במהלך ריצת הבוקר שלו הוא מצא משהו שובר לב על הרצפה, ואחרי 5 שבועות המעשה הנפלא שלו השתלם

אדם שהיה בריצת הבוקר שלו מצא גוזל שנולד זה עתה.

הוא נפל מהקן שלו, והיו עליו עדיין חלקים מקליפת הביצה. הסיכוי שלו לשרוד היה קטן מאוד. האיש שמצא אותו רצה להחזירו לקן, אבל לא מצא אותו בסביבה. למרבה המזל, אחיו של האצן הוא וטרינר. מה שקרה בשבועות שלאחר מכן הוא לא פחות מנס, והוא נתן לו הזדמנות לראות איך גוזל מתפתח מהרגע שהוא בוקע, ועד שהוא הופך להיות ציפור יפה ומרשימה.

יום 1 – כך נראה גוזל מיד אחרי שהוא בוקע מן הביצה. אף אחד לא יכל לדעת באיזו ציפור מדובר.


יום 2 – הוא הכניס את היצור החמוד לאינקובטור שכוון לטמפרטורה והלחות הנכונה שתשמור עליו חמים ונעים. הוא קרא לגוזל 'דאקלינג'.


יום 3 – במשך 14 שעות ביממה, הגוזל צריך לאכול כל 30 דקות. תולעים, צרצרים, ופורמולה מיוחדת היו בתפריט.


יום 4 – אחרי ארבעה ימים, אפשר להתחיל לראות נוצות. זה מדהים באיזו מהירות בעלי החיים האלה מתפתחים. האינסטינקטים שלו כבר פועלים היטב, כשהגוזל החל לעשות צרכים בקצה 'הקן', בדיוק כמו בטבע.


יום 5 – יום אחד לאחר מכן, ויותר נוצות החלו להופיע, והוא הצליח לשנות תנוחות.


יום 6 – לנוצות עדיין יש שכבת מגן


יום 7 – ויום לאחר מכן, בגיל שבוע, שכבת המגן נפלה


יום 8 – הגוזל ממשיך לגדול. הוא אוכל 3 צרצרים וכמה תולעים בכל ארוחה, ויש לו תאבון מצוין


יום 9 – עכשיו אפשר להוציא אותו מהאינקובטור כשיש לו כבר פלומה יפה


יום 10 – דאקלינג עבר לכלוב ונחשף לכל מיני חומרים מהטבע


יום 11 – מכיוון שהוא עדיין כל כך צעיר, עדיין לא צמח לו זנב מנוצות

יום 12 – דגנים התווספו לתפריט שלו, וכבר לא מאכילים אותו תולעים, אלא הוא אוכל אותם לבדו


יום 13 – דאקלינג לאט לאט מוצא את היציבות שלו


יום 14 – מדהים שאחרי שבועיים בלבד, הגוזל הקטנצ'יק הזה הפך להיות ציפור יפיפייה. כמה מהר הם גדלים…


יום 17 – הוא עבר שוב, הפעם לכלוב גדול יותר. המחלצים שלו הוסיפו ענפים ועלים על מנת שהוא יתרגל לעצים


יום 22 – עכשיו מגיע שלב ההסתגלות למזג האוויר. הם שמו את הכלוב בחוץ על מנת שדאקלינג יוכל לתקשר עם ציפורים אחרות וללמוד לצייץ.


יום 23 – כאן אפשר לראות את הפלומה היפה שלו, שמגלה לנו שהוא סוג של ציפור שיר


יום 25 – הנוצות שלו גם ישמשו בתור הסוואה בעצים


יום 27 –  התפריט שלו עכשיו מורכב רק מזרעים ותולעים. הוא כבר לא אוהב לאכול צרצרים


יום 29 – בטבע הוא אוהב לאכול ניצנים של צמחים


יום 33 – סוף סוף, דאקלינג מוכן לחזור לטבע. אך מכיוון שהיו דיווחים על סופות וסערות, המחלצים שלו החליטו להמתין


יום 36 – אחרי הסערה, היום ה 36 היה מושלם כדי לשחרר את דאקלינג. הם לקחו אותו קרוב למקום בו הם מצאו אותו על מנת שהוא יוכל למצוא ציפורים מהסוג שלו.


אחרי מספר דקות הוא קיפץ החוצה והחל להתנהג כמו ציפור רגילה שחיה בטבע. כמובן שההכנה המקצועית הייתה מצוינת ועזרה לו להסתגל מהר מאוד לסביבה החדשה שלו.


דאקלינג חמק מהמוות בזכות הטיפול הנפלא שקיבל. בזכות המחלץ שלו, אנחנו זכינו לקבל הצצה נדירה להתפתחות של גוזל מהיום הראשון שלו.

אווזה החלה לנקר את מכונית המשטרה. כאשר השוטר יצא מהרכב ועקב אחריה הוא היה בשוק ממה שגילה!

