כשאנחנו חושבים על מחלות לב ועורקים חסומים, רובנו מחפשים סימנים באזור החזה.
כאבים בחזה, קוצר נשימה, לחץ דם גבוה או דפיקות לב הם בדרך כלל הדברים הראשונים שעולים לראש.
אבל מתברר שיש מקום אחר בגוף שיכול לספק רמזים חשובים מאוד על מצב כלי הדם שלנו.
כפות הרגליים.
שינויים כמו כפות רגליים קרות באופן חריג, פצעים שמסרבים להחלים, כאבים בזמן הליכה או שינוי בצבע העור יכולים לעיתים להעיד על כך שזרימת הדם לרגליים אינה תקינה.
המצב הזה נקרא מחלת עורקים היקפית, או PAD, והוא נגרם בדרך כלל מהצטברות של משקעים שומניים בתוך העורקים.
הבעיה היא שאם טרשת עורקים קיימת ברגליים, היא עלולה להתקיים גם בכלי דם אחרים בגוף.
ולכן לפעמים כפות הרגליים מספרות לנו סיפור גדול הרבה יותר.
מהי מחלת עורקים היקפית?
מחלת עורקים היקפית מתפתחת כאשר העורקים שמובילים דם לגפיים, בעיקר לרגליים ולכפות הרגליים, הופכים צרים יותר.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא טרשת עורקים.
עם השנים יכולים להצטבר על דפנות העורקים כולסטרול, שומן וחומרים נוספים וליצור רובד המכונה פלאק.
ככל שההצטברות גדלה, מעבר הדם הופך צר יותר.
המשמעות היא שפחות דם עשיר בחמצן מגיע לשרירים ולעור של הרגליים.
בהתחלה האדם אולי לא ירגיש שום דבר מיוחד.
למעשה, יש אנשים עם PAD שאינם חווים תסמינים ברורים כלל.
אבל אצל אחרים, הסימנים יכולים להופיע דווקא בכפות הרגליים ובשוקיים.
1. כף רגל אחת קרה יותר מהשנייה
כפות רגליים קרות אינן בהכרח סימן למחלה.
מזג אוויר קר, ישיבה ממושכת ואפילו מבנה הגוף יכולים להשפיע על הטמפרטורה שלהן.
אבל אם כף רגל אחת קרה באופן קבוע יותר מהשנייה, במיוחד כאשר הדבר מלווה בשינוי צבע או בתסמינים נוספים, ייתכן שהדם אינו מגיע אליה בכמות מספקת.
כאשר עורק צר או חסום, זרימת הדם לגפה נפגעת.
במקרים כאלה כף הרגל עלולה להרגיש קרה יותר למגע.
אם מדובר בשינוי חדש או בולט, במיוחד בצד אחד בלבד, כדאי לא להתעלם ממנו.
2. פצעים שלא מחלימים
חתך קטן באצבע.
שלפוחית מנעל חדשה.
שריטה בכף הרגל.
בדרך כלל הגוף יודע לתקן פציעות כאלה די מהר.
אבל כדי שפצע יחלים, הרקמות זקוקות לאספקה טובה של דם, חמצן וחומרים מזינים.
כאשר זרימת הדם לרגליים ירודה, תהליך הריפוי יכול להפוך לאיטי מאוד.
פצע קטן עלול להישאר פתוח במשך שבועות ואף להחמיר.
במקרים קשים הוא עלול להזדהם.
פצעים שאינם מחלימים בכפות הרגליים חשובים במיוחד אצל אנשים עם סוכרת, משום שגם מחלת כלי דם וגם פגיעה עצבית עלולות להעלות אצלם את הסיכון לסיבוכים.
3. כאב בזמן הליכה שנעלם במנוחה
זהו אחד הסימנים הקלאסיים ביותר למחלת עורקים היקפית.
אתם מתחילים ללכת והכול מרגיש בסדר.
אחרי מרחק מסוים מתחילים כאב, התכווצות, כבדות או תחושת שריפה בשוק, בירך ולעיתים גם בכף הרגל.
אתם עוצרים לנוח.
לאחר כמה דקות הכאב נעלם.
ואז אתם מתחילים ללכת שוב, והוא חוזר.
הסיבה היא שבזמן פעילות השרירים זקוקים ליותר חמצן.
כאשר העורקים צרים, הם אינם מסוגלים להעביר מספיק דם כדי לענות על הדרישה המוגברת.
ברגע שעוצרים, השרירים זקוקים לפחות חמצן ולכן הכאב עשוי להיעלם.
