המוכרים של ברזיל. סכום העברה של למעלה משישה מיליון דולר נותן מבט אחר על סיום הקריירה האירופית של הסקורר המדופלם, הרי אם אפשר להרוויח שכר גבוה ועדיין לבקר את חוף הים מידי יום, לבלות ולשתות קפריניה, למה לוותר על העונג הזה?

בכל זאת, אפשר גם לשפוט את לואיס פביאנו שבחר בגיל 30 ובשיאו ממש, לוותר על רמות הכדורגל הגבוהות ביותר ולהניע עצמו בכיוון משמעותי של דעיכה. הרי בילויים, שיזוף ומשחקי פוצ'וולי לא ישאירו אותו בשיאו לאורך זמן. כנראה שהאופי הברזילאי הוא הגורם להחלטה שלו. סגלי הקבוצות  ב"קאמפיונטו ברזילרו" – הליגה הברזילאית מוכיחים כי הוא לא היחיד.

חזרת פתאום, הנה אתה בבית

עד לא מזמן הכדורגלן הטוב בתבל. אמנם הוסיף מספר קילוגרמים עודפים ודעך בכושרו, אך כמה רגעי הברקה במדי מילאן הזכירו כי עדיין מדובר בכדורגלן מיוחד גם אם לא באותו כוכב מימי הזוהר ב-2006, ואחד שעוד יכול לשחק בטופ של אירופה. אבל גם רונאלדיניו בחר לעזוב, חזר הביתה לפלמנגו ולחופי ריו דה ז'נרו. אדריאנו, שהיה באינטר וחזר הביתה, ניסה שוב ברומא והתייאש, הוא ההוכחה לכך כי בברזיל אי אפשר לשמור על אותה נכונות להתאמן, הרי קשה לוותר על כל התענוגות שמסביב, אדריאנו מזכיר כבר יותר סוג של מתאגרף במשקל כבד. להזכירכם אדריאנו ורונאלידיניו לא בשלהי הקריירה, סך הכל נושקים לגיל 30, האחד לפני, השני מעט אחרי, אך זהו לא הגיל בו תולים את הנעליים.

ז'וניניו כבר בן 36, ריבאלדו בן 38, מרקוס אסונסאו בן 34, אלו גילאים שאפשר לעצור רגע ולהגיד: "מיציתי, בוא נחזור הביתה". אלו שחקנים שהיו כמה שנים טובות בטופ, ומחליטים לארוז את המשפחה והילדים בכדי שיחזרו להיות קרוב לסבא ולסבתא. הקבוצות הברזילאיות משכנעות את אלו הותיקים רגע לפני תליית הנעליים, אך עושה הרושם כי השפע הכלכלי שנמצא בעיקר בקבוצות הגדולות מצליח למשוך חזרה גם שחקנים שרחוקים מסיום הקריירה. אדריאנו - כדורגלנים ברזילאים

בפלמנגו לצידו של רונאלדיניו אפשר למצוא את שחקן הנבחרת המצוין, תיאגו נבס, שמתבזבז בליגה המקומית במקום להיות אחד הכוכבים הגדולים באירופה. מאנצ'יני בן ה-30 שעד לאחרונה כיכב בליגה האיטלקית משתף פעולה עם דניאל קארבליו, שחקן הנבחרת בעבר הלא רחוק, באתלטיקו מיניירו, וברנדאו שהפציץ בשחטאר דונייצק ומארסיי מוצא עצמו בקרוזיירו.

סכום הרכישה של לואיס פביאנו מלמד כי המצב הכלכלי בברזיל אכן מספק גורם נוסף למשיכה של הכוכבים חזרה מאירופה, השחקנים משתכרים במליוני ריאל, אבל האם שווה לעצור קריירה רק בכדי להרגיש פחות מחויב למקצוע ולהנות מהחיים. האם האופי הברזילאי הבעייתי, זה שרוצה להיות קרוב לחופים ולאכול פג'ואדה של אמא לא יפגע בתדמית השחקן הברזילאי?

ליאנדרו דאמיאו מאינטר, ניימאר וגאנסו מסנטוס הם חלק מדור העתיד של ברזיל ושמם מתנוסס בפנקסי הסקאוטרים של רוב הקבוצות המובילות ביבשת. יש לקוות שלא ידבק בהם חיידק החזרה הביתה כי אחרת המפסידים מכך יהיו הם, אבל בעיקר אנחנו.

לטור סרט טורקי
לטור פורטוגל על הגל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

המפתחות לגביע הנכסף

יכולת בינונית, שחקנים פחות טובים על הנייר, מפגש מול אחת הקבוצות הגדולות אי פעם ויחס ווינר גבוה במיוחד שמדגיש את הקושי במשימה (3.75 לניצחון) רק מראים עד כמה המשימה של מנצ'סטר יונייטד ביום שבת קשה, אבל לא בלתי אפשרית. זוהי סקירת המפתחות מבחינתם של השדים האדומים לניצחון על היריבה ברצלונה בדרך לגביע אלופות רביעי.

לגשת לכתבת הכנה למשחק גדול כמו גמר ליגת האלופות אפשר ללכת מכל מיני כיוונים החל במצ' אפים בין שחקנים, בין ספסלים לבין חוזק עמדות במגרש או שיטות משחק. אני החלטתי להביא את ההכנה מהנקודות המרכזיות והפחות מדוברות שלדעתי יכריעו את ההתמודדות מבחינתה של מנצ'סטר ופחות במצ' אפים כאלו ואחרים.

חמשת המפתחות

מרכז השדה

בסופו של דבר ככל הנראה השליטה בכדור תיטה באחוזים לטובת ברצלונה, אבל גורם חשוב לניצחון צריך להיות מרכז השדה של מנצ'סטר יונייטד. אי אפשר לדעת איזה הרכב אלכס פרגוסון בדיוק יעלה אבל בסופו של דבר קאריק/פלטשר/סקולס יהיו חיוניים להשגת הכדור והחזקתו. כמות החטיפות והרוגע שהם ישרו יהיו חשובים שבעתיים מאשר בכל משחק אחר משום שהחזקה בכדור פירושה מנוחה להגנה שתצטרך לעבוד מאוד קשה במהלך המשחק וככל שמרכז השדה יעשה את עבודתו יותר טוב ההגנה תזכה ליותר מנוחה שתאפשר לוידיץ', פרדיננד והחברים להתמודד טוב יותר עם מסי צ'אבי ושות'.

