דז'ה וו במכבי חיפה

אליפות? מילה מאוד גסה בחיפה, אסור לדבר עליה כרגע בכלל, גביע המדינה? אולי, אם ילחמו, הבעיות התחילו באלישע? ביענק'לה? בדבאלישווילי?

בואו נודה באמת, לא משנה איזה מאמן היה בחיפה, גוטמן, שום, גרנט או שרף, כמעט אף אחד מהם לא היה עומד במה שקרה לאלישע, כל כך הרבה שחקני הרכב שוחררו לאירופה כמו לחמניות טריות שיצאו מהתנור, והוא נשאר עם מחסור גדול בשחקנים שאותו ניסה למלא בעזרת רכש לרוב. הרכש פגע בול? ממש לא, הוא דווקא די פגע במערכת העדינה כל כך בחיפה של אלישע.

מכבי חיפה
עומדת בפני עידן שונה, והאמת, היא עמדה בו כבר בעבר. עונת 93/94 נחשבת לאחת הגדולות בתולדות המועדון, אליפות ללא הפסדים שכללה בתוכה שחקנים כמו: אייל ברקוביץ', אריק בנאדו, אלון חרזי, שי הולצמן, סרגיי קנדאורוב, ראובן עטר וכו'… קבוצה אימתנית וחזקה, שלאט לאט פשוט פורקה ורובה עבר לאירופה, מצלצל מוכר? כן, בדיוק כמו מצבה של מכבי חיפה כיום. רק ימים יגידו כמה גדולים באמת רפאלוב, כיאל, מסיללה או כל שחקן אחר ששוחרר בשנים האחרונות, אבל מכל הסיטואציה הזאת ניתן להסיק שבשנים האחרונות פורקה בחיפה קבוצה שבנויה לאליפות, ונמכרה לאירופה, בדיוק כמו לפני כמעט 20 שנה.

דז'ה וו?

איך יצאו מכל המשבר הזה? הרבה נוער, ורכש מדויק וטוב, אבל עוד פעם, נוער טוב, עם דגש על מחלקת הנוער החיפאית. בשנת 1998 זכתה מכבי חיפה בגביע המדינה האחרון שלה, כאשר על הפודיום הניפו את הגביע הרבה שחקנים ממחלקת הנוער החיפאית, וגם כמה זרים שהתאימו מאוד למערכת. מאותו יום חיפה התחילו להתאושש, ואם תשימו לב טוב טוב בדפי ההסיטוריה תראו שבשנים לאחר מכן חיפה פתאום סיימה במקום השלישי, עונה לאחר מכן במקום השני כסגנית, ולאחר מכן התחילו להגיע כל האליפויות הרצופות של שנות ה-2000.
המטרה העיקרית של מכבי חיפה כרגע צריכה להיות מיקום טוב בטבלה, בלי הרבה דיבורים על אליפות או כל דבר אחר. נשארו רק שני מפעלים: הליגה וגביע המדינה. כדי שחיפה תצא מכל המצב הזה אסור לה לפטר את אלישע! אני חוזר ואומר א-ס-ו-ר! אלישע לוי צריך להתרכז באימון הקבוצה כדי שזאת תקבל את האיזון המתבקש ולא תגרר לזעזוע מערכתי בינואר, מה שלא יביא אליפות ובטח לא יביא שקט גם למאמן שייכנס לתפקיד וגם לא למכבי חיפה עצמה.

הגיע הזמן לבנות דור של שחקנים, כזה שייקח את חיפה להישגים חדשים, מההגנה ועד ההתקפה 

אישית, אני חושב שלאלישע לוי מגיעות מחיאות כפיים על הרבה הישגים שעשה עם הקבוצה באירופה ובארץ. אבל תפקידו בתור מאמן אמור להתסיים בסוף העונה הזאת כאשר הוא מכין את הקבוצה למאמן הבא אחריו, לא ידוע אם זה יהיה ראובן עטר, אבל בכל מקרה, אלישע חייב להכין את הקבוצה לבא אחריו. הטעויות של אלישע מתחילות במחסור בשיטת משחק, כאשר הוא לא מנתח נכון את כל השחקנים שבסגל שלו ופותח עם הרכבים לפעמים לא הגיוניים לסיטואציה הקיימת.

רוצים דוגמא? קחו את המשחק האחרון של חיפה: אלישע פותח עם חלוץ יחיד מול נועלת הטבלה הפועל פתח תקווה. נשמע סביר? צריך להתגוננן מול הפועל פתח תקווה? הטעויות של אלישע לוי ממשיכות ברכש הזוי לחלוטין. למעט בויאן שאראנוב ופילאבסקי המושאל בבית"ר לא ראיתי שחקנים גדולים בקדנציה של אלישע בחיפה.
רוצים עוד? זוכרים את חרזי? אותו המגן שמונה להיות סקאוט, איפה הוא בכל הסיטואציה? הוא אמור להביא שחקנים איכותיים לחיפה בתור סקאוט, לא? איפה הוא בתוך כל סיפור הרכש?ויענקל'ה? עד כמה הוא היה מוכן לפתוח את הכיס כדי להביא שחקנים טובים למועדון? והשאלה הגדולה מכל: מה עדיף? לחסוך כמה שקלים בהבאת שחקן זול שרוב הסיכויים יעזוב או להשקיע בשחקן ברמה קצת יותר גבוהה כדי לקבל תוצאות טובות יותר?

רוצים עוד קצת? מדוע חיפה מתחילה לעשות רוטציות של שוערים/בלמים/מגנים/קשרים/חלוצים כבר מפתיחת העונה? רוטציה אמורה להגיע בסביבות ינואר כאשר מצטברות פציעות ומגיעה עייפות לשחקנים שמשחקים בהרכב בכל משחק. סגל של 30 שחקנים? למי זה טוב? איזה לחץ משחקים  יש כאן בארץ בשילוב עם משחקים מאירופה? ומה עם סוגיית חיים מגרלשווילי? בשביל מה החתמתם שחקן שרק יושב ביציע? אם המגן היה רוצה מנוי לכל משחקי הקבוצה אני מאמין שהוא כבר היה קונה מזמן.

הרבה שאלות עולות כרגע בחיפה, ואני אישית חושב שבזמן הזה עדיף למכבי חיפה להתרכז בגביע המדינה, ובהכנה לעונה הבאה, כדי לבנות קבוצה לא לאליפות אחת בודדת, אלא לסדרה שלמה של אליפויות כמו שעשתה בעשור הקודם. אני פונה כאן גם לקהל הירוק, ואומר בצורה מאוד ברורה, אלישע עשה טעויות, זה נכון, כמו כל מאמן, אבל מה הוא אשם בכל ההחמצות האלה מול הפועל פתח תקווה? מה? שחקנים מגיעים למצבים, ובועטים החוצה או פועלים לאט מדי.

הבלתי משוחדים

אז מה היה לנו? הפועל תל אביב נראית טוב למרות רעידת האדמה בקיץ, מכבי תל אביב שוב לא משכנעת ושוב המאמן הוא זה שנשלח הביתה, מכבי חיפה נכנסת למשבר מנטאלי, אשדוד מפתיעה וקרית שמונה במקום הראשון. בשונה מעונות קודמות נראה כי המאבק על האליפות עדיין לא ברור, אבל קרית שמונה, הפועל תל אביב, אשדוד ואפילו עכו, לפי מצב הטבלה די חזק במאבק.

האמת היא שמגיע לנו קצת חידוש, אחרי שגאידמק פירק את בית"ר ירושלים, הליגה שלנו הייתה בנויה סביב הירוקים מחיפה והאדומים מתל אביב, ועכשיו? קבוצות כמו ק"ש, עכו ואפילו נתניה נמצאות בחלק העליון של הטבלה, מציגות כדורגל לא רע בכלל, ומגיעות גם למשחקים הגדולים. זה זמן לקצת רענון. אישית אני חושב שלראובן עטר ולרן בן שמעון מגיע להיות בפסגה. במיוחד לרן בן שמעון, שנבעט ממכבי תל אביב בזמנו כאילו הוא היה הסיבה להתפרקותה, רן – יש לי בשורה בשבילך, זוכר את מוטי איווניר? כרגע טוענים במכבי תל אביב שהוא הסיבה, בדיוק כמו שטענו על נימני, אז אתה לא לבד. אלי כהן עם עכו תפס מיקום טוב בטבלה בזמן ש"קבוצות הצמרת" הטבעיות מצאו את אמצע הטבלה, ומעל לכל אפילו העולה החדשה רמה"ש עומדת במקום החמישי בגאווה.

