ההפסד הצורב, בפעם השלישית בשנים האחרונות, לנבחרת היוונית, גרם לתהייה שאם מבית כזה לא הגיעה הישועה מהיכן יגיע האור? יש צורך בטיפול שורש עמוק, מאמן תוצרת כחול לבן, והשינוי חייב להגיע בהקדם. רק כך תקבלו את נבחרת ישראל כמו שאתם רוצים לראות.
נדמה שלהגרלה כזו הנבחרת לא תזכה בזמן הקרוב, ואי העפלה מבית שכזה, מוכיחה את מה שאנו מכחישים כבר שנים לצערי הרב, יש לנו נבחרת בינונית מינוס שמתאימה לדרג של נבחרות בדמות לטביה, קפריסין ואוסטריה. הוכחה להגרלה הנוחה שלה זכינו בקמפיין הנוכחי, קיבלנו בהשוואה לבית שאליו שובצה הנבחרת למוקדמות מונדיאל ,2014 יחד עם אריות כדורגל כפורטוגל של רונאלדו ונאני, וגם יחד עם רוסיה החזקה שעשתה יופי של קמפיין ביורו 2008, ובה ארשבין המוכר עשה את פריצת הדרך.
נדמה כי הכל נאמר לאחר המשחק של הנבחרת בשישי האחרון מול היוונים. אין שיטה, לא ראינו את טביעת האצבע והיתרונות שיש למאמן זר, ישראלים שמרבים לצאת לחו"ל (בפרט בשנה האחרונה) אך טרם נראה לעין הניסיון האירופי והיכולות שהביאה אותם לאותן קבוצות במשחקי הנבחרת, תלו את כל התקוות בשחקני הליגה הבלגית ועוד כמה לגיונרים מליגות נחשבות אחרות, אך אלה טרם הוכיחו את יכולתם והשתלבותם בקבוצות בהן הם משחקים, אז מדוע שבנבחרת זה יילך?
אני טוען כי כל האמירות הללו נכונות בחלקן, אך הן כקליפת השום לעומת ההד התקשורתי שנוצר פה ביממות שלפני המפגש הכל כך חשוב מול יוון. פנטזו על שיחזור ה- 0-5 מול אוסטריה ברמת גן, סגרו גם על 0-2, כן כן השאננות והיהירות חגגו. אמרו שבנבחרת היוונית יש רק מספר זעום של שחקנים שמשחקים מחוץ למדינה לעומת נבחרת הלגיונרים שלנו.
אז מה?! הרי אם לא הובהר לנו עד כה ולא השכלנו ללמוד את מוסר ההשכל בפעם הראשונה, נאלצנו ללמוד זאת במספר הפסדים לנבחרת האפורה הזו, ועם זאת אפורה ככל שתהיה על תוצאה היא יודעת לשחק ולא בכדי היא ניצחה אותנו בשלושה מתוך ארבעת המפגשים בין הנבחרות.
אז מה למדנו?
נקווה שהקשרים של לוזון עם בלאטר ושאר הקשרים באירופה יסדרו לנו אי אילו הנחות בהגרלות הבאות, וקדימה הגיע הזמן להחזיר את האימון לידי הכחול לבן. יש צורך בטיפול שורשי ומיידי בעמדת המאמן, החל במשחק הקרוב מול קרואטיה. כשידוע שכבר אין סיכוי, חשוב לקיים תרגול טקטי ומספר צורות משחק שתסגל לעצמה הנבחרת בכדי שתנסה להשיב לקהל הצופים שטרח לכבד אותה בנוכחותו בערב השבת, והחשוב מכל להחזיר את התשוקה והגאווה שהייתה בתוכה ולעם כלפיה.
בנוסף יש להמשיך גם במגמת הצערת הנבחרת, לנבחרת משימה חשובה, בנייה לטווח הארוך. על מנת שנוכל לקוות לקטיפת הפירות, כבר במוקדמות יורו 2016 יחד עם שחקני מפתח שצפויים להוביל את הנבחרת כמו איתי שכטר, ליאור רפאלוב, ביברס נאתכו בירם כיאל, יצטרכו להצטרף לחבורה גם אלרואי כהן, דור מיכה, נאאל חוטבא, ואחרים..