פארק ו-ולנסיה

שוב, קשה לדעת מי יפתח בהרכב של השועל הסקוטי אבל בסופו של דבר אני מאמין שולנסיה ופארק ייזכו למקום בהרכב מפני שהם שחקנים מצוינים אבל לא פחות חשוב – ההגנה. בסופו של דבר כמו שציינתי בנקודה הקודמת, העומס על וידיץ' ופרדיננד יהיה ככל הנראה על גבולות הבלתי נסבל ולכן חשיבותם של שחקנים חכמים, מהירים אשר יודעים לשלב בין התקפה להגנה כמו ג'י סונג פארק הקוריאני, ואנטוני ולנסיה האקוודורי תהיה גדולה. בסופו של דבר ההתמודדות שלהם עם דני אלבס, אנדרס אינייסטה, אריק אבידל ועזרה בהגנה על דוויד ויה וליאו מסי עשויה להיות זו שתכריע את הכף.

ווין רוני

לתפקודו במשחק של ווין רוני תהיה חשיבות מכרעת. בסופו של דבר הוא ללא ספק בין השחקנים הטובים בעולם ויכולתו לשנות משחק בנגיעה יכולה להיות מאוד קריטית במשחק כזה, אבל לא פחות חשובה ההתלהבות שלו. אני חושב שמעבר ליכולותיו הפנומנליות שבאות לידי ביטוי בשיפור משחקו כל הזמן (לדוגמה משחק הראש שמאוד השתפר בהן) מה שהופך את רוני לשחקן בין הגדולים באמת היא יכולתו לשחק למען הקבוצה. ישנם משחקים שלמים שאתם רואים את רוני, שחקן התקפי לכל דבר רודף אחרי שחקני היריבה עמוק בחצי שלו, מנהל את המשחק מאחור ולא מתבייש התקפות שלמות לא לעלות להתפקה. הכל כדי שהקבוצה תנצח. במשחקים בהם רוני מביא את התלהבותו לידי ביטוי ואת ההקרבה שלו למען המשחק, קשה מאוד לנצח את היונייטד ולכן זה יהיה חשוב מאוד עבורם שהג'ינג'י יקום על צד ימין.

יצירתיות

בסופו של דבר עם כל כך הרבה שחקנים איכותיים על המגרש זה לא הוגן לנתח את יונייטד רק מבחינת ההגנה כי בסופו של דבר קבוצה כזו מסוגלת בהחלט לנצח דרך ההתקפה. שחקנים כמו גיגס, הרננדס, נאני, רוני, ולנסיה, ברבאטוב ועוד, ללא ספק מסוגלים לעשות את המפנה בכל רגע נתון ולנצח עבור היונייטד את המשחק.

ניסיון ואופי

כמובן שמרכיב מאוד חשוב במשחק יהיה הניסיון והאופי של השחקנים (וגם של פרגוסון). בנקודה הזו ליונייטד אין סיבה לדאגה כי כמות השחקנים המנוסים והווינריות שהיא מפגינה משבוע לשבוע לא אמורה לגרום לה ליפול למלכודות מנטליות ולהפסיק לתפקד. אבל למרות התשבוחות, חשיבותו של פרגוסון במשחק כזה מכרעת מאוד כי בסופו של דבר הוא האיש שכולם תמיד סומכים עליו (ובצדק) וכוחו הגדול הוא בכך שדווקא שלא הולך טוב, השחקנים יודעים שאפשר לסמוך על פרגי, מה שמעניק להם ביטחון, שכל מהלך הוא חלק מתוכנית, ושום דבר לא יגרום לסקוטי להיות עובד עצות. כך שאם גם במשחק הזה הוא יצליח להקרין זאת מצבה של היונייטד מצוין.

לטור האליפות הגדולה מכולן
לטור סרט טורקי
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

האלופה האמיתית

גלבוע/גליל - מכבי תל אביב , כדורסל ישראליגלבוע/גליל היא האלופה האמיתית. אתם בטח שואלים למה, המשחק עוד לא החל, ורוב הסיכויים נוטים לטובת מכבי, ובכל זאת…גלבוע/גליל היא אלופת המדינה המכהנת (לפחות בזמן כתיבת טור זה) וגם אם לא תנצח את מכבי תל אביב הערב בגמר, בשבילי היא המודל לחיקוי.

הכוכבים הגדולים של הקבוצה בשנה שעברה (ג'רמי פארגו, בראיין רנדל, דיאון דאוול, אייזיאה סוואן) עזבו, המאמן, עודד קטש גם הוא עזב, ובכל זאת הצליחה גלבוע/גליל לסיים במקום השני בעונה הסדירה, וגם להעפיל לגמר הפיינל פור. מקריות? בכלל לא בטוח.

ליאור ליובין, שספג הרבה ביקורת בתחילת העונה, עושה עבודה פשוט נפלאה. הסגל הישראלי נשאר, והוא למעשה מהווה את בסיס להצלחת הקבוצה, נוספו זרים יעילים, אף אחד מהם לא כוכב שקולע 20 נקודות לערב, אבל כל אחד יודע מה תפקידו, ועושה זאת על הצד הטוב ביותר, בתוספת ביטחון שהוא מקבל מהמאמן שלו. שחקן עם ביטחון, הוא שחקן טוב.

אין ספק שמי שמוביל את גלבוע/גליל השנה הוא גל מקל. לטעמי הרכז הישראלי הטוב ביותר כיום. בחצי הגמר ראינו את ההבדל בין קבוצה עם רכז ששולט במשחק, לבין קבוצה עם רכז (אם אפשר לקרוא לוויל סולומון רכז) שמחרב משחק של קבוצה.
גל מקל משחק עם כל כך הרבה ביטחון, שגם אם יעשה פעולה לא טובה, הוא לא יחשוש לעשות פעולה אחרת בהתקפה הבאה. הוא מטריף את השחקנים שסביבו, הוא משחק מהר, הוא משחק לאט, הוא חודר לסל ומסיים בלייאפ, או מוסר החוצה לדגן יבזורי שקובר שלשות כמו אנדרטייקר.

גם אם גלבוע/גליל תפסיד היום, זו לא חוכמה. תקציבה של מכבי תל אביב גדול פי 20 בערך, ונכון, יש כאלו שיגידו שגם לפני שנה התקציב של מכבי היה גדול בהרבה, והיא הפסידה. אבל זו הייתה הבלחה, זה לא קורה הרבה, זה לא יקרה הרבה. לכן, גם אם גלבוע/גליל תפסיד, בשבילי היא האלופה. תארו לכם ילד בן 18 רב עם ילד בן 10, בן ה – 10 אולי יצליח להשחיל מכה לבן – 18, אבל לרוב זה יגמר בנוק אווט מהדהד.