אז נכון שהפערים הם מאוד קטנים, במחזור או שניים הכל יכול להיראות אחרת, אבל ההסתכלות היא לא על נקודות, אלא על יכולת וכוח רצון, והשנה זה נראה כאילו הקבוצות החזקות בליגה משחקות בגלל המשכורת, והקטנות משחקות בשביל הקבוצה. הן פשוט נלחמות יותר, רוצות יותר, ולא מפחדות לתקוף, ללחוץ, ובעיקר הן לא מפחדות מהמילה ניצחון. בעבר המון קבוצות שהיו מגיעות לבלומפילד היו משחקות בשביל התיקו, המון קבוצות היו מסתגרות בבונקר בקרית אליעזר, אבל השנה הכל נראה אחרת, סוף סוף!

בואו נודה באמת, אם מסתכלים על התקציבים בלבד, הפסגה אמורה להתחלק בין התל אביביות והחיפאית, אבל פתאום קרה מצב שבו הכסף הוא לא הסיבה למיקומך בטבלה, פתאום התשוקה חזרה למגרשים. לא, אנחנו עוד לא מייצרים כדורגל איכותי שיכול לעמוד בסטנדרטים האירופאיים, אבל סוף סוף בפעם הראשונה רכש גדול ומפוצץ לא קובע אליפות. תסתכלו לדוגמא על מכבי חיפה, לרוב מכבי חיפה הייתה משאילה שחקנים לקבוצות "קטנות" ממנה כדי שיקבלו ניסיון ויחזרו למועדון, אבל תראו מה קורה השנה: ק"ש (מקום 1 כבר אמרנו?) מחזיקה בשלומי אזולאי, חלוצה לשעבר של החיפאית, מכבי נתניה (מקום 6) מחזיקה בליאוניד קרופניק (בלמה של חיפה לשעבר, לא מושאל, אך עדיין שחקן שבזמניו בחיפה תרם המון בניגוד לבלמים של היום), אמיר אדרי ומוחמד קליבאת (זוכרים אותו?) והפועל עכו? מחזיקה בסולליך (אלישע החליט שתורג'מן ודה חסוס עדיפים על שחקן המפתח של עכו). חיפה לא אמורה להשאיל שחקנים לקבוצות קטנות?

מחויבות אי אפשר לקנות בכסף, את זה אני תמיד אומר, וגם אם שילמת למישהו מספיק כדי שיהיה לצידך, אני לא קורא לזה מחויבות, בשפה המשפטית קוראים לזה שוחד. שחקנים שמשחקים בקבוצות הגדולות עסוקים בשטויות בזמן שהשחקנים המחויבים באמת נמצאים במקומות אחרים, וזה לאו דווקא קשור ליכולת, לא כל השחקנים בצמרת (נתניה, עכו, אשדוד…) הם שחקנים ברמה של נבחרת או אירופה, אבל כשמגיעים למפגש בין "משוחדים" ל"מחויבים" הכסף הופך לחסרון ובעיה לקבוצות גדולות, כי ביחד איתו מגיעים הלחץ והציפיות, ובנוסף מתווספת גם תחושה של "עושים טובה", למה? כי משלמים להם מספיק…

בנוסף לכל נושא המחויבות והיכולת, מגיעה נקודה מאוד מעניינת, עמדת המאמן. תנסו לעכל את הנתון הבא, בחלק העליון של הטבלה נמצאים מאמנים כמו: שלומי דורה, ראובן עטר, רן בן שמעון, יוסי מזרחי, אלי כהן (לא אלי כהן המפורסם) ושייע פיינגבוים. מה עם יצחק שום? אלי כהן(המפורסם)? רוני לוי? כל אלה ועוד אחרים ברחו מהביצה הישראלית כמו גם כל הכוכבים של הליגה זאת (חמד, ורמוט, מליקסון, רפאלוב…) ונותרנו עם הרבה זרים שבעיקר זרים לכדורגל, שחקני בית שחלקם מעניינים בזכות היכולת/פוטנציאל שלהם וחלקם בזכות כוח הרצון, וערימה של מאמנים חדשים/ישנים שיכולים לנצל את העונה המשוגעת הזאת לטובתם ולעשות היסטוריה עם קבוצה "קטנה".

זה הזמן לחידוש! מי ייתן והעונה תסתיים ללא אלופה צפויה, קצת עניין לא יזיק לאף אחד בליגה הגוססת שלנו…

בסופו של יום אני רוצה להגיד דבר מאוד פשוט, אנחנו לא נמצאים בעידן חדש של כדורגל ישראלי, לא, ממש לא. אני בפסק בכלל אם אשדוד, עכו או כל שאר הקבוצות הללו יישארו בפסגה עד סוף העונה, אבל לא זאת השאלה או המצב, אנחנו צריכים להבין שרכש פח כמו שעשו שלושת הגדולות של הליגה לא יספיק להן יותר, אני מקווה מאוד שגם הפחד שנעלם מכל הקבוצות הקטנות לא יחזור יותר לעולם, כי זה מה שיעיר את הליגה הזאת להתחיל לייצר שחקני בית טובים, בסופו של דבר כל קבוצות הצמרת האלה כוללות מספר לא מבוטל של שחקני בית. נמאס לראות איך כסף הופך לגורם הכי חזק בליגה. תקחו למשל את הליגה הצרפתית, מעבר ליכולת הגבוהה שיש בליגה הזאת, כבר לאורך שנים זה מוכח כי אין שם 2-3 קבוצות מובילות, אלא תקופות, והרבה שינויים.

ספירת מלאי במכבי חיפה

והנה זה הגיע, הפועל חיפה ניצחה בדרבי חיפאי, אלישע שוב נראה עם פרצוף קודר, מכבי פשוט לא נראית טוב, במיוחד בהגנה. מחיאות כפיים מגיעות כמובן קודם כל לטל בנין, הקבוצה שלך נראתה מעולה במחצית השניה, נלחמה, השקיעה, וניצחה.

בסופו של יום אם מסתכלים על אלישע לוי, רואים שאם לא היה את הקיזוז אז כרגע הוא היה מחזיק בשלוש אליפויות רצופות עם מכבי חיפה. יענקל'ה – אין בשביל מה לפטר את אלישע, אלישע אין לך בשביל מה ללכת הביתה. הבעיות החיפאיות קשורות לחיבור בקבוצה, וזה הגיוני לחלוטין, יש לך סגל שממנו אתה צריך לנקות 3-4 שחקנים וזהו, אפשר לרוץ איתו לאליפות אם רק מחברים אותו מנטאלית. אני מבין את אלישע, לא משנה מה הוא יעשה ההנהלה של חיפה מכרה לו את השחקנים הראשיים בסוף של כל עונה, אם זה מכירתם של דקל קינן, בירם כיאל, ליאור רפאלוב, תומר חמד, פיטר מסיללה, שלומי ארבייטמן, להמשיך? תראו איזה שחקנים יכלו עדיין להיות בחיפה, אבל נמכרו כל כך מהר ולמרבה במחיר כאילו היו לחמניות במאפייה שכונתית.

אז קדימה, מוכנים לספירת מלאי?

בויאן שאראנוב – שוער מצוין, הרבה כשרון, מה שחסר לו כרגע זה תיאום עם ההגנה שלו, אבל בכללי? אחד הצעדים הנכונים של אלישע ויענקל'ה, ומי שיבוא לי עם "הטעות של לרנקה", שיחזור מהר להילוכים החוזרים ויראה שזאת סתם המצאה. להשאיר אותו בקבוצה!

ניר דוידוביץ' – לצערי הדברים לא נראים טוב, דבר ראשון ניר לא רצה לשתוק וצעק בכל אמצעי תקשורת על כמה רע לו ובצדק, אז נכון שהיו לו טעויות, כמו לכל שוער, אבל היו לו רגעים ענקיים במכבי חיפה, הוא נתן את גופו ובריאותו למען הקבוצה. המעט שלנו נשאר בתור אוהדים זה לכבד, והמעט שנותר בשבילו זה להבין שהוא קצת, אבל קצת מעבר לשיאו.