גם אם התוצאות לא יגיעו חד וחלק, נהיה עדים לתהליך. לא מוגזם להגיד ולומר שהחלום להעפיל לטורניר הנחשק מכולם, גביע העולם, נראה רחוק מתמיד, ורק אם יתבצע שינוי של 180 מעלות ובשילוב מכת פציעות של הנבחרות הדומיננטיות בבית, קרי הרבה מזל, נוכל להנות מהקמפיין הבא.
מה גרם למנג'רים בכל רחבי אירופה להבין שהתארים טמונים ברכש צעיר? ארסן ונגר, מאמנה של ארסנל מאז ומתמיד נודע באהבתו לרכישת שחקני כדורגל צעירים והפיכתם לשחקנים ברמה עולמית וססק פברגאס הוא הדוגמא הבולטת ביותר לכך.
עם זאת, במשך כל השנים הללו היו מבקרים את סגנון הרכש שלו, כזה שלא מנחית כוכבים גדולים ובעלי שם במועדון אותו הוא מנהל ולא מרצים את האוהדים אשר החלו להרגיש כי מדובר בקמצנות לשמה של המנג'ר שלהם. לראייה, בחלון ההעברות הנוכחי ארסנל רכשה כעשרה שחקנים, בסכום של כ-24 מליון פאונד. רק שחקן אחד מהעשרה הוא מבוגר יותר מגיל 20! אך בארסנל אין זו מגמה חדשה כמו שכבר הבנו.
כדי להבין את המגמה צריך לראות את המצב בעולם:
צ'לסי, מועדון הפאר האירופאי המאופיין בקניית שמות מוכחים ביצע השנה אך ורק עסקאות על שחקנים בגילאי נוער, ובסך של כ-20.5 מליון יורו. מנצ'סטר יונייטד אשר לא נוהגים לבצע עסקאות בכסף רב, הוציאו הקיץ כמעט 40 מליון יורו על שחקנים מתחת לגיל 20 ואפילו ריאל מדריד אשר נוהגת לקנות רק שמות מוכחים השקיע הקיץ כ-10 מליון יורו בצעירים מבחוץ.
אך המגמה הזו לא נעצרת ברכש, ולראייה אפשר שוב להשתמש ב"תותחנים" כדוגמא. ביום שלישי בשבוע שעבר שוחק משחק מוקדמות ליגת האלופות בין ארסנל לאודינזה, בו חמישה משחקני ההרכב של ארסנל היו מתחת ל – או בני 20, דוגמא דומה ניתן לקחת מהליגה המקומית שלנו, ממכבי תל אביב.
הקבוצה שבקיץ שעבר דובר רבות על מסע הרכש היקר והנוצץ שלה, אשר לא הביא לתוצאות, עברה מהפכה צעירה לקראת סוף העונה שעברה בהנהגת מוטי איווניר, שחקן העבר של הקבוצה. ולאחר הקיץ הנוכחי ניתן לראות תוצאות למהלך: מתוך 29 שחקני סגל, 12 הם שחקנים מתחת לגיל 20. במשחק מוקדמות הליגה האירופית ששוחק בין מכבי תל אביב לפנאתינייקוס, שותפו שבעה מהם בהרכב הפותח ובחילופים עלה עוד אחד. כמו כן, השחקן המצטיין במשחק היה אחד מה-7 הפותחים, דור מיכה.
ה"מהפיכה הצעירה" הזו מוכיחה עצמה, והשאלה המתבקשת היא למה?
אם לוקחים את התותחנים כדוגמא, אפשר לשער שמדובר בטקטיקה אשר בונים את השחקנים לתוכה, וכך הם יכולים לעבוד כמכונה משומנת מההופעה הראשונה שלהם בקבוצה הבוגרת ואין צורך בתקופת ההסתגלות להרכב. לעומת זאת אפשר לקחת את הדוגמא של ברצלונה או מכבי תל אביב, שהיא יותר מבנייה לטקטיקה וסגנון משחק. מדובר בזהות שהקבוצה מקנה לנערים אשר גדלים בה, כך נוצרת הזדהות יותר עמוקה עם הקבוצה, דבר אשר באופן כמעט אוטומאטי מקנה מוטיבציה גדולה יותר לשחקנים.