גליל יצטרכו להאט את המשחק הערב, ולנסות להגיע לשלבים המכריעים בתוצאה צמודה. גוני יזרעאלי יצטרך לעזור לגל מקל בהובלת הכדור, ויהיה חייב להיזהר מאיבודים, כי הגארדים של מכבי ילחצו מתחילת המשחק על מנת לפתוח הפרש ולגמור את המשחק כבר ברבע הראשון (ראה מקרה ראשון לציון בחצי הגמר). מכבי תל אביב היא קבוצה לחוצה. אם גלבוע/גליל יצליחו לשבור את הלחץ ולסיים עם נקודות קלות כתוצאה מיתרון מספרי, הצהובים יילחצו, ככל שמכבי יכנסו ללחץ, כך הם ישחקו פחות טוב. זה נכון לגבי כל קבוצה פייבוריטית, על אחת כמה וכמה לגבי מכבי תל אביב.

היתרון הגדול של מכבי הוא שחורציאניטיס. הוא בלתי ניתן לעצירה, במיוחד בהתקפת מעבר כאשר הוא מתמקם מתחת לסל. קוז'יקרו ינסה לתת לו גוף, וסביר להניח שיסיים את המחצית עם 3 עבירות, מרקו קילינגסוורת' יעזור, אבל יצטרך לשמור את העבירות, כי הוא שחקן התקפה מצוין, וגלבוע/גליל יצטרכו את העזרה ההתקפית שלו על מנת להישאר במשחק.

אז כמו שאמרתי, מכבי פייבוריטית, רוב הסיכויים שגם תנצח, אבל האלופה האמיתית היא גלבוע/גליל, וכך היא תישאר גם אם תפסיד.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

פניני גביע – הפנינים של ארבלקוביץ'

שתי דקות מן הפתיחה, סלים טועמה טורח ומשחרר בעיטה נאה ומסובבת אל שערו של דוידוביץ'. שער ראשון נכבש וגורם לי למחוק הקדמה פלצנית של מספר פסקאות. נדמה כי נסחפתי אחר טורי הספורט הרבים שגמעתי בשבוע האחרון, מחפש בערגה אחר מעמד גמר הגביע. מבעד עמדת שידור, אני שומע את צוות ערוץ עשר הכולל את יורם ארבל ואחד אייל ברקוביץ', מנומס עד כה. בחודשים האחרונים הוא אינו מנבל את פיו לעתים תכופות ומתגלה כפרשן טוב. ארבל מן הצד השני אינו מספיק לנער את הלכלוך מפרשית ענת קם וכבר מאבחן כי בעיטה של סיידו היא ניסיון להציל את המולדת, מנסה מזלו בקוטב ימין של המפה הפוליטית, יודע כי העם מעריך פטריוטים.

הפועל תל אביב זכתה בגביע לבסוף, במשחק שלא התעלה לרמה גבוהה והתאפיין בבינוניות כה מוכרת מן ההיצע הישראלי. בדקה השלושים לערך, הבנתי כי לא אוכל להמשיך ולסקר עוד את המשחק. כל שנותר לי הם מתאבני נחמה בדמות אוצרות מילוליים מן הצמד ארבל את ברקוביץ', מהם יודע כל בר דעת, אין להתעלם. קבלו אם כן את שבעת המשפטים הגדולים ביותר שהושלכו לראוות האוהד הממוצע במהלך המשחק:

1. "בוקולי פצוע, אז בוקולי פצוע"
יורם ארבל מסבר את האוזן בעניין פציעתו של הקשר.

2. "גם אם יהיה אפס אפס, זה גמר"
ברקוביץ על קדושת המעמד.

3. "איזו נגיחה, וואליד יא וואליד"
יורם ארבל מחמיא לבאדיר על שמו הפרטי.

4. "חבורת מטורפים נכנסה למגרש"
יורם ארבל הופך את האוהד שפרץ לכר הדשא ואת הדולקים אחריו לקבוצה אחת.

5. "לפחות היו נכנסים ערומים, משהו"
יורם ארבל מפליג בדמיונו יתר על המידה.

6. "אולי גם המזל התמזל מזלו, אתה יודע, לפעמים המזל"
אייל ברקוביץ' מבהיר את עמדתו בעניין החילוף של גדיר והאפשרות כי יכבוש.

7. "אף אחד לא זוכר שום דבר, אף פעם. זוכרים רק גמר גביע"
אייל ברקוביץ' מדגים בעצמו כיצד שוכחים דברים שנייה לאחר שמכריזים עליהם.

משחק מלהיב? לא בדיוק, כי אם בידור זול בגזרת המיקרופון.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

סרט טורקי

פנרבחצ'ה וגלאטסראיי נעלמו מעט ממפת הכדורגל האירופי. הקבוצות הגדולות של איסטנבול מנסות לבנות עצמן מחדש בדרך למעלה, משקיעות סכומי עתק בניסיון לשפר את התדמית ההולכת ודועכת של הכדורגל הטורקי בעיקר בזירה האירופית. הסיפור של הקרב על טורקיה.

הכדורגל הטורקי איבד מעט מערכו בשנים האחרונות. הנבחרת לא הצליחה להעפיל למשחקי הגביע העולמי בקיץ אשתקד בדרום אפריקה. הקבוצות הבכירות למרות העושר העצום גם הן מזייפות בשנים האחרונות, לא מגיעות לשלב הבתים של ליגת האלופות או הליגה האירופית, וגם אם כן, ממעטות להרשים.

בורסאספור זכתה באליפות אשתקד, אך כקבוצה צנועה ודלת משאבים באופן יחסי לענקיות מאיסטנבול היא גם זו שנשאה על כתפיה את הבושה של כלל הכדורגל הטורקי עם תבוסות מחפירות במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות.

העונה, לאחר מאבק עיקש עם הגדולה הרביעית של הכדורגל המקומי, טרבזונספור, הצליחה פנרבחצ'ה להחזיר את האליפות הביתה. לעומתה אבוי לבושה, יריבתה המרה מהעבר השני של הבוספורוס, גלאטסראיי מסיימת עונה רק במקום השמיני. נכון, פנר' זכתה באליפות ב-2009 לאחרונה, וגלא' ב-2008, אך עדיין עושה רושם כי חלה דעיכה מסוימת במעמדן, ועתה זהו בדיוק הזמן לתקן.

