במהלך ריצת הבוקר שלו הוא מצא משהו שובר לב על הרצפה, ואחרי 5 שבועות המעשה הנפלא שלו השתלם

אדם שהיה בריצת הבוקר שלו מצא גוזל שנולד זה עתה.

הוא נפל מהקן שלו, והיו עליו עדיין חלקים מקליפת הביצה. הסיכוי שלו לשרוד היה קטן מאוד. האיש שמצא אותו רצה להחזירו לקן, אבל לא מצא אותו בסביבה. למרבה המזל, אחיו של האצן הוא וטרינר. מה שקרה בשבועות שלאחר מכן הוא לא פחות מנס, והוא נתן לו הזדמנות לראות איך גוזל מתפתח מהרגע שהוא בוקע, ועד שהוא הופך להיות ציפור יפה ומרשימה.

יום 1 – כך נראה גוזל מיד אחרי שהוא בוקע מן הביצה. אף אחד לא יכל לדעת באיזו ציפור מדובר.


יום 2 – הוא הכניס את היצור החמוד לאינקובטור שכוון לטמפרטורה והלחות הנכונה שתשמור עליו חמים ונעים. הוא קרא לגוזל 'דאקלינג'.


יום 3 – במשך 14 שעות ביממה, הגוזל צריך לאכול כל 30 דקות. תולעים, צרצרים, ופורמולה מיוחדת היו בתפריט.


יום 4 – אחרי ארבעה ימים, אפשר להתחיל לראות נוצות. זה מדהים באיזו מהירות בעלי החיים האלה מתפתחים. האינסטינקטים שלו כבר פועלים היטב, כשהגוזל החל לעשות צרכים בקצה 'הקן', בדיוק כמו בטבע.


יום 5 – יום אחד לאחר מכן, ויותר נוצות החלו להופיע, והוא הצליח לשנות תנוחות.


יום 6 – לנוצות עדיין יש שכבת מגן


יום 7 – ויום לאחר מכן, בגיל שבוע, שכבת המגן נפלה


יום 8 – הגוזל ממשיך לגדול. הוא אוכל 3 צרצרים וכמה תולעים בכל ארוחה, ויש לו תאבון מצוין


יום 9 – עכשיו אפשר להוציא אותו מהאינקובטור כשיש לו כבר פלומה יפה


יום 10 – דאקלינג עבר לכלוב ונחשף לכל מיני חומרים מהטבע


יום 11 – מכיוון שהוא עדיין כל כך צעיר, עדיין לא צמח לו זנב מנוצות

יום 12 – דגנים התווספו לתפריט שלו, וכבר לא מאכילים אותו תולעים, אלא הוא אוכל אותם לבדו


יום 13 – דאקלינג לאט לאט מוצא את היציבות שלו


יום 14 – מדהים שאחרי שבועיים בלבד, הגוזל הקטנצ'יק הזה הפך להיות ציפור יפיפייה. כמה מהר הם גדלים…


יום 17 – הוא עבר שוב, הפעם לכלוב גדול יותר. המחלצים שלו הוסיפו ענפים ועלים על מנת שהוא יתרגל לעצים


יום 22 – עכשיו מגיע שלב ההסתגלות למזג האוויר. הם שמו את הכלוב בחוץ על מנת שדאקלינג יוכל לתקשר עם ציפורים אחרות וללמוד לצייץ.


יום 23 – כאן אפשר לראות את הפלומה היפה שלו, שמגלה לנו שהוא סוג של ציפור שיר


יום 25 – הנוצות שלו גם ישמשו בתור הסוואה בעצים


יום 27 –  התפריט שלו עכשיו מורכב רק מזרעים ותולעים. הוא כבר לא אוהב לאכול צרצרים


יום 29 – בטבע הוא אוהב לאכול ניצנים של צמחים


יום 33 – סוף סוף, דאקלינג מוכן לחזור לטבע. אך מכיוון שהיו דיווחים על סופות וסערות, המחלצים שלו החליטו להמתין


יום 36 – אחרי הסערה, היום ה 36 היה מושלם כדי לשחרר את דאקלינג. הם לקחו אותו קרוב למקום בו הם מצאו אותו על מנת שהוא יוכל למצוא ציפורים מהסוג שלו.