אנשים רבים מייחסים את התופעה לגיל, לכושר ירוד, לדלקת מפרקים או ל"שריר תפוס".
אבל אם התבנית חוזרת שוב ושוב, כדאי לבדוק אותה.
4. שינוי בצבע של כף הרגל או האצבעות
זרימת דם ירודה יכולה להשפיע גם על צבע העור.
כף הרגל עשויה להיראות חיוורת יותר מהרגיל.
אצל אנשים מסוימים היא יכולה לקבל גוון כחלחל או סגלגל.
לפעמים הצבע משתנה בהתאם לתנוחה.
כאשר מרימים את הרגל, היא עשויה להפוך חיוורת יותר, וכאשר מורידים אותה היא עשויה לקבל גוון אדמדם.
שינוי מתמשך בצבע, במיוחד כאשר הוא מופיע יחד עם קור, כאבים או פצעים, מצדיק בדיקה רפואית.
5. ציפורניים ושיער יכולים להשתנות
גם דברים קטנים לכאורה יכולים לספק רמז.
כאשר אספקת הדם לרגליים נפגעת במשך זמן רב, ציפורני הרגליים עלולות לצמוח לאט יותר.
גם צמיחת השיער על השוקיים וכפות הרגליים יכולה לפחות.
אצל חלק מהאנשים העור עשוי להיראות דק, חלק או מבריק יותר.
השינויים האלה אינם מוכיחים שיש חסימה בעורקים, אבל כאשר הם מופיעים לצד סימנים נוספים הם יכולים לעזור לרופא להבין את התמונה הכוללת.
6. כאב שמופיע אפילו כשלא הולכים
בשלבים מתקדמים יותר של מחלת עורקים היקפית, הכאב יכול להופיע גם במנוחה.
יש אנשים שמרגישים כאבים חזקים בכפות הרגליים או באצבעות דווקא בלילה כשהם שוכבים במיטה.
לעיתים הורדת הרגל מהמיטה מקלה מעט משום שכוח הכבידה מסייע לדם להגיע לכף הרגל.
כאב במנוחה יכול להעיד על פגיעה משמעותית יותר בזרימת הדם ולכן אין להתעלם ממנו.
למה זה קשור גם לבריאות הלב?
הנקודה החשובה היא שמחלת עורקים היקפית אינה בהכרח בעיה שמוגבלת לרגליים.
טרשת עורקים היא מחלה מערכתית.
אותו תהליך שבו פלאק מצטבר בעורקים של הרגליים יכול להתרחש גם בעורקים שמספקים דם ללב ולמוח.
כאשר העורקים הכליליים שמספקים דם לשריר הלב נפגעים מטרשת, מתפתחת מחלת לב כלילית.
אם חסימה בעורק כזה הופכת משמעותית או נוצר קריש דם, עלול להתרחש התקף לב.
לכן אנשים עם PAD נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
כפות הרגליים אינן אומרות לנו בוודאות שיש חסימה בעורק בלב, אבל הן בהחלט יכולות לספק סימן לכך שמערכת כלי הדם זקוקה לבדיקה.
יש גם סימנים אחרים ברגליים שיכולים להעיד על בעיה בלב
נפיחות בכפות הרגליים ובקרסוליים יכולה להופיע כאשר הגוף אוגר נוזלים.
אחת הסיבות האפשריות לכך היא אי ספיקת לב, מצב שבו הלב אינו מצליח לשאוב דם בצורה יעילה מספיק.
אבל חשוב לזכור שנפיחות ברגליים יכולה להיגרם מעשרות סיבות אחרות.
עמידה ממושכת, בעיות בוורידים, תרופות מסוימות, מחלות כליה ומצבים רפואיים נוספים יכולים לגרום לאותה תופעה.
לכן אי אפשר להסתכל על קרסול נפוח ולהסיק מיד שיש בעיה בלב.
המשמעות תמיד תלויה בשילוב של התסמינים ובהיסטוריה הרפואית.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר?
יש מספר גורמים שמעלים את הסיכון לטרשת עורקים ול-PAD.
עישון הוא אחד המשמעותיים ביותר.
גם סוכרת, לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה יכולים לפגוע לאורך זמן בכלי הדם.
הסיכון עולה גם עם הגיל ועם היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם.
השמנה וחוסר פעילות גופנית יכולים לתרום לסיכון דרך השפעתם על לחץ הדם, רמות הסוכר, הכולסטרול ובריאות הלב באופן כללי.
במילים אחרות, אותם דברים שאנחנו שומעים עליהם בהקשר של התקפי לב חשובים גם לבריאות כלי הדם ברגליים.