יוריצה בוליאט – בלם טוב, פיזי מאוד, משלים את סארי בצורה מעולה, אבל מה שחסר לו זה עקביות! משחק אחד ענק ועוד שניים כל כך חלשים, ככה לא בונים יכולת, אם הייתי אלישע הייתי משאיר אותו בכל מקרה. גם ככה פילאבסקי יחזור…

סארי פלאח – מקווה שלא ימכרו אותו מהר כמו את דקל קינן. החיסרון הוא רק בפיזיות, זה הכל. פוטנציאל אדיר, גבוה, צנוע, צריך יותר מזה? להשאיר!

איציק כהן – להשאיר?

אייל משומר – מגן טוב, לא יעזור שום דבר. להשאיר!כי אלון חרזי גדל פעם בהרבה שנים…

טאלב טוואטחה – הייתי נותן לזמן לעשות את שלו, כי עם הניסיון באה גם היכולת של שחקן ההגנה, ומעבר לזה שולח אותו לאימוני איגרוף וקונג פו, אולי שם הוא יקבל את הפיזיות שהוא צריך…בסיכום, להשאיר בסגל ובהרכב!

אוראל דגני – רק כדי שניישר קו אלישע, אוראל דגני הינו מגן ולא בלם, אז קשה לי להחליט על שחקן שחצי מהזמן משחק מחוץ לעמדה שלו בכלל!

עלי עותמאן – לי אישית אין מושג איך איבדו את השחקן הזה, יש לו פיזיות ומהירות מדהימה, והוא נתן משחקים גדולים בעמדת המגן, עד שבחיפה החליטו שעלי עותמאן הוא קשר דפנסיבי, ומאז או שהוא לא משחק או שהוא משחק בעמדה שהוא לא אמור לשחק, פשוט חבל לי עליו. הייתי משאיר אותו ונותן לו לשחק כמגן!

חיים מגרלשווילי – בשביל מה הבאתם אותו? כדי שהוא יחמם את הספסל או היציע? נו באמת, הוא לא שיחק מספר דקות ראוי כדי שאני אכתוב בכלל משהו על היכולת שלו…

יאיא סיידו – תלוי מאיזה זווית מסתכלים, מהזווית של ג'ון קולמה? ברור שהוא עדיף! מהזווית של ז'וטאוטאס, דירסאו ובירם כיאל? להעיף! זאת הבעיה, הוא בינוני מאוד. שחקן מהיר עם סיבולת גבוהה, פיזי, המסירות שלו על גבול הבינוני ואין לו יותר מדי יכולות התקפיות משוגעות. אני אישית שואף תמיד לגבוה יותר, לכן הייתי מוכר אותו ומביא קשר דפסנסיבי שיחזיק את כל הקישור כמו קיר בטון. לא להשאיר!

תמיר כהן – לפי המשכורת שהוא מקבל בחיפה הביאו מקסימום את פאביו סימפליסיו, לפי היכולת החזרנו מקסימום עוד ג'ון קולמה. אבל אחרי כל זה אני אהיה עדין ואגיד שכדאי שהוא יישאר, ופשוט ינסו להכניס אותו לסגל בכל מחיר, אם כבר השקיעו כל כך הרבה כסף, אז לפחות לנסות כל כך הרבה עד שממש מתייאשים…תשאירו אותו בינתיים.

גוסטבו בוקולי – לא משנה אם הוא על הספסל או ביציע, בהרכב או בבית, תשאירו אותו. נראה לי שהוא האדם היחיד שעוד מחייך גם אם חיפה תפסיד 12-0 לרמה"ש. גם שחקן לא רע, גם איש עם מצב רוח, תשאירו אותו בקבוצה.

דלה ימפולסקי – מהיר, פיזי ומאוד טכני, רק שאין לו עקביות ויכולת סיום, שאלה גדולה? לא ממש, תשאירו אותו בקבוצה. לא כל יום רואים שחקן שגם כשהוא נכנס בדקה ה-89 הוא רץ כאילו זהו גמר ליגת האלופות, עם רצון לשחק ותשוקה לכדור אפשר להצליח ולשפר את שאר היכולות תוך כדי. ל-ה-ש-א-י-ר!

עידן ורד – אין מה להרחיב, הוא בקבוצה, נקודה! עידן ורד , מכבי חיפה , אלישע לוי , יניב קטן , ניר דוידוביץ' , ולדימיר דבאלישווילי

אייל גולסה – תנו לילד לגדול בשקט, כישרון ענק, הוא מחזיק באותו סעיף של ימפולסקי, כוח רצון! התמדה! לא רק שצריך להשאיר אותו, אלא בתור שחקן הרכב!

יניב קטן – אחד השחקנים הגדולים שהיו בחיפה בכל הזמנים, אני לא שוכח לך שום רגע גדול, שום שער, באמת הכל, אבל הפציעות עשו את שלהן ואיבדת את המהירות שהייתה לך, חבל לי לומר אבל אתה צריך לפרוש, לא בגלל שאתה לא טוב. כמו ניר דוידוביץ', הפציעות שלכם הפריעו לכם מלהגיע לאירופה. בינתיים תישאר, תהנה, תן את מה שאתה יכול.

וויאם עמאשה – בלי הרבה דיבורים, להשאיר!

ולדימיר דבאלישווילי – בהמשך לאחד הטורים הקודמים שלי, השאלה שלי הופנתה לאלישע, אני אישית הייתי משאיר אותו, הוא חלוץ רחבה טוב, המספרים מדברים בעד עצמם, השאלה היא אם אלישע ידע להבין את זה…הוא חלוץ מסוג שונה לחלוטין. להשאיר, אבל לנסות ולהבין איך להשתמש בו!

מוחמד גדיר – חבל לי לראות את גדיר הולך בגלל שהחתימו כל כך הרבה חלוצים לא מתאימים בחיפה, הוא כבר לא יישאר…

אלון תורג'מן – לא קיבל מספיק דקות, אבל עדיין, הוא לא אמור להישאר בחיפה, ביכולת הנוכחית שלו הוא פשוט לא טוב מספיק. לא להשאיר אותו!

חן עזריאל – ממתי חיפה עוזרים לבית"ר? מהרגע הראשון ראו על פניו שהוא לא רוצה לשחק בחיפה, למה להמשיך עם זה? יש לו כשרון ויכולת, אבל הוא לא רוצה ללבוש ירוק כמו שכל אוהד חיפאי לא היה לובש צהוב בטדי…לא להשאיר!

מרלון דה חסוס – מהיר ומאוד פיזי, ובדיוק כאן נגמר הסיפור, בואו נאזרח אותו ונהפוך אותו לאצן אולימפי, כי את המשבצת של שחקן זר הוא סתם מבזבז בחיפה וחבל…לא להשאיר!

ואחרון חביב:

אלישע לוי – תודה רבה על האליפויות, תודה רבה על הכל, באמת…אבל אני אישית חושב שעבר זמנך, אבל לא עכשיו, לא באמצע דצמבר, גם לא בינואר, סיים את העונה, תכין את הקבוצה לזה שבא אחרייך ולא משנה מי הוא יהיה, ושוב פעם אלישע, תודה רבה על הכל!

ועוד הערה צדדית, יש למכבי חיפה שלושה שחקנים שצריכים לחזור לקבוצה, סולליך, זגורי ואמיר אדרי. שלושתם כשרוניים במיוחד ויכולים לתת לקבוצה המון, והם בניגוד לאחרים לא יבואו ויכירו את המערכת מחדש, הם כבר היו בה.

ה"יהודים" מקופחים והעולם שותק…

הגעתי למסקנה, את הכדורגל העולמי מנהלים ערימה של אנשים שלא ממש רוצים צדק ושיוויון. הם לא מעוניינים בשיפוט צודק, וגם ממש לא מעניינות אותם החלטות גורליות שיכולות לשנות עתיד של שחקנים/מאמנים/קבוצות/מדינות.

מישהו כאן זוכר את המשחק ההוא של צ'לסי וברצלונה? פניו של דידייה דרוגבה במסכי הטלויזיה צועק על השופט: "זהו ביזיון!". זוכרים את ה"טיל" של למפארד במונדיאל? נוייר הסתכל על הכדור נכנס מהמשקוף מטר אל תוך השער וכולם המשיכו לשחק כאילו לא היה שער והמשחק נגמר בניצחונה של גרמניה כמובן. ידו של מראדונה וידו של גילי לנדאו? להמשיך? ידו של הנרי שהעלתה את צרפת על חשבונה של אירלנד למונדיאל? ובואו נלך אפילו יותר רחוק, השער של ליונל מסי עם ידו מול אספניול? עד מתי?!?!