אחרי מספר דקות הוא קיפץ החוצה והחל להתנהג כמו ציפור רגילה שחיה בטבע. כמובן שההכנה המקצועית הייתה מצוינת ועזרה לו להסתגל מהר מאוד לסביבה החדשה שלו.


דאקלינג חמק מהמוות בזכות הטיפול הנפלא שקיבל. בזכות המחלץ שלו, אנחנו זכינו לקבל הצצה נדירה להתפתחות של גוזל מהיום הראשון שלו.

חתול שחור עשה קולות מוזרים במוניטור לתינוק, אמא בדקה את חדר השינה של התינוקת וזינקה לטלפון

אלה מאיתנו שרוצים ילדים לא יכולים שלא לחשוב על כמה ילדים אנחנו רוצים והאם אנחנו רוצים בן או בת. חלומות בהקיץ הם דבר נורמלי וטבעי לחלוטין.

אבל כפי שרובנו יודעים, דברים לא תמיד קוראים בדיוק לפי התכניות.

רוי וברניטה רוג'רס דיברו על החלומות שלהם, הם רצו משפחה גדולה.

אבל כשניסו להיכנס להריון, הדברים לא הלכו לפי הציפיות.

כשנתיים אל תוך הנישואים בני הזוג נאלצו לסבול 3 הפלות שעברו. אבל למרות הכאב הם לא איבדו תקווה.

כדי למלא את החלל שנוצר כתוצאה מכך שהם לא יכולים להביא ילדים לעולם, ברניטה החליטה לאמץ חתול, מישהו שוכל לאהוב ולהתמקד בו.

הגור השחור היפיפה העונה לשם 'מידנייט' לא רק הפך לחלק חשוב של המשפחה אלא גם סימן את ההתחלה של משהו נפלא.

זמן קצר אחרי שהם אימצו את מידנייט, ברניטה נכנסה להריון וילדה תינוקת יפיפייה.

התינוקת שלהם סטייסי ומידנייט הפכו לחברים הכי טובים והחתול שמר והגן עליה בכל רגע.

כשתינוקת המתוקה הראתה סימנים שהיא לא מרגישה טוב, הם לקחו אותה לרופא שהבטיח להם שאין מה לדאוג וזה בסך הכל צינון קטן.

אחרי שהחזרו הביתה רוי וברניטה השכיבו את התינוקת לנוח, כשהם יודעים ומרגישים בטוחים שהמוניטור עובד ומידנייט נמצא קרוב.

אבל זמן קצר אחר כך, הם שמעו צרחות לא רגילות מהמוניטור.

"זו הייתה צווחה נוראית. זה היה כל כך מפחיד שקפצתי מהכיסא ורצתי למעלה", אמרה ברניטה.

ההורים המודאגים רץ לחדרה של התינוקת וראו איך סטייסי מתקשה לנשום.

העור של סטייסי הפך כחול והם מיהרו לטיפול נמרץ, שם אמרו להם שהתינוקת סבלה מכשל נשימתי.

עם טיפול נכון היא החלה להחלים אבל אם היו מגיעים אליה כמה דקות אחר כך, מי יודע מה היה קורה.

תודה לאל שמידנייט התריע שמשהו אינו בסדר. חתולים שחורים הם מדהימים אבל לפעמים אנשים מתרחקים מהם. החתול הזה הוא גיבור על ומגיע לו חיבוק גדול וחטיף  טעים.

"הוא נשאר קרוב אלי כשאני חולה, וכשהייתי עצובה הוא היה נשכב לי על החזה ונוגע לי בפנים ונותן לי את המבט הכי אוהב בעולם".

אנשים רבים חושבים שחתולים הם טיפשים. אבל חתולים הם חכמים מאוד. איזה סיפור מדהים ומחמם לב.

תודה לאל שמידנייט הציל את אחותו הקטנה. 

בבקשה שתפו עם כל אוהבי החתולים שאתם מכירים. 

צלם בילה 25 שנה במעקב אחר דולפינים ולווייתנים. התמונות האלה פשוט מטורפות!