במהלך 26 שנות שירות במשטרת סינסינסטי, השוטר ג'יימס גיבנס חשב שהוא ראה הכל…עד ליום בו הוא עקב אחרי אווזה, שביקשה ממנו לעשות זאת!

gs1

בזמן שישב במכונית המשטרה, השוטר גיבנס שמע קולות, וכאשר הסתכל מהחלון ראה אווזה מנקרת ללא הפסקה את החלון. כשהוא חושב שהציפור בסך הכל רעבה, הוא הציעה לה אוכל, אבל היא לא הייתה מעוניינת. במקום, הם פשוט המשיכה לנקר ולגעגע ללא הפסקה.

לפי גיבנס, "היא פשוט המשיכה לנקר ולגעגע. ואז היא הלכה, עצרה והסתכלה אחורה. ואז חזרה והמשיכה לנקר את הרכב".

היה לו ברור שהיא מנסה להשב את תשומת ליבו בגלל סיבה כלשהי. בפעם השנייה האווזה הלכה והסתכלה אחורה לכיוונו, הוא החליט לעקוב אחריה. וטוב שהוא עשה זאת.




gs2

האווזה המשיכה להוביל את גיבנס לאזור דשא ליד הנחל כ 90 מטרים מהרכב שלו. כשהוא התקרב, הוא הבחין שהרגליים של אחד הגוזלים שלה היה קשורים בחוט של בלון. האמא אווזה כנראה ידע ממי לבקש עזרה, בדיוק כמו שכל הורה אנושי היה עוזה אם הילד שלו היה במצוקה.

למרות שגיבנס ידע שהגוזל זקוק לעזרה, הוא חשש להתקרב אליו למקרה שהאמא תחשוב שהוא מנסה לתקוף אותו. הוא קרא לאנשי צער בעלי חיים המקומיים, אבל לא היו מחלצים פנויים באותו הרגע.

למרבה המזל, השוטרת ססיליה שרון, שמעה את הקריאה שלו לעזרה. אולי האווזה בטחה יותר באישה, והיא התבוננה איך שרון שחררה בעדינות את הגוזל שלה.





ברגע שהגוזל השתחרר, הוא הצטרף לאמא שלו ושחה למקום בטוח כשגיבנס ושרון מתבוננים בהם בהלם מהחוויה שהם עברו.

ndf

השוטרת שרון אפילו הזילה דמעה, ואמרה שזה היה רגע השיא שלה ב 24 שנים בתפקיד.

"זה נשמע כמו משהו מומצא", אמר גיבנס. "זה פשוט היה מדהים. האמת שאני לא יודע מדוע החלטתי לעקוב אחרי, אבל עשיתי את זה. זה גורם לי לתהות – האם הם יודעים לפנות לבני אדם לעזרה?".

סביר להניח שלעולם לא נדע את התשובה, אבל לפחות במקרה הזה, הכל עבד בצורה הטובה ביותר.

אורנגאוטן ראה גוזל טובע במים, ומה שהוא עשה הדהים את כל העולם!

יש כל כך הרבה דברים יפים שאפשר לציין בסרטון הזה שצולם על ידי מבקר בגן חיות.

לא רק שהאורנגאוטן הזה משתמש בעלה בתור כלי, הוא כל כך עדין עם הגוזל הזה כדי לוודא שהוא לא יפגע בו.

אישה מצאה ביצת ציפור נטושה. זה מה שעושה שנה של חום ואהבה

בדרך כלל כשאתם רואים ביצת ציפור פתוחה, היא בדר"כ ריקה או שטורף הגיע אליה קודם.

אישה בשם סוזן היקמן נתקלה בביצה פתוחה וסברה שהיא ריקה. היא הייתה בהלם כאשר היא ראתה גוזל בוקע מתוכה. היא לא מצאה קן בקרבת מקום, אז היא הרגישה את הצורך לקחת את הגוזל ולהתחיל את המסע של גידול 'קלינגר'.

בהתחלה היא בנתה אינקובטור מאולתר. קלינגר שרד את הלילה הראשון, ואז בשבועיים שלאחר מכן היא הייתה צריכה להאכיל את הגוזל כל 20-30 דקות מהזריחה ועד השקיעה! בסופו של דבר קלינגר למד להאכיל את עצמו. לאחר מכן הוא למד איך לעשות אמבטיה ועשה אמבטיות קטנות כאלו מספר פעמים ביום.

צפו במסע הנפלא של אישה וגוזל, שבלעדיה הוא לא היה שורד.

ההורים של הגוזל הזה התעלמו ממנו לחלוטין…אבל מה שקרה אחר כך יגרום לכם לבכות

החזק שורד הוא אחד החוקים האכזריים של הטבע. החזקים ממשיכים הלאה והחלשים לאט לאט דועכים. זאת האבולוציה שבלי החיים חיים על פיה.

כמו למשל, הגוזל הזה שנולד עם רגליים מפושקות, וההורים שלו התעלמו ממנו לחלוטין והשאירו אותו לשרוד לבד. אבל אז קרה נס…

בנג'מין, הגוזל הנכה מסוג ציפור אהבה הצליח לשרוד, בזכות הטיפול של האחים והאחיות שלו. החזק שורד לא ומר כלום לגוזל בר המזל הזה. 

הסרטון המרגש מראה שאהבה יכולה לנצח את חוקי הטבע, ואפילו החלשים ביותר יכולים לשרוד עם תשומת לב וחיבוק חם.

שתפו את הסיפור של בנג'מין אם גם אתם התרגשם.