הם שתלו אורז בשדה הזה. 4 חודשים מאוחר יותר, כולם היו בשוק כשהם ראו אותו מלמעלה

כולם יודעים שתיירות היא דבר גדול עבור כל עיר או עיירה. ערים גדולות עם ניו יורק או לונדון הפכו לאטרקציה עבור תיירים.

אך ברוב הערים בעולם אין אטרקציות כמו פסל החירות, או הגרנד קניון, אז מה הן יכולות לעשות כדי לגרום לאנשים לבוא ולבקר בהן? זאת הייתה בעיה שעמדה בפני עיירה כפרית קטנה ביפן בשם אינקדטה לפני 20 שנה. לעיירה המנומנמת היו הרבה שטחים חקלאיים, אך הם לא משכו תשומת לב מאף אחד מלבד המקומיים. ואז, קיוצ'י הנאדה, ראש הכפר, חשב על רעיון.

הוא התסובב בכפר יום אחד ולפתע קיבל השראה ממספר ילדים ששיחקו באחד משדרות האורז הרבים. כחלק מפרויקט בית ספר, הם שתלו סוגים שונים של אורז: אחד עם גבעול סגול כהה, ואחד עם גבעול ירוק בהיר.

זה לפתע הכה בו: הם ישתלו אורז שכאשר ינבט יופיעו תמונות ומילים שונות.

rt1



התצוגה הראשונה, עיצוב פשוט בשני צבעים שמראה הר, עוצב על ידי הנאדה ו 20 מתנדבים מהכפר. ועכשיו יותר מ 1000 איש מגיעים לשתול את הציורים שהפכו מסובכים הרבה יותר.

rt2

אבל זה לא רק מתנדבים מהכפר שמגיעים, קהל ענק מגיע מדי שנה לצפות בעיצובים. ב 2009, מספר המבקרים שהגיעו לשדות האורז עמד על 170,000!

rt3

עם ציורים מסובכים יותר, יש גם שיטה מסובכת יותר. אחרי ניסיון כושל ליצור את המונה ליזה, אנשי הכפר החלו להשתמש במחשב כדי למפות איפה כל גבעול אמור להישתל על מנת להשיג את העיצוב הרצוי.

rt4

למרות שהם גאים בתהילה שהשיג הכפר, הם בהחלט מרגישים את הלחץ ליצור עבודות טובות יותר בכל שנה. ראש העיר קויו סוזוקי קישר בין המבקרים הרבים שמגיעים מדי שנה לאפקט ההפתעה של העיצובים.

rt5

"אין לנו ים ואין לנו הרים, אבל יש לנו הרבה מאוד אורז. היינו צריכים ליצור תעשיית תיירות על ידי הדימיון שלנו", הוא הסביר.

rt6

העיצובים מקבלים השראה ממקומות שונים. בדרך כלל הם כוללים כיתובים ותמונות מהמסורת היפנית…ולפעמים גם לא.

rt7

אנשי הכפר עדיין לא הצליחו לתרגם את כמות האנשים האדירה שמגיע מדי שנה לתעשייה כלכלית משגשגת. אחרי הכל הם לא גובים כסף כדי לצפות בשדות האורז.

rt8



אך הם כן מבקשים תרומות, ובשנת 2009 הם קיבלו תרומות בסך 70,000$

rt9 rt10 rt11