אפשר לקרר את השמפניות ולהכין אותן לקראת החגיגות. האליפות הוכרעה שלשום בקרית אליעזר, כשמכבי חיפה לא השכילה לנצח את היריבה העירונית.
עשר נקודות הפרש, רגע לפני הפלייאוף, זה פער כמעט דמיוני לסגור. אמנם בעונת הפרמייר ליג הקודמת מנצ'סטר סיטי הייתה במינוס שמונה ולקחה בסוף אליפות, אבל קשה להשוות את וויאם עמאשה וגוסטבו בוקולי לקרלוס טבז ויאיא טורה.
למכבי תל אביב הסגל הכי טוב בליגה בהפרש ניכר, אבל שמות לא מביאים תארים. החיבור בין המערכים, עליהם אחראים אוסקר גארסיה וג'ורדי קרוייף הם הגורם העיקרי לתואר הממשמש ובא. היציבות תרמה לה מאוד ועשתה את ההבדל בינה למכבי חיפה. בלי הפתיחה החלשה להחריד של הירוקים עם עטר כמאמן, מי יודע איך הייתה נראית הצמרת היום. הרכישות של הצוות בקרית שלום היו טובות כמעט כולן.
מהראן ראדי חזר והשתלב נהדר. פריצה חזק מידי בשביל הבלמים בארץ והתאקלם במהירות. איתן טיבי ממשיך את היציבות מקרית שמונה. ערן זהבי הוא גניבת השנה. במקום השני בקטגוריה נמצא וינסנט אניימה, המנייה הבטוחה שהבריז להפועל תל אביב. אלירן עטר, שנתן עונה בינונית ב-2012\2011, חזר ובגדול. עד שפריצה הגיע, המשחק והקבוצה ממש היו תלויים בו. למזלם של השניים הוא נותן את עונת חייו. במקרה שלו, כבר אפשר לדבר על אירופה בעונה הבאה. נראה שהוא התבגר ופחות מגיב לפרובוקציות מהקהל. גיל 26 זה זמן מצוין ליציאה מהארץ בשביל האתגר שביבשת השכנה. גם הצעירים יותר קיבלו במה להמשך התפתחותם ככדורגלנים. דאבור, ייני, מרגוליס ומיכה.
לפני מוקדמות ליגת האלופות, יש לצוות המקצועי במכבי משימה לא פשוטה. הם צריכים לדאוג שהשחקנים לא ייכנסו לשאננות וישחקו כאילו האליפות כבר שלהם. גארסיה יצטרך לעשות שעות נוספות בהעברת אנרגיה ומוטיבציה לשחקנים שלו. אם מכבי תל אביב תתחיל ברצף של איבוד נקודות ומכבי חיפה תצמצם את ההפרש, המועדון כולו יכנס ללחץ.
מתח אצל מכבי תל אביב הוא אחת התופעות הפחות נעימות שיש לספורט הישראלי להציע. מתח שאולי עלה לקבוצה בנקודות ותארים לאורך השנים. מכבי הודחה מגביע המדינה. נשאר לה לשחק "רק" על האליפות. אין מקום לרוטציה. הטובים ביותר צריכים לשחק עד שהתואר יובטח.
במקרה שבאמת הצפוי יקרה, אליפות של מכבי תל אביב בלי אבי נמני בטח תהיה מוזרה לרבים מאוהדיה. הפעם האחרונה שהרימו שם את הגביע הכסוף הייתה לפני עשר שנים, לפני הקרע והמחנאות שלו ושל טל בנין. נמני הוא עדיין אליל אצל הצהובים, למרות הכישלון שלו כמאמן. הוא כבר לא חלק מהמועדון, אבל בצורה לא ישירה הוא עדיין האלוהים של האוהדים. תסמכו עליהם שהם כבר ידעו איך לשלב את השם שלו בחגיגות האליפות.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
הוידאו שתראו למטה מראה את אחד הבאזר ביטרים הכי מטורפים שנראו אי פעם על מגרש הכדורסל.
האירוע הביזארי/ביזרי התרחש במשחק תיכונים בין מאונט ורנון לבין ניו רושל, והכל החל עם 2.9 שניות לסוף המשחק, כאשר ניו רושל מוציאים את הכדור מתחת לסל שלהם, כשהם בפיגור 58-60.
הבחור שהוציא את הכדור זרק זריקה א-לה גור שלף לדרק שארפ (נס ז'לגיריס), אבל שחקן של מאונט ורנון חטף את הכדור באמצע המגרש, ופשוט זרק אותו במחשבה שהזמן יגמר עד שהכדור יגיע למישהו. אבל החישוב שלו היה מוטעה. אוי כמה שהוא היה מוטעה.