מה יהיה הסוף? מתי כל זה ייגמר?! מתי נבין שטעויות שיפוט ברגעים כל כך גורליים הורסים את הטעם והכיף שיש בספורט הזה? לא נמאס לכם!?

אל מסדר הטעויות היתווספו אתמול שני שעריה של אייאקס אמסטרדם בליגת האלופות מול ריאל מדריד. שני שערים חוקיים לחלוטין(!) שנפסלו בטענת נבדל ע"י הקוון. המצב באותו הרגע היה 1-0 לריאל מדריד, אם לא היו פוסלים את אותם שני שערים והמצב היה 2-1 מי היה יודע איך ייגמר המשחק? ועוד בהתחשב בכך שה"יהודים" הפסידו 3-0 לריאל וכתוצאה מכך לא העפילו לשלב הבא במפעל.

ה"יהודים" מקופחים (הם לא היחידים…) והעולם שותק!

ובואו בבקשה לא נדבר אפילו על ה-7-1 ההזוי של ליון על דינאמו זאגרב, מכירת משחק? היה שם ניחוח כזה, אולי אופ"א תגדיל ראש ותנהל חקירה סביב המשחק ההזוי הזה.

משהו פשוט לא הגיוני במערכות האלה שנקראות פיפ"א ואופ"א, פשוט לא הגיוני, אחרי כל כך הרבה שנים של סבל לגבי שריקות הזויות לפנדל או אי שריקות לפנדלים שהיו, סוף סוף הגדילו ראש והוסיפו שופטי רחבה, צעד מבורך שעדיין לא הוכיח את עצמו ב-100 אחוז, אבל זאת התקדמות, אך כאן לא נגמרים הדברים, מדוע בכדורסל יש מצלמות ומסכי טלוויזיה ובכדורגל אין? מדוע בטניס הגדילו ראש כבר לפני שנים והשתמשו במסכי טלוויזיה ומצלמות? לא הגיוני שטורנירים כמו ליגת האלופות, מונדיאל, קופה אמריקה וכל ליגה אחרת בעולם ימשיכו להתנהל כך, זה פשוט הזוי, מדובר בסכומי כסף גדולים, ובספורט שכולנו אוהבים שהוא שיוויוני וצודק בתחום השיפוט.

מעבר לכל הבקשות סביב תוספת מסכי הטלוויזיה למגרשים, עולה נתון מאוד חשוב. מגרש הכדורגל גדול פי 10 בערך ממגרש טניס, כדורסל, הוקי או כל ספורט דומה…דווקא בו היו צריכים להגדיל ראש כבר לפני שנים ולהוסיף מצלמות.

איפה מישל פלאטיני בכל זה? מדוע הוא לא מרים אצבע ונותן למגרשי הכדורגל שקט!? אתם יכולים לתאר מצב שבו שופט בבית משפט עליון שולח אדם חף מפשע לכלא? זה צודק? אז נכון…לא מדובר כאן בכלא, או בפשעים, אבל קבוצות ונבחרות שעובדות כל כך הרבה זמן באימונים כדי לזכות בתארים, ובסוף על הדשא שחקן של הקבוצה היריבה מבקיע בעמדת נבדל זה פשוט משהו כל כך מעצבן ומתסכל שאי אפשר אפילו להבין!

לגבי טעויות שיפוט במונדיאל, רמות התסכול הן גדולות ומכופלות פי 40, מדוע? הנבחרות האלה עובדות כל כך הרבה שנים ומתכננות על טורנירים לפי דור השחקנים הקיים, טורניר של פעם ב-4 שנים! המון כסף! תהילה! עבודה! ובסוף השופט בא לאנגלים ואומר להם שהכדור לא עבר את הקו? תפקח עיניים ותסתכל על המסכים שלידך.

משהו כאן פשוט הזוי לחלוטין, אבל כנראה שלאף אחד לא אכפת…פשוט לאף אחד…

ולכל השופטים או האנשים שקשורים לשיפוט ספורטיבי שקוראים את הכתבה הזאת, אני לא מנסה לשלול מכם את תפקידכם או אחריותכם, אני פשוט רוצה להינות מהספורט שלי כשהוא צודק, ואני גם מאמין שאתם רוצים לחזור הבייתה בשלום מאצטדיון טדי.

הנה טור קודם שלי בנושא הזה בדיוק!

מכבי תל אביב – הילד המפונק של הליגה

זהו, מוטי איוניר לא במכבי תל אביב, אפשר לומר שהבעיות הקשות של מכבי מאחוריה, ועכשיו פותחים תקופה חדשה! באמת? מוטי הוא הבעיה?

יש לי המלצה טובה למיץ' גולדהאר. מיץ' אתה חייב לכוון לירידת ליגה, חייב, תראה מה זה עשה בצד השני של הכביש? זוכר את העונה של הפועל עם שייע כשהיא כמעט ירדה? נראה לי שאתה לא כל כך זוכר, אז חפש את המשחקים בארכיונים, כי מאז, הפועל תל אביב חטפה כזאת כאפה מסובבת שהקבוצה התל אביבית נראית מעולה.

מכבי תל אביב לדעתי היא כמו ילד מפונק שלא יודע מה זה סבל. מכבי מעולם לא ירדה ליגה, ולכן אף פעם לא טעמה טעם מר, תמיד או למעלה או באמצע, ומשנת 2000 מדובר רק באמצע, בבינוני (לא כולל אליפות 2002/2003). אולי אם מכבי תל אביב תלחם על חייה בליגה ותרד, או כמעט תרד, משהו יתעורר במועדון הזה, כי כרגע מכבי ת"א הוא המועדון הרדום ביותר בארץ. כל עונה שחולפת בין בינוני לנגיעות קלות של תקוות, גורמת למועדון הזה כל שנה להכריז שהוא רוצה אליפות, לקנות במיליונים, אבל בסופו של דבר להישאר אותו מועדון רדום שלא עושה יותר מדי. אחרי עונה שבה הם ירדו ליגה או אפילו כמעט, משהו ישתנה ואנשים יקבלו החלטות אחרות, לא יהיה את הלחץ סביב מכבי, דברים ישתחררו ואנשים יראו דברים בפרופורציה אחרת.

הצהובים כרגע הם כמו הר געש רדום שמחכה להתפרץ בהתפרצות הכי אלימה שיש. בעיות הנהלה, מאמן שמוחלף מינואר לינואר, שחקנים טובים? לא טובים? קהל מפולג לשני ארגונים("אולטראס" ו"השחקן ה12") ואבי נימני…יותר מדי! כשהייתי קטן לימדו אותי לא לשמור בבטן, אחרת מה יהיה? בדיוק! אולקוס! במכבי צריכים להבין שהמועדון חולה, ולא מדובר בוירוס, או במשהו קליל, מדובר במחלה קשה שהתחילו להשפיע כבר באמצע שנות ה-90, והתחילה לדרדר את מכבי יותר ויותר למטה, ולאט לאט התפתחה ופשוט התיישבה בתוך המועדון. כל כך הרבה בעיות במועדון אחד וכל כך הרבה דיבורים סביבו, ואף אחד לא נותן לכדור השלג הזה לעצור!