התוצאות של המהפיכה העולמית שהצעירים האלה עושים נראות כבר עכשיו: ארסנל היא קבוצת צמרת בליגה האנגלית כבר מעל עשור, ובמשך 14 עונות ברצף היא מעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. מכבי תל אביב, גם אם רק בתחילת תהליך, מראה ניצוצות: 3-0 על האימפריה היוונית פנאתינייקוס, במשחק מרשים בו היא שלטה לכל אורכו!
עם הצעירים בראש, עתידו של הכדורגל מעולם לא נראה היה כל כך ורוד.
ליגת העל הקטנה שלנו יוצאת לדרך בסופ"ש הקרוב. מבט על השמות הצעירים והבולטים, אלו שיוכלו כבר בקיץ הבא לחפש טיסה לבריסל או קראקוב. הסקאוטרים כבר בכוננות
הם עדיין לא עשו יותר מידי בכדורגל, אך בהיעדר של כל כך הרבה שחקנים שכבר מעבר לים, זו ההזדמנות שלהם לפלס את דרכם לתודעה של חובבי הכדורגל בארץ. בכל קבוצה יש לפחות שם בולט אחד שניתן לסמן העונה כמי שיקבל קרדיט, ויבקש כנראה לפתוח את חוזהו כבר בקיץ הקרוב, או שמא זה יסתיים בכרטיס טיסה.
סרי פלאח, מכבי חיפה
הבלם הצעיר בן ה-20, כבר זכה לקבל דקות בכלל המפגשים החשובים של מוקדמות ליגת האלופות. איציק כהן אמנם ינגוס בדקות המשחק שלו, אך את שי מימון הוא כבר הצליח להדיח מהסגל של האלופה, ואם יש מישהו מבין הצעירים הפחות מוכרים של הירוקים שזו יכולה להיות העונה שלו, זהו פלאח.
דור מיכה, מכבי ת"א
אחד מ"צעירי איווניר" שתופס לאחרונה הרבה כותרות בעקבות יכולתו במגרש. קשר מחונן, טכני, פעלתן, וכזה שגם יודע לסיים מול השער. אחד מכוכבי העתיד של מכבי ת"א ללא ספק. האוהדים הצהובים שיוועו לדור חדש, אז הנה פורץ הדרך. כמובן שכדאי גם לסמן את מונאס דאבור, אורי כהן, עומר ורד אפילו ריף פרץ כשזה יחלים ויחזור. העתיד הצהוב – ורוד
רועי גורדנה, הפועל ת"א
במחלקת הנוער של האדומים הוא לאו דווקא סומן כמי שיגיע לבוגרים, אבל בכל זאת היה מנהיג על המגרש. גורדנה, בן ה-21, שגדל בבית "כתום", הוכיח אשתקד בהפועל פ"ת יכולות טובות מאוד, והעונה זכה כבר במשחקי גביע הטוטו לכמה רגעי תהילה מדרור קשטן. כשהאדומים נפרדו מכל כך הרבה שחקנים הקיץ, זה זמן הגורדנה.
אמיר עגייב, בני יהודה
לצד חסן אבו-זייד וג'ורג' אימסס, מי שמסומן כ"פרח השכונה" הוא הילד בן ה-19. קשר מחונן ממחלקת הנוער, שהראה ניצוצות בעונה החולפת ואמור לתפוס במהלך העונה מקום של כבוד ברוטציה של בני יהודה. חיבור למאמן צעיר ורעב כמו יוסי אבוקסיס, רק יכול להוסיף לילד, ולהיות לנסיך החדש של האוהדים.