קאליל אדני, השחקן שהוציא את כדור החוץ לזכות ניו רושל, חטף את הכדור בחזרה ועם 0.1 שניות לסיום המשחק, זרק את הכדור כמעט מקצה המגרש ישר אל תוך הסל !!! ניו רושל ניצחו 60-61 בסיום הכי דרמטי שאי פעם תראו.
צפו בבאזר ביטר הכי מדהים אי פעם:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
מרתה הברזילאית (או שמה המלא: מרתה ויירה דה סילבה), שנחשבה במשך שנים רבות לשחקנית הכדורגל הטובה בעולם, ויתכן שאפילו היום היא הטובה שבהן, הוסיפה עוד שער אדיר לרזומה שלה.
הגול שתראו בסרטון הובקע במשחק ידידות בין קבוצות טיירסו ואורברו שהסתיים בתיקו 3-3.
מרתה, שמשחקת בטיירסו השבדית, סובבה ארבע שחקניות, עשתה דאבל פס עם שחקנית אחרת, והבקיעה שער פשוט מדהים.
צפו בגולאסו:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
את ברק בכר יצא לי להכיר לראשונה לפני יותר מעשר שנים, עת הצטרף לאהבתי בכחול, הפועל פתח תקווה, כמגן ימני. הוא עשה זאת אחרי קדנציה בהכח ר"ג לפני עידן האיחוד, והתקבל ע"י ניר לוין ופרדי דוד בזרועות פתוחות, היישר לקלחת ההרכב.
זוהי הייתה אחת העונות המורכבות שידענו עד אותן שנים, ובכר הצעיר התגלה כאחד מנקודות האור בקאדר המקרטע של הכחולים. ממבט ראשון הותיר עלי בכר רושם פנטסטי – לוחם בכל רמ"ח איבריו, עיקש באגף ובעל אוריינטציות נוספות מלבד הפן ההגנתי. ברור שרוברטו קרלוס הוא לא, ולראייה זימון לנבחרת הוא אף פעם לא קיבל, אבל במונחים של הליגה הישראלית ובפרספקטיבה עכשווית, לטעמי הוא אחד מהפספוסים הלא מדוברים שהכדורגל הישראלי ידע מתחילת המילניום, לפחות מזווית שחקני הקו האחורי.
בכר הוא הכדורגלן הישראלי הלא טיפוסי, משקיען ופועל שחור בשטחים הכביכול מתים על השדה. הוא האיש של המאמן על המגרש, אחד שלא מפספס כמעט אף הופעה, כזה שיודע לכוון, לדחוף, לצעוק כשצריך, להרגיע כשמתבקש. זכור במיוחד הבישול הענק שלו לטומיסלב ארצג עונה לאחר מכן, ב-0:4 הענק על מכבי נתניה באורווה עליה השלום.
בגלל התכונות שהזכרתי, לא התפלאתי בכלל מהחלטתו להמשיך בעולם הכדורגל גם אחרי פרישתו – כעוזר מאמן לרן בן שמעון. אין לי צל של ספק, שתכונותיו אלה, היוו סיוע משמעותי, באופן שלא משתמע לשתי פנים, בהשגת האליפות של קרית שמונה. בעת שחתול שחור עבר בין בן שמעון לשירצקי, הנוכחות של בכר בחדר ההלבשה, כאח גדול של השחקנים (טוב, לא אם תשאלו את סאלח חסארמה) וכדמות מייצבת ומרגיעה, הייתה אקוטית למימוש ההישג ההיסטורי. מלבד זאת, השילוב שלו עם בן שמעון היה כמעט מושלם מכל נקודת הסתכלות ועל כך יעיד האחרון גם היום.
בכר המשיך לעבוד בצוות המקצועי של הצפוניים גם אחרי עזיבתו הלא נעימה של בן שמעון, ושימש כעוזרו של לנדאו החל מהקיץ האחרון ועד לפיצוץ שהוביל לעזיבתו. לא יהיה קשה לשער כיום שלא לכולם קל להסתדר עם איזי שירצקי, לו זכויות רבות יותר מכל אחד אחר במועדון הסימפטי מאצבע הגליל, אך יחד עם זאת לא מעט ניואנסים בעייתיים שמאמן חייב להכיל עם הצטרפותו לקרית שמונה.
