קטגוריה: OMG

התבוננות בתמונות וינטג' ישנות היא לא רק מתכון לקריפיות, זאת גם אחת התקופות האהובות עלינו. מה שהיה נורמלי בחיים היומיום לפני יותר מ 60 שנה, היה גורם לנו לרוץ ברחוב בצרחות אימה היום. 

התמונות למטה הן ביזאריות וקריפיות ביותר, לא משנה איך תנסו לסובב את זה. ומכיוון שאנחנו לא יכולים להסביר הרבה מהן…זה משאיר לדמיון שלנו להשתולל עם האימה שממנה הן הגיעו.

1. בובות תצוגה שנמסו ונהרסו אחרי שריפה במוזיאון מאדאם טוסו בלונדון (1930)

2. פטרונים בהל'ס קפה (Hell's Caffe) בפריז, שנסגר מתישהו באמצע המאה ה 20.

3. משתתפות בתחרות מלכת יופי שלא רצו שישפטו אותן על פי המראה

4. תחפושת האלווין וינטג' וקריפית ביותר (1910)

5. שני מהנדסים מתקנים רובוט של דיסני

6. אישה שעוברת טיפול נגד נמשים (1930)

7. מסכת גז של מיקי מאוס. יצרו אותן כדי שיהיה קל יותר לילדים (1940)

8. מירטל קורבין, שנולדה ב 1868 עם אגן ירכיים נוסף. מירטל בילתה את הילדות שלה בקרקס.

9. גירסה מוקדמת ל "horsemanning" (אשליה שיוצרת כאילו הראש כרות). (1920 ומשהו).

10. שני הורים הצטלמו עם הבת המתה שלהם באמצע. כאשר צילומים היו יקרים, היו מצטלמים ביום הלידה, בחתונה וכאשר מתים.

11. שתי נשים עם מסכת ציפור ביזארית מנהלות שיחה

12. תמונה משפחתית ישנה שהפכה קריפית ביותר

13. ילדה שגדלה במחנה ריכוז מציירת ציור של 'בית' בזמן שהיא מתגוררת בפנימיה לילדים עם הפרעה. (1948)

14. חיילים אמריקנים לובשים חליפת שריון בשם Brewster Body Armour בשנת 1917.

15. חולת נפש בשם קתרינה דנצל בנתה גבר מהקש של המיטה שלה. (1910)

16. שני ליצנים וסנטה קלאוס מבקרים ילדה בבית החולים. (1950)

17. המבודד. סוג של כובע שהיו לובשים כדי לבודד סאונד. חמצן זרם דרך בלון, ובעיניים היה חריץ קטן שהיה מאפשר לראות רק שורת טקסט כל פעם. (1925)

18. ילדים בהאלווין. (1900)

19. סנטה לא תמיד היה עליז.

20. מתחרות בתחרות 'מיס עיניים יפות' בפלורידה. הן לבשו מסכות כדי שהשופטים ישפטו אותן רק על פי העיניים. (1930)

21. אחות ותינוק שנולד זה עתה מדגמנים מסכות גז. (1940)

22. חייל בהלם דופק מבט מפחיד ביותר. (1916-1918)

23. רכבת קיטור ישנה אחרי שבוילר התפוצץ.

24. הנוירולוג דושן דה בולון מחשמל את הפנים של המטופל על מנת ללמוד ולחקור שרירי פנים. (1862)

25. מפגש של מועדון מעריצי מיקי מאוס. (1930)

26. תחפושת האלווין של אנשים עניים. (1940)

27. שני פטרונים במסיבת אילומינטי של רוטשילד. (1972)

28. אלה הארפר, שסבלה מתסמונת שהחלישה את רצועות הברך שלה, הייתה ידועה בתור 'ילדת הגמל'. (1870-1921)

29. איש משבט הנבאחו מחופש לרוח נאיינזגנית.

30. אמן הפיתום ג'ולס ורנון עם משפחת הבובות המפחידה שלו. (1867 – 1937)

31. מחלקת ריאות ברזל בה טופלו ילדים עם פוליו. (1930)

32. ילדים חוזרים מטקס הקבלה שלהם לפורו, אגודה סודית בחלקים של אפריקה. (1936)

33. מקס שרק יושב בין סצינות בסרט האילם Nosferatu: A Symphony of Horror משנת 1922.

אז אני לא הולך לישון הלילה. ואתם?

בתור ילד, ספרי פופ אפ היו ללא ספק אחד הדברים הטובים. יש מגוון כל כך הרבה של ספרי פופ, מבעלי חיים, למכוניות ואז לתעלומות. הם היו אדירים, חכמים ואינטראקטיביים. לפני שאייפד וטכנולוגיה שינוי את הרגלי ההליכה לישון של כולנו, ספרי פופ אפ היו הדבר הכי מגניב על מדף הספרים.