שיר צדק, עירוני ק"ש
המגן-בלם בן ה-22, לא התחיל הכי טוב את דרכו בעונה החולפת, אך השתפר לקראת סיומה. עם מאמן שמשבח שחקנים אלמוניים והופך שמות כאדריאן רוצ'ט, עדי אלישע ותומר סוויסה ללגיטימיים לגמרי בליגת העל, יכול צדק לפרוץ העונה, כשגם שחררו של אורי שטרית מקנה לו מקום נוסף לשדרוג מעמדות. שימו לב גם לאביב דדו הקשר, ולחלוץ אחמד עבאד שהגיע מאחי נצרת, ויהיה למחליפם של בדש, אבידור ואבוחצירא.
ירדן כהן, מכבי נתניה
הקשר שהגיע מנצרת עילית לאחר שעזר לה לשרוד כנגד התחזיות בליגה הלאומית, צפוי לקבל הרבה קרדיט מראובן עטר שכידוע מחבב צעירים. תפס מקום בנבחרת הצעירה, ושמו הוזכר הקיץ גם במדיהם של הפועל ת"א ומכבי חיפה, כך שיש כאן בהחלט אופציה ליהלום ב"עיר היהלומים".
אדי גוטליב, הפועל עכו
השם הבולט שאפשר לסמן כפוטנציאל עתידי הוא הבלם הצעיר, בן ה-19. הצליח להרשים כבר במחלקת הנוער, ופתח את העונה בצורה יפה בגביע הטוטו. אמנם בואם של ניסו קפילוטו ומושיקו מישאלוף יכול לפגום בהתקדמותו, אך אם יש בלם עתיד בעכו לאחר איציק כהן, זהו גוטליב. כדאי לסמן גם את יובל שבתאי, שמעט מבוגר יותר, אך שחקן מאוד נמרץ ורעב.
דרור דגו, מכבי פ"ת
הכוכב של קבוצת הנוער של ה"לוזונים" בעונה האחרונה. חלוץ חזק, גבוה ופיזי שעם מעט ליטוש יכול להפוך לכוכב של ממש. לכבוש הוא יודע, וכשהאופציות ההתקפיות של מרקו בלבול מסתכמות בטל בן חיים, עומר גולן וויקטור מרעי, בהחלט יכול לקבל קרדיט ניכר. גם הקשר, מרואן כבהא חייב לקבל אזכור לאחר שכבר קיבל במה בגביע הטוטו.
מוטי מלכה, הפועל ב"ש
שותפו של ירדן כהן למסע הנהדר של נצרת עילית בליגה הלאומית, עבר הקיץ לבירת הנגב כחלק מניסיון שונה ותהליך הצערה שעוברת הפועל ב"ש. הצליח להרשית בגביע הטוטו נגד בית"ר י-ם ונראה טוב, ובהחלט מסומן כחומר טוב לאדומים. גם יוסף אבו לאבן, בן ה-18, אחד מכוכבי מחלקת הנוער ראוי לציון. בכל אופן, שימו לב לצעירי מהנגב העונה.
רועי שוקרני, הפועל חיפה
הקשר החזק שהחל לקבל במה עוד אשתקד וסמן כאחד מחביביו של המאמן ניצן שירזי, יהווה אופציה מעניינת במרכז השדה של האדומים מהכרמל. יחד עם כל הצעירים המוכשרים, שהפכו כבר שמות מוכרים דוגמת אושרי רואש, חנן ממן, רן אבוקרט ואחרים, גם הקשר הצעיר צפוי להתקדם. שימו לב גם לחלוץ, אלון בוזורגי, שקיבל קרדיט בגביע הטוטו, ובהתאם לחוליית חוד בסימן שאלה, זו יכולה להיות בידיוק המשבצת עבורו.
צחי אליחן, בית"ר י-ם
החלוץ יליד שבדיה, תוצר מחלקת הנוער של בית"ר, הבקיע כבר בליגת העל אשתקד, ובהתאם לסגל הדל שברשותו של יובל נעים, יכול לתפוס מקום של קבע בהתקפה. נעים שהצליח להניע קבוצה צעירה וסוחפת בהפועל פ"ת, יכול להתאים עצמו גם לבית"ר יחד עם האנרגיה הבלתי פוסקת שלו. שימו לב לעדן נחמני, עדן מלכה וגם לשדרוג הנהדר שעשה דן אייבינדר, שהפך שחקן הרכב עוד בעונה החולפת.