ביציעי ה"סוקרו סאקרגלו" חגגו העונה לא רק את האליפות של פנר, אלא גם את הכישלון המובהק של של הצד השני. פנרבחצ'ה שכאמור זכתה בתואר הנכסף במחזור האחרון, תרצה לשמור על ההגמוניה ולהשאיר את מרבית הסגל המרשים שלה. מנגד גלאטסראיי כבר הודיעה על חזרתו של פתיח טרים לכסא המאמן, וטרים זה אומר תארים.

פנר נהנית מסגל זוהר בכוכבים, וולקן דמירל שוער הנבחרת, יחד אמרה בלוזגלו הקשר, כשמסביבם שרשרת שחקנים זרים מצוינים בדמות מאמאדו נינאג ואיסייה דיאה הסנגלים, דני גוייסה הספרדי הבינלאומי, דייגו לוגאנו שהיה מצוין בגביע העולמי האחרון במדי אורוגואיי, ג'וזף יובו הניגרי ואנדרה סנטוס המגן הברזילאי שמבוקש ע"י קבוצות גדולות יותר. הסגל בראשות המאמן ושחקן העבר של המועדון, אייקוט קוצ'מאן עשה עונה מצוינת בזירה המקומית, אך כשל כבר בשלב המוקדמות של ליגת האלופות כאשר יאנג בויס השוויצרית הצליחה לחלוף על פני המשוכה הטורקית. פנרבחצ'ה - כדורגל טורקי

קוצ'מאן בן ה-46, הוא מדור המאמנים הצעיר שהולך ומשתלט על ליגות אירופה בשנים האחרונות, וכיאה לאחד כזה הוא דוגל בכדורגל התקפי לצד שחקני הגנה בעלי אוריינטציה שתתאים לתפיסת עולמו. הבעלים העשיר עזיז ילדירים יפתח את הכיס במטרה לשמר את האליפות, וכמו כן בכדי שפנרבחצ'ה תחזור גם לבימה של ליגת האלופות ותתחרה באריות אירופה בכבוד.

ובצד השני של איסטנבול, גלאטסראיי קיבלה תאבון בעקבות הצלחת יריבתה העירונית. פתיח טרים הותיק, בן ה-57, חוזר לקדנציה שלישית במועדון. המאמן עתיר הניסיון עם קדנציות גם בנבחרת הטורקית חוזר על מנת לעשות סדר ולנסות ולשחזר את ימיה הגדולים של גלא שהסתיימו בזכייה בגביע אופ"א בשנת 2000.

ה"עלי סמי יין" הוחלף ב"טורק טלקום ארנה", אצטדיון חדיש ומודרני עם תכולה של 52 אלף מקומות וככזה שיכול לשאוב את קהל האוהדים הרב של גלאטסראיי ומיועד למעמדים גדולים יותר קרי ליגת האלופות. בינתיים מדברים בעיקר שבדית במתחם האימונים של גלאטסראיי כאשר יוהאן אלמנדר מבולטון וקים קלסטרום מליון, שניהם שבדים, עתידים להצטרף כהחתמות ראשונות לגוקהאן זאן וארדה טוראן הטורקים הבינלאומיים, אמיליאנו אינסואה הארגנטינאי ולוריק קאנה האלבני במטרה לעבות את הסגל הפחות נוצץ, וכנראה שטרים לא יסתפק רק בהם.

פנר וגלא, ה"קנריות הצהובות" מול ה"אריות", הקרב על איסטנבול יהיה חם מתמיד בעונה הבאה, וכנראה שזהו לא יהיה רק קרב מקומי, אלא קרב לאומי על כבוד הלאום.

לטור קרם בוואריה
לטור חבורת לול
לטורים נוספים של גיא גלבוע
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

ההתאחדות לכדורגל – שטח ההפקר

אחת הסיבות העיקריות שבגינם הכדורגל הישראלי ממשיך לצנוח ברייטינג וברמה היא הניהול הלא מוצלח שלו. ההתייחסות של הממונים עליו היא כשל מוצר מוצלח שיש רק לשמר אותו. אך בפועל השימור רק מזיק לענף.

הפוליטיקה הפנימית של ההתאחדות היא הרסנית וגורמת למצב להראות כמו שהוא היום. חוסר מקצועיות של אנשים שכמעט כולם לא באמת באו מהכדורגל עצמו. החלטות שמתבצעות כאילו בוצעו באיראן נראות כאן כדבר רגיל שבשגרה.

היו"ר המכהן, הוא הצרה הגדולה של הענף. אדם שלא "שם על אף אחד" גם לא סופר את האוהדים שהם הלקוח הכי חשוב של המוצר אותו הוא צריך למכור. אז נכון, יאמר לזכותו שהוא הביא את אליפות אירופה עד גיל 21 לישראל, אך לא בגלל הרמה  של הליגה או האיכות. פוליטיקה היא העניין המרכזי כאן.

מותר ליו"ר לאהוד איזו קבוצה שהוא רוצה. אסור בתכלית האיסור ליו"ר להביע זאת או להראות זאת בכל דרך שהיא. כך שלרדת לחדר ההלבשה של קבוצתו של אחיו היא פסולה מאוד. באיזה עוד איגוד מכובד בעולם היו"ר הוא בעלים לשעבר של קבוצה השייכת לאחיו.

הליגה עצמה מאורגנת בצורה לא הגיונית. יותר מידי מרווחים בין מחזורים, ואין בכלל מחזורי אמצע שבוע כמו בליגות הגדולות. למשוך אוהדים באמצע השבוע זה קל יותר ונכון יותר. שעות המשחקים מושפעות מהטלוויזיה, אך אם הרייטינג לא טוב אז למה לשדר בכוח את המשחקים?

למעט משחק אחד, כל המשחקים חייבים להיות משוחקים ביום שבת בערב, על טווח של 3 שעות בין תחילת המשחק הראשון לסיום האחרון. השידורים של הכדורגל נראים שכונתיים מאד, צ'רלטון מביכה את עצמה באיכות השידור והשדרים שלה. ההתאחדות חייבת לקבוע פורמט שידור קבועה לכל הגופים ולדרוש שידור חינם אחד ביום שבת בנוסף לשידור חינם ביום ראשון. תוכנית סיכום המחזור חייבת להיות מייד בסוף המשחקים בערוץ פתוח. תוכנית בת שעה וחצי עם פרשנות, אורחים ועניין. הכל בתוך הפורמט של הליגה.

ההתאחדות לכדורגל חייבת להתקדם למאה ה-21, העסקנים חייבים לעוף משם, ולפנות מקום לדם צעיר. חייבים לפרק את העניין של מכבי או הפועל, ולעבור למבנה מקצועי נטו. כך שלכל ליגה מקצוענית יהיה מנכ"ל, דובר, ומתאם פעילות. ולליגות הנמוכות בנפרד. שחקני עבר ומאמני עבר חייבים להשתלב במערך ההחלטות ובניית העתיד של הספורט.