יש לי עצה טובה למכבי תל אביב, תסתכלו על אייאקס מהולנד. אייאקס לטעמי היא הקבוצה המקבילה למכבי בארץ, למה? כי היא הקבוצה הכי מעוטרת בהולנד. אם מדובר בגביעים, אליפויות, ליגת האלופות…אייאקס בפסגה. לא מן הנמנע שכל שנה ידברו שם על אליפות, לא? כנראה שלא, משנת 2000 ועד שנת 2010 הנהלת "היהודים" לקחה את המדיניות שהיא עצמה המציאה (מה שיענק'לה שחר אימץ לו בחיפה) לגבי ייצור שחקנים ומכירתם והקצינה הכל, מסניידר, ואן דר וארט והייטינחה ועד לסוארז ואימנואלסון, כל שחקן נמכר לכל המרבה במחיר. מה הייתה התוצאה? משנת 2004 ועד שנת 2010 אייאקס לא זכתה באליפות אחת והייתה קבוצה לא מאוזנת בהולנד. כל הצעדים הללו בתוספת ללחצים והדיבורים סביב אובדן האליפויות, גרמו לכדור שלג הזה להמשיך ולנוע והיה נראה שאייאקס פשוט מאבדת את כוחה בליגה ההולנדית. אבל אז זה הגיע, אנשים התעוררו. הגיעו להם כמה שחקני עבר(ובראשם יוהאן קרויף) שהחליטו להרים את המועדון שוב לזמנם הגדולים, החליטו לעשות לאייאקס תוכנית הבראה שלמה, שכללה שימוש נרחב במחלקת הנוער המעולה של אייאקס, שחקנים כמו אניטה, ורמיר, ורטוגן, אבסיליו, אריקסן ועוד… קיבלו את חולצת ההרכב ובאייאקס החלו לעבוד על עוד "דור זהב", כי מה לעשות, הבינו בהולנד שרכש משוגע לא ייתן כלום, את הקבוצות הכי טובות של אייאקס הרכיבה דווקא מחלקת הנוער, מיוהאן קרויף ועד לזמנים של דוידס וברגקאמפ.יוהאן קרויף , אייאקס , מכבי תל אביב , מוטי איוניר , אברם גרנט

מכבי תל אביב נמצאת באמצע הדרך הזו, כי מוטי כבר עשה עבודה מעולה עם ייני, מיכה, לוגסי…אבל העבודה לא תמה ומוטי הלך הביתה. במקום להשתיק את כל הציפיות מסביב ולהבין שמכבי צריכה לעבור את כל הבלאגן הזה בצורה בריאה, ממשיכים לרדוף במכבי אחרי ה-100 אחוז, אחרי ההצלחה, ולא אחרי הדרך, כי בכדורגל לא משנה מה השגת בסוף, השאלה היא אם עשית את זה בדרך הנכונה והטובה, כי הדרך היא זאת שקובעת את ההמשכיות לאורך שנים.

אבל אני עוצר לרגע וחושב, ומבין שאף אחד במכבי לא מבין עד כמה המצב שלה נוראי, אז למה בכלל להשקיע? למה בכלל להתחיל לכתוב? כי אולי בעלים של קבוצות אחרות שייכנסו למצב דומה, אולי הם יבינו שרכש משוגע ומערכת לחצים לא נותנים כלום חוץ מעוד בעיות. כדורגל הוא משחק פשוט בבסיסו, אך מאחורי הקלעים הוא סבוך בערימה של סיבוכים מנטאליים אל מול התקשורת, הקהל והשחקנים עצמם. השאלה היא אם אתה נותן לכל הסיבוכים האלה להוציא את הקבוצה שלך מאיזון לאורך כל כך הרבה שנים!

ועד השינוי של מכבי, לא יעזור שום דבר:

מכבי תל אביב – היא הילד המפונק של הליגה! שעוד לא למד בדרך הקשה לצאת ממשבר.

משאירים את מכבי תל אביב ב-12 שחקנים?

איוניר? אשם! יצחקי? אשם! האריס? אשם! ייני? אשם! ניבאלדו? ברור שאשם! יש עוד מישהו להאשים? כן, "השחקן ה12"!

לא נמאס לכם? שוב פעם אוטובוס של קבוצה מלווה ביריקות וקללות בדרכו החוצה מאיצטדיון, מה יהיה הסוף? אותו קהל שמדליק אבוקות ורימונים ובשנים האחרונות מסבך את הקבוצה, אותו קהל שמקלל ככה על האוטובוס, אותו "קהל הצלחות" שאחרי כל הפסד שורק שריקות בוז, אותו הקהל, הוא הסיבה שהקבוצה הזאת שקוראים לה מכבי תל אביב תצליח כלכלית ומוראלית, והוא גם הסיבה שהיא תתפרק לגורמים!

גבירותיי ורבותיי, אני שמח להודיע לכם שיש מפרקים למכבי תל אביב, האוהדים עצמם! ובראשם? אגודת האוהדים הגדולה – "השחקן ה12". הם אלה שקוראים לפטר כל מאמן ב-11 השנים האחרונות והם אלה שאהדו את אבי נימני ולא את מכבי! תפסיקו לחפש סיבות, באמת, הגיע הזמן להודות באמת, מצאנו את הסיבה!

מוטי איוניר הוא מאמן מעולה, שיצא מהמערכת של מכבי ומכיר אותה הכי טוב שיש. על הפנים שלו רואים עייפות חומר ותשישות לא מהאימונים או המשחקים, גם לא מהתוצאות, מהאוהדים! מוטי איוניר הגיע בעונה שעברה לקבוצה מפורקת, קבוצה שבנתה על תארים דרך השקעה של 100 מיליון שקל! ובסוף כלום לא יצא. אותו מוטי הגיע והצליח לחזק את מכבי מוראלית עם הסגל הקיים ולהחזיקאותה מלהתפרק. שנה שעברה כבר התחילו לדבר על מוטי איוניר בתור הדבר הטוב שיותר שקרה למכבי בשנים האחרונות, וזה שנשאר גם לעונה, ייתן לקבוצה יציבות מקצועית ואולי גם סוף סוף תארים אחרי כל כך הרבה שנים.

פתיחת עונה 2011-2012 הגיעה, ואיתה קצת אכזבות אך יכולת יציבה, מכבי תל אביב עלתה לשלב הבתים בליגה האירופית, נראיתה די טוב בליגה, והתחילו לדבר על תארים, אבל רגע רגע, אוהדים יקרים, זוכרים מה אמרנו בתחילת השנה? מכבי תל אביב לא מכוונת לשום דבר, לא אליפות ולא גביע, אז למה ללחוץ? תנו למכבי את הזמן שלה, היא בנתה עכשיו סגל מעולה שכולל בתוכו שחקנים שבאמת יכולים להביא אליפות, גם שחקני נוער מעולים כמו לוגסי, דור מיכה, ושירן ייני, וגם רכישות כמו יצחקי מדוניאנין וניבאלדו, אבל לא בטוח שבסיטואציה הזאת ובעונה הזאת הם ייקחו אליפות. נכון, כרגע היא במשבר, ירדה לאמצע הטבלה, עוד הפסד התווסף להפועל חיפה, אבל רגע, איוניר פתאום לא מתאים? איך זה יכול להיות?

אני קורא כאן לכל אוהדי מכבי תל אביב בעולם ואומר להם בצורה מאוד פשוטה – די!

בואו ואסביר לכם, ב-11 השנים האחרונות בהפועל תל אביב היו 4 מאמנים: שייע פיינגנבוים, גיא לוזון, אלי גוטמן ודרור קשטן. הפועל זכתה בתארים? ברור! הגיעה להישגים באירופה? נראה לי שכן, לא ככה? בואו נעבור לחיפה, לחיפה ב-11 השנים האחרונות היו גם 4 מאמנים: אברם גרנט, יצחק שום, רוני לוי ואלישע לוי. גם במקרה הזה יש לציין כי היו תארים, היו שתי העפלות לליגת האלופות וכו'… מכבי? זה כבר סיפור אחר. מכבי ב-11 השנים האחרונות – מכבי החליפה…תחזיקו חזק, אתם יושבים? כדאי לכם לשבת, 9 מאמנים! בואו נמנה אותם: שלמה שרף (פוטר כבר בתחילת עונת 2000), ניר לוין, ניר קלינגר, טון קאנן, אלי כהן, שוב ניר לוין (לא להרבה זמן), רן בן שמעון, אבי נימני, יוסי מזרחי ומוטי איוניר. כמה תארים מכבי ת"א לקחה מאז שנת 2000 ב-11 השנים הללו? אליפות אחת, שלוש גביעי מדינה וגביע טוטו אחד, ב-11 שנים!