עישון הוא אחד הגורמים שכדאי במיוחד לקחת ברצינות
עישון גורם נזק לכלי הדם, מעודד התפתחות טרשת עורקים ומשפיע לרעה על זרימת הדם.
אצל אנשים שכבר סובלים ממחלת עורקים היקפית, המשך העישון יכול להחמיר את המצב.
לכן הפסקת עישון נחשבת לאחד הצעדים החשובים ביותר שאדם יכול לעשות כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים של מחלות כלי דם.
גם תנועה יכולה לעשות הבדל גדול
פעילות גופנית קבועה חשובה לבריאות מערכת הלב וכלי הדם.
ההמלצות המקובלות למבוגרים הן לשאוף לכ-150 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות בינונית, כמו הליכה מהירה, לצד פעילות לחיזוק השרירים.
לא חייבים לעשות הכול בבת אחת.
אפשר לחלק את הפעילות לאורך השבוע.
גם צעדים קטנים עדיפים על חוסר פעילות מוחלט.
עבור אנשים שכבר סובלים מ-PAD, תוכניות הליכה מסודרות יכולות לעיתים להיות חלק מהטיפול, אך כאשר קיימת מחלת לב או מחלה כרונית אחרת כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי סוג הפעילות המתאים.
מה שאנחנו אוכלים חשוב גם הוא
תזונה שתומכת בבריאות הלב מבוססת בדרך כלל על יותר ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ומזונות שאינם מעובדים יתר על המידה.
במקביל מומלץ להגביל צריכה מופרזת של שומן רווי, מזונות אולטרה מעובדים, סוכר ומלח.
לא מדובר במאכל קסם אחד שמנקה עורקים.
טרשת עורקים היא תהליך מורכב שמתפתח לאורך שנים.
אבל תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון וטיפול נכון בלחץ דם, בסוכרת ובכולסטרול יכולים להשפיע באופן משמעותי על הסיכון.
ומתי אסור לחכות?
יש הבדל גדול בין תסמין שמתפתח בהדרגה לבין מצב פתאומי שבו זרימת הדם לרגל נחסמת בצורה חמורה.
אם כף רגל הופכת לפתע לקרה וחיוורת באופן משמעותי, מופיע כאב חזק מאוד, אתם מאבדים תחושה או אינכם מצליחים להזיז את כף הרגל, מדובר במצב שיכול להיות דחוף.
גם פצע מזוהם שמלווה בחום, אודם מתפשט או הידרדרות כללית דורש טיפול רפואי.
במצבים כאלה לא כדאי לחכות שהתסמין יחלוף מעצמו.
אל תנסו לאבחן את הלב לפי כפות הרגליים
חשוב גם לא ללכת לקיצון השני.
כפות רגליים קרות אינן אומרות שיש לכם עורק חסום.
ציפורן שבירה אינה הוכחה למחלת לב.
נפיחות בקרסוליים אינה אבחנה של אי ספיקת לב.
לכל אחד מהסימנים האלה קיימות סיבות רבות אחרות, חלקן פשוטות לחלוטין.
אבל כאשר שינוי נמשך לאורך זמן, מופיע רק בצד אחד, מחמיר או מגיע יחד עם כמה סימנים נוספים, שווה לדבר עם רופא.
בדיקה פשוטה יחסית יכולה לעיתים להעריך את זרימת הדם לרגליים ולבדוק אם יש צורך בבירור נוסף.
לפעמים הגוף שולח אזהרה מהמקום שאנחנו הכי פחות מסתכלים עליו
אנחנו רגילים לחשוב על הלב כעל איבר שנמצא בחזה ולכן מחפשים את סימני האזהרה רק שם.
אבל הדם שהלב מזרים צריך להגיע לכל מקום בגוף.
עד לאצבעות הרגליים.
ולכן כאשר מערכת כלי הדם אינה עובדת כמו שצריך, דווקא האזורים הרחוקים ביותר מהלב יכולים להתחיל להראות שמשהו השתנה.
כפות רגליים קרות באופן חריג.
פצעים שלא נסגרים.
שינויי צבע.
כאבים שחוזרים בכל פעם שהולכים.
אלה אינם בהכרח סימנים למחלה מסוכנת, אבל גם לא כדאי לפטור אותם אוטומטית כ"סתם גיל" או "סתם רגליים עייפות".
לפעמים מבט קטן כלפי מטה יכול להיות בדיוק התזכורת שאנחנו צריכים כדי להתחיל לשים לב למה שקורה בתוך הגוף.