בזמן שבעבר ספרי הפופ אפ היו בנושאים ידידותיים לילדים כמו מכוניות מדברות, אבירים אמיצים וחתולים עם כובעים, היום זה קצת שונה. עושה רושם שהנדסת הנייר החליטה להתמקד בנושא קצת אחר בזמן האחרון, כשספרי פופ אפ מתמקדים עכשיו בפוביות הכי גדולות של בני האדם עם סדרת ספרים קריפית ומפחידה ביותר.

מעוניינים לראות מה יש לסדרת ספרי הפופ אפ בנושא פוביות להציע? בואו נתחיל.

1. ספר הפופ אפ של הפוביות

2. דנטופוביה: פחד מרופאי שיניים – כולנו שונאים רופאי שיניים, נכון? במיוחד כאלה שקופצים מתוך ספר ומנסים להזריק לנו דברים לתוך הפה.

3. טפופוביה: פחד להיקבר בחיים – יצא לכם לראות את הסרט עם ראיין ריינולדס שחבורת טרוריסטים קוברת אותו בחיים? אם לא, זה ממש מפחיד. שתדעו.

קאולרופוביה: פחד מליצנים – ליצן אמור להיות משהו נחמד ומבדר שילדים אוהבים, אבל למעשה הוא נראה כמו משהו מפחיד וקריפי. אני בהחלט מבין אנשים שמפחדים מליצנים.

אופידיאופוביה: פחד מנחשים – הדבר היחידי שיותר מפחיד מנחשים הוא נחשים על המטוס. תשאלו את סמואל ג'קסון.

הייפסיפוביה: פחד מגבהים – אם אלפרד היצ'קוק עשה על זה סרט, אז כנראה שהפחד הזה לגיטימי

ארכנופוביה: פחד מעכבישים – 8 רגליים זה הרבה יותר מדי בשביל להיחשב נורמלי

גלוסופיה: פחד מלדבר בציבור – כולנו היינו שם. ביקשו מכם להעביר מצגת, אבל מרגישים שאתם עומדים להתעלף. הדבר האחרון שאתם רוצים הוא לחוות את אותם הדברים דרך ספר פופ אפ. תודה רבה חברים.

לוטרופבליקופוביה: פחד משירותים ציבוריים – יש כל כך הרבה דברים רעים שמתרחשים בשירותים ציבוריים. וצואה מרוחה על הקירות היא אפילו לא הדבר הכי גרוע..אם זה בכלל אפשרי.

קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים – מעליות, חדר בלי חלון, מטוס. אין ספק שפחד ממקום בו אתה מרגיש שאתה לא יכול לצאת ממנו הוא פחד לגיטימי.

אביאטופוביה: פחד מטיסות – כמה שפחות נגיד על זה, יותר טוב. כל החדשות המפחידות לאחרונה גרמו לטיסות להיראות הרבה יותר מפחידות מבעבר.

אז זה לא בדיוק הספר שתקריאו לילדים שלכם לפני שהם הולכים לישון. אבל זו בהחלט דרך שיווקית מעניינת לשים נושאים שקרובים לליבנו בפורמט של פופ אפ, אבל לא תתפסו אותי קורא ספר על פוביות. יותר מדי סיוטים. האם גם לכם יש פוביות? אם כן, ספרו לנו בתגובות למטה.

החברה עשתה 180 מעלות מהימים בהם שיזוף היה סימן לא רצוי לעבודה בחוץ, אבל היום, כמה שיותר כהה יותר טוב. 

המוני אנשים נוהרים בכל יום לחוף הים על מנת לטגן עצמן מתחת לשמש הקופחת רק כדי לקבל את הגוון הכתום הזה שיגרום לאנשים לשאול – 'הייתה בים, הא?'. אבל זאת לא הדרך היחידה להשיג שיזוף.

כולם עושים טעויות…אם זה בשמש, או עם ספריי שיזוף שמטגן אותך. כולנו לקחנו את זה קצת רחוק מדי, אבל לא משנה כמה כתומים הייתם, עדיין נראיתם כמו שלגיה לעומת החבר'ה האלה.

הממשלה הסינית לא רוצה יותר חשפניות שיופיעו ליד קברים.

המטרה בהשכרת החשפניות להלוויות היא לא מסיבות דתיות. תאמינו או לא, הסיבה היא על מנת למשוך יותר אנשים אבלים לאירוע. זה היה בין לצעוק 'מופע חשפנות' או 'מופע סטדנאפ' לאנשים שעוברים ליד בית הקברות, ועושה רושם שהחשפניות ניצחו.