עכשיו תחשבו טוב טוב אם כדאי לכם להחליף עוד מאמן, כי הבעיה היא לא אצל מוטי, הבעיה גם לא הייתה אצל רן בן שמעון, ממש לא אצל טון קאנן, נראה לי שגם לא אצל אלי כהן, הבעיה הייתה נעוצה בקהל! פשוט מאוד, הדבר שבשבילו הקבוצה משחקת והדבר שגם בגללו הקבוצה תתפרק. איך יכול להיות שהקבוצה שהכי מדברים בה על תארים, מחליפה הכי הרבה מאמנים וזוכה בהכי פחות מבין שלושת המועדונים הגדולים בארץ? ובשתי הקבוצות המתחרות לה החליפו פחות וזכו ביותר? אני שומע פה באויר את המונח יציבות מקצועית? כי זה מה שבדיוק חסר במכבי! מאמן שינהל אותה לאורך 2-4 שנים ללא שום החלפה, אפילו אם הוא לא מביא תואר אחד, אבל שייבנה קבוצה שבסוף תרוץ לליגה, לגביע וכמובן לאירופה.שירן ייני , מכבי תל אביב , אוהדי מכבי תל אביב , השחקן ה - 12 , מוטי איוניר

אותו תסמין בדיוק אפשר לראות בספרד אצל ריאל מדריד, אותו קהל שלחץ להביא כוכבים ולראות תארים עכשיו ומיד, כי הרי זאת ריאל מדריד, לא? הכתר של אירופה, הכי הרבה זכיות בליגת האלופות, הכי הרבה אליפויות ספרדיות, איך אפשר לסיים עונה ללא תואר? ללא אליפות? ריאל מדריד החליפה ב-11 השנים האחרונות 11 מאמנים: דל בוסקה, קירוש, קאמאצ'ו, רמון, לושמבורגו, לופז קארו, קאפלו, ברנד שוסטר, ראמוס, פלגריני ומוריניו. אחרי כל 10 המאמנים שהיו הגיעו למוריניו, והחליטו להשאיר אותו לא משנה אם יהיה תואר או לא, כי אי אפשר להחליף כל כך הרבה מאמנים, זאת נהיית כבר בדיחה! ומאז מוריניו יש התקדמות אדירה במדריד. לפני מוריניו, לריאל מדריד היו כמה שנים אפורות ללא תואר, והיום? אפשר לדבר על ריאל בתור קבוצה שיכולה לזכות בליגת האלופות, כרגע היא מובילה את הליגה, אל תשכחו שהיא ניצחה את ברצלונה ולקחה את הגביע. יש על מה לדבר כשיש יציבות מקצועית!

ודרך אגב אם אתם שואלים מה עם ברצלונה, היא החליפה ב-11 השנים האחרונות 7 מאמנים, וזכתה באליפות אחת יותר מריאל מדריד, יותר סופרקאפים, גביע אלופות אחד יותר ממנה, ובכל הפרמטרים פשוט יותר ממנה.

בקרוב מגיעה לה שנת 2012, וזה אומר שהסטטיסטיקה משנת 2000 של 11 שנים הופכת ל12 שנים. בשנה ה-12 אני מוציא כרטיס אדום ל"שחקן ה-12" ואומר די! הגיע הזמן לשים סוף לביזיון, הבעיה היא לא השחקנים ולא המאמנים וגם לא ה-100 מיליון שמיץ' שם עליכם ועל הקבוצה, הבעיה היא אתם!

את כל הדברים האלה אני כותב כמובן בהמשך לכתבה הקודמת שלי על כוכבים שעולים ונופלים כל שבוע.

אחריות היא לא מילה גסה!

שנים שבהם אני שומע את מושג הפליימייקר (Playmaker) עולה שפתיהם של הפרשנים בכל משחק בעולם. מונדיאל, ליגת האלופות, אליפות אפריקה, קופה אמריקה, אבל אף אחד לא עוצר ושואל על מה ולמה? הכדורגל שלנו התקדם משנות ה-70 המבלבלות אל שנות האלפיים, לא הגיע הזמן להתקדם?

בעבר, ראינו סלאלומים של שחקנים גדולים כמו פלה, מראדונה, יוהאן קרויף ועוד רבים אחרים. מדוע הם יכלו לקחת כדור ולעשות מה שעולה על רוחם…? למה אתם שואלים? כי שחקני הגנה בעבר היו יורדים לגליצ'ים מהר מדי, לא יצאו טוב למלכודות נבדל, ועוד מליון סיבות שהן, עם כל הכבוד למראדונה ולכל הגדולים האלה אני אישית מאמין שהם היו טובים לתקופה ההיא, אבל היום? עם כל אימוני הכושר ששחקני הגנה עוברים היום, כל הפיזיות והתרגילים הטקטיים היה להם הרבה יותר קשה לשבור את ההגנה במהלך סולו, והם היו צריכים להיעזר הרבה יותר בחברי קבוצתם.

לכן, אני חושב שהכדורגל העולמי צריך להיפטר משיטת הפליימייקר! זמנה של השיטה עבר, וכאן בכדורגל שלנו לא רואים את סופה. בחיפה זהו יניב קטן ש"חייב לקחת אחריות", בת"א מדוניאנין, שחקנים ששמים על כתפיהם אחריות של להוביל את המשחק. האמת שאם מגרש הכדורגל היה בגודל של מגרש כדורסל והיו משחקים 5 על 5 אולי באמת זה היה יכול לקרות, אבל עם גודל המגרש וההגנות שהשתנו כך גם הטקטיקה!

אין דבר כזה שחקן שולקח אחריות – יש קבוצה שלוקחת אחריות

התפיסה ה"ישנה" אומרת – יש שחקן אחד/שניים(לרוב זה אחד…) שסוחב עליו את האחריות למצבי כיבוש, אם סוגרים אותו, המשחק זז לאט יותר עם פחות בטחון, רוב הכדורים עוברים דרכו והוא מנהל את המשחק. רוצים דוגמא? ארגנטינה של מסי. מייעדים ל"פרעוש" תפקיד של פליימייקר, כל הנטל נופל עליו, הוא נאלץ לעשות המון מהלכי יחיד בזמן ששאר הקבוצה פחות חושבת על תנועה ויותר על התמקמקות וציפייה לכדור ממנו. משהו יצא מכל זה?

התפיסה ה"חדשה" אומרת – גם מגן יכול לעשות פס אחד שיכול לפרוץ הגנה שלמה, כך גם חלוץ וגם בלם, כולם שחקנים לאותה קבוצה, ונוטלים את אותה האחריות. כל שחקן שנותן פס לא מחכה במקומו, הוא עושה תנועה במגרש. רוצים הוכחה טובה? ברצלונה של מסי, כולם מוסרים, כולם עושים תנועה, נוצרים מצבי כיבוש גם מול הבונקרים החזקים ביותר בעולם (מוריניו…).

יניב קטן לא סוחב משחק על עצמו, וגם לא מדוניאנין. אלה הם הקבוצות שצריכות לקחת על עצמן אחריות, איך עושים זאת? בשיטת ה"תן לי ואתן לך". הצורה הפשוטה ביותר, אתה נותן פס ועושה תנועה. פפ  גווארדיולה הפך את הכדורגל של ברצלונה ל"סקסי" כך טוענים הפרשנים, אבל האמת היא, שהוא לא הפך שום כדורגל, הוא לא המציא שום דבר, הוא פשוט מאוד אמר לשחקנים אל תרוצו יותר מדי עם הכדור, אתם קבוצה, וקבוצה עובדת יחד, לא לבד…

אז נכון שלצ'אבי, מסי או רונאלדו יש יכולות גבוהות מאוד עם הכדור ומסירות מדויקות למרחקים קצרים וארוכים, אבל האם הם יכולים לעשות הכל לבדם? בהתחשב בעובדה שלרוב מגיעים ועושים עליהם סגירה כפולה כשהם עם הכדור?

אם הספקתם לראות את המשחק של מכבי חיפה מול לרנקה, בלי הרבה דיבורים על היכולת החלשה של שני הצדדים, אפשר לאמר ששחקני חיפה אוהבים לגעת בכדור יותר מדי, ברגעים ששחקן אחר עשה תנועה לקבל כדור, השחקן שעם הכדור לא מסר אותו אלא ניסה לחפש אופציה אחרת, ועשה עוד צעד. עוד שחקן עושה תנועה, והשחקן שעם הכדור שוב מנסה למשוך עוד טיפה, וכאן או שהוא מאבד או שמוסר אחורה, מה בעצם קורה? ההתקפה נתקעת, ההגנה היריבה מסתדרת לעמידה ישרה, ואז אין ביטחון לפרוץ קדימה. לא צריך להיות מסי כדי לדעת למסור כדור, אני לא מדבר על כדור על 40 מטר, אני מדבר על מסירות מרגל לרגל על 5-10 מטר, הדבר הבסיסי שאותו מלמדים כל ילד בתחילת דרכו. המהלך היחיד במשחק מצידה של מכבי חיפה שהיה בו אסרטיביות של שחקן היה של יוריצה בוליאט, קיבל כדור ובלי לחשוב יותר מדי על מסירה או מחשבה על אופציה אחרת, נטל אחריות ובעט לשער, גבוה וחזק איפה שהשוער לא יגע בכדור בחיים…

משום מה, את הדבר הבסיסי של דאבל פסים, והתמסרות נכונה בסבלנות איבדנו, מכבי חיפה רואה שלרנקה עומדת מסודר הגנתית, אז איך פורצים את זה? במסירה רחוקה? יכול להיות… אבל היו כל כך הרבה ניסיונות כאלו תוך כדי משחק, של להעיף כדור סתם קדימה והוא נגמר או בנבדל או באיבוד כדור, אז למה להמשיך? למי זה טוב? הקבוצה היריבה מסתגרת טוב? תגרמו לה לצאת לכיוונכם, שתרצה ללחוץ אתכם, ברגע שכמה שחקנים יוצאים כדי לנסות לחלץ כדורגל סימן שמשהו במערך הסגור והצפוף נפתח, המוח של הכדורגלן אמור ישר לצעוק לו – אופציה להתקפה!