כריסטופר סוואן הוא צלם בריטי שכבר 25 שנים מחפש אחר התמונות המושלמות.

אחרי שבילה שנים בצלילות וחקר הים, סוואן יצר סדרת תמונות מרהיבה של דולפינים ולווייתנים. המדהים הוא שהתמונות שלו הן מעל ומתחת למים.

עם גוונים עדינים וחלקים של המים, התמונות מתעדות את היופי האמיתי של החיות הללו בסביבת המחייה הטבעית שלהן.

"כבר 25 שנים שאני מתבונן בלווייתנים. אני עושה את זה כמעט כל יום", אמר סוואן.

"אני אוהב את היופי והמושלמות של הים. יונקים ימיים מאפיינים אותו".

"אין דבר מושלם יותר מיונקים ימיים. אבל לווייתנים הם משהו מיוחד"

"לראות יצורים כל כך גדולים בכזו שלוות יחד עם הסביבה שלהם…זה עוצר נשימה"

"אני מפליג בים מגיל 17 (40 שנה)"

"הייתי מדריך טיולי צפייה בלווייתנים. באיים ההברידיים, ולאחר מכן באיים הקנריים"

"במשך כל הזמן הזה למדתי והכרתי מינים רבים ואיך הם מגיבים, איך להתמקם נכון מולם…"

"הייתי שמח להקדיש את כל זמני לצילום לווייתנים"

"המשמעות של ארגון טיולי צפייה בלווייתנים היא למקם אנשים במקום הטוב ביותר כדי שהם יוכלו לצלם, כשאני רק יכול להסתכל"

"הייתי רוצה לצלם תמונות טובות יותר, ואני צריך כמה שנים רק לזה".

בזמן שסוואן הולך אחרי התשוקות שלו, הוא מהווה השראה אדירה לכולנו.

אל תשכחו לשתף את התמונות המדהימות האלה עם החברים והמשפחה שלכם.

לביאה מצאה גור שועלים פצוע על הכביש – ומה שהיא עשתה הביא את הצלם לדמעות

ממלכת החיות היא מרתקת בכל כך הרבה צורות.

קחו לדוגמא את האריה – אחד הטורפים הכי מפחידים שמתלהכים על פני כדור הארץ.

מלך הג'ונגל נמצא בראש שרשרת המזון ומכניס פחד בחיות אחרות. אריות צדים בלהקות, מה שדורש ארגון ושיתוף פעולה.

אז כאשר צלם טבע היה עד ללביאה שהתקרבה לגור שועל פצוע, הוא היה בטוח שהגורל של השועל ידוע מראש.

אבל הסיטואציה השתנתה בדרך לא צפויה ומפתיעה ביותר.

הכל החל כאשר הלביאה התקרה לשועל הפצוע ששכב ללא הגנה על השביל בטריטוריה של הלהקה שלה. 

גזע השועלים הזה נטרף לעתים קרובות על ידי טורפים גדולים, אז אפשר רק לדמיין כמה הוא פחד כשהוא ראה מולו את הלביאה הגדולה. 

ומצב לא השתפר עבור השועל הקטן כשהזכר הגדול הופיע גם. סביר להניח שהוא ראה בשועל טרף קל. 

כמה גורי אריות קטנים וסקרנים ניגשו כדי לראות מה בדיוק קורה שם.

"כשהגענו, היו מספר אריות מסביב לשועל הקטן, שנראה שהיה פצוע בעמוד השדרה – היה לו קשה לעמוד על רגליו האחוריות", אמר צלם הטבע גראהם דאייר ל Barcroft TV.

אריות (הזכרים) בדרך כלל לא משתתפים בציד, אבל הזכר הזה החליט לעשות ניסיון עם השועל הזה. 

הוא הכין עצמו למתקפה… 

אבל אז החוש האימהי של הלביאה נכנס לפעולה. 

היא נעמדה ביניהם. והגנה עם גופה על השועל. 

למרות גודלו הפיזי והנוכחות המפחידה, הלביאה סירבה לעזוב את השועל הפצוע. 

והראתה לו עד כמה היא רצינית

האריה לא היה מרוצה בכלל, אבל בסופו של דבר הוא עזב את המקום בלי לפגוע בגור השועלים

הלביאה האמיצה חזרה לגורים שלה, והשועל הפצוע הלך מהמקום, הרחק מהסכנה. 