בכר הצליח להיכנס לנעלי הסנפיר האלה כנגד כל הסיכויים, כאשר יותר מסיבה אחת מונחת על הכף להתרחשותו של כישלון מהיר: הראשונה היא גילו הצעיר, 33 בסך הכל, וחוסר ניסיונו כמאמן ראשי (בגלל שאינו מחזיק בתעודת פרו, מונה לאחר מכן עפר מזרחי כ"מאמן" שמשמש בפועל כעוזר של בכר), בטח ובטח בבוגרים. השנייה היא הטיימינג בו קיבל בכר את הקבוצה, בתחילת אוקטובר, עם הליגה האירופית על הראש (כשגם שם, הצליחה קרית שמונה לערוך מספר הופעות מכובדות מול ליון וספרטה פארג) ושחקנים שתוהים לאן נושבת הרוח במועדון, שנודע כאחד המסודרים בישראל והפך למוקצה מחמת מיאוס, לפחות מכיוון פרשני הספורט המקומיים. שלישית ובולטת מכולן לטעמי, היא העובדה שרבים שכחו – קרית שמונה אלופת המדינה, וככזאת, המדרון התלול והחלקלק למטה מוגש לראווה – לא הרבה אנשי מקצוע ששים להוביל קבוצות אחרי השגת אורגזמה ספורטיבית כמו אליפות סנסציונית. אלא שבכר לא נבהל ולא נרתע. במסיבת העיתונאים לפני המשחק הביתי מול ליון, הוא ניצב מול המצלמות ושידר ביטחון ורוגע, כאילו אומר בפירוש: "חבר'ה, שום דבר לא קרה, אני כאן". ובכן, זה הצליח לו. בכר הלך על כל הקופה, קיבל את אמונו של שירצקי ולא התבלבל – הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, ראו ערך אריק בנאדו, והתגלה, למרות שמוקדם להכתיר מלכים בכיכר העיר, כאיש מקצוע בכל רמ"ח איבריו בדיוק כפי שהיה כשחקן.
רגע לפני הפלייאוף העליון, גם שירצקי יודע שהוא פגע בינגו וגם בכר יודע שמקומו בקרית שמונה מובטח בעונה הבאה. המרוויחה הגדולה היא עירוני קרית שמונה, שאולי לא תזכה שוב באליפות, אבל בהחלט יכולה לראות את עצמה כאחת מקבוצות הצמרת בליגה הישראלית, וכזאת שמכוונת לעוד הרפתקה אירופית. רק ימים יגידו האם הרומן של בכר עם קרית שמונה ימשיך לשחרר ניחוחות מתוקים גם בפרספקטיבה ממושכת ולקטוף מחמאות גם מחסידי הסקפטיות והציניות. בינתיים, מי אנחנו שלא נרים את הכפפה ונפרגן?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
עוד יום, עוד סרטון אלים ממשחק כדורגל בארגנטינה, רק שהפעם זה נגמר עם הרוגים ונפגעים.
תמונות נוראיות מגיעות ממשחק ליגה בנישה בארגנטינה בין חימנסיה לה פלטה לבין נואבה שיקגו, כאשר התפרעות המונית של אוהדים גרמה למשחק להיפסק עשר דקות לפני המועד החוקי.
לפי דיווחים בארגטינה, אוהד בן 30 של חימנסיה לה פלטה נורה למוות מחוץ לאצטדיון לפני המשחק כאשר האוהדים התפרעו ברחובות, עוד מדווח שילד בן 11 נדקר ברגלו והועבר לבית החולים.
צפו במהומות המטורפות:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
בליגת ההוקי בקוויבק אנשים באים למשחקים כדי לראות מכות ודם, קצת פחות בשביל לראות דיסקיות נכנסות לרשת, אז הוידאו שלמטה הפתיע את כולם.
במשחק בין קונרוול לבין קארבנה דה סורל שני שחקנים החליטו להוריד את הכפפות ופשוט ללכת מכות. ממש כמו בקרב UFC. הבעיה הייתה, שזה לא היה כל כך כמו קרב UFC.
שני השחקנים פשוט רקדו אחד מול השני, כל אחד חיכה שהשני יעשה מהלך ויכנס עם אגרוף, אבל שום דבר לא קרה. בסוף הם פשוט ביזבזו לאוהדים דקה וחצי מהחיים, ואפשר לשמוע את קריאות הבוז של אלו שבאו לראות דם.
צפו בקרב ההוקי הכי גרוע אי פעם:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
לברון ג'יימס שינה את דעתו בנוגע לדאנקים בחימום לפני משחקים. מוקדם יותר השבוע ג'יימס אמר שהוא לא יתן מופע דאנקים מרהיב כמו שעשה עד עכשיו, אבל כנראה שהוא שינה את דעתו.
הרבה אנשים ביקרו את לברון ג'יימס על זה שהוא לא משתתף בתחרות ההטבעות (בתכלס, זה האיש כולנו רוצים לראות משתתף), ג'יימס אמר שלא אכפת לו שמבקרים אותו על כך, שגם כך מבקרים אותו על כל דבר שהוא עושה או לא עושה, ותחרות ההטבעות היא רק חלק קטן ולא חשוב באג'נדה שלו. תכלס, הוא צודק.
אבל במשחקים האחרונים של מיאמי, לברון הראה שאם הוא היה מתחרה בתחרות ההטבעות, סיכוי לא רע בכלל שהוא גם היה זוכה.
צפו בדאנקים אדירים שלו בחימום של המשחקים של מיאמי:
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