גדי קינדה, מ.ס אשדוד
הילד האתיופי הצנום, הרשים מאוד בגביע הטוטו ובהתאם למגמה הרווחת במועדון מעיר הנמל הוא צפוי לקבל לא מעט דקות באגף ימין של הקישור. גם המגן עופר ורטה והקשר בן בוטבול צפויים לקרדיט לצידו של הכוכב המתהווה, ניר ביטון.
מוחמד קנדיל, בני סכנין
השוער בן ה-23, מתחיל עונה כשוער ראשון לאחר שהוכיח יכולות טובות בעונה החולפת. בהיעדר תקציב וכוכבים נוצצים במחלקת הנוער, קנדיל הוא השם הבולט של סכנין ברשימה, כשאולי עלא אבו סאלח, המגן הימני, בן ה-24 גם כן שווה אזכור.
אפי בוגלה, הפועל פ"ת
כוכב קבוצת הנוער שעלה לבוגרים, צפוי לקבל דקות רבות העונה למרות בואם הצפוי של חלוצים זרים להתקפת הקבוצה. הילד האתיופי, הוא סקורר מהיר ולמרות להפועל פ"ת צפויה עונה מאוד לא קלה, בוגלה הוא פרויקט עתידי מעניין לצידם של ארמון בן נעים ואור פישביין בחוד.
ליאור ברטקובסקי, הפועל ראשל"צ
הקבוצה מעיר היין ששבה לליגת העל לאחר שבע שנות היעדרות, צפויה לחשוף בפנינו מגוון כישרונות צעירים ומוכשרים. קבוצת הנוער של המועדון ידועה בתוצרים המוצלחים שלה ועצם שיוכה הכמעט תמידי לליגה העילית לנוער מבשר על הבאות. ברטקובסקי הוא כשרון גדול עוד מימיו במחלקת הנוער של מכבי ת"א, וצפוי להנות מקרדיט מהמאמן ניסן יחזקאל במטרה להשתבח. שימו לב גם לגל ספיר הבלם, ריף מסיקה ואיתי אלקסלסי המוכשר בקישור.
בן מלכה, עירוני רמה"ש
הקשר שהגיע מהפועל כפ"ס היה אחת מהתגליות של תומר קשטן אשתקד. שחקן מוכשר, טכני וכזה שגם יודע ליצור ולכבוש שערים. לחבורה של מומי זפרן צפויה עונת בכורה לא קלה בליגת העל, אך כמה צעירים מעניינים בראשם מלכה יקבלו במה נכבדה. בעוד ההגנה מושתת על יניב לביא וסביטי ליפניה הוותיקים, דווקא בקישור ובהתקפה אפשר למצוא שחקנים מוכשרים כמו אור אוסטוינד, תומר בן-חיים ורן יצחק, שלצדו של מלכה ירשמו בפנקסים.
כשליגת העל נפרדת מכל כך הרבה שחקנים שבוחרים מעבר לים, זו שעתם של צעירים וגם של אלו שלא הספיקו עדיין לפרוץ. ריף מסיקה שגדל במכבי נתניה ולא מצא מקום אצל עטר, התחשל בהפועל הרצליה וחוזר לליגת העל. רן יצחק כבר היה בהפועל חיפה, והוא סקורר לא רע בכלל, כמו גם יובל שבתאי, קשר עם פוטנציאל נהדר שחוזר לליגת העל במדי עכו. אלו הם כוכבי המחר או אלו שקוראים לנו "שימו לב אלי".
הכדורגל הישראלי חוזר, אז נכון שהליגה נעדרת כוכבים גדולים, הרמה בסימן שאלה, אבל מה רע בלראות צעירים מתוצרת מקומית מתרוצצים שבוע אחר שבוע על מדשאות בדרכם להיות גאווה ישראלית.