הסיפור הזה הוא הוכחה לעוצמה האדירה שיש לאינסטינקט האימהי – אפילו אצל בעלי חיים.

3 אריות מצאו ילדה קטנה ביער. מה שהם עשו איתה זה הדבר האחרון שהייתם מצפים

בכל פעם שילד הולך לאיבוד, כל הקהילה נכנסה לחרדה. מתארגנות משלחות חיפוש גדולות ותושבים מהשכונה עושים משמרות חיפוש על מנת לעזור לרשויות לתפוס את האנשים הרעים, והכי חשוב, לחלץ את הילד. אך לפעמים החיפוש יכול להניב תוצאות ממש לא צפויות.

כאשר ילדה בת 12 נחטפה באדיס אבבה, אתיופיה, הרשויות והקהילה עבדו יחד כדי למצוא אותה. הם חיפשו במשך שבוע, אבל לא מצאו זכר לילדה. ואז, בדרך נס, הם מצאו אותה קרוב לאזור ביטה גנט…כשלהקה של אריות שומרת עליה!


הילדה נחטפה והוכרחה להתחתן עם אדם מבוגר. החוטפים שלה החלו להכות אותה, והמהומה שנוצרה משכה שלושה אריות שהיו באזור. האריות תקפו את הגברים והבריחו אותם מהילדה.


הם שמרו עליה ווידאו שהגברים לא חוזרים, והמשיכו לשמור עליה עד שחולצה, לפני שברחו בחזרה ליער.


זה כאילו שהם ידעו באיזו סכנה היא נמצאת וידעו שהם צריכים להגן עליה. האריות באזור כבר תקפו בני אדם, אז העובדה שהם לא פגעו בה היא בגדר נס. כולם רק שמחים שהילדה הקטנה חזרה בריאה ושלמה הביתה.

שתפו את הסיפור המדהים הזה עם החברים והמשפחה שלכם.

היא הצילה את החיים של השימפנזה, 18 שנים אחר כך היא התעלמה מכל האזהרות והושיטה לה יד

כשלינדה קוב חזרה לשמורת בעלי החיים, היא לא הייתה בטוחה שהחברים הישנים שלה יזהו אותה.

אחרי הכל, חלפו 18 שנה מאז ששיחררה את סווינג ו-דול בחזרה לטבע.

לינדה פגשה את שתי השימפנזות כשהייתה סטודנטית בת 23.

סווינג ודול בדיוק שוחררו מהמעבדה, שם היו קופי מעבדה אשר ערכו עליהם ניסויים.

לינדה בילתה את ארבע השנים הבאות בשיקום שלהם. אבל יום אחד, שתי השימפנזות היו מוכנות לחיות את החיים החדשים שלהן בשמורה.

אחרי שבילו כל כך הרבה שנים בשבי, לסווינג ודול היה קשה להתרגל לסביבת המחייה החדשה שלהם.

לינדה חששה שהם לא יהיו מסוגלים להתמודד עם שינוי כה גדול.

היא זוכרת שראתה את השימפנזות כאשר שוחררו לשמורה. מכיוון שסווינג ודול בילו שש שנים במעבדה, לינדה דאגה מאוד.

אבל בעזרת האהבה והאכפתיות של לינדה, סווינג ודול התרגלו לחיים המאושרים בסביבה החדשה שלהם.

18 שנים אחר כך, לינדה חזרה כדי לפגוש את החברים איתם בהם טיפלה ובילתה 4 שנים.

בסרטון, לינדה ניגשת לשימפנזות, לא בטוחה האם הם יזהו אותה.

פקחי השמורה חששו ולא ידעו האם זה בטוח עבור לינדה לבקר ולפגוש את סווינג ודול. שימפנזות הם בעלי חיים חזקים מאוד שיכולים להיות אגרסיבים.

אבל אחרי שראו את האיחוד הזה, אף אחד לא יכול להכחיש שלבעלי החיים האלה יש רגשות חזקים וזיכרון מדהים.