אחד הדברים הטובים ביותר להסביר את התאוריה הזאת היא המשחק "אחד באמצע". שחקן התקפה שיוצא ללחוץ כדור מוצא את עצמו במצב דומה מאוד למשחק, לשחקני הקבוצה שעם הכדור של יתרון מספרי שאותו הם צריכים לנצל לטובתם למען התקדמות, קדימה, בין לבין עוד שחקנים של הקבוצה היריבה יצאו לכיוונם, ומכאן השיטה של "אחד באמצע" ממשיכה…זה בערך מה שברצלונה עושה, היא הופכת את כל המגרש ל"אחד באמצע" ענק!

ועוד הערה קטנה שמתקשרת למאמר האחרון שלי כאן לגבי משחקה של חיפה האחרון. איציק כהן עשה טעות קשה, אך האם היא הופכת אותו לבלם גרוע בחיפה? צריך להיפטר ממנו בינואר? ולגבי שארנוב, מה אתם רוצים ממנו? לשחקן לרנקה "התפלקה" בעיטה במקום הרמה לרחבה, שארנוב התמקם להרמה, אין שום טעות בהתמקמות שלו, הכדור היה מהיר וחזק, והוא עוד הספיק לגעת בו. אנחנו מחפשים אשמים/גיבורים מהר מדי…

דרישות המערכת

מאז ומתמיד, מאז שולדימיר דבאלישווילי נחת בחיפה היו את אלה שאהבו אותו, והיו את אלה ששנאו אותו וטענו שהוא לא חלוץ. אז הוא חלוץ או לא? ומהם דרישות המערכת של מכבי חיפה בכלל?

בואו ואתן לכם הקבלה מעולם אחר, עולם המחשבים, אם אני אדם שמשחק במשחקים ברשת, מן הסתם שאני אקח חבילת גלישה (באינטרנט) גדולה וחזקה באינטרנט, אפילו 100 מגה, וגם כרטיס מסך חזק וזכרון וכו'…כל זה כדי שמשחקי הרשת יעבדו טוב. אם אני לוקח מחשב רק לשימוש מצומצם באינטרנט ובדואר האלקטרוני רוב הסיכויים שכרטיס המסך שלי לא יהיה להיט, וכך גם כל שאר המערכת, ואני אקח חבילת גלישה נמוכה, זה לא אומר שהמחשב שלי לא טוב, הוא פשוט טוב לשימוש שאני מחפש. אם אני צריך נעליים לאימוני כדורגל רוב הסיכויים שאני לא אקנה מגפיים…נכון?

כך זה גם בכדורגל, יש כל כך הרבה סוגים של שחקנים ועמדות, ולכל קבוצה יש דרישות מערכת מסוימות לכל שחקן ועמדה, ואת הדרישות הללו היא צריכה לדעת ולהכיר ודרכן לבחור שחקנים נכונים למערך, בין אם זה ברכש של זרים ובין אם זה בבחירה של שחקני נוער שיעלו לבוגרת.

הבעיה מתחילה כשקבוצה לא יודעת מה הדרישות שלה, ומשנה את הדרישות שלה תוך כדי העונה. אצלנו בכדורגל הישראלי לרוב חושבים שחלוץ עושה הכל, גם עושה משחק, גם נוגח טוב, גם בועט טוב, מתמקם טוב, אבל מה לעשות, לא כולם איגביני יעקובו. איגביני למשל היה חלוץ שעשה כמעט הכל, גם עשה משחק, גם בישל, גם כבש, יכל לקבל כדור ולהתחיל לרוץ, אך חלוצים בסטייל שונה, שהגוף המסיבי שלהם וצורת האימונים שבה עבדו בנו אותם להיות חלוצי רחבה, ולא פליימקרים.

מכבי חיפה בשנתיים האחרונות הייתה משחקת עם חלוץ אתלטי וחלוץ וטכני, כשלצידו חלוץ מסיבי שפחות מניע כדורגל, ומתעסק יותר במיקום ברחבה ותנועה שמושכת שחקני הגנה. בעונה שעברה היו אלה חמד ודבאלישווילי. חלק גדול מהשערים של חמד נוצר ע"י ריצה שלו עם הכדור עד השער או כדור שהוא קיבל כאשר ולדימיר דבאלישווילי עושה תנועה ומושך שומר. ודבאלישווילי? כמעט כל שעריו היו שערי רחבה, מיקום טוב, נגיחה, בעיטה בשתי רגליים, לא זכור לי שער של דבאלישווילי שאותו הוא התחיל בריצה מהירה מהחצי…

לפני כחודשיים בערך היה נראה כי אלישע לוי שינה את דרישות המערכת שלו, ורצה שני חלוצים טכניים מהירים, כמו וויאם עמאשה ותומר חמד, ולכן, הצעד המתבקש והנכון ביותר הוא באמת למכור את הגיאורגי, לא כי הוא לא שחקן טוב, כי הוא לא מתאים לדרישות, לטקטיקה החדשה שנוצרה.

אז יש לי שאלה אלישע, אתה יודע מה אתה רוצה מחיפה? אתה יודע מה המערך? איזה עמדות ואיזה סוג שחקנים אתה רוצה? כי אם אתה בונה על חלוץ מטרה, שמתמקם טוב ברחבה בלי הרבה התערבות במשחק המסירות, דבאלישווילי הוא שחקן מעולה לדרישה זאת, רק תדע מה אתה רוצה, אם נסתכל טוב טוב נראה שכמעט כל שער של דבאלישווילי היה שער רחבה, בין אם נגיחה או בין אם סיבוב ובעיטה באחת מרגליו (בשתיהן הוא בועט מעולה), אז למה אתה גורר אותו להתערב גם במשחק המסירות? למה הוא צריך לקבל כדור רחוק מהרחבה ולנסות ליצור לעצמו מצב?למה? תסתכלו טוב טוב, על כל משחק שבו הגיאורגי שיחק לבדו בחוד או ביחד עם מישהו לצידו, והתערב במשחק המסירות, ניסה לקחת כדור ולרוץ איתו, הוא לא הבקיע! לא כי הוא לא חלוץ טוב, כי הוא פשוט לא פליימייקר! זה הכל…הוא שחקן רחבה…

עוד דוגמא טובה היא יאיא סיידו, אם אלישע לוי רוצה קשר אחורי גרזן שמחלץ כדורים ומוציא כדור להתקפה הוא צריך לבדוק האם יאיא מחלץ מספיק כדורים, וכמה כדורים הוא מאבד בהשוואה לאלה שהוא מחלץ, ומעבר לזה, אם אלישע מחפש קשר 50:50 בסטייל של ז'וטאוטאס וכיאל, האם סיידו באמת יתאים לעמדה זאת?

אנחנו נוטים מהר מאוד להגיד אם שחקן טוב או לא, לפני שעוד חשבנו על מיקומו על המגרש, והדוגמא האחרונה שלי בהחלט, היא אלון חרזי, חלוץ, שחקן התקפה, למד איך לכבוש שערים במדי הכח רמת גן, אך בעונותיו הראשונות בחיפה תחת גיורא שפיגל ושרף הפך בכלל למגן, ונהיה לאחד המגנים הטובים ביותר בתולדות המועדון והמדינה.

אז רגע…דבאלישווילי טוב או לא? אני חושב שלא זאת השאלה, המספרים מדברים בעד עצמם, הבחור כובש, וזה מעבר לשערים שהוא שם בטדי בניצחון 1:4, השאלה היא מה המערך שחיפה משחקת בו והאם הגיאורגי מתאים אליו…אלישע? יש לך תשובה?