מערך השיווק של ההתאחדות כמעט ולא קיים. בעבר הרחוק לפני משחק נבחרת כל רשתות השיווק הגדולות שיווקו את המשחקים עם כרטיסים מוזלים. במצב שבו הקהל סולד מהנבחרת, חייבים להתעשת שם למעלה וכדי לא לאבד את האוהדים, חייבים לערוך שיתופי פעולה עם מוסדות גדולים לגבי כרטיסים.

מיתוג מחדש של הענף חייב להגיע, וכמה שיותר מהר, צריכים ללמוד מחברות גדולות במשק, כי רק כך יצפו בשידורי הטלוויזיה והקהל לא יברח.

הנושא שמטריד הרבה אנשים הוא בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, כנראה שהשופטים של בית הדין מנותקים מהעולם, והם לא חובבי ספורט, אחרת קשה להבין את העונש המטופש של משחק ללא קהל. באף מקום בעולם לא משתמשים בעונש הזה. ובמרבית המקומות העונשים הם כספיים וכבדים. הורדת נקודות בפועל ולא ע"ת היא מאד יעילה. ועל כך בכל התפרעות אוהדים תבוצע מייד הורדת נקודות. לבטל את המושג על תנאי ולהפעיל מיידית את העונש. זו הרתעה לקבוצות ולאוהדים.  אולי במקום משחקים ללא קהל, עונש שיכול להיות מצוין הוא פשוט לקיחת ההכנסה של הקבוצה מאותו משחק ולהעביר אותה לארגון צדקה במקום לכיס המועדון.

התקווה הגדולה שלי היא שאנשים טובים יתעשתו על עצמם ויבצעו את השינויים בהתאחדות, שהעומד בראשה הוא שחקן עבר. כזה שבאמת איכפת לו מהספורט והכדורגל בארץ.

לטור ראש חולה במיטה חולה
לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

מלפפונים ושאר ירקות – חלק 2

כתבה שנייה בסדרה על חלק מהשמות שיסעירו את אירופה בקיץ הקרוב, שחקני עתיד לצד כאלו שפרחו מאוחר ורוצים להתקדם. כאלו שבתחילת ימי הזוהר לצד אלו שבשלבי האצה. מבלגיה ועד אנגליה, מצרפת ועד איסלנד הקטנה.

רומלו לוקאקו
שם מוכר לחובבי הכדורגל האירופי. הבלגי שחום העור רק בן 18 וכבר משווים אותו לדידייה דרוגבה. בגיל 17 כבר ערך את הבכורה בנבחרת הלאומית של בלגיה, מימדיו עצומים ועוד עשויים לצמוח. אנדרלכט נהנית משעריו, אך כנראה שבקיץ הקרוב נראה אותו לובש מדי קבוצת צמרת אירופית. צ'לסי היא הפייבורטית לזכות בתכשיט, אך גם ריאל מדריד, מילאן, ליברפול ויונייטד לא הרימו ידיים לגבי מי שעשוי להיות החלוץ הטוב בעולם בשנים הקרובות.

יאן אמווילה
קשרה המצוין של ראן, ממוצא קונגולזי, עשה עונה פנטסטית במדיה של ראן וזכה לערוך כבר עשר הופעות במדי הטריקולור של צרפת. הוא קשר אחורי קלאסי, מרוויח כדורים באמצע ומחלק אותם באלגנטיות לחלק הקדמי. סה"כ בן 20, וימיו בליגה הצרפתית ספורים. ליברפול וריאל מדריד באופק.

אנטואן גרייזמן
עוד צרפתי לרשימה, אם כי גרייזמן בן ה-20 נמצא כבר שש שנים בסוסיאדד מהליגה הספרדית. הוא עזר לה אשתקד להעפיל חזרה לליגה הבכירה והעונה עשה עונה מופלאה ועזר לבאסקים לשרוד בליגה הראשונה. חוזהו הוארך עד 2015, כאשר במועדון הבינו מה יש להם ביד ומיהרו להצמיד תג מחיר של 30 מיליון יורו עבורו. אוקזר, ליון, ארסנל ויונייטד הביעו בו עניין, אך גם אם יישאר בינתיים באצטדיון "סאן סבסטיאן" לא יהיה זה לזמן רב.

אקסל ויטסל
כנראה שדודו דהאן יודע למה הוא משווק לנו את הליגה הבלגית בלי סוף. בלגיה מסתמנת כמי שתהיה נבחרת חזקה מאוד בעשור הקרוב. אחד השמות הבולטים הוא כוכבה של סטנדרד ליאז', בן ה-22, שורשיו הם בקאריביים, אביו הוא מהקולוניה הצרפתית, מרטינק, אך אימו הבלגית מאפשרת לאקסל להשתייך לדור הנוצץ שמתהווה לאחרונה בבלגיה. בגיל 17 הוא ערך בכורה בבוגרים של ליאז' והיה שותף גם לשתי אליפויות עם מועדון נעוריו. כעת הזמן להתקדם. ליברפול, ארסנל, אברטון כנראה שבאחת מהן נמצא את ויטסל בקרוב.

אנדרה אהיו
ל"דדה" היה קל מאוד לבחור עיסוק בחייו. אביו, עבדי פלה, שחקן העבר המופלא של גאנה, הוריש לבנו כישרון שהיה עתיד להתפרץ. הקיצוני המהיר עזר אשתקד לארלה להעפיל לליגה הראשונה כמושאל ממארסיי, ומיד אחר כך גם הרשים במדי נבחרת גאנה במשחקי הגביע העולמי בדרום אפריקה. לאנדרה היה ברור בקיץ שהוא חוזר למארסיי במטרה לממש את הפוטנציאל ולהפוך לכוכב.
עונה נהדרת שלו עזרה למארסיי לתת מאבק לאלופה ליל עד המחזור האחרון. הוא נבחר לכדורגלן הצעיר של העונה בליגה הצרפתית. מאחר שמארסיי הוא מועדון גדול גם בקנה מידה אירופי לא בטוח שאנדרה ימהר לעזוב את ה"וולודרום", בטח כשאחיו ג'ורדן משתף איתו פעולה. אם בכל זאת ירצה לעזוב שמו נקשר לברצלונה.