צפו באיחוד המדהים והמרגש בסרטון למטה:

למרות שלא ראו אחד את השני 18 שנים ולא היה להם שום קשר, הקשר של סווינג ודול עדיין נותר חזק ובלתי שביר.

מחקרים מראים ששימפנזות מבינות הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. ובדיוק כמונו, הן מתנשקות, מחבקות, לוחצות ידיים, ועושות אגרוף בידיים. 

מי אמר ששימפנזות לא יכולות לאהוב מישהו שהציל את חייהן? בבקשה שתפו את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם כדי שגם הם יוכלו לראות את המפגש המדהים הזה. 

היא גדלה בטבע כשרק בעלי החיים היו החברים שלה. התמונות האלה פשוט מטורפות!

החבר הכי טוב שלה היה נמר ו'אח' שלה היה פיל.

לשחקנית הצרפתייה טיפי דגרה, בתם של שני צלמי טבע שהיו ממוקמים בנמיביה, הייתה ילדות מיוחדת ביותר. אחרי שתראו את התמונות האלה אתם תבינו מדוע היא קיבלה את הכינוי 'מוגלי של החיים האמיתיים'.

נולדה בשנת 1990, טיפי גדלה בסוואנה של אפריקה עד גיל 10  יחד עם ההורים שלה סילבי רובר ואלאן דגרה.

"אלו היו זמנים קסומים, להיות חופשיים בטבע יחד עם הילדה שלנו", אמרה סילבי לטלגרף.

למרות שזה לא נראה כך מהתמונות, ההורים של טיפי שמרו על ביטחונה.

"חקלאים רבים באזור טיפלו בחיות היתומות והיינו רגילים שהם בקרבתנו. הם נהיו כמעט מאולפים ורגילים לבני אדם וזאת הסיבה שטיפי יכלה להיות כל כך קרובה אליהם".

ההורים של טיפי הם צלמים מקצועיים ואפשר לראות את בתמונות המרהיבות.

הוריה העניקו לה חוויות שהיא לעולם לא תשכח.

אחרי שגרו 10 שנים בנמיביה, טיפי והוריה עברו לפריז. טיפי לעולם לא תשכח את החיות באפריקה.

היום טיפי בת 30 ועובדת עם ערוץ דיסקברי. היא ביקרה את הבית הישן שלה בנמיביה 6 פעמים מאז שעזבה.

טיפי כתבה ספר זיכרונות מלא בתמונות וחוויות מהילדות שלה.

איזו ילדות מהממת!

הנה טיפי היום:

הנה סרטון קצר על טיפי.

שתפו את הכתבה אם גם אתם חושבים שהייתה לטיפי את הילדות המושלמת.

כלב נטוש חיכה על המרפסת במשך שבועות אחרי שהמשפחה שלו עברה דירה והשאירה אותו מאחור

זה לא ייאמן איך אנשים בלי לב יכולים לנטוש את הכלבים שלהם, זורקים אותם הרחק מהם ומשאירים אותם לדאוג לעצמם, משאירים את הכלבים מבולבלים ולא מבינים מדוע המשפחה שלהם לפתע לא שם כדי לטפל בהם.

אבל מקרה אחד שהתרחש לאחרונה שבר לנו את הלב במיוחד: משפחה עזבה את ביתה ומסיבה מסוימת החליטה להשאיר את הכלב שלהם מאחור, שנותר חסר אונים וחיכה להם ליד דלת הכניסה שיחזרו.

הכלב המסכן נצפה משוטט ברחבי השכונה, אבל תמיד חזר לאותה מרפסת שהכיר – נאמן לאותה משפחה שגידלה אותו ולא מודע לעובדה שהם לעולם לא יחזרו לקחת אותו.

השכנים הבינו את הסיטואציה ויצרו קשר עם בית מחסה מקומי. מייסדת בית המחסה, ג'נין גווידו, הגיעה כדי לקחת את הכלב ומצאה אותו מחפש מזון בפחי האשפה של השכונה.

כשניסתה להתקרב לכלב, הוא נרתע…והחל לשרוט את דלת הכניסה של הבית בו גר כל השנים, עדיין מצפה שמישהו יפתח לו את הדלת ויתן לו להיכנס.