הממשלה הסינית רוצה שהעניין הזה יסתיים מכיוון שהריקודים 'גסים', אך הם מתקשים להילחם בפופולריות ועד כמה זול לשכור חשפניות ללוויות. קבוצה אחת של רקדניות עושה 20 מופעים בחודש תמורת 322$ בלבד. 

איזו דרך טובה יותר לעבור לעולם הבא מאשר לבדר זרים עם סקס? זה כמו מסיבת רווקים, אך הפעם החיים של אורח הכבוד באמת הסתיימו.

המנהג של השכרת חשפניות להלוויות נהיה נפוץ בטייוואן בשנות ה 80. ולאחרונה הוא נהיה נפוץ גם בסין.

מארק מוסקבויץ', אנתרופולוג במכללת דרום קרולינה, תעד את אחת ההלוויות בסרט התעודה שלו “Dancing for the Dead: Funeral Strippers in Taiwan.”

זה לא נפוץ בלוויות עירוניות, אבל בלוויות כפריות אנשים ראו את ההופעות הללו. "מופע הכולל עירום מלא הוא מחתרתי בגלל שחוקקו חוקים נגד עירום מלא באמצע שנות ה 80. אז זה לא פופולרי כמו בעבר", אמר מוסקוביץ'.

ילדה צעירה קטנה סיפור כל כך מצמרר שהוא גורם ל'ניצוץ' להיראות כמו הדרדסים. 

ובכן, אולי לא בדיוק אבל אם סטיבן קינג מחפש יורש, הוא יכול להפסיק לחפש. אז כבו את האורות, תדליקו נר ותכינו את עצמכם לסיפור אימה מרתק…

"זאת ליסה. היא חברה שלי. אמא ואבא שלי לא יכולים לראות אותה אז הם אמרו שהיא חברה דמיונית. ליסה היא חברה נחמדה"

"היום ניסיתי לשתול פרח בחצר. ניסיתי לשתול אותו ליד ארגז החול, אבל ליסה אמרה ששם אבא שלה ישן אז שתלתי אותו בכוס עם אדמה".

"היום ליסה נמצאת איתי בבית הספר. הבאתי אותו כדי להשוויץ בה, אבל גברת מונרו כעסה בגלל שהיא לא יכולה לראות את ליסה. ליסה התעצבנה אז היא החביאה את המחק של הלוח".

"אתמול הייתה מסיבת יום ההולדת שלי. אמא קנתה פיצה אבל אף אחד לא בא. ליסה אמרה שאנשים הגיעו למרפסת אבל אז הלכו. אבל הם השאירו מתנות. קיבלתי 3 בובות בארבי, נעליים ו 5 דולר. אני וליסה שיחקנו בבארביות".

"גברת מונרו לא נמצאת  היום. למחליף שלה קוראים גברת דיגמן. היא יפה ונחמדה ומאפשרת לנו זמן לאכול אחרי שעת יומן. הלוואי וגברת דיגמן הייתה נשארת המורה שלנו".

"אתמול ליסה ואני הלכנו לטיול ארוך עד שהירח יצא. אבא התעצבן מאוד ואמר שליסה טיפשי ולא אמיתית. ליסה נעלבה ונעלמה. היום היא לא באה לבית הספר אבל גברת דיגמן אמרה שגברת מונרו לא תחזור".

"אבא היה אתמול כל היום בעבודה. הוא לא הגיע הביתה לאכול ארוחת ערב. היום הוא עדיין בעבודה. אמא ארזה לי פודינג לארוחת הצהריים. אני הכי אוהבת פודינג".

"אני מתגעגעת לליסה. אבא ממש עסוק בעבודה. הוא לא הגיע הביתה בסוף השבוע. אמא כועסת עליו. אני הולכת לכתוב מכתב לליסה".

"ליסה היקרה, אני מתגעגעת אלייך. בבקשה תחזרי. אני מצטערת שאבא שלי היה מרושע. את החברה הכי טובה שלי".

"ליסה חזרה אתמול. היא אמרה שהיא מצטערת שעזבה ואמרתי לה שאבא לא יחזור הביתה. ליסה אמרה שהוא וגברת מונרו ישנים כמו אבא שלה. אני מקווה שהם יתעוררו שוב בקרוב".

אם יש דבר אחד שלמדנו היום, זה לעולם, אבל לעולם לא לעצבן את ליסה…אחרת אולי גם אתם תישנו לזמן ארוך מאוד.