זה לא כל כך נעים…

פשוט לא הגיוני, משהו בכדורגל העולמי נהיה משוגע מדי. כוכבות רגעית ומהירה מדי? ניפוח תוצאות לא הגיוני? אנחנו עומדים בפני אחד מהשינויים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי, אחד מהם נובע מכל השידורים והצילומים בלייב של המשחקים (כמעט כל משחק מצולם!) ועוד סיבה היא כוכבנות יתר של שחקני כדורגל.

אז ממה מתחילים? בואו נתחיל מהגיבורים של הכדורגל העולמי, או אולי דווקא נתחיל מהגיבורים הגדולים של הכדורגל הישראלי, אבל אם נחשוב על זה, יובל נעים חזר להיות גיבור? הרי הוא ניצח את מכבי תל אביב הגדולה, לא? ואם שבוע הבא יפסיד הוא שוב לא יהיה גיבור? וחיפה? שבוע אחד באירופה היא אחת הקבוצות החזקות בארץ, שבוע אחרי הוא קורסת בליגה? ואולי נזלוג לחו"ל, מסי לא כבש שלושה משחקים! שלושה משחקים! אז סימן שהוא במשבר? משהו כאן נהיה רגעי ומהיר מדי, אנחנו שוכחים מה שקל לנו לשכוח וזוכרים את מה שנוח לנו, אי אפשר למדוד הצלחה והישגים כל דקה במשחק, את זה עושים המאמנים עם סטטיסטיקות ונתונים תוך כדי משחק וגם אחרי, אנחנו יכולים להתחיל לחפש הישגיות ותוצאות כל חודש, או שבוע, ולהתרכז ביכולות, ביתרונות ובחסרונות, אבל אי אפשר! אי אפשר להכתיר כל שבוע גיבור אחר על כל פעולה טובה או לא טובה.

רק שתשימו לב, סארי פאלח מקבל מחמאות כל כך גדולות, באמת לילד יש כשרון ברגליים, הוא אולי עוד לא מנוסה ולא הכי פיזי, אך הוא גבוה ומשחק חכם. ראיתי את המשחק האחרון של מכבי חיפה מול בני יהודה, סארי עשה טעות בהרחקה, בהילוכים החוזרים לא הפסיקו לחזור על שמו, כמה שהטעות היא נוראית, ואיך עושים טעות כזאת? ולמה לא לבעוט חזק יותר או חלש יותר, מה יהיה? עוד ביקורות? אנחנו נותנים מחמאה אחת על אלף פעולות טובות של שחקן ואז מעיפים עליו 1000 ביקורות על טעות אחת?

טעויות הגנה היו מאז ומתמיד, מימי צבי רוזן ועוד לפני, עד לאבי כהן ז"ל, אמיר שלח, בנאדו וגרשון… אך היום כשיש 10 מצלמות על המגרש ניתן לראות את הטעות מכל הכיוונים, וכך אנחנו בתור צופים ופרשנים יכולים לקלל מיותר זוויות, להתעצבן מיותר זוויות (של אותה טעות כמובן), הרי כל אחד מאיתנו הוא אלכס פרגוסון קטן בבית שפשוט לא בא לו לפתוח בקריירת אימון, אז את הביקורות אנחנו סופגים מעמדת השידור בבית, ואחר כך מהריקושטים של התקשורת בבוקר שאחרי…

אני אתן לכם תמונת מצב יבשה לחלוטין נקייה מכל הטיה, הרי הטבלה לא משקרת (אלא אם כן לוזון החליט אחרת…). אחרי 11 מחזורים, הפועל תל אביב מובילה את הליגה עם 23 נקודות, מכבי תל אביב עם 20 נקודות במקום השני ומכבי חיפה במקום השביעי עם 16 נקודות. מצב קצת הזוי, לא? אם הייתי אומר לכם שחיפה מקום שני, משהו שם גם היה יכול להיות הגיוני, למה? כי חיפה נמצאת בפער של 4 נקודות בלבד ממכבי ו-7 מהפועל, ולהזכירכם אנחנו בתחילת העונה, ובואו לא נדבר על ק"ש ונתניה המפתיעות שכל אחת מהן גם מדורגת גבוה ומשחקת מעולה, אז מה למדנו?יש גיבורים או אין?

הכל פתוח בליגה שלנו, במיוחד כשהפערים עדיין לא עוקפים את ה-10 נקודות, קבוצות לא מתפרקות לחלוטין ויש עוד 19 משחקים לסיום העונה הסדירה, ובחישוב זריז זה אומר עוד 57 נקודות בקופה!

לסיכום, הכי קל ליצור כוכבים ולהרוס אותם ברגע, הרי ככה עושים כותרות, ככה מנפחים אשליה על יכולת הרואית שאולי עדיין לא קיימת. בואו לא נקדים את המאוחר, כי בסופו של דבר תסתכלו על יובל נעים, זה לא כל כך נעים יום אחד להיות בפסגה ויום אחר כך להיות מאוים ע"י 200 אוהדי בית"ר ירושלים, או שאולי כרגע, זה לא כל כך נעים להיות – יובל נעים.

אתם יודעים מה, אני אפילו מתחיל לחשוב שאני יכול לכתוב מה שבא לי לסיום, אולי היום אני אהיה הכתב עם הפוסט הטוב ביותר בישראספורט אבל מחר אף אחד כבר לא יזכור את זה…שוכחים מהר…

לקבלת המאמן – 3,2 הקשב!

עצרו הכל, ח"כ בן ארי רוצה להציע הצעת חוק חדשה, כל שחקני הנבחרת יצטרכו לדעת לשיר את ההמנון, ויכבדו ויכירו את סמליה וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, והנה ציטוט קטן: "הצעת חוק זו נולדה בעקבות ההצטרפות של שחקנים מוכשרים בני מיעוטים וכאלה שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית לנבחרות ישראל השונות ומשתתפים בתחרויות בינלאומיות בהן מייצגים את מדינת ישראל. אין ספק כי הזכות לייצג את ישראל, היא זכות גדולה אשר מי שנפלה זכות זו בחלקו, צריך לדעת לכבד את ההמנון הלאומי, את הדגל, ואת ערכיה של מדינת ישראל שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית".

אני אומר דבר כזה, נחוקק חוק, שכל שחקני הנבחרת ידעו לשיר את ההמנון, וגם לנגן אותו, כל אקורד ואקורד בשיר, מעבר לזה הם יצטרכו לבצע אותו יחד בעיבוד והפקה מוזיקלית שהם יקבעו, הם יצטרכו לעבור מבחנים בכתב על ההיסטוריה של העם היהודי, וכן גם יחתמו על נאמנות למדינה, יקבלו נשק, כומתה, זוג מגפי אימונים ואת המסמך "רוח הנבחרת".

תגידו אתם ר-צ-י-נ-י-י-ם?!? באנו לשחק כדורגל או להכניס פוליטיקה אל תוך הספורט?! בואו נעשה השכמה למדינת ישראל, הכדורגל כאן במצב בינוני ומטה במקרה הטוב, צריך להחתים את השחקנים על כך שהם מבטיחים שהם יודעים בכלל איך לשחק את המשחק…לאן אנחנו נופלים? מה הקשר בין נאמנות למדינה לבין נבחרת? ומה הקשר בין מדינה יהודית לדמוקרטית? (דיון מעמיק אחר…)

דיברתם על נאמנות?דיברתם על המנון? לטאלב טווטחה, בירם כיאל וביברס נאתכו אתם יודע להיטפל יופי, מה הבעיה? בני מיעוטים? מה הבעיה, נקפוץ עליהם ונגיד להם שיבטיחו נאמנות, אבל המאמן? לא…זה בסדר שהוא צרפתי, זה בסדר שהוא לא יודע עברית, שהוא לא יודע חצי דבר על העם היהודי או על המדינה שלנו(חוץ מבית"ר) שלא נתחיל לדבר על יכולות האימון שלו…

תפסיקו להתעסק בשטויות… תתחילו לשחק את המשחק, באנו לגייס צבא נבחרת? יוסי בניון בבקשה ממך תישאר בחו"ל, מקווה שעוד אנשים יצטרפו אלייך, אולי בסוף נפתח ליגה ישראלית חדשה על אדמת אנגליה, וולש, סקוטלנד, אחד מהשטחים שם, כי בקצב הזה נראה שהליגה כאן לא תגיע לאינשו…