הלב של ג'נין נשבר כשראתה את זה, אך היא הייתה נחושה להשיג את אמון הכלב. היא חזרה עם עוד אוכל, והצליחה לגרום לכלב לבטוח בה, כשהיא אומרת לו בכל רגוע שהכל יהיה בסדר מעכשיו.

"זה נשמע טיפשי אבל אני נשבעת שהוא ידע מה אני אומרת לו", היא סיפרה. "היא פשוט ניגש אלי והתיישב ונתן לי לשים עליו רצועה".

היא בכתה כשנסעה יחד עם הכלב לבית המחסה, אבל הכלב נראה רגוע עכשיו, כאילו הוא יודע שהוא בידיים טובות.

"אני כל כך מצטערת שאכזבו אותך", נכתב בעמוד הפייסבוק של בית המחסה. "אבל אני מקווה שאתה מבין שאנחנו כאן כדי לעזור לך, ולעולם לא נשאיר אותך לבד שוב".

הכלב התמקם והתרגל לחייו החדשים בבית המחסה. הם קראו לו קיופיד (קופידון), מכיוון שמצאו אותו קרוב לתאריך של יום האהבה.

"מאז שהוא הגיע לבית המחסה הוא היה הכלב הכי נחמד וג'נטלמן שיש", אמרה ג'נין. "אפשר לראות שהוא עדיין מבולבל. אבל הוא שמח לפגוש את כולם עם הזנב המכשכש שלו".

בית המחסה מקווה למצוא לקיופיד בית טוב, אבל הם קודם כל דואגים לבריאות שלו. קיופיד שוקל כ 27 ק"ג, והם מצאו אותו כשהוא בלי חלקים רבים מהפרווה ועם פציעות רבות על הגוף.

הוא יצטרך לעבור טיפל רפואי וסירוס לפני שיהיה מועמד לאימוץ.

אך למרבה המזל נראה שלכלב המסכן הזה לא תהיה בעיה למצוא בית ברגע שיהיה מוכן. הוא כבר קיבל יותר מ 50 בקשות לאימוץ.

"אני לא חושב שזו תהיה בעיה למצוא לו בית בגלל שהוא באמת הכלב הכי מתוק בעולם", אמרה ג'נין.

הסיפור שובר הלב של קיופיד מראה את הנאמנות האינסופית של כלבים…אפילו עבור בעלים שלא מחזירים את אותה נאמנות.

אנו מקווים שהוא ימצא בית מאושר שיאהב אותו לנצח! 

שתפו את הכתבה אם גם אתם התאהבתם בקיופיד המתוק.

ילדה בת שישה חודשים שרדה שלושה ניתוחי לב פתוחים – הלכה לעולמה כתוצאה מעובש שנמצא בחדר הניתוח

אליזבת ורה הולט הייתה לוחמת. לפני שהייתה בת שישה חודשים היא עברה שלושה ניתוחי לב פתוחים. אבל לפני מספר שבועות היא הלכה לעולמה אחרי חודשים של מאבק עם זיהום כתוצאה מעובש.

"אליזבת' ורה הולט קיבלה את כנפי המלאך שלה אחרי 175 ימים של חיים בשעה 4:40 בבוקר. מאוחר אתמול בלילה, אליזבת' אמרה לנו שהיא מוכנה", כתבה המשפחה בפייסבוק.

כשקטה הולט הייתה בחודש הרביעי להיריון, הרופאים בישרו לה שהתינוקת שלה סובלת ממום בלב. קטה ילדה את אליזבת' ב 21 לאוגוסט, 2019. היא אובחנה עם מום בשם Hypoplastic Left heart Syndrome ונאלצה לעבור ניתוח לב פתוח כשהייתה בת חמישה ימים בלבד.

קטה ובעלה מיקה הסכימו להעביר את התינוקת שלהם לבית חולים גדול יותר שם הרופאים מנוסים יותר, אך לבית החולים הייתה בעיה עם אספרגילוס.

אליזבת' עברה שלושה ניתוחי לב, אבל בשלב מסוים במהלך השהות שלה בבית החולים בסיאטל, ארצות הברית, היא לקתה בזיהום עובשי של פטריית האספרגילוס. במשך חודשים הגוף הקטן שלה נלחם בזיהום.