פאבלו אוסבאלדו
החלוץ האיטלקי – ארגנטינאי בן ה-25 פורח באספניול. מאז עבר לקבוצה של מאורציו פוצ'טינו כנראה שהחיבור בין השניים שיחרר אותו והוא לא מפסיק להבקיע. כישרון תמיד היה לו, אך כנראה שלא נוצל כמו שצריך, ועתה הזמן לפרוח, טוטנהאם עשוייה להיות התחנה הבאה של אוסבאלדו בדרך לצמרת.

צ'ארלס אנזוגביה
הצרפתי בן ה-25 הוא תוצר מחלקת הנוער המפוארת של לה האבר. כישרונו הוביל אותו לניוקאסל ומשם לוויגאן הצנועה לה עזר לשרוד בשנתיים האחרונות בפרמייר ליג. מביני עניין יודעים כי מקומו של "זוג" הוא במועדון הרבה יותר גדול. הופעת בכורה במדי נבחרת צרפת כבר יש לו, ובקיץ הקרוב כשהוא עתיד ללבוש את המדים האדומים של ליברפול או היונייטד הוא גם יהפוך כנראה לחבר קבוע בנבחרת של בלאן.

מאמאדו סאקו
הבלם העצום של פריס סן ז'רמן הוא כישרון גדול, בלם שמשלב טכניקה ופיזיות ברמה מאוד גבוהה. הוא מרבה להחליף תסרוקות, אך זה לא פוגע במשחקו ההולך ומשתבח ולראייה שתי ההופעות שכבר ערך בנבחרת הצרפתית. לורן בלאן מייעד לו את תפקיד הבלם לצד פיליפ מקסס בנבחרת, ולאחרונה מילאן רצתה לאמץ גם היא את החזון של בלאן ולצרפו אליה לאחר שכבר צירפה את מקסס. מאמאדו סאקו - כוכב כדורגל עולה

חוסה אנריקה
המגן השמאלי של ניוקאסל עשה עונה מצוינת וסומן כמי שעתיד להחליף במדי אלופת העולם את יואן קפדווילה המזדקן. לספרדי בן ה-25 תהיה סיבה טובה להשתבח בעונה הבאה כאשר ישרוף את האגף באנפילד או אולד טראפורד, ואם לא שם הוא לבטח לא ישאר לאורך זמן במדי המגפייז.

מרקו ראוס
חלוצה בן ה-21 של מינשנגלדבאך הוא אחד השמות החמים בגרמניה כיום. אמנם מספר שעריו לא מרהיב, אך הוא משחק בקבוצה שרוב העונה שהתה מתחת לקו האדום ורק במחזורים האחרונים נחלצה למאבק פלייאוף נגד בוכום. ראוס הוא ללא ספק הכוכב של גלדבאך, אך כמו מארקו מארין, ואלכסנדר באומיוהן גם היא תשמש עבורו רק תחנת מעבר.

גילפי סיגורוסון
האיסלנדי הבינלאומי הוא לבטח הכישרון הכי גדול שיצא משם מאז איידור גודיונסון. הופנהיים לבטח מתענגת על הרכישה הצנועה יחסית (6.5 מיליון פאונד) שביצעה העונה כשזיהתה את הפוטנציאל העצום הזה ורכשה אותו מרדינג האנגלית. סיגורוסון הפגין כדורגל עצום העונה ולא נראה כי הופנהיים היא התחנה האחרונה בקריירה הנוסקת של הקשר. באיירן מינכן כבר בעניין.

בלגיה היא אכן מעצמה מתהווה של כישרונות, צרפת וספרד לא מפסיקות לייצר שחקנים, ואפילו באיסלנד מתחילים לייצר מלפפונים. הכדורגל האירופי נכנס כעת לתקופה אולי המעניינת ביותר, התקופה בה בשוק נעשה למרקחה, ואלו רק חלק מאותם השמות שישמו את התעשייה הזו.

לטור מלפפונים ושאר ירקות – חלק 1
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

ראש חולה במיטה חולה

בהמשך ישיר לפחיתות האדירה במעמד המאמנים בישראל, כך חלה היתדרדרות באיכות בעלי הקבוצות בישראל. בשנים האחרונות, ובעיקר בעונה החולפת "זכינו" לחוות בעלי קבוצות שעושים שם רע לכדורגל יותר מהרמה המשוחקת, בעיקר ע"י הקבוצות שלהם.

האגו של אותם בעלי קבוצות הורס את המועדונים, שכנראה לא עושים בדיקה קודמת איזה סוג של אנשים מגיע לשלוט על המועדון האהוב שלהם. כמובן שלא כל הבעלים כאלו, אך מדובר על הרוב.

השנה קיבלנו מגוון של התבטאויות ומעשים שרק גרמו לנו לחשוב איך אנשים מוכנים לעבוד אצל אותם אנשים, והאם ההתאחדות פשוט נרדמה עמוקות במשמר על הקבוצות שרק סובלות. מפיטורי מאמנים הזויים לגמרי, למשל חטא ההיבריס במקרה של הפועל פ"ת, פיטורי מאמנים סיטונאית כאילו מדובר בסרט להשכרה. אצל סכנין, שם ההנהלה השערורייתית ביותר בליגה. ועד השפלות מאמנים ויציאה מכל מפרופורציות.

בליגה שלנו יש מספר בעלי קבוצות שעובדים במודלים מוצלחים והם חזי מגן ויענק'לה שחר. שני אנשים שצריך להוקיר אותם ולחפש עוד כמוהם.

הפועל תל אביב סובלת עד עכשיו מ – 2 שותפים שלא אוהבים אחד את השני, ועושים הכל כדי להרוס לאחר. המועדון בדרך להתרסקות ובמועדון נוצרו 2 מחנות ברורים, אלה שיפסידו כנראה יעזבו את המועדון. שחקנים לא זוכים לקבל בונוסים והבטחות בגלל שאף אחד מהבעלים לא רוצה לעמוד במילה של השותף שהבטיח את אותו סכום כסף.

כדי שלא נחזור על מקרי טביב-הראל או גאיידמק-אגייאר, ההתאחדות חייבת לבצע שינויים אדירים בכל מה שקשור לבעלות על קבוצה ותקציבים. מכיוון שהיו"ר של הארגון הוא ממש כמו אלה שעושים את הבעיות, כנראה שיקח זמן רב לתקן אותם.

אך לדעתי אלה פתרונות רצויים:

* לפני כל רכישת מועדון, יבדק אותו אדם המעוניין לרכוש והוא יצטרך לחשוף את כל עברו ומהיכן הרוויח את הכסף על מנת למנוע כניסת פושעים למיניהם לליגה. תבוצע פנייה למשטרה    לבדיקה האם יש התנהלות ו/או חקירה כנגד אותו אדם (על אחת כמה וכמה אם מדובר ברוכש זר).