המשפחה שלה עדכנה את החברים הקרובים ואת שאר בני המשפחה על מצבה דרך הפייסבוק, במחשבה שהזיהום יחלוף בסופו של דבר.

"אליזבת' חולה מאוד", רשמה המשפחה שלה בתחילת חודש פברואר.

לאחר מספר ימים המשפחה שיתפה את החדשות האיומות. אליזבת' הלכה לעולמה.

"אני תמיד אתהה אם היה אפשר לעשות משהו שונה, אם הפטריית העובש לא הייתה שם", אמרה קטה.

משפחת הולט הגישה תביעה נגד הנהלת בית החולים בטענה שהם ידעו משנת 2005 שבבית החולים ישנה בעיית עובש קשה.

לפי דיווח של ערוץ חדשות מקומי בסיאטל מנובמבר 2019, 12 ילדים פיתחו זיהומים הקשורים לעובש שעבר דרך פתחי האיוורור בחדרי הניתוח בבית החולים. ובמהלך שבע השנים האחרונות שבעה ילדים נפטרו כתוצאה מכך. אליזבת' הייתה השביעית.

בית החולים מתקין בימים אלו מסננים אוויר בכל 10 חדרי הניתוח שלהם. למרות שבית החולים פועל כדי לטפל בשורש הבעיה, זה לא יחליף את שברון הלב של אובדן הילדים הללו.

זה פשוט נורא ולא היה צריך לקרות.

שתפו את הכתבה אם אתם מאמינים שמי שידע על זה צריך לקחת אחריות ולשלם על מעשיו. 

אנשים טובי לב עצרו את התנועה על הכביש המהיר כדי לאפשר לנחש ענקי לחצות בבטחה לצד השני

לא בכל יום רואים נחש ענק חוצה את הכביש.

עבור נהגים בפורטו ולהו, במערב ברזיל, הם נאלצו להאט, לעצור ולהתבונן בתדהמה כאשר נחש ענקי חצה באיטיות את הכביש המהיר.

נחש האנקונדה עשה דרך מסוכנת ביותר בכביש המהיר כשהוא מנסה להגיע ליער בצד השני.

המחזה המרהיב הכריח אנשים לצאת מהמכונית שלהם ולצפות. אבל אז אדם אחד החליט לעזור לנחש וסיכן את חייו תוך כדי.

"זה היה מדהים לראות", אמר איטלו ננסימנטו פרננדש.

"החלטנו לעצור את המכונית ולצאת החוצה", אמר פרננדש.

"אין שלטים או תמרורים שמעידים שיש כאן נחשים חוצים, ראיתי נחשים דרוסים בעבר, ואני חושב שזה פשע".

פרנדדש החליט שהוא לא יכול פשוט להתבונן מהצד אז הוא יצא וניסה לעצור את המכוניות הנוסעות כדי להגן על הנחש.

למרבה המזל, שאר הנהגים רצו לעזור גם כן, אז הוא לא היה לבדו בניסיון שלו להגן על הזוחל הענקי.

משבחים פעילים למען בעלי חיים

עכשיו פרננדש רוצה לעשות מחווה ולתת כבוד לכל הפעילים למען בעלי חיים שמצילים בעלי חיים ובמיוחד לאנשים שעזרו לו להגן ולשמור על הנחש. הודות לפעולה שלהם, הנחש יכל לחזור לסביבת המחיה הטבעית שלו.

"לא כולם שומרים כך על בעלי חיים. יש אנשים שמעדיפים לראות אותם מתים", הוא אמר. "לראות אנשים עוזרים כך היה דבר נפלא".

האנשים שסייעו לנחש זכו למחמאות מהביולוג פלאביו טרסיני, שבשיחה עם G1 Globo, העריך שהנחש כבן 10.

"אנשים עשו עבודה טובה בעצירת התנועה על מנת למנוע את דריסת הנחש", הוא הוסיף.

צפו בהם בפעולה בסרטון למטה.

אנו אסירי תודה שאוהבי החיות האלה היו שם כדי להגן ולשמור על בעל החיים המדהים הזה.