* בזמן הרכישה יתחייב הרוכש המיועד למספר שנים מינימאלי בהם יהיה בעלי הקבוצה ובתום התקופה יוכל לעזוב או לרכוש (בעצם להאריך "חוזה") את המועדון לזמן בלתי מוגבל. רכישה ראשונה תהיה לפחות ל – 5 שנים לפחות.

* בפעם הראשונה בה יעביר רוכש המועדון את התקציב, תבוצע התחייבות תקציב לשנתיים לפחות.

* הרוכש יחויב לפרט ולהציג את השקעה המיועדת בנוער, ילדים, ובמטרות המועדון. ראיה כלכלית לטווח של 5 שנים לפחות.

* בעלי קבוצות יישבו אך ורק ביציע הכבוד ולא בספסל הקבוצה. בעל קבוצה רשאי לשאת רק בתפקיד הנ"ל ולא במספר תפקידים (למנוע מקרה תומר סיני).

* כל בעל קבוצה יוכל להיות בעלים של עד 2 קבוצות במצטבר (למנוע מעבר של בעלים כמו שחקנים).

* קנסות קשים לבעלי קבוצות שידברו בתקשורת בצורה אשר לא מכבדת את הענף.

במצב שנוצר, בו בעלי קבוצות מתנהגים בצורה מזעזעת לאוהדים שלהם, למאמנים שלהם, ומדברים בעיקר שטויות, חייבים שינוי מיידי.

לטור סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל
לטור נותר רק להוריד את הכובע בפני אלישע
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

קרם בוואריה

אוגסבורג היא אחת הערים העתיקות בגרמניה, היא גם כזו שנחשבת לעיר אוניברסיטאות, יש בה אפילו יום חג מיוחד עבורה, כן ב-8.8 בכל שנה זהו יום חג וחופש עבור תושבי העיר שנמצאת בדרום מערב בוואריה, המחוז הגדול בגרמניה. החל מהעונה הבאה ולראשונה בתולדותיה תהיה לה גם קבוצת כדורגל בבונדסליגה, הליגה של הגדולים באמת.

השם מועדון הכדורגל אוגסבורג לא אמר הרבה לחובבי הכדורגל הגרמני, מדובר במועדון קטן שדשדש במקרה הטוב בליגה השנייה, ולעיתים גם בליגות נמוכות ממנה. מועדון צנוע שעבר משברים כלכליים, לצד חוסר הצלחות מיוחדות במיוחד.

בואו של יוס לוהוקאיי למועדון סימן את המהפכה במועדון הבווארי, שמאז החל להוות גורם בצמרת ליגת המשנה הגרמנית. אשתקד זה הסתיים במקום השלישי והפסד כואב בצמד משחקים בפלייאוף העליה לבונדסליגה לנירנברג, והעונה במקום אחד גבוה יותר שהוביל אותה להעפלה אוטומטית.

לוהוקאיי, ההולנדי בן 47, לא היה כדורגלן גדול ובמרבית שנותיו היה לעוזר מאמן או מאמן של קבוצות קטנות. באוקטובר 2007 הוא קיבל לראשונה צ'אנס אמיתי כמאמנה של בורוסיה מינשנגלדבאך אם כי לא נחל בה הצלחה מרובה והוחלף על ידי כריסטיאן ציגה. בקיץ 2009 נדד לאוגסבורג, ומאז מוביל את הקבוצה לנסיקה מרשימה, תוך שהוא כנראה מפנים צעדים בדרכו להפוך למאמן משורת המאמנים המובילים.

בתחילת העונה חזו הפרשנים כי הסגל של לוהוקאיי לא מספיק חזק וקבוצות כמו דואיסבורג, בוכום, קרלסרוהה ואנרג'י קוטבוס צפויות לחבל בשאיפות העפלה של אוגסבורג שהתגברו אחרי תחושת ההחמצה בעונה שקדמה לכך, עד כדי חוסר מימוש.

ובכל זאת לשם כך נועד משחק הכדורגל, כדי שיהיו לנו סיפורי סינדרלה שכאלו, כדי שלפעמים יהיה גם סוף שמח לתסריט. אוגסבורג הציגה העונה משחקים משובחים ולצד הגנה חזקה שספגה הכי פחות שערים בליגה הגרמנית השניה, 27 במספר, היא גם הציגה התקפה משובחת ולראייה ניצחונות של 0-4 על אנרג'י קוטובוס, אחת מיריבותיה למאבק העלייה, ו0-2 על בוכום שסיימה עם אותו מספר נקודות כמוהה, רק מקום אחד מתחתיה שהוביל למאבק הפלייאוף האכזרי נגד בורוסיה מינשנגלדבאך.

לוהוקאיי בנה כאמור קבוצה חזקה מבחינה הגנתית. השוער הותיק סימון ג'נטש עם עבר מרשים בוולפסבורג, יחד עם הקפטן אווה מוהרלה כשלפניהם בקישור מככב איברהימה טראורה, כוכב הקבוצה שבעונה הבאה ישחק בשטוטגרט הגדולה. אצטדיון קבוצת הכדורגל של אוגסבורג - בונדסליגה

את משחק ההתקפה הפורה של הקבוצה, 58 שערים (הכמות שלישית בטיבה בליגה) מספקים בעיקר נאנדו רפאל, יליד אנגולה, אשר ברח להולנד בעקבות מלחמת האזרחים במולדתו ולמד את יסודותיו בכדורגל באייאקס הגדולה. לחלוץ אזרחות גרמנית ואף מספר הופעות במדי הנבחרת הגרמנית הצעירה. בזמנו, במדיה של הרטה ברלין כשזו היתה חברת צמרת בבונדסליגה הוא נחשב לפוטנציאל גדול שבינתיים קצת נתקע, אך אולי נאנדו חיכה לגיל המתאים בכדי לפרוץ. לצידו מיכאל טורק הותיק, שכבש כבר 50 שערים בשלושת העונות במדי אוגסבורג.

לוהוקאיי בנה תלכיד מצליח שבמשך שתי העונות האחרונות נמנה על צמרת הבונדסליגה השניה וכמו קטר, עצר רק ביעדו, העפלה לליגה של הגדולים.
הסגל יצטרך לעבור תהפוכות וחיזוקים בכדי לא להוות לבשר תותחים, אך לוהוקאיי מצליח להוציא משחקניו מחויבות ללא פשרות ואפשר כי גם שחקנים שלא נחשבו כשחקני בונדסליגה לגיטימיים יהיו פתאום לכאלו.

איצטדיון ה"אימפלוס ארנה" באוגסבורג מכיל 30 אלף מקומות, וכנראה שקברניטי הקבוצה ידעו לאן מועדות פניהם כאשר הוא נפתח ביולי 2009. בעונה הבאה תושבי מחוז בוואריה יוכלו לנסוע לא רק לביקורים באליאנץ ארנה של באיירן, אלא לנסוע מעט צפונה ולקבל את פניהם של בורוסיה דורטמונד האלופה או לברקוזן. מי יודע היכן לוהוקאיי וחניכיו יעצרו.

לטור חבורת לול
לטור מה? מלאגה!
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

סיכום עונת 2010/11 – ליגת העל בישראל

מאמני כדורגל בישראלבסדרת הכתבות הבאה אני אנסה לסכם את העונה האחרונה, מכל מיני זוויות. בין אם הטובים או הרעים. כאלה שלא שנשכח, וכאלה שנרצה לשכוח כמה שיותר מהר ולתקן את המעוות. סביר להניח שהאנשים שעומדים בראש, יתקשו ליישם פתרונות  מכיוון שהפתרונות כוללים עזיבה שלהם.

קווים אדומים חדשים – מאמני ישראל

מספר שנים מדברים על כך שמעמד המאמן בישראל הוא נמוך. השנה התוודענו לכמה הוא נמוך. ים המלח גבוה לידו. ברוב המקרים המועדונים והאנשים שגורמים למעמד המאמן להיות כה רע, בסופו של יום גם משלמים על כך בריבית. בין אם בירידת ליגה או עזיבת שחקנים ונטישת הקהל. העונה הזאת אפשר להגיד, הרעה מכולם. כמובן שאצלנו השיאים שנשברים בדרך כלל לרעה, ועל כן יש לחכות לעונה הבאה.

יובל נעים התמנה בתחילת העונה למאמן בני סכנין. קבוצה שמתנהלת ע"י חמולות והעובדה שעדיין לא נחקרו שם ע"י ההתאחדות מעלה הרבה שאלות. אחרי כחודש וחצי החליטו בסכנין שהמאמן לא מתאים להם. השאלה היא מדוע לא בשיחת ההכרות וההכנה לעונה, לא עלתה הבעיה שבגינה עזב. איך קורה שמגיע מאמן וההנהלה לא  מציבה את כל השאלות לגבי המאמן. זה יותר נראה שאפילו ראיון קבלה לא בוצע.

מאז החליפה סכנין כ 6 מאמנים העונה. איך הם מצפים שמאמנים יצליחו שם או ירגישו בנוח, כאשר השליפות הן מהמותן. סכנין תאבק על הירידה כל עוד זה נראה כך. בשלב מתקדם של העונה, אותו יובל נעים סגר בהפועל פ"ת שפיטרה את מחפוד, אליו נגיע בהמשך. הקבוצה שנראתה רע ובדרך לליגה השנייה. עלתה על הגל ונעים ושהביא שינוי, סלל את דרכה של הקבוצה להשארות כמעט בטוחה בליגה. הביקורות היו נלהבות והכל היה ורוד, אך לא בפ"ת. הנהלת הקבוצה שאין אחד שיודע מי באמת מנהל שם ומאיפה הכסף מגיע. החליטו שנעים לא מספיק והוחלט על פירוד הדרכים. הטענה של נעים היא כי תומר סיני החליט להיות הסמכות המקצועית. בעלי הקבוצה בעצם חושב שהוא מקצועי יותר מהאחרים. שיסתכל על המועדונים שבצמרת ויראה איך מנהלים קבוצה. האם שחר יקבע הרכב לאלישע? האם טביב יחליט מי ב 11 אצל גוטמן? סביר להניח שלא.

פ"ת העמידה מאמן קש ונכשלה קשות, הקבוצה חזרה למצב של ירידת ליגה וצברה לעצמה שם מאוד מאוד רע בעיני הרבה מאמנים ואנשי תקשורת. מאמן בכיר עם כבוד לא יגיע לאמן שם. אחד הקווים האדומים החזקים ביותר נחצו ע"י אשקלון והיו"ר התמהוני שלה. גיא עזורי מאמן הקבוצה, בתנאים די רעים וקשים, נלחם בתחתית הטבלה והיו"ר החליט לפטרו. אך מכיוון שלא רצה לשלם פיצויים ע"פ חוק החליט למנות מאמן מעל עזורי. המאמן סירב להתפטר כדי שיקבל את כספו כמגיע לו, אך אזגי החליט שהוא פשוט יגיע לאימונים אך לא יאמן בפועל. מה שקרה הוא שראינו את אחת התמונות המבזות ביותר בה מאמן הקבוצה לא מורשה לאמן את קבוצתו. אזגי קבע בכך שמאמן הוא כלום, אפס ושום דבר.  הביזיון הבאמת קשה לטעמי היה שמאמן אחר הסכים להגיע לאשקלון ובעצם לצחוק בפרצוף של קולגה שלו. מעניין איך מחפוד היה מרגיש אם זה היה קורה לו. איגוד המאמנים כשל כאן בצורה נוראית ובעצם הראה שאין לו כוח לכלום. הייתה חובה פה לקנוס את אזגי או לקבוע שגם אם עזורי יתפטר מיוזמתו, יחוייב אזגי רק על ההשפלה לשלם למאמן את שכרו עד סוף העונה.

פיטורי מאמנים הפכו שכיחים מאוד בשנים האחרונות. ישנם מספר רעיונות שיכולים לספר את המצב של המאמנים בארץ.

הראשון – הכנסת סעיף פשוט מאוד לכל המאמנים שבמקרה של פיטורים או התפטרות המאמן יקבל את שכרו עד סוף העונה/החוזה. מועדונים שלא יעמדו בכך, פשוט ישארו ללא מאמן מוסמך.

השני – חלון העברות. בדיוק כמו שחקנים, כך יהיה ניתן להחליף מאמנים בין חודשים יוני לספטמבר ובינואר.

הרעיון הוא שמועדונים יהיו קשיחים יותר לגבי המאמן אותו מחתימים ובאמת יבצעו בדיקה מקיפה לגבי איכותו והתוכניות שלו. לגבי מה שהוא יקבל מבחינת תקציב ומהם היעדים. לא יותר לחתום חוזה לחצי שנה.

לטור נותר רק להוריד את הכובע בפני אלישע
לטור לאן? לשום מקום